זנגביל, ג׳ינג׳ר - Zingiber officinale

 

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | פעילות רפואית | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הֵריון | הַנקה | מקורות

 

השם Zingiber מקורו בשם הצמח בסנסקריט Singabera שפירושו "בצורת קרן".
ג׳ינג׳ר משמש כבר אלפי שנים כתבלין נפוץ במטבחים ברחבי העולם ובטוח לשימוש גם בקרב ילדים ובקרב נשים הרות ומניקות.

כמו כן, במשך למעלה מ-2500 שנה ברפואות המסורתיות של הודו, סין וארצות ערב משמש ג'ינג'ר לטיפול בדלקות מפרקים, נקעים, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי גרון, כאבי וסת, בחילות והקאות, כאבי בטן, עצירות, דיספפסיה, אי נוחות בטנית, כיבים פפטיים, סוכרת, יתר לחץ דם, שבץ, מחלות מערכת העצבים, דמנציה, חום, הצטננות, מחלות זיהומיות, מלריה, דלקות במערכת השתן, ליחה, אסתמה, כאבי שיניים ומחלות מיסב השן. 
ברפואה הסינית המסורתית ישנה התייחסות נפרדת לשורש ג׳ינג׳ר טרי (sheng jiang) לעומת קנה שורש ג׳ינג׳ר מיובש (gan jiang). הג׳ינג׳ר הטרי נחשב לחמים ובעל השפעה מהירה, אך שאינה נשמרת לאורך זמן. היבש נחשב לחם ופעילותו נשמרת לטווח ארוך יותר מאשר הטרי.
ג׳ינג׳ר הינו צמח עשבוני רב-שנתי הגדל באקלים חם ולח. נפוץ בדרום מזרח אסיה, בהודו, באפריקה ובאיי הודו המערבית. מוצאו ככל הנראה בדרום מזרח אסיה, אולם היום הוא מגודל באופן מסחרי ברחבי העולם. 
ג׳ינג׳ר מותר לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

קנה שורש (Rhizome).

 

איכויות

טמפרטורה: חם.

לחות: יבש.

טעם: חריף, ארומטי.

 

רכיבים פעילים עיקריים

שמן נדיף (1-4% סך הכל. הרכב השמן הנדיף משתנה על-פי מקום הגידול של הצמח₍₁₎. מעל ל-100 רכיבים זוהו, רובם טרפנים ובעיקר ססקוויטרפנים כגון α-zingiberene, β-sesquiphellandrene, β-bisabolene, ar-curcumene (zingiberol), α-farnesene וכן כמות קטנה יותר של מונוטרפנים כגון camphene, β-phellandrene, cineole, geraniol, curcumene, citral, terpineol, borneol, linalool, neral), פנולים – רכיבים חריפים (1-2.5% gingerols ו-shogaols; השכיח ביותר מביניהם הינו 6-gingerol, ו-zingerone), אנזימים פרוטאוליטים (zingibain), חומצות שומן (6-8%).

 

הערה: הרכיבים beta-sesquiphellandrene ו-zingiberene מצויים בריכוז גבוה בג׳ינג׳ר טרי, ומתפרקים בתהליכי ייבוש ואחסון. כמו כן, הרכיבים gingerols מתפרקים בהדרגה במשך האחסון והופכים ל-shogaols, ולאחר מכן מצטמצמים ל-paradols. עקב יחסים משתנים_(1-9), הפרמקופיאה האמריקאית דורשת שבג׳ינג׳ר יהיה ריכוז של לא פחות מ-0.8% gingerols ולא יותר מ-0.18% shogaols.

 

פעילות רפואית
משפר עיכול, משפר תיאבון, מגביר הפרשת מרה, נוגד בחילה, נוגד הקאה, מפיג גזים, נוגד כיבים, אנטי טפילי, נוגד עווית, נוגד כאב, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד סרטן, משפר זרימת דם היקפית, ממריץ/מחמם, מייזע, מפחית רמות שומנים/כולסטרול בדם, מפחית רמות סוכר בדם, נוגד צימות טסיות, מחטא (דרכי נשימה), מחטא (דרכי שתן), מכייח ארומתי, מפחית ליחה, אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, מחזק/מזין מערכת עצבים, מקדם/מסדיר מחזור חודשי.

 

התוויות

בחילות, הקאות, בעיות ספיגה, דיספפסיה, גזים, תסמונת המעי הרגיש (IBS), מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית (RA), דלקת מפרקים ניוונית (OA), זרימת דם לקויה, אנמיה, סרטן, טרשת עורקים, יתר שומנים בדם, סוכרת, שפעת, הצטננות, שיעול, מיגרנות וכאבי ראש, דיכאון, אין אונות, כאבי מחזור (דיסמנוריאה).

*ברפואת הצמחים המסורתית, ג׳ינג׳ר משמש למטרת איזון איכויות של פורמולות קרות וכן לשם המרצת פעילות במקרים חריפים (אקוטיים).

 

מינונים

תמצית נוזלית בריכוז 1:2, 90% אלכוהול – 1-6 מ״ל ביום.

תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית. מינון המקביל ל- 0.5-4 גרם צמח ביום.

במחקרים רבים ניתן מינון של 1-2 גרם צמח טחון ביום.

ניתן למצוא כמוסות המכילות תמצית יבשה של ג׳ינג׳ר בריכוז של 5:1 מהן נהוג ליטול בכל מנה 100-200 מ״ג.

מרתח – 0.5-3 גרם ביום.

בפורמולה – 5-10%.

 

רגישות

קיימים דיווחים נדירים אודות אלרגיות בעקבות חשיפה תעסוקתית לג׳ינג׳ר שהתבטאו בפריחות עוריות וגירויים במערכת הנשימה_(2,10-13).

סדרת דיווחי מקרה₍₁₄₎ על ארבעה מקרים נדירים של אלרגיה לג'ינג'ר מתווכת נוגדני IgE, שלושה מתוכם בעקבות צריכת ג'ינג'ר גולמי ומקרה אחד בעקבות חשיפה עורית לאבקת ג'ינג'ר. במקרה הראשון והשני (גילאים 52 ו-50) דווח על הקאות, שלשול, קוצר נשימה. במקרה הראשון דווח גם על נפיחות בטנית וירידת לחץ דם. במקרה השלישי (גיל 45) דווח על פלפיטציות, הזעה מרובה, שלשול ואובדן הכרה בתוך דקות מצריכת הג'ינג'ר הגולמי. במקרה הרביעי (גיל 40) דווח על בצקת בפנים (אנגיואדמה) ודלקת אלרגית בלחמית העין בעקבות חשיפה לאבקת ג'ינג'ר במגע אך סבילות לג'ינג'ר בנטילה פומית. למטופלים במקרה הראשון, השני והרביעי לא היתה הסטוריה אטופית, אך המטופל במקרה השלישי סבל מדלקת לחמית עונתית עקב חשיפה לפולן עשבים/דשא (grass pollen). בתבחין עורי לא נצפתה רגישות למיצויים מסחריים של 24 אלרגנים נפוצים (למעט רגישות לפולן של המטופל השלישי), אך נצפתה רגישות לג'ינג'ר גולמי בקרב כל המטופלים. בבדיקה אימונולוגית נמצא כי רגישות זו היתה מתווכת נוגדני IgE.
קיים דיווח מקרה בודד₍₁₅₎ אודות אישה בת 59 עם אלרגיה ידועה לאבקני עץ האדר ולתרופות, תוספים ומזונות שונים, אשר פיתחה הלם אנפילקטי בשני מקרים שונים בעקבות נטילת שתי פורמולות צמחיות שהצמח המשותף בשתיהן הוא ג'ינג'ר. התגובה האלרגית לג'ינג'ר אוששה בתבחין עורי, והאישה לא חזרה לסבול מתגובות אנפילקטיות לאחר שנמנעה מצריכת ג'ינג'ר. 

צעירים בעלי אלרגיה למיני לענות (Artemisia) או שדר (ליבנה) עלולים לסבול מאלרגיה צולבת לג׳ינג׳ר_(2,16).

 

תופעות לוואי

במספר סקירות שיטתיות_(17-19) וסקירות כלליות_(20-26) אשר כללו ניתוח של כמה עשרות מחקרים קליניים, נמצא כי באופן כללי תופעות הלוואי הינן קלות, קשורות בעיקר למערכת העיכול, ובמרבית המקרים שיעורן אינו שונה במובהק מפלסבו.
יחד עם זאת, במספר מחקרים ובדיווחי מקרה המפורטים בהמשך נמצאו תופעות לוואי חריגות.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₁₇₎ שכללה חמישה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים (שנערכו בקרב 593 נבדקים) העוסקים ביעילות ובבטיחות של ג'ינג'ר בנטילה פומית בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית, מצאה שנבדקים שנטלו ג'ינג'ר היו בעלי סיכון כפול להפסיק את ההתערבות בהשוואה לפלסבו (RR=2.33, p=0.04). מרבית תופעות הלוואי המדווחות, שחלקן גם גרמו לפרישה מההתערבות, כללו תופעות לוואי עיכוליות קלות: רגישות בטנית וטעם רע בפה. ג'ינג'ר הוערך כבטוח יותר לשימוש בהשוואה לתרופות ממשפחת ה-NSAIDs, אך לטענת החוקרים, יש להתחשב באפשרות של תגובות אלרגיות כתוצאה מנטילת הצמח ומתגובות הדדיות אפשרויות עם תרופות, בעיקר בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה כדוגמת קומדין, nifedipine ותרופות נוגדות צימות טסיות, וכן תרופות להורדת לחץ דם.
סקירה שיטתית₍₁₈₎ שכללה שלושה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים העוסקים ביעילות ובבטיחות של ג'ינג'ר בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית של הברך או הירך מצאה שג'ינג'ר היה בטוח לשימוש בהשוואה לתרופה Ibuprofen עם מספר דיווחים על תופעות לוואי קלות בעיקר עיכוליות.
בסקירה שיטתית₍₁₉₎ של 15 מחקרים שעסקו בבטיחות נטילת ג׳ינג׳ר וכללו 777 נבדקים בסך הכל, נצפו תופעות לוואי קלות בלבד (רובן עיכוליות וכן ישנוניות) בקרב 3.3% מהנבדקים.
סקירות נוספות_(20-22) מעידות כי במקרים רבים שיעור תופעות הלוואי בעקבות נטילת ג'ינג'ר אינו שונה במובהק בהשוואה פלסבו. תופעות לוואי נוספות כגון גיהוקים, גזים ונפיחות בטנית, בחילה, טעם רע בפה ותחושת בערה חולפת על הלשון נפוצות יותר בצריכה של אבקת ג'ינג'ר ופחות בנטילת כמוסות₍₂₃₎. 
סקירות נוספות_(24-25) מזהירות מפני אפשרות של הפרעות בקצב הלב בעקבות צריכת ג'ינג'ר. 
להלן פירוט של מחקרים ודיווחי מקרה אשר בהם נצפו תופעות לוואי חריגות:
על פי מספר מחקרים קליניים_(27-31) למינון גבוה של ג׳ינג׳ר עשויה להיות השפעה מגבירת הפרשות מערכת העיכול, דבר שעלול להוביל לצרבות.
במחקר קליני, אקראי ומבוקר פלסבו₍₃₂₎ מתוך 60 נבדקות בהריון עד השבוע ה-20 להריונן שנטלו תמצית ג'ינג'ר במינון 125 מ"ג ארבע פעמים ביום במשך ארבעה ימים, ארבע נבדקות בקבוצה שטופלה באמצעות ג'ינג'ר סבלו מתופעות לוואי חמורות דיין עד שפרשו מההתערבות (צרבת ורפלוקס, תגובה אלרגית, אשפוז בשל התייבשות והפלה ספונטנית).
במחקר קליני₍₃₃₎, אקראי, חד סמיות ומבוקר שנערך בקרב 78 נבדקות (63 השלימו את ההתערבות) בתחילת הריונן (שבועות 6-16) ובחן את יעילות ג'ינג'ר בטיפול בבחילות והקאות הריון בהשוואה לתרופה Doxinate, נבדקת אחת (מתוך 34) בקבוצת הג'ינג'ר דיווחה על כאבים בגוף ועל שלשולים בזמנים שונים בעקבות נטילת ג'ינג'ר, לעומת שתי נבדקות שדווחו (מתוך 29) על עודף חומציות קיבה בקבוצת התרופה. לא דווח על תופעות לוואי חמורות או על תוצאות לידה שליליות, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעור תופעות הלוואי המדווחות. 
שני מחקרים קליניים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרים_(30,34) שנערכו בקרב 126 ו-291 נשים הרות בתחילת הריונן (שבוע הריון ≤16) והשוו בין נטילה של ג'ינג'ר ונטילה של ויטמין B6, דיווחו בנוסף על תופעות לוואי קלות של ישנוניות, והפרעות קצב לב, אך ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
קיים דיווח מקרה יחיד₍₃₅₎ אודות אישה בת 59 ללא הסטוריה של מחלת לב אשר סבלה מאובדן הכרה בעקבות תת לחץ דם והאטת קצב הלב (ברדיקרדיה), לאחר צריכה של ג'ינג'ר במינון 150 מ"ג שלוש פעמים ביום במשך חמישה ימים כטיפול בשפעת.
קיים דיווח בודד₍₃₆₎ אודות ירידה בספירת הטסיות (מ-1.8 מליון ל-240,000) בדמו של מטופל שסבל ממחלת קווסאקי (מחלה דלקתית של כלי הדם), יום לאחר ששתה משקה ג׳ינג׳ר (חצי כפית ג׳ינג׳ר טחון במים רתוחים, עם תוספת מי סודה). התופעה מיוחסת לג׳ינג׳ר וכן לפחמן (carbon dioxide) שבסודה, שניהם בעלי פוטנציאל עיכוב יצירת תרומבוקסן.
קיים דיווח מקרה יחיד₍₃₇₎ אודות אישה בת 34 אשר סבלה מדלקת תת חריפה חולפת של בלוטת התריס בעקבות צריכת כפית אבקת ג'ינג'ר בדבש למשך 10 לילות. הדלקת חלפה כעבור חמישה חודשי טיפול באמצעות תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs), חוסמי בטא (propranolol), וסטרואידים (prednisolone). כעבור שנה, אותה אישה חוותה הישנות של התסמינים בעוצמה פתוחה 24 שעות לאחר אכילה של סוכריות ג'ינג'ר במינון 30 גרם. הדלקת חלפה בתוך חודש עם טיפול בחוסמי בטא בלבד.

 

מינון יתר

קיימות עדויות לפיהן נטילת מינון גבוה של ג׳ינג׳ר (מעל 4 גרם צמח ביום) מביאה להשפעה נוגדת קרישה. הרחבה תחת סעיף תגובות הדדיות עם תרופות נוגדות קרישה.

לפי הרפואה הסינית המסורתית, מינון יתר של ג׳ינג׳ר טרי עלול לגרום ליובש בפה, כאב גרון, דימום מהאף, דלקת כליות (נפריטיס) וכן עלול לגרום לעליה בלחץ הדם₍₃₈₎.

 

אזהרות וצעדי מנע

הפרעות קרישה – יש לנקוט זהירות בקרב אנשים הסובלים מהפרעות קרישה. בשימוש במצבים אלו רצוי שלא לעבור מינון של 4 גרם ג׳ינג׳ר ביום. הרחבה תחת סעיף תגובות הדדיות עם תרופות נוגדות קרישה.

הליכים כירורגיים – אין מניעה לנטילת ג׳ינג׳ר במינון נמוך (עד 2 גרם ביום) סביב הליכים כירורגיים, ופעילות זו אף עשויה להפחית מתופעות הלוואי של חומרי ההרדמה בהם משתמשים במהלך הניתוח. בעבר רווחה הסברה כי מוטב להפסיק את נטילת הצמח 10-14 ימים לפני ביצוע הליכים כירורגיים, על מנת להימנע מסיכון תיאורטי לדימום מוגבר במהלך הניתוח_(39-43). עם זאת, במחקרים קליניים שונים שנערכו בקרב מאות מנותחים שקיבלו 1-2 גרם ג׳ינג׳ר למניעת בחילה, לא דווחו כל תופעות לוואי או דימומים, כמפורט תחת הסעיף תגובות הדדיות עם חומרי הרדמה. השפּעתו נוגדת הקרישה של ג׳ינג׳ר הינה ככל הנראה תלויית מינון, כמפורט תחת סעיף תגובות הדדיות עם תרופות נוגדות קרישה.

כיבים פפטיים – יש לנקוט זהירות בשימוש בג׳ינג׳ר במצבים הכוללים כיבים פפטיים, ומוטב להפסיק את השימוש בצמח באם מופיעות צרבות או סימני החמרה במצב₍₂₎. עם זאת, יש לציין כי במחקרים שונים שנערכו בקרב חולדות, שימוש בג׳ינג׳ר דווקא נמצא מפחית היווצרות כיבים (בעקבות נטילת תרופות ממשפחת ה-NSAIDs) וכן הפחית מחומרת מצבם של כיבים קיימים_(39,44-45).

אבנים בכיס המרה – עקב השפּעתו מעודדת הפרשת המרה (כולגוגית) של הצמח, מוטב לנקוט זהירות בשימוש בג׳ינג׳ר בקרב אנשים הסובלים מאבנים בכיס המרה, ולעשות כן תחת פיקוח מקצועי בלבד_{(2,10,39,46-51)}.

יתר לחץ דם – על פי הרפואה הסינית המסורתית, ג׳ינג׳ר טרי עלול להעלות לחץ דם ועל כן נטילתו אינה מומלצת במינונים גבוהים לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם₍₃₈₎. אין לאזהרה זו תמיכה בספרות המדעית ולא קיימים דיווחי מקרה בנושא. בסקירה שיטתית₍₅₂₎ של 6 מחקרים קליניים מחקרים, נטילת ג׳ינג׳ר הדגימה דווקא הפחתה בלחץ הדם.

 

התוויות נגד

על פי הרפואה הסינית המסורתית₍₃₈₎, ג׳ינג׳ר אסור לשימוש במצבי חום (על רקע חוסר יין או חום מלא).

 

רעילות

לא ידוע על כל רעילות או נזק הנגרמים לבני אדם בעקבות נטילת ג׳ינג׳ר במינונים הרפואיים המקובלים_(1-2,10).

מדד רעילות LD₅₀: תמצית ג׳ינג׳ר (במינון המקביל לכ-75 גרם ג׳ינג׳ר טרי לכל ק״ג משקל גוף) לא הצליחה להשרות מוות בקרב עכברים₍₅₃₎.

מבדקים שונים שנערכו בקרב חולדות וארנבות; מעל ל-5 גרם שמן ג׳ינג׳ר לכל ק״ג משקל גוף₍₅₄₎.

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

חילוף חומרים תרופתי | מדכאות חיסון | תרופות נוגדות הקאה | חומרי הרדמה | נוגדי קרישה | נוגדי צימות טסיות | NSAIDs | סטרואידים | אקמול | הורדת סוכר | הורדת כולסטרול (סטטינים) | הורדת לחץ-דם | נוגדי וירוסים | אנטיביוטיקה | נוגדי פטריות | טיפול נגד שחפת | טיפול נגד מלריה | נוגדי היסטמין ומרחיבי סימפונות | סותרי חומצה | הרגעה (Alprazolam) | תרופות נוגדות פרכוסים | מורפין ואופיואידים | טיפול הורמונלי | התרופה Methoxsalen

 

 

תרופות למחלת הסרְטן

כימותרפיה - כללי | מסוג Cyclophosphamide | התרופה Docetaxel | התרופה Paclitaxel | התרופה doxorubicin | התרופה epirubicin | מסוג cisplatin | מסוג Carboplatin | מסוג Oxaliplatin | מסוג מעכבי טירוזין-קינאז | מסוג 5FU | מסוג Irinotecan | מסוג Methotrexate | מסוג Tamoxifen | רדיותרפיה | 

 

צמחי מרפא ותוספי תזונה

פרוֹביוטיקה (Lactobacillus acidophilus) | גדִילן (Silyִbum marianum) | כוּרכום (Curְcuma longa) | שוִם (Alְlium sativum) | לבוֹנה (Boswelְlia serrata) | קיפוֹדנית (Echiִnacea spp) | גיִנקו (Giִnkgo biloba) | קנְרס/ארטישוֹק (Cyִnara scolymus) | קִינמון יחד עם תה ירוֹק (Ciִnnamomum spp. & Camelliִa sinensis) | קצָח (Niִgella sativa) | רוֹזמרין (Rosmariִnus officinalis) | בת קוֹרנית מצויה/תִימין (Thyִmus vulgaris) 

 

השפעה על חילוף חומרים תרופתי

במחקר קליני פרמקוקינטי₍₅₅₎, אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב שנערך בקרב 16 נבדקים בריאים, נטילת אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שבוע לא השפיעה על ריקון הקיבה, על קצב ספיגת התרופה אקמול (לפי הזמן שחלף עד לגילויה בפלסמה) ועל חילוף החומרים שלה (לפי הריכוז המקסימלי של התרופה בפלסמה, זמן ההגעה לריכוז המקסימלי והשטח תחת העקומה הפרמקוקינטית). יש לציין כי התרופה עוברת חילוף חומרים בעיקר דרך אנזימי הפאזה השנייה UGT ו-SUL, אך גם דרך אנזימי CYP450, בעיקר CYP2E1. 

כאמור, במחקר זה לא הודגמה השפעה על רמת התרופה בדם אולם לא נבדקה השְפעת ג'ינג'ר על האנזימים השונים ואין להוציא מכלל אפשרות שג'ינג'ר אכן משפיע עליהם.

בסקירות ובמחקרים פרה-קליניים נמצא כי נטילת ג׳ינג׳ר עלולה להגביר זמינות ביולוגית של תרופות שונות הניטלות פומית_(56-59), בין אם על-ידי הגברת קצב ספיגתן מהמעי_{(39,56,60-62)} או על ידי עיכוב פירוקן על-ידי הכבד_(1-2,62-63). לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו, אולם מוטב לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר עם תרופות שונות ולהרחיקו מנטילתן, שכן הוא עלול להגביר את השפּעתן. אזהרה זו חשובה במיוחד כאשר מדובר בתרופות בעלות חלון תרפויטי צר, או תרופות בעלות סף רעילות נמוך.

 

פירוט חילוף חומרים לפי אנזימים/נשאים:
למעט מחקר קליני בודד, כל המידע המתייחס להשְפעת ג'ינג'ר על חילוף חומרים תרופתי מגיע ממחקרים פרה-קליניים ובחלקו הגדול מתייחס לרכיבי הצמח המבודדים ולכן לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של פעילות הצמח על האנזימים והנשאים השונים. 

CYP1A2 – שתי סקירות_(64-65) מדווחות על מחקר מעבדה₍₆₆₎ שבו תכשיר מבוסס ג'ינג'ר העלה את הביטוי הגנטי של האנזים פי 11.2 וסקירה נוספת₍₆₇₎ מדווחת כי במעבדה₍₆₈₎ הרכיב paradol שהנו תוצר פירוק של shogaol הדגים עיכוב תלוי מינון של האנזים CYP1A2 במיקרוזומים של כבד אנושי. אף על פי כן, על פי סקירה₍₆₉₎ במחקרי מעבדה_(70-71) ומחקרי הדמיה ממוחשבת₍₇₂₎, מיצויים של ג'ינג'ר ורכיביו לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים.

 

CYP2A6 - במחקר מעבדה₍₇₀₎ מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים המבודדים (6,8,10-gingerols והרכיב 6-shogaol) בריכוז שווה ערך לריכוזם הטבעי בפלסמה לאחר צריכת מיצוי הצמח השלם לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים CYP2A6 ועל ריכוז הסובסטרט coumarin.

CYP2B6 - במעבדה₍₆₈₎, הרכיב 6-paradol שהנו תוצר פירוק של shogaol הדגים עיכוב תלוי מינון של האנזים CYP2B6 במיקרוזומים של כבד אנושי.

 

CYP2C8 - במעבדה במיקרוזומים של תאי מעי וכבד אנושיים_(73-74), תמצית ג'ינג'ר והרכיב הפעיל 6-gingerol עיכבו במובהק את פעילות האנזים ואת חילוף החומרים של התרופה Buprenorphine. כמו כן, סקירה₍₆₇₎ מדווחת כי במחקר מעבדה נוסף₍₆₈₎ הרכיב 6-paradol שהנו תוצר פירוק של shogaol הדגים עיכוב תלוי מינון של האנזים CYP2C8 במיקרוזומים של כבד אנושי. עם זאת, במחקר מעבדה שלישי₍₇₀₎ מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים המבודדים (6,8,10-gingerols, 6-shogaol) בריכוז שווה ערך לריכוזם הטבעי בפלסמה לאחר צריכת מיצוי הצמח השלם לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים CYP2C8 ועל ריכוז הסובסטרט Amodiaquine.

 

CYP2C9 – בסקירה₍₇₅₎ ובמספר מחקרי מעבדה מיצוי מימי של ג'ינג'ר₍₇₆₎, מיצוי הידרו אתנולי₍₇₇₎ והרכיבים_(73,78) המבודדים 6, 8, 10-gingerols, והחומר_(67-68) paradol שהנו תוצר פירוק של shogaol, הדגימו עיכוב מתון עד חזק של האנזים ובאחד מהם₍₇₃₎ נצפה עיכוב חילוף החומרים של התרופה Buprenorphine בשיעור של למעלה מ-30%. כמו כן במחקר₍₇₂₎ הדמיה ממוחשבת, 12 רכיבים מבודדים של ג'ינג'ר הדגימו סיכון גבוה לאינטראקציה רלוונטית קלינית עם תרופות העוברות חילוף חומרים דרך האנזים CYP2C9 בשל עיכוב פעילותם על ידי הצמח. עם זאת, במחקר מעבדה יחיד₍₇₀₎ מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים בריכוז שווה ערך (6,8,10-gingerols, 6-shogaol) לריכוזם הטבעי בפלסמה לאחר צריכת מיצוי הצמח השלם לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים ועל ריכוז התרופה Diclofenac. 

CYP2C19 – במספר מחקרי מעבדה, המיצוי המימי₍₇₆₎, המיצוי ההידרואתנולי₍₇₇₎ והרכיבים_(78-79) המבודדים 6, 8, ו-10-gingerol ו-6-paradol שהנו תוצר פירוק של shogaol הדגימו עיכוב תחרותי ותלוי מינון של פעילות האנזים. עם זאת במחקר מעבדה₍₇₀₎ מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים המבודדים (6,8,10-gingerols, 6-shogaol) בריכוז שווה ערך לריכוזם הטבעי בפלסמה לאחר צריכת מיצוי הצמח השלם לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים CYP2C19 ועל ריכוז הסובסטרט (s-mephenytoin). כמו כן, במחקר₍₇₂₎ הדמיה ממוחשבת, 12 רכיבים מבודדים של ג'ינג'ר הדגימו סיכוי נמוך לאינטראקציה רלוונטית קלינית עם תרופות העוברות חילוף חומרים דרך האנזים CYP2C19.

CYP2D6 – בשני מחקרי מעבדה_(76,78), תמצית מימית של ג'ינג'ר והרכיבים המבודדים 6, 8, ו-10-gingerol ובעיקר 8-gingerol עיכבו את פעילות האנזים באופן חלש עד בינוני, ובמחקר מעבדה נוסף₍₈₀₎ הודגם עיכוב שפעול התרופה tamoxifen המתפרקת לרכיבה הפעיל דרך אנזים זה. אך בשני מחקרי מעבדה נוספים_(70-71), מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים המבודדים (6, 8, 10-gingerols, 6-shogaol) בריכוז שווה ערך לריכוזם הטבעי בפלסמה לאחר צריכת מיצוי הצמח השלם לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים CYP2D6 ועל ריכוז התרופה dextromethorphan. כמו כן, במחקר₍₇₂₎ הדמיה ממוחשבת, 12 רכיבים מבודדים של ג'ינג'ר הדגימו סיכוי נמוך לאינטראקציה רלוונטית קלינית עם תרופות העוברות חילוף חומרים דרך האנזים CYP2D6.

 

CYP2E1 - במחקר קליני פרמקוקינטי₍₅₅₎, אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב שנערך בקרב 16 נבדקים בריאים, נטילת אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שבוע לא השפיעה על ריקון הקיבה, על קצב ספיגת התרופה אקמול (לפי הזמן שחלף עד לגילויה בפלסמה) ועל חילוף החומרים שלה (לפי הריכוז המקסימלי של התרופה בפלסמה, זמן ההגעה לריכוז המקסימלי והשטח תחת העקומה הפרמקוקינטית). יש לציין כי התרופה עוברת חילוף חומרים בעיקר דרך אנזימי הפאזה השנייה UGT ו-SUL, אך גם דרך אנזימי CYP450, בעיקר CYP2E1. 

CYP3A4 – תתכן השפעה של ג'ינג'ר ורכיביו על פעילות האנזים במינון נטילה גבוה. קיים דיווח מקרה₍₈₁₎ על רעילות כבדית עקב רמות מוגבהות בסרום של התרופה crizotinib, ככל הנראה בשל עיכוב פעילות האנזים CYP3A4 והנשא P-gp שדרכם מתפרקת התרופה, על ידי צריכת תה המכיל ג'ינג'ר במינון גבוה (למעלה מליטר ליום במשך מספר חודשים) בו זמנית. כמו כן, ישנם ממצאים סותרים ממחקרי מעבדה לגבי השְפעת מיצויים של ג'ינג'ר ורכיביו על פעילות האנזים: בחלק מהמחקרים הודגם עיכוב מתון עד חזק_(73,76-77) ועיכוב חילוף החומרים של התרופה Buprenorphine, בחלקם לא הודגמה השפעה משמעותית על פעילות האנזים₍₇₁₎ ובמחקר יחיד נצפתה העלאה של הביטוי הגנטי של האנזים₍₆₆₎, ואילו הרכיבים המבודדים הדגימו השפעות סותרות_(78,84). בנוסף, בעוד מחקר הדמיה ממוחשבת₍₇₂₎ התריע מפני סיכון גבוה לאינטראקציה רלוונטית קלינית של רכיבי ג'ינג'ר המבודדים עם תרופות העוברות חילוף חומרים דרך האנזים CYP3A4, מחקר מעבדה₍₇₀₎ קבע כי מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים המבודדים (6, 8, 10-gingerols, 6-shogaol) בריכוז שווה ערך לריכוזם הטבעי בפלסמה לאחר צריכת מיצוי הצמח השלם לא הדגימו השפעה רלוונטית קלינית על פעילות האנזים CYP3A4 ועל ריכוז הסובסטרטים midazolam ו-testosterone.

GST – בקרב חולדות₍₈₂₎, מתן ג'ינג'ר בשיעור של 0.5-5% מהתזונה במשך חודש הגבירה במובהק את פעילות האנזים GST בכבד (p<0.001), ובמינון של 1 ו-5% מהתזונה גם בריאות (p<0.05), בכליות (p<0.01) ובמעי (p<0.001), ובקרב חולדות שהוזרק להן הרעלן Benzo(a)pyrene לתוך קרום הצפק, נצפתה עליה מובהקת ברמות ה-GST ברקמות בכל מינוני הנטילה של ג'ינג'ר. 

UGT – במחקר קליני פרמקוקינטי₍₅₅₎, אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב שנערך בקרב 16 נבדקים בריאים, נטילת אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שבוע לא השפיעה על ריקון הקיבה, על קצב ספיגת התרופה אקמול (לפי הזמן שחלף עד לגילויה בפלסמה) ועל חילוף החומרים שלה (לפי הריכוז המקסימלי של התרופה בפלסמה, זמן ההגעה לריכוז המקסימלי והשטח תחת העקומה הפרמקוקינטית). יש לציין כי התרופה עוברת חילוף חומרים בעיקר דרך אנזימי הפאזה השנייה UGT ו-SUL, אך גם דרך אנזימי CYP450, בעיקר CYP2E1. 

בקרב חולדות₍₈₂₎ מתן ג'ינג'ר בשיעור של 0.5-5% מהתזונה במשך חודש לא השפיע במובהק על פעילות האנזים, אך במעבדה_(73-74) תמצית ג'ינג'ר עיכבה את אנזימי (UGT (1A1, 1A3, 2B7 בשיעור של 50% ומעלה.

 

SUL - במחקר קליני פרמקוקינטי₍₅₅₎, אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב שנערך בקרב 16 נבדקים בריאים, נטילת אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שבוע לא השפיעה על ריקון הקיבה, על קצב ספיגת התרופה אקמול (לפי הזמן שחלף עד לגילויה בפלסמה) ועל חילוף החומרים שלה (לפי הריכוז המקסימלי של התרופה בפלסמה, זמן ההגעה לריכוז המקסימלי והשטח תחת העקומה הפרמקוקינטית). יש לציין כי התרופה עוברת חילוף חומרים בעיקר דרך אנזימי הפאזה השנייה UGT ו-SUL, אך גם דרך אנזימי CYP450, בעיקר CYP2E1. 

P-gp - מחקרי מעבדה שונים מציגים ממצאים סותרים לגבי השְפעת ג'ינג'ר על מנגנון P-gp. בעוד סקירות_(64-65) מדווחות על מחקרי מעבדה שבאחד מהם₍₆₆₎ תכשיר מבוסס ג'ינג'ר הגביר את הביטוי הגנטי של החלבון פי 5.4, ובמחקר נוסף₍₈₃₎ מיצוי אתנולי של ג'ינג'ר העלה את הביטוי הגנטי של החלבון פי 5-9 כתלות בסוג התאים הסרטניים.

לעומת זאת, במחקר מעבדה נוסף₍₇₀₎ מיצוי ג'ינג'ר ורכיביו הפעילים המבודדים (הרכיבים 6,8,10-gingerols, והרכיב 6-shogaol) לא הדגימו כל השפעה על מנגנון P-gp, ובמספר מחקרי מעבדה_(84-86), הרכיב הפעיל 6-gingerol הדגים עיכוב של מנגנון P-gp והגברת ריכוז התרופות doxorubicin, digoxin ו-daunorubicin בתאים סרטניים.

 

נשא MRP3/ABCC3 - במעבדה₍₈₃₎, מיצוי אתנולי של ג'ינג'ר העלה פי 7-9 את הביטוי הגנטי של חלבוני עמידות לתרופות MDR1 ו-MRP3 בתאי סרטן דרכי המרה (CL-6), פי 5-8 בתאי סרטן הכבד (HepG2) ופי 5 (החלבון MRP3 בלבד) בתאי אפיתל כליה אנושיים (HRE).

 

ABCA1 – סקירה₍₈₇₎ מדווחת כי במעבדה_(88-89), הרכיבים המבודדים 6-gingerol ו-6-Dihydroparadol העלו את הביטוי הגנטי ואת כמות נשאי ABCA1 בתאי סרטן כבד אנושיים ובתאים מקרופג'ים אנושיים.

ABCG1 - במעבדה₍₈₈₎, הרכיב 6-Dihydroparadol העלה את הביטוי הגנטי ואת כמות נשאי ABCG1 בתאים מקרופג'ים אנושיים.

 

תרופות מדכאות חיסון (Cyclosporine, Tacrolimus)

יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר עם תרופות אלו. מידע מקדמי (מחקרים בבע"ח) מעיד על אפשרות לשינוי ריכוז התרופה בדם. אמנם לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו, אולם עקב הסיכון הגדול הכרוך בתגובה הדדית אפשרית, מוטב לנקוט זהירות רבה בשילוב.

בסקירה₍₉₀₎ ובמחקרים שונים שנערכו בקרב בעלי חיים_(91-93), נטילה פומית משולבת של ג׳ינג׳ר עם תרופות אלו הפחיתה מריכוזן בדם.
לגבי התרופה Cyclosporine, יש לציין שתופעה זו נצפתה בנטילה פומית בלבד ולא נצפתה כאשר התרופה הוזרקה אל הוריד_(91-92).לעומת זאת, סקירות_(56-57,94) מדווחות על מחקרים שנערכו בחולדות_(58-59) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות לדיכוי חיסוני Cyclosporin A (ב-116%) ו-Tacrolimus (ב-75%).
בקרב חולדות₍₉₅₎, פוליפנוֹלים שמוצו מג'ינג'ר במינון 100, 200 ו-400 מ"ג/ק"ג במתן פומי במשך 21 ימים מנעו רעילות התרופה Cyclosporine לכליות על ידי פעילות נוגדת חמצון (p<0.05).

 

תרופות נוגדות הקאה

תרופות מקבוצה זו: אנטגוניסטים לקולטן 5HT3, אנטגוניסטים ל-NK-1, אנטגוניסטים לדופמין, אנטיהיסטמינים, סטרואידים ועוד.

ניתן ואף מומלץ לשלב ג'ינג'ר עם תרופות אלו.

מטה-אנליזה₍₉₆₎ של מחקרים קליניים_{( 113-116, 97-106)} וסקירות_(107-112) מדווחות שנטילה משולבת של ג'ינג'ר עם תרופות נוגדות הקאה הינה בטוחה לשימוש ואף הראתה יעילות נוספת בטיפול בבחילות והקאות.

מטה-אנליזה₍₄₅₉₎, של 14 מחקרים קליניים_{(103,119-120,123-124,128-129,460-466)} מדווחת כי נטילה של ג'ינג'ר הדגימה הפחתה משמעותית בשימוש בתרופות נוגדות הקאה לאחר ניתוח בהשוואה לפלסבו, אך לא בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה מניעתיות אחרות.

סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₉₆₎ משנת 2019 שכללה עשרה מחקרים קליניים_(97-106) שנערכו בקרב נבדקים, מצאה כי מתן מיצויים שונים של ג'ינג'ר (תמצית יבשה, כמוסות, אבקה, מיצויים, תמציות תקניות) במינון שווה ערך ל- 0.5-2 גרם צמח ליום לחולי סרטן המטופלים בטיפולי כימותרפיה* בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה [אנטגוניסטים לקולטן 5HT3, אנטגוניסטים ל-NK-1 (התרופה aprepitat), אנטיהיסטמין ranitidine, סטרואידים dexamethasone, אנטגוניסטים לדופמין metoclopramide] היתה יעילה במובהק בטיפול בבחילות ובהקאות (p=0.015) בהשוואה לפלסבו ולתרופות נוגדות הקאה, אך השונות בין המחקרים היתה גבוהה. עוד נמצא כי ג'ינג'ר היה יעיל בעיקר במניעת בחילות והקאות (p=0.006) בעיקר הקאות אקוטיות (p=0.025) אך לא מושהות.

* Cisplatin, Antracycline, cyclophosphamide, doxorubicin, epirubicin, docetaxel, 5-FU

להלן פירוט המחקרים שהופיעו במטא אנליזה:

במחקר קליני אקראי פתוח₍₉₇₎ שנערך בקרב 100 נבדקות (גיל ממוצע 51.83) הסובלות מסרטן שד מתקדם ומטופלות בכימותרפיה (docetaxel, epirubicin, cyclophosphamide), מתן ג'ינג'ר במינון 1.5 גרם ליום (מחולק לשלוש מנות מדי שמונה שעות) בשילוב תרופות נוגדות הקאה (granisetron ו-dexamethasone) במשך ארבעה ימים מתחילת הטיפולים היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת הארעות הבחילות בשלב המיידי (שש עד 24 שעות ראשונות, p=0.04), אך לא המתמשך. כמו כן, לא נצפתה השפעה מובהקת על חומרת הבחילות וההקאות לכל אורך הטיפולים.
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₉₈₎ שנערך בקרב 162 נבדקים חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה (סוג לא צוין) וסבלו מבחילות והקאות לפחות בסבב קודם אחד של הטיפול, מתן ג'ינג'ר במינון 1 או 2 גרם ליום בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטים לקולטן 5HT3 או aprepitant מסוג חוסמי הקולטן נוירוקינין 1-NK) במשך שלושה ימים לא השפיעה במובהק על הארעות הבחילות וההקאות המיידיות או המושהות ועל חומרתם. יתרה מזאת, שילוב של ג'ינג'ר עם aprepitant החמיר במובהק את הבחילות האקוטיות בהשוואה לתרופה לבדה. עם זאת, הטיפול באמצעות ג'ינג'ר נסבל היטב, ללא הבדל בתופעות הלוואי ותוך שיפור מובהק בעייפות.
במחקר קליני אקראי ומבוקר₍₉₉₎ שנערך בקרב 60 נבדקות (גיל ממוצע 48.5) הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה (anthracycline, cyclophosphamide, doxorubicin, 5-fluorouracil, ברוב המקרים ניתן שילוב של cyclophosphamide ו-doxorubicin), מתן ג'ינג'ר בשלושת הימים הראשונים למחזור הטיפול בשילוב עם תרופה נוגדת הקאה (palonosetron-aprepitan) היה יעיל יותר במובהק בהפחתת חומרת הבחילות בימים 2-5 של הטיפול (p<0.05) אך לא בהפחתת מספר ההקאות בהשוואה לתרופות לבדן.
במחקר קליני, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₀₀₎ שנערך בקרב 81 נבדקים חולי סרטן (טווח גילאים 19-81) שטופלו בכימותרפיה אמטוגנית במידה בינונית עד רבה מאוד (93% טופלו בכימותרפיה אמטוגנית מאוד. מתוכם: 68% טופלו בכימותרפיה מבוססת אנטרציקלין ו-21% בכימותרפיה מבוססת פלטינום), מתן תמצית תקנית ג'ינג'ר בריכוז 1.4% שתוקננה להכיל את הרכיב 6-gingerol במינון שווה ערך ל-20 מ"ג ליום בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (Ondansetron, Metoclopramide, Dexamethasone) במשך 12 שבועות העלה במובהק את שיעור הנבדקים שהגיבו בצורה מלאה (ללא הקאות או צורך בתרופות חירום) בהשוואה לפלסבו (77% לעומת 32%, p<0.001), אך שיעור זה היה גבוה בשלב המתמשך (p=0.004) ולא המיידי. כמו כן, הרכיב 6-gingerol הפחית במובהק את הארעות ההקאות (22% לעומת 68%, p<0.001) ואת חומרת הבחילות (קלות 55% לעומת 17%, בינוניות 15% לעומת 39%, קשות 5% לעומת 34%, p<0.001), הגביר במובהק את תאבון הנבדקים (p=0.001), שיפר במובהק את איכות חייהם (p<0.001) והפחית את שיעור הנבדקים שדיווח על עייפות ברמה גבוהה (%2 לעומת 20%, p=0.02) בהשוואה לפלסבו. 

במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו₍₁₀₁₎ שנערך בקרב 80 נבדקות חולות סרטן השד המטופלות בכימותרפיה, מתן אבקת ג'ינג'ר (Zintoma) במינון 1 גרם ליום במשך שישה ימים החל משלושה ימים לפני תחילת הטיפולים הכימותרפים (סוגי הטיפולים לא צוינו) בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה סטנדרטיות (Kytril / Granisetron hydrochloride בשילוב dexamethasone) הפחית במובהק את שיעור ההקאות בכל שלבי הטיפולים (הקאות לקראת הטיפול p=0.04, הקאות מיד לאחר הטיפולים p=0.04 והקאות מושהות p=0.003) בהשוואה לפלסבו. תופעת הלוואי המדווחת היחידה היתה צרבות, אך ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.

במחקר קליני אקראי₍₁₀₂₎, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב (2017) שנערך בקרב 34 נבדקות עם סרטן השד הנוטלות בכימותרפיה מסוג Adriamycin בשילוב עם cyclophosphamide אשר סבלו מבחילות והקאות בסבב הראשון של הטיפולים, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום החל מהיום הראשון לטיפול הכימותרפי בשילוב עם התרופות נוגדות ההקאה ondansetron ו-dexamethasone במשך חמישה ימים לא היה יעיל במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת ההיארעות והחומרה של הבחילות וההקאות.

במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב₍₁₀₃₎ שנערך בקרב 44 נבדקים חולי סרטן (31 מתוכם השלימו את ההתערבות), המטופלים באמצעות כימותרפיה מבוססת Cisplatin לבדה (47.7%) או בשילוב עם התרופה 5-Fluorouracil (בקרב 52.3%) ובו ניתנה אבקת ג'ינג'ר (Zintoma) במינון 1 גרם ליום בשילוב תרופות נוגדות הקאה (Grainestrone/teitril,Degzametazone,Metocolopramid) במשך 28 ימים נצפתה מגמת הפחתה לא מובהקת בתדירות ובעוצמה של הבחילות וההקאות בשלב המיידי (ב-24 השעות הראשונות לטיפול) בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה בשילוב פלסבו.

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב₍₁₀₄₎ שנערך בקרב 43 נבדקות חולות סרטן גניקולוגי המטופלות באמצעות cisplatin, מתן פומי של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך חמישה ימים (ביום הראשון ג'ינג'ר ניתן בשילוב התרופה נוגדת ההקאה metoclopramide) לא היה יעיל יותר בהפחתת בחילות והקאות בשלב המיידי (ביום הראשון) של הטיפול הכימותרפי בהשוואה לתרופה בשילוב פלסבו. עם זאת, בשלב המאוחר (ימים 2-5), יעילות ג'ינג'ר השתוותה ליעילות התרופה metoclopramide (אנטגוניסטית לקולטני דופמין) ללא תופעת הלוואי של אי שקט שליוותה את מתן התרופה. 
במחקר קליני אקראי₍₁₀₅₎, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב נבדקים 36 חולי סרטן המטופלים בתרופה cisplatin בשילוב עם תרופות כימותרפיות נוספות, מתן פומי של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שלושה ימים כתוספת לתרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטים לקולטן 5-HT, קורטיקוסטרואידים, metoclopramide – אנטגוניסטית לקולטני דופמין) לא היה יעיל יותר מפלסבו שהתווסף לתרופות הללו בהפחתת ההיארעות, החומרה והמשך של בחילות והקאות בשלב המיידי (בתוך 24 שעות) והמתמשך (מ-24 עד 72 שעות).
במחקר קליני₍₁₀₆₎ אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2017) שנערך בקרב 251 חולי סרטן (מסוג ראש וצוואר, השלפוחית, הריאות וסוגי סרטן נוספים; מתוכם 154 נבדקים השלימו את ההתערבות) ובו נמצא כי תמצית תקנית של ג'ינג'ר (עם ריכוז shogaol ו-gingerols המשתווה לריכוזם ב-1 גרם שורש ג'ינג'ר טרי) במינון 160 מ"ג ליום* במשך 42-56 ימים (כאורך הטיפול הכימותרפי) שניטלה בשילוב עם התרופה Cisplatin במינון גבוה ובשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטיות לקולטן NK-1, אנטגוניסטיות לקולטן 5HT3 ביום הראשון ו-dexamethasone ביום הראשון עד היום הרביעי) היתה יעילה במניעת בחילות בקרב תת קבוצות ספציפיות של נשים (p=0.048) וחולי סרטן הראש והצוואר (p=0.038) אך לא בקרב גברים וחולי סרטן הריאות.
* בכל כמוסה 40 מ"ג מיצוי ג'ינג'ר (מוצה ב-CO2) המכיל 16 מ"ג Gingerols ו-1.12 מ"ג Shogaol.

בנוסף, להלן מחקרים קליניים אשר לא נכללו במטא-אנליזה:

במחקר קליני רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₁₃₎ שנערך בקרב 744 חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה (576 מהם נכללו בניתוח התוצאות, 91% נשים, גיל ממוצע 53) אשר טופלו בתרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטים לקולטן סרוטונין 5HT3) ביום הראשון לסבב הטיפולים, מתן ג'ינג'ר בטווח מינונים של 0.5-1.5 גרם ליום במשך שישה ימים החל משלושה ימים לפני תחילת הטיפולים הפחית במובהק את חומרת הבחילות בהשוואה לפלסבו ביום הראשון של הטיפולים (p=0.003), כאשר עיקר ההפחתה התרחשה בנטילה של 0.5 גרם ו-1 גרם ג'ינג'ר (p=0.017 ו-p=0.036 בהתאמה).

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₁₄₎ שנערך בקרב נבדקים 41 חולי לוקמיה המטופלים באמצעות כימותרפיה, מתן ג'ינג'ר במינונים שונים (פרטים לא ידועים) בשילוב עם התרופה נוגדת ההקאה prochlorperazine/compazine היה יעיל יותר מפלסבו בשילוב התרופה בהפחתת החומרה והמשך של הבחילות ללא השפעה מובהקת על החומרה והמשך של ההקאות, מידת הנוחיות, צריכת המזון ורמת הפעילות. 
במחקר קליני פרוספקטיבי אקראי, כפול סמיות ומבוקר₍₁₁₅₎ שנערך בקרב 100 נבדקים (טווח גילאים 20-45) לפני ניתוח אמבולטורי בהרדמה כללית, מתן פומי של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם כשעה לפני הניתוח בשילוב עם מתן תוך ורידי של התרופה Ondansetron היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לתרופה בשילוב עם פלסבו בהפחתת התדירות והחומרה של בחילות והקאות לאחר הניתוח (p<0.05).
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₁₆₎ שנערך בקרב 140 נבדקים חולי סרטן הריאות המטופלים ב-cisplatin, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג ליום בשילוב עם טיפול נוגד הקאות סטנדרטי (אנטגוניסטים לקולטן 5HT-3) במשך חמישה ימים במקביל לטיפול הכימותרפי לא היה יעיל יותר בהשוואה לפלסבו בהפחתת הארעות וחומרת הבחילות וההקאות. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות או הבדלים בין הקבוצות בשיעור תופעות הלוואי בעקבות ההתערבות. 

 

חומרי הרדמה

ניתן לשלב ג׳ינג׳ר עם תרופות אלו. מינון נמוך של ג׳ינג׳ר עשוי להפחית את הבחילה שמופיעה כתופעת לוואי לנטילת תרופות אלו.
השילוב נבדק ונמצא בטיחותי במטא אנליזות_(117-118) ובמספר מחקרים קליניים אקראיים_(119-129), חלקם מבוקרים, שכללו בסך-הכל מאות נבדקים ובחנו את יעילות מתן ג'ינג'ר הניתן לפני פרוצדורות ניתוחיות שונות (ניתוחים לפרוסקופים לכריתת כיס המרה, ניתוחים גניקולוגים ולידות ועוד) במניעת בחילות והקאות. במחקרים אלו נעשה שימוש במינון של 0.3-1.25 גרם ג׳ינג׳ר שעה לפני תחילת השימוש בחומרי ההרדמה Thiopental, Alcuronium, Vecuronium, Propofol, Fentanyl, Atracurium, Suxamethonium, Morphin, Midazolam, Lidocaine, Remifentanil, Desflurane, Diclofenac ו/או Succinylcholine, לצורך ניתוח מתוכנן (אלקטיבי) ו/או מינון זהה במהלך 24 השעות שלאחר הניתוח. כמו כן נעשה שימוש במהלך לידות (הרדמה אפידורלית) בחומרים Bupivacaine, Morphine ו-Epinephrine.

 

נוגדי קרישה
נגזרות של קומרין (Warfarin, Phenprocoumon) | נוגדי קרישה פומיים ישירים (dabigatran, rivaroxaban, apixaban, edoxaban)

 

נגזרות של קומרין (Warfarin, Phenprocoumon)

 

קומדין - warfarin
יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלה. במקרה של שילוב, מומלץ לנטר את מדדי קרישת הדם.
בקרב מטופלים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה, מוטב לשמור על מינון הנמוך מ-2 גרם ג׳ינג׳ר ביום, ובכל מקרה אין לעבור מינון של 4 גרם ג׳ינג׳ר ביום. כמו כן, במהלך תקופת הטיפול המשולב יש לבצע מעקב שוטף של מדדי הקרישה המקובלים.
אמנם מסקירות שיטתיות_(130-131), סקירות כלליות_{(23,69,132-138)} ומחקרים קליניים ותצפיתיים_(139-142) עולה כי ג'ינג'ר אינו גורם להגברה של פעילות נוגדת קרישה אך תיאורי מקרה_(143-144) מצביעים על אפשרות של הגברת הסיכון לדימומים. 
מחקר פרוספקטיבי₍₁₃₉₎ שנערך בקנדה כלל 171 מבוגרים שנטלו Warfarin במשך 4 חודשים לפחות וניהלו במשך 16 שבועות רישום של אירועי דימום וחשיפה לגורמים שעשויים להגביר סיכון לדימום, תוך מעקב אחר ערכי INR בדמם. בתקופה זו, 87 (51%) מהנבדקים דיווחו על אירוע דימום אחד לפחות, ובקרב 36 (21%) נצפתה עליה גדולה מן הרצוי בערכי ה-INR. שבעה מאירועי דימום קושרו לצריכת ג׳ינג׳ר. אולם, אף מקרה של עליה במדדי הקרישה לא קושר לצריכת הג׳ינג׳ר. מינוני הג׳ינג׳ר שניטלו אינם מצויינים במאמר.
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שנערך בתאילנד₍₁₄₀₎, מתוך 101 נבדקים נוטלי קומדין שפקדו את בית החולים בין השנים 2013-2014, 35 נבדקים נטלו תוספים שונים במקביל לתרופה ומתוכם נבדק יחיד נטל ג'ינג'ר. עבור נבדק זה נצפתה עליה קלה בערכי ה-INR בעקבות נטילת ג'ינג'ר (סוג התוסף, מינון הנטילה ומשכה לא צוינו) במקביל לתרופה (עליה מ-1.5 ל-1.7). 
במחקר₍₁₄₁₎, פתוח ואקראי במבנה cross-over, השתתפו 12 נבדקים בריאים שנטלו מנה בודדת של warfarin לבדה או לאחר 7 ימי נטילת מינון המקביל ל-3.6 גרם ג׳ינג׳ר ביום, וכן למשך 7 ימים נוספים לאחר מנת התרופה. לא נצפו כל שינויים בריכוזי התרופה בדם או בשתן, במדדי הקרישה או בצימות הטסיות בעקבות נטילת התרופה יחד עם ג׳ינג׳ר.
כמו כן, במחקר אחר₍₁₄₂₎ שנערך בקרב נבדקים בריאים, לא נצפתה השפעה על ריכוזה או פעילותה של מנה בודדת מהתרופה S-warfarin לצד ג׳ינג׳ר.
כמו כן, קיים דיווח מקרה₍₁₄₃₎ אודות אישה בת 76 שחוותה עליה משמעותית במדדי הקרישה (INR > 10) וכן דימום מהאף בעקבות צריכת ממתקי ג׳ינג׳ר ותה ג׳ינג׳ר במינון לא ידוע, לצד התרופה Warfarin. ערכי ה-INR שבו לנורמה לאחר הפסקת צריכת הג׳ינג׳ר.
בדיווח מקרה נוסף₍₁₄₄₎ אישה בת 70 המטופלת בקומדין וכן בתרופות clonazepam, metoprolol succinate, paroxetine, phenytoin, rosuvastatin ללא שינויים תרופתיים זה חודשים, חוותה עליה חדה ב-INR (מ-2.7 ל-8 בתוך חודש) ללא דימומים ספונטניים או תסמינים אחרים בעקבות נטילה של תוסף לעיסה המכיל 48 מ"ג ג'ינג'ר. החוקרים מציינים כי קיימת אפשרות של אינטראקציה בין תרופתית בין rosuvastatin ובין קומדין, אך מאחר שלא חל כל שינוי באופן ובמינון הנטילה, אפשרות זו לא נמצאה סבירה. הומלץ למטופלת לדלג על 3 מנות נטילה של קומדין ולהפסיק ליטול את תוסף הג'ינג'ר וכעבור שבוע ערכי ה-INR חזרו לרמתם ההתחלתית.

 

התרופה Phenprocoumon

יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר יחד עם תרופה זו.

בדיווח מקרה₍₁₄₅₎, אישה בת 76 אשר היתה מיוצבת זמן רב באמצעות התרופה Phenprocoumon (מדד הקרישה INR=2.0-3.0), החלה לצרוך מוצרי ג׳ינג׳ר (בתה וכאבקה יבשה, מינון יומי לא ידוע). לאחר מספר שבועות נצפתה בדמה עליה משמעותית במדדי הקרישה (INR>10) וכן דימום מהאף. הערכים שבו לנורמה לאחר שהפסיקה את נטילת הצמח וקיבלה טיפול באמצעות ויטמין K1.

 

נוגדי קרישה הפומיים הישירים (dabigatran, rivaroxaban, apixaban, edoxaban)
יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלה. מידע מקדמי (תיאורי מקרה) מצביע על אפשרות של דימומים בעקבות שילוב הצמח והתרופות. במקרה של שילוב, מומלץ לעקוב אחר דימומים ספונטניים ולנטר את מדדי קרישת הדם.
קיים דיווח מקרה₍₁₄₆₎ אודות מטופל בן 36 אשר טופל באמצעות התרופה נוגדת הקרישה Rivaroxaban במשך 18 חודשים למניעת הישנות של פקקת ורידית עמוקה, והחל לסבול מליחה דמית בעקבות צריכה של 2-3 ליטרים ליום של חליטת תה ג'ינג'ר מדי יום במשך חודש. בבדיקות הדם נצפתה חריגה בפעילות נוגדת צימות טסיות מעבר לטווח הפעולה של התרופה, אשר יוחסה לג'ינג'ר. נטילת התרופה הופסקה למשך 48 שעות והומלץ למטופל להפחית את צריכת תה הג'ינג'ר. כעבור ארבעה ימים שוחרר המטופל מבית החולים במצב בריאותי תקין והמשיך ליטול את התרופה במינון מופחת. 
קיים דיווח מקרה נוסף₍₁₄₇₎ על אדם בן 80 אשר סבל מפרפור עליות שאינו מסתמי (NV-AF), וברקע מסוכרת סוג 2 ומדיסליפידמיה אשר טופל באמצעות התרופה Pradaxa/dabigataran למניעת תסחיף פקיקי (תרומבואמבוליזם). המטופל החל לסבול מהקאות דמיות ומצואה שחורה שלושה ימים לאחר שהחל לצרוך מרתח של ג'ינג'ר וקינמון במינון 200 מ"ל שלוש פעמים ביום. הוא הגיע לטיפול עם דימום מדרכי העיכול, דופק מהיר ותת לחץ דם שאובחנו כהלם המורגי. בבדיקות הדם נצפו חריגות במדדי קרישת הדם (ספירת טסיות, ערכי INR וזמן פרותרומבין חלקי מעט גבוהים) מאמצים לעצירת הדימום נכשלו והמטופל נפטר כעבור 24 שעות. החוקרים משערים כי הסיבה לדימומים עשויה להיות הן פרמקודינמית בשל פעילות נוגדת קרישה של התרופה והצמחים ופרמקוקינטית בעקבות עיכוב פעילות P-gp על ידי ג'ינג'ר ועליה בריכוז התרופה בדם.

 

נוגדי צימות טסיות
יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר יחד עם תרופות נוגדות צימות טסיות. במקרה של שילוב, מוטב לשמור על מינון הנמוך מ-2 גרם ג׳ינג׳ר ביום, ובכל מקרה אין לעבור מינון של 4 גרם ג׳ינג׳ר ביום_(2,20). בכל מקרה, ובעיקר בנטילת ג'ינג'ר במינון מעל 2 גרם, מוטב לעקוב אחר הופעת דימומים ספונטניים ובמידת האפשר לעקוב אחר צימות טסיות הדם בבדיקות הדם.
סקירות שיטתיות_{(131,148-149)}, סקירות כלליות_{(69,112,138,150-162)} ומחקרים קליניים_{(141,163-168)} ותצפיתיים_(139,169), מציגים ממצאים סותרים לגבי הפעילות נוגדת צימות הטסיות של ג'ינג'ר. לא קיימים מחקרים קליניים בהם נעשה שילוב בין ג'ינג'ר ובין נוגדי צימות טסיות.
סקירה שיטתית_(148-149) שכללה שבעה מחקרים קליניים_{(141,163-168)} ושני מחקרים תצפיתיים_(139,169), ובה ארבעה מתוך המחקרים הקליניים דיווחו כי ג'ינג'ר הפחית את צימות הטסיות ובשלושת הנותרים לא נצפתה השפעה. גם בשני המחקרים התצפיתיים נצפו ממצאים מעורבים. משום כך ובשל האיכות המתודולוגית הנמוכה של המחקרים לא ניתן לקבוע בוודאות כי לג'ינג'ר השפעה נוגדת צימות טסיות ונוגדת קרישה.
סקירה נוספת₍₁₅₂₎ טוענת כי על פי מחקרים קליניים ותיאורי מקרה, ההשפעה נוגדת צימות הטסיות של ג'ינג'ר קיימת רק בשימוש בג'ינג'ר הטרי וכי שימוש בג'ינג'ר מיובש במינון של עד 2 גרם לא צפוי להשפיע על צימות הטסיות, אך לאור ממצאים על העדר השפעה על צימות הטסיות בעקבות שימוש בג'ינג'ר הטרי (ראו להלן), לא ברורה אמיתות טענה זו.

להלן פירוט על חלק מן המחקרים הקליניים:
במחקר קליני₍₁₆₃₎ מבוקר נמצא שמנה בודדת של 10 גרם ג׳ינג׳ר הפחיתה משמעותית צימות טסיות בקרב 10 חולי לב (CHD). עם זאת, מתן מתמשך של 4 גרם ג'ינג'ר למשך שלושה חודשים לא השפיע במובהק על צימות הטסיות על פירוק פיברין ועל רמות הפיברינוגן.

במחקר קליני₍₁₆₄₎ אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 18 נבדקים בריאים, צריכת ג'ינג'ר טרי במינון 15 גרם ליום או ג'ינג'ר מבושל במינון 40 גרם ליום במשך שבועיים לא השפיעה במובהק על ייצור טרומבוקסן B2 בטסיות הדם של הנבדקים בהשוואה לפלסבו ולא נצפו תופעות לוואי לא רצויות.

במחקר נוסף₍₁₆₅₎ שנערך בקרב שבע נשים בריאות, אכילה של 5 גרם ג'ינג'ר טרי ליום במשך שבוע לא השפיעה במובהק על צימות הטסיות בהשוואה למצב הבסיס. כמו כן, לא נצפו דימומים ספונטניים חריגים.

במחקר קליני אחר₍₁₆₆₎, אקראי מבוקר-פלסבו וכפול סמיות במבנה cross-over, מנה בודדת של 2 גרם ג׳ינג׳ר בקרב 8 גברים לא האריכה את משך זמן הדימום, ספירת הטסיות או השפיעה על צימות הטסיות.

כמו כן, במחקר קליני אקראי ומבוקר נוסף₍₁₆₇₎ שנערך בקרב 20 נבדקים בריאים שהוזנו ב-100 גרם חמאה למשך שבעה ימים, נטילת ג'ינג'ר במינון של חמישה גרם ליום עיכבה את צימות טסיות הדם בהשוואה לפלסבו (p<0.001). עם זאת, תופעה זו לא נצפתה באותו מחקר בקרב 30 נבדקים שנטלו 4 גרם ג׳ינג׳ר ביום במשך 3 חודשים, וכן לא נצפה שינוי ברמת הפיברינוגן או בפעילות מפרקת קרישים (פיברינוליטית).
עם זאת, קיים תיאור מקרה₍₁₇₀₎ ובו אכילת כמויות של ריבה שהכילה 15% ג'ינג'ר גולמי עיכבה את צימות הטסיות. תפקוד הטסיות חזר למצבו התקין שבוע לאחר הפסקת הצריכה של ג'ינג'ר.

כמו כן, סקירות_{(69,112,131,138,155-157,160)} מדווחות על מחקרים פרה קליניים שבהם הודגמה פעילות נוגדת הפעלה וצימות טסיות של ג'ינג'ר ורכיביו עקב עיכוב פעילות האנזים Cox-1 ועיכוב ייצור טרומבוקסן A2.

 

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיאליות (NSAIDs)

ניתן לשלב נטילת ג׳ינג׳ר עם תרופות אלו. מחקרים קליניים_(171-173) מעידים על בטיחות ויעילות השילוב בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית וניוונית ובטיפול בווסת כבדה או ממושכת. כמו כן, מידע מקדמי_{(44-45,174-178)} (מחקרי בעלי חיים) מצביע על אפשרות של הפחתת כיבים עיכוליים הנגרמים בעקבות השימוש בתרופות. למרות ממצאים_(58-59) ממחקרי בעלי חיים כי ג'ינג'ר העלה את ריכוזי התרופות Diclofenac, Nimesulide ו-Piroxicam בדם, לא נצפתה הגברה של רעילות התרופות במחקרים קליניים, ובמחקר יחיד בעכברים₍₁₇₉₎ אף נצפתה הפחתה של רעילות התרופה piroxicam לכבד. עקב השפּעתה מעכבת צימות הטסיות של התרופה Aspirin, מוטב להגביל צריכת ג׳ינג׳ר למינון של עד 4 גרם ביום (הרחבה תחת סעיף תגובות הדדיות עם תרופות נוגדות קרישה).
מחקר פתוח₍₁₇₁₎ נערך בקרב חולים בדלקת מפרקים שגרונית (RA) אשר לא חוו הטבה בנטילת תרופות ממשפחת ה-NSAIDs במשך מספר חודשים (ללא נטילת תרופות אנטי-ראומטיות). בנטילה משולבת של תרופות אלו יחד עם ג׳ינג׳ר (עד 0.5 גרם ג׳ינג׳ר טרי או עד 1 גרם ג׳ינג׳ר יבש ביום) נצפתה הטבה משמעותית בתסמיני הדלקת לרבות הקלה בכאבים ושיפור בתנועתיות. לאחר 3 חודשים של טיפול משולב, הנבדקים הפסיקו ליטול את התרופות ממשפחת ה-NSAID’s והמשיכו לצרוך ג׳ינג׳ר בלבד. ההטבה במצבם נשמרה גם לאחר הפסקת נטילת התרופות והמשך נטילת הג׳ינג׳ר בלבד. לא נצפו תופעות לוואי לטיפול המשולב. מחקר ראשוני זה מרמז כי נטילת ג׳ינג׳ר לבדו במצבים אלו עשויה להוות טיפול מספק ויעיל כמו המשולב, ועם זאת ככל הנראה שגם הטיפול המשולב (באם נדרש) הינו בטיחותי.
במחקר קליני, אקראי ומבוקר₍₁₇₂₎ שנערך בקרב 60 נבדקים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית של הברך, מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 750 מ"ג בשילוב עם התרופה diclofenac (במינון 50 מ"ג במתן פומי) במשך 12 שבועות היה יעיל יותר בשיפור בכאב (לפי ציון במדד WOMAC ובסולם אנלוגי חזותי VAS) בהשוואה לצמח ולתרופה לבדם (p<0.05) ללא הבדל מובהק בתופעות הלוואי המדווחות.
במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו₍₁₇₃₎ שנערך בקרב 34 נבדקות בגיל הפיריון (טווח גילאים 18-45) הסובלות מדימום וסתי סדיר ממושך או כבד (דימום של יותר מ-80 מיליליטר למחזור ו/או למעלה משבעה ימי דימום), מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 900 מ"ג ליום בשילוב עם התרופה ibuprofen במשך שבעה ימים החל מיום הדימום הראשון של הווסת במשך שני מחזורים הפחית במובהק את משך ימי הדימום (הפחתה של 1.8 ימים, p=0.001 בהשוואה למצב הבסיס ו-p=0.04 בהשוואה לפלסבו+התרופה) ושיפר את איכות החיים של הנבדקות (p<0.001 בהשוואה למצב הבסיס ו-p=0.02 בהשוואה לפלסבו+התרופה), אך לא הפחית את כמות הדימום בהשוואה לפלסבו בשילוב עם התרופה. תופעות הלוואי המדווחות בקבוצת הג'ינג'ר כללו עצירות, כאב בטן, דיספפסיה וכאבי ראש (2.9%) ונבדקת אחת (2.9%) דיווחה על תגובה אלרגית לג'ינג'ר. תופעות הלוואי המדווחות בקבוצת הפלסבו כללו שלשולים, כאב בטן, ודיספפסיה (2.9%) וכאב ראש (5.8%). לא נצפה הבדל מובהק בשיעור תופעות הלוואי בין הקבוצות.
בנוסף, יש לציין כי במחקרים שונים שנערכו בקרב חולדות_{(44-45,174-178)}, שימוש במיצוי ג׳ינג׳ר בטווח מינונים של 100-500 מ"ג/ק"ג או בשמן ג'ינג'ר במינון 500 ו-1000 מ"ג/ק"ג בשימוש חד פעמי או למשך חמישה ימים עד שבועיים נמצא מפחית היווצרות כיבים בעקבות נטילת תרופות ממשפחת ה-NSAIDs (כדוגמאת Aspirin ו-Indomethacin) וכן הפחית מחומרת מצבם של כיבים קיימים.
כמו כן, בקרב עכברים₍₁₇₉₎, מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 200 מ"ג/ק"ג במשך ארבעה שבועות בשילוב עם התרופה piroxicam בהזרקה לקרום הצפק הפחיתה במובהק את רעילות התרופה לכבד (הפחתה של אנזימי כבד, מניעת לייפת ואפופטוזיס).
סקירות מדווחות_(56-57) על מחקרים שנערכו בחולדות_(58-59) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של תרופות נוגדות דלקת Diclofenac (ב-90%), Nimesulide (ב-144%) ו-Piroxicam (ב-86%), אולם לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

תרופות סטרואידיות 

ניתן לשלב ג'ינג'ר עם תרופות סטרואידיות. מספר מחקרים קליניים_(180-182) מעידים על בטיחות השילוב בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ובמהלך ניתוחים. יש לציין כי מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מזהיר מפני עליה בזמינות הביולוגית של התרופות בעקבות השילוב, אך הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו אינה ברורה.
בשני מחקרים קלינים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו_(180-181) שנערכו בקרב 66 ו-70 חולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה הנוטלים טיפול תרופתי אנטי שגרוני (methotrexate, hydroxychloroquine, prednisolone) ונוגד דלקת (NSAID’s בעדיפות לנוטלים כמה שפחות), מתן ג'ינג'ר במינון 1.5 גרם ליום במשך 12 שבועות הפחית במובהק את מדד פעילות המחלה (DAS28, p=0.003), את מדדי הדלקת CRP (במובהקות p=0.05), ואת הביטוי הגנטי של IL-1β בהשוואה לפלסבו (p=0.021). כמו כן, נצפתה מגמה לא מובהקת של הפחתת הציטוקין הפרו דלקתי TNFɑ, אך לא נצפתה השפעה על הביטוי הגנטי של IL-2. בנוסף נצפתה הפחתה מובהקת של ביטוי גנים הקשורים בדלקת ובאוטואימוניות (NF-κB, T-bet, RORγt) והעלאת ביטוי גנים הקשורים בסבילות חיסונית כמו GATA-3,PPAR-γ, FoxP3 (במובהקות p<0.05).
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₈₂₎ שנערך בקרב 120 נבדקים לפני ניתוח כריתת בלוטת התריס בהרדמה מלאה, מתן ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג בשילוב עם התרופה diazepam כשעה לפני הניתוח ו-dexamethasone במתן תוך ורידי מיד בתחילתו לא היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לפלסבו בשילוב הטיפול התרופתי במניעת בחילות והקאות לאחר הניתוח.
סקירות מדווחות_(56-57) על מחקרים שנערכו בחולדות_(58-59) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות הסטרואידיות Dexamethasone (ב-76%) ו-Betamethasone (ב-75%), אולם לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

אקמול

ניתן לשלב ג'ינג'ר עם התרופה. שני מחקרים קליניים_(55,183) מעידים על בטיחות ויעילות השילוב בהפחתת כאב. כמו כן, מידע מקדמי_(184-187) (מחקרי בעלי חיים) מלמד על יעילות השילוב בהפחתת כאב ודלקת ובמניעת רעילות לכבד שגורמת התרופה.

במחקר קליני אקראי ומבוקר₍₁₈₃₎ שנערך בקרב 49 נבדקים (טווח גילאים 18-45) שעברו ניתוח להסרת שקדים, מתן מיצוי ג'ינג'ר בנוסף לטיפול התרופתי באמצעות אנטיביוטיקה ואקמול במשך עשרה ימים הפחית במובהק את רמות הכאב לאחר הניתוח (p<0.001) והאיץ את החלמת הפצע (p=0.026).
במחקר קליני פרמקוקינטי, אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב₍₅₅₎ שנערך בקרב 16 נבדקים בריאים נטילה של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שבוע לא השפיעה על ריקון הקיבה, על קצב ספיגת התרופה אקמול (לפי הזמן שחלף עד לגילויה בפלסמה) ועל חילוף החומרים שלה (לפי הריכוז המקסימלי של התרופה בפלסמה, זמן ההגעה לריכוז המקסימלי והשטח תחת העקומה הפרמקוקינטית) ולא דווח על תופעות לוואי בעקבות נטילת משלב הצמח והתרופה.
במודל פיברומיאלגיה שהושרתה בעכברים₍₁₈₄₎, מיצוי ג'ינג'ר שניתן בשילוב עם אקמול הגביר במובהק את ההשפעה נוגדת הכאב של התרופה, ובנוסף מיתן את התגובה הדלקתית (הפחתת רמות מתווכי הדלקת NO, PGE2, TXB2, IL-1β), ואת ההשפעות הקוגנטיביות של הכאב הכרוני: הפרעות קוגנטיביות, חרדה ודיכאון. 
במספר מחקרים שנערכו בקרב חולדות_(185-187), מתן מקדים של מיצוי ג'ינג'ר בטווח מינונים של 100-400 מ"ג/ק"ג או הרכיב הפעיל 6-gingerol במינון 30 מ"ג/ק"ג מנע פגיעה בכבד בעקבות הרעלת אקמול על ידי הפחתת עקה חמצונית באופן שמשתווה לויטמין E ולרכיב סילימרין שמוצה מגדילן.

 

תרופות להפחתת סוכר בדם

אין מניעה לשלב ג'ינג'ר יחד עם תרופות אלו אך יש לנקוט זהירות בשילוב.

למרות שאין ראיות לכך שנטילת ג'ינג'ר לבד או בשילוב עם תרופות אלו עלול לגרום להיפוגליקמיה, רצוי לערוך ניטור של רמת הסוכר בדם ולהתאים את מינון התרופה.
לא בוצעו מחקרים קליניים שבדקו נטילה משולבת של ג'ינג'ר ותרופות להורדת סוכר, אך מטא-אנליזות_{(188-192,455)}  של 35 מחקרים קליניים_{(163,193-223,456,457,458)} מדווחות שנטילת ג'ינג'ר הדגימה השפעה מתונה על רמות הסוכר, האינסולין ו-HbA1C בצום. יחד עם זאת, הייתה הטרוגניות משמעותית בין המחקרים. כמו כן, מחקר קליני₍₂₂₈₎ הדגים שנטילת ג'ינג'ר הפחיתה את רמות הסוכר בצום, הטריגליצרידים ועמידות לאינסולין.
בנוסף, סקירה₍₂₂₄₎ של מחקרים פרה-קליניים_(225-226) מציעה אפשרות להגביר את יעילות התרופה באופן שעשוי להוביל להפחתת המינון והשפעותיה שליליות, כמו גם להגן על האיברים מפני נזק שנגרם על ידי סוכרת.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה₍₄₅₃₎ של 5 מחקרים אקראיים מבוקרים _{(202,206,214,219,454)} שכללו 288 משתתפים עם סוכרת מסוג 2, דיווחו כי נטילת תוסף ג'ינג'ר הדגימה הפחתה משמעותית בסמני הדלקת. עם זאת, בשל גודל ההשפעה הנמוך והסיכוי הגבוה להטרוגניות בין המחקרים, אי אפשר היה להסיק אם השפעות אלו היו מובהקות מבחינה קלינית.
במחקר שנערך בקרב חולדות₍₂₂₅₎ שהושרתה בהם סוכרת, מתן פומי של תמצית ג'ינג'ר בשילוב עם תת מינון של התרופה glibenclamide היה יעיל בהפחתת הגלוקוז בדם במידה המשתווה לתרופה לבדה במינון טיפולי. ומכאן שיתכן שג'ינג'ר עשוי לסייע בהפחתת מינוני התרופות ותופעות הלוואי הנלוות להן. 

חמש מטא אנליזות_(188-192) שכללו 32 מחקרים קליניים_{(163,193-223)} בחנו את השְפעת ג'ינג'ר על פרופיל השומנים בקרב נבדקים חולי סוכרת סוג 2 ו/או דיסליפידמיה. ג'ינג'ר ניתן בטווח מינונים של 200 מ"ג עד 3 גרם ליום במשך שבועיים עד 3 חודשים שיפר לפחות חלק ממדדי הגליקמיה של הנבדקים: גלוקוז בצום_(189-192), המוגלובין מסוכרר_{(188,190,192)}, אינסולין בצום₍₁₉₀₎, עמידות לאינסולין_(189-190) לפי מדד HOMA-IR. עם זאת, גודל האפקט של ג'ינג'ר על המדדים הגליקמיים היה קטן והשְפעתו מתונה בשל הטרוגניות גבוהה בין המחקרים. 

במטא אנליזה₍₁₈₈₎ של שמונה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 454 נבדקים חולי סוכרת סוג 2, מתן אבקת ג'ינג'ר בטווח מינונים של 1600-4000 מ"ג ליום לא השפיע במובהק על רמות הגלוקוז בצום בהשוואה לפלסבו, אך נצפתה ירידה מובהקת בהמוגלובין המסוכרר בקבוצת הג'ינג'ר בהשוואה למצב הבסיס (p=0.02) ואילו בקבוצת הביקורת לא נצפה הבדל מובהק.

מטא אנליזה₍₁₈₉₎ של 14 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 437 נבדקים מצאה כי ג'ינג'ר בטווח מינונים של 200 מ"ג עד 3 גרם ליום במשך שבועיים עד 12 שבועות יעיל במובהק בהפחתת משקל הגוף (p=0.04), יחס ירכיים-מותניים (p=0.003), יחס מותניים (p=0.01), גלוקוז בצום (p=0.03), מדד העמידות לאינסולין (p=0.006), וכן יעיל בהעלאת רמות HDL (במובהקות p=0.009) עם זאת לא נצפה יתרון מובהק של ג'ינג'ר בהשפעה על מדד מסת הגוף (BMI), על רמות האינסולין, הטריגליצרידים, הכולסטרול הכללי, וה-LDL.

מטא אנליזה₍₁₉₀₎ של 10 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 490 נבדקים חולי סוכרת (בחמישה מחקרים הנבדקים נטלו תרופות להורדת סוכר בדם אך לא נטלו אינסולין) או התסמונת המטבולית, מצאה כי ג'ינג'ר בטווח מינונים של 1-3 גרם ליום במשך חודש עד שלושה חודשים הפחית במובהק את רמות הגלוקוז בצום, רמות האינסולין בצום, את רמות ההמוגלובין המסוכרר (p<0.001) והגביר במובהק את הרגישות לאינסולין לפי מדד HOMA-IR (במובהקות p<0.01) אך נצפתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים. 
מטא אנליזה₍₁₉₁₎ של תשעה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בין השנים 1990-2016 בקרב 609 נבדקים הסובלים מסוכרת סוג 2 או היפרליפידמיה (גיל ממוצע 49) מצאה כי בהשוואה לקבוצות ביקורת, נטילת ג'ינג'ר בטווח מינונים של 500 מ"ג-3 גרם ליום למשך 30-90 ימים הפחיתה במובהק את רמות הגלוקוז בצום (p<0.01). חמישה מהמחקרים סווגו כבעלי איכות מתודולוגית גבוהה וארבעה מחקרים כבעלי איכות מתודולוגית נמוכה. השונות בין המחקרים, בייחוד במחקרים שעסקו בסוכרת, היתה גבוהה.
מטא אנליזה₍₁₉₂₎ של תשעה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים מצאה כי תיסוף בג'ינג'ר בטווח מינונים של 1-3 גרם ליום במשך 8 שבועות עד שלושה חודשים הפחית את רמות הגלוקוז בצום (הפחתה ממוצעת של 1.35 מ"ג/דצ"ל) ואת רמות ההמוגלובין המסוכרר (הפחתה ממוצעת של 1.01%). 
בנוסף, במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₂₈₎ שנערך בקרב 37 נבדקים הסובלים מהתסמונת המטבולית, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 2 גרם ליום במשך 12 שבועות הפחית במובהק את רמות הגלוקוז בצום (p=0.001), הטריגליצרידים והתנגודת לאינסולין בהשוואה לפלסבו (p<0.001). כמו כן, נצפה יתרון מובהק של ג'ינג'ר על פני פלסבו בהפחתת הכולסטרול הכללי (p=0.044).

בקרב חולדות₍₂₂₆₎ שהושרתה בהם סוכרת, מתן פומי של מיצוי ג'ינג'ר במינון 25 או 50 מ"ג/ק"ג בשילוב עם התרופה glibenclamide הפחית במובהק את רמות הגלוקוז לא בצום ב-26.3% (p<0.001) ו-25.1% (p<0.01) בהתאמה לעומת הפחתה של 7.9% בעקבות מתן התרופה לבדה. 
כמו כן, באותו מחקר, בקרב חולדות שהושרתה בהן סוכרת, מתן חד פעמי של תמצית ג'ינג'ר במינון 50 מ"ג/ק"ג בשילוב עם אינסולין הפחית במובהק את רמות הגלוקוז בדם בהשוואה לאינסולין לבדו כעבור 2.5 שעות (p<0.001) ו-3.5 שעות (p<0.01). 

סקירה₍₂₂₇₎ מדווחת כי נטילת ג'ינג'ר בשילוב עם התרופה מטפורמין עשויה להגן על חולי סוכרת מפני נפרופתיה סוּכרתית.

 

תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים (Atorvastatin)

אין מניעה לשלב ג׳ינג׳ר עם תרופות אלו.

נטילת ג'ינג'ר הדגימה השפעה על הורדת רמות השומנים בדם.

מידע מקדמי_(229-230) (מחקרי בעלי חיים) מצביע על אפשרות של הגברת יעילות התרופות באופן שעשוי להפחית את מינונן. כמו כן, 5 מטא-אנליזות_{(189-192,231)} הכוללות 31 מחקרים קליניים_{(196-205,208-225,232)} הדגימו את היעילות של נטילת ג'ינג'ר על איזון רמות הכולסטרול והשומנים בדם. מטה אנליזה נוספת₍₄₅₉₎ מדווחת כי נטילה של תוסף ג'ינג'ר בקרב חולים בכבד שומני הדגימה הפחתה ברמות השומנים בדם, שיפור ברגישות לאינסולין והשפעות נוגדות חמצון. עם זאת, מטה אנליזה₍₄₅₅₎ של 10 מחקרים קליניים_{(202,206,214,217,219,220,222,456,457,458)} לא מצאה השפעה משמעותית של נטילת תוסף ג'ינג'ר על רמות השומנים בדם בקרב חולי סוכרת מסוג 2 כולל טריגליצרידים, כולסטרול HDL וכולסטרול HDL.

למרות שלא קיימים מחקרים קליניים אשר בדקו שילוב של נטילת ג׳ינג׳ר יחד עם סטטינים, במחקר שנערך בקרב חולדות₍₂₂₉₎, נטילה פומית של 400 מ״ג תמצית ג׳ינג׳ר לכל ק״ג משקל גוף לצד התרופה Atorvastatin במשך 4 שבועות, הדגימה ירידה גדולה יותר באופן משמעותי בערכי הכולסטרול, מאשר נטילת התרופה לבדה. כמו כן, נטילת הצמח לצד התרופה הפחיתה משמעותית מנזקים הנגרמים לכבד בעקבות נטילת התרופה.

