שיפור התפקוד הקוגניטיבי | שיפור איכוּת השינה | תוספים צמחיים לטיפול בסוּכרת | תזונה מהצומח
רכיבים טבעיים והתפקוד הקוגניטיבי:
כולין לשיפור זיכרון מילולי,
פירות יער לשיפור התפקוד הקוגניטיבי,
הפוטנציאל של בוטנים לשיפור הזיכרון,
אומגה 3 וקקאו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
תוספי תזונה לשיפור איכוּת השינה:
הקשר בין מגנזיום ואיכות השינה,
תוסף 5-HTP לשיפור איכות השינה
וההשפעה של תוספי תזונה על איכות השינה.
תוספים צמחיים לטיפול בסוּכרת:
ברברין לשיפור האיזון הגליקמי,
תות עץ לשיפור התגובה הגליקמית,
והעדר תמיכה להשפעה של סילימרין.
התועלת הבריאותית של תזונה מהצומח:
היתרונות הבריאותיים של תזונה מהצומח,
הקשר בין תזונה מהצומח והסיכון לתמותה,
תזונה מהצומח וסיכון מופחת לגאוט,
והקשר בין תזונה צמחונית וכבד שומני.
רכיבים טבעיים והתפקוד הקוגניטיבי
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (2023) שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של חלמון ביצה על התפקוד הקוגניטיבי. החוקרים מסבירים כי חלמון ביצה עשיר בכולין, רכיב אשר משמש לייצור של המוליך העצבי אצטילכולין, ובכך עשוי לתרום לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו 41 משתתפים בגיל 60 עד 80 ללא דמנציה אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו למשך 12 שבועות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו 300 מ"ג/יום כולין שמקורו בחלמון ביצה, וקבוצת הביקורת קיבלה תוסף חלמון ביצה נטול כולין.
נמצא כי לאחר 6 ו-12 שבועות השיפור במדדים של זיכרון מילולי ביחס לנתוני הבסיס היה גבוה יותר בקבוצת הכולין בהשוואה לקבוצת הביקורת.
לאחר 6 שבועות רמת הכולין בדם הייתה גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות, אולם מדדים של מהירות העיבוד, דיוק ואיכות החיים היו נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא הבדלים מובהקים לאחר 12 שבועות.
החוקרים מסכמים כי לנטילת תוסף כולין הייתה השפעה מיטיבה על תפקודים של זיכרון מילולי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון החברה Kewpie Corporation שסיפקה את התוסף.
Yamashita S, Kawada N, Wang W, Susaki K, Takeda Y, Kimura M, Iwama Y, Miura Y, Sugano M, Matsuoka R. Effects of egg yolk choline intake on cognitive functions and plasma choline levels in healthy middle-aged and older Japanese: a randomized double-blinded placebo-controlled parallel-group study. Lipids Health Dis. 2023 Jun 20;22(1):75.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37340479/
בסקירה שיטתית (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פירות יער על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם סה"כ 399 משתתפים בגיל 18 עד 81, כאשר ב-6 מחקרים נכללו רק צעירים וב-4 מחקרים נכללו רק קשישים.
ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה של פרי יער מסוג אחד, כגון פירות עוזרר, אוכמניות או יערה כחולה, לרוב בצורת מיצוי. ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה האקוטית, מלבד שני מחקרים בהם משך ההתערבות היה 12 ו-24 שבועות.
במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה ב-5 תחומים של תפקוד קוגניטיבי: קשב וריכוז, תפקודים ניהוליים, זיכרון, יכולת מוטורית ומהירות עיבוד.
באופן כללי נמצאה השפעה מיטיבה להתערבות בכל התחומים של התפקוד הקוגניטיבי, כאשר ברוב המקרים התוצאות החיוביות נמצאו ביותר ממחקר אחד וביותר מסוג התערבות אחת. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין התחומים של התפקוד הקוגניטיבי או בין סוגי התערבות שונים.
החוקרים מסכמים כי למרות המגבלות, הממצאים הקיימים מצביעים על הפוטנציאל של פירות יער לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ולמניעת הידרדרות קוגניטיבית.
