דלדול עצם (אוסטיאופרוזיס) - טיפול טבעי

העצמות בגוף עוברות תהליכי הרס ובנייה תמידיים המווסתים על ידי הורמונים שונים (כגון אסטרוגן, טסטוסטרון, קלציטונין, הורמוני בלוטת התריס וכד') ומושפעים ממאמצים המופעלים על העצמות, תזונה, שימוש בתרופות, עישון ועוד. 

באם מופר האיזון בין תהליכי ההרס והבנייה ישנו איבוד מוגבר של מסת העצם, דחיסות המינרלים בעצם פוחתת והיא נהפכת לפריכה וחשופה יותר לשברים.

איבוד מסת העצם נפוץ בעיקר בעצמות שורש כף היד, גופי החוליות וצוואר הירך. 

אוסטאופורוזיס נפוצה בקרב נשים בגיל המעבר, אך קיימת גם בגברים מעל גיל 70. 

בדרך כלל, ירידה במסת העצם מתחילה בסביבות גיל 40 ומתבטאת באיבוד עצם בקצב של 1% לשנה. 

בקרב נשים בגיל המעבר, בעת חידלון הוסת קיימת האצה בקצב אובדן מסת העצם הנגרם עקב השינויים ההורמונליים (הפסקת הפרשת אסטרוגן מהשחלות).

קצב אובדן מסת העצם מגיע במצב זה עד כדי 2-4% לשנה. 

שלב זה נמשך כ- 5-10 שנים ולאחריו חוזר קצב איבוד העצם לכ- 1% בשנה. 

אצל גברים אין האצה של אובדן עצם, משום שאין שינוי קיצוני במאזן ההורמונלי, ולכן הם נוטים לסבול פחות מאוסטאופורוזיס.

קיימים מספר סוגים של אוסטאופורוזיס:

דלדול עצם לאחר חדלון הוסת - מתרחש בגיל המעבר עקב ירידה ברמות האסטרוגן.

דלדול עצם עקב זיקנה - מופיע בסביבות גיל 70 וקשור בחוסר איזון בין תהליכי הבנייה וההרס שבעצם.

דלדול עצם שניוני - יכול להופיע בכל גיל ולהיווצר כתוצאה ממחלות שונות (כגון כשל כלייתי, פעילות יתר של בלוטת התריס), נטילת תרופות (כגון סטרואידים או משתנים) או הרגלי חיים לקויים (כגון חוסר פעילות גופנית, תזונה לקויה).

דלדול עצם מסיבה שאינה ידועה - תופעה נדירה שעלולה להופיע בגילאים צעירים ללא סיבה מזוהה.  

תסמינים של דלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

צפיפות העצם פוחתת בהדרגה ולכן לעתים אינה מלווה בתסמינים בשלבים ההתחלתיים או בכלל.

צפיפות עצם נמוכה כשלעצמה אינה גורמת לכאבים. רק כאשר העצמות נשברות או נסדקות מופיעים כאבים עזים ולעתים גם עיוותים בעצמות בהתאם למקום הפגוע.

כאבי גב עשויים להופיע כאשר קיימת דחיסה של חוליות עמוד השדרה. בנוסף עלולה להתפתח עקמומיות (גיבנת) וירידה בגובה.

דלדול עצם מתמשך עלול להוביל למחלת מפרקים ניוונית אשר עלולה בתורה לגרום למוגבלות בתנועה ואף לנכות.

גורמים לדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

הגורם לדלדול עצם הינו חסר איזון בין התאים ההורסים (אוסטאוקלסטים) לתאים הבונים (אוסטאובלסטים) את העצמות. בנוסף, קיימים גורמי סיכון רבים לאוסטאופורוזיס הכוללים:

• מין – דלדול עצם נפוץ אצל נשים בעיקר בגיל המבוגר.
• גיל – דלדול עצם מתעצם בגיל הזיקנה.
• גזע – דלדול עצם שכיח יותר אצל נשים לבנות.
• תורשה – היסטוריה משפחתית של דלדול עצם מעלה את הסיכוי ללקות במחלה.
• משקל – הורמונים כגון אסטרוגן או אסטרון (הורמון הדומה לאסטרוגן ומופק מטסטוסטרון ברקמות השומן) זקוקים לשכבת שומן לצורכי אחסון וייצור. בקרב נשים רזות ישנה מסה נמוכה של רקמת שומן ולכן הן נוטות לסבול יותר מדלדול עצם.
• תזונה לא מאוזנת – תזונה דלה בסידן ובויטמינים ומינרלים החיוניים לבניית העצם.
• מחסור בוִיטמין D – ויטמין D מעודד ספיגת סידן מהמעי אל זרם הדם וכניסת סידן לעצמות.
• הפרעות במחזור הווסת – הפרעות כגון וסת ראשונה מאוחרת, הפסקת וסת מוקדמת, חידלון וסת (גיל המעבר), עקרות ועוד יכולות להוביל לאובדן עצם מוגבר.
• טסטוסטרון - רמות נמוכות של הורמון טסטוסטרון אצל גברים מעלות את הסיכוי לאובדן מסת עצם.
• פעילות גופנית – פעילות גופנית חשובה לבניית מסת העצם ושמירתה ולכן חוסר בפעילות גופנית מגביר אובדן מסת עצם.
• צריכה מוגברת של אלכוהול, קפאין ועישון.
• הפרעות בבלוטת התריס ויותרת התריס – יתר פעילות של בלוטת התריס ו/או הפרעות בבלוטת יותרת התריס גורמות לשיבוש בהפרשת הורמונים כגון קלציטונין, T3, T4, PTH אשר אחראים על משק הסידן בגוף.
• מחלות – מחלות כגון קרוהן וקוליטיס, כשל כלייתי, דלקת פרקים שיגרונית, מחלות כבד, אנרוקסיה, בולימיה ועוד עלולות להגביר אובדן מסת עצם.
• תרופות – שימוש ממושך בתרופות סטרואידיות, תרופות נוגדות עווית, תרופות סותרות חומצה, כימותרפיה ועוד עלול לגרום לאובדן מסת עצם.
• וִיטמין A – צריכה מופרזת של ויטמין A עלולה לגרום לעלייה ברמות הסידן בדם, סידן אשר מגיע מהעצמות.

אבחנה של דלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

אבחנה של דלדול עצם נעשית כאשר קיים חשד למחלה, בגיל המעבר אצל נשים ובגיל המבוגר בשני המינים.

כיום, בדיקת הבחירה הינה בדיקה דנסיטומטרית (DEXA - Dual Energy X-ray Absoritometry). בדיקה זו מסייעת למדידת צפיפות העצם ומשמשת לאבחון מוקדם של המחלה. במהלך הבדיקה שוכב המטופל במכשיר אשר סורק את העצמות (בדרך כלל נסרקות החוליות התחתונות בעמוד השדרה ועצמות האגן). המידע המתקבל מן הסריקה מעובד ומדורג לפי מדד המכונה T- Score. מדד זה נקבע לפי השוואה בין התוצאות המתקבלות לבין צפיפות עצם אצל אדם בריא. 

כאשר התוצאה המתקבלת הינה בין 0-1 מוגדר המצב כתקין, כאשר התוצאה המתקבלת הינה בין 1-2 ישנה צפיפות עצם נמוכה המצביעה על שלב מקדים לדלדול עצם וכאשר התוצאה בין 2-2.5 מוגדר המטופל כסובל מדלדול עצם.

בנוסף לבדיקת צפיפות העצם נעשות בדיקות מעבדה המודדות מדדים בדם ובשתן המצביעים על פירוק של רקמת העצם. בין מדדים אלו נכללים חומרים כגון פוספוטזה בסיסית (אנזים המשתתף בתהליך פירוק העצם), אוסטאוקלצין (חלבון המיוצר על ידי תאים בוני עצם), דאוקסיפירדינולין (תוצר פירוק של קולגן) ועוד.

כמו כן, נעשות בדיקות נוספות המודדות את תפקודי בלוטת התריס, הכבד והכליות.

שימוש בצילום רנטגן משמש לזיהוי סדקים ושברים בעצמות. 

בדיקה זו מלווה בחשיפה לקרינה גבוהה והינה בעלת רגישות נמוכה שכן היא מדגימה שברים וסדקים רק בשלבים מאוחרים של המחלה (לאחר שצפיפות העצם יורדת בכשליש).

טיפול קונבנציונאלי בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

הטיפול הקונבנציונאלי באוסטאופורוזיס מתמקד במניעת התפתחות המחלה אצל אנשים הנמצאים בדרגת סיכון והקטנת סיכון לשברים אצל אנשים המאובחנים עם המחלה. 

הטיפול נעשה בהתאם לחומרת מצבו של המטופל וכולל המלצות לאורח חיים (פעילות גופנית בונת עצם ותזונה עשירה בסידן) ומתן תרופות המאטות את איבוד רקמת העצם.

• טיפול הורמונלי - HRT - hormone replacement therapy - תרופות מסוג זה כגון Estradiol (Estrofem, Progynova) מכילות הורמונים סינתטיים המחקים באופן מלאכותי את פעילות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. השימוש בתרופות מסוג זה נעשה על מנת להאט את תהליך איבוד העצם וניתן לנשים בשלב של חידלון הוסת כטיפול מניעתי להתפתחות אוסטאופורוזיס. הטיפול בהורמונים המלאכותיים ובעיקר באסטרוגן הינו בעייתי ושנוי במחלוקת משום שבטווח הארוך עלול להעלות סיכון לסרטן השד, התפתחות אבני מרה והיווצרות קרישי דם. כמו כן, הטיפול עלול לכלול תופעות לוואי כגון בחילה, רגישות בשדיים, תסמינים של תסמונת קדם וסתית, דיכאון, הפרעות כבדיות, הגדלה שלשריר הרחם, עצירת שתן, הפרעות במשק הסוכר בסרום, כאבי ראש, השמנה, בצקתיות ואסתמה.
• ביספוספונטים - משפחה של תרופות אשר מעכבת פירוק עצם. התרופה מאזנת את היחס בין תאי עצם הורסים (אוסטאוקלסטים) לתאי עצם בונים (אוסטאובלסטים) לטובת יצירת עצם, על ידי פעולות שונות המתערבות בפעילות אנזימתית בעצמות. בעת נטילה של תרופות ממשפחה זו יש צורך לשמור על מאגרים זמינים של סידן וויטמין D. קיימות תרופות שונות בקבוצה זו אשר מותאמות על ידי הרופא המטפל בהתאם לגילו, מינו ומצבו של המטופל. דוגמא לתרופות מסוג זה: Alendronic Acid בינהם: Alendronate, Fosalan, Maxibone ו- Risedronic Acid- Actonel.
• SERM - selective estrogen receptor modulator - תרופות מסוג זה משפיעות על התאים הורסי העצם (אוסטאוקלסטים) ובכך מונעות את איבוד העצם. לתרופות אלו ישנה השפעה אסטרוגנית אך הן אינן גורמות לתופעות הלוואי המופיעות בנטילת HRT. בנוסף, התרופות משפרות את תמונת השומנים בדם ומפחיתות סיכון לסרטן השד וסרטן הרחם. עם זאת, השימוש בתרופות מסוג זה עלול להגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם. דוגמא לתרופה מסוג זה: Raloxifene (Evista).
• קלציטונין - תחליף סינתטי להורמון הקלציטונין המופרש מבלוטת התריס. תפקידו של הקלציטונין הינה לדכא את פעילותם של התאים הורסי העצם (אוסטאוקלסטים). הטיפול בקלציטונין יקר ולכן מוגבל לשימוש במקרים בהם קיימים שברים מרובים וכאבי עצם ממושכים. הטיפול ניתן באמצעות הזרקה תת עורית או תרסיס אף. דגומא לתרופות מסוג זה:  Salmon Calcitonin (Miacalcic, Salco).

טיפול טבעי בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס

הטיפול הטבעי בדלדול עצם נועד להפחית את מופע התסמינים וחומרתם ולמנוע את הידרדרות המחלה.

הטיפול הטבעי נעשה באמצעות שינויים תזונתיים, שימוש בצמחי מרפא ומתן תוספי תזונה ספציפיים ויכול להפחית את אובדן מסת העצם ולמנוע פגיעות אפשריות (כגון שברים) אשר גורמות להרעה משמעותית באיכות החיים של המטופל.

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן לראות עדויות רבות לחשיבות התזונה ולשימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בדלדול עצם.

המטרות העיקריות בטיפול הטבעי כוללות שיפור ספיגת ויטמינים ומינרלים (ובעיקר סידן, מגנזיום, ויטמין D, ויטמיני B וכד') החיוניים לשמירה על תקינות ומבנה העצמות, שמירה על חומציות תקינה במערכת העיכול (משפיעה על ספיגת מינרלים וויטמינים), איזון הורמונלי (במקרה וקיים שיבוש במאזן ההורמונלי) ואיזון פעילות בלוטת התריס (במקרים בהם קיים שיבוש בפעילות הבלוטה). 

להרחבה בנושא שיפור ספיגה ניתן להסתכל בערך טיפול טבעי לשיפור תהליכי ספיגה במערכת העיכול.

מבחינה תזונתית נרצה לספק לגוף את כל חומרי הבסיס לייצור תקין של רקמת עצם כגון סידן, ויטמין D, מגנזיום, חומצות שומן חיוניות וכד'.

במקביל רצוי להימנע מצריכת מזונות אשר מונעים, מפחיתים או פוגעים בספיגת הסידן ומגבירים סיכון לאובדן מסת עצם כגון מזונות עשירים בזרחן, מזונות עשירים בנתרן, חלבונים מן החי ועוד (סוגי המזונות מפורטים תחת הערך תזונה לטיפול בדלדול עצם).