בקרב חולדות₍₂₃₀₎ שהושרתה בהם דיסליפדמיה (רמות גבוהות של כולסטרול כללי, LDL וטריגליצרידים) על רקע סוכרת, ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג/ק"ג ליום שניתן לבדו הפחית במובהק את רמות הכולסטרול הכללי ה-LDL במידה המשתווה לתרופה atrovastatine והעלה במובהק את רמות ה-HDL, וכן הפחית את רמות הגלוקוז בפלסמה ביעילות רבה יותר מהתרופה glibenclamid. כמו כן, שילוב ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג/ק"ג ליום עם תת מינון של התרופה atrovastatine שניתן במשך ארבעה שבועות הפחית את רמות הכולסטרול הכללי והטריגליצרידים במידה המשתווה לתרופה במינון שווה ערך למינון טיפולי בבני אדם. כמו כן, בקרב חולדות שהושרתה בהם דיסליפדמיה (רמות גבוהות של כולסטרול כללי, LDL וטריגליצרידים) על רקע תת פעילות בלוטת התריס, ג'ינג'ר במינון 300 ו-500 מ"ג/ק"ג ליום הפחית במובהק את רמות ה-LDL והכולסטרול הכללי במידה המשתווה ל-atrovastatin, וכן הפחית במובהק רמות טריגליצרידים ו-LDL. כמו כן, שילוב ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג/ק"ג ליום עם תת מינון של התרופה atrovastatine שניתן במשך ארבעה שבועות הפחית את רמות הכולסטרול הכללי וה-LDL במידה המשתווה לתרופה במינון שווה ערך למינון טיפולי בבני אדם.
חשוב לציין כי לג׳ינג׳ר השפעה מפחיתת שומני דם בפני עצמו.
חמש מטא אנליזות_{(189-192,231)} שכללו 31 מחקרים קליניים_{(196-205,208-225,232)} בחנו את השְפעת ג'ינג'ר על פרופיל השומנים בקרב נבדקים חולי סוכרת סוג 2 ו/או דיסליפידמיה. ג'ינג'ר ניתן בטווח מינונים של 200 מ"ג עד 3 גרם ליום במשך שבועיים עד 3 חודשים שיפר לפחות חלק ממדדי פרופיל השומנים של הנבדקים: כולסטרול כללי_(190-191), כולסטרול_(190,231) מסוג LDL , טריגליצרידים_{(190-192,231)} וכולסטרול_(189-192) מסוג-HDL.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₁₈₉₎ של 14 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 437 נבדקים מצאה כי ג'ינג'ר בטווח מינונים של 200 מ"ג עד 3 גרם ליום במשך שבועיים עד 12 שבועות יעיל במובהק בהפחתת משקל הגוף (p=0.04), יחס ירכיים-מותניים (p=0.003), יחס מותניים (p=0.01), גלוקוז בצום (p=0.03), מדד העמידות לאינסולין (p=0.006), וכן יעיל בהעלאת רמות HDL (במובהקות p=0.009). עם זאת לא נצפה יתרון מובהק של ג'ינג'ר בהשפעה על מדד מסת הגוף (BMI), על רמות האינסולין, הטריגליצרידים, הכולסטרול הכללי, וה-LDL.
מטא אנליזה₍₁₉₀₎ של 10 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 490 נבדקים חולי סוכרת (בחמישה מחקרים הנבדקים נטלו תרופות להורדת סוכר בדם אך לא נטלו אינסולין) או התסמונת המטבולית, מצאה כי ג'ינג'ר בטווח מינונים של 1-3 גרם ליום במשך חודש עד שלושה חודשים שיפר במובהק את פרופיל השומנים: הפחתה מובהקת ברמות הטריגליצרידים (p<0.001), הכולסטרול הכללי (p<0.05), ה-LDL (במובהקות p<0.05), ועליה מובהקת ב-HDL (במובהקות p<0.05).

מטא אנליזה₍₁₉₁₎ של תשעה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בין השנים 1990-2016 בקרב 609 נבדקים הסובלים מסוכרת סוג 2 או היפרליפידמיה (גיל ממוצע 49) מצאה כי בהשוואה לקבוצות ביקורת, נטילת ג'ינג'ר בטווח מינונים של 500 מ"ג-3 גרם ליום למשך 30-90 ימים הפחיתה במובהק את הכולסטרול הכללי, והטריגליצרידים והעלתה במובהק את רמות ה-HDL במובהקות (p<0.01-0.00001), אך לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות ה-LDL. חמישה מהמחקרים סווגו כבעלי איכות מתודולוגית גבוהה וארבעה מחקרים כבעלי איכות מתודולוגית נמוכה. השונות בין המחקרים, בייחוד במחקרים שעסקו בסוכרת, היתה גבוהה.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₁₉₂₎ של תשעה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים מצאה כי תיסוף בג'ינג'ר בטווח מינונים של 1-3 גרם ליום במשך 8 שבועות עד שלושה חודשים הפחית במובהק את רמות ה-CRP בסרום ואת רמות הטריגליצרידים והעלה במובהק את רמות ה-HDL. 
מטא אנליזה₍₂₃₁₎ של 12 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 586 נבדקים מצאה כי ג'ינג'ר במינון נמוך או שווה ל-2 גרם ליום (אך לא מינון גבוה מ-2 גרם ליום) הפחית במובהק רמות טריגליצרידים ו-LDL. עם זאת, לא נצפתה השפעה מובהקת של ג'ינג'ר בכל המינונים על רמות הכולסטרול הכללי וה-HDL. 

 

תרופות להורדת לחץ דם

אין מניעה לשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלו, אך יש לנקוט בזהירות.

רצוי לערוך ניטור של רמות לחץ הדם בעת בנטילה משולבת של ג'ינג'ר עם תרופות אלו.

סקירות, מטה-אנליזות שיטתיות_(52,455), מחקרים קליניים_{(201,202,204,206,214,217,219,220,222,233,456,457,458)} ומחקרים פרה-קליניים_(234-238) הדגימו השפעה מורידת לחץ דם לאחר נטילת ג'ינג'ר.

לא בוצעו מחקרים קליניים שבדקו נטילה משולבת של ג'ינג'ר ותרופות להורדת לחץ דם.

מידע מסקירה שיטתית₍₅₂₎, וממחקרים קליניים_{(201,204,206,214,220,233)} ופרה קליניים_(234-238) מלמד כי לג'ינג'ר השפעה מפחיתת לחץ דם. במקרה של שילוב, מומלץ לנטר את לחץ הדם.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₅₂₎ שכללה שישה מחקרים קליניים אקראיים_{(201,204,206,214,220,80)} שנערכו בקרב 345 נבדקים מצאה כי נטילה של ג'ינג'ר הפחיתה במובהק את לחץ הדם הסיסטולי (p=0.011) והדיאסטולי (p=0.002) של הנבדקים. עוד נמצא כי השְפעת ג'ינג'ר על לחץ הדם היתה מובהקת רק במחקרים שבהם גיל הנבדקים היה חמישים ומעלה, משך המעקב היה קצר משמונה שבועות ומינון הנטילה של ג'ינג'ר היה שלושה גרם ליום או פחות.
במחקרי בעלי חיים_(234-238), מיצויים של ג'ינג'ר ורכיביו הדגימו הפחתה של לחץ דם דרך מספר מנגנונים: עיכוב פעילות האנזים המהפך (ACE), הרחבת כלי דם על ידי השריית שחרור ניטריק אוקסיד ופרוסטציקלין, הפעלת תעלות אשלגן, הפעלת קולטנים מוסקריניים (לאצטיל כולין) ושחרור יוני סידן מתוך התאים.
 

חוסמי תעלות סִידן (Nifedipine, Amlodipine)

יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר יחד עם תרופות אלו.
התרופה Nifedipine אשר משמשת להורדת לחץ דם, משפיעה גם על צימות הטסיות ומעכבת אותו בשיעור של כ-20%. סקירה₍₂₃₉₎ מדווחת כי שילוב של ג׳ינג׳ר יחד עם התרופה מגביר את עיכוב צימות הטסיות עד לרמה של 60-80%. השפעה סינרגיסטית זו עשויה להוות יתרון בקרב חולים במחלה קרדיו-וסקולרית ושקולה לפעילות הרפואית של 75 מ״ג אספירין.
השילוב נבדק במחקר קליני₍₁₆₈₎ שכלל נטילת 1 גרם ג׳ינג׳ר למשך שבוע ימים לצד 10 מ״ג מהתרופה Nifedipine, בקרב נבדקים בריאים וכן בקרב נבדקים שסבלו מיתר לחץ דם. בנטילת משלב זה נצפתה השפעה המעכבת צימות טסיות בשיעור של 69-80% (בקרב הנבדקים הבריאים) לעומת שיעור של 20-23% שנצפה בנטילת התרופה בלבד. בקרב נבדקים שסבלו מיתר לחץ דם ולהם קצב צימות טסיות גבוה יותר מלכתחילה, אותו טיפול הגביר עיכוב צימות טסיות בשיעור של 61-64% לעומת 19-22% שנצפה בנטילת התרופה בלבד.
יחד עם זאת, במידה ולצד התרופה Nifedipine ניתנת גם תרופה נוגדת קרישה או מעכבת צימות טסיות (כגון קומדין או אספירין), שילוב של ג׳ינג׳ר (גם במינון נמוך) עלול להביא להשפעה גדולה מדי על עיכוב צימות הטסיות.
כמו כן, מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של תרופות להורדת לחץ דם Amlodipine ב-68%.

 

חוסמי בטא (Propranolol)

יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר יחד עם תרופות אלו.
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופה להורדת לחץ דם Propranolol (ב-76%) ממשפחת חוסמי בטא.
לא ברורה המשמעות הקלינית של ממצא זה.

 

מעכבי ACE - התרופה Lisinopril

יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר יחד עם תרופות אלו.
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופה להורדת לחץ דם Lisinopril (ב-76%) ממשפחת מעכבי האנזים המהפך (ACE).
לא ברורה המשמעות הקלינית של ממצא זה.

 

חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין ARB - התרופה Losartan

יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר יחד עם תרופות אלו.
בקרב חולדות₍₂₄₀₎ שהושרה בהן יתר לחץ דם, מתן משולב של ג'ינג'ר עם התרופה Losartan העלה את הריכוז המקסימלי (Cmax) של התרופה בדם פי 1.51 ואת החשיפה הסיסטמית (AUC0-t) של התרופה פי 3, וכן הגביר את הפחתת לחץ הדם הסיסטולי ב-14.88% ואת לחץ הדם הדיאסטולי ב-17.52% בהשוואה לתרופה לבדה. 
לא ברורה המשמעות הקלינית של ממצא זה.

 

התרופה Reserpine

אין מניעה לשילוב ג'ינג'ר עם תרופה זו.

סקירה מדווחת₍₁₇₅₎ כי בקרב חולדות₍₄₅₎, מתן מקדים של ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג/ק"ג מנע התפתחות כיבים פפטיים הנגרמים כתוצאה משימוש בתרופה reserpine. 

לא ברורה המשמעות הקלינית של ממצא זה.

 

תרופות אנטי-ויראליות (נוגדות וירוסים)
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם תרופות אלו, אך יש לנקוט זהירות בשילוב ולנטר את רמת התרופות בדם.

מחקר קליני₍₂₄₁₎ מצביע על שיפור תופעות הלוואי של התרופות. עם זאת מחקרי בעלי חיים_(57-58) מצביעים על אפשרות של העלאת ריכוז התרופות בדם. 
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₄₁₎ שנערך בקרב 102 נשאי HIV, מתן ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג פעמיים ביום חצי שעה לפני נטילת תרופות אנטי-רטרווירליות (Efvirenz, Lamivudine, Zidovudine, Lopinavir/ritonavir, Didanosine) במשך 14 ימים הפחית במובהק את שיעור ההקאות (56.4% לעומת 90.2%, p=0.001) ואת שיעור הבחילות (p=0.001).

כמו כן, מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות האנטי ויראליות Acyclovir (ב-82%) ו-Zidovudine (ב-105%).
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

אנטיביוטיקה

יש לנקוט זהירות בשילוב ג׳ינג׳ר עם תרופות אנטיביוטיות שונות. מרבית המחקרים שנערכו בנושא הינם מחקרים פרה-קליניים אשר הרלוונטיות הקלינית שלהם אינה ברורה. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים קיים חשש לשינוי ריכוז התרופה בדם ולכן מוטב לנקוט זהירות בשילוב.
 
סולפונאמידים (אנטיביוטיקות ממשפחת הסולפה; Sulfaguanidine)
במחקר שנערך בקרב חולדות₍₅₉₎, נטילה פומית של תמצית ג׳ינג׳ר נמצאה מגבירה את ספיגת התרופה Sulfaguanidine מהמעיים.
 
פלג׳יל (Metronidazole)
במחקר שנערך בקרב ארנבות₍₆₂₎, שילוב תמצית ג׳ינג׳ר עם התרופה הגביר משמעותית את ספיגתה וזמן מחצית החיים שלה, וכן הפחית את קצב פינויה מהגוף(p<0.05).
 
אמינוגליקוזידים
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופה האמינוגליקוזידית Kanamycin ב-65%. 
כמו כן, במספר מחקרים שנערכו בחולדות_(242-245), תמצית ג'ינג'ר והנגזרת הג'ינג'רולית₍₂₄₆₎ שניתנה פומית בשילוב עם האנטיביוטיקה האמינוגליקוזידית Gentamicin, מנעה עקה חמצונית, מוות תאי ושינויים היסטולוגיים ותפקודיים בכליות ובאשכים שמקורם ברעילות התרופתית.
כמו כן במחקר מעבדה₍₂₄₂₎ נמצא שהשילוב בין אנטיביוטיקה זו לבין הרכיב gingerol הינו סינרגיסטי ומגביר את השפּעת התרופה כנגד חיידקי enterococi העמידים לתרופה Vancomycin.

בקרב חולדות₍₂₄₇₎, הרכיב Zingerone שמוצה מהשורש היבש של ג'ינג'ר במינון 25 ו-50 מ"ג/ק"ג מנע את רעילות התרופהVancomycin לכליות על ידי פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ועיכוב אפופטוזיס תאי.

 

מקרולידים
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות המקרולידיות Azithromycin (ב-78%), Erythromycin (ב-68%), ו-Roxithromycin (ב-72%).
במעבדה₍₂₄₈₎, מיצוי ג'ינג'ר הדגים פעילות מוספת וסינרגיסטית (עיכוב שגשוג תוך הפחתת הריכוז הנדרש לשם כך) לפעילות האנטיביוטיקה Clarithromycin כנגד מרבית (24 מתוך 25) דגימות חיידקי הליקובקטר פילורי שנדגמו מנבדקים אנושיים. 

 

צפלוספורינים
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות הצפלוספוריניות Cefalexin (ב-75%) ו-Cefadroxil (ב-68%).

 

פניצילינים
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצוי של ג'ינג'ר, או הנגזרת הפעילה של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות הפניציליניות Amoxycillin (ב-80%) ו- Cloxacillin (ב-76%).

 

פלורוקינולונים
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות הפלורוקינולוניות Ciprofloxacin (ב-68%), Pefloxacin (ב-53%) ו-Ofloxacin (ב-49%).
במעבדה₍₂₄₉₎, הרכיב Zingerone לבדו ובשילוב עם התרופה ciprofloxacin עיכב את יצירת הביופילם החיידקי של החיידק הגראם שלילי P. aeruginosa והגביר במובהק את רגישותו לתרופה (p<0.001). 

לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

תרופות נוגדות פטריות

יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם תרופות נוגדות פטריות בנטילה פנימית.
למרות מחסור במחקרים קליניים בנושא, מידע מקדמי מעיד על אפשרות להעלאת הזמינות הביולוגית של התרופות. מאחר ולתרופות אלו עלולות להיות תופעות לוואי חמורות (פגיעה בתפקודי הכבד), רצוי בעת השילוב לנטר את תפקודי הכבד.
במחקר קליני₍₂₅₀₎, אקראי, כפול סמיות ומבוקר שנערך בקרב 67 נבדקות הסובלות מקנדידה נרתיקית, מריחה מקומית של קרם ג'ינג'ר בשילוב עם התרופה clotrimazole בריכוז 1% מדי יום במשך שבוע היתה יעילה יותר בהשוואה לקרם המכיל את התרופה לבדה בריכוז 1% בהפחתת התסמינים (גרד, שריפה, הפרשות, p<0.05). עם זאת, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור ההישנות של התסמינים במשך תקופת מעקב של חודש (51.2% לעומת 48.5% בקבוצת הג'ינג'ר יחד עם התרופה לעומת התרופה לבדה).

מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות האנטי פטרייתיות Fluconazole (ב-120%) ו-Ketoconazole (ב-125%).
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.

 

תרופות לטיפול בשחפת

ניתן לשלב ג'ינג'ר עם תרופות אלה, אך מומלץ לנקוט זהירות ובמידת האפשר לנטר את ריכוז התרופות בדם. מחקר קליני יחיד₍₂₅₁₎ מעיד על הפחתה של תופעות הלוואי של התרופות ועל מגמת הפחתה של הרעילות לכבד. עם זאת, מידע מקדמי_(57-58,252) (מחקרים בבעלי חיים) מצביע על אפשרות של השפעה על ריכוז התרופות בדם.

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₅₁₎ שנערך בקרב 60 חולי שחפת, מתן תוסף ג'ינג'ר (Zintoma®) במינון 500 מ"ג (מינון שווה ערך ל-5 מ"ג שמן נדיף) חצי שעה לפני מתן תרופות נגד שחפת (Isoniazid, Rifampin, Pyrazinamide) מידי יום במשך ארבעה שבועות הפחית את שיעור הבחילות (70% לעומת 90%, p=0.05) ואת הרעילות לכבד שגרמה התרופה (16.7% לעומת 36.7%, p=0.07) ביחס לפלסבו אך לא באופן מובהק.
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של תרופות לטיפול בשחפת Rifampicin (ב-65%), Dapsone (ב-46%), Ethionamide (ב-56%) ו-Cycloserine (ב-71%).

עם זאת, במחקר שנערך בקרב חולדות₍₂₅₂₎, מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 5 מ"ג/ק"ג במשך עשרה ימים העלה במובהק את החשיפה הסיסטמית (לפי הריכוז המקסימלי Cmax והשטח תחת העקומה הפרמקוקינטית (AUC) של התרופה Ciprofloxacin והפחית במובהק את קצב פינויה (p<0.05), אך הפחית במובהק (p<0.05) את החשיפה הסיסטמית (AUC) ואת זמן מחצית החיים (t1/2) והגביר במובהק את קצב פינויה של התרופה Isoniazid. עוד נמצא כי ג'ינג'ר הגביר במובהק את חדירות התרופות לרקמת הריאות, אך קצב החדירה עוכב (p<0.05).
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

תרופות לטיפול במלריה
אין מניעה לשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלו.
למרות העדר מחקרים קליניים ופרה-קליניים בנושא, סקירה₍₂₅₃₎ מדווחת כי לפי מחקרים אתנוגרפיים ג'ינג'ר נפוץ בתוך פורמולות צמחים לטיפול במלריה במדינות שונות כניקרגואה, הודו, סרי לנקה וזמביה, בין היתר בשל פעילותו נוגדת ההקאה ובשל יכולתו להפחית את רעילות התרופות לכבד_(254-255).

 

תרופות נוגדות היסטמין/מרחיבי סימפונות

יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלו. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על אפשרות של העלאת ריכוז התרופות בדם.
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של תרופות אנטי היסטמיניות Salbutamol (ב-78%), Theophylline (ב-76%) ו-Bromhexine (ב-46%).
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

סותרי חומצה
אין מניעה בשילוב ג'ינג'ר עם סותרי חומצה אך מוטב לנקוט זהירות.

ג'ינג'ר עשוי ליעל את פעילות התרופות ולהגן על רירית הקיבה מפני היווצרות כיבים.
באופן תיאורטי, נטילת ג׳ינג׳ר עלולה לסתור את פעילותן של תרופות סותרות חומצה₍₃₉₎, עקב השפּעתו מגבירת ההפרשות העיכוליות של הצמח.
אולם, מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות סותרות החומצה Ranitidine (ב-147%) ו-Cimetidine (ב-98%).
כמו כן, ייתכן שלג׳ינג׳ר דווקא השפעה המגנה על רירית הקיבה: נטילה פומית של ג׳ינג׳ר הפחיתה יצירת כיבים במחקרים שונים שנערכו בקרב חולדות_{(44-45,256-258)}. במחקר אחר שנערך בקרב ארנבות₍₂₅₉₎, נטילת ג׳ינג׳ר לוותה בהפחתת הפרשת פפסין וחומצת קיבה.

תרופות הרגעה (Alprazolam)

יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלו, מחשש להגברת ריכוז התרופות בדם והגברת תופעות הלוואי שלהן. 
מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של תרופת ההרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים Alprazolam ב-76%. 
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

 

תרופות נוגדות פרכוסים

אין מניעה בשילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלה. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על אפשרות של הפחתת רעילות לכבד, לאשכים ולמוחות של עוברים. 

בקרב עכברים₍₂₆₀₎, מתן שמן ג'ינג'ר בכבישה קרה במינון 100, 200 ו-400 מ"ג/ק"ג בשילוב עם התרופה Topiramate מנע עקה חמצונית ופגיעה באשכים וירידה ברמות טסטוסטרון.
בקרב חולדות שהושרתה בהן אפילפסיה₍₂₆₁₎, מיצוי הידרו-אלכוהולי של ג'ינג'ר במינון 50 ו-100 מ"ג/ק"ג בשילוב עם התרופה Lamotrigine במשך 28 ימים מנעה את הפגיעה בתפקודי הכבד (לפי עליה באנזימי הכבד AST ו-ALT, במובהקות p<0.05).
ג'ינג'ר שניתן לחולדות הרות₍₂₆₂₎, מנע שינויים ניווניים בהתפתחות המוח (ירידה במשקל המוח, נזקים היסטולוגיים לקליפת המוח ולהיפוקמפוס) של העוברים בעקבות חשיפה לתרופה gִabapentin.
בקרב עכברים שהושרתה בהן אפילפסיה₍₂₆₃₎ באמצעות זריקה שלpentylenetetrzol, מיצוי הידרו-אתנולי של ג'ינג'ר במינון 25, 50 ו-100 מ"ג/ק"ג שהוזרק לתוך קרום הצפק מדי יום לפני מתן pentylenetetrzol במשך שבוע הדגים פעילות אנטי אפילפטית ודחה במובהק את סף הפרכוסים שהושרה על ידי התרופה (p<0.01-0.001).

 

מורפין ואופיואידים
מוטב להימנע משילוב ג'ינג'ר עם תרופות אלה. אמנם מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על השפעות מועילות של השילוב בהפחתת דלקת מוחית והתנהגות התמכרותית, בהגברת ההשפעה נוגדת הכאב של התרופות ובהפחתת התלות והסבילות אליהן, אך מחקרים פרמקוקינטיים פרה-קליניים הדגימו עיכוב חילוף החומרים של התרופות והעלאת ריכוזן בדם. בשל הטווח התרפויטי הצר של התרופות מומלץ להימנע משילוב.
בקרב חולדות_(264-265) שהושרתה בהם דלקת מוחית באמצעות מורפין, מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 100 מ"ג/ק"ג 30 דקות לפני מתן מורפין במשך שישה ימים הפחית דלקת מוחית והתנהגות התמכרותית.
בקרב חולדות₍₂₆₆₎, מתן ג'ינג'ר בטווח מינונים של 200-600 מ"ג/ק"ג בהזרקה לפני מתן תת מינון של מורפין הגביר את ההשפעה נוגדת הכאב של התרופה.
כמו כן, בקרב חולדות₍₂₆₇₎, מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 50 ו-100 מ"ג/ק"ג לפני מתן מורפין במשך שמונה ימים הפחית את התלות והסבילות להשפעה משככת הכאב של תרופה.
במעבדה במיקרוזומים של תאי מעי וכבד אנושיים_(73-74), תמצית ג'ינג'ר והרכיב הפעיל 6-gingerol עיכבו במובהק את חילוף החומרים של התרופה Buprenorphine על ידי עיכוב אנזימי הציטוכרוֹם CYP2C8, CYP2C9 ו-CYP3A4 בשיעור של 30% ומעלה, ותמצית ג'ינג'ר עיכבה את אנזימי UGT מסוג 1A1, 1A3, 2B7 בשיעור של 50% ומעלה. ממצאים אלה מעידים על אפשרות של הגברת הזמינות הביולוגית של התרופה.

 

גלולות למניעת הריון/תכשירים נוגדי אסטרוגן
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם תרופות אלה. אמנם לא קיימים מחקרים קליניים בנושא, אך מידע מקדמי (מחקר בעלי חיים) לא הצביע על פעילות אסטרוגנית משמעותית של ג'ינג'ר.
מחקרים פרה-קליניים חלוקים לגבי הפעילות האסטרוגנית של ג'ינג'ר₍₂₆₈₎, בעוד מחקר מעבדה אחד הדגים פעילות אסטרוגנית מסוימת בשמרים המבטאים קולטני אסטרוגן אנושיים₍₂₆₉₎, מחקר שנערך בקרב עכברות₍₂₇₀₎ לא הדגים פעילות אסטרוגנית משמעותית (לפי שינוי במשקל הרחם) ביחס לתרופה האסטרוגנית diethylstilbesterol.
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלה.

 

התרופה Methoxsalen

ניתן לשלב ג'ינג'ר עם תרופה זו. תרופה זו משמשת לטיפול במחלות עור שונות (אקזמה, פסוריאזיס, ויטילגו), אך השימוש מלווה בתופעות לוואי (בחילות, כאבי ראש וסחרחורות). ממחקר קליני₍₂₇₁₎ עולה כי נטילת ג'ינג'ר במינון 1590 מ"ג כחצי שעה לפני הטיפול הובילה לירידה משמעותית בבחילה כפי שדווחה על ידי הנבדקים.

 

כימותרפיה - כללי

ניתן לשלב ג׳ינג׳ר עם טיפולים אלו. כפי שהודגם במספר מטא-אנליזות_{(96,107,272-275)} ובעשרות מחקרים קליניים_{(97-106,113-114,116,276-292)}, נטילת ג'ינג'ר עשויה להקל על בחילות והקאות ועל תופעות לוואי נוספות כגון עייפות הנגרמות כתופעות לוואי של התרופות, אך יעילותן לא הוכחה באופן חד משמעי. 
יחד עם זאת, מידע מקדמי_(57-58) ממחקרים שנערכו בבעלי חיים מצביע על אפשרות של העלאת הזמינות הביולוגית של תרופות אלו בצורה משמעותית. באם תוצאות מחקרים אלו אכן יתאמתו קלינית, יעילות הטיפול עשויה להתעצם אך עלולות להופיע תופעות לוואי חמורות יותר. יש לציין כי לחשש זה אין תמיכה במחקרים הקליניים שנערכו, בהם לא נצפתה החמרה של תופעות הלוואי.
יתרה מזו, על פי שלל סקירות_{(108-109,293-306)}, בשל₍₃₀₇₎ מסורת שימוש ארוכת שנים בג'ינג'ר, מחיר זול ופרופיל בטיחות גבוה, ופעילות אנטי סרטנית שהודגמה במחקרי בעלי חיים ומעבדה, אין מניעה לשלב ג'ינג'ר בטיפול כימותרפי.
שש סקירות שיטתיות ומטא אנליזות_{(96,107,272-275)} מן השנים האחרונות שכללו 31 מחקרים_{(97-106,113-114,116,276-292)}, חלוקות בשאלת היעילות של ג'ינג'ר, אשר ניתן לרוב בטווח מינונים של 250 מ"ג עד 4 גרם ליום, במשך 1-10 ימים לטיפול בבחילות והקאות כתוצאה מטיפול כימותרפי. הסיבה לכך היא השונות הגבוהה בתכנון המחקרים, בהעדר סטנדרטיזציה של תכשירי הג'ינג'ר, ריכוזם ומינונם, בפרוטוקולים שונים של תרופות כימותרפיות (תרופות אמטוגניות יותר או פחות), בהשוואת יעילות ג'נג'ר לפלסבו או לתרופות נוגדות הקאה, ובמתן ג'ינג'ר לבדו או בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה. מרבית המטא אנליזות הדגימו יעילות או מגמת יעילות של ג'ינג'ר לפחות בחלק מהמדדים: הפחתת ההיארעות או הפחתת החומרה של בחילות והקאות לפני הטיפול הכימותרפי, בשלב המיידי שלאחר הטיפול ובשלב המתמשך, אך ללא הוכחת יעילות סטטיסטית. למרות העדר מסקנות חד משמעיות ניתן לומר כי ג'ינג'ר נמצא יעיל יותר בטיפול בבחילות ובהקאות בשלב המיידי (בטווח של 24 שעות מתחילת הטיפול) מאשר בשלב המתמשך (החל מ-24 שעות לאחר הטיפול ולמשך מספר ימים). 

להלן פירוט המטא-אנליזות העדכניות ביותר אשר כללו את מרבית המחקרים הקליניים:
בסקירה שיטתית₍₂₇₂₎ של 24 מחקרים קליניים (2020) שנערכו בקרב 3524 נבדקים (ברוב המחקרים טווח הגילאים היה 41-59 ורק במחקר אחד טווח הגילאים היה 9-21) נבחנה יעילות ג'ינג'ר לרוב במינון 1-4 גרם ליום במשך 3-5 ימים )בכל מחזור טיפול( בטיפול בבחילות ובהקאות כתוצאה מטיפולי כימותרפיה*. מתוך 13 מחקרים שבחנו את יעילות ג'ינג'ר בטיפול בבחילות, ג'ינג'ר נמצא יעיל במובהק בתשעה מחקרים (במובהקות p=0.04-0.0001). מתוך 11 המחקרים שבחנו את יעילות ג'ינג'ר בטיפול בהקאות, ג'ינג'ר נמצא יעיל במובהק בשישה מחקרים (במובהקות p=0.04-0.0001). לגבי יעילות בטיפול בבחילות בשלב המיידי, מתוך 11 מחקרים, שמונה מחקרים הדגימו יתרון לטיפול באמצעות ג'ינג'ר, אך רק שישה מתוכם הדגימו יעילות מובהקת (p=0.04-0.0001). לגבי יעילות בטיפול בהקאות בשלב המיידי, מתוך 8 מחקרים, שישה מחקרים הדגימו יתרון לטיפול באמצעות ג'ינג'ר, אך רק שניים מתוכם הדגימו יעילות מובהקת (p=0.04-0.002). לגבי יעילות בטיפול בבחילות בשלב המתמשך, מתוך 6 מחקרים, ארבעה מחקרים הדגימו יתרון לטיפול באמצעות ג'ינג'ר, אך רק שלושה מתוכם הדגימו יעילות מובהקת (p<0.001). לגבי יעילות בטיפול בהקאות בשלב המתמשך, מתוך 6 מחקרים, ארבעה מחקרים הדגימו יתרון לטיפול באמצעות ג'ינג'ר, אך רק שלושה מתוכם הדגימו יעילות מובהקת (p=0.022-p<0.001). מתוך שלושה מחקרים שבחנו את יעילות ג'ינג'ר בטיפול בבחילות מקדימות (Anticipatory nausea), בשני מחקרים הודגמה יעילות מובהקת של ג'ינג'ר (p=0.0001 ו-p<0.001) ובמחקר השלישי הודגמה מגמת יעילות (p=0.04). שני מחקרים בחנו את יעילות ג'ינג'ר במניעת הקאות בין מחזורי הטיפול, ויעילות ג'ינג'ר הודגמה רק באחד מהם. מסקנת החוקרים היתה כי לא הוכחה יעילות סטטיסטית של ג'ינג'ר בטיפול בבחילות והקאות בקרב חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה בשלב המיידי (ב-24 השעות הראשונות לאחר הטיפול הכימותרפי) והמתמשך (מ-24 שעות ועד היום הרביעי או החמישי לאחר הטיפול).
* בשבעה עשר מחקרים הוזכר הפרוטוקול הכימותרפי. שישה מחקרים צוין שהכימותרפיה היתה אמטוגנית במידה בינונית עד חמורה אך הפרוטוקול הספציפי לא צוין. בשבעה מחקרים נעשה שימוש בכימותרפיה מבוססת פלטינום ובארבעה מחקרים נעשה שימוש בתרופה Cyclophosphamide.

סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₂₇₃₎ של 18 מחקרים קליניים (2019) שנערכו בקרב 1652 נבדקים חולי סרטן (64% מהם נשים) המטופלים בכימותרפיה (מתוכם 13 מחקרים נכללו במטא-אנליזה), מצאה שנטילה של ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך מעל לשלושה ימים הפחיתה את היארעות ההקאות בשלב המיידי ב-60% בהשוואה לפלסבו ולתרופות נוגדות הקאה סטנדרטיות (קורטיקוסטרואידים בשילוב אנטגוניסטים לקולטן 5HT3) (במובהקותp=0.01), כמו כן נטילת ג'ינג'ר בכל מינון עד שלושה ימים (p=0.03) הפחיתה את הסיכון לפתח עייפות ב-80%. לא נצפתה השפעה מובהקת של ג'ינג'ר ביחס לקבוצות הביקורת על הסיכון להקאות באופן כללי ולהקאות מושהות, על הסיכון והחומרה של בחילות, על איכות החיים או כל תופעת לוואי נוספת הקשורה לכימותרפיה. 

בסקירה שיטתית₍₂₇₄₎ של תשעה מחקרים אקראיים מבוקרים (2019) הוערכה התרומה של ג'ינג'ר להקלה על בחילות והקאות כתוצאה מטיפולי כימותרפיה בקרב חולות סרטן השד. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, בהם נכללו מטופלות בגילאי 42-53. במחקרים השונים נעשה שימוש בג'ינג'ר בצורות שונות: אבקה או כמוסות במינון יומי של 250 מ"ג / 500 מ"ג / 1,500 מ"ג או שמן אתרי במינון 2 טיפות על שרשרת הרחה. משך הטיפול היה 3-10 ימים, החל מחמישה ימים לפני הטיפול הכימותרפי. סוגי התרופות הכימותרפיות העיקריות שהיו בשימוש: doxorubicin, Adriamycin-cyclophosphamide. בחלק מהמחקרים נעשה שימוש בתרופות נוגדות הקאה שכללו את משלב התרופות dexamethasone, ranitidine, metoclopramide, aprepitant. הממצאים מארבעה מחקרים תומכים בתרומה של ג'ינג'ר להקלה על בחילות אקוטיות. במחקר נוסף נמצא שג'ינג'ר וקמומיל (Matricaria recutita) היו בעלי יעילות דומה להפחתת תדירות ההקאות, כאשר ג'ינג'ר היה יעיל גם להפחתת תדירות הבחילות. עם זאת, בשני מחקרים ג'ינג'ר לא נמצא יעיל להפחתת חומרת הבחילות ורוב המחקרים לא מצאו השפעה מיטיבה לג'ינג'ר בהתייחס להקאות. החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בתרומה של ג'ינג'ר להפחתת בחילות כתוצאה מכימותרפיה בקרב חולות סרטן השד, אולם נדרשים מחקרים נוספים באיכות גבוהה על מנת לאשש את הממצאים. 

סקירה שיטתית ומטא אנליזה₍₉₆₎ שכללה עשרה מחקרים קליניים (2019) שנערכו בקרב נבדקים, מצאה כי מתן מיצויים שונים של ג'ינג'ר (תמצית יבשה, כמוסות, אבקה, מיצויים, תמציות תקניות) במינון שווה ערך ל- 0.5-2 גרם צמח ליום לחולי סרטן המטופלים בטיפולי כימותרפיה* בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטים לקולטן 5HT3, אנטגוניסטים ל-NK-1, אנטיהיסטמין, dexamethasone, ranitidine, metoclopramide, aprepitat) היתה יעילה במובהק בטיפול בבחילות ובהקאות (p=0.015) בהשוואה לפלסבו ולתרופות נוגדות הקאה, אך השונות בין המחקרים היתה גבוהה. עוד נמצא כי ג'ינג'ר היה יעיל בעיקר במניעת בחילות והקאות (p=0.006) בעיקר הקאות אקוטיות (p=0.025) אך לא מושהות.
התרופות בהן נעשה שימוש כללו Cisplatin, Antracycline, cyclophosphamide, doxorubicin, epirubicin, docetaxel, 5-FU.

סקירה שיטתית₍₁₀₇₎ שכללה שבעה מחקרים קליניים מבוקרים_{(97-98,104,105,285,286,290)} מדווחת על ממצאים מעורבים בנוגע ליעילות ג'ינג'ר כטיפול בודד (בטווח מינונים של 1-2 גרם ליום למשך 1-10 ימים) או משולב בטיפול תרופתי בהשוואה לטיפול התרופתי לבדו בבחילות והקאות במהלך טיפולי כימותרפיה. שלושה מחקרים הדגימו יעילות ביחס להשערות המחקר הראשוניות (שני מחקרים הדגימו יעילות בהפחתת בחילות והקאות בשלב המתמשך או בשלב המיידי בדומה לתרופה metoclopramide, ומחקר יחיד הדגים יעילות בהפחתת בחילות והקאות בשלב המיידי והמתמשך בהשוואה לפלסבו), שני מחקרים הדגימו יעילות חלקית (הפחתת בחילות בשלב המיידי אך לא המתמשך בהשוואה לפלסבו ובשילוב עם תרופות נוגדות הקאה בהשוואה לתרופות לבדן ) ושני מחקרים לא הדגימו יעילות כלל ואחד מהם אף הדגים החמרה במתן ג'ינג'ר במינון גבוה (2 גרם ליום) בשילוב עם התרופה aprepitant. תופעות הלוואי שיוחסו להתערבות היו לרוב קלות וחולפות (צרבות, חבורות, סומק, פריחה, אי נוחות עיכולית). הסקירה דנה במגבלות המתודולוגיות של המחקרים (בחמישה מחקרים מדגם מצומצם – 30-70 נבדקים, שונות גבוהה במשך ההתערבות והמעקב, במועד תחילת ההתערבות, בבחינת ג'ינג'ר כטיפול אקוטי או מתמשך, במתן אבקת ג'ינג'ר או תמצית תקנית, בכלים האבחוניים) ומסכמת שנחוצים מחקרים קליניים גדולים ואיכותיים כדי להגיע להכרעה.

במחקרים נוספים אשר אינם כלולים במטא-אנליזות_(308-309), נטילת ג׳ינג׳ר נמצאה מקלה ומפחיתה את הבחילות וההקאות שמופיעות כתופעות לוואי לטיפולים כימותרפיים שונים.

במחקר נוסף₍₃₁₀₎ שנערך בקרב חולי סרטן הסובלים מאנורקסיה או קחכציה, נטילת 1650 מ"ג ג'ינג'ר למשך 14 יום הובילה לשיפור בתסמינים במערכת העיכול (בחילות, ריפלוקס) ולשיפור באיכות חיי החולים.

עם זאת, מחקרים שנערכו בחולדות_(57-58) ובהם מיצויים מימיים ואלכוהולים של ג'ינג'ר, או הנגזרות הפעילות של הצמח, הגבירו את הזמינות הביולוגית של התרופות נוגדות הסרטן Methotrexate (ב-87%), 5-Fluorouracil (ב-110%), Doxorubicin (ב-72%) ו-Cisplatin (ב-56%).

 

כימותרפיה מסוג Cyclophosphamide

ניתן לשלב ג'ינג'ר עם התרופה.
ממצאי מחקרים קליניים_{(97,99,102,276,281,284,287,290)} אשר כללו שילוב של ג'ינג'ר עם התרופה, חלוקים בשאלת יעילות השילוב למניעת בחילות והקאות, אולם באף אחד לא דווח על תופעות לוואי או סיכון ליעילות הטיפול התרופתי. 
כמו כן, מידע מקדמי₍₃₁₁₎ (מחקר בעלי חיים) מצביע על אפשרות של מניעת נזקים חמצוניים שגורמת התרופה.
במחקר קליני אקראי פתוח₍₉₇₎ שנערך בקרב 100 נבדקות (גיל ממוצע 51.83) הסובלות מסרטן שד מתקדם ומטופלות בכימותרפיה (docetaxel, epirubicin, cyclophosphamide), מתן ג'ינג'ר במינון 1.5 גרם ליום (מחולק לשלוש מנות מדי שמונה שעות) בשילוב תרופות נוגדות הקאה (granisetron ו-dexamethasone) במשך ארבעה ימים מתחילת הטיפולים היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת הארעות הבחילות בשלב המיידי (שש עד 24 שעות ראשונות, p=0.04), אך לא המתמשך. כמו כן, לא נצפתה השפעה מובהקת על חומרת הבחילות וההקאות לכל אורך הטיפולים.
במחקר קליני אקראי ומבוקר₍₉₉₎ שנערך בקרב 60 נבדקות (גיל ממוצע 48.5) הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה (anthracycline, cyclophosphamide [Cytoxan®], doxorubicin [Adriamycin®], and 5-fluorouracil [Adrucil®], ברוב המקרים ניתן שילוב של cyclophosphamide ו-doxorubicin), מתן ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום בשלושת הימים הראשונים למחזור הטיפול בשילוב עם תרופה נוגדת הקאה (palonosetron-aprepitan) הפחית במובהק את חומרת הבחילות במשך חמשת ימי המעקב (p<0.05). כמו כן, נצפתה מגמת הפחתה בלתי מובהקת של מספר ההקאות. 

במחקר קליני אקראי₍₁₀₂₎, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב (2017) שנערך בקרב 34 נבדקות עם סרטן השד הנוטלות בכימותרפיה מסוג (Adriamycin (Doxorubicin בשילוב עם cyclophosphamide אשר סבלו מבחילות והקאות בסבב הראשון של הטיפולים, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום החל מהיום הראשון לטיפול הכימותרפי בשילוב עם התרופות נוגדות ההקאה ondansetron ו-dexamethasone במשך חמישה ימים לא היה יעיל במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת ההיארעות והחומרה של הבחילות וההקאות.

במחקר אקראי₍₂₇₆₎ מבוקר פלסבו (2016)* שבו נבדקה היעילות של ג'ינג'ר (אבקה במינון 1500 מ"ג ליום במשך שלושה ימים) להקלה על בחילות והקאות בקרב 150 נשים עם סרטן שד העוברות טיפולי כימותרפיה מבוססי doxorubicin לא נצפה יתרון לטיפול בג'ינג'ר על פני פלסבו. אולם בקרב 85 נשים שקיבלו את ההרכב הכימותרפי doxorubicin 60 mg/m2 + cyclophosphamid 600 mg/m2 נמצא כי נטילת ג'ינג'ר הייתה מלווה ברמת הקאות נמוכה יותר בהשוואה לפלסבו (p<0.05). בטיחות ויעילות השילוב נצפתה במינון של 1-2 גרם ביום בקרב מבוגרים וכן בקרב ילדים החל מגיל 8.

* הערת המערכת: במאמר לא מפורט מתי נלקח התוסף ביחס לנטילת הכימותרפיה.

במחקר קליני₍₂₈₄₎ אקראי ומבוקר שנערך בקרב 20 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בפרוטוקול הכימותרפי (CAF (Cyclophosphamide, Adriamycin/Doxorubicin, 5-fluoro uracil, שתיית מרתח ג'ינג'ר טרי (מיצוי מימי של 1 גרם צמח טרי ב-10 מ"ל למשך 15 דקות בטמפרטורה של 90 מעלות צלזיוס) שלוש פעמים ביום החל מן היום השני עד השישי לאחר הטיפול הכימותרפי בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (ondasentron ו-dexametason) הפחיתה במובהק את החומרה (p<0.05) והשכיחות (p=0.036) של הבחילות וההקאות בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה לבדן.

במחקר קליני₍₂₉₀₎אקראי, כפול סמיות במבנה מוצלב שנערך בקרב חולי סרטן המטופלים באמצעות cyclophosphamide במינון נמוך בשילוב תרופות כימותרפיות נוספות הגורמות לבחילות והקאות בדרגה מתונה, מתן ג'ינג'ר היה יעיל במידה המשתווה לתרופה metoclopramide אך יעיל פחות מן התרופה ondansetron בהפחתת הארעות הבחילות (שליטה מוחלטת בבחילות הושגה בקרב: ג'ינג'ר 62%, metoclopramide 58% ו-ondansetron 86%) וההקאות (שליטה מוחלטת בהקאות הושגה בקרב ג'ינג'ר 68%, metoclopramide 64%, ondansetron 86%).

במחקר קליני₍₂₈₁₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה* מבוססת אנטרציקלין וב- Cyclophosphamide (פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות: FEC -5-Flouracil + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ו-TAC- Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי הפחית במובהק בהשוואה לפלסבו את חומרת הבחילות בשלב המיידי (p=0.04) אך לא המתמשך. כמו כן, נצפה שיפור מובהק בהשוואה למצב הבסיס בעקבות הרחת השמן האתרי במצב הבריאות הכולל של הנבדקות (p<0.001), בתפקוד (p=0.002) ובתאבון (p<0.001). עם זאת, לא נצפה יתרון מובהק לשמן ג'ינג'ר על פני פלסבו בהפחתת חומרת ההקאות.

במחקר קליני₍₂₈₇₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה* מבוססת אנטרציקלין וב- Cyclophosphamide (פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות: FEC -5-Flouracil + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ו- TAC- Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי העלה במובהק את הצריכה האנרגטית מן המזון בהשוואה לטיפול באמצעות שמן בניחוח ג'ינג'ר ביום השלישי (p=0.015) וביום החמישי (p=0.002). כמו כן, נצפה שיפור בצריכה האנרגטית מן המזון על פני הזמן (p<0.001) עד הגעה ל-90% מהדרישות האנרגטיות מן המזון ביום החמישי לאחר הטיפול. שיעור הנבדקות אשר דירגו את הטיפול בשמן האתרי של ג'ינג'ר כיעיל היה גבוה רק במעט משיעור הנבדקות אשר דירגו את השמן בניחוח ג'ינג'ר כיעיל (63.3% לעומת 61.6%).

בקרב חולדות₍₃₁₁₎, מתן פומי של מיצוי ג'ינג'ר במינון 300 ו-600 מ"ג למשך שישה שבועות לאחר מתן cyclophosphamide בהזרקה לתוך קרום הצפק מנעה עקה חמצונית (MDA,ROS) ושינויים היסטולוגיים ותפקודיים של רקמת האשכים הודות לפעילות נוגדת חמצון.

בקרב חולדות₍₃₁₂₎, מתן מיצוי אתנולי יבש של זרעי דלעת משולב בתמצית ג'ינג'ר ביחס של 50:50 ובמינון של 300 ו-600 מ"ג/ק"ג משקל גוף ליום במשך שישה שבועות צמצם את נזקי התרופה cyclophosphamide למערכת הרביה הזכרית, שיפר במובהק את איכות מדדי הזרע (תנועתיות, מורפולוגיה וחיות, p<0.001) שנפגעו בעקבות מתן התרופה, וכן שיפר את עובי אפיתל יותרת האשך ואת עובי הרקמה הפיברומוסקולרית (p<0.001) הודות לפעילות נוגדת חמצון.
במחקר מעבדה₍₃₁₃₎ שמן אתרי של ג'ינג'ר שניתן פומית במשך שבוע שיקם את התגובה החיסונית ההומורלית של עכברים שהושרה בהם דיכוי חיסוני באמצעות cyclophosphamide.

 

התרופה Docetaxel (ממשפחת הטקסנים)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם התרופה. 
ממצאי מחקרים קליניים_(97,281,287) אשר כללו שילוב של ג'ינג'ר עם התרופה, חלוקים בשאלת יעילות השילוב למניעת בחילות והקאות, אולם באף אחד לא דווח על תופעות לוואי או סיכון ליעילות הטיפול התרופתי. כמו כן, מידע מקדמי₍₃₁₄₎ (מחקר מעבדה) מצביע על אפשרות של הפחתת עמידות תאים סרטניים לתרופה.
במחקר קליני אקראי פתוח₍₉₇₎ שנערך בקרב 100 נבדקות (גיל ממוצע 51.83) הסובלות מסרטן שד מתקדם ומטופלות בכימותרפיה (docetaxel, epirubicin, cyclophosphamide), מתן ג'ינג'ר במינון 1.5 גרם ליום (מחולק לשלוש מנות מדי שמונה שעות) בשילוב תרופות נוגדות הקאה (granisetron ו-dexamethasone) במשך ארבעה ימים מתחילת הטיפולים היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת הארעות הבחילות בשלב המיידי (שש עד 24 שעות ראשונות, p=0.04), אך לא המתמשך. כמו כן, לא נצפתה השפעה מובהקת על חומרת הבחילות וההקאות לכל אורך הטיפולים.
במחקר קליני₍₂₈₁₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה* מבוססת אנטרציקלין וב- Cyclophosphamide (פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות: FEC -5-Flouracil + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ו- TAC- Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי הפחית במובהק בהשוואה לפלסבו את חומרת הבחילות בשלב המיידי (p=0.04) אך לא המתמשך. כמו כן, נצפה שיפור מובהק בהשוואה למצב הבסיס בעקבות הרחת השמן האתרי במצב הבריאות הכולל של הנבדקות (p<0.001), בתפקוד (p=0.002) ובתאבון (p<0.001). עם זאת, לא נצפה יתרון מובהק לשמן ג'ינג'ר על פני פלסבו בהפחתת חומרת ההקאות.
במחקר קליני₍₂₈₇₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה* מבוססת אנטרציקלין וב- Cyclophosphamide(פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות: FEC -5-Flouracil + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ו-TAC- Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי העלה במובהק את הצריכה האנרגטית מן המזון בהשוואה לטיפול באמצעות שמן בניחוח ג'ינג'ר ביום השלישי (p=0.015) וביום החמישי (p=0.002). כמו כן, נצפה שיפור בצריכה האנרגטית מן המזון על פני הזמן (p<0.001) עד הגעה ל-90% מהדרישות האנרגטיות מן המזון ביום החמישי לאחר הטיפול. שיעור הנבדקות אשר דירגו את הטיפול בשמן האתרי של ג'ינג'ר כיעיל היה גבוה רק במעט משיעור הנבדקות אשר דירגו את השמן בניחוח ג'ינג'ר כיעיל (63.3% לעומת 61.6%).
במעבדה₍₃₁₄₎ ג'ינג'רולים שמוצו מג'ינג'ר הגבירו רגישות תאי סרטן ערמונית עמידים לתרופה docetaxel ועיכבו את שגשוגם על ידי הפחתת הביטוי הגנטי של (MRP1 (multidrug resistance associated protein 1 ושל (GST (glutathione-S-transferase בתאים הסרטניים. 

 

התרופה Paclitaxel (ממשפחת הטקסנים)
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם תרופה זו.
שני מחקרים קליניים_(289,315) בדקו את השילוב בין ג'ינג'ר לתרופה בקרב חולות סרטן. אחד המחקרים₍₂₈₉₎ הדגים שיפור של תוצאות קליניות לצד הפחתה בתופעות הלוואי התרופתיות, ואילו במחקר השני₍₃₁₅₎ נמצאה הפחתה של בחילות בשלב המיידי, ללא הפרעה ליעילות הטיפול התרופתי.
כמו כן מספר מחקרים קליניים_(97,281,287) שכללו שילוב של ג'ינג'ר עם תרופה אחרת ממשפחת הטקסנים (Docetaxel), חלוקים בשאלת יעילות השילוב למניעת בחילות והקאות, אולם באף אחד לא דווח על תופעות לוואי או סיכון ליעילות הטיפול התרופתי.

בנוסף, מחקר מעבדה₍₃₀₅₎ הדגים פעילות אנטי-סרטנית מובהקת, והגברת יעילות כימותרפיה (Carboplatin ו-Paclitaxel) ללא השפעה על תאי כליה בריאים.

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₈₉₎ שנערך בקרב 49 נבדקות הסובלות מסרטן השחלות בשלב 1-3 והמטופלות כימותרפיה מבוססת פלטינום וממשפחת הטקסנים (carboplatin ו-paclitaxel), מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 2 גרם ליום במשך כחצי שנה (לאורך שישה סבבים מדי 21 ימים) הוביל לתוצאה טיפולית טובה יותר כעבור שנה (שיעור הנבדקים עם סמן סרטני CA125>35 יחידות, עדויות רדיולוגיות לקיום גרורות, הישנות המחלה ומוות היה גבוה יותר בקבוצת הפלסבו לעומת הקבוצה שנטלה ג'ינג'ר – 69% לעומת 40%). שיעור הופעת הגרורות המאובחנות ב-CT כעבור שישה חודשים היה נמוך במובהק בקבוצת הג'ינג'ר לעומת קבוצת הפלסבו (p=0.04) אך לא בתום תקופת המעקב כעבור שנה. כמו כן, לא נצפו שינויים מובהקים בין הקבוצות בשיעורי התמותה ובשיעורי ההישרדות ללא מחלה כעבור שנה. תופעות לוואי של הטיפול הכימותרפי (בחילות והקאות, ירידה במשקל, נוירופתיה היקפית) היו פחותות בקבוצת הג'ינג'ר לעומת קבוצת הפלסבו אך ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב₍₃₁₅₎ שנערך בקרב 47 נבדקות הסובלות מסרטן גניקולוגי (גיל ממוצע 53.9) ומטופלות באמצעות carboplatin ו-Paclitaxel, מתן ג'ינג'ר במינון 2 גרם ליום בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה היה יעיל יותר במובהק מפלסבו בשילוב התרופות בהפחתת הבחילות בשלב המיידי (p=0.03) אך לא המתמשך. לא נצפה יתרון לג'ינג'ר על פני פלסבו בהפחתת ההקאות בשלב המיידי והמתמשך. הטיפול באמצעות ג'ינג'ר היה בטוח, ללא תופעות לוואי משמעותיות.

במחקר מעבדה₍₃₀₅₎, השְפעת הצמח נבדקה כנגד שורות תאי סרטן שחלות הרגישים או עמידים לתרופה הכימותרפית Cisplatin וכנגד תאי כליה בריאים. נמצא כי לג'ינג'ר פעילות אנטי-סרטנית מובהקת כנגד שתי שורות התאים הסרטניים. בתאי סרטן שחלות רגישים ל-Cisplatin, מיצויים של ג'ינג'ר תרמו להגברת יעילות הכימותרפיה בשתי שורות התאים הסרטניים. כמו כן, מיצויים של ג'ינג'ר הגבירו את יעילות הטיפול ב-Carboplatin וב-Paclitaxel בתאי סרטן שחלות רגישים ל-Cisplatin. לא נמצאה השפעה על תאי כליה בריאים.

 

כימותרפיה מסוג אנטרציקלין ( Doxorubicin, Epirubicin)
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם התרופה. סקירות_{(108-109,316)} ומחקרים קליניים_{(97,99-100,102,276,278,281,284-285,287)} מלמדים על הפחתת העקה החמצונית ומיתון הבחילות וההקאות בעקבות השימוש בתרופה. כמו כן, מחקרים פרה קליניים_(317-321) מצביעים על סינרגיה עם הטיפול התרופתי בפעילות אנטי סרטנית, הפחתת עמידות תאים סרטניים לתרופה והפחתת רעילות התרופה ללב ולכליות.
במחקר קליני, אקראי ומבוקר₍₉₉₎ שנערך בקרב 60 נבדקות חולות סרטן השד (טווח גילאים 49-58) המטופלות בכימותרפיה (ברוב המקרים שילוב של cyclophosphamide-doxorubicin), מתן פומי של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום בשלושת הימים הראשונים של סבב הכימותרפיה בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה בעירוי ביום הראשון (palonosetron, dexamethasone, antihistamine,ranitidine) ובנוסף התרופה aprepitant במתן פומי לפני הטיפול הפחית במובהק את חומרת הבחילות במשך חמישת ימי המעקב (p<0.05). כמו כן, נצפתה מגמת הפחתה בלתי מובהקת של מספר ההקאות. 
במחקר קליני, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₀₀₎ שנערך בקרב 81 נבדקים חולי סרטן (טווח גילאים 19-81) שטופלו בכימותרפיה אמטוגנית במידה בינונית עד רבה מאוד (93% טופלו בכימותרפיה אמטוגנית מאוד. מתוכם: 68% טופלו בכימותרפיה מבוססת אנטרציקלין ו-21% בכימותרפיה מבוססת פלטינום), מתן תמצית תקנית ג'ינג'ר בריכוז 1.4% שתוקננה להכיל את הרכיב 6-gingerol במינון שווה ערך ל-20 מ"ג ליום בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (Ondansetron, Metoclopramide, Dexamethasone) במשך 12 שבועות העלה במובהק את שיעור הנבדקים שהגיבו בצורה מלאה (ללא הקאות או צורך בתרופות חירום) בהשוואה לפלסבו (77% לעומת 32%, p<0.001), אך שיעור זה היה גבוה בשלב המתמשך (p=0.004) ולא המיידי. כמו כן, הרכיב 6-gingerol הפחית במובהק את הארעות ההקאות (22% לעומת 68%, p<0.001) ואת חומרת הבחילות (קלות 55% לעומת 17%, בינוניות 15% לעומת 39%, קשות 5% לעומת 34%, p<0.001), הגביר במובהק את תאבון הנבדקים (p=0.001), שיפר במובהק את איכות חייהם (p<0.001) והפחית את שיעור הנבדקים שדיווח על עייפות ברמה גבוהה (%2 לעומת 20%, p=0.02) בהשוואה לפלסבו.
במחקר קליני אקראי₍₁₀₂₎, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב (2017) שנערך בקרב 34 נבדקות עם סרטן השד הנוטלות בכימותרפיה מסוג Adriamycin בשילוב עם cyclophosphamide אשר סבלו מבחילות והקאות בסבב הראשון של הטיפולים, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום החל מהיום הראשון לטיפול הכימותרפי בשילוב עם התרופות נוגדות ההקאה ondansetron ו-dexamethasone במשך חמישה ימים לא היה יעיל במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת ההיארעות והחומרה של הבחילות וההקאות.
במחקר אקראי₍₂₇₆₎ מבוקר פלסבו (2016)* שבו נבדקה היעילות של ג'ינג'ר (אבקה במינון 1500 מ"ג ליום במשך שלושה ימים) להקלה על בחילות והקאות בקרב 150 נשים עם סרטן שד העוברות טיפולי כימותרפיה מבוססי doxorubicin לא נצפה יתרון לטיפול בג'ינג'ר על פני פלסבו. אולם בקרב 85 נשים שקיבלו את ההרכב הכימותרפי doxorubicin 60 mg/m2 + cyclophosphamid 600 mg/m2 נמצא כי נטילת ג'ינג'ר הייתה מלווה ברמת הקאות נמוכה יותר בהשוואה לפלסבו (p<0.05). בטיחות ויעילות השילוב נצפתה במינון של 1-2 גרם ביום בקרב מבוגרים וכן בקרב ילדים החל מגיל 8.
* הערת המערכת: במאמר לא מפורט מתי נלקח התוסף ביחס לנטילת הכימותרפיה.
במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₇₈₎ שנערך בקרב 43 נבדקות חולות סרטן (גיל ממוצע 52.4) המטופלים בכימותרפיה (לרוב מבוססת anthracycline) ובתרופות נוגדות הקאה (dexamethasone, ondansetron), מתן תמצית תקנית של ג'ינג'ר (מתוקננת להכיל 1.4% 6-gingerol) במינון 20 מ"ג ליום החל משלושה ימים לפני תחילת הטיפול הכימותרפי למשך 64 ימים הפחית במובהק את העקה החמצונית (NO2-/NO3, MDA) והגביר במובהק פעילות נוגדת חמצון (SOD, CAT, GPx , רמות גלוטטיון כללי) בהשוואה לפלסבו (p<0.0001) ובהשוואה למצב הבסיס (p<0.01 ו-p=0.01 בהתאמה). עם זאת החוקרים מציינים כי יש מחלוקת לגבי מתן נוגדי חמצון בזמן כימותרפיה. חלק מהמחקרים הדגימו השפעה מיטיבה והארכת שרידות אך אלה היו מחקרים קטני היקף וקצרי טווח ולא ונחוצים מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים איכותיים כדי לבסס את היעילות והבטיחות של תוספים נוגדי חמצון בזמן כימותרפיה. הטיפול נסבל היטב למעט עליה קלה באנזימי הכבד AST (נבדק אחד בקבוצת ההתערבות ושלושה נבדקים בקבוצת הפלסבו), ALT (שלושה נבדקים בקבוצת ההתערבות ושני נבדקים בקבוצת הפלסבו) ועליה קלה בבילירובין (נבדק אחד בקבוצת ההתערבות ואחד בקבוצת הפלסבו), ללא הבדלים מובהקים בין הקבוצות.
במחקר קליני₍₂₈₄₎ אקראי ומבוקר שנערך בקרב 20 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בפרוטוקול הכימותרפי CAF הכולל Cyclophosphamide, Adriamycin/Doxorubicin, 5-fluoro-uracil, שתיית מרתח ג'ינג'ר טרי (מיצוי מימי של 1 גרם צמח טרי ב-10 מ"ל למשך 15 דקות בטמפרטורה של 90 מעלות צלזיוס) שלוש פעמים ביום החל מן היום השני עד השישי לאחר הטיפול הכימותרפי בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (ondasentron ו-dexametason) הפחיתה במובהק את החומרה (p<0.05) והשכיחות (p=0.036) של הבחילות וההקאות בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה לבדן.

במחקר קליני₍₂₈₅₎, אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו שנערך בקרב 60 ילדים ומבוגרים צעירים חולי סרקומה של העצם המטופלים בשילוב של התרופות הכימותרפיות cisplatin ו-doxorubicin, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 1 או 2 גרם ליום בהתאם למשקל הגוף למשך בשילוב עם התרופות נוגדות ההקאה ondansetron ו-dexamethasone היה יעיל יותר מן התרופות לבדן בהפחתת שיעור הנבדקים שחוו בחילות והקאות בדרגה בינונית עד חמורה בטווח המיידי (ב-24 שעות מתחילת הטיפול ועד ארבעה ימים, בחילות: 55.6% לעומת 93.3%, p=0.003; הקאות: 33.33% לעומת 76.7%, p=0.002) ובטווח הארוך (מן היום החמישי עד העשירי, בחילות: 25.9% לעומת 73.3%, p<0.001; הקאות: 14.81% לעומת 46.67%, p=0.022)

במחקר קליני אקראי פתוח₍₉₇₎ שנערך בקרב 100 נבדקות (גיל ממוצע 51.83) הסובלות מסרטן שד מתקדם ומטופלות בכימותרפיה (docetaxel, epirubicin, cyclophosphamide), מתן ג'ינג'ר במינון 1.5 גרם ליום (מחולק לשלוש מנות מדי שמונה שעות) בשילוב תרופות נוגדות הקאה (granisetron ו-dexamethasone) במשך ארבעה ימים מתחילת הטיפולים היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לתרופות לבדן בהפחתת הארעות הבחילות בשלב המיידי (שש עד 24 שעות ראשונות, p=0.04), אך לא המתמשך. כמו כן, לא נצפתה השפעה מובהקת על חומרת הבחילות וההקאות לכל אורך הטיפולים.
במחקר קליני₍₂₈₁₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה* מבוססת אנטרציקלין וב-Cyclophosphamide (פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות כגון FEC הכולל Flouracil-5 + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ופרוטוקול TAC הכולל Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי הפחית במובהק בהשוואה לפלסבו את חומרת הבחילות בשלב המיידי (p=0.04) אך לא המתמשך. כמו כן, נצפה שיפור מובהק בהשוואה למצב הבסיס בעקבות הרחת השמן האתרי במצב הבריאות הכולל של הנבדקות (p<0.001), בתפקוד (p=0.002) ובתאבון (p<0.001). עם זאת, לא נצפה יתרון מובהק לשמן ג'ינג'ר על פני פלסבו בהפחתת חומרת ההקאות.

במחקר קליני₍₂₈₇₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה* מבוססת אנטרציקלין וב-Cyclophosphamide (פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות כגון FEC הכולל Flouracil-5 + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ופרוטוקול TAC הכולל Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי העלה במובהק את הצריכה האנרגטית מן המזון בהשוואה לטיפול באמצעות שמן בניחוח ג'ינג'ר ביום השלישי (p=0.015) וביום החמישי (p=0.002). כמו כן, נצפה שיפור בצריכה האנרגטית מן המזון על פני הזמן (p<0.001) עד הגעה ל-90% מהדרישות האנרגטיות מן המזון ביום החמישי לאחר הטיפול. שיעור הנבדקות אשר דירגו את הטיפול בשמן האתרי של ג'ינג'ר כיעיל היה גבוה רק במעט משיעור הנבדקות אשר דירגו את השמן בניחוח ג'ינג'ר כיעיל (63.3% לעומת 61.6%).

בקרב עכברות נושאות גידול מסוג קרצינומה₍₃₁₇₎, מיצוי ג'ינג'ר שניתן פומית במינון 100 מ"ג/ק"ג ליום בשילוב עם התרופה Doxorubicin שניתנה בעירוי למשך ארבעה מחזורים מדי חמישה ימים הדגים סינרגיה עם הטיפול התרופתי בהשפעה אנטי סרטנית, הגברת שיעורי השרידות, צמצום נפח הגידול והגברת אפופטוזיס בתאים הסרטניים בהשוואה לתרופה לבדה.

בקרב חולדות ובמעבדה_(318-321), מיצוי הידרו-אתנולי של ג'ינג'ר במינון 200 ו-400 מ"ג/ק"ג ג והרכיב 6-gingerol במינון 10 מ"ג/ק"ג מנעו במובהק ובאופן תלוי מינון רעילות לבבית וכלייתית שגרמה התרופה doxorubicin.
במעבדה₍₈₆₎, הרכיב הפעיל (6)-gingerol הגביר רגישות של תאי סרטן סרקומה של הרחם עמידים לתרופה doxorubicin על ידי עיכוב מנגנון P-gp והגביר את ההשפעה הציטוטוקסית של התרופה בתאים.

במעבדה₍₃₂₂₎, מיצוי אתנולי של ג'ינג'ר הגביר את ההשפעה הג'נוטוקסית (פי 1.3) והציטוטוקסית (p<0.05) של התרופה doxorubicin בתאים לימפוציטים אנושיים.

 

כימותרפיה מבוססת פלטינום - cisplatin
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם התרופה, אך ממצאי מחקרים קליניים_{(103-106,116,285)} חלוקים בשאלת יעילות השילוב למניעת בחילות והקאות. כמו כן, ספרות מקצועית₍₃₂₃₎, וסקירות_{(110,316,324-325)} המתבססות גם על מידע מקדמי_(326-336) (מחקרי בעלי חיים) מצביעות על אפשרות של היפוך השפעות מעכבות על ריקון הקיבה והפחתת בחילות והקאות, וכן של הפחתת פגיעה חמצונית בלב, בכבד, בכליות ובאברי הרבייה. לבסוף, מידע מקדמי₍₃₀₅₎ (מחקר מעבדה) מצביע על פעילות אנטי סרטנית של ג'ינג'ר ועל הפחתת עמידות תאים סרטניים לתרופה.
במחקר קליני₍₁₀₆₎ אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2017) שנערך בקרב 251 חולי סרטן (מסוג ראש וצוואר, השלפוחית, הריאות וסוגי סרטן נוספים; מתוכם 154 נבדקים השלימו את ההתערבות) נמצא כי תמצית תקנית של ג'ינג'ר (עם ריכוז shogaol ו-gingerols המשתווה לריכוזם ב-1 גרם שורש ג'ינג'ר טרי) במינון 160 מ"ג ליום* במשך 42-56 ימים (כאורך הטיפול הכימותרפי) שניטלה בשילוב עם התרופה Cisplatin במינון גבוה ובשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטיות לקולטן NK-1, אנטגוניסטיות לקולטן 5HT3 ביום הראשון ו-dexamethasone ביום הראשון עד היום הרביעי) היתה יעילה במניעת בחילות בקרב תת קבוצות ספציפיות של נשים (p=0.048) וחולי סרטן הראש והצוואר (p=0.038) אך לא בקרב גברים וחולי סרטן הריאות.

*בכל כמוסה 40 מ"ג מיצוי ג'ינג'ר (מוצה ב-CO2) המכיל 16 מ"ג Gingerols ו-1.12 מ"ג Shogaol.

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר במבנה מוצלב₍₁₀₄₎ שנערך בקרב 43 נבדקות חולות סרטן גניקולוגי המטופלות באמצעות cisplatin, מתן פומי של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך חמישה ימים (ביום הראשון ג'ינג'ר ניתן בשילוב התרופה נוגדת ההקאה metoclopramide) לא היה יעיל יותר בהפחתת בחילות והקאות בשלב המיידי (ביום הראשון) של הטיפול הכימותרפי בהשוואה לתרופה בשילוב פלסבו. עם זאת, בשלב המאוחר (ימים 2-5), יעילות ג'ינג'ר השתוותה ליעילות התרופה metoclopramide (אנטגוניסטית לקולטני דופמין) ללא תופעת הלוואי של אי שקט שליוותה את מתן התרופה.
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב₍₁₀₅₎ שנערך בקרב נבדקים 36 חולי סרטן המטופלים בתרופה cisplatin בשילוב עם תרופות כימותרפיות נוספות, מתן פומי של אבקת ג'ינג'ר במינון 1 גרם ליום במשך שלושה ימים כתוספת לתרופות נוגדות הקאה (אנטגוניסטים לקולטן 5-HT, קורטיקוסטרואידים, metoclopramide – אנטגוניסטית לקולטני דופמין) לא היה יעיל יותר מפלסבו שהתווסף לתרופות הללו בהפחתת ההיארעות, החומרה והמשך של בחילות והקאות בשלב המיידי (בתוך 24 שעות) והמתמשך (מ-24 עד 72 שעות).

במחקר קליני, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₈₅₎ שנערך בקרב 60 ילדים ומבוגרים צעירים חולי סרקומה של העצם המטופלים בשילוב של התרופות הכימותרפיות cisplatin ו-doxorubicin, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 1 או 2 גרם ליום בהתאם למשקל הגוף למשך בשילוב עם התרופות נוגדות ההקאה ondansetron ו-dexamethasone היה יעיל יותר מן התרופות לבדן בהפחתת שיעור הנבדקים שחוו בחילות והקאות בדרגה בינונית עד חמורה בטווח המיידי (ב-24 שעות מתחילת הטיפול ועד ארבעה ימים, בחילות: 55.6% לעומת 93.3%, p=0.003; הקאות: 33.33% לעומת 76.7%, p=0.002) ובטווח הארוך (מן היום החמישי עד העשירי, בחילות: 25.9% לעומת 73.3%, p<0.001; הקאות: 14.81% לעומת 46.67%, p=0.022).

במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב₍₁₀₃₎ שנערך בקרב 44 נבדקים חולי סרטן (31 מתוכם השלימו את ההתערבות), המטופלים באמצעות כימותרפיה מבוססת Cisplatin לבדה (47.7% מהמטופלים) או בשילוב עם 5-Fluorouracil (בקרב 52.3% מהמטופלים), בעקבות מתן אבקת ג'ינג'ר (Zintoma) במינון 1 גרם ליום בשילוב תרופות נוגדות הקאה (Grainestrone/teitril,Degzametazone,Metocolopramid) במשך 28 ימים נצפתה מגמת הפחתה לא מובהקת בתדירות ובעוצמה של הבחילות וההקאות בשלב המיידי (ב-24 השעות הראשונות לטיפול) בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה בשילוב פלסבו.

במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₁₁₆₎ שנערך בקרב 140 נבדקים חולי סרטן הריאות המטופלים ב-cisplatin, מתן אבקת ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג ליום בשילוב עם טיפול נוגד הקאות סטנדרטי (אנטגוניסטים לקולטן 5HT3 ) במשך חמישה ימים במקביל לטיפול הכימותרפי לא היה יעיל יותר בהשוואה לפלסבו בהפחתת הארעות וחומרת הבחילות וההקאות. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות או הבדלים בין הקבוצות בשיעור תופעות הלוואי בעקבות ההתערבות. 

בקרב חולדות₍₃₂₆₎ נמצא כי cisplatin משרה עיכוב בריקון הקיבה ואילו מיצויים של ג'ינג'ר באצטון ובאתנול 50% במתן פומי בטווח מינונים של 100-500 מ"ג/ק"ג ומיץ ג'ינג'ר טרי במינון 2 ו-4 מליליטר לק"ג משקל גוף מבטלים את השפּעת התרופה על קצב ריקון הקיבה. מיץ ג'ינג'ר טרי ומיצוי ג'ינג'ר באצטון היו יעילים יותר מהמיצוי האתנולי. כמו כן, מיץ ג'ינג'ר טרי היה יעיל יותר מהתרופה ondansetron (נוגדת הקאה אנטגוניסטית לקולטן 5HT3) ואילו יעילות מיצוי ג'ינג'ר באצטון השתוותה ליעילות התרופה.

בקרב כלבים₍₃₂₇₎ שהושרו בהם בחילות והקאות על ידי cisplatin, מיצוי ג'ינג'ר באצטון ובאתנול 50% במתן פומי בטווח מינונים של 25-200 מ"ג/ק"ג הפחיתו במובהק בחילות והקאות ואילו המיצוי המימי באותם המינונים לא נמצא יעיל. מיצוי ג'ינג'ר באצטון היה יעיל יותר מאשר המיצוי האתנולי, אך שני המיצויים היו יעילים פחות בהשוואה לתרופה נוגדת ההקאה granisetron (אנטגוניסטית לקולטן 5HT3).

בקרב חולדות₍₃₂₈₎ מתן הרכיב 6-gingerol במינון 25 מ"ג/ק"ג מנע במובהק תסמונת פיקה (דחף לאכול דברים שאינם מיועדים לאכילה, במקרה זה חרסית) וירידה במשקל גוף שהושרו על ידי התרופה ציספלטין במידה המשתווה לתרופה ondansetron על ידי מניעת שינויים באוכלוסיית חיידקי המעיים.
כמו כן, בקרב חולדות₍₃₂₉₎ שטופלו באמצעות cisplatin, מתן מיץ השורש המיובש, מיץ השורש הטרי ומיץ השורש הטרי המורתח הפחיתו את אכילת החרסית (p<0.01, p<0.01, p<0.05 בהתאמה) והגבירו את תנועתיות הקיבה (p<0.05). בנוסף הרכיבים 6-paradol, 10-gingerol ו-12-shogaol מנעו את הפגיעה ברירית הקיבה.

במחקר₍₃₃₀₎ שנערך בקרב חורפנים שהושרו בהם בחילות והקאות באמצעות cisplatin, טיפול מקדים על ידי מתן ג'ינג'רול במינון 50, 100 או 200 מ"ג/ק"ג הפחית באופן תלוי מינון את תדירות ההקאות בטווח של שש שעות (p<0.05) על ידי הפחתת ביטוי הקולטנים ל-Substance P ו-NK1 במעי העקום (איליום) ובגזע המוח (p<0.05). השפּעת הרכיב הצמחי במינון 200 מ"ג/ק"ג השתוותה להשפּעת התרופה ondansetron.

בקרב חולדות₍₃₃₁₎ מתן פומי של מיצוי אתנולי של ג'ינג'ר במינון 500 מ"ג/ק"ג במשך 12 ימים (חמישה ימים לפני מתן cisplatin ושבוע לאחר מתן התרופה) הפחית עקה חמצונית ופגיעה היסטולוגית ותפקודית של התרופה ציספלטין ללב הודות לפעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת ומניעת אפופטוזיס.

בקרב חולדות₍₃₃₂₎ מתן פומי של מיצוי אתנולי של ג'ינג'ר במינון 200 מ"ג/ק"ג במשך 30 ימים לפני ובמקביל למתן התרופה cisplatin הפחית עקה חמצונית ופגיעה היסטולוגית ותפקודית של התרופה ציספלטין לאשכים ביעילות רבה יותר מהתרופה mirtazapine.

בקרב עכברים₍₃₃₃₎ מתן פומי של מיצוי אתנולי של ג'ינג'ר לבדו במינון 250 ו-500 מ"ג/ק"ג לבדו ובמינון 250 מ"ג/ק"ג בשילוב עם ויטמין E (מסוג α-tocopherol) במינון 250 מ"ג/ק"ג הפחית עקה חמצונית ופגיעה היסטולוגית ותפקודית חריפה של התרופה cisplatin בכליות הודות לפעילות נוגדת חמצון.

בקרב חולדות₍₃₃₄₎, הרכיב Zingerone שמוצה מהשורש היבש של ג'ינג'ר במינון 25 ו-50 מ"ג/ק"ג שניתן פומית במשך שבעה ימים במקביל למתן התרופה Cisplatin בהזרקה ביום הראשון, מנע את רעילות התרופה לרחם ולשחלות על ידי פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ועיכוב אפופטוזיס תאי ונזקים ל-DNA.

בקרב חולדות₍₃₃₅₎, הרכיב Zingerone שמוצה מהשורש היבש של ג'ינג'ר במינון, 10, 25 ו-50 מ"ג/ק"ג שניתן פומית במשך שבעה ימים במקביל למתן התרופה Cisplatin בהזרקה ביום הראשון, מנע את רעילות התרופה לכליות (מניעת הפחתה של לקטאט דהידרוגנאז LDH, קריאטינין ושתנן BUN, p<0.01) על ידי פעילות נוגדת חמצון (הפחתת MDA, והעלאת פעילות אנזימים נוגדי חמצון CAT, GPx ורמות גלוטטיון, p<0.05-0.001) ונוגדת דלקת (הפחתת רמות TNFɑ, במובהקות p<0.05).
בקרב חולדות₍₃₃₆₎, הרכיב הפעיל zingerone במינון 25 מ"ג/ק"ג שניתן פומית במשך 14 ימים לפני טיפול באמצעות cisplatin או חשיפה לקרני גמא הגן מפני רעילות כבדית (הפחתת רמות אנזימי כבד AST, ALT, ALP) על ידי העלאת הביטוי הגנטי של אנזים הציטוכרוֹם CYP2E1 ואנזים הפאזה השניה NADPH oxidase, פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת (הפחתת הביטוי הגנטי של TLR4, iNOS, COX-2, MPO) ומניעת אפופטוזיס תאי (עיכוב מסלולי האיתות שלp38 MAPK, JNK, ErK1/2).

במחקר מעבדה₍₃₀₅₎, שנערך על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה הרעילות והתגובה ההדדית עם תרופות של מספר צמחי מרפא שכיחים, בהם נעשה שימוש בקרב חולות סרטן העוברות טיפולי כימותרפיה.
ראשית, החוקרים אספו נתונים אודות השימוש בצמחי מרפא בקרב נשים עם סרטן גניקולוגי, שהופנו לשירותי רפואה משלימה. מבין 98 נשים, 42 דיווחו על שימוש או כוונה להשתמש בצמחי מרפא במהלך טיפולי הכימותרפיה. על בסיס נתונים אלה, החוקרים בחרו חמישה צמחי מרפא בעלי רלוונטיות קלינית וביניהם ג'ינג'ר. השפּעת הצמח נבדקה כנגד שורות תאי סרטן שחלות הרגישים או עמידים לתרופה הכימותרפית Cisplatin וכנגד תאי כליה בריאים. נמצא כי לג'ינג'ר פעילות אנטי-סרטנית מובהקת כנגד שתי שורות התאים הסרטניים. בתאי סרטן שחלות רגישים לציספלאטין, מיצויים של ג'ינג'ר תרמו להגברת יעילות הכימותרפיה בשתי שורות התאים הסרטניים. כמו כן, מיצויים של ג'ינג'ר הגבירו את יעילות הטיפול ב-Carboplatin וב-Paclitaxel בתאי סרטן שחלות רגישים ל-Cisplatin. לא נמצאה השפעה לאף אחד מהצמחים על תאי כליה בריאים.

 

כימותרפיה מבוססת פלטינום - Carboplatin
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם התרופה. ממחקרים קליניים_(289,315) עולה כי השילוב עשוי להביא לשיפור בתוצאות הקליניות ולהפחתת תופעות לוואי תרופתיות (בחילות והקאות, ירידה במשקל, נוירופתיה היקפית). כמו כן, מידע מקדמי_(305,337) (מחקר מעבדה) מצביע על אפשרות של סינרגיה עם התרופה בפעילות אנטי סרטנית.
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₈₉₎ שנערך בקרב 49 נבדקות הסובלות מסרטן השחלות בשלב 1-3 והמטופלות כימותרפיה מבוססת פלטינום וממשפחת הטקסנים (carboplatin ו-paclitaxel), מתן פומי של ג'ינג'ר במינון 2 גרם ליום במשך כחצי שנה (לאורך שישה סבבים מדי 21 ימים) הוביל לתוצאה טיפולית טובה יותר כעבור שנה (שיעור הנבדקים עם סמן סרטני CA125>35 יחידות, עדויות רדיולוגיות לקיום גרורות, הישנות המחלה ומוות היה גבוה יותר בקבוצת הפלסבו לעומת הקבוצה שנטלה ג'ינג'ר – 69% לעומת 40%). שיעור הופעת הגרורות המאובחנות ב-CT כעבור שישה חודשים היה נמוך במובהק בקבוצת הג'ינג'ר לעומת קבוצת הפלסבו (p=0.04) אך לא בתום תקופת המעקב כעבור שנה. כמו כן, לא נצפו שינויים מובהקים בין הקבוצות בשיעורי התמותה ובשיעורי ההישרדות ללא מחלה כעבור שנה. תופעות לוואי של הטיפול הכימותרפי (בחילות והקאות, ירידה במשקל, נוירופתיה היקפית) היו פחותות בקבוצת הג'ינג'ר לעומת קבוצת הפלסבו אך ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
במחקר קליני₍₃₁₅₎ אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 47 נבדקות הסובלות מסרטן גניקולוגי (גיל ממוצע 53.9) ומטופלות באמצעות carboplatin ו-Paclitaxel (במחקר 17 נבדקות היו בסבב הראשון של הכימותרפיה), מתן ג'ינג'ר במינון 2 גרם ליום בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה היה יעיל יותר במובהק מפלסבו בשילוב התרופות בהפחתת הבחילות בשלב המיידי (p=0.03) אך לא המתמשך. לא נצפה יתרון לג'ינג'ר על פני פלסבו בהפחתת ההקאות בשלב המיידי והמתמשך. הטיפול באמצעות ג'ינג'ר היה בטוח, ללא תופעות לוואי משמעותיות.
במעבדה₍₃₃₇₎, הרכיב הפעיל 6-gingerol הדגים סינרגיה אנטי סרטנית בשילוב עם התרופות 5-FU ו-Paclitaxel בתאי סרטן צוואר הרחם מסוג אדנוקרצינומה (עיכוב של 83.2% ו-52% בשילוב 5-FU ו-Paclitaxel בהתאמה לעומת 10.75% על ידי 6-gingerol לבדו) על ידי עצירת מחזור החיים התאי והשריית אפופטוזיס.
במחקר מעבדה₍₃₀₅₎, השפּעת הצמח נבדקה כנגד שורות תאי סרטן שחלות הרגישים או עמידים לתרופה הכימותרפית Cisplatin וכנגד תאי כליה בריאים. נמצא כי לג'ינג'ר פעילות אנטי-סרטנית מובהקת כנגד שתי שורות התאים הסרטניים. בתאי סרטן שחלות רגישים לציספלאטין, מיצויים של ג'ינג'ר תרמו להגברת יעילות הכימותרפיה בשתי שורות התאים הסרטניים. כמו כן, מיצויים של ג'ינג'ר הגבירו את יעילות הטיפול ב-Carboplatin וב-Paclitaxel בתאי סרטן שחלות רגישים ל-Cisplatin. לא נמצאה השפעה לאף אחד מהצמחים על תאי כליה בריאים.

