בשנים האחרונות דובר רבות על היתרונות של הדיאטה הים תיכונית, זאת בשל העובדה כי תוחלת החיים של יושבי האגן התיכון היא מהגבוהות בעולם, וכי שיעור מחלות הלב וסוגי סרטן שונים הם מהנמוכים שבעולם. המושג "דיאטה ים תיכונית" הוצג לראשונה בשנת 1993, אז חוקרים מאוניברסיטת הרווארד והנציגות האירופאית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) התוו כללי זהב לדיאטה בריאה שתוביל לתוחלת חיים גבוהה יותר ולהפחתת שיעור החולי.
כללים אלו התבססו על מחקר שהחל בשנות ה-60 ובחן הרגלי דיאטה מסורתיים באגן הים התיכון.
בדיאטה הים תיכונית נראה כי הדגש הוא על שימוש במזון מהטבע ורכיבים טריים, כפי שנמצאים באגן הים התיכון, תוך הימנעות מעיבוד רב של המזון.
הדיאטה הים תיכונית מבוססת על מספר מנהגים בסיסיים, בהם פעילות גופנית בשפע ואכילת מגוון מזונות על בסיס צמחי - פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. בנוסף, נעשה שימוש בשמנים בלתי רוויים כגון שמן זית במקום שימוש בשמנים רוויים ושומני טראנס.
השימוש במזונות מן החי מוגבל וישנה עדיפות לדגים ועוף על פני בשר אדום.
רוב התיבול נעשה בעזרת עשבי תבלין טריים. פעמים רבות קיימת גם צריכת כמויות קטנות של יין אדום.
בנוסף, חלק מהדיאטה הים תיכונית קשור להתנהגות סביב האכילה. בקהילות בהן נפוצה דיאטה זו נהוג לאכול ארוחות בחברה ולא לבד.
עד כה, מחקרים מצאו כי דיאטה ים תיכונית מסייעת למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם, בין היתר על ידי הפחתת רמות הכולסטרול LDL, הפחתת לחץ דם, והפחתת הסיכון לטרשת עורקים.
נצפה שיפור גם בסיכון למחלות אחרות, כפי שניתן לראות בהפחתת הסיכון לסוכרת סוג 2, הפחתת משקל, הפחתת הסיכון לסינדרום המטאבולי, הפחתת נזקי עישון, הפחתת הסיכון לסוגי סרטן שונים, הפחתת הסיכון לניוון מקולרי, וסיוע לשמירה על בריאות המוח והפחתת הסיכון למחלות פרקינסון ואלצהיימר.
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים (33,70,82) על ידי קבוצת חוקרים ישראלית אודות ההשפעה של דיאטה ים תיכונית ירוקה אשר כוללת בנוסף להנחיות התזונה המפורטות בהמשך גם מזונות עשירים בפוֹליפנוֹלים כגון: תה ירוק, שייק מנקאי ואגוזי מלך.
הדיאטה הים תיכונית המסורתית כוללת מגוון רחב של פירות, ירקות ודגנים.
תושבי יוון לדוגמא, צורכים בממוצע לפחות 6 מנות פרי וירק ביום.
הדגש העיקרי הוא על צריכת מגוון רחב של פירות וירקות בעונתם, ושילובם בכל ארוחה.
ירקות אופייניים בתפריט כוללים ארטישוק, סלק, ברוקולי, כרוב, גזר, סלרי ועוד, וכן ריבוי של ירקות עליים ירוקים כגון רוקט, חסה, סרפד ריג'לה ועוד.
הפירות האופייניים כוללים תפוח, משמש, אבוקדו, דובדבן, תאנה, רימון, פירות הדר ועוד.
הדגנים המצויים בדיאטה הים תיכונית הם דגנים מלאים, אשר לרוב עברו עיבוד חלקי בלבד, ונאכלים במידה מתונה.
הדגנים האופייניים לדיאטה זו כוללים שעורה, כוסמת, בורגול, כוסמין, דוחן, שיבולת שועל, תירס, אורז ועוד.