De Amicis R, Mambrini SP, Pellizzari M, Foppiani A, Bertoli S, Battezzati A, Leone A. Systematic Review on the Potential Effect of Berry Intake in the Cognitive Functions of Healthy People. Nutrients. 2022 Jul 20;14(14):2977.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35889934/
במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך בספרד נבדקה ההשפעה של מטבוליטים פנוליים בשתן (MPMS, microbial phenolic metabolites) על ציר המעי-מוח. ספציפית, נבדק הקשר בין מטבוליטים הקשורים בצריכת בוטנים ובין תפקודי הזיכרון ותגובת הסטרס.
במחקר נכללו 63 צעירים בריאים אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות שקיבלו מינון יומי של 25 גרם בוטנים קלויים, 32 גרם חמאת בוטנים או 32 גרם של חמאה ללא בוטנים במשך 6 חודשים.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדים של תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח ועל רמת הקורטיזול בשתן כמדד לתגובת סטרס.
בקרב המשתתפים שצרכו בוטנים קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה הקוגניטיבית של אומגה 3 וקקאו בקרב קשישים עם הפרעה בזיכרון.
החוקרים מציינים כי ישנן עדויות להשפעה הקוגניטיבית המיטיבה של אומגה 3 ושל פלאבנולים מקקאו, אולם לא ידועה ההשפעה המשולבת שלהם.
במחקר נכללו 259 קשישים הסובלים מהידרדרות קוגניטיבית, על פי דיווח עצמי או עם אבחנה של הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI).
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות אשר קיבלה תוסף שמן דגים עשיר ב-DHA (1.1 גרם ליום DHA ו-0.4 גרם ליום EPA) ושוקולד מריר המכיל 500 מ"ג ליום פלאבנולים, או לקבוצת ההתערבות שקיבלה פלסבו, למשך 12 חודשים.
מדד המטרה העיקרי היה ציון במבחן דיוק התגובה הקוגניטיבית, ובנוסף נבדקו מדדים נוספים של תפקוד קוגניטיבי, מצב רוח, פרופיל שומנים, BDNF ורמת גלוקוז.
בנוסף, תת-קבוצה של 110 מהמשתתפים עברו הדמיה מוחית בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים.
מבין כלל המשתתפים, 197 משתתפים השלימו את כל תקופת המחקר.
תוספי תזונה לשיפור איכוּת השינה
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין מגנזיום ובין איכות השינה.
בסקירה שיטתית (2024) של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תוספי מגנזיום על מדדים של איכות השינה וחרדה.
בסקירה נכללו 15 מחקרים, בהם ב-8 מחקרים נבדקה ההשפעה על איכות השינה, ב-7 מחקרים נבדקה ההשפעה על חרדה ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה גם על איכות השינה וגם על חרדה.
במחקרים אלה נעשה שימוש בצורות שונות של מגנזיום, כאשר הצורה השכיחה ביותר הייתה מגנזיום אוקסיד. המינון נע בין 100 ל-729 מ"ג ליום ומשך ההתערבות נע בין 5 ימים ל-10 שבועות.
באופן כללי ברוב המחקרים נמצא שיפור במדד אחד לפחות של איכות השינה או חרדה.
ספציפית, מבין 8 מחקרים, ב-5 מחקרים נמצא שיפור במדדים של איכות השינה, ב-2 מחקרים לא נמצאה השפעה מובהקת ובמחקר אחד נמצאו תוצאות מעורבות.
מבין 7 מחקרים, קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין המדד MDS (Magnesium Depletion Score), המנבא סיכון לחסר מגנזיום, ובין איכות השינה.
במחקר נכללו הנתונים של 20,585 מבוגרים מעל גיל 20 אשר השתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2005-2014.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של תוסף 5-HTP (5-Hydroxytryptophan) על איכות השינה ועל הרכב חיידקי המעי בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי לסרוטונין תפקיד מרכזי בוויסות השינה, וכי 5-HTP יעיל יותר מטריפטופן בייצור סרוטונין ולכן עשוי לשמש כתוסף לשיפור איכות השינה. מחקרים קודמים מצאו כי 5-HTP במינון גבוה עשוי לעודד שינה עמוקה, אולם העדויות בבני אדם עדיין מוגבלות. בנוסף, ל-5-HTP עשויה להיות השפעה חיובית על הרכב חיידקי המעי, מה שעשוי לתרום לשיפור איכות השינה.
במחקר נכללו 30 משתתפים בני 66 בממוצע אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שלא קיבלה כל התערבות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו תוסף 5-HTP במינון 100 מ"ג ליום, 20-30 דקות לפני השינה, למשך 12 שבועות.
איכות השינה הוערכה פעם ב-4 שבועות באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרפיה וכן באופן סובייקטיבי באמצעות המדד PSQI, על בסיסו חושב ציון איכות השינה (GSS) לפיו ציון גבוה מ-5 הוגדר כאיכות שינה נמוכה. בנוסף, בתחילת המחקר ובסיומו נבדק ריכוז הסרוטונין בדם, ריכוז המלטונין בדם, הרכב חיידקי המעי וחומצות שומן קצרות שרשרת.
באופן כללי נמצא קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך ביפן נבדקה היעילות של תוספי תזונה ושל מיינדפולנס לשיפור השינה.
במחקר נכללו 160 משתתפים הסובלים מבעיות שינה (ציון 5 ומעלה במדד PSQI לאיכות השינה) ללא תסמיני דיכאון משמעותיים (ציון נמוך ה-16 במדד BDI להערכת דיכאון).
המחקר כלל שלב מקדים של 9 ימים שנועד להעריך את הרגלי החיים ומאפייני השינה של המשתתפים.
לאחר מכן נערכו בסדר אקראי 6 תקופות התערבות, כל אחת במשך 7 ימים עם הפרדה של 7 ימים לפחות ביניהן.
במהלך המחקר נבדקה ההשפעה של 4 סוגי תוספים, פלסבו ומיינדפולנס, כאשר התוספים שנבדקו כללו ל-תיאמין (200 מ"ג ליום), GABA (111 מ"ג ליום מיצוי שעורה מותססת), מיצוי עלי Apocynum venetum (50 מ"ג ליום) ול-סרין (300 מ"ג ליום).
תוספים אלה משווקים באופן מסחרי ביפן ועשויים להיות יעילים לטיפול בבעיות שינה.
המשתתפים נטלו את התוספים עם מים 30-60 דקות לפני השינה.
תרגול המיינדפולנס בוצע בהתאם להוראות במשך 10 דקות לפני השינה.
בשלב הראשון נבדקה יעילות ההתערבות בהשוואה לנתוני הבסיס, ונמצא כי בכל התנאים, כולל הפלסבו, חל שיפור מובהק בציון הכולל של מדד השינה OSA.
בשלב השני נבדק הקשר בין ההתערבות, ההרגלים האישיים ומדד השינה OSA אשר הוערך ב-5 היבטים: ישנוניות במהלך היום, הירדמות ורציפות השינה, שכיחות חלומות, שינה מרעננת ומשך השינה.
החוקרים מראים כי קרא עוד
תוספים צמחיים לטיפול בסוּכרת
במחקר אקראי מוצלב (2024) נבדקה ההשפעה של קינמון על התגובה הגליקמית בקרב מבוגרים עם טרום סוכרת ושמנות.
במחקר נכללו 18 משתתפים בגיל 51 בממוצע עם רמת גלוקוז בצום ממוצעת של 103 מ"ג/דצ"ל.
כל המשתתפים קיבלו בסדר אקראי 4 גרם ליום קינמון או פלסבו, כל תנאי למשך 4 שבועות עם הפרדה של שבועיים בין התנאים.
במסגרת המחקר בוצע ניטור רציף של רמת הגלוקוז וכן בוצע מבחן סבילות לגלוקוז לבחינת ההשפעה האקוטית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) נבדקה ההשפעה של תוסף ברברין על האיזון הגליקמי ותנגודת לאינסולין בקרב מבוגרים עם טרום סוכרת.