במרבית המקרים התפריט היומי אינו מספק כמויות נאותות של רכיבים תזונתיים אשר חיוניים לשמירה על מבנה העצם ולכן נטילה של תוספי תזונה כגון סידן, ויטמין D, מגנזיום ועוד הינה הכרחית.

קיימים סוגים שונים של תוספי תזונה ויש לוודא כי המטופל נוטל את הסוגים הנכונים בשילובים נכונים ובמינונים מתאימים.

השימוש בצמחי מרפא נועד לסייע בשיפור הספיגה של רכיבים תזונתיים חיוניים הנעשה על ידי איזון חומציות הקיבה ושיפור תפקוד מערכת העיכול.

במקרה בו יש צורך באיזון הורמונלי נשתמש בצמחי מרפא המכילים פיטואסטרוגנים (הדומים בהשפּעתם להורמון האסטרוגן). צמחי מרפא אלו יסייעו בהפחתת שיעור דלדול העצם עקב הפרעות הורמונליות.

בנוסף, קיימת חשיבות רבה להקפדה על ביצוע פעילות גופנית מתונה וקבועה אשר חיונית לשמירה על בריאות העצם ותקינותה. מומלץ לבצע פעילות גופנית אשר מפעילה עומס על העצמות ויוצרת התנגדות המעודדת את פעילותם של תאים בוני עצם כגון ריצה, הליכה, טיפוס מדרגות, הרמת משקולות וכד'. 

כמו כן, חשיפה לקרני השמש (למשך 10 דקות ביום, בשעות הצהריים) חיונית לייצור של ויטמין D אשר מסייע לספיגה תקינה של סידן במערכת העיכול, חיוני לכניסה ויציאה של סידן מהעצמות ומונע את הפרשת הסידן בשתן.

חשוב לבצע בדיקות של פעילות בלוטת התריס ויותרת התריס על מנת לשלול מעורבות של הבלוטה בדלדול העצם. במידה וקיימת מעורבות של הבלוטה (בדרך כלל עודף פעילות) יש להוסיף טיפול מתאים כמפורט תחת הערך יתר פעילות של בלוטת התריס.

תזונה לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

הטיפול התזונתי באוסטאופורוזיס הינו בעל חשיבות רבה שכן תזונה נכונה ומאוזנת תסייע לשיפור תפקוד מערכת העיכול והמערכת ההורמונלית ותספק את הרכיבים התזונתיים החיוניים לשמירה על מבנה תקין של רקמת העצם. צריכת תפריט מאוזן המכיל מזונות עשירים   למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.  למידע השלם למנויים

צמחי מרפא לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

הטיפול בעזרת צמחי מרפא בדלדול עצם כולל מספר מטרות ביניהן שיפור תפקוד מערכת העיכול, איזון הורמונלי (במידת הצורך), איזון פעילות בלוטת התריס (במידת הצורך) והחשה של איחוי עצמות במקרים בהם מעורבים שברים.  למידע השלם למנויים

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

פורמולות לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

פורמולה לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס עם דגש על שיפור ספיגה, בנוזל:

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

רצוי לשלב עם הפורמולה גם חליטות של צמחי מרפא עשירים במינרלים כגון   למידע השלם למנויים

פורמולה לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס עם דגש על איזון הורמונלי, בנוזל:

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

רצוי לשלב עם הפורמולה גם חליטות של צמחי מרפא עשירים במינרלים כגון   למידע השלם למנויים

פורמולה לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס עם דגש על איזון הורמונלי, בכמוסות:

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

שילוב של צמחי מרפא ותרופות בטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

יש לברר האם נעשה שימוש בתרופות סותרות חומצה שכן אלו עלולות לפגוע בספיגת רכיבים תזונתיים חיוניים (כדוגמת סידן).

ניתן, בשילוב עם   למידע השלם למנויים

תוספי תזונה לטיפול בדלדול עצם / אוסטאופורוזיס:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בדלדול עצם והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

היבטים של גוף-נפש בדלדול עצם:
עיקר הקשר בין גוף ונפש בהקשר של דלדול עצם עוסק בבריחה מהעצמי, חוסר ערך עצמי ופריכותם של החיים הנבנים על בטחון חיצוני.
מדוע לאדם לברוח מעצמו?
לכך יש סיבות רבות:
ראשונה היא למידע השלם למנויים

מחקרים על דלדול עצם / אוסטאופורוזיס ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בדלדול עצם. למידע השלם למנויים