הדיאטה הים תיכונית עשירה בקטניות, המהוות מקור טוב לחלבון, שומן וסיבים.
ברחבי הים התיכון ניתן לראות שימוש נרחב בסוגי שעועית שונים, חומוס, עדשים, וכן נפוצה צריכת חופן אגוזים וזרעים ביום, שאינם קלויים ומומלחים.
ניתן לראות שימוש נרחב בעשבי תיבול טריים כגון בזיליקום, עלי דפנה, אניס, פלפל צ'ילי, ציפורן, שומר, שום, מיורן, רוזמרין ועוד. בדיאטה הים תיכונית אין הגבלה על צריכת שומנים כללית, אלא דגש על איכות השומנים הנצרכים, כאשר המקור העיקרי הוא שמן זית כתית (שמן המורכב ברובו מחומצות שומן חד בלתי רוויות, ואינו מעובד מאוד).
בדיאטה זו נכללת צריכה קבועה ומתונה של מוצרי חלב, המופיעה בצורת יוגורט או גבינות (לרוב דווקא בעלות אחוזי שומן גבוהים ולא גבינות רזות), ובכמויות קטנות מאוד. ישנה גם צריכת ביצים די קבועה, אם כי בדיאטה הים תיכונית המסורתית ביצים אלו מגיעות מתרנגולות המלקטות חופשי, ולכן הן עשירות בחומצות שומן מסוג אומגה 3.
ברחבי אגן הים התיכון ניתן לראות כי צריכת דגים (כגון מקרל, הרינג, סרדינים, טונה וסלמון) ופירות ים מהווה חלק חשוב בדיאטה, ולעומת זאת יש מיעוט בצריכת בשר אדום, שאינה נהוגה יותר ממספר פעמים בחודש.
ישנה הימנעות ממוצרי בשר מעובדים כגון נקניקים, בייקון ודומיהם.
בנוסף, נפוצה שתיית מים קבועה כחלק מהדיאטה הים תיכונית.
הדיאטה הים תיכונית אינה רק דיאטה, אלא דרך חיים, הכוללת אלמנטים נוספים מעבר למזון הנצרך, כדוגמת מנהגי האכילה: גודל המנה הטיפוסית המוגשת אינו גדול; המזון נאכל לאט, סביב שולחן ויחד עם המשפחה, תוך שיחה ושיתוף בחיים.
בין הקווים המנחים לדיאטה ניתן לראות כי באופן מסורתי תושבי אגן הים התיכון היו מאוד פעילים פיסית, ועד היום זוהי תכונה המומלצת לכל המעוניינים ליישם את הדיאטה הים תיכונית.
פירוט נוסף על תכולת דיאטה ים תיכונית ניתן למצוא בקישור הבא:
Walter C Willet, Frank Sacks, Antonia Trichopulou et al. Mediterranean diet pyramid: a cultural model for healthy eating. Am J Nutr. http://ajcn.nutrition.org/content/61/6/1402S.full.pdf
על פי המחקרים הקיימים, נמצא כי הדיאטה מועילה לטיפול בסרטן, דיכאון, תפקוד קוגניטיבי, יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, תסמונת מטבולית, כבד שומני, מחלות לב וכלי דם, דלקת מפרקים, דלדול עצם, פסוריאזיס, מחלת כליות כרונית, ניוון מקולרי והפחתת מדדי דלקת.
בנוסף, דיאטה ים-תיכונית נמצאה יעילה למניעה של מחלות רבות, ביניהן סוגי סרטן שונים (קיבה, כבד, ראש-צוואר, שלפוחית שתן, המעי גס וחלחולת, שד, רחם וריאות), הידרדרות קוגניטיבית, התפתחות מחלת האלצהיימר, שבץ, פרקינסון (דחיה של הופעת המחלה), דיכאון, חרדה, יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, תסמונת מטבולית, כבד שומני, דלקת מפרקים, שברים ודלדול עצם, אסתמה, מחלת כליות כרונית, וניוון מקולרי.
כמו כן, צריכת דיאטה ים-תיכונית נמצאה כתומכת בהריון תקין ובהזדקנות בריאה.
סרְטן
מניעת סרְטן
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים מצאו כי הצמדות לדיאטה ים-תיכונית מקושרת לסיכון נמוך לתמותה מסרטן באוכלוסייה הכללית (1-5) ובקרב מחלימים מסרטן (1,6) וכן לסיכון נמוך לתחלואה בסרטן באופן כללי (2,7), סרטן המעי הגס והחלחולת (1-3,8), ראש-צוואר (1,3), קיבה (1,3), כבד (1,3), שלפוחית שתן (1,9), שד (2,3,10-12), רחם (13), סרטן עור (14), גליומה (15), וריאות (בייחוד במעשנים לשעבר) (1,16).
לעומת זאת, לא הודגמו תוצאות חד משמעיות לגבי הפחתת הסיכון של סרטן לבלב (1,17)
וסרטן הערמונית (1,3,217), ולא נמצא קשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הפחתת הסיכון של סרטן וושט ודם (1).
טיפול בסרְטן
בסקירה שיטתית ובמחקרים קליניים ותצפיתיים נמצא כי צריכת תזונה ים תיכונית מקושרת לסיכון מופחת לסבול מבחילות והקאות בקרב מטופלים המקבלים כימותרפיה (18), לפרוגנוזה טובה יותר בקרב נשים עם סרטן השד (19), להפחתת הסיכון לסרטן ערמונית אגרסיבי (20), להקלה על תשישות בקרב חולי סרטן הערמונית המקבלים טיפול ADT (21), ולהפחתת הסיכון לתמותה שאינה קשורה ישירות במחלה בנבדקים עם סרטן הערמונית (שהקפידו על צריכת הדיאטה לפני אבחנת הסרטן) (22).
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (1) שכללה 117 מחקרים קליניים ותצפיתיים עם סך של 3,202,496 משתתפים עם סוגים שונים של סרטן, נבחן הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית וסיכון לסרטן. מהמחקרים עלה כי ההקפדה הגבוהה ביותר על התזונה קשורה בקשר הפוך לתמותה מסרטן[Risk Ratio (RR)-cohort: 0.87, n=18] ותמותה מכל הסיבות בקרב מחלימים מסרטן (RR-cohort: 0.75, n=8), וכן לסיכון לסרטן שד (RR-observational: 0.94, n=23), סרטן מעי-גס וחלחולת (RR-observational: 0.83, n=17), סרטן ראש-צוואר (RR-observational: 0.56, n=9), סרטן של מערכת הנשימה (RR-cohort: 0.84, n=5), סרטן קיבה (RR-observational: 0.70, n=7), סרטן שלפוחית שתן (RR-observational: 0.87, n=4), וסרטן כבד (RR-observational: 0.64, n=4). לעומת זאת, הקפדה על תזונה ים-תיכונית לא השפיעה על הסיכון לסרטן הדם, הוושט, הלבלב והערמונית.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (2) (2016) העריכה את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן. בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן. בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה). בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים). בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.
סקירה (3) (ספטמבר 2015) המסכמת את העדויות לגבי הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן כפי שעולה ממחקרים קליניים, מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ומחקרי מקרה-בקרה. בנוסף, דנים החוקרים בהגדרות השונות של תזונה ים-תיכונית במטרה להעריך את יעילותן. מחקרים תצפיתיים עדכניים תומכים בכך שהקפדה גבוהה על תזונה ים תיכונית קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מסרטן וכן לסיכון נמוך יותר לסוגים מסוימים של סרטן, ביניהם סרטן קולורקטלי, שד, קיבה, ערמונית, כבד וראש וצוואר. בהמשך מציגים החוקרים את העדויות ביחס לקבוצות המזון הספציפיות בתזונה הים תיכונית, כולל פירות וירקות, דגים, דגנים מלאים, שמן זית, אלכוהול ויין אדום, בשר ומוצרי חלב. הם מסכמים כי ככל הנראה ההשפעה המיטיבה של התזונה הים-תיכונית אינה קשורה ברכיב תזונתי מסוים אלא דווקא בדפוס התזונה הכולל. למרות המגבלות המתודולוגיות, כיום ישנה תמיכה רחבה לתפקיד של תזונה ים-תיכונית בהגנה מפני תחלואה ותמותה ובהפחתת הסיכון לסרטן.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה (4) (2021) גדול שנערך באירופה העוסק בקשר בין תזונה, אורח חיים וגורמים סביבתיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן (EPIC), החוקרים העריכו את התפקיד של גורמי תזונה ואורח חיים בהתייחס לתמותה מסרטן. בהתבסס על הממצאים מ-45 פרסומים החוקרים בחנו את הקשרים בין גורמי החשיפה ובין הסיכון לתמותה מסרטן באופן כללי ולפי סוג הסרטן. גורמי החשיפה נבדקו בחלוקה לארבע קבוצות:
להלן סיכום הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי הנתונים ממחקר EPIC מאפשרים לזהות מהם הגורמים התזונתיים המרכזיים אשר עשויים לסייע במניעת התמותה מסרטן.
במטא-אנליזה (8) (2020) נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לתחלואה או לתמותה מסרטן קולורקטלי. בניתוח נכללו 13 מחקרי עוקבה, מהם בתשעה מחקרים נבדק הקשר לתחלואה ובחמישה מחקרים נבדק הקשר לתמותה. בהשוואה בין המשתתפים עם ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, לעומת הנמוכה ביותר, נמצא כי:
החוקרים מסכמים כי צריכת תזונה ים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי מסוגים שונים, אך לא בסיכון לתמותה.
במחקר עוקבה ובמטה-אנליזה של מחקרי עוקבה (10) (מרץ 2017) קודמים נבדק הקשר בין הקפדה על דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן השד לאחר גיל המעבר. במחקר העוקבה נכללו הנתונים של כ-62,000 נשים מהולנד בגילאי 55-69, אשר דיווחו בשנת 1986 על הרגלי האכילה ואורח החיים שלהן ובוצע אחריהן מעקב במשך כ-20 שנה. לכל משתתפת חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. על בסיס הנתונים של 2,321 מהמשתתפות שאובחנו עם סרטן השד וקבוצת השוואה של 1,665 נשים בריאות, נמצא כי נשים עם ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך יותר של עד 40% לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן (ER-). הקשר לסרטן השד באופן כללי או לסרטן שד חיובי לקולטני אסטרוגן (ER+) לא היה מובהק סטטיסטית. בנוסף, החוקרים ערכו מטה-אנליזה של תוצאות המחקר הנוכחי יחד עם מחקרי עוקבה קודמים. נמצא כי התאמה גבוהה לדיאטה הים תיכונית, לעומת התאמה נמוכה, הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-6% לסרטן השד באופן כללי, ב-2% לסרטן שד חיובי לקולטני אסטרוגן, ב-27% לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן וב-23% לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן או פרוגסטרון. החוקרים מציינים כי ברוב המקרים לסרטן שד השלילי לקולטנים הורמונליים פרוגנוזה פחות טובה ולכן הקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשויה להוות אסטרטגיית מניעה חשובה.