במחקר נכללו 34 משתתפים עם טרום סוכרת אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג 3 פעמים ביום תוסף ברברין (HIMABERB®) או פלסבו למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר פיילוט אקראי מוצלב (2024) נבדקה ההשפעה של מיצוי תות עץ (Morus) על התגובה הגליקמית בקרב חולי סוכרת סוג 2.
במחקר נכללו 24 מבוגרים חולי סוכרת סוג 2 שאינם מקבלים טיפול תרופתי, הגיל הממוצע היה 51 וה-BMI הממוצע היה 27.5.
המשתתפים צרכו בשלושה מועדים שונים ארוחה הכוללת כ-50 גרם פחמימות זמינות שמקורן באורז עם 0, 0.37 או 0.75 גרם מיצוי תות עץ.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על התגובה הגליקמית במשך שעתיים לאחר הצריכה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של תוסף סילימרין על המדדים הגליקמיים ועל פרופיל השומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
במחקר נכללו 48 משתתפים בגיל 30-68 המקבלים טיפול תרופתי.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 12 שבועות.
שתי הקבוצות קיבלו תכנית תזונתית לטיפול בסוכרת, כאשר המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו בנוסף סילימרין במינון 140 מ"ג 3 פעמים ביום.
נמצא כי קרא עוד
התועלת הבריאותית של תזונה מהצומח
בסקירה מקיפה (2024) הוערכו העדויות מסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות לגבי ההשפעה של תזונה המבוססת על הצומח על מדדים הקשורים בהתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן בקרב מבוגרים, ילדים ונשים בהריון.
בסקירה נכללו 49 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים והתערבותיים.
הממצאים מפורטים בחלוקה ל-4 תחומים עיקריים:
מהסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר אורך (2024) שנערך בספרד נבדק הקשר בין דפוסים של תזונה מהצומח ובין הסיכון לתמותה בקרב אוכלוסייה בעלת מאפיינים ים-תיכוניים.
במחקר נכללו 597 מבוגרים מעל גיל 65 אשר השתתפו במחקר חתך אירופאי העוסק בניוון מקולרי.
במסגרת המחקר המשתתפים מילאו שאלוני תזונה ולכל משתתף חושבו שלושה ציונים של תזונה מהצומח על בסיס הצריכה של 12 קבוצות מזון: דפוס כללי של תזונה פרו-צמחונית (PVG), דפוס של תזונה בריאה מהצומח (hPVG) ודפוס של תזונה לא בריאה מהצומח (uPVG).
לצורך הניתוח הנוכחי, נבחן הקשר בין ציוני התזונה ובין הסיכון לתמותה, כאשר נתוני התמותה נאספו לאורך תקופה של 12 שנים מתוך הרשומות הלאומיות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תזונה מהצומח ובין הסיכון להתפתחות גאוט.
במסגרת המחקר נכללו הנתונים של גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות שנערך בשנים 1986-2012 ושל נשים ממחקר האחיות שנערך בשנים 1984-2010, כולם ללא גאוט בתחילת תקופת המעקב.
בהתבסס על נתוני הצריכה של 18 קבוצות מזון, לכל משתתף חושבו שלושה ציונים של תזונה מהצומח: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) וציון של תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
בניתוח נכללו סה"כ 122,679 משתתפים, מהם 43,703 גברים בני 54 בממוצע ו-78,976 נשים בנות 51 בממוצע.
במהלך תקופת המעקב תועדו 2,709 מקרים של גאוט.
בשתי הקבוצות קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תזונה צמחונית ובין הסיכון למחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו הנתונים של 23,130 משתתפים מעל גיל 20 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2005-2018.
המשתתפים סווגו כצמחוניים בהתאם לדיווח הצריכה התזונתית שלהם, ונבדק הקשר בין תזונה צמחונית ובין מדדים של כבד שומני באמצעות שימוש בשיטות סטטיסטיות המנטרלות את ההשפעה של גורמים אחרים.
נמצא כי קרא עוד
