פרוביוטיקה

עודכן בתאריך 17/11/2024

כללי

פרוביוטיקה הינה מונח כולל למגוון רחב של חיידקים המכונים גם חיידקים ידידותיים המצויים במערכת העיכול. המילה פרוביוטיקה מקורה מיוון ומשמעותה "למען החיים" (פרו- למען ביוס- חיים).

במערכת העיכול קיימים למעלה מ- 500 סוגים שונים של חיידקים אשר חלקם מזיקים וחלקם מועילים (פרוביוטים) וקיימת חשיבות רבה לשמירה על איזון תקין ביניהם בפלורת המעי. החיידקים הידידותיים מתחרים עם החיידקים המזיקים על אתרי מחייה ומזון, מייצרים חומציות, מייצרים חומרים דמויי אנטיביוטיקה ומפרישים חומרים נוספים אשר מונעים את היכולת של חיידקים מזיקים, פטריות (כגון קנדידה) ופרזיטים שונים לגדול ולשגשג ובכך לגרום לאי סדירויות במערכת העיכול ולמחלות שונות.

פלורת מעיים מאוזנת חיונית לתהליכי הספיגה והעיכול של הרכיבים התזונתיים המגיעים מהמזון אותו אנו צורכים, לייצור של אנזימים וויטמינים אשר הכרחיים לתהליכים שונים בגוף ולשמירה על מאזן החומציות במערכת העיכול ולכן, היא חיונית לתהליכי הניקוי של הגוף ולשמירה על בריאות מערכות הגוף בפרט מערכות החיסון והעיכול.

דרך הפעולה של החיידקים הטובים עדיין אינה ברורה לחלוטין ודרושים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, קיימות השערות שונות כגון שימוש באותם הקולטנים בהם משתמשים המזהמים, הגברה של פעילות תאי מערכת החיסון, שליחה של מסרים וייצור חומרים שונים המשמידים את החיידקים המזיקים ועוד.

שתי המשפחות העיקריות של חיידקים פרוביוטים הינן; לקטובצילוס וביפידובקטריום. החיידקים מצויים לכל אורך מערכת העיכול (מהפה ועד לפי הטבעת) ובמערכת הרבייה.

לקטובצילוס –חיידקי הלקטובצילוס יכולים לחיות בסביבה חומצית ומסוגלים לייצר חומצה לקטית מתהליכי פירוק של פחמימות אשר יוצרת סביבה חומצית ומקשה על החיידקים המזיקים לשגשג. להלן מספר דוגמאות לחיידקים ממשפחה זו ותפקידם:
לקטובצילוס אסידופילוס (L. Acidophilus) – החיידק העמיד ביותר בפני חומציות הקיבה ומיצי המרה. מסייע לספיגה של רכיבים תזונתיים, מייצר לקטאז (אנזים המפרק את סוכר החלב), מפחית רמות של כולסטרול, מייצר חומרים דמויי אנטיביוטיקה, חיוני לייצור ויטמינים (משפחת ויטמיני B וויטמין K) ומפחית תסמינים של אי סדירות במערכת העיכול (נפיחות, גזים, עצירות וכד') ואלרגיות.
לקטובצילוס קזאי (L. Casei) ופאראקזאי (L. Paracasei) – חיוניים לפירוק קזאין (חלבון החלב), מונע נזקים של חומרים משמרים במזון, מסייעים לייצור ויטמיני B וויטמין K, עמידים בפני אנטיביוטיקה, מונעים שגשוג של מזהמים כגון קנדידה, הליקובקטר פילורי ואי- קולי, מונעים היווצרות תהליכים דלקתיים וחיוניים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות, שלשולים, תסמונת המעי הרגיז ופטרת נרתיקית.
לקטובצילוס רמנוסוס (L. Rhamnosus) - מסייע לספיגה של רכיבים תזונתיים, מייצר לקטאז (אנזים המפרק את סוכר החלב), חיוני לפירוק חלבונים, מגביר את הפעילות של תאי מערכת החיסון, מונע זיהומים במערכת העיכול, בנרתיק ובמערכת השתן, מפחית היווצרות תהליכים דלקתיים ותסמינים של תסמונת המעי הרגיז ומפחית תגובות אלרגיות.
לקטובצילוס לקטיס (L. lactis) – מסייע בייצור חומרים דמויי אנטיביוטיקה אשר מונעים צמיחה של חיידקים ופטריות. משמש בתעשיית המזון לתסיסה של חלב ולייצור מוצרי חלב, ירקות מוחמצים ולעיכוב התפתחות מזהמים בבשרים. מונע היווצרות תאים סרטניים במעי הגס, מדכא צמיחה של חיידקים כגון אי קולי וסלמונלה ומייצר חומרים דמויי אנטיביוטיקה אשר מסייעים בהשמדת מזהמים.
לקטובצילוס פלנטרום (L. Plantarum) – מצוי בכמויות גדולות במזון מן הצומח ונמצא בעיקר במעי הגס. מפחית פעילות של חיידקים מזיקים בתאי כבד וחיוני לייצור מי חמצן אשר מסייעים לטיפול בשלשול או תסמינים שונים אחרים במערכת העיכול הנוצרים עקב צמיחת יתר של פטריית הקנדידה.
לקטובצילוס בולגריקוס (L. Bulgaricus) ו- L.GG – מפחיתים רמות חומציות (PH) ומסייעים בייצור מי חמצן ובחומרים דמויי אנטיביוטיקה.
ביפידובקטריום - חיידקים המצויים במערכת הרבייה ולכל אורך מערכת העיכול בעיקר במעי הגס. להלן מספר דוגמאות לחיידקים ממשפחה זו ותפקידם:
ביפידובקטריום ביפידום (B. Bifidum) – מייצר חומצה לקטית וחומצה אצטית אשר מונעים התפתחות של חיידקים מזיקים, משתתף בייצור ויטמינים ממשפחת ויטמיני B, מונע שלשולים עקב נטילת תרופות אנטיביוטיות, מסייע לטיפול באי סדירות המערכת העיכול, יעיל לטיפול בצמיחת יתר של פטרית קנדידה, פטרת נרתיק ואלרגיות.
ביפידובקטריום ברבה (B. Breve) – מחזק את מערכת החיסון (ממריץ ייצור של נוגדנים במעי) ומקל על תסמינים של תסמונת המעי הרגיז. בנוסף, נצמד לרירית המעי הגס ומפריש חומרים דמויי אנטיביוטיקה אשר משמידים ומונעים הידבקות ושגשוג של חיידקים כגון אי קולי.
ביפידובקטריום לונגום (B. Longum) – משפר יציאות במצבי עצירות, מונע שלשולים אצל פגים, מונע התפתחות של פטריות, חיוני ליצירת ויטמיני B, מונע צמיחת חיידקים מזיקים במערכת הנשימה, תומך בפעילות מערכת החיסון וחשוב למניעה של סרטן המעי הגס ולטיפול בדלקות מעיים.
ביפידובקטריום לקטיס (B. Lactis) – מצוי במזונות מן הצומח ויעיל לטיפול במחלות מעי דלקתיות, תסמונת המעי הרגיז, אלרגיות שונות ועיכול לקוי של חלבונים.
ביפידובקטריום אינפנטיס (B. Infantis) – נמצא בעיקר במעי גס של תינוקות וילדים. חוסר בו עלול לגרום לשגשוג של חיידקים קשים ופטריות. חיוני לטיפול בדלקות מעיים והפרעות במערכת העיכול.

מקורות תזונתיים לפרוביוטיקה:

קיימים מספר מזונות המכונים "פרה –ביוטים" אשר משמשים כמזון ומהווים קרקע טובה לצמיחה, שגשוג ולהגברת הפעילות של החיידקים הידידותיים. מזונות אלו כוללים יוגורט (לא ממותק המכיל חיידקים חיים), חלב אם, כפיר, מיסו (פולי סויה מותססים), טמפה (פולי סויה המותססים עם פטריה) וירקות מוחמצים (כרוב, מלפפון). כמו כן קיימים מוזנות המכילים אוליגוסכרידים שהינם תרכובות סוכר אשר מתעכלות חלקית כאשר החלק הלא מעוכל עובר אל המעי הגס ושם משמש מזון לחיידקים ידידותיים. אוליגוסכרידים מצויים בפירות וירקות (בננות, עולש, שום, בצל, ארטישוק), דגנים מלאים וקטניות.

ככלל, מזונות ממקור צמחי ומזונות מלאים (ירקות ופירות, סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, קטניות וכד') מעודדים את הצמיחה והשגשוג של חיידקים ידידותיים במערכות העיכול והרבייה.

סינביוטיקה – מונח המגדיר מזונות (כגון יוגורט, חלב אם, כפיר) או תוספי תזונה המכילים חיידקים חיים ותרכובות (כגון פרוקטואוליגוסכרידים (FOS) אשר מעודדות צמיחה ופעילות של חיידקים ידידותיים.

תפקידים של פרוביוטיקה:

מגבירים ספיגה של חלבונים, שומנים, סידן, מגנזיום וזרחן.
מאזנים את פלורת המעי ומונעים שגשוג של חיידקים מזיקים, פטריות (כגון קנדידה) ופרזיטים. החיידקים הפרוביוטים יוצרים סביבה חומצית ומפרישים חומרים שונים אשר מונעים את צמיחתם ושגשוגם של החיידקים המזיקים ומזהמים נוספים.
מחזקים את פעילות מערכת החיסון – החיידקים הפרוביוטים מעוררים וממריצים את התגובה החיסונית על ידי הגברת ייצור של נוגדנים ומתווכים (ציטוקינים) במערכת החיסון והגברת פעילותם של תאי מערכת החיסון.
חיוניים להשבת המאזן התקין של פלורת המעי לאחר נטילת אנטיביוטיקה.
חיוניים לייצור ויטמינים ובעיקר ויטמיני B וויטמין K.
חיוניים לייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (חיוניות להזנת הרירית של המעי הגס), נוגדי חמצון וחומצות אמינו.
מסייעים בתהליכי ניקוי הגוף מרעלים.
מייצרים אנזימים המסייעים לפירוק המזון.
מעכבים יצירת תאים סרטניים והתפשטותם (בעיקר בסרטן מעי גס).
מסייעים בפירוק לקטוז (סוכר החלב) ויעילים במקרים של רגישות לחלב.

גורמים לחוסר בפרוביוטיקה:

תזונה – תזונה לא מאוזנת דלה בסיבים תזונתיים, ירקות, פירות ומזונות טריים ומלאים המכילה כמויות גדולות של מזון מתועש ומעובד, עתיר חלבון מן החי, וסוכרים מהווה מקור מזון לחיידקים מזיקים, פטריות ופרזיטים שונים ומגבירה סיכון לכניסתם אל מערכת העיכול.
מתח ולחץ – סטרס מתמשך משפיע על זרימת הדם למערכת העיכול ועל תנועתיות המעיים וגורם להפרת האיזון בפלורת המעי.
אנטיביוטיקה – כאמור, משמעות המילה פרוביוטיקה הינה "למען החיים" (פרו- למען ביוס- חיים) ובניגוד אליה עומדת משמעות המילה אנטיביוטיקה (אנטי- נגד ביוס- חיים). ואכן כך, האנטיביוטיקה משמידה בנוסף לחיידקים המזיקים גם את החיידקים הידידותיים ובכך מפחיתה כמותם של שחיידקים הפרוביוטיים ומפרה את האיזון בפלורת המעי.
תרופות נוספות – תרופות כגון נוגדות חומצה גורמות להפחתת החומציות במערכת העיכול ולהיווצרות סביבה בסיסית שאינה טובה להתפתחות החיידקים הידידותיים. גם שימוש ממושך בתרופות כגון גלולות נגד הריון, סטרואידים ונוגדי דלקת עלול להפר את האיזון בפלורת המעיים ולהפחית את כמותם של החיידקים הידידותיים.
שימוש בתחליפי חלב אם – שימוש בתחליפי חלב אם גורם לעיכוב בהתפתחות תקינה של מערכת העיכול.

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בפרוביוטיקה:

חוסר איזון בפלורת המעי יכול להתבטא בהפרעות שונות בעיקר במערכות העיכול, הרבייה, השתן, העור והחיסון.

מערכת העיכול – קיימות הפרעות שונות במערכת העיכול הנוצרות עקב חוסר בחיידקים ידידותיים כאשר העיקריות הינן תסמונת המעי הרגיז, רגישות לחלב ומוצריו, קנדידה והידבקות או התפתחות של זיהומים שונים. התסמינים האופייניים לחוסר בחיידקים ידידותיים במערכת העיכול יהיו ריח רע מהפה, פצעים בפה, נפיחויות, גזים, עצירות, שלשול ועוד.
מערכת הרבייה – ההפרעות העיקריות הנוצרות במערכת הרבייה עקב מחסור בחיידקים ידידותיים בפלורת הנרתיק והמעי הינה פטרת או דלקת נרתיקית. הפרעות אלו לרוב יהיו מלוות בהפרשות, גרד, אודם, יובש, כאבים וריחות לא נעימים.
מערכת השתן – חוסר בחיידקים ידידותיים עלול לגרום לכניסה של מזהמים אל מערכת השתן וליצירת דלקות בדרכי השתן המתבטאות בתסמינים כגון צריבה בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, שתן עכור בעל ריח חריף, כאבים בבטן תחתונה ועוד.
מערכת החיסון – מחסור בחיידקים ידידותיים גורם לחולשה של מערכת החיסון ומגביר את הסיכון להתפתחות או כניסת מזהמים שונים. אלרגיות שונות ונטייה להידבקות בזיהומים שונים יכולים להוות סמן לחולשה של המערכת החיסונית עקב מחזור בחיידקים ידידותיים.
מערכת העור – מחסור בחיידקים ידידותיים עלול לגרום לעיכול לא תקין של חלבונים או רכיבים תזונתיים אחרים ולהתפתחות של חיידקים אשר יכולים ליצור או להחריף הפרעות שונות במערכת העור כגון אטופיק דרמטיטיס, סבוריאה, פסוריאזיס, אקזמה ועוד.

עודף של פרוביוטיקה (רעילות):

לא קיימים דיווחים על רעילות עקב נטילת תוסף פרוביוטיקה. עם זאת, אצל אנשים מסוימים עלולות להופיע תופעות לוואי כגון גזים, נפיחות בבטן, עצירות או שלשול אשר ניתנות למניעה על ידי נטילת מינון התוסף בהדרגה והתאמתו לתלונות המטופל.

מינון יומי מומלץ של פרוביוטיקה לפי ה-(RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:

לא קיים מינון יומי מומלץ לפי ה- RDA.

טווח מינון לטיפול בחוסר פרוביוטיקה:

טווח המינון הטיפולי במצבים של מחסור בפרוביוטיקה נע בין 1-10 מיליארד חיידקים פעילים ביום במינון המחולק למספר מנות יומיות. בנוסף, קיימת חשיבות רבה למציאת התוסף המתאים ולאיכותו. להלן מספר נקודות חשובות לבחירת תוספי תזונה המכילים חיידקים פרוביוטיים:

תוספים המכילים פרוביוטיקה צריכים להיות טבעיים ומצופים בחומרים אשר מסוגלים לשרוד את החומציות במערכת העיכול (מיצי קיבה, ומיצי מרה ולבלב בתריסריון).
חשוב לבדוק את כמות, עמידות וסוג החיידקים הפעילים המצויים בכל כמוסה.
בעת טיפול בעזרת פרוביוטיקה חשוב להתאים את הזנים למחלות השונות.
חשיבות הפרה ביוטיקה – נטילת פרוביוטיקה ללא תמיכה של פרה ביוטיקה תהיה יעילה באופן זמני. כמות החיידקים תעלה אך תרד בעת הפסקת נטילת התוסף. על מנת לסייע לחיידקים הטובים לשגשג ולפעול בצורה יעילה ומהירה יותר חשוב לשלב סיבים פרה ביוטיים כגון פרוקטואוליגוסכרידים (Fructooligosacchrides/FOS) ומזונות פרה ביוטיים נוספים אשר מהווים מזון לחיידקים הטובים.

תוסף של פרוביוטיקה בשילוב עם מזונות או תוספים פרה ביוטיים יעיל לטיפול במגוון רחב של מחלות כגון תסמונת המעי הרגיז, נפיחות, גזים, עצירות, שלשולים חריפים וכרוניים, חולשה של מערכת העיכול אצל תינוקות, חולשה של מערכת החיסון, מניעת נזקי אנטיביוטיקה, הפרעות עוריות (אקזמה, סבוריאה, פסוריאזיס), אלרגיות ועוד.

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם פרוביוטיקה:

אנטיביוטיקה – נטילת אנטיביוטיקה עלולה לגרום להשמדת החיידקים הטובים (בנוסף להשמדת החיידקים המזיקים). לכן, בעת נטילת אנטיביוטיקה מומלץ ליטול תוסף של פרוביוטיקה אשר ישיב את האיזון התקין בפלורת המעי יסייע בהשמדת המזהמים ויפחית את תופעות הלוואי של התרופה. חשוב לציין כי יש ליטול מינון מוגבר בעת נטילת אנטיביוטיקה ולהמשיך עם התוסף גם לאחר סיום הטיפול בה.
כמו כן, יש להפריד בשעתיים את נטילת השניים ולקחת את הפרוביוטיקה רק שעתיים אחרי האנטיביוטיקה.