בסקירה (11) (2019) מוצגות העדויות העדכניות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה, מזונות ספציפיים ורכיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד, להישנות המחלה ולשיעור ההישרדות. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס לקשר בין מגוון גורמים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד:
בהמשך, דנים החוקרים בהשפּעת הטיפול נוגד הסרטן על המצב התזונתי ובהתערבויות תזונתיות במהלך הטיפול - כולל אומגה 3, תה ירוק, ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון וצום לסירוגין - וכן בהתערבויות תזונתיות שמטרתן הפחתת שיעור ההישנות והתמותה. מהסקירה עולה כי דפוס של תזונה בריאה - המאופיין בצריכה גבוהה של דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים ושמן זית, וצריכה מוגבלת של שומן רווי ובשר אדום - עשוי לתרום לשיפור שיעור ההישרדות לאחר אבחנה של סרטן השד. קבלת ייעוץ תזונתי ונטילת תוספים, כגון אומגה 3, עשויות לתרום להפחתת תופעות הלוואי הקשורות בטיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה. החוקרים מסכמים כי לשילוב של התערבות תזונתית עשויה להיות תרומה כחלק מגישה טיפולית כוללת ורב-תחומית בחולות סרטן השד, אולם נדרשים מחקרים קליניים נוספים על מנת לבסס פרוטוקול להתערבויות יעילות לשיפור ההישרדות ואיכות החיים של המטופלות.
כחלק ממחקר קליני מבוקר רחב היקף שנערך בספרד (12) (נובמבר 2015), נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה ים-תיכונית הכוללת שמן זית או אגוזים, לעומת צריכת דיאטה דלת-שומן, על הסיכון לחלות בסרטן שד. במחקר השתתפו 4,282 נשים בגילאי 60-80, הנמצאות בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. בתקופת מעקב של כ-4.8 שנים, 35 מהנשים אובחנו עם סרטן שד. מניתוח סטטיסטי נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, הסיכון לסרטן השד היה נמוך ב-68% וב-41% בקרב נשים שצרכו דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית ובאגוזים, בהתאמה. החוקרים מסכמים כי להקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית כתית מעולה תרומה למניעת סרטן השד, עם זאת יש לאשש את הממצאים במדגם גדול יותר.
מחקר עוקבה (217) (2023) שנערך בספרד נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין הסיכון לסרטן ערמונית. במחקר נכללו הנתונים של 15,296 גברים שגויסו למחקר בשנים 1992-1996. לכל משתתף חושב ציון התאמה לשלושה דפוסי תזונה: תזונה מערבית, תזונה ים-תיכונית ותזונה שקולה (המבוססת על מזונות מהצומח ושומנים בריאים). במהלך תקופת מעקב חציונית של 17 שנה אובחנו 609 מקרים של סרטן ערמונית. מהתוצאות עולה כי דפוס של תזונה ים-תיכונית או של תזונה שקולה לא היה קשור בסיכון לסרטן ערמונית, אולם ציון גבוה לעומת נמוך של תזונה מערבית היה קשור בסיכון גבוה ב-29% לסרטן ערמונית. יחד עם זאת, קשר זה היה מובהק רק בהתייחס לסיכון לגידולים אגרסיביים. מסקנת החוקרים היא כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה, כגון תזונה ים-תיכונית או תזונה בריאה, אינו מספיק להפחתת הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית, כאשר ניכר כי הפחתה בצריכה של תזונה מערבית עשויה לתרום להפחתת הסיכון.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (14) (2019) שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן העור. במחקר נכללו הנתונים של 67,332 נשים בגילאי 45-60 בתחילת המחקר בשנת 1990. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפות בשנת 1993, החוקרים חישבו עבור כל משתתפת את מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. בתקופת המעקב בין השנים 1993-2008 אובחנו 2,003 מקרים של סרטן העור, מהם 404 מקרים של מלנומה, 1,367 מקרים של קרצינומה של תאים בזאליים, ו-232 מקרים של קרצינומה של תאי קשקש. נמצא כי ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היה קשור בסיכון נמוך יותר לסרטן העור, כאשר המשתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר היו בסיכון נמוך ב-17% בהשוואה למשתתפות עם הציונים הנמוכים ביותר. בנוסף, נמצא קשר שלילי וליניארי בין ציון הדיאטה לבין מלנומה (סיכון נמוך ב-28%) וקרצינומה של תאים בזאליים (סיכון נמוך ב-23%), אך לא נמצא קשר מובהק לסיכון לקרצינומה של תאי קשקש. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן העור, ועשויה להיות לממצאים אלה השלכה יישומית חשובה במניעת סרטן העור.
במחקר מקרה-בקרה (15) (2020) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות גליומה (גידול סרטני במערכת העצבים המרכזית). במחקר נכללו הנתונים של 128 מטופלים שאובחנו עם גליומה, וקבוצת ביקורת של 256 מטופלים ללא גליומה (אשר הופנו למחלקות אחרות בבית החולים, כגון אורתופדיה). בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. ציון התאמה גבוה מבטא צריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות, דגים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים, וכן צריכה גבוהה יותר של סך הקלוריות, שומן חד בלתי רווי, ויטמין B6, חומצה פולית ומגנזיום, וצריכה נמוכה יותר של מוצרי חלב. מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לא הייתה קשורה בהבדל בצריכת הבשר, תה וקפה, חלבון, סך השומן, פחמימות, כולסטרול, שומן רווי, סיבים תזונתיים, ויטמין B1, וסידן. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים מתערבים, נמצא כי בקרב המשתתפים עם ציוני ההתאמה הגבוהים ביותר לדיאטה הים-תיכונית (שליש עליון), הסיכון להתפתחות גליומה היה נמוך ב-74% בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר (שליש תחתון). החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות גליומה, ונדרשים מחקרי עוקבה נוספים לאישוש הממצאים.
בסקירה שיטתית (18) (2022) בוחנים החוקרים את התועלת של אסטרטגיות תזונתיות להקלה על בחילות והקאות בקרב מטופלים המקבלים כימותרפיה. בסקירה נכללו 21 מחקרים, מהם 10 מחקרי התערבות (889 משתתפים) ו-11 מחקרים תצפיתיים (4,443 משתתפים). במחקרים אלה נבדקו מגוון אסטרטגיות תזונתיות, כולל דפוס התזונה (כגון צום, דיאטה קטוגנית, דיאטה ים-תיכונית), מזון ספציפי (כגון מיץ ענבים, תה ג'ינג'ר, אלכוהול), צריכה קלורית או הרכב אבות המזון, התנהגויות אכילה, וייעוץ תזונתי. במחקרי ההתערבות האסטרטגיה היעילה ביותר הייתה יעוץ תזונתי שכלל התאמת תכנית תזונה אישית. כמו כן, נמצאה יעילות גבוהה לשתיית תה ג'ינג'ר. במחקרים תצפיתיים נמצא כי צריכת דפוס של תזונה ים-תיכונית וכן צריכה מספקת של קלוריות ושל אבות המזון הייתה קשורה בסיכון מופחת לסבול מבחילות והקאות. בנוסף, נמצאה השפעה מגינה מסוימת לצריכה מתונה של אלכוהול, אולם החוקרים מדגישים כי הגברת הצריכה של אלכוהול אינה מומלצת.
במחקר עוקבה (19) (2020) שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין הסיכון לתמותה בקרב נשים שאובחנו עם סרטן השד. החוקרים מציינים, כי עדויות רבות מראות על כך שהיענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לתמותה באוכלוסייה הכללית, אולם הממצאים בהתייחס לחולות סרטן השד הינם מוגבלים. במחקר נכללו 1,453 נשים שאובחנו עם סרטן השד בין השנים 1991-1994, אחריהן נערך מעקב במשך 15 שנה לאחר האבחנה. בתחילת המחקר, המשתתפות התבקשו לדווח על הרגלי התזונה שלהם לפני אבחנת הסרטן. נשים עם היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית, בהשוואה להיענות נמוכה, דיווחו על צריכה גבוהה יותר של פחמימות, שומן חד ורב בלתי רווי, ויטמינים, חומצה פולית וקרוטנואידים, ועל צריכה נמוכה יותר של כולסטרול וחלבון מהחי. נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בפרוגנוזה טובה יותר בהשוואה להיענות נמוכה:
החוקרים מסכמים, כי למרות שהרגלי התזונה השתנו לאחר אבחנת הסרטן, ממצאים אלה מצביעים על כך שלנשים שצרכו דיאטה ים-תