בדרך כלל נדרשת זהירות מיוחדת במצבים הבאים:
צמחי מרפא בעלי פוטנציאל אלרגני / תופעות לוואי
במקרים אלו רצוי להתחיל את השימוש בצמח באופן מוגבל ובמינונים נמוכים.
אם אפשר, רצוי לתת את הצמח הבעייתי כצמח בודד על מנת לבדוק את השפּעתו על המטופל האינדיבידואלי.
שילוב של צמחי מרפא עם תרופות
כאן תמצאו מאמר נרחב על מה הן בכלל תגובות הדדיות (אינטראקציות, רק בעברית) ומהם המנגנונים העומדים בבסיסן. למאמר >
המקום המומלץ לבדיקת אינטראקציות הוא efficasafe. מנוע האינטראקציות המתקדם בעולם, והוא שלנו :)
מידע נוסף על שילוב צמחי מרפא ותרופות באתר נטורופדיה ניתן למצוא בשני אופנים, דרך הצמחים או דרך התרופות:
אם מסתכלים על זה דרך התרופות, ערכנו עבורכם מדריך שימושי על פי סוגי התרופות הנפוצות כאן.
ואם מסתכלים על זה דרך הצמחים, אנחנו מפרטים במונוגרף של כל צמח על כל האינטראקציות שלו עם תרופות. כן, גם החיוביות :)
שילוב של צמחי מרפא עם תרופות יכול לגרום לתגובות הדדיות שונות:
א. המרצת תפקוד כבדי: לדוגמא, הצמח פרע מחורר (Hypericum perforatum) ממריץ את תפקוד הכבד ואת פעילותו בעיבוד וסילוק תרופות.
לפיכך, השימוש בצמח עלול להמריץ פירוק של תרופות רבות ולהוריד את רמתן בדם אל מתחת לסף הרפואי.
ב. האטת תפקוד כבדי: לדוגמא, מיץ אשכוליות מאט את קצב הפירוק של תרופות רבות בכבד, וצריכתו יחד עם תרופות עלולה להעלות את רמתן בדם מעבר לסף הרצוי.
אז איך נזהרים?
ישנן כמה דרכים להפחית את הסיכון ולוודא כי לשילוב הצמחים והתרופות אין השפעה שלילית:
התחלת נטילה במינון נמוך – חשוב במיוחד כשניתנים צמחי מרפא בעלי השפעה דומה להשפּעתה של התרופה שנוטל המטופל או צמחי מרפא בעלי פוטנציאל לתופעות לוואי או אלרגיות.
מומלץ להתחיל את הנטילה מהמינון הנמוך ביותר להשגת השפעה רפואית (ולעיתים אף בתת-מינון) ולהעלות את המינון בהדרגה, במידת הצורך, תוך כדי בדיקה מתמדת שלא נוצרות אצל המטופל תגובות שאינן רצויות.
ניטור ומעקב שוטף – חשוב במיוחד כאשר משלבים תרופות וצמחי מרפא בעלי פעילות דומה או פעילות מנוגדת.
במקרים אלו, מעקב קבוע אחר מדדים אובייקטיביים (רמת הסוכר בדם, רמת לחץ הדם, מדדי קרישיות וכד') יביא לכך שכל סטייה מן הרמה הנורמאלית תהיה מתועדת וניתן יהיה לתקנה. כך למשל, אדם המתחיל לקחת צמחי מרפא המורידים את רמת הסוכר בדם לצד תרופות להורדת סוכר יבחין חיש מהר כי רמת הסוכר נמוכה ויפנה אל המטפל או אל הרופא לשם התאמה מחדש של המינונים (של הצמחים או של התרופות).
הרחקה בין זמני הנטילה של צמחים ותרופות – לכל תרופה וצמח חלון פעילות וזמן מחצית חיים שונה. על מנת למקסם את פוטנציאל הספיגה והפעילות של כל חומר, מוטב להרחיק נטילה של חומרים שונים (ובמיוחד כאלה בעלי השפעה דומה, או חומרים שונים שידועים כמפריעים לספיגה זה של זה – כדוגמת טאנינים ואלקלואידים) וליצור מרווח של בין חצי שעה לשעתיים בין נטילת החומרים השונים.
יידוע הרופא המטפל – יש להנחות את המטופל ליידע את הרופא המטפל, עם תחילת נטילת צמחי המרפא. במידת הצורך, ואם זהו רצונו של המטופל, יוכל הרופא להתאים את המינון התרופתי, בהתאם להתקדמות הטיפול.
שימוש בצמחי מרפא בזמן הריון ו/או הנקה
נטילת צמחי מרפא בהריון – יש להשתמש בצמחים המותרים לשימוש בהריון בלבד, כלומר צמחים שבשימוש בהם לא נצפתה רעילות לעוברים, או השפעות טרטוגניות.
אין להשתמש בצמחים בעלי השפעה אמנוגוגית (ממריצת רחם), שכן אלו עלולים לגרום להפלה.
כמו כן רצוי שלא להשתמש בצמחי מרפא מרים שכן לאלו אנרגיה מנקזת כלפי מטה (לא בדיוק מה שאנחנו רוצים בזמן הריון).
מומלץ שלא לבצע תהליכי ניקוי בזמן הריון, שכן הרעלים שנאגרו ברקמותיה של האם, עלולים לעבור אל העובר. באם נדרש ניקוי שכזה, יש לבצעו עד כשלושה חודשים לפני תחילת ההריון, או בתום תקופת ההריון וההנקה.
ככלל, בהריון יש לצמצם את השימוש בצמחי מרפא לטיפול חיוני בלבד, ובכל מקרה יש להשתמש בצמחים עדינים ובטוחים (ללא פוטנציאל רעילות), להתחיל את השימוש במינונים נמוכים ככל הניתן להשגת פעילות רפואית ולוודא שלא מתרחשות תגובות בלתי רצויות.
לקריאה נוספת, צמחי מרפא מותרים ואסורים בזמן הריוֹן
נטילת צמחי מרפא בהנקה – יש להמנע משימוש בצמחים בעלי פוטנציאל רעילות, מאחר שחומרים מסוימים עלולים לעבור בחלב האם ולהגיע לתינוק היונק.
כמו כן, מוטב להימנע משימוש בצמחים העלולים לגרום להפרעה לייצור החלב או לייבוש שלו.
ניתן ואף רצוי לעשות שימוש בצמחים המשפרים את תנובת החלב.
יש לשים לב לשינויים בהתנהגותו של התינוק ולוודא שלא נוצרות תגובות המעידות על אלרגיות או רגישות לצמחי המרפא שנוטלת האם.