 

כימותרפיה מבוססת פלטינום - Oxaliplatin
אין מניעה לשילוב ג'ינג'ר עם תרופה זו.
התרופה Oxaliplatin הינה תרופה מבוססת פלטינום אשר משמשת לטיפול בסרטני המעי והחלחולת או בסוגי סרטן אחרים כאשר קיימת אי סבילות לתרופה Cisplatin או לתרופה Carboplatin כיוון שלשתיהן שיעור תופעות לוואי גבוה. אמנם לא קיימים מחקרים קליניים שבדקו את השילוב בין Oxaliplatin לג'ינג'ר אך קיימים לא מעט מחקרים קליניים_{(103-106,116,285)} ומחקרים פרה קליניים_{(305,326-336)} אשר בדקו את השילוב עם התרופה Cisplatin. ממצאי המחקרים הקליניים חלוקים בשאלת יעילות השילוב למניעת בחילות והקאות. המידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על אפשרות של היפוך השפעות מעכבות על ריקון הקיבה והפחתת בחילות והקאות, לצד הפחתת פגיעה חמצונית בלב, בכבד, בכליות ובאברי הרבייה. כמו כן, מחקר מעבדה₍₃₀₅₎ מצביע על פעילות אנטי סרטנית של ג'ינג'ר ועל הפחתת עמידות תאים סרטניים לתרופה.
ממחקרים קליניים_(289,315) שבדקו את השילוב בין ג'ינג'ר לתרופה Carboplatin עולה כי השילוב עשוי להביא לשיפור בתוצאות הקליניות ולהפחתת תופעות לוואי תרופתיות (בחילות והקאות, ירידה במשקל, נוירופתיה היקפית). כמו כן, מידע מקדמי_(305,337) (מחקר מעבדה) מצביע על אפשרות של סינרגיה עם התרופה בפעילות אנטי סרטנית.
באשר ל-Oxaliplatin עצמה, במעבדה₍₃₃₈₎, הרכיב 6-shogaol שניתן בשילוב עם התרופה oxaliplatin הגביר את ההשפעה האנטי סרטנית על ידי השריית אפופטוזיס ואוטופגיה בתאי סרטן המעי הגס.

 

כימותרפיה מסוג מעכבי טירוזין-קינאז - crizotinib

יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם התרופה. מידע מקדמי₍₈₁₎ (דיווח מקרה יחיד) מצביע על עליה בריכוז התרופה בדם והגברת רעילותה. במקרה של שילוב מומלץ לנטר את רמות התרופה בדם ולעקוב אחר סימני רעילות. 
דיווח מקרה₍₈₁₎ אודות אישה בת 48 החולה בסרטן הריאות אשר טופלה באמצעות crizotinib במשך שנתיים לאחר סבב כימותרפיה (cisplatin + pemetrexed). עם התחלת הטיפול בתרופה, טופלה האישה באספירין בעקבות אירוע איסכמי חולף. במשך רוב התקופה לא נצפו ערכים חריגים של אנזימי כבד ולא דווח על תופעות לוואי חריגות. כעבור שנתיים מתחילת הטיפול נצפתה פגיעה כבדית חמורה (מדד ALT גבוה מפי 20 מהגבול התקין העליון, בביופסיה של הכבד נצפו נגעים התואמים הרעלה תרופתית) במקביל לרמות מוגבהות פי 1.8 של התרופה בפלסמה ביחס למספר חודשים קודם לכן. בירור רפואי העלה כי האישה שתתה משקה ג'ינג'ר מגורר עם דבש, לימון ומים חמים במינון של למעלה מליטר ליום במשך מספר חודשים שקדמו לפגיעה בכבד. תפקודי הכבד שבו בהדרגה למצבם התקין עם הפסקת התרופה ומשקה הג'ינג'ר. היות שהתרופה עוברת חילוף חומרים דרך האנזים CYP3A4 ומנגנון P-gp, וג'ינג'ר נמצא במעבדה כמעכב של האנזימים CYP3A4 ו-CYP2C9 וכן מנגנון P-gp, החוקרים סברו כי הסיבה לפגיעה הכבדית היתה אינטראקציה פרמקוקינטית: עליה בריכוז התרופה בדם בעקבות עיכוב פעילות CYP3A4 ו-P-gp על ידי ג'ינג'ר.

 

כימותרפיה מסוג 5FU (התרופה 5-Fluorouracil)
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם התרופה. במספר מחקרים קליניים_{(99,103,284,287)} הודגמה הפחתה של בחילות והקאות הנגרמות עקב הטיפול הכימי, והעלאה של הצריכה האנרגטית. בנוסף, באף מחקר לא הודגמה פגיעה ביעילות הטיפול או החמרה של תופעות הלוואי. כמו כן, מידע מקדמי_(337-339) (מחקרי מעבדה) מצביע על אפשרות של פעילות אנטי סרטנית סינרגית בשילוב ג'ינג'ר עם התרופה.
במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב₍₁₀₃₎ שנערך בקרב 44 נבדקים חולי סרטן (31 מתוכם השלימו את ההתערבות), המטופלים באמצעות כימותרפיה מבוססת Cisplatin לבדה (47.7%) או בשילוב עם 5-Fluorouracil (בקרב 52.3%), מתן אבקת ג'ינג'ר (Zintoma) במינון 1 גרם ליום בשילוב תרופות נוגדות הקאה (Grainestrone/teitril, Degzametazone, Metocolopramid) במשך 28 ימים הוביל למגמת הפחתה לא מובהקת בתדירות ובעוצמה של הבחילות וההקאות בשלב המיידי (ב-24 השעות הראשונות לטיפול) בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה בשילוב פלסבו.
במחקר קליני אקראי ומבוקר₍₉₉₎ שנערך בקרב 60 נבדקות (גיל ממוצע 48.5) הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה (anthracycline, cyclophosphamide [Cytoxan®], doxorubicin [Adriamycin®], and 5-fluorouracil [Adrucil®], ברוב המקרים ניתן שילוב של התרופה cyclophosphamide עם התרופה doxorubicin), מתן ג'ינג'ר בשלושת הימים הראשונים למחזור הטיפול בשילוב עם תרופה נוגדת הקאה (palonosetron-aprepitan) היה יעיל יותר במובהק בהפחתת חומרת הבחילות בימים 2-5 של הטיפול (p<0.05) אך לא בהפחתת מספר ההקאות בהשוואה לתרופות לבדן. 
במחקר קליני₍₂₈₄₎ אקראי ומבוקר שנערך בקרב 20 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בפרוטוקול הכימותרפי CAF (Cyclophosphamide, Adriamycin/Doxorubicin, 5-fluoro uracil), שתיית מרתח ג'ינג'ר טרי (מיצוי מימי של 1 גרם צמח טרי ב-10 מ"ל למשך 15 דקות בטמפרטורה של 90 מעלות צלזיוס) שלוש פעמים ביום החל מן היום השני עד השישי לאחר הטיפול הכימותרפי בשילוב עם תרופות נוגדות הקאה (ondasentron ו-dexametason) הפחיתה במובהק את החומרה (p<0.05) והשכיחות (p=0.036) של הבחילות וההקאות בהשוואה לתרופות נוגדות הקאה לבדן.
במחקר קליני₍₂₈₇₎ חד סמיות אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מוצלב שנערך בקרב 60 נבדקות הסובלות מסרטן השד ומטופלות בכימותרפיה מבוססת אנטרציקלין וב-Cyclophosphamide (פרוטוקולים עם פוטנציאל גבוה להקאות: FEC -5-Flouracil + epirubicin + cyclophosphamide בקרב 75% מהנבדקות ו-TAC- Docetaxel + doxorubicin and cyclophosphamide בקרב 11.7% מהנבדקות; פרוטוקול עם פוטנציאל נמוך להקאות: Docetaxel בקרב 13.3% מהנבדקות), טיפול באמצעות שמן אתרי של ג'ינג'ר בהרחה במשך חמישה ימים במקביל לטיפולים ובשילוב עם תרופות טיפול נוגד הקאה סטנדרטי העלה במובהק את הצריכה האנרגטית מן המזון בהשוואה לטיפול באמצעות שמן בניחוח ג'ינג'ר ביום השלישי (p=0.015) וביום החמישי (p=0.002). כמו כן, נצפה שיפור בצריכה האנרגטית מן המזון על פני הזמן (p<0.001) עד הגעה ל-90% מהדרישות האנרגטיות מן המזון ביום החמישי לאחר הטיפול. שיעור הנבדקות אשר דירגו את הטיפול בשמן האתרי של ג'ינג'ר כיעיל היה גבוה רק במעט משיעור הנבדקות אשר דירגו את השמן בניחוח ג'ינג'ר כיעיל (63.3% לעומת 61.6%).
במעבדה₍₃₃₇₎, הרכיב הפעיל 6-gingerol הדגים סינרגיה אנטי סרטנית בשילוב עם התרופות 5-FU ו-Paclitaxel בתאי סרטן צוואר הרחם מסוג אדנוקרצינומה (עיכוב של 83.2% ו-52% בשילוב 5-FU ו-Paclitaxel בהתאמה לעומת 10.75% על ידי 6-gingerol לבדו) על ידי עצירת מחזור החיים התאי והשריית אפופטוזיס.

במעבדה₍₃₃₈₎, הרכיב 6-shogaol שניתן בשילוב עם התרופה 5-FU הגביר את ההשפעה האנטי סרטנית על ידי השריית אפופטוזיס ואוטופגיה בתאי סרטן המעי הגס.
במעבדה₍₃₃₉₎, הרכיב הפעיל 8-gingerol הדגים פעילות אנטי סרטנית בתאי סרטן המעי הגס והחלחולת ואף הפחית את המינון האפקטיבי של התרופה 5-FU כשניתן בשילוב עמה.

 

כימותרפיה מסוג Irinotecan
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם התרופה אך מומלץ לנקוט זהירות מחשש לשיבוש בפעילות התרופה. מידע מקדמי_(80,338) (מחקרי מעבדה) מצביע על אפשרות של עיכוב שפעול התרופה לצד הגברת ההשפעה האנטי סרטנית שלה, עם זאת לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלה, ועל כן מומלץ לנקוט זהירות.
מחקר מעבדה₍₈₀₎ בחן את השפּעת ג'ינג'ר על השפעול של התרופה Irinotecan בכבד. משלבים של התרופה והצמח במינונים משתנים ניתנו למיקרוזומים ברקמת כבד ונבדק קצב ייצור המטבוליטים הפעילים. נמצא כי לג'ינג'ר היתה פעילות מעכבת תלויית מינון על שפעול התרופה, ככל הנראה דרך עיכוב האנזים קרבוקסי-אסטרז (Carboxyesterase).
במעבדה₍₃₃₈₎, הרכיב 6-shogaol שניתן בשילוב עם התרופה irinotecan הגביר את ההשפעה האנטי סרטנית על ידי השריית אפופטוזיס ואוטופגיה בתאי סרטן המעי הגס.

 

כימותרפיה מסוג methotrexate
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם תרופה זו. מחקרים קליניים_(180-181) מעידים על בטיחות השילוב בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. כמו כן, מידע מקדמי₍₃₄₀₎ (מחקר בעלי חיים) מצביע על אפשרות של הגנה על רקמת המעי מפני פגיעת התרופה. 
בשני מחקרים קלינים אקראים, כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו_(180-181) שנערכו בקרב 66 ו-70 חולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה הנוטלים טיפול תרופתי אנטי שגרוני (methotrexate, hydroxychloroquine, prednisolone) ונוגד דלקת (NSAID’s בעדיפות לנוטלים כמה שפחות), מתן ג'ינג'ר במינון 1.5 גרם ליום במשך 12 שבועות הפחית במובהק את מדד פעילות המחלה (DAS28, p=0.003), את מדדי הדלקת CRP (p=0.05) ואת הביטוי הגנטי של IL-1β בהשוואה לפלסבו (p=0.021). כמו כן, נצפתה מגמה לא מובהקת של הפחתת הציטוקין הפרו דלקתי TNFɑ, אך לא נצפתה השפעה על הביטוי הגנטי של IL-2. בנוסף נצפתה הפחתה מובהקת של ביטוי גנים הקשורים בדלקת ובאוטואימוניות (NF-κB, T-bet, RORγt) והעלת ביטוי גנים הקשורים בסבילות חיסונית (GATA-3,PPAR-γ, FoxP3)(p<0.05)
בקרב חולדות₍₃₄₀₎, מתן ג'ינג'ר במינון 200 מ"ג/ק"ג במשך 24 ימים בשילוב עם התרופה methotrexate שהוזרקה ביום ה-21 מנע פגיעה בדופנות המעי העקום לרבות פגיעה בסיסי המעי, הסננה דלקתית והרס של תאי הרירית הודות לפעילות נוגדת חמצון.

 

התרופה Tamoxifen
יש לנקוט זהירות בשילוב ג'ינג'ר עם תרופה זו. מידע מקדמי_(80,341) (מחקרי מעבדה) מצביע על אפשרות כי משלב הצמח והתרופה מעכב את שפעול התרופה, ואילו השמן האתרי בשילוב עם התרופה עלול להיות בעל השפעות רעילות לתאי עצב. לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של הממצאים, ואף על פי כן מוטב לנקוט זהירות מחשש לפגיעה ביעילות התרופה או להחמרה של תופעות הלוואי שלה. 
במעבדה₍₈₀₎, נבחנה השפּעת ג'ינג'ר על השפעול של התרופה Tamoxifen בכבד. משלבים של התרופה והצמח במינונים משתנים ניתנו למיקרוזומים ברקמת כבד ונבדק קצב ייצור המטבוליטים הפעילים. נמצא כי לג'ינג'ר היתה פעילות מעכבת תלויית מינון על שפעול התרופה, ככל הנראה דרך עיכוב אנזימי הציטוכרוֹם P450 שדרכם התרופה מתפרקת (בעיקר CYP2D6).

במעבדה₍₃₄₁₎, שמן אתרי של ג'ינג'ר שניתן בשילוב עם התרופה tamoxifen הפחית את חיותם של תאי עצב מההיפותלמוס. 
לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלה.

 

רדיותרפיה
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם טיפולי רדיותרפיה, אך לפי מחקר עוקבה יחיד₍₃₀₉₎ לא ברורה יעילות הצמח בהפחתת תופעות הלוואי של הטיפולים. סקירות_(342-343) ומידע מקדמי_{(336,344-351)} (מחקרי בעלי חיים ומעבדה) מעידים על הפחתת נזקי קרינה לאיברים ולרקמות הבריאות בעקבות השילוב, תוך הגברה אפשרית של רגישות התאים הסרטניים להשפעות הקרינה.

במחקר עוקבה פרוספקטיבי בלתי מבוקר₍₃₀₉₎ שנערך בקרב 31 נבדקים חולי סרטן הראש והצוואר (גיל ממוצע 64.6, מרביתם גברים 61.2%, חמישה מתוכם לא השלימו את ההתערבות) המטופלים בטיפולי הקרנות ו/או כימותרפיה (Docetaxel, Cisplatin, 5-fuorouracil, Paclitaxel, Carboplatin, Cetuximab), שימוש בתרסיס ג'ינג'ר המכיל מיצויים של ג'ינג'ר, אניס וויטמין B6 (Naumix/Naugin) במשך הטיפולים ולאורך שישה חודשי מעקב הפחית שינויים איכותיים (שינוי חוש הטעם או טעם רע) וכמותיים (ירידה בחוש הטעם) בחוש הטעם, בחילות ואי נוחות.
הערת מערכת: למחקר חסרונות מתודולוגיים רבים – מדגם מצומצם, העדר קבוצת ביקורת, נתונים חסרים לגבי סוג המיצוי בתוסף ומינון הנטילה. למעשה, בהעדר קבוצת ביקורת לא ניתן לדעת אם התוסף אכן הפחית את תופעות הלוואי של הטיפול או שהזמן שחלף מהטיפולים הוא שאחראי להפחתה בתופעות הלוואי.
בסקירה מקיפה₍₃₄₂₎ דנים החוקרים בממצאים הפרה-קליניים העוסקים בהשפעה המגינה של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) ורכיביו הפעילים מפני נזקי קרינה – טבעית או מושרית - ובפוטנציאל ליישום הממצאים בקרב חולי סרטן המקבלים טיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה, וכן לנטרול נזקי זיהום תעשייתי, אלכוהול, עישון או תרופות. 
סקירה נוספת₍₃₄₃₎ מדווחת על מחקרים שנערכו בקרב עכברים ובהם מיצוי ג'ינג'ר סיפק הגנה מפני עקה חמצונית, פגיעה ב-DNA ותמותת תאים כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת.
בקרב חולדות₍₃₃₆₎, הרכיב הפעיל zingerone במינון 25 מ"ג/ק"ג שניתן פומית במשך 14 ימים לפני טיפול באמצעות cisplatin או חשיפה לקרני גמא הגן מפני רעילות כבדית (הפחתת רמות אנזימי כבד AST, ALT, ALP) על ידי העלאת הביטוי הגנטי של אנזים הציטוכרוֹם CYP2E1 ואנזים הפאזה השניה NADPH oxidase, פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת (הפחתת הביטוי הגנטי של TLR4, iNOS, COX-2, MPO) ומניעת אפופטוזיס תאי (עיכוב מסלולי האיתות שלp38 MAPK, JNK , ErK1/2).
טיפול מקדים באמצעות מיצוי הידרואלכוהולי של ג'ינג'ר שניתן פומית לעכברים_(344-345) במינון 250 מ"ג/ק"ג או ניתן בהזרקה במינון 10 מ"ג/ק"ג במשך חמישה ימים לפני חשיפה לקרינת גמא בריכוזים שונים, הפחית את נזקי הקרינה, תופעות לוואי עיכוליות ודיכוי מח העצם, הפחית את שיעורי התמותה והעלה את שיעורי השרידות (p<0.05-0.0001) במשך 30 ימי המעקב על ידי פעילות נוגדת חמצון (העלאת רמות הגלוטטיון בכבד) והפחתת העקה החמצונית (הפחתת חמצון שומנים). עם זאת, מתן תמצית ג'ינג'ר לאחר החשיפה לקרינה לא הועילה, ומתן מקדים של התמצית במשך שלושה או שבעה ימים היה יעיל פחות בהגנה מפני השפעות הקרינה. 
בקרב עכברים₍₃₄₆₎ מיצוי מימי של ג'ינג'ר בריכוז 1% או 2.5% שניתן בשימוש מקומי במשך שבועיים הדגים פעילות אנטי דלקתית על ידי עיכוב היפרפלזיה, הסננה של לויקוציטים והרחבה של כלי הדם בשכבת הדרמיס של העכברים בעקבות חשיפה לקרינת UVB. כמו כן, במעבדה, מיצוי מימי של ג'ינג'ר והרכיבים gingerol ו-shogaol עיכבו באופן תלוי מינון ייצור ציטוקינים דלקתיים (IL-1b, TNF-a, IL-6, IL-8) בעקבות חשיפת תאים קרטנוציטים לקרינת UVB.
בקרב זכרי חולדות₍₃₄₇₎, הזרקת מיצוי הידרואלכוהולי של ג'ינג'ר בטווח מינונים של 50-200 מ"ג/ק"ג לתוך קרום הצפק שעה לפני הקרנה בקרינת גמא הפחית במובהק את תגובת סלידת הטעם המותנית (conditioned taste aversion) המדמה תגובת בחילה למשך חמישה ימים באופן תלוי מינון ותלוי זמן, כאשר המינון האפקטיבי ביותר היה 200 מ"ג/ק"ג (p<0.05). יש לציין כי ביישום אותו מודל מחקרי בקרב זכרים ונקבות של חולדות₍₃₄₈₎ תוך מתן התמצית בטווח מינונים של 150-300 מ"ג/ק"ג, המינון האפקטיבי ביותר בקרב הזכרים היה 200 מ"ג/ק"ג, אך בקרב הנקבות היה 250 מ"ג/ק"ג (p<0.05) והשתווה לפעילות התרופות נוגדות ההקאה ondansetron ו- dexamethasone. מנגנון הפעולה המשוער הוא פעילות נוגדת חמצון ומניעת עקה חמצונית בתאי המוח.
בקרב זכרי חולדות₍₃₄₉₎, מתן מקדים של מיצוי הידרואלכוהולי של ג'ינג'ר במינון 50 מ"ג/ק"ג במתן תוך קיבתי במשך 10 ימים לפני חשיפת הגוף כולו לקרינת גמא במינונים שונים מנע שינויים היסטולוגיים וביוכימיים בכליות על ידי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
במעבדה₍₃₅₀₎, הרכיב 6-gingerol הגביר רגישות תאים סרטניים לקרינה מייננת, ובשילוב עם הקרנות מגביר במובהק את עצירת מחזור החיים התאי (p=0.006) בהשוואה לקרינה לבדה וכן מגביר אך במידה לא מובהקת את האפופטוזיס התאי (p=0.07).
במעבדה₍₃₅₁₎, מיצויים שונים של ג'ינג'ר ובעיקר מיצוי ג'ינג'ר בדיכלורומתאן הגנו על תאים קרטינוציטים מפני פגיעה ב-DNA ומוות תאי בעקבות חשיפה לקרינת UVB.

 

פרוֹביוטיקה (Lactobacillus acidophilus)

אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם פרוביוטיקה מזן זה. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מלמד על יעילות רבה יותר בהשוואה לכל אחד מהתוספים בנפרד במניעת עקה חמצונית במעי, חדירות מעי, דלקת ושינויים היסטולוגיים טרום סרטניים.

בקרב חולדות שהושרה בהן סרטן מעי גס דלקתי₍₃₅₂₎, שילוב של מיצוי ג'ינג'ר עם פרוביוטיקה מזן Lactobacillus acidophilus הפחית במובהק שינויים היסטולוגיים ברקמת המעי ועקה חמצונית (לפי ירידה בחמצון שומנים ועליה ברמות האנזימים נוגדי החמצון SOD ו-catalase) בעוד כל אחד מהתוספים בנפרד לא השפיע במובהק על המדדים הללו. כמו כן, שילוב התוספים היה יעיל יותר במובהק מכל אחד מהתוספים בנפרד בשיפור חדירות המעי (colonic permeability), בהפחתת העומס הדלקתי בסרום (serum inflammatory burden) והפחתת ביטוי של סמני דלקת וסמנים סרטניים (COX2, iNOS, c-Myc) במובהקות p<0.05. עם זאת, לא נצפו השפעות מובהקות של משלב התוספים ושל כל אחד מהתוספים בנפרד על הרכב חיידקי המעי ועל ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת במעי. 

 

גדִילן (Silyִbum marianum)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם גדילן. מידע מקדמי (מחקר בעלי חיים) מצביע על הגברה של פעילות מגינת כבד ומניעת לייפת מושרית.
בקרב עכברים₍₃₅₃₎, מיצוי ג'ינג'ר במינון 25 מ"ג/ק"ג הגביר את ההשפעה מגינת הכבד של סילימרין שמוצה מגדילן במינון 100 מ"ג/ק"ג (שניהם ניתנו פומית לעכברים בתרחיף של 1% פוליסורבט 80 במשך 12 שבועות) והפחית את השיעור והחומרה של הלייפת המושרית על ידי פעילות נוגדת חמצון (הפחתת מלונדיאלדהידים, הגברת פעילות SOD, GSH), פעילות נוגדת דלקת (הפחתת ניטריק אוקסיד)(P<0.001 בכל המדדים), והעלאת ביטוי הגליקופרוטאין Galectin-8 אשר רמות מופחתות שלו מקושרות לדלקת, לייפת וממאירות בכבד.

 

כוּרכום (Curְcuma longa)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם כורכום, אך יש לנקוט זהירות בשילוב הצמחים במינון גבוה (2 גרם ליום מכל צמח או יותר). מחקר קליני יחיד שנערך בקרב חולי סרטן מתקדם הסובלים מאנורקסיה דיווח על אי סבילות והפסקת ההתערבות בעקבות מתן אבקת ג'ינג'ר וכורכום במינון 2 גרם ליום כל אחד. עם זאת, מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על בטיחות השילוב ועל השפעות מיטיבות (פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, השפעה נוגדת סוכרת והיפרליפידמיה סינרגית).
במחקר קליני פתוח₍₃₅₄₎ שנערך בקרב 20 נבדקים חולי סרטן מתקדם הסובלים מאנורקסיה (בדרגה 4/10 ומעלה בשאלון הערכת התסמינים של אדמונטון) ואינם מטופלים בכימותרפיה, 17 נבדקים טופלו באמצעות ג'ינג'ר וכורכום טחונים לאבקה במינון 2 גרם ליום כל אחד בשילוב עם מיצוי ג'נטיאן במינון 3 מ"ל ליום, ואילו שלושה נבדקים טופלו באמצעות ג'ינג'ר וכורכום בלבד למשך שבועיים. מתוך הנבדקים שטופלו גם באמצעות ג'נטיאן 41% נשרו מההתערבות בשל תופעות רעילות ו-17% נשרו מסיבות אחרות. כמו כן, כל הנבדקים שטופלו באמצעו כורכום וג'ינג'ר בלבד נשרו מההתערבות. תופעות הלוואי העיקריות היו בחילות (6 נבדקים), הקאות (3), עייפות (3), שלשולים (2), נפיחות (2). המחקר הופסק בטרם עת ונקבע כי שילוב הצמחים במינונים שניתנו אינו נסבל בקרב חולי סרטן בשלב מתקדם.

במודל דלקת מפרקים שגרונית₍₃₅₅₎ שהושרתה בחולדות, שילוב אבקת ג'ינג'ר וכורכום ביחס של 1:1 שהומסו במים מזוקקים וניתנו פומית לחולדות במשך 29 ימים במינון 200 או 400 מ"ג/ק"ג משקל גוף היו יעילים יותר (ב- 4.2-32.4% ביחוד במינון הגבוה, p<0.05-0.001) מהתרופה האנטי דלקתית indomethacin במניעת אובדן משקל גוף, שינויים היסטולוגיים במפרק, בהפחתת רמות מוגבהות של לויקוציטים וטרומבוציטים בדם, בטיפול באנמיה כתוצאה מחוסר ברזל ובחסר באלבומין ובגלובולין, בטיפול בתפקודי כליות לקויים ובהפחתת סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. כל זאת על ידי הגברת צריכת המזון והפחתת העקה החמצונית והדלקת המערכתית.
בקרב חולדות₍₃₅₇₎ שהושרו בהן סוכרת ודיסליפידמיה, משלב של מיצויים מתנוליים של ג'ינג'ר וכורכום במינון 300 מ"ג/100 מ"ל מים מזוקקים לכל ק"ג משקל גוף מדי יום במשך 42 ימים הדגים השפעה נוגדת סוכרת והיפוליפידמית סינרגטית והיה יעיל יותר מכל אחד מהצמחים לבדם (p<0.05) בהפחתת רמות הגלוקוז בצום, הטריגליצרידים, הכולסטרול, ה-LDL וה-VLDL ובהעלאת רמות ה-HDL.

 

שוּם (Alְlium sativum)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם שום. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על יעילות רבה יותר של משלב הצמחים (באחד המחקרים גם בשילוב כורכום) בהשוואה לכל אחד מהצמחים בנפרד בשיפור מדדי התסמונת המטבולית.
בקרב חולדות₍₃₅₈₎, מתן ג'ינג'ר בשיעור 0.5% מהתזונה בשילוב עם שום בשיעור 2% במשך ארבעה שבועות היה יעיל יותר מכל אחד מהצמחים לבדם בהפחתת רמות הגלוקוז ובשיפור פרופיל שומני הדם (HDL, VLDL, טריגליצרידים ומדד טרשת העורקים).
בקרב חולדות₍₃₅₉₎ שהושרתה בהם סוכרת, מתן שילוב של אבקות ג'ינג'ר, שום וכורכום במינון 200 מ"ג/ק"ג כל אחד במי השתיה במשך 28 ימים או מתן שום לבדו במינון 200 מ"ג/ק"ג היו יעילים יותר (בשיעור של 10-23%) בשיפור מדדים של התסמונת המטבולית (היפרגליקמיה ודיסליפידמיה, מדדי טרשת, רעילות לתאים) על ידי הגברת ייצור אינסולין, הגברת פעילות נוגדת חמצון ועיכוב חמצון שומנים בהשוואה לג'ינג'ר או כורכום לבדם.

 

לבוֹנה (Boswelְlia serrata)
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם לבונה. ממצאים של שני מחקרים קליניים מעידים על בטיחות השילוב של ג'ינג'ר עם לבונה (בצירוף רכיבים נוספים כגון גלוקוזמין ואכילאה) בדלקת מפרקים ניוונית ובמעי רגיש. 
סקירה שיטתית₍₃₆₀₎ מדווחת כי במחקר קליני מבוקר פלסבו₍₃₆₁₎ שנערך בקרב נבדקים 54 הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בדרגה מתונה, מתן תוסף (Movardol ®) המכיל בכל כמוסה תמצית תקנית של ג'ינג'ר (מתוקננת להכיל 5% ג'ינג'רולים, 250 מ"ג), תמצית תקנית של לבונה (מתוקננת להכיל 65% boswellic acids, במינון 180 מ"ג) וגלוקוזמין (N-acetyl-D-glucosamine, במינון 500 מ"ג) במינון 3 כמוסות ביום במשך שבוע ולאחר מכן שתי כמוסות ליום במשך שישה חודשים בשילוב עם הטיפול התרופתי הסטנדטי, שיפר במובהק את הפגיעה התפקודית (לפי סולם קרנופסקי)(P<0.05), ואת מרחק ההליכה הכולל ומרחק ההליכה ללא כאבים (p<0.05), והפחית במובהק את רמות מדדי הדלקת והעקה החמצונית (VCAM-1, ERS, Fibrinogen, CRP, ROS) בהשוואה לטיפול הסטנדרטי לבדו (P<0.05). כמו כן הודגמה מגמת הפחתה בלתי מובהקת של הכאב והנוקשות, והתפקודים הפיזיים, החברתיים והרגשיים (לפי מדד WOMAC). הטיפול נסבל היטב והועיל בהפחתה של תרופות נגד כאבים (4/28 נבדקים בקבוצת ההתערבות לעומת 11/26 בקבוצת הביקורת נזקקו לתרופות אלה בהזדמנויות מרובות) ושל תופעות הלוואי התרופתיות (הפחתה של 78% בהשוואה להפחתה של 23%). 

במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו₍₃₆₂₎ שנערך בקרב 60 נבדקים (גיל ממוצע 38.75, 55.4% בקבוצת ההתערבות ו-72.8% בקבוצת הביקורת גברים) הסובלים מתסמיני מעי רגיש (IBS) בדרגה קלה עד בינונית (מתוכם 42 נבדקים השלימו את ההתערבות), מתן כמוסה (MemoGut) אחת מדי 8 שעות המכילה את שילוב הצמחים אבקת ג'ינג'ר במינון 50 מ"ג, אבקת לבונה (Boswellia carterii) במינון 300 מ"ג ומיצוי אתנולי של 50 גרם אבקת אכילאה (Achillea millefolium) במשך חודש הפחית את החומרה (p=0.001) והתדירות (p=0.01) של כאבי הבטן בתום החודש ובמשך 2 חודשי מעקב נוספים, את הנפיחות (p=0.002), שיפר את שביעות הרצון של הנבדקים מהרגלי היציאות שלהם (p<0.001), שיפר את דירוגי החרדה (p=0.03) והדיכאון (p<0.001) של הנבדקים, ובקרב הגברים שיפר במובהק את איכות החיים (p=0.01) בהשוואה לפלסבו. תופעות הלוואי המדווחות היו קלות וחולפות: בחילה (נבדק אחד), פריחה וגרד על העור (נבדק אחד) ושלשול (2 נבדקים).

 

קיפוֹדנית (Echiִnacea spp)
ניתן לשלב ג'ינג'ר עם קיפודנית. שני מחקרים קליניים מעידים על בטיחות השילוב, ספיגה משופרת של הרכיבים הפעילים, פעילות מווסתת חיסון ונוגדת דלקת ויעילות מסוימת בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית. 

סקירה₍₃₆₃₎ מדווחת כי במחקר קליני₍₃₆₄₎ שנערך בקרב שנערך בקרב 17 נבדקים (גיל ממוצע 67.2, BMI ממוצע 30.6, גברים/נשים: 2/13, 15 נבדקים השלימו את ההתערבות) הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית של הברך ואינם מגיבים במידה מספקת לתרופות נוגדות דלקת מסוג NSAIDs, מתן תוסף המכיל תמצית תקנית של ג'ינג'ר עשירה בג'ינג'רולים במינון 25 מ"ג בשילוב עם תמצית תקנית של קיפודנית עשירה באלקמידים במינון 5 מ"ג (שם התוסף או סוג התקנון לא צוינו) במשך 30 ימים הפחית במובהק את הכאב לפי Lysholm scale score במובהקות p<0.05 בהשוואה למצב הבסיס אך לא לפי מדד אנלוגי חזותי (VAS), וכן הפחית במובהק את הנפיחות בברכיים (p<0.01) בהשוואה למצב הבסיס ושיפר במובהק (p<0.05) את איכות החיים בהיבט הפיזי לפי שאלון SF-36 אך לא הנפשי. הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי משמעותיות למעט בקרב שני נבדקים שפרשו בתחילת ההתערבות בשל שלשול.

במחקר קליני פרמקוקינטי בלתי מבוקר₍₃₆₅₎ שנערך בקרב 10 נבדקים בריאים (טווח גילאים 30-55), מתן פומי של שתי כמוסות סופט ג'ל מתוסף שהכיל את הנגזרות מסיסות השומן של ג'ינג'ר (מתוקננת להכיל 5.5 מ"ג 6-gingerol ו-1.5 6-shogaol) ושל קיפודנית צרת עלים (מתוקננת להכיל 1 מ"ג אלקמידים tetraene) במינון 50 מ"ג ו-10 מ"ג בהתאמה, הביא לספיגה גבוהה מהירה של כל התרכובות הפעילות tmax) בפלסמה בטווח של 30 שניות עד 1.40 שעות, Cmax בטווח של 14.74-9.25 ננוגרם/מ"ל). כמו כן, בקרב שלושה מהנבדקים (שנמצאו כבעלי ספיגה נמוכה, בינונית וגבוהה של החומרים הפעילים בתוסף בשלב הראשון) בוצע פרופיל גנומי לפני ואחרי נטילת התוסף ונצפתה השפעה מווסתת חיסון ונוגדת דלקת שבאה לידי ביטוי בהעלאת ביטוי גנטי של 293 גנים והפחתת ביטוי גנטי של 249 גנים, בדומה להשפּעת הידרוקורטיזון. 

גִינקו (Giִnkgo biloba)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם גינקו. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מצביע על שיפור התפקוד המוחי והפחתת חרדה.
בקרב חולדות₍₃₆₆₎, תכשיר (zingicomb) המכיל תמציות תקניות של ג'ינג'ר וגינקו ביחס של 2.5:1 שהוזרק לתוך קיבתם במינון 0.5 מ"ג/ק"ג הפחית התנהגות חרדתית בדומה לתרופה diazepam, אולם מינון של 100 מ"ג/ק"ג העצים את החרדה של החולדות. למינונים 1 ו-10 מ"ג/ק"ג לא היתה כל השפעה על רמת החרדה הנצפית של החולדות.

במחקר נוסף שנערך בקרב חולדות₍₃₆₇₎, התכשיר (zingicomb) המכיל תמציות תקניות של ג'ינג'ר וגינקו ביחס של 2.5:1 שהוזרק לתוך קיבתם במינון 1 מ"ג/ק"ג הפחית התנהגות חרדתית, אך שילובים אחרים של תמציות ג'ינג'ר וגינקו ביחסים שונים 1:1 ו-1:2.5 במינון 1 מ"ג/ק"ג לא הדגימו כל השפעה על החרדה המושרית של החולדות, משמע ההשפעה המרגיעה היתה מיוחסת להרכב הספציפי של הצמחים בתכשיר. כמו כן, בעוד שלהשפעה האנטי חרדתית של התרופה diazepam ששימשה כביקורת היו תופעות נלוות של פגיעה בזיכרון ובכושר הלמידה, תכשיר ג'ינג'ר בשילוב גינקו בטווח מינונים של 1 עד 5 מ"ג/ק"ג שיפר את תפקודי הזיכרון וכושר הלמידה של החולדות. 
כך גם במחקר שלישי₍₃₆₈₎, אותו התכשיר (zingicomb) במינון 10 מ"ג/ק"ג שיפר במובהק את ביצועי החולדות במשימה של למידת הימנעות.
במחקר רביעי₍₃₆₉₎, מינון של 1 מ"ג/ק"ג לאורך תקופת למידה של שבוע ולאחר מכן במתן מתמשך של חמישה חודשים הפחית עקה חמצונית במוחן של חולדות מזדקנות ושיפר במובהק את ביצועי הלמידה שלהן.

 
קנְרס תרבותי (Cyִnara scolymus)

ניתן ואף רצוי לשלב ג'ינג'ר עם קנרס תרבותי. שני מחקרים קליניים מעידים על בטיחות ויעילות תוסף המכיל תמציות תקניות של ג'ינג'ר וקנרס תרבותי בטיפול בדיספפסיה תפקודית ובעידוד התרוקנות הקיבה.
במחקר קליני, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₃₇₀₎ שנערך בקרב 126 נבדקים הסובלים מדיספפסיה תפקודית, מתן תוסף (Prodigest®) המכיל תמציות תקניות של ג'ינג'ר (מתוקננת להכיל 25-30% ג'ינג'רולים) במינון 20 מ"ג וקנרס תרבותי (מתוקננת להכיל יותר מ-20% של caffeoylquinic acid, יותר מ-20% פלבונואידים ויותר מ-5% של cynaropicrin) במינון 100 מ"ג לפני ארוחת צהריים וערב במשך ארבעה שבועות היה בטוח לשימוש ויעיל יותר בהשוואה לפלסבו בהפחתת בחילות, תחושת מלאות אפיגסטרית, כאב אפיגסטרי ונפיחות (p<0.01-0.001).

במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו₍₃₇₁₎ במבנה מוצלב שנערך בקרב 11 נבדקים בריאים, תוסף (Prodigest®) המכיל תמציות תקניות של ג'ינג'ר (מתוקננת להכיל 25-30% ג'ינג'רולים) במינון 20 מ"ג וקנרס תרבותי (מתוקננת להכיל יותר מ-20% של caffeoylquinic acid, יותר מ-20% פלבונואידים ויותר מ-5% של cynaropicrin) במינון 100 מ"ג שניתן לנבדקים במשך שבוע לפני הארוחות עודד את התרוקנות הקיבה ביחס לפלסבו והיה בטוח לשימוש ונטול תופעות לוואי משמעותיות. 

קִינמון/תה ירוֹק (Ciִnnamomum spp. & Camelliִa sinensis)

ניתן לשלב ג'ינג'ר עם קינמון ותה ירוק. מחקר קליני מלמד על השפעה היפוגליקמית סינרגית. כמו כן, מידע מקדמי (מחקר בעלי חיים) מצביע על יעילות רבה יותר של קינמון בשילוב עם ג'ינג'ר בפגיעה חמצונית באשכים בקרב חולדות סוּכרתיות.
במחקר קליני₍₃₇₂₎ שנערך בקרב 22 נבדקים בריאים (גיל ממוצע 21.3, BMI ממוצע 24.6), מיצויים מימיים של ג'ינג'ר, קינמון ותה ירוק הדגימו השפעה היפוגליקמית סינרגטית בהפחתת רמות הגלוקוז לאחר ארוחה. 

בקרב חולדות שהושרתה בהן סוכרת₍₃₇₃₎, שילוב ג'ינג'ר במינון 100 מ"ג/ק"ג עם קינמון במינון 75 מ"ג/ק"ג במשך 56 ימים היה יעיל יותר מכל אחד מהצמחים לבדם במניעת פגיעה חמצונית באשכים, ובמניעת הפחתה בכמות ובאיכות הזרע, וברמות הטסטוסטרון, ה-LH וה-FSH בסרום (p<0.01).

 

קצָח (Niִgella sativa)
ניתן ואף רצוי לשלב ג'ינג'ר עם קצח. מחקר קליני שנערך בקרב חולי דלקת כבד נגיפית מסוג C מצביע על סינרגיה ויעילות רבה יותר בהפחתת העומס הנגיפי והנזקים לכבד.
במחקר קליני מבוקר₍₃₇₄₎ שנערך בקרב 60 חולי דלקת כבד נגיפית מסוג C, שילוב מיצויים אתנוליים בכמוסות ג'ל של ג'ינג'ר וקצח במינון 1000 מ"ג ליום כל אחד במשך חודש הדגימו סינרגיה ויעילות רבה יותר בהשוואה לכל אחד מהצמחים לבדם בהפחתת העומס הנגיפי ובמניעת הנזקים לכבד ולתפקודו (אנזימי כבד, אלבומין, בילירובין כללי, זמן פרותרומבין, ריכוז פרותרומבין, INR, חלבון עוברי – סמן לפגיעה בכבד).

 

רוֹזמרין (Rosmariִnus officinalis)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם רוזמרין. מידע מקדמי (מחקר בעלי חיים) מצביע על יעילות מוספת בהפחתת נזקים כבדיים מושרים.
בקרב חולדות₍₃₇₅₎, שילוב מיצוי מימי של ג'ינג'ר עם מיצוי מימי של רוזמרין נמצא יעיל יותר ממיצוי כל אחד מהצמחים בנפרד במניעת נזקים היסטולוגיים ותפקודיים מושרים בכבד.

 

תִימין (Thyִmus vulgaris)
אין מניעה לשלב ג'ינג'ר עם תימין. מידע מקדמי (מחקרי בעלי חיים) מלמד על בטיחות השילוב והשפעה נוגדת חמצון, למרות העדר יעילות בשיפור פרופיל השומנים ורמות הגלוקוז בסרום, וכן הודגמה יעילות בהאצת מדדי גדילה והתבגרות בקרב ארנבים מתבגרים ומניעת עקה חמצונית עקב צריכת אלכוהול בקרב עכברים בעקבות שילוב הצמחים.
בקרב ארנבים מתבגרים₍₃₇₆₎, שילוב מיצוי מימי של ג'ינג'ר במינון 100 מ"ג/ק"ג עם מיצוי מימי של תימין במינון 50 מ"ג/ק"ג ליום שניתנו פומית לארנבות במשך שלושה חודשים הדגים פעילות מוספת בשיפור הסטטוס החמצוני שלהן (שיפר במובהק p<0.001 את הפעילות נוגדת החמצון הכללית, העלה את רמות הגלוטטיון ואת פעילות האנזימים SOD, catalase, GST), והיה בטוח ונטול השפעות שליליות למבנה ולתפקוד של הכבד והכליות. עם זאת, לא נצפה יתרון בשילוב ג'ינג'ר עם תימין בשיפור פרופיל השומנים (כולסטרול כללי, טריגליצרידים, LDL, VLDL, ג'ינג'ר לבדו לעומת השילוב, ללא השפעה מובהקת על HDL) ובשיפור רמות הגלוקוז בסרום (ג'ינג'ר לבדו הפחית במובהק את רמות הגלוקוז בסרום p<0.001, ואילו תימין העלה במובהק את רמות הגלוקוז, אך שילוב הצמחים לא הדגים השפעה מובהקת על רמות הגלוקוז בהשוואה למצב הבסיס).
במחקר נוסף שנערך בקרב ארנבים מתבגרים₍₃₇₇₎, שילוב מיצוי מימי של ג'ינג'ר במינון 100 מ"ג/ק"ג עם מיצוי מימי של תימין במינון 50 מ"ג/ק"ג ליום שניתנו פומית לארנבים במשך שלושה חודשים שיפר במובהק את צריכת המזון, הגדילה והעליה במשקל בהשוואה לג'ינג'ר או תימין לבדם, וסיפק את יחס המרת המזון היעיל ביותר. כמו כן, משלב הצמחים האיץ את גדילת האשכים ושיפר את מדדי הזרע של הארנבים.
בקרב עכברים₍₃₇₈₎, מיצויים מימיים של ג'ינג'ר ושל תימין במינון 500 מ"ג/ק"ג כל אחד שניתנו פומית במשך שבועיים מנעו עקה חמצונית לכבד ולמוח בעקבות צריכה עודפת כרונית של אלכוהול.

 

הריון

ג׳ינג׳ר הוא אחד הצמחים הנפוצים ביותר לשימוש בקרב נשים הרות, ולא ידוע על נזק או רעילות הנגרמים בעקבות השימוש בו בתקופה זו_(379-382).
סקירה שיטתית של קליניים ופרה-קליניים₍₃₈₃₎ אשר בחנה את בטיחות הנטילה של ג'ינג'ר בשלבים הראשונים של ההריון, מצאה כי לא ניתן ללמוד ממחקרי מעבדה על רעילות לבני אדם, וכי ממחקרי בעלי חיים לא עלו שיקולי רעילות משמעותיים. במחקרים קליניים נמצא כי ג'ינג'ר טרי במינון של 1 גרם ליום למשך ארבעה ימים יעיל בטיפול בבחילות הריון ללא סיכון נלווה לאמהות ולעוברים. 
על פי סקירות נוספות ומחקרים קליניים ותצפיתיים שונים_{(268,384-397)}, השימוש בג'ינג'ר בהריון נרחב ונחשב לבטוח במינונים המקובלים (הדעות חלוקות לגבי מינון מקסימלי של 1 או 2 גרם ליום), ללא תופעות לוואי חריגות או סיכון מוגבר לפגיעות בעוברים, הפלות, תמותת תינוקות, לידות מוקדמות, ניתוחים קיסריים, ומשקל לידה או ציון אפגר נמוכים בהשוואה לפלסבו ובהשוואה לטיפולים חלופיים (ויטמין B6, התרופות metoclopramide, doxylamine-pyridoxine).
כמו כן, במספר רב של מחקרים קליניים שונים וכן בסקירות של מחקרים קליניים אקראיים וכפולי סמיות שכללו מעל ל-1200 נבדקות בהריון_(398-411), נמצא שנטילה של 1 גרם ג׳ינג׳ר ביום הפחיתה מחומרת ותדירות הבחילות וההקאות בקרב נשים הרות, וזאת מבלי לגרום לתופעות לוואי או להדגים כל השפעה שלילית על מהלך ותוצאות ההריון, בהשוואה לקבוצות הביקורת. בחלק מהמחקרים, הטיפול באמצעות ג׳ינג׳ר נמצא יעיל יותר מפלסבו, ובאחרים יעילותו השתוותה לטיפול המקובל באמצעות ויטמין B6.
למרות האמור, מספר גורמים רשמיים_{(39,46,48,50)} וכן סקירות_(26,412-417) ומחקרים שונים_{(397,418-422)} ממליצים שלא להשתמש בג׳ינג׳ר לטיפול בבחילות בוקר בהריון, בטענה שהצמח אמנוגוג ועלול לגרום להפלות, וכן לגרום לתוצאות שליליות לעובר וליילוד ואף עלול להיות מוטגני; לעומת זאת, גורמים אחרים (וכן ברפואה הסינית המסורתית) מציעים שימוש זהיר בתקופה זו, תחת פיקוח מקצועי בלבד, במינון שאינו עולה על 2 גרם ג׳ינג׳ר יבש ביום_{(2,38,150,423)}.
בקרב נשים הריוניות שעבורן צריכת כמות גדולה של נוזלים מהווה טריגר לבחילות והקאות, שתיית תה ג׳ינג׳ר עלולה להחמיר תחושות אלו₍₃₉₇₎. במקרים אלו ייתכן שכדאי להעדיף נטילת ג׳ינג׳ר בכמוסות (אך להימנע מנטילתן על קיבה ריקה) או צריכת מוצרי ג׳ינג׳ר אחרים (כגון ממתקי ג׳ינג׳ר מיובש או משקה ג׳ינג׳ר-אייל), כל עוד אלו מיוצרים מג׳ינג׳ר אמיתי (ולא רק מכילים תמציות טעם).
סקירה שיטתית₍₄₁₇₎ שבחנה 16 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים, אשר עסקו ביעילות ובטיחות ג'ינג'ר בטיפול בבחילות והקאות בהריון בהשוואה לפלסבו, לויטמין B6, לתרופות שונות (doxylamine, metoclopramide, אנטי היסטמין), ולדיקור סיני, דיווחה על מספר מחקרים שבהם נמצא קשר אפשרי בין צריכת ג'ינג'ר בהריון לבין הפלות ספונטניות ופגיעה בהתפתחות עוברים:
במחקר אחד₍₄₂₄₎ דווח על הפלה ספונטנית אחת ועל מקרה יחיד של סיום יזום של הריון מסיבות לא רפואיות בקבוצת ההתערבות, ללא הפלות בקבוצת הביקורת.
במחקר נוסף₍₄₂₅₎ דווח על הפלה ספונטנית אחת (1/32, 3%) בקבוצת ההתערבות ועל 3 הפלות ספונטניות בקבוצת הביקורת (3/38, 9%), ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. כמו כן, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור הניתוחים הקיסריים. לא דווח על מומים מולדים באף אחת מהקבוצות.
ובמחקר שלישי₍₄₂₆₎ דווח על שתי הפלות ספונטניות בקבוצת הג'ינג'ר ועל הפלה ספונטנית אחת בקבוצת ויטמין B6, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור התוצאות השליליות לאמהות ולילודים (הפלות ספונטניות, ניתוחים קיסריים, מומים מולדים).
למרות המקרים המדווחים, מסקנת הסקירה היתה כי ג'ינג'ר בטוח לשימוש בהריון ואינו מציב סיכון מוגבר למומים מולדים או לתוצאות שליליות בלידה.
סקירה נוספת₍₄₂₃₎, על סמך אותם ממצאי מחקרים, ממליצה לנקוט גישה שמרנית במתן ג'ינג'ר בהריון ולידע נשים הרות לגבי התועלת שבנטילת ג'ינג'ר כמו גם לגבי הסיכונים, התגובות הדדיות ותופעות הלוואי הצפויות בעת הנטילה.
במחקר פרוספקטיבי השוואתי_(397,427) שנערך בקרב 187 נשים הרות לא נצפו תופעות בלתי רצויות או הבדלים סטטיסטיים בין תוצאות ההריון של נשים שנטלו ג׳ינג׳ר לבין אלו שלא, למעט שיעור היילודים במשקל לידה נמוך (פחות מ-2500 גרם) שהיה נמוך בקבוצת הג'ינג'ר (1.6%) לעומת קבוצת הביקורת לפלסבו (6.4%, p=0.001).
מחקר₍₄₁₈₎ העריך האם חשיפה לג'ינג'ר במהלך ההריון קשורה בסיכון מוגבר לתוצאות שליליות לעובר וליילוד. במחקר נכללו 159 נשים קוריאניות אשר נטלו ג'ינג'ר יבש בתוסף כחלק מפורמולה לשיעול והתקררות או כחלק מפורמולה לבעיות תפקודיות של מערכת העיכול. המינון החציוני של הג'ינג'ר היה 470 מ"ג ליום, כאשר התוסף נלקח בין היום השלישי לשבוע 20.7 להריון. בנוסף, קבוצת ביקורת של 306 נשים שלא נחשפו כלל לצמחי מרפא או לגורמים טרטוגניים ידועים במהלך ההריון. בקרב הנשים שנטלו ג'ינג'ר היו 2.7% לידות-מת ו-4.7% תינוקות שדרשו השגחה ביחידה לטיפול נמרץ ביילוד, לעומת 0.3% ו-1.7%, בהתאמה בקבוצת הביקורת (סיכון יחסי פי 5, p=0.051). לא נמצא הבדל בין הקבוצות במומים מולדים, במשקל, היקף ראש וגובה היילוד, בציון אפגר ובעוד מספר פרמטרים.
למרות נתונים אלה, החוקרים מסכמים כי לא ניכר שג'ינג'ר יבש הינו גורם טרטוגני, אולם בשל שונות גבוהה במינון הג'ינג'ר אליו נחשפו הנשים במחקר וכן חשיפה אפשרית לצמחי מרפא נוספים יש להמשיך ולבחון את הקשר לשיעור לידות-מת במחקרי עוקבה נוספים. 
במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי₍₄₁₉₎ שנערך בדרום איטליה בין השנים 2010-2013 בקרב 630 נשים הרות (טווח גילאים 31-40) נמצא כי נטילה קבועה של ג'ינג'ר במהלך ההריון היתה כרוכה בגיל הריון נמוך יותר בעת הלידה (p<0.05) ובהיקף ראש קטן יותר של היילודים (p<0.002). 
במחקר עוקבה₍₄₂₀₎ שנערך בנורווגיה בקרב 68,522 נשים הרות, אשר 1020 (1.5%) מהן דיווחו על שימוש קבוע בג'ינג'ר במהלך ההריון, ו-466 (45.7%) מהן צרכו ג'ינג'ר בשליש הראשון של ההריון, נצפה שיעור גבוה יותר של דימומים וגינליים לאחר שבוע 17 להריון בקרב נשים שצרכו ג'ינג'ר בהשוואה לנשים שלא צרכו (7.8% לעומת 5.8%, p=0.007), אך צריכת ג'ינג'ר לא הגבירה את הסיכון לדימומים המשמעותיים (יותר מהכתמה). צריכת ג'ינג'ר בשליש הראשון של ההריון לא הגבירה את הסיכון להפלות או לידות שקטות, לידות מוקדמות, מומים מולדים, משקל לידה נמוך או ציון אפגר נמוך.
בדנמרק_(421-422) בשנת 2008 תוסף לנשים בהריון שהכיל בין היתר 6 גרם ג'ינג'ר מיובש טחון ליום הורד מהמדפים בשל פרופיל בטיחות בלתי מספק וחשש מפני פגיעה בעוברים.
במחקר חתך₍₄₂₈₎ שנערך בקרב 889 נשים הרות אשר בחן תגובות הדדיות בין צמחים ובין תרופות בהריון, מבין 50 נשים שנטלו ג'ינג'ר, אישה אחת נטלה בנוסף metformin, 2 נשים נטלו אינסולין, ארבע נשים נטלו אספירין ואישה אחת נטלה nifedipine. כל השילובים הוגדרו כסיכון בינוני למעט אחד שהוגדר כסיכון גבוה: שילוב עם metformin ואינסולין בשל חשש להשפעה היפוגליקמית מוספת של ג'ינג'ר ושילוב עם אספירין בשל החשש מעיכוב ייצור טרומבוקסן, עיכוב צימות טסיות והגברת הסיכון לדימומים. ג'ינג'ר בשילוב עם nifeipine הוגדר כסיכון גבוה בשל הגברה משמעותית של עיכוב צימות הטסיות, השפעות סינרגטיות והגברת הסיכון להתפתחות סיבוכים קרדיווסקולריים ווסקולריים-מוחיים.
בקרב חולדות₍₄₂₉₎ לא נצפו השפעות רעילות או טרטוגניות לחולדות הרות ולעוברים עד מינון של 1000 מ"ג/ק"ג משקל גוף.
יתרה מזאת, במספר רב של מחקרי בעלי חיים בריאים וחולים או עם פגיעות מושרות_(430-443), מתן מיצויים שונים של ג'ינג'ר ורכיביו הוביל לשיפור בתפקוד איברי הרבייה של זכרים ונקבות, ברמות הורמוני המין, במדדי הכמות והאיכות של תאי הזרע והביציות ובשיעור קליטת ההריונות הודות לפעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, שיפור זרימת דם ועוד.

 

הנקה

ג׳ינג׳ר אפשרי לשימוש בהנקה₍₂₎. ישנן עדויות קליניות ואתנוגרפיות לשימוש בג'ינג'ר כגלקטוגוג בחלקים מסוימים של אסיה. בתאילנד נעשה שימוש חיצוני בתערובת צמחים המכילה ג'ינג'ר כקומפרס לזירוז ייצור החלב לאחר הלידה ולהפחתת גודש וכאבים בשדיים_(444-447).
במחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₄₄₈₎ שנערך בקרב 63 נבדקות לאחר לידה, מתן ג'ינג'ר יבש במינון 1 גרם ליום החל משעתיים לאחר הלידה במשך שבעה ימים, הגבירה במובהק את תפוקת החלב של הנשים המניקות ביום השלישי לאחר הלידה (191 מיליליטר לעומת 135 מליליטר ל-24 שעות, p<0.01) ללא הבדל מובהק ברמות הפרולקטין בסרום בין קבוצת הג'ינג'ר לבין קבוצת הפלסבו. עם זאת, לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות בתפוקת החלב ביום השביעי (80 מיליליטר לעומת 112 מיליליטר לשעה בקבוצת הג'ינג'ר ובקבוצת הפלסבו בהתאמה, ללא מובהקות). מסקנת החוקרים היתה שג'ינג'ר עשוי להיות יעיל כגלקטוגוג בטווח המיידי לאחר הלידה.
במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₄₄₉₎ שנערך בקרב 50 נשים מניקות, מתן תוסף שהכיל ג'ינג'ר במינון 1080 מ"ג, גרגרנית החילבה במינון 1800 מ"ג וכורכום במינון 900 מ"ג ליום במשך ארבעה שבועות הגביר את תפוקת החלב ב-103% בהשוואה למצב הבסיס והיה יעיל במובהק בהשוואה לפלסבו (p<0.05). ההרכב התזונתי של חלב האם לא השתנה בעקבות נטילת התוסף. התוסף היה בטוח לשימוש ולא דווח על תופעות לוואי חריגות.
על אף שימוש נרחב_(10,450-451), יש לציין כי לא קיימות עדויות עדכניות המאשרות את בטיחות השימוש בצמח במהלך ההנקה.

 

מקורות

 

1. European Medicines Agency. Assessment report on Zingiber officinale Roscoe, rhizoma. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 27 March 2012.  https://www.ema.europa.eu/en/documents/herbal-report/final-assessment-report-zingiber-officinale-roscoe-rhizoma_en.pdf
2. Mills S, Bone K. Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013.  https://www.elsevier.com/books/principles-and-practice-of-phytotherapy/9780443069925
3. Afzal M, Al-Hadidi D, Menon M, Pasek J, Dhami MSI. Ginger: An ethnomedical, chemical and pharmacological review. Drug metabolism and drug interactions 2001, 18:159-190.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11791883/
4. Bradley P. Ginger - Zingiberis rhizome. In British herbal compendium – A handbook of scientific information on widely used plant drugs. Volume 1. Bournemouth: British Herbal Medicine Association 1992, 112-114.  https://bhma.info/british-herbal-compendium-vol-1/
5. Connell DW. The chemistry of the essential oil and oleoresin of ginger (Zingiber officinale Roscoe). The Flavour Industry 1970; 1:677-693.
6. Farthing JE, O’Neill MJ. Isolation of gingerols from powdered root ginger by countercurrent chromatography. J Liq Chromat 1990, 13: 941-950.  https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/01483919008049223
7. Jolad SD, Lantz RC, Chen GJ, Bates RB, Timmermann BN. Commercially processed dry ginger (Zingiber officinale): Composition and effects on LPS-stimulated PGE2 production. Phytochemistry 2005, 66: 1614-1635.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15996695/
8. Kim JS, Lee SI, Park HW, et al. Cytotoxic components from dried rhizomes of Zingiber officinale Roscoe. Arch Pharm Res 2008, 31: 415-418.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18449496/
9. USP 32-NF27. The United States Pharmacopoeia 32, The national formulary 27, 2009.
10. Gardner ZE, McGuffin M, American Herbal Products Association. American herbal products association's botanical safety handbook, 2nd ed. Boca Raton: American Herbal Products Association, CRC Press; 2013.  http://abc.herbalgram.org/site/DocServer/AHPABotanicalSafety_FMexcerpt.pdf?docID=4601
11. Zuskin E, Kanceljak B, Skuric Z, et al. Immunological and respiratory findings in spice-factory workers. Environ Res. 1988;47(1):95–108.  https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0013935188800240
12. Futrell JM, Rietschel RL. Spice allergy evaluated by results of patch tests. Cutis. 1993;52(5):288–290.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8299390/
13. Kanerva L, Estlander T, Jolanki R. Occupational allergic contact dermatitis from spices. Contact Dermatitis. 1996;35(3):157–162.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8930476/
14. Gehlhaar P, González-de-Olano D, Madrigal-Burgaleta R, et al. Allergy to ginger with cysteine proteinase GP-I as the relevant allergen. Ann Allergy Asthma Immunol. 2018 Nov;121(5):624-625.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30025908
15. Okuhira H, Nakatani Y, Furukawa F, Kanazawa N. Anaphylaxis to ginger induced by herbal medicine. Allergol Int. 2020 Jan;69(1):159-160.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31542214
16. Moneret-Vautrin DA, Morisset M, Lemerdy P, et al. Food allergy and IgE sensitization caused by spices: CICBAA data (based on 589 cases of food allergy). Allerg Immunol (Paris). 2002;34(4):135–140.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12078423/
17. Bartels EM, Folmer VN, Bliddal H, et al. Efficacy and safety of ginger in osteoarthritis patients: a meta-analysis of randomized placebo-controlled trials. Osteoarthritis Cartilage. 2015 Jan;23(1):13-21.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25300574/
18. Leach MJ, Kumar S. The clinical effectiveness of Ginger (Zingiber officinale) in adults with osteoarthritis. Int J Evid Based Healthc. 2008 Sep;6(3):311-20.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21631828/
19. Betz O, Kranke P, Geldner G, et al. [Is ginger a clinically relevant antiemetic? A systematic review of randomized controlled trials]. Forsch Komplementarmed Klass Naturheilkd. 2005;12(1):14–23.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15772458/
20. Nikkhah Bodagh M, Maleki I, Hekmatdoost A. Ginger in gastrointestinal disorders: A systematic review of clinical trials. Food Sci Nutr. 2018 Nov 5;7(1):96-108.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30680163/
21. Dante G, Pedrielli G, Annessi E, Facchinetti F. Herb remedies during pregnancy: a systematic review of controlled clinical trials. J Matern Fetal Neonatal Med. 2013 Feb;26(3):306-12.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22928540/
22. Dennehy C. Omega-3 fatty acids and ginger in maternal health: pharmacology, efficacy, and safety. J Midwifery Womens Health. 2011 Nov-Dec;56(6):584-90.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22060218/
23. Ulbricht C, Chao W, Costa D, et al. Clinical Evidence of Herb-Drug Interactions: A Systematic Review by the Natural Standard Research Collaboration. Current Drug Metabolism. 2008;9:1063–1120.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19075623
24. Tsakiridis I, Mamopoulos A, Athanasiadis A, Dagklis T. The Management of Nausea and Vomiting of Pregnancy: Synthesis of National Guidelines. Obstet Gynecol Surv. 2019 Mar;74(3):161-169.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31634919
25. White B. Ginger: an overview. Am Fam Physician. 2007 Jun 1;75(11):1689-91. Review.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17575660
26. Muñoz Balbontín Y, Stewart D, Shetty A, Fitton CA, McLay JS. Herbal Medicinal Product Use During Pregnancy and the Postnatal Period: A Systematic Review. Obstet Gynecol. 2019 May;133(5):920–32.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30969204
27. Pongrojpaw D, Somprasit C, Chanthasenanont A. A randomized comparison of ginger and dimenhydrinate in the treatment of nausea and vomiting in pregnancy. Journal of the Medical Association of Thailand 2007;90(9):1703–9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17957907/
28. Tianthong W, Phupong V. A randomized, double-blind, placebo-controlled trial on the efficacy of ginger in the prevention of abdominal distention in post cesarean section patients. Sci Rep 2018;8:6835.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29717175
29. Basirat Z, Moghadamnia AA, Kashifard M, Sarifi-Razavi A. The effect of ginger biscuit on nausea and vomiting in early pregnancy. Acta Med Iran 2009;47:51–6.  http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.568.1529&rep=rep1&type=pdf
30. Chittumma P, Kaewkiattikun K, Wiriyasiriwach B. Comparison of the effectiveness of ginger and vitamin B6 for treatment of nausea and vomiting in early pregnancy: a randomized double-blind controlled trial. J Med Assoc Thai 2007;90:15– 20.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17621727
31. Firouzbakht M, Nikpour M, Jamali B, Omidvar S. Comparison of ginger with vitamin B6 in relieving nausea and vomiting during pregnancy. Ayu 2014;35:289–93.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26664238
32. Willetts KE, Ekangaki A, Eden JA. Effect of a ginger extract on pregnancy-induced nausea: a randomised controlled trial. Aust N Z J Obstet Gynaecol 2003;43:139–44.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14712970
33. Biswas SC, Dey R, Kamliya GS, et al. A single-masked, randomized, controlled trial of ginger extract in the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. Journal International Medical Sciences Academy 2011;24(4):167–9.  https://www.researchgate.net/publication/286628925
34. Sripramote M, Lekhyananda N. A randomized comparison of ginger and vitamin B6 in the treatment of nausea and vomiting of pregnancy. J Med Assoc Thai. 2003 Sep;86(9):846-53.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14649969/
35. Gul EE, Erdogan HI, Erer M, Kayrak M. Herbal syncope: ginger-provoked bradycardia. Am J Emerg Med. 2012 Feb;30(2):386.e5-7.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21292422
36. Backon J. Ginger as an antiemetic: possible side effects due to its thromboxane synthetase activity. Anaesthesia 1991; 46: 705–6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1888002/
37. Sanavi S, Afshar R. Subacute thyroiditis following ginger (Zingiber officinale) consumption. Int J Ayurveda Res. 2010;1:47–8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20532098/
38. Bensky D, Clavey S, Stöger E. Chinese Herbal Medicine: Materia Medica (Portable 3rd Edition). Eastland Press, 2015.  https://pdfs.semanticscholar.org/965f/e76069035f7593e5cfa4426019B210f0e35f.pdf
39. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010.  https://www.eclecticherb.com/herb-contraindications-drug-interactions
40. Murphy JM. Preoperative considerations with herbal medicines. Assoc. Operat. Room Nurses J., 69(1):173-183, 1999.  https://aornjournal.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1016/S0001-2092%2806%2962767-1
41. Assemi M. Herbal preparations: Concerns for operative patients. Anesthesia Today 2000;10:17-24.100.
42. Srivastava KC. Aqueous extracts of onion, garlic and ginger inhibit platelet aggregation and alter arachidonic acid metabolism. Biomed Biochim Acta. 1984;43(8-9):S335-46.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6440548/
43. Srivastava KC. Isolation and effects of some ginger components on platelet aggregation and eicosanoid biosynthesis. Prostagl. Leukotr. Med. 1986;25:187-198.  https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/026217468690065X
44. Goso Y, Ogata Y, Ishihara K, Hotta K. Effects of traditional herbal medicine on gastric mucin against ethanol-induced gastric injury in rats. Comp Biochem Physiol C Pharmacol Toxicol Endocrinol. 1996 Jan;113(1):17-21.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8665398/
45. al-Yahya MA, Rafatullah S, Mossa JS, Ageel AM, Parmar NS, Tariq M. Gastroprotective activity of ginger zingiber officinale rosc., in albino rats. Am J Chin Med. 1989;17(1-2):51-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2589236/
46. McGuffin M, Hobbs C, Upton R, Goldberg A (eds). American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook. Boca Raton, FL: CRC Press, 1997. 
47. Wichtl M (ed.). Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. CRC Press, Boca Raton, 1994.  https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/pauz.19950240432
48. Blumenthal M , Busse WR, Goldberg A, et al. (eds). The Complete German Commission E Monographs. : Therapeutic Guide to Herbal Medicines. Austin: American Botanical Council and Boston: Integrative Medicine Communications, Boston, Mass., 1998.  http://cms.herbalgram.org/commissione/index.html 
49. Brinker F. Botanical Medicine Research Summaries. from Eclectic Dispensatory of Botanical Therapeutics, vol. II. Eclectic Medical Pub., Sandy, Ore., 1995.
50. Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co., Inc., Montvale, NJ, 1998.  https://naturalingredient.org/wp/wp-content/uploads/Pdr_for_Herbal_Medicines.pdf
51. Bhat BG, Sambaiah K, Chandrasekhara N. The effect of feeding fenugreek and ginger on bile composition in the albino rat. Nutr. Rep. Internat., 32(5):1145-1151, 1985.
52. Hasani H, Arab A, Hadi A, et al. Does ginger supplementation lower blood pressure? A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Phytother Res. 2019 Jun;33(6):1639-1647.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30972845/
53. Lumb AB. Mechanism of antiemetic effect of ginger. Anaesthesia. 1993;48(12):1118.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8285357/
54. Opdyke DLJ. Ginger oil (in monographs on fragrance raw materials). Food and Cosmetic Toxicology. 1974; 12:901-902.  https://www.elsevier.com/books/monographs-on-fragrance-raw-materials/opdyke/978-0-08-023775-6
55. Phillips S, Hutchinson S, Ruggier R. Zingiber officinale does not affect gastric emptying rate. A randomised, placebo-controlled, crossover trial. Anaesthesia. 1993 May;48(5):393-5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8317647/
56. Dudhatra GB, Mody SK, Awale MM, et al. A comprehensive review on pharmacotherapeutics of herbal bioenhancers. Scientific World Journal, 2012, 1–32.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23028251
57. Singh A, Zhao K. Herb-Drug Interactions of Commonly Used Chinese Medicinal Herbs. Int Rev Neurobiol. 2017;135:197-232.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28807159
58. Qazi GN, Bedi KL, Johri RK, et al. Bioavailability enchancing activity of Zingiber officinale Linn and its extracts/fractions thereof. United States Patent Number, US2003/0170326A1, 2003.  https://patents.google.com/patent/US20030170326A1/en11 
59. Qazi GN, Tikoo CL, Gupta AK, et al. Bioavailability enhancing activity of Zingiber officinale Linn and its extracts/fractions thereof. World Intellectual Property Organization, International Publication Number, WO03049753A1, 2003.  https://patents.google.com/patent/EP1465646A1/en
60. Bone K. Ginger. Br. J. Phytother. 1997;4(3):110-20.
61. DeSmet PA, Keller K, Hansel R, Chandler RF, eds. Adverse Effects of Herbal Drugs. Vol 3. Berlin: Springer Verlag; 1997.  https://www.springer.com/gp/book/9783540601814 
62. Okonta JM, Uboh M, Obonga WO. Herb-drug interaction: a case study of effect of ginger on the pharmacokinetic of metronidazole in rabbit. Indian J Pharm Sci 2008, 70: 230-232.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20046719/
63. Atal CK, Zutshi U, Rao PG, et al. Scientific Evidence on the Role of Ayurvedic Herbals on Bioavailability of Drugs. J Ethnopharmacol. 1981;4(2):229–232.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7311598/
64. Engdal S, Klepp O, Nilsen OG. Identification and exploration of herb-drug combinations used by cancer patients. Integr Cancer Ther. 2009 Mar;8(1):29-36.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19174505
65. Thiengsusuk A, Boonprasert K, Na-Bangchang K. A Systematic Review of Drug Metabolism Studies of Plants With Anticancer Properties: Approaches Applied and Limitations. Eur J Drug Metab Pharmacokinet. 2019 Nov 2;  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31679146
66. Brandin H, Viitanen E, Myrberg O, Arvidsson AK. Effects of herbal medicinal products and food supplements on induction of CYP1A2, CYP3A4 and MDR1 in the human colon carcinoma cell line LS180. Phytother Res. 2007 Mar;21(3):239-44.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17163579/
67. Clairet AL, Boiteux-Jurain M, Curtit E, Jeannin M, Gérard B, Nerich V, et al. Interaction between phytotherapy and oral anticancer agents: prospective study and literature review. Med Oncol. 2019 Apr 16;36(5):45.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30993543
68. Kim HJ, Kim IS, Rehman SU, et al. Effects of 6-paradol, an unsaturated ketone from gingers, on cytochrome P450-mediated drug metabolism. Bioorg Med Chem Lett. 2017 Apr 15;27(8):1826-1830.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28274629
69. Leite PM, de Freitas AA, Mourão A de OM, et al. Warfarin Safety: A Cross-Sectional Study of the Factors Associated with the Consumption of Medicinal Plants in a Brazilian Anticoagulation Clinic. Am J Cardiovasc Drugs. 2018 Jun;18(3):231–43.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29476459
70. Mukkavilli R, Gundala SR, Yang C, et al. Modulation of cytochrome P450 metabolism and transport across intestinal epithelial barrier byginger biophenolics. PLoS One. 2014 Sep 24;9(9):e108386.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25251219
71. Langhammer AJ, Nilsen OG. In vitro inhibition of human CYP1A2, CYP2D6, and CYP3A4 by six herbs commonly used in pregnancy. Phytother Res. 2014 Apr;28(4):603-10.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23843424
72. Qiu JX, Zhou ZW, He ZX, et al. Estimation of the binding modes with important human cytochrome P450 enzymes, drug interaction potential, pharmacokinetics, and hepatotoxicity of ginger components using molecular docking, computational, and pharmacokinetic modeling studies. Drug Des Dev Ther. 2015;9:841–66.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25733806
73. Maharao N, Venitz J, Gerk PM. Use of generally recognized as safe or dietary compounds to inhibit buprenorphine metabolism: potential to improve buprenorphine oral bioavailability. Biopharm Drug Dispos. 2019 Jan;40(1):18-31.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30520057/
74. Maharao NV, Joshi AA, Gerk PM. Inhibition of glucuronidation and oxidative metabolism of buprenorphine using GRAS compounds or dietary constituents/supplements: in vitro proof of concept. Biopharm Drug Dispos. 2017 Mar;38(2):139-154.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27925249/
75. Brewer CT, Chen T. Hepatotoxicity of Herbal Supplements Mediated by Modulation of Cytochrome P450. Int J Mol Sci. 2017 Nov 8;18(11).  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29117101
76. Foster BC, Vandenhoek S, Hana J, et al. In vitro inhibition of human cytochrome P450-mediated metabolism of marker substrates by natural products. Phytomedicine 2003, 10: 334-342.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12809364/
77. Kimura Y, Ito H, Hatano T. Effects of mace and nutmeg on human cytochrome P450 3A4 and 2C9 activity. Biol Pharm Bull. 2010;33(12):1977-82.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21139236
78. Li M, Chen PZ, Yue QX, Li JQ, Chu RA, Zhang W, Wang H. Pungent ginger components modulates human cytochrome P450 enzymes in vitro. Acta Pharmacol Sin. 2013 Sep;34(9):1237-42.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23770984
79. Kim IS, Kim SY, Yoo HH. Effects of an aqueous-ethanolic extract of ginger on cytochrome P450 enzyme-mediated drug metabolism. Pharmazie. 2012 Dec;67(12):1007-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23346764/
80. Gorman GS, Coward L, Darby A, Rasberry B. Effects of herbal supplements on the bioactivation of chemotherapeutic agents. Comparative Study J Pharm Pharmacol. 2013 Jul;65(7):1014-25.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23738729/
81. Revol B, Gautier-Veyret E, Arrivé C, et al. Pharmacokinetic herb-drug interaction between ginger and crizotinib. Br J Clin Pharmacol. 2019 Jan 30;  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30701569
82. Nirmala K, Krishna TP, Polasa K. Modulation of xenobiotic metabolism in ginger (Zingiber officinale Roscoe) fed rats. Int J Nutr Metabol 2010, 2: 56-62.  https://academicjournals.org/journal/IJNAM/article-abstract/E09ECB14080
83. Plengsuriyakarn T, Viyanant V, Eursitthichai V, et al. Cytotoxicity, toxicity, and anticancer activity of Zingiber officinale Roscoe against cholangiocarcinoma. Asian Pac J Cancer Prev. 2012;13(9):4597-606.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23167387/
84. Zhang W, Lim LY. Effects of spice constituents on P‐glycoprotein‐ mediated transport and CYP3A4‐mediated metabolism in vitro. Drug Metab Dispos Biol Fate Chem. 2008;36(7):1283‐1290.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18385293
85. Nabekura T, Kamiyami S, Kitagawa S. Effects of dietary chemopreventive phytochemicals on P-glycoprotein function. Biochem Biophys Res Comm 2005, 327: 866-870.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15649425/
86. Angelini A, Conti P, Ciofani G, Cuccurullo F, Di Ilio C. Modulation of multidrug resistance P-glycoprotein activity by antiemetic compounds in human doxorubicin-resistant sarcoma cells (MES-SA/Dx-5): implications on cancer therapy. J Biol Regul Homeost Agents. 2013 Oct-Dec;27(4):1029-37.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24382184/
87. Wang D, et al. Impact of natural products on the cholesterol transporter ABCA1. J Ethnopharmacol. 2020 Mar 1;249:112444.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31805338
88. Wang D, Hiebl V, Ladurner A, et al. 6-Dihydroparadol, a Ginger Constituent, Enhances Cholesterol Efflux from THP-1-Derived Macrophages. Mol Nutr Food Res, 2018a, e1800011.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29802792
89. Li X, Guo J, Liang N, et al. 6-Gingerol Regulates Hepatic Cholesterol Metabolism by Up-regulation of LDLR and Cholesterol Efflux-Related Genes in HepG2 Cells. Frontiers in pharmacology, 2018, 9, 159.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29535632
90. Rahman H, Kim M, Leung G, Green JA, Katz S. Drug-Herb Interactions in the Elderly Patient with IBD: a Growing Concern. Curr Treat Options Gastroenterol. 2017 Dec;15(4):618-636.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28918484/
91. Colombo D, Lunardon L, Bellia G. Cyclosporine and herbal supplement interactions. J Toxicol. 2014:145325.  https://www.hindawi.com/journals/jt/2014/145325/
92. Chiang HM, Chao PD, Hsiu SL, et al. Ginger significantly decreased the oral bioavailability of cyclosporine in rats. Am J Chin Med. 2006;34(5):845–55.   https://europepmc.org/article/med/17080549
93. Egashira K, Sasaki H, Higuchi S, et al. Food-drug interaction of tacrolimus with pomelo, ginger, and turmeric juice in rats. Drug Metab Pharmacokinet. 2012;27(2):242-247.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22123127/
94. Spanakis M, Sfakianakis S, Sakkalis V, Spanakis EG. PharmActa: Empowering Patients to Avoid Clinical Significant Drug−Herb Interactions. Medicines (Basel). 2019 Feb 16;6(1).  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30781500
95. Adekunle IA, Imafidon CE, Oladele AA, Ayoka AO. Ginger polyphenols attenuate cyclosporine-induced disturbances in kidney function: Potential application in adjuvant transplant therapy. Pathophysiology. 2018 Jun;25(2):101-115.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29433768/
96. Chang WP, Peng YX. Does the Oral Administration of Ginger Reduce Chemotherapy-Induced Nausea and Vomiting?: A Meta-analysis of 10 Randomized Controlled Trials. Cancer Nurs. 2019 Nov/Dec;42(6):E14-E23.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30299420/
97. Panahi Y, Saadat A, Sahebkar A, et al. Effect of ginger on acute and delayed chemotherapy-induced nausea and vomiting: a pilot, randomized, open-label clinical trial. Integr Cancer Ther. 2012;11:204–211.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22313739/
98. Zick SM, Ruffin MT, Lee J, et al. Phase II trial of encapsulated ginger as a treatment for chemotherapy-induced nausea and vomiting. Support Care Cancer. 2009;17:563-572.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19005687/
99. Arslan M, Ozdemir L. Oral intake of ginger for chemotherapy-induced nausea and vomiting among women with breast cancer. Clin. J. Oncol. Nurs. 2015;19:E92–E97.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26414587/
100. Konmun J, Danwilai K, Ngamphaiboon N, et al. A phase II randomized double-blind placebo-controlled study of 6-gingerol as an anti-emetic in solid tumor patients receiving moderately to highly emetogenic chemotherapy. Med Oncol. 2017 Apr;34(4):69.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28349496/
101. Yekta ZP, Ebrahimi SM, Hosseini M, et al. Ginger as a miracle against chemotherapy-induced vomiting. Iran J Nurs Midwifery Res. 2012 Jul;17(5):325-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23853643/
102. Thamlikitkul L, Srimuninnimit V, Akewanlop C, et al. Efficacy of ginger for prophylaxis of chemotherapy-induced nausea and vomiting in breast cancer patients receiving adriamycin-cyclophosphamide regimen: a randomized, double-blind, placebo-controlled, crossover study. Support Care Cancer. 2017 Feb;25(2):459-464.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27714530/
103. Montazeri AS, Raei M, Ghanbari A, et al. Effect of herbal therapy to intensity chemotherapy-induced nausea and vomiting in cancer patients. Iran Red Crescent Med J. 2013 Feb;15(2):101-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24693415/
104. Manusirivithaya S, Sripramote M, Tangjitgamol S, Sheanakul C, Leelahakorn S, Thavaramara T. Antiemetic effect of ginger in gynecologic oncology patients receiving cisplatin. Int J Gynecol Cancer. 2004;14:1063-1069.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15571611
105. Fahimi F, Khodadad K, Amini S, et al. Evaluating the effect of zingiber officinalis on nausea and vomiting in patients receiving Cisplatin based regimens. Iran J Pharm Res. 2011 Spring;10(2):379-84.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24250368/
106. Bossi P, Cortinovis D, Fatigoni S, et al. A randomized, double-blind, placebo-controlled, multicenter study of a ginger extract in the management of chemotherapy-induced nausea and vomiting (CINV) in patients receiving high-dose cisplatin. Ann. Oncol. Off. J. Eur. Soc. Med. Oncol. 2017, 28(19):2547–51.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28666335
107. Marx WM, Teleni L, McCarthy AL, Vitetta L, McKavanagh D, Thomson D, Isenring E. Ginger (Zingiber officinale) and chemotherapy-induced nausea and vomiting: a systematic literature review. Nutr Rev. 2013 Apr;71(4):245-54.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23550785/
108. Haniadka R, Popouri S, Palatty PL, Arora R, Baliga MS. Medicinal plants as antiemetics in the treatment of cancer: a review. Integr Cancer Ther. 2012 Mar;11(1):18-28.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21821652/
109. Li Y, Li S, Meng X, Gan RY, Zhang JJ, Li HB. Dietary Natural Products for Prevention and Treatment of Breast Cancer. Nutrients. 2017 Jul 8;9(7). pii: E728.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28698459/
110. Awortwe C, Bruckmueller H, Cascorbi I. Interaction of herbal products with prescribed medications: A systematic review and meta-analysis. Pharmacol Res. 2019 Mar;141:397-408.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30660822
111. Giacosa A, Morazzoni P, Bombardelli E, et al. Can nausea and vomiting be treated with ginger extract? Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2015 Apr;19(7):1291-6. Review.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25912592/
112. No authors listed. Zingiber officinale (ginger). Monograph. Altern Med Rev. 2003 Aug;8(3):331-5.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12946242
113. Ryan JL, Heckler CE, Roscoe JA, et al. Ginger (Zingiber officinale) reduces acute chemotherapy-induced nausea: a URC CCOP study of 576 patients. Support Care Cancer 2012; 20: 1479- 1489.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21818642/
114. Pace JC. Oral ingestion of encapsulated ginger and reported self-care actions for the relief of chemotherapy-associated nausea and vomiting. Dissertations Abstr Int. 1987;47:3297B.  https://openlibrary.org/books/OL17866601M/ORAL_INGESTION_OF_ENCAPSULATED_GINGER_AND_REPORTED_SELF-CARE_ACTIONS_FOR_THE_RELIEF_OF_CHEMOTHERAPY-
115. Mandal P, Das A, Majumdar S, et al. The efficacy of ginger added to ondansetron for preventing postoperative nausea and vomiting in ambulatory surgery. Pharmacognosy Res. 2014 Jan;6(1):52-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24497743/
116. Li X, Qin Y, Liu W, et al. Efficacy of Ginger in Ameliorating Acute and Delayed Chemotherapy-Induced Nausea and Vomiting Among Patients With Lung Cancer Receiving Cisplatin-Based Regimens: A Randomized Controlled Trial. Integr Cancer Ther. 2018 Sep;17(3):747-754.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29417850
117. Chaiyakunapruk N, Kitikannakorn N, Nathisuwan S, et al. The efficacy of ginger for the prevention of postoperative nausea and vomiting: a meta-analysis. Am J Obstet Gynecol 2006, 194: 95-99.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16389016/
118. Arruda APN, Zhang Y, Gomaa H, et al. Herbal medications for anxiety, depression, pain, nausea and vomiting related to preoperative surgical patients: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open. 2019 May 24;9(5):e023729.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31129571/
119. Bone ME, Wilkinson DJ, Young JR, et al. Ginger root – a new antiemetic. The effect of ginger root on postoperative nausea and vomiting after major gynaecological surgery. Anaesthesia, 1990, 45:669-671.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2205121/
120. Phillips S, Ruggier R, Hutchinson SE. Zingiber officinale (Ginger) – an antiemetic for day case surgery. Anaesthesia, 1993, 48:715-717.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8214465/
121. Morin AM, Betz O, Kranke P, et al. Ist Ingwer ein sinnvolles Antiemetikum für die postoperative Phase? Anästhesiol Intensivmed Motfallmed Schmerzther 2004, 39: 281-285.
122. Kalava A, Darji SJ, Kalstein A, Yarmush JM, SchianodiCola J, Weinberg J. Efficacy of ginger on intraoperative and postoperative nausea and vomiting in elective cesarean section patients. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2013 Jul;169(2):184-8. Epub 2013 Mar 17.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23510951/
123. Eberhart LH, Mayer R, Betz O, et al. Ginger does not prevent postoperative nausea and vomiting after laparoscopic surgery. Anesth Analg. 2003 Apr;96(4):995-8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12651648/
124. Nanthakomon T, Pongrojpaw D. The efficacy of ginger in prevention of postoperative nausea and vomiting after major gynecologic surgery. J Med Assoc Thai. 2006 Oct;89 Suppl 4:S130-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17725149/
125. Zeraati H, Shahinfar J, Imani Hesari S, et al. The Effect of Ginger Extract on the Incidence and Severity of Nausea and Vomiting After Cesarean Section Under Spinal Anesthesia. Anesth Pain Med. 2016 Aug 15;6(5):e38943.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27847700/
126. Albooghobeish M, Ghomeishi A, Adarvishi S, et al. The Effect of Preoperative Zintoma Capsule on Postoperative Nausea and Vomiting After Laparoscopic Cholecystectomy. Anesth Pain Med. 2018 Oct 27;8(5):e67132.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30533389/
127. Soltani E, Jangjoo A, Afzal Aghaei M, Dalili A. Effects of preoperative administration of ginger (Zingiber officinale Roscoe) on postoperative nausea and vomiting after laparoscopic cholecystectomy. J Tradit Complement Med. 2017 Jul 18;8(3):387-390.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29992109/
128. Bameshki A, Namaiee MH, Jangjoo A, et al. Effect of oral ginger on prevention of nausea and vomiting after laparoscopic cholecystectomy: a double-blind, randomized, placebo-controlled trial. Electron Physician. 2018 Feb 25;10(2):6354-6362.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29629059/ 
129. Kamali A, Beigi S, Shokrpour M, Pazuki S. The Efficacy Of Ginger And Doxedetomidine In Reducing postoperative Nausea And Vomiting In Patients Undergoing Abdominal Hysterectomy. Altern Ther Health Med. 2020 Mar;26(2):28-33.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31634871/
130. Tan CSS, Lee SWH. Warfarin and food, herbal or dietary supplement interactions: A systematic review. Br J Clin Pharmacol. 2020 Jun 1.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32478963/
131. Choi S, Oh DS, Jerng UM. A systematic review of the pharmacokinetic and pharmacodynamic interactions of herbal medicine with warfarin. PLoS One. 2017 Aug 10;12(8):e0182794.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28797065
132. Pezzani R, Salehi B, Vitalini S, et al. Synergistic Effects of Plant Derivatives and Conventional Chemotherapeutic Agents: An Update on the Cancer Perspective. Medicina (Kaunas). 2019 Apr 17;55(4).  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30999703
133. Choi JG, Eom SM, Kim J, et al. A Comprehensive Review of Recent Studies on Herb-Drug Interaction: A Focus on Pharmacodynamic Interaction. J Altern Complement Med. 2016 Apr;22(4):262-79.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27003511/
134. Ge B, Zhang Z, Zuo Z. Updates on the clinical evidenced herb-warfarin interactions. Evid Based Complement Alternat Med. 2014;2014:957362.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24790635
135. Tsai HH, Lin HW, Lu YH, Chen YL, Mahady GB. A review of potential harmful interactions between anticoagulant/antiplatelet agents and Chinese herbal medicines. PLoS One. 2013; 8(5):e64255.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23671711
136. Heck AM, DeWitt BA, Lukes AL. Potential interactions between alternative therapies and warfarin. Am J Health Syst Pharm. 2000;57(13):1221–1227.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10902065/
137. Fan Y, Adam TJ, McEwan R, et al. Detecting Signals of Interactions Between Warfarin and Dietary Supplements in Electronic Health Records. Stud Health Technol Inform. 2017;245:370-374.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29295118
138. Milić N, Milosević N, Golocorbin Kon S, Bozić T, Abenavoli L, Borrelli F. Warfarin interactions with medicinal herbs. Nat Prod Commun. 2014 Aug;9(8):1211-6.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25233607
139. Shalansky S, Lynd L, Richardson K, et al. Risk of warfarin-related bleeding events and supratherapeutic international normalized ratios associated with complementary and alternative medicine: a longitudinal analysis. Pharmacother., 27(9):1237-1247, 2007.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17723077/
140. Temeesak N, Kheokasem N, Phatcharawongsagorn N, et al. The effects of herbs or dietary supplements on international normalizedratio in warfarin users: a retrospective study at Phramongkutklao hospital. Thai Pharmaceut Health Sci J. 2015;10:139-146.  http://ejournals.swu.ac.th/index.php/pharm/article/view/7496
141. Jiang X, Williams KM, Liauw WS, et al. Effect of ginkgo and ginger on the pharmacokinetics and pharmacodynamics of warfarin in healthy subjects. Br. J. Clin. Pharm., 58:425-432, 2005.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15801937/
142. Jiang X, Blair EY, McLachlan AJ. Investigation of the effects of herbal medicines on warfarin response in healthy subjects: a population pharmacokinetic-pharmacodynamic modeling approach. J. Clin. Pharmacol., 2006, 46(11), 1370-1378 .  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17050802
143. Lesho EP, Saullo L, Udvari-Nagy S. A 76-year-old woman with erratic anticoagulation. Cleve Clin J Med 2004, 71: 651-656.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15449760/
144. Rubin D, Patel V, Dietrich E. Effects of Oral Ginger Supplementation on the INR. Case Rep Med. 2019 Jun 11;2019:8784029.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31281366/
145. Krüth P, Brosi E, Fux R, et al. Ginger-associated overanticoagulation by phenprocoumon. Ann. Pharmacother., 38:257-260, 2004.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14742762/
146. Gressenberger P, Rief P, Jud P, et al. Increased Bleeding Risk in a Patient with Oral Anticoagulant Therapy and Concomitant Herbal Intake - A Case Report. EJIFCC. 2019 Mar 1;30(1):95-98. eCollection 2019 Mar.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30881279/
147. Maadarani O, Bitar Z, Mohsen M. Adding Herbal Products to Direct-Acting Oral Anticoagulants Can Be Fatal. Eur J Case Rep Intern Med. 2019;6(8):001190.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31508385
148. Marx W, McKavanagh D, McCarthy AL, et al. The Effect of Ginger (Zingiber officinale) on Platelet Aggregation: A Systematic Literature Review. PLoS One. 2015 Oct 21;10(10):e0141119.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26488162
149. Marx W, McKavanagh D, McCarthy AL, et al. Correction: The Effect of Ginger (Zingiber officinale) on Platelet Aggregation: A Systematic Literature Review. PLoS One. 2015 Nov 23;10(11):e0143675.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26599766
150. Li H, Liu Y, Luo D, Ma Y, Zhang J, Li M, Yao L, Shi X, Liu X, Yang K. Ginger for health care: An overview of systematic reviews. Complement Ther Med. 2019 Aug;45:114-123.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31331547/
151. Vaes LP. Chyka PA. Interactions of warfarin with garlic, ginger, ginkgo, or ginseng: Nature of the evidence. Ann. Pharmacother. 2000, 34, 1478–1482.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11144706
152. Spolarich AE, Andrews L. An examination of the bleeding complications associated with herbal supplements, antiplatelet and anticoagulant medications. J Dent Hyg. 2007 Summer;81(3):67.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17908423/
153. Chua YT, Ang XL, Zhong XM, Khoo KS. Interaction between warfarin and Chinese herbal medicines. Singapore Med J. 2015 Jan;56(1):11-8.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25640094
154. Miller LG. Herbal medicinals: selected clinical considerations focusing on known or potential drug-herb interactions. Arch Intern Med. 1998 Nov 9;158(20):2200-11.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9818800
155. Nicoll R, Henein MY. Ginger (Zingiber officinale Roscoe): a hot remedy for cardiovascular disease? Int J Cardiol. 2009; 131(3):408–9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18037515/
156. Phang M, Lazarus S, Wood LG, Garg M. Diet and thrombosis risk: nutrients for prevention of thrombotic disease. Semin Thromb Hemost. 2011 Apr;37(3):199-208.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21455854
157. Stanger MJ, Thompson LA, Young AJ, Lieberman HR. Anticoagulant activity of select dietary supplements. Nutr Rev. 2012 Feb;70(2):107-17.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22300597/
158. Abebe W. Herbal medication: potential for adverse interactions with analgesic drugs. J Clin Pharm Ther. 2002;27(6):391–401.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12472978/
159. Pribitkin ED, Boger G. Herbal therapy: what every facial plastic surgeon must know. Arch Facial Plast Surg. 2001 Apr-Jun;3(2):127-32.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11368667
160. Backon J. Ginger: inhibition of thromboxane synthetase and stimulation of prostacyclin: relevance for medicine and psychiatry. Medical Hypotheses, 1986, 20, 271-278.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3528776
161. Ryan JL, Morrow GR. Ginger. Oncol Nurse Ed. 2010 Feb;24(2):46-49.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27595143/
162. McEwen BJ. The influence of diet and nutrients on platelet function. Semin Thromb Hemost. 2014 Mar;40(2):214-26.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24497119
163. Bordia A, Verma SK, Srivastava KC. Effect of ginger (Zingiber officinale Rosc.) and fenugreek (Trigonella foenumgraecum L.) on blood lipids, blood sugar and platelet aggregation in patients with coronary artery disease. Prostagl. Leukotr. Ess. F. A., 56(5):379-384, 1997.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9175175/
164. Janssen PL, Meyboom S, van Staveren WA, et al. Consumption of ginger (Zingiber officinale roscoe) does not affect ex vivo platelet thromboxane production in humans. Eur J Clin Nutr. 1996 Nov;50(11):772-4.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8933126
165. Srivastava  KC. Effect of onion and ginger consumption on platelet thromboxane production in humans. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 1989;35:183-5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2710801/
166. Lumb AB. Effect of dried ginger on human platelet function. Thromb Haemost. 1994;71(1):110–1.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8165628/
167. Verma SK, Singh J, Khamesra R, Bordia A. Effect of ginger on platelet aggregation in man. Indian J Med Res. 1993;98:240–2.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8119760
168. Young HY, Liao JC, Chang YS, Luo YL, Lu MC, Peng WH. Synergistic effect of ginger and nifedipine on human platelet aggregation: a study in hypertensive patients and normal volunteers. Am J Chin Med. 2006;34(4):545–51.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16883626/
169. Leung VW, Shalansky SJ, Lo MK, Jadusingh EA. Prevalence of use and the risk of adverse effects associated with complementary and alternative medicine in a cohort of patients receiving warfarin. Ann Pharmacother. 2009;43(5):875–81.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19401475/
170. Dorso CR, Levin RI, Eldor A, Jaffe EA, Weksler BB. Chinese food and platelets (letter). N Engl J Med 1980;303:756-7
171. Srivastava KC, Mustafa T. Ginger (Zingiber officinale) and rheumatic disorders. Med. Hypoth., 29:25-28, 1989.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2501634/
172. Paramdeep G. Efficacy and tolerability of ginger (Zingiber officinale) in patients of osteoarthritis of knee. Indian J Physiol Pharmacol. 2013 Apr-Jun;57(2):177-83.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24617168/
173. Eshaghian R, Mazaheri M, Ghanadian M, et al. The effect of frankincense (Boswellia serrata, oleoresin) and ginger (Zingiber officinale, rhizoma) on heavy menstrual bleeding: A randomized, placebo-controlled, clinical trial. Complement Ther Med. 2019 Feb;42:42-47.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30670277/
174. Khushtar M, Kumar V, Javed K, et al. Protective effect of ginger oil on aspirin and pylorus ligation-induced gastric ulcer model in rats. Indian J. Pharm. Sci., 2009, 71, 554–558.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20502577/
175. Haniadka R, Saldanha E, Sunita V, Palatty PL, Fayad R, Baliga MS. A review of the gastroprotective effects of ginger (Zingiber officinale Roscoe). Food Funct. 2013 Jun;4(6):845-55.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23612703
176. Wang Z, Hasegawa J, Wang X, et al. Protective Effects of Ginger against Aspirin-Induced Gastric Ulcers in Rats. Yonago Acta Med. 2011 Mar;54(1):11-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24031124/
177. Salah Khalil M. The postulated mechanism of the protective effect of ginger on the aspirin induced gastric ulcer: Histological and immunohistochemical studies. Histol Histopathol. 2015 Jul;30(7):855-64.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25652595/
178. Zaghlool SS, Shehata BA, Abo-Seif AA, Abd El-Latif HA. Protective effects of ginger and marshmallow extracts on indomethacin-induced peptic ulcer in rats. J Nat Sci Biol Med. 2015 Jul-Dec;6(2):421-8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26283843
179. Badawi MS. Histological study of the protective role of ginger on piroxicam-induced liver toxicity in mice. J Chin Med Assoc. 2019 Jan;82(1):11-18.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30839397/
180. Aryaeian N, Mahmoudi M, Shahram F, et al. The effect of ginger supplementation on IL2, TNFα, and IL1β cytokines gene expression levels in patients with active rheumatoid arthritis: A randomized controlled trial. Med J Islam Repub Iran. 2019 Dec 27;33:154.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32280660
181. Aryaeian N, Shahram F, Mahmoudi M, et al. The effect of ginger supplementation on some immunity and inflammation intermediate genes expression in patients with active Rheumatoid Arthritis. Gene. 2019 May 25;698:179-185.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30844477/
182. Tavlan A, Tuncer S, Erol A, et al. Prevention of postoperative nausea and vomiting after thyroidectomy: combined antiemetic treatment with dexamethasone and ginger versus dexamethasone alone. Clin Drug Investig. 2006;26(4):209-14.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17163253/
183. Koçak İ, Yücepur C, Gökler O. Is Ginger Effective in Reducing Post-tonsillectomy Morbidity? A rospective Randomised Clinical Trial. Clin Exp Otorhinolaryngol. 2018 Mar;11(1):65-70.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28877566
184. Montserrat-de la Paz S, Garcia-Gimenez MD, Quilez AM, et al. Ginger rhizome enhances the anti-inflammatory and anti-nociceptive effects of paracetamol in an experimental mouse model of fibromyalgia. Inflammopharmacology. 2018 Aug;26(4):1093-1101.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29423878/
185. Ajith TA, Hema U, Aswathy MS. Zingiber officinale Roscoe prevents acetaminophen-induced acute hepatotoxicity by enhancing hepatic antioxidant status. Food Chem Toxicol. 2007 Nov;45(11):2267-72. Epub 2007 Jun 9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17637489/
186. Abdel-Azeem AS, Hegazy AM, Ibrahim KS, et al. Hepatoprotective, antioxidant, and ameliorative effects of ginger (Zingiber officinale Roscoe) and Vitamin E in acetaminophen treated rats. J Diet Suppl. 2013 Sep;10(3):195-209.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23927622/
187. Sabina EP, Pragasam SJ, Kumar S, Rasool M. 6-gingerol, an active ingredient of ginger, protects acetaminophen-induced hepatotoxicity in mice. Zhong Xi Yi Jie He Xue Bao. 2011 Nov;9(11):1264-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22088594/
188. Huang FY, Deng T, Meng LX, Ma XL. Dietary ginger as a traditional therapy for blood sugar control in patients with type 2 diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis. Medicine (Baltimore). 2019 Mar;98(13):e15054.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30921234/
189. Maharlouei N, Tabrizi R, Lankarani KB, et al. The effects of ginger intake on weight loss and metabolic profiles among overweight and obese subjects: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Crit Rev Food Sci Nutr. 2019;59(11):1753-1766.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29393665/
190. Zhu J, Chen H, Song ZX, et al. Effects of ginger (Zingiber officinale Roscoe) on type 2 diabetes mellitus and components of the metabolic syndrome: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Evid Based Complement Altern Med. 2018 Jan 9;2018:5692962.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29541142/
191. Jafarnejad S, Keshavarz SA, Mahbubi S, et al. Effect of ginger (Zingiber officinale) on blood glucose and lipid concentrations in diabetic and hyperglycemic subjects: A meta-analysis of randomized controlled trials. J Funct Foods. 2017;29(February):127–134.  https://www.researchgate.net/publication/311923913
192. Mazidi M, Gao HK, Rezaie P, Ferns GA. The effect of ginger supplementation on serum C-reactive protein, lipid profile and glycaemia: a systematic review and meta-analysis. Food Nutr Res. 2016 Nov 1;60:32613.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27806832/
193. Afzalpour ME, Khyabani S, Eivari S, Nayebifar S. Effects of high intensity interval training and ginger supplement on some antioxidant markers, cardio-respiratory fitness and body mass index in overweight women. Koomesh, 2017, 19:703–11.  http://koomeshjournal.semums.ac.ir/browse.php?a_id=3619&sid=1&slc_lang=en
194. Afzalpour ME, Nayebifar S, Kazemi T, et al. Determination of Atherosclerosis markers changes after HIIT and ginger consumption in response to acute exercise in overweight women. Journal of Applied Pharmaceutical Science, 2016, 6:78–84.  https://www.japsonline.com/admin/php/uploads/1923_pdf.pdf
195. Alizadeh J, Shirazi A, Sohrabi A, Dabidi Roshan D. 2015. Effect of the exercise in water and ginger supplementation on cardio metabolic risk factors in obese women with breast cancer. Jundishapur Scientific Medical Journal 14:549–61.  https://www.sid.ir/en/journal/ViewPaper.aspx?id=533572
196. Alizadeh-Navaei R, Roozbeh F, Saravi M, et al. Investigation of the effect of ginger on the lipid levels: A double blind controlled clinical trial. Saudi Medical Journal. 2008;29(9):1280–1284.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18813412/
197. Andallu B, Radhika B, Suryakantham V. Effect of aswagandha, ginger and mulberry on hyperglycemia and hyperlipidemia. Plant Foods Hum Nutr 2003, 58, 1- 7.  https://www.researchgate.net/publication/226892345
198. Atashak S, Peeri M, Azarbayjani MA, et al. Obesity-related cardiovascular risk factors after long- term resistance training and ginger supplementation. J Sports Sci Med, 2011, 10, 685-691.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24149559/
199. Imani H, Tabibi H, Najafi I, et al., Rahmani L. Effects of ginger on serum glucose, advanced glycation end products, and inflammation in peritoneal dialysis patients. Nutrition Journal. 2015;31(5):703–707.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25837216/
200. Paranjpe P, Patki P, Patwardhan B. Ayurvedic treatment of obesity: A randomised double-blind, placebo-controlled clinical trial. Journal of Ethnopharmacology, 1990, 29(1), 1–11.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2278549/
201. Shahdadi H, Nasiri AA, Sepehri Z, et al. The Effect of Ginger Powder on Blood Lipid Profile, Fasting Blood Glucose, and Blood Pressure in Hyperlipidemic Men: A Clinical Trial Study. zbmujournal , 2014, 6, 78-87.  https://scinapse.io/papers/2202503046
202. Shidfar F, Rajab A, Rahideh T, et al. The effect of ginger (Zingiber officinale) on glycemic markers in patients with type 2 diabetes. Journal of Complementary and Integrative Medicine. 2015;12(2):165–170.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25719344/
203. Tabibi H, Imani H, Atabak S, et al. Effects of ginger on serum lipids and lipoproteins in peritoneal dialysis patients: A randomized controlled trial. Peritoneal Dialysis International. 2016;36(2):140–145.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26475844/
204. Talaei B, Mozaffari-Khosravi H, Jalali B, et al. The Effect of Ginger on Blood Glucose, Lipid and Lipoproteins in Patients with Type 2 Diabetes: A Double-Blind Randomized Clinical Controlled Trial. SSU_Journals, 2012, 20, 383-395.
205. Vahdat PH, Shakerian S, Alizadeh A, Fatemi TSR. The effect of short-term ginger supplementation on serum hs-CRP and creatine kinase in response to exhaustive eccentric exercise in overweight girls. Jundishapur Scientific Medical Journal, 2016, 5:541–50.
206. Arablou T, Aryaeian N, Valizadeh M, et al. The effect of ginger consumption on glycemic status, lipid profile and some inflammatory markers in patients with type 2 diabetes mellitus. International Journal of Food Sciences and Nutrition. 2014;65(4):515–520.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24490949/
207. Atashak S, Azarbayjani M, Piri M, Jafari A. Effects of combination of long – term ginger consumption and resistance training on lipid peroxidation and insulin resistance in obese men. Journal of Medicinal Plants, 2012, 2:179–88.  https://www.researchgate.net/publication/286123789
208. Atashak S, Peeri M, Azarbayjani MA, Stannard SR. Effects of ginger (Zingiber officinale Roscoe) supplementation and resistance training on some blood oxidative stress markers in obese men. Journal of Exercise Science & Fitness, 2014, 12:26–30.  https://www.researchgate.net/publication/260949089
209. Atashak S, Peeri M, Jafari A, Azarbayijani MA. Effects of 10 week resistance training and ginger consumption on C-reactive protein and some cardiovascular risk factors in obese men. Physiol Pharmacol 2010; 14(3): 31828.  https://www.researchgate.net/publication/279597846
210. Atashak S, Peeri M, Jafari A, Azarbayjani MA. Effects of ginger supplementation and resistance training on lipid profiles and body composition in obese men. Journal of Medicinal Plants Research, 2011b, 5:3827–32.  https://www.researchgate.net/publication/268328265
211. Attari VE, Mahluji S, Jafarabadi MA, Ostadrahimi A. Effects of supplementation with ginger (Zingiber officinale Roscoe) on Serum glucose, lipid profile and oxidative stress in obese women: A randomized, placebo-controlled clinical trial. Journal of Pharmaceutical Sciences. 2015;21(4):184–191.  https://ps.tbzmed.ac.ir/Article/PHARM_3065_20150506114709
212. Attari VE, Ostadrahimi A, Asghari Jafarabadi M, et al. Changes of serum adipocytokines and body weight following Zingiber officinale supplementation in obese women: a RCT. European Journal of Nutrition. 2016;55(6):2129–2136.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26318445/
213. Attari VE,  Jafarabadi MA, Zemestani M, Ostadrahimi A. Effect of Zingiber officinale Supplementation on Obesity Management with Respect to the Uncoupling Protein 1 -3826A>G and ß3-adrenergic Receptor Trp64Arg Polymorphism. Phytother Res. 2015 Jul;29(7):1032-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25899896/
214. Azimi P, Ghiasvand R, Feizi A, et al. Effects of cinnamon, cardamom, saffron, and ginger consumption on markers of glycemic control, lipid profile, oxidative stress, and inflammation in type 2 diabetes patients. The Review of Diabetic Studies: RDS, 2015, 11(3–4), 258–266.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26177486/
215. Banitalebi E. The effect of a period rhythmic aerobic exercise with ginger consumption on serum levels of TNF-a and IL-6 and Insulin Resistance obese middle-aged women with diabetes mellitus. Armaghane danesh, 2017, 22:32–47.  https://www.researchgate.net/publication/317332666
216. Karimi NV. Dabidi Roshan V, Fathi Bayatiyani Z. Individually and combined water-based exercise with ginger supplement, on systemic inflammation and metabolic syndrome indices, among the obese women with breast neoplasms. Iranian Journal of Cancer Prevention, 2015, 8: e3856.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26855719/
217. Khandouzi N, Shidfar F, Rajab A, et al. The effects of ginger on fasting blood sugar, hemoglobin a1c, apolipoprotein B, apolipoprotein a-I and malondialdehyde in type 2 diabetic patients. Iran J Pharm Res: IJPR, 2015, 14, 131-140.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25561919/
218. Lopez HL, Ziegenfuss TN, Hofheins JE, et al. Eight weeks of supplementation with a multiingredient weight loss product enhances body composition, reduces hip and waist girth, and increases energy levels in overweight men and women. Journal of the International Society of Sports Nutrition, 2013, 10:22.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23601452/
219. Mahluji S, Attari VE, Mobasseri M, et al. Effects of ginger (Zingiber officinale) on plasma glucose level, HbA1c and insulin sensitivity in type 2 diabetic patients. International Journal of Food Sciences and Nutrition. 2013;64(6):682–686.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23496212/
220. Arzati MM, Mohammadzadeh Honarvar N, Saedisomeolia A, et al. The Effects of Ginger on Fasting Blood Sugar, Hemoglobin A1c, and Lipid Profiles in Patients with Type 2 Diabetes. Int J Endocrinol Metab. 2017 Aug 27;15(4):e57927.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29344037/
221. Mansour MS, Ni YM, Roberts AL, et al. Ginger consumption enhances the thermic effect of food and promotes feelings of satiety without affecting metabolic and hormonal parameters in overweight men: a pilot study. Metabolism 2012; 61: 134752.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22538118/
222. Mozaffari-Khosravi H, Talaei B, Jalali BA, et al. The effect of ginger powder supplementation on insulin resistance and glycemic indices in patients with type 2 diabetes: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Complementary Therapies in Medicine. 2014;22(1):9–16.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24559810/
223. Taghizadeh M, Farzin N, Taheri S, et al. The effect of dietary supplements containing green tea, capsaicin and ginger extracts on weight loss and metabolic profiles in overweight women: a randomized double-blind placebo-controlled clinical trial. Annals of Nutrition and Metabolism, 2017, 70:277–85.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28595182/
224. Gupta RC, Chang D, Nammi S, Bensoussan A, Bilinski K, Roufogalis BD. Interactions between antidiabetic drugs and herbs: an overview of mechanisms of action and clinical implications. Diabetol Metab Syndr. 2017;9:59.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28770011
225. Arshad M, Ashoka S, Samuel RM, Shabaraya AR. Evaluation of the anti-diabetic activity of glibenclamide in combination with ginger in streptozotocin induced diabetes. Int J Pharm Chem Sci. 2013;2:1339–42. 
226. Al-Omaria IL, Affb FU, Salhaba AS. Therapeutic efect and possible herb drug interactions of ginger (Zingiber officinale Roscoe, Zingiberaceae) crude extract with glibenclamide and insulin. Pharmacognosy Comm. 2012;2:12–20.  https://www.researchgate.net/publication/272694111
227. Rafeian-Kopaei M, Nasri H. The ameliorative efect of zingiber ofcinalle in diabetic nephropathy. Iran Red Crescent Med J. 2014;16:1–2.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25031845/
228. Rahimlou M, Yari Z, Rayyani E, et al. Effects of ginger supplementation on anthropometric, glycemic and metabolic parameters in subjects with metabolic syndrome: A randomized, double-blind, placebo-controlled study. J Diabetes Metab Disord. 2019 Mar 22;18(1):119-125.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31275882/
229. Heeba GH, Abd-Elghany MI. Effect of combined administration of ginger (Zingiber officinale Roscoe) and atorvastatin on the liver of rats. Phytomed., 17:1076-1081, 2010.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20576411/
230. Al-Noory AS, Amreen AN, Hymoor S. Antihyperlipidemic effects of ginger extracts in alloxan-induced diabetes and propylthiouracil-induced hypothyroidism in (rats). Pharmacognosy Res. 2013 Jul;5(3):157-61.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23901210/
231. Pourmasoumi M, Hadi A, Rafie N, et al. The effect of ginger supplementation on lipid profile: A systematic review and meta-analysis of clinical trials [Review]. Phytomedicine. 2018;43:28–36.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29747751
232. Ayaz A, Roshan VD. Effects of 6‑ weeks water based intermittent exercise with and without Zingiber officinale on pro‑ inflammatory markers and blood lipids in overweight women with breast cancer. J Appl Pharm, 2012, Sci 2, 218- 224.  https://www.researchgate.net/publication/284612675
233. Nayebifar S, Afzalpour ME, Kazemi T, et al. Changes in blood pressure, body composition, and Vo2max after 10 weeks of high intense interval training and ginger consumption in overweight women. Qom Univ Med Sci J 2017, 11(6): 19-27.  http://journal.muq.ac.ir/browse.php?a_code=A-10-297-1&slc_lang=en&sid=1;
234. Razali N, Dewa A, Asmawi MZ, et al. Mechanisms underlying the vascular relaxation activities of Zingiber officinale var. rubrum in thoracic aorta of spontaneously hypertensive rats. J Integr Med. 2020 Jan;18(1):46-58.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31882255/
235. Zhao W, Chen Y, Xue S, et al. MALDI-TOF-MS characterization of N-linked glycoprotein derived from ginger with ACE inhibitory activity. Food Funct. 2018 May 23;9(5):2755-2761.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29671439/
236. Ghayur MN, Gilani AH. Ginger lowers blood pressure through blockade of voltage-dependent calcium channels. J Cardiovasc Pharmacol 2005b, 45: 74-80.
237. Ghayur MN, Gilani AH, Afridi MB, Houghton PJ. Cardiovascular effects of ginger aqueous extract and its phenolic constituents are mediated through multiple pathways. Vascul Pharmacol. 2005 Oct;43(4):234-41.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16157513/
238. Suekawa M, Ishige A, Yuasa K, Sudo K, Aburada M, Hosoya E. Pharmacological studies on ginger. I. Pharmacological actions of pungent constituents, (6)-gingerol and (6)-shagaol. J Pharm Dyn 1984, 7: 836-848.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6335723/
239. Wang CZ, Moss J, Yuan CS. Commonly Used Dietary Supplements on Coagulation Function during Surgery. Medicines (Basel). 2015 Sep;2(3):157-185. Epub 2015 Jul 27.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26949700/
240. Ahad A, Raish M, Bin Jardan YA, et al. Effect of Hibiscus sabdariffa and Zingiber officinale on the antihypertensive activity and pharmacokinetic of losartan in hypertensive rats. Xenobiotica. 2020 Jul;50(7):847-857.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32048541/
241. Dabaghzadeh F, Khalili H, Dashti-Khavidaki S, et al. Ginger for prevention of antiretroviral-induced nausea and vomiting: a randomized clinical trial. Expert Opin Drug Saf. 2014 Jul;13(7):859-66. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24820858
242. Nagoshi C, Shiota S, Kuroda T et al. Synergistic effect of [10]-gingerol and aminoglycosides against vancomycin-resistant enterococci (VRE). Biol Pharm Bull 2006;29:443-447.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16508142/
243. Zahedi A, Fathiazad F, Khaki A, Ahmadnejad B. Protective effect of ginger on gentamicin-induced apoptosis in testis of rats. Adv Pharm Bull. 2012;2(2):197-200.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24312793
244. Lakshmi B, Sudhakar M. Protective effect of Zingiber officinale on gentamicin-induced nephrotoxicity in rats. Int J Pharmacol. 2010;6:58-62.  https://www.researchgate.net/publication/42597731
245. Nasri H, Nematbakhsh M, Ghobadi S, Ansari R, Shahinfard N, Rafieian-Kopaei M. Preventive and curative effects of ginger extract against histopathologic changes of gentamicin-induced tubular toxicity in rats. Int J Prev Med. 2013 Mar;4(3):316-21.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23626888/
246. Rodrigues FA, Prata MM, Oliveira IC, et al. Gingerol fraction from Zingiber officinale protects against gentamicin-induced nephrotoxicity. Antimicrob Agents Chemother. 2014;58(4):1872-8.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24395230
247. Kandemir FM, Yildirim S, Kucukler S, et al. Therapeutic efficacy of zingerone against vancomycin-induced oxidative stress, inflammation, apoptosis and aquaporin 1 permeability in rat kidney. Biomed Pharmacother. 2018 Sep;105:981-991.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30021393
248. Nostro A, Cellini L, Di Bartolomeo S, et al. Effects of combining extracts (from propolis or Zingiber officinale) with clarithromycin on Helicobacter pylori. Phytother Res. 2006 Mar;20(3):187-90.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16521108
249. Kumar L, Chhibber S, Harjai K. Zingerone inhibit biofilm formation and improve antibiofilm efficacy of ciprofloxacin against Pseudomonas aeruginosa PAO1. Fitoterapia. 2013 Oct;90:73-8.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23831483
250. Shabanian S, Khalili S, Lorigooini Z, et al. The effect of vaginal cream containing ginger in users of clotrimazole vaginal cream on vaginal candidiasis. J Adv Pharm Technol Res. 2017 Apr-Jun;8(2):80-84.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28516061
251. Emrani Z, Shojaei E, Khalili H. Ginger for Prevention of Antituberculosis-induced Gastrointestinal Adverse Reactions Including Hepatotoxicity: A Randomized Pilot Clinical Trial. Phytother Res. 2016 Jun;30(6):1003-9.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26948519
252. Nduka SO, Okonta MJ, Esimone CO. Effects of Zingiber officinale on the plasma pharmacokinetics and lung penetrations of ciprofloxacin and isoniazid. Am J Ther. 2013 Sep-Oct;20(5):507-13.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23344089
253. Rasoanaivo P, Wright CW, Willcox ML, Gilbert B. Whole plant extracts versus single compounds for the treatment of malaria: synergy and positive interactions. Malar J. 2011 Mar 15;10 Suppl 1:S4.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21411015
254. Chrubasik S, Pittler MH, Roufogalis BD. Zingiberis rhizoma: a comprehensive review on the ginger effect and efficacy profiles. Phytomedicine 2005, 12:684-701.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16194058/
255. Lei SH-l, Bodeker G. Changshan (Dichroa febrifuga). Ancient Febrifuge And Modern Antimalarial: Lessons For Research From A Forgotten Tale. In Traditional Medicinal Plants and Malaria. Boca Raton: CRC Press;Willcox M, Bodeker G, Rasoanaivo P 2004.  https://www.researchgate.net/publication/260105325
256. Yamahara J, Mochizuki M, Rong HQ, et al. The anti-ulcer effect in rats of ginger constituents. J. Ethnopharm., 23:299-304, 1988
257. Yoshikawa M, Hatakeyama S, Taniguchi K, et al. 6-Gingesulfonic acid, a new anti-ulcer principle, and gingerglycolipids A, B and C, three new monoacyldigagactosylglycerols, from Zingiberis rhizoma orignating in Taiwan. Chem. Pharm. Bull., 40(8):2239-2241, 1992
258. Yoshikawa M, Yamaguchi S, Kunimi K, et al. Stomachic principles in ginger. III. An anti-ulcer principle, 6- gingesulfonic acid, and three monoacyldigalactosylglycerols, gingerglycolipids A, B, and C, from zingiberis rhizoma originating in Taiwan. Chem. Pharm. Bull., 42(6):1226-1230, 1994.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8069973/
259. Bhandari U, Sharma JN, Zafar R. The protective action of ethanolic ginger (Zingiber officinale) extract in cholesterol fed rabbits. J Ethnopharmacol 1998, 61: 167-171.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9683348/
260. El Makawy AI, Ibrahim FM, Mabrouk DM, et al. Effect of antiepileptic drug (Topiramate) and cold pressed ginger oil on testicular genes expression, sexual hormones and histopathological alterations in mice. Biomed Pharmacother. 2019 Feb;110:409-419.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30530043
261. Poorrostami A, Farokhi F, Heidari R. Effect of hydroalcoholic extract of ginger on the liver of epileptic female rats treated with lamotrigine. Avicenna J Phytomed. 2014 Jul;4(4):276-86.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25068142
262. Badawy GM, Atallah MN, Sakr SA. Effect of GABApentin on fetal rat brain and its amelioration by ginger. Heliyon. 2019 Sep 4;5(9):e02387.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31517117
263. Hosseini A, Mirazi N. Alteration of pentylenetetrazole-induced seizure threshold by chronic administration of ginger (Zingiber officinale) extract in male mice. Pharm Biol. 2015 May;53(5):752-7.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25609148
264. Torkzadeh-Mahani S, Esmaeili-Mahani S, Nasri S, et al. Ginger Extract Reduces Chronic Morphine-Induced Neuroinflammation and Glial Activation in Nucleus Accumbens of Rats. Addict Health. 2019 Apr;11(2):66-72.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31321003/
265. Torkzadeh-Mahani S, Nasri S, Esmaeili-Mahani S. Ginger (zingiber officinale roscoe) prevents morphine-induced addictive behaviors in conditioned place preference test in rats. Addict Health. 2014 Winter;6(1-2):65-72.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25140219
266. Sepahvand R, Esmaeili-Mahani S, Arzi A, et al. Ginger (Zingiber officinale Roscoe) elicits antinociceptive properties and potentiates morphine-induced analgesia in the rat radiant heat tail-flick test. J Med Food. 2010 Dec;13(6):1397-401.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21091253/
267. Darvishzadeh-Mahani F, Esmaeili-Mahani S, Komeili G, et al. Ginger (Zingiber officinale Roscoe) prevents the development of morphine analgesic tolerance and physical dependence in rats. J Ethnopharmacol. 2012 Jun 14;141(3):901-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22472107/
268. Dietz BM, Hajirahimkhan A, Dunlap TL, Bolton JL. Botanicals and Their Bioactive Phytochemicals for Women's Health. Pharmacol Rev. 2016 Oct;68(4):1026-1073. Review.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27677719
269. Kim IG, Kang SC, Kim KC, et al. Screening of estrogenic and antiestrogenic activities from medicinal plants. Environ Toxicol Pharmacol. 2008 Jan; 25(1):75-82.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21783839
270. Kumar A, Goyal R, Kumar S, et al. Estrogenic and anti-Alzheimer’s studies of Zingiber officinalis as well as Amomum subulatum Roxb.: the success story of dry techniques. Med Chem Res. 2015;24:1089–1097.  https://www.researchgate.net/publication/264504291
271. Meyer K, Schwartz J, Crater D, et al. Zingiber officinale (ginger) used to prevent 8-MOP associated nausea. Derm. Nurs.,7(4):242-244, 1995.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7646942/
272. Borges DO, Freitas KABDS, Minicucci EM, Popim RC. Benefits of ginger in the control of chemotherapy-induced nausea and vomiting. Rev Bras Enferm. 2020 Mar 30;73(2):e20180903.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32236378
273. Crichton M, Marshall S, Marx W, McCarthy AL, Isenring E. Efficacy of Ginger (Zingiber officinale) in Ameliorating Chemotherapy-Induced Nausea and Vomiting and Chemotherapy-Related Outcomes: A Systematic Review Update and Meta-Analysis. J Acad Nutr Diet. 2019 Dec;119(12):2055-2068.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31519467/
274. Saneei Totmaj A, Emamat H, Jarrahi F, Zarrati M. The effect of ginger (Zingiber officinale) on chemotherapy-induced nausea and vomiting in breast cancer patients: A systematic literature review of randomized controlled trials. Phytother Res. 2019 Jun 21.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31225678
275. Lee J, Oh H. Ginger as an antiemetic modality for chemotherapy-induced nausea and vomiting: a systematic review and meta-analysis. Oncol Nurs Forum. 2013 Mar;40(2):163-70.  http://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23448741/
276. Ansari M, Porouhan P, Mohammadianpanah M, et al. Efficacy of ginger in control of chemotherapy induced nausea and vomiting in breast cancer patients receiving doxorubicin‐based chemotherapy. Asian Pacific Journal of Cancer Prevention, 2016, 17(8), 3877–3880.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27644633/
277. Chandra A, Martin JP. Antiemetic effect of encapsulated ginger powder as na add-on therapy for chemotherapy - induced nausea and vomiting. A study from India. Support Care Cancer. 2011;19(Suppl 2):S347. 
278. Danwilai k, Konmun J, Sripanidkulchai BO, et al. Antioxidant Activity of Ginger Extract as a Daily Supplement in Cancer Patients Receiving Adjuvant Chemotherapy: A Pilot Study. Cancer Manag Res. 2017 Jan 31;9:11-18.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28203106/
279. Ebrahimi SM, Parsa-Yekta Z, Nikbakht-Nasrabadi A, et al. Ginger effects on control of chemotherapy induced nausea and vomiting. Tehran Univ Med J [Internet]. 2013 [cited 2018 Aug 1];71(6):395-403.  https://tumj.tums.ac.ir/browse.php?a_id=5429&sid=1&slc_lang=en
280. Levine ME, Gillis MG, Koch SY, et al. Protein and ginger for the treatment of chemotherapy-induced delayed nausea. J Altern Complement Med. 2008;14(5):545-51.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18537470/
281. Lua PL, Salihah N, Mazlan N. Effects of inhaled ginger aromatherapy on chemotherapy‐induced nausea and vomiting and health‐ related quality of life in women with breast cancer. Complementary Therapies in Medicine, 2015, 23(3), 396–404.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26051575/
282. Marx W, McCarthy A, Vitetta L, et al. Standardized ginger extract improves quality of life associated with chemotherapy-induced nausea and vomiting. Asia Pac J Clin Oncol. 2016;12(S5):87-87.  https://research.bond.edu.au/en/publications/standardized-ginger-extract-improves-quality-of-life-associated-w
283. Marx W, McCarthy AL, Ried K, et al. The effect of a standardized ginger extract on chemotherapy-induced nausea-related quality of life in patients undergoing moderately or highly emetogenic chemotherapy: a double blind, randomized, placebo-controlled trial. Nutrients. 2017;9(8):867.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28805667/
284. Muthia R, Wahy W. Effect Of Ginger Infusion On Chemotherapy Induced Nausea And Vomiting In Breast Cancer Patients. J Biol Agr Healthcare. 2013;3(13):42-46.  https://www.iiste.org/Journals/index.php/JBAH/article/view/7550/7841
285. Pillai AK, Sharma KK, Gupta YK, Bakhshi S. Anti-emetic effect of ginger powder versus placebo as an add-on therapy in children and young adults receiving high emetogenic chemotherapy. Pediatr Blood Cancer. 2011;56(2):234-8.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20842754
286. Ryan JL, Heckler C, Dakhil SR, et al. Ginger for chemotherapy-related nausea in cancer patients: A URCC CCOP randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial of 644 cancer patients. J Clin Oncol. 2009;27(15Suppl):9511.  https://ascopubs.org/doi/abs/10.1200/jco.2009.27.15_suppl.9511
287. Salihah N, Mazlan N, Lua PL. The effectiveness of inhaled ginger essential oil in improving dietary intake in breast‐cancer patients experiencing chemotherapy‐induced nausea and vomiting. Focus on Alternative and Complementary Therapies, 2016, 21(1), 8–16.  https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/fct.12236
288. Sanaati F, Najafi S, Kashaninia Z, Sadeghi M. Effect of ginger and chamomile on nausea and vomiting caused by chemotherapy in iranian women with breast cancer. Asian Pac J Cancer Prev. 2016;17(8):4125-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27644672/
289. Shokri F, Gharebaghi PM, Esfahani A, et al. Comparison of the complications of platinum-based adjuvant chemotherapy with and without ginger in a pilot study on ovarian cancer patients. Int J Womens Health Reprod Sci. 2017;5(4):324-31.  https://www.researchgate.net/publication/320052960
290. Sontakke S, Thawani V, Naik MS. Ginger as an antiemetic in nausea and vomiting induced by chemotherapy: a randomized, cross-over, double blind study. Indian J Pharmacol. 2003;35:32-6.  https://pdfs.semanticscholar.org/d2a2/5b816f1a4e22b8c7d52c8800a0d043ec5ad6.pdf
291. Santos CMC, Pimenta CAM, Nobre MRC. A estratégia PICO para a construção da pergunta de pesquisa e busca de evidências. Rev Latino-Am Enfermagem. 2007;15(3).  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17653438/
292. Alparslan GB, Ozkarman A, Eskin N, et al. Effect of Ginger on Chemotherapy-Induced Nausea and/or Vomiting in Cancer Patients. Journal of the Australian - Traditional Medicine Society; Meadowbank Vol. 18, Iss. 1, (Mar 2012): 15-18.
293. Palatty PL, Haniadka R, Valder B, Arora R, Baliga MS. Ginger in the prevention of nausea and vomiting: a review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2013;53(7):659-69.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23638927/
294. Dabaghzadeh F, Khalili H, Dashti-Khavidaki S. Ginger for prevention or treatment of drug-induced nausea and vomiting. Curr Clin Pharmacol. 2014;9(4):387-94. Review.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24218997/
295. Haniadka R, Rajeev AG, Palatty PL, Arora R, Baliga MS. Zingiber officinale (ginger) as an anti-emetic in cancer chemotherapy: a review. J Altern Complement Med. 2012 May;18(5):440-4.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22540971/
296. Dupuis LL, Nathan PC. Options for the prevention and management of acute chemotherapy-induced nausea and vomiting in children. Paediatr Drugs. 2003;5(9):597-613. Review.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12956617/
297. Davis MP. New therapies for antiemetic prophylaxis for chemotherapy. J Community Support Oncol. 2016 Jan;14(1):11-20.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26870838/
298. Marx W, Kiss N, Isenring L. Is ginger beneficial for nausea and vomiting? An update of the literature. Curr Opin Support Palliat Care. 2015 Jun;9(2):189-95.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25872115/
299. Sheikhi MA, Ebadi A, Talaeizadeh A, Rahmani H. Alternative Methods to Treat Nausea and Vomiting from Cancer Chemotherapy. Chemother Res Pract. 2015;2015:818759.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26634155/
300. Chen D, Zhao J, Cong W. Chinese Herbal Medicines Facilitate the Control of Chemotherapy-Induced Side Effects in Colorectal Cancer: Progress and Perspective. Front Pharmacol. 2018 Dec 7;9:1442.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30581388/
301. Saxena R, Rida PC, Kucuk O, Aneja R. Ginger augmented chemotherapy: A novel multitarget nontoxic approach for cancer management. Mol Nutr Food Res. 2016 Jun;60(6):1364-73.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26842968/
302. Kaur IP, Deol PK, Kondepudi KK, Bishnoi M. Anticancer Potential of Ginger: Mechanistic and Pharmaceutical Aspects. Curr Pharm Des. 2016;22(27):4160-72. Review.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27290916/
303. Wang CZ, Qi LW, Yuan CS. Cancer Chemoprevention Effects of Ginger and its Active Constituents: Potential for New Drug Discovery. Am J Chin Med. 2015;43(7):1351-63.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26477795/
304. Inglis JE, Lin PJ, Kerns SL, et al. Nutritional Interventions for Treating Cancer-Related Fatigue: A Qualitative Review. Nutr Cancer. 2019;71(1):21-40.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30688088/
305. Ben-Arye E, Lavie O, Samuels N, et al. Safety of herbal medicine use during chemotherapy in patients with ovarian cancer: A ‘‘bedside-to-bench’’ approach. Med Oncol 2017; 34:54.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28238155
306. Jordan K, Jahn F, Aapro M. Recent developments in the prevention of chemotherapy-induced nausea and vomiting (CINV): a comprehensive review. Ann Oncol. 2015 Jun;26(6):1081-1090.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25755107/
307. Ben-Arye E, Samuels N, Lavie O. Integrative Medicine for Female Patients with Gynecologic Cancer. J Altern Complement Med. 2018 Sep/Oct;24(9-10):881-889.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30247969
308. Yamahara J, Rong HQ, Naitohh Y, et al. Inhibition of cytotoxic drug-induced vomiting in suncus by a ginger constituent. J Ethnopharm, 1989, 27:353-355.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2615441/
309. Martini S, Iorio GC, Arcadipane F, et al. Prospective assessment of taste impairment and nausea during radiotherapy for head and neck cancer. Med Oncol. 2019 Apr 9;36(5):44.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30968205/
310. Bhargava R, Chasen M, Elten M, MacDonald N. The effect of ginger (Zingiber officinale Roscoe) in patients with advanced cancer. Support Care Cancer. 2020 Jul;28(7):3279-3286.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31745695/
311. Mohammadi F, Nikzad H, Taghizadeh M, et al. Protective effect of Zingiber officinale extract on rat testis after cyclophosphamide treatment. Andrologia. 2014 Aug;46(6):680-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23889539/
312. Aghaie S, Nikzad H, Mahabadi JA, et al. Protective effect of combined pumpkin seed and ginger extracts on sperm characteristics, biochemical parameters and epididymal histology in adult male rats treated with cyclophosphamide. 2016 Sep;91(4):382-90.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26714700/
313. Carrasco FR, Schmidt G, Romero AL, et al. Immunomodulatory activity of Zingiber officinale Roscoe, Salvia officinalis L. and Syzygium aromaticum L. essential oils: evidence for humor- and cell-mediated responses. J Pharm Pharmacol. 2009 Jul;61(7):961-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19589240/
314. Liu CM, Kao CL, Tseng YT, et al. Ginger Phytochemicals Inhibit Cell Growth and Modulate Drug Resistance Factors in Docetaxel Resistant Prostate Cancer Cell. Molecules. 2017 Sep 5;22(9).  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28872603/
315. Uthaipaisanwong A, Oranratanaphan S, Musigavong N. Effects of ginger adjunct to the standard prophylaxis on reducing carboplatin and paclitaxel-induced nausea vomiting: a randomized controlled study. Support Care Cancer. 2020 Aug;28(8):3831-3838.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31834519/
316. Chen XW, Sneed KB, Zhou SF. Pharmacokinetic profiles of anticancer herbal medicines in humans and the clinical implications. Curr Med Chem. 2011;18(21):3190-210.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21671861
317. El-Ashmawy NE, Khedr NF, El-Bahrawy HA, Abo Mansour HE. Ginger extract adjuvant to doxorubicin in mammary carcinoma: study of some molecular mechanisms. Eur J Nutr. 2018 Apr;57(3):981-989.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28229277/
318. Ajith TA, Hema U, Aswathi S. Zingiber officinale Roscoe ameliorates anticancer antibiotic doxorubicin-induced acute cardiotoxicity in rat. J Exp Ther Oncol. 2016 Jul;11(3):171-175.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28471121/
319. Ajith TA, Aswathy MS, Hema U. Protective effect of Zingiber officinale roscoe against anticancer drug doxorubicin-induced acute nephrotoxicity. Food Chem Toxicol. 2008 Sep;46(9):3178-81.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18680783/
320. Hosseini A, Shafiee-Nick R, Mousavi SH. Combination of Nigella sativa with Glycyrrhiza glabra and Zingiber officinale augments their protective effects on doxorubicin-induced toxicity in h9c2 cells. Iran J Basic Med Sci. 2014 Dec;17(12):993-1000.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25859303/
321. El-Bakly WM, Louka ML, El-Halawany AM, Schaalan MF. 6-gingerol ameliorated doxorubicin-induced cardiotoxicity: role of nuclear factor kappa B and protein glycation. Cancer Chemother Pharmacol. 2012 Dec;70(6):833-41.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23014738/
322. Treetip Ratanavalachai, Sumon Thitiorul, et al. Synergistic Genotoxic Effects and Modulation of Cell Cycle by Ginger Ethanolic Extracts in Adjunct to Doxorubicin in Human Lymphocytes In Vitro. J Med Assoc Thai. 2015 Apr;98 Suppl 3:S101-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26387396/
323. Stargrove M, Treasure J, McKee D. Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008.  https://www.elsevier.com/books/herb-nutrient-and-drug-interactions/stargrove/978-0-323-02964-3
324. Quimby EL. The use of herbal therapies in pediatric oncology patients: treating symptoms of cancer and side effects of standard therapies. J Pediatr Oncol Nurs. 2007 Jan-Feb;24(1):35-40.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17185400/
325. Boozari M, Hosseinzadeh H. Natural medicines for acute renal failure: A review. Phytother Res. 2017 Dec;31(12):1824-1835.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29027276
326. Sharma SS, Gupta YK. Reversal of cisplatin-induced delay in gastric emptying in rats by ginger (Zingiber officinale). J Ethnopharmacol. 1998 Aug;62(1):49-55.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9720611/
327. Sharma SS, Kochupillai V, Gupta SK, Seth SD, Gupta YK. Antiemetic efficacy of ginger (Zingiber officinale) against cisplatin-induced emesis in dogs. J Ethnopharmacol. 1997 Jul;57(2):93-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9254112
328. Feng X, Cheng Q, Meng Q, Yang Y, Nie K. Effects of ondansetron and [6]-gingerol on pica and gut microbiota in rats treated with cisplatin. Drug Des Devel Ther. 2019 Aug 1;13:2633-2641.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31534312/
329. Zhong LY, Tong HL, Zhu J, Lv M. Pharmacological effects of different ginger juices on the concurrent symptoms in animal models of functional dyspepsia: A comparative study. Food Sci Nutr. 2019 Jun 17;7(7):2205-2213.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31367349/
330. Qian QH, Yue W, Chen WH, et al. Effect of gingerol on substance P and NK1 receptor expression in a vomiting model of mink. Chin Med J. 2010;123: 478-484.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20193490/
331. El-Hawwary AA, Omar NM. The influence of ginger administration on cisplatin-induced cardiotoxicity in rat: Light and electron microscopic study. Acta Histochem. 2019 Jul;121(5):553-562.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31068261/
332. Fekry E, Rahman AA, Awny MM, Makary S. Protective effect of mirtazapine versus ginger against cisplatin-induced testicular damage in adult male albino rats. Ultrastruct Pathol. 2019;43(1):66-79.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30929557/
333. Ajith T, Nivitha V, Usha S. Zingiber officinale Roscoe alone and in combination with α‐tocopherol protect the kidney against cisplatin‐ induced acute renal failure. Food and Chemical Toxicology, 2007;45, 921–927.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17210214/
334. Kaygusuzoglu E, Caglayan C, Kandemir FM, et al. Zingerone ameliorates cisplatin-induced ovarian and uterine toxicity via suppression of sex hormone imbalances, oxidative stress, inflammation and apoptosis in female wistar rats. Biomed Pharmacother. 2018 Jun;102:517-530.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29587238/
335. Alibakhshi T, Khodayar MJ, Khorsandi L, et al. Protective effects of zingerone on oxidative stress and inflammation in cisplatin-induced rat nephrotoxicity. Biomed Pharmacother. 2018 Sep;105:225-232.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29857302/
336. Mohamed HE, Badawy MMM. Modulatory effect of zingerone against cisplatin or γ-irradiation induced hepatotoxicity by molecular targeting regulation. Appl Radiat Isot. 2019 Dec;154:108891.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31536909/
337. Zhang F, Zhang JG, Qu J, et al. Assessment of anti-cancerous potential of 6-gingerol (Tongling White Ginger) and its synergy with drugs on human cervical adenocarcinoma cells. Food Chem Toxicol. 2017 Nov;109(Pt 2):910-922.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28249781/
338. Woźniak M, Makuch S, Winograd K, et al. 6-Shogaol enhances the anticancer effect of 5-fluorouracil, oxaliplatin, and irinotecan via increase of apoptosis and autophagy in colon cancer cells in hypoxic/aglycemic conditions. BMC Complement Med Ther. 2020 May 11;20(1):141.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32393373/
339. Hu SM , Yao XH, Hao YH, et al. 8‑Gingerol regulates colorectal cancer cell proliferation and migration through the EGFR/STAT/ERK pathway. Int J Oncol. 2020 Jan;56(1):390-397.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31814036/
340. Abdul-Hamid M, Salah M. Intervention of ginger or propolis ameliorates methotrexate-induced ileum toxicity. Toxicol Ind Health. 2016 Feb;32(2):313-22.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24097362/
341. Mizuno D, Konoha-Mizuno K, Mori M, et al. An In Vitro System Comprising Immortalized Hypothalamic Neuronal Cells (GT1-7 Cells) for Evaluation of the Neuroendocrine Effects of Essential Oils. Evid Based Complement Alternat Med. 2015;2015:343942.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26576190/
342. Alsherbiny MA, Abd-Elsalam WH, El Badawy SA, et al. Ameliorative and protective effects of ginger and its main constituents against natural, chemical and radiation-induced toxicities: A comprehensive review. Food Chem Toxicol. 2019;123:72–97.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30352300/
343. Jagetia G. Radioprotective Potential of Plants and Herbs against the Effects of Ionizing Radiation. J Clin Biochem Nutr. 2007 Mar;40(2):74-81.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18188408/
344. Jagetia G, Baliga M, Venkatesh P. Ginger (Zingiber officinale Rosc.), a dietary supplement, protects mice against radiation-induced lethality: mechanism of action. Cancer Biother Radiopharm. 2004 Aug;19(4):422-35.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15453957/
345. Jagetia G, Baliga M, Venkatesh P, Ulloor JN. Influence of ginger rhizome (Zingiber officinale Rosc) on survival, glutathione and lipid peroxidation in mice after whole-body exposure to gamma radiation. Radiat Res. 2003 Nov;160(5):584-92.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14565823/
346. Guahk GH, Ha SK, Jung HS, et al. Zingiber officinale protects HaCaT cells and C57BL/6 mice from ultraviolet B-induced inflammation. J Med Food. 2010 Jun;13(3):673-80.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20521990/
347. Sharma A, Haksar A, Chawla R, et al. Zingiber officinale Rosc. modulates gamma radiation-induced conditioned taste aversion. Pharmacol Biochem Behav. 2005;81:864-870.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16023187/
348. Haksar A, Sharma A, Chawla R, et al. Zingiber officinale exhibits behavioral radioprotection against radiation-induced CTA in a gender-specific manner. Pharmacol Biochem Behav. 2006;84:179-188.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16797061/
349. Saberi H, Keshavarzi B, Shirpoor A, et al. Rescue effects of ginger extract on dose dependent radiation-induced histological and biochemical changes in the kidneys of male Wistar rats. Biomed Pharmacother. 2017 Oct;94:569-576.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28780473/
350. Luo Y, Chen X, Luo L, Zhang Q, Gao C, Zhuang X, Yuan S, Qiao T. [6]-Gingerol enhances the radiosensitivity of gastric cancer via G2/M phase arrest and apoptosis induction. Oncol Rep. 2018 May;39(5):2252-2260.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29512739/
351. Thongrakard V, Ruangrungsi N, Ekkapongpisit M, et al. Protection from UVB Toxicity in Human Keratinocytes by Thailand Native Herbs Extracts. Photochem Photobiol. 2014 Jan;90(1):214-24.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23931284/
352. Deol PK, Khare P, Bishnoi M, Kondepudi KK, Kaur IP. Coadministration of ginger extract-Lactobacillus acidophilus (cobiotic) reduces gut inflammation and oxidative stress via downregulation of COX-2, i-NOS, and c-Myc. Phytother Res. 2018 Oct;32(10):1950-1956.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29876980
353. Okda TM, Abd-Alhaseeb MM, Barka K, Ragab NM. Ginger potentiates the effects of silymarin on liver fibrosis induced by CCL4: the role of galectin-8. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2019 Jan;23(2):885-891.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30720197/
354. Sanatani M, Younus J, Stitt L, Malik N. Tolerability of the combination of ginger (Zingiber officinalis), gentian (Gentiana lutea) and turmeric (Curcuma longa) in patients with cancer-associated anorexia. J Complement Integr Med. 2015 Mar;12(1):57-60.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25324460/
355. Ramadan G, El-Menshawy O. Protective effects of ginger-turmeric rhizomes mixture on joint inflammation, atherogenesis, kidney dysfunction and other complications in a rat model of human rheumatoid arthritis. Int J Rheum Dis. 2013 Apr;16(2):219-29.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23773648/
356. Ademiluyi AO, Oboh G, Ogunsuyi OB, Akinyemi AJ. Attenuation of gentamycin-induced nephrotoxicity in rats by dietary inclusion of ginger (Zingiber officinale) and turmeric (Curcuma longa) rhizomes. Nutr Health. 2012 Oct;21(4):209-18.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24197862
357. Hussain N, Hashmi AS, Wasim M, et al. Synergistic potential of Zingiber officinale and Curcuma longa to ameliorate diabetic-dyslipidemia. Pak J Pharm Sci. 2018 Mar;31(2):491-498.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29618440/
358. Ahmed RS, Sharma SB. Biochemical studies on combined effects of garlic (Allium sativum Linn) and ginger (Zingiber officinale Rosc) in albino rats. Indian J Exp Biol. 1997 Aug;35(8):841-3.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9475058/
359. Madkor HR, Mansour SW, Ramadan G. Modulatory effects of garlic, ginger, turmeric and their mixture on hyperglycaemia, dyslipidaemia and oxidative stress in streptozotocin-nicotinamide diabetic rats. Br J Nutr. 2011 Apr;105(8):1210-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21144104/
360. Araya-Quintanilla F, Gutierrez-Espinoza H, Munoz-Yanez MJ, et al. Effectiveness of Ginger on Pain and Function in Knee Osteoarthritis: A PRISMA Systematic Review and Meta-Analysis. Pain Physician. 2020 Mar;23(2):E151-E161.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32214292
361. Bolognesi G, Belcaro G, Feragalli B, et al. Movardol (N-acetylglucosamine, Boswellia serrata, ginger) supplementation in the management of knee osteoarthritis: Preliminary results from a 6-month registry study. Eur Rev Med Pharmacol Sci 2016; 20:5198-5204.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28051248/
362. Kazemian A, Toghiani A, Shafiei K, et al. Evaluating the efficacy of mixture of Boswellia carterii, Zingiber officinale, and Achillea millefolium on severity of symptoms, anxiety, and depression in irritable bowel syndrome patients. J Res Med Sci. 2017 Nov 28;22:120.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29259631
363. Vaishya R, Agarwal AK, Shah A, Vijay V, Vaish A. Current status of top 10 nutraceuticals used for Knee Osteoarthritis in India. J Clin Orthop Trauma. 2018 Oct-Dec;9(4):338-348.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30449982/
364. Rondanelli M, Riva A, Morazzoni P. The effect and safety of highly standardized Ginger (Zingiber officinale) and Echinacea (Echinacea angustifolia) extract supplementation on inflammation and chronic pain in NSAIDs poor responders. A pilot study in subjects with knee arthrosis. Nat Prod Res. 2017;31(11):1309–1313.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27737573
365. Dall'Acqua S, Grabnar I, Verardo R, et al. Combined extracts of Echinacea angustifolia DC. and Zingiber officinale Roscoe in softgel capsules: Pharmacokinetics and immunomodulatory effects assessed by gene expression profiling. Phytomedicine. 2019 Dec;65:153090.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31557666/
366. Hasenöhrl RU, Nichau CH, Frisch CH, et al. Anxiolytic-like effect of combined extracts of Zingiber officinale and Ginkgo biloba in the elevated plus-maze. Pharmacol Biochem Behav. 1996 Feb;53(2):271-5.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8808131
367. Hasenöhrl RU, Topic B, Frisch C, et al. Dissociation between anxiolytic and hypomnestic effects for combined extracts of zingiber officinale and Ginkgo biloba, as opposed to diazepam. Pharmacol Biochem Behav. 1998 Feb;59(2):527-35.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9477004
368. Topic B, Hasenöhrl RU, Häcker R, Huston JP. Enhanced conditioned inhibitory avoidance by a combined extract of Zingiber officinale and Ginkgo biloba. Phytother Res. 2002 Jun;16(4):312-5.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12112284
369. Topic B, Tani E, Tsiakitzis K, et al. Enhanced maze performance and reduced oxidative stress by combined extracts of zingiber officinale and Ginkgo biloba in the aged rat. Neurobiol Aging. 2002 Jan-Feb;23(1):135-43.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11755028
370. Giacosa A, Guido D, Grassi M, et al. The Effect of Ginger (Zingiber officinalis) and Artichoke (Cynara cardunculus) Extract Supplementation on Functional Dyspepsia: A Randomised, Double-Blind, and Placebo-Controlled Clinical Trial. Evid Based Complement Alternat Med. 2015;2015:915087.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25954317
371. Lazzini S, Polinelli W, Riva A, Morazzoni P, Bombardelli E. The effect of ginger (Zingiber officinalis) and artichoke (Cynara cardunculus) extract supplementation on gastric motility: a pilot randomized study in healthy volunteers. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2016;20(1):146-9.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26813467
372. Azzeh FS. Synergistic effect of green tea, cinnamon and ginger combination on enhancing postprandial blood glucose. Pak J Biol Sci. 2013 Jan 15;16(2):74-9.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24199490
373. Khaki A, Khaki AA, Hajhosseini L, Golzar FS, Ainehchi N. The anti-oxidant effects of ginger and cinnamon on spermatogenesis dys-function of diabetes rats. Afr J Tradit Complement Altern Med. 2014 Jun 4;11(4):1-8.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25392573
374. Abdel-Moneim A, Morsy BM, Mahmoud AM, et al. Beneficial therapeutic effects of Nigella sativa and/or Zingiber officinale in HCV patientsin Egypt. EXCLI J. 2013 Nov 11;12:943-55.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27298610
375. Essawy AE, Abdel-Wahab WM, Sadek IA, Khamis OM. Dual protective effect of ginger and rosemary extracts against CCl4-induced hepatotoxicity in rats. Environ Sci Pollut Res Int. 2018 Jul;25(20):19510-19517.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29730760
376. Abdel-Gabbar M, Ahmed RR, Kandeil MA, et al. Administration of ginger and/or thyme has ameliorative effects on liver and kidney functions of V-line rabbits: Histological and biochemical studies. J Anim Physiol Anim Nutr (Berl). 2019 Nov;103(6):1758-1767.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31441113/
377. Kandeil MA, Mohamed AEH, Abdel Gabbar M, et al. Ameliorative effects of oral ginger and/or thyme aqueous extracts on productive and reproductive performance of V-line male rabbits. J Anim Physiol Anim Nutr (Berl). 2019 Sep;103(5):1437-1446.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31334576/
378. Shati AA, Elsaid FG. Effects of water extracts of thyme (Thymus vulgaris) and ginger (Zingiber officinale Roscoe) on alcohol abuse. Food Chem Toxicol. 2009 Aug;47(8):1945-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19457445/
379. Tiran D. Nausea and vomiting in pregnancy: safety and efficacy of self-administered complementary therapies. Complement Ther Nurs Midwifery. 2002;8(4):191–196.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12463608/
380. Hollyer T, Boon H, Georgousis A, et al. The use of CAM by women suffering from nausea and vomiting during pregnancy. Complement Altern Med. 2002;2(1):5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12033990/
381. Tsui B, Dennehy CE, Tsourounis C. A survey of dietary supplement use during pregnancy at an academic medical center. Am J Obstet Gynecol. 2001;185(2):433–437.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11518905/
382. Broussard CS, Louik C, Honein MA, Mitchell AA; National Birth Defects Prevention Study. Herbal use before and during pregnancy. Am J Obstet Gynecol. 2010 May;202(5):443.e1-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20035911/
383. Stanisiere J, Mousset PY, Lafay S. How Safe Is Ginger Rhizome for Decreasing Nausea and Vomiting in Women during Early Pregnancy? Foods. 2018 Apr 1;7(4).  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29614764
384. Dante G, Bellei G, Neri I, Facchinetti F. Herbal therapies in pregnancy: what works? Curr Opin Obstet Gynecol, 2014, 26:83–91.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24535321
385. Grant KL, Lutz RB. Ginger. Am J Health Syst Pharm. 2000 May 15;57(10):945-7.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10832493
386. Ahmed M, Hwang JH, Choi S, Han D. Safety classification of herbal medicines used among pregnant women in Asian countries: a systematic review. BMC Complement Altern Med. 2017 Nov 14;17(1):489.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29137614
387. Jewell D, Young G. Interventions for nausea and vomiting in early pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2003;(4) CD000145.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14583914
388. Bode AM, Dong Z. The Amazing and Mighty Ginger. In: Benzie IFF, Wachtel-Galor S, editors. Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects. 2nd edition. Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis; 2011. Chapter 7.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22593941
389. Boltman-Binkowski H. A systematic review: Are herbal and homeopathic remedies used during pregnancy safe? Curationis. 2016 Apr 13;39(1):1514.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27246791/
390. Festin M. Nausea and vomiting in early pregnancy. BMJ Clin Evid. 2014 Mar 19;2014. pii: 1405.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24646807
391. Thomson M, Corbin R, Leung L. Effects of ginger for nausea and vomiting in early pregnancy: a meta-analysis. J Am Board Fam Med. 2014 Jan-Feb;27(1):115-22.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24390893/
392. Ding M, Leach M, Bradley H. The effectiveness and safety of ginger for pregnancy-induced nausea and vomiting: a systematic review. Women Birth. 2013 Mar;26(1):e26-30.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22951628/
393. Borelli F, Capasso R, Aviello G, Pittler MH, Izzo AA. Effectiveness and safety of ginger in the treatment of pregnancy-induced nausea and vomiting. Obstet Gyencol. 2005;105(4):849–56.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15802416/
394. Matthews A, Haas DM, O'Mathúna DP, et al. Interventions for nausea and vomiting in early pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Mar 21;(3):CD007575.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24659261/
395. Lindblad AJ, Koppula S. Ginger for nausea and vomiting of pregnancy. Can Fam Physician. 2016 Feb;62(2):145.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26884528/
396. Smith C, Crowther C, Willson K, et al. A randomized controlled trial of ginger to treat nausea and vomiting in pregnancy. Obstetrics & Gynecology 2004; 103(4):639–45.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15051552/
397. Portnoi G, Chng LA, Karimi-Tabesh L, et al. Prospective comparative study of the safety and effectiveness of ginger for the treatment of nausea and vomiting in pregnancy. Am J Obstet Gynecol. 2003;189:1374–1377.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14634571/
398. Sheehan P. Hyperemesis gravidarum--assessment and management. Aust Fam Physician. 2007 Sep;36(9):698-701. Review.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17885701
399. Maitre S, Neher J, Safranek S. FPIN’s clinical inquiries: ginger for the treatment of nausea and vomiting in pregnancy. Am Fam Physician. 2011 Nov 15;84(10):1-2.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22195316
400. Tan PC, Omar SZ. Contemporary approaches to hyperemesis during pregnancy. Curr Opin Obstet Gynecol. 2011 Apr;23(2):87-93.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21297474
401. Ozgoli G, Saei Ghare Naz M. Effects of Complementary Medicine on Nausea and Vomiting in Pregnancy: A Systematic Review. Int J Prev Med. 2018 Aug 30;9:75.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30319738
402. Ozgoli G, Goli M, Simbar M. Effects of ginger capsules on pregnancy, nausea, and vomiting. J Altern Complement Med. 2009 Mar;15(3):243-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19250006/
403. Sridharan K, Sivaramakrishnan G. Interventions for treating nausea and vomiting in pregnancy: a network meta-analysis and trial sequential analysis of randomized clinical trials. Expert Rev Clin Pharmacol. 2018 Nov;11(11):1143-1150.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30261764
404. Samavati R, Ducza E, Hajagos-Tóth J, Gaspar R. Herbal laxatives and antiemetics in pregnancy. Reprod Toxicol. 2017 Sep;72:153-158.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28610933
405. Viljoen E, Visser J, Koen N, et al. A systematic review and meta‐analysis of the effect and safety of ginger in the treatment of pregnancy‐associated nausea and vomiting. Nutrition Journal, 2014, 13(1), 20.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24642205
406. McParlin C, O'Donnell A, Robson SC, et al. Treatments for Hyperemesis Gravidarum and Nausea and Vomiting in Pregnancy: A Systematic Review. JAMA. 2016 Oct 4;316(13):1392-1401.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27701665/
407. Lete I, Allué J. The Effectiveness of Ginger in the Prevention of Nausea and Vomiting during Pregnancy and Chemotherapy. Integr Med Insights. 2016 Mar 31;11:11-7. eCollection 2016.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27053918/
408. Vutyavanich T, Kraisarin T, Ruangsri R. Ginger for nausea and vomiting in pregnancy: randomized, double-masked, placebo-controlled trial. Obstet Gynecol. 2001 Apr;97(4):577-82.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11275030/
409. Keating A, Chez RA. Ginger syrup as an antiemetic in early pregnancy. Alternat. Ther. 2002; 8(5):89-91.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12233808/
410. dup 393
411. dup 396
412. Sonkusare S. Hyperemesis gravidarum: a review. Med J Malaysia. 2008 Aug;63(3):272-6.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19248711
413. Tiran D. Ginger to reduce nausea and vomiting during pregnancy: evidence of effectiveness is not the same as proof of safety. Complement Ther Clin Pract. 2012;18:22–5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22196569/
414. Barrett B, Kiefer D, Rabago D. Assessing the risks and benefits of herbal medicine: An overview of scientific evidence. Alternative Therapies 1999; 5: 40–9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10394673/
415. Ernst E, Pittler MH. Efficacy of ginger for nausea and vomiting: a systematic review of randomised controlled clinical trials. British Journal of Anaesthesia 2000; 84: 367–71.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10793599/
416. Hodges PJ, Kam PC. The peri-operative implications of herbal medicines. Anaesthesia. 2002 Sep;57(9):889-99.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12190754/
417. O'Donnell A, McParlin C, Robson SC et al. Treatments for hyperemesis gravidarum and nausea and vomiting in pregnancy: a systematic review and economic assessment. Health Technol Assess. 2016 Oct;20(74):1-268.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27731292/
418. Choi JS, Han JY, Ahn HK, et al. Assessment of fetal and neonatal outcomes in the offspring of women who had been treated with dried ginger (Zingiberis rhizoma siccus) for a variety of illnesses during pregnancy. J Obstet Gynaecol. 2015 Feb;35(2):125-30.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25093607
419. Trabace L, Tucci P, Ciuffreda L, et al. “Natural” relief of pregnancy-related symptoms and neonatal outcomes: above all do no harm. J Ethnopharmacol 2015;174:396–402.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26325431/
420. Heitmann K, Nordeng H, Holst L. Safety of ginger use in pregnancy: results from a large population-based cohort study. Eur J Clin Pharmacol 2013;69:269–77.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22706624/
421. Jacobsgaard H (2008) [The pharmacists request that pregnant women consult physicians prior to GraviFrisk use]. Ugeskr Laeger 170:867.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18368741
422. Søndergaard K. [Ginger, pregnancy nausea and possible fetal injuries (testosterone effect)]. Ugeskr Laeger. 2008 Jan 28;170(5):359; author reply 359.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18260189
423. Shawahna R, Taha A. Which potential harms and benefits of using ginger in the management of nausea and vomiting of pregnancy should be addressed? A consensual study among pregnant women and gynecologists. BMC Complement Altern Med. 2017 Apr 8;17(1):204.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28390419
424. Fischer-Rasmussen W, Kjaer SK, Dahl C, Asping U. Ginger treatment of hyperemesis gravidarum. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 1991;38:19–24.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1988321/
425. dup 408
426. Ensiyeh J, Sakineh MA. Comparing ginger and vitamin B6 for the treatment of nausea and vomiting in pregnancy: a randomised controlled trial. Midwifery. 2009;25:649–53.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18272271/
427. Romm Aviva, MD. Botanical Medicine for Women’s Health. Churchill Livingstone, 2009.  https://www.elsevier.com/books/botanical-medicine-for-womens-health/romm/978-0-443-07277-2
428. McLay J, Izzati N, Pallivalapilla A, et al. Pregnancy, prescription medicines and the potential risk of herb-drug interactions: a cross-sectional survey. BMC Complement Altern Med 2017;17:543.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29258478/
429. Weidner MS, Sigwart K. Investigation of the teratogenic potential of a zingiber officinale extract in the rat. Reprod Toxicol. 2001 Jan-Feb;15(1):75-80.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11137381
430. Akhlaghi A, Ahangari YJ, Navidshad B, et al. Improvements in semen quality, sperm fatty acids, and reproductive performance in aged Cobb 500 breeder roosters fed diets containing dried ginger rhizomes (Zingiber officinale). Poult Sci. 2014 May;93(5):1236-44.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24795317
431. Ghlissi Z, Atheymen R, Boujbiha MA, et al. Antioxidant and androgenic effects of dietary ginger on reproductive function of male diabetic rats. Int J Food Sci Nutr. 2013 Dec;64(8):974-8.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23862759
432. Lee FK, Wang PH. Fertility-enhancing agents. J Chin Med Assoc. 2018 Nov;81(11):1013-1014.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30201186
433. Yılmaz N, Seven B, Timur H, et al. Ginger (zingiber officinale) might improve female fertility: A rat model. J Chin Med Assoc. 2018 Oct;81(10):905-911.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30093285
434. Herve T, Raphaël KJ, Ferdinand N, et al. Growth Performance, Serum Biochemical Profile, Oxidative Status, and Fertility Traits in Male Japanese Quail Fed on Ginger (Zingiber officinale, Roscoe) Essential Oil. Vet Med Int. 2018 Jun 28;2018:7682060.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30050674
435. Akbari A, Nasiri K, Heydari M, et al. The Protective Effect of Hydroalcoholic Extract of Zingiber officinale Roscoe (Ginger) on Ethanol-Induced Reproductive Toxicity in Male Rats. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017 Oct;22(4):609-617.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29228791
436. Afkhami Fathabad A, Shekarforoush S, et al. Attenuation of Sulfite-Induced Testicular Injury in Rats by Zingiber officinale Roscoe. J Diet Suppl. 2018 Jul 4;15(4):398-409.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28820276
437. Akbari A, Nasiri K, Heydari M, Mosavat SH. The Prophylactic Effect of Hydroalcoholic Extract of Zingiber Officinale (Ginger) on Ethanol-Induced Reproductive Toxicity in Male Rats. Iran J Med Sci. 2016 May;41(3 Suppl):S71.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27840537
438. Farombi EO, Adedara IA, Ajayi BO, et al. 6-Gingerol improves testicular function in mice model of chronic ulcerative colitis. Hum Exp Toxicol. 2018 Apr;37(4):358-372.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28421826
439. Moselhy WA, Helmy NA, Abdel-Halim BR, et al. Role of ginger against the reproductive toxicity of aluminium chloride in albino male rats. Reprod Domest Anim. 2012 Apr;47(2):335-43.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21790801
440. Shalaby MA, Hamowieh AR. Safety and efficacy of Zingiber officinale roots on fertility of male diabetic rats. Food Chem Toxicol. 2010 Oct;48(10):2920-4.  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20667464
441. Salihu M, Ajayi BO, Adedara IA, et al. 6-Gingerol-rich fraction from Zingiber officinale ameliorates carbendazim-induced endocrine disruption and toxicity in testes and epididymis of rats. Andrologia. 2017 Jun;49(5).  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27546232
442. Banihani SA. Effect of ginger (Zingiber officinale) on semen quality. Andrologia. 2019 Jul;51(6):e13296.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31012134/
443. Banihani SA. Ginger and Testosterone. Biomolecules. 2018 Oct 22;8(4). pii:E119.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30360442/
444. Lamxay V, de Boer HJ, Bjork L. Traditions and plant use during pregnancy, childbirth and postpartum recovery by the Kry ethnic group in Lao PDR. J Ethnobiol Ethnomed. 2011;7:14.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21569234/
445. Dhippayom T, Kongkaew C, Chaiyakunapruk N et al. Clinical effects of Thai herbal compress: A systematic review and meta-analysis. Evid Based Complement Alternat Med. 2015;2015:942378.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25861373/
446. Trainapakul C, Chaiyawattana M, Kanavitoon W, et al. Effect of milk ejection performance of postpartum mothers after breasts massage and compression with mini hot bag and herbal compress. Journal of Nursing and Education. 2010;3:75–91.  https://li01.tci-haijo.org/index.php/pnujr/article/view/134150
447. Ketsuwan S, Baiya N, Paritakul P et al. Effect of herbal compresses for maternal breast engorgement at postpartum: A randomized controlled trial. Breastfeed Med. 2018;13:361-5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29688768/
448. Paritakul P, Ruangrongmorakot K, Laosooksathit W et al. The effect of ginger on breast milk volume in the early postpartum period: A randomized, double-blind controlled trial. Breastfeed Med. 2016;11:361-5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27505611/
449. Bumrungpert A, Somboonpanyakul P, Pavadhgul P et al. Effects of fenugreek, ginger, and turmeric supplementation on human milk volume and nutrient content in breastfeeding mothers: A randomized double-blind controlled trial. Breastfeed Med. 2018;13:645-50.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30411974/
450. Sim TF, Sherriff J, Hattingh HL, Parsons R, Tee LB. The use of herbal medicines during breastfeeding: a population-based survey in Western Australia. BMC Complement Altern Med. 2013 Nov 13;13:317.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24219150/
451. Drugs and Lactation Database (LactMed). Bethesda (MD): National Library of Medicine (US); 2006.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30000845/
452. Mesri M, Esmaeili Saber SS, Godazi M, Roustaei Shirdel A, Montazer R, Koohestani HR, Baghcheghi N, Karimy M, Azizi N. The effects of combination of Zingiber officinale and Echinacea on alleviation of clinical symptoms and hospitalization rate of suspected COVID-19 outpatients: a randomized controlled trial. J Complement Integr Med. 2021 Mar 31;18(4):775-781. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33787192/
453. Mohammad A, Falahi E, Mohd et al. The effects of the ginger supplements on inflammatory parameters in type 2 diabetes patients: A systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. Clin Nutr ESPEN. 2021 Dec;46:66-72. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34857250/
454. Zare Javid A, Bazyar H, Gholinezhad H, et. al. The effects of ginger supplementation on inflammatory, antioxidant, and periodontal parameters in type 2 diabetes mellitus patients with chronic periodontitis under non-surgical periodontal therapy. A double-blind, placebo-controlled trial. Diabetes, Metab Syndr Obes Targets Ther [Internet] 2019 Sep 6; 12: pp. 1751-1761. https://www.dovepress.com/the-effects-of-ginger-supplementation-on-inflammatory-antioxidant-and-peer-reviewed-article-DMSO
455. Ebrahimzadeh A, Ebrahimzadeh A, Mirghazanfari SM, et al. The effect of ginger supplementation on metabolic profiles in patients with type 2 diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2022 May;65:102802. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35031435/
456. Talaei B, Mozaffari-Khosravi H, Bahreini S. The effect of ginger powder supplementation on blood pressure of patients with type 2 diabetes: a double-blind randomized clinical controlled trial. J Nutr Food Secur. 2018;3(2):70–78. https://www.sid.ir/en/Journal/ViewPaper.aspx?ID=452336
457. Azimi P, Ghiasvand R, Feizi A, et al. Effect of cinnamon, cardamom, saffron and ginger consumption on blood pressure and a marker of endothelial function in patients with type 2 diabetes mellitus: A randomized controlled clinical trial. Blood Press. 2016 Jun;25(3):133-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26758574/
458. Carvalho GCN, Lira-Neto JCG, Araújo MFM, et al. Effectiveness of ginger in reducing metabolic levels in people with diabetes: a randomized clinical trial. Rev Lat Am Enfermagem. 2020 Oct 9;28:e3369. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33053078/
459. Samadi M, Moradinazar M, Khosravy T, et al. A systematic review and meta-analysis of preclinical and clinical studies on the efficacy of ginger for the treatment of fatty liver disease. Phytother Res. 2022 Mar;36(3):1182-1193.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35106852/
460. Apariman S, Ratchanon S, Wiriyasirivej B. Effectiveness of ginger for prevention of nausea and vomiting after gynecological laparoscopy. Journal of the Medical Association of Thailand, 2006, 89(12), 2003–2009. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17214049/
461. Arfeen Z, Owen H, Plummer JL, et al. A double-blind randomized controlled trial of ginger for the prevention of postoperative nausea and vomiting. Anaesthesia and Intensive Care, 1995, 23(4), 449–452. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7485935/
462. Maroufi SS, Moradimajd P, Moosavi SAA, et al. Dose ginger have preventative effects on PONV-related eye surgery? A clinical trial. Anesthesiology and Pain Medicine, 2019, 9(5), e92072. https://brieflands.com/articles/aapm-92072.html
463. Pongrojpaw D, Chiamchanya C. The efficacy of ginger in prevention of post-operative nausea and vomiting after outpatient gynecological laparoscopy. J Med Assoc Thai 2003;86:244-50. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12757064/
464. Visalyaputra S, Petchpaisit N, Somcharoen K, Chaovaratana R. The efficacy of ginger root in the prevention of postoperative nausea and vomiting after outpatient gynecological laparoscopy. Anesthesia 1998;53:486-510. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9659029/
465. Nale, R, Bhave, S, Divekar DS. A comparative study of ginger and other routinely used antiemetics for prevention of post operative nausea and vomiting. Journal of Anaesthesiology, Clinical Pharmacology, 2007, 23(4), 405–410. https://www.cochranelibrary.com/es/central/doi/10.1002/central/CN-00708604/full
466. Naemi AR, Kashanitabar V, Kamali A, Shiva A. Comparison of the effects of haloperidol, metoclopramide, dexmedetomidine and ginger on postoperative nausea and vomiting after laparoscopic cholecystectomy. Journal of Medicine and Life, 2020, 13(2), 206–210. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32742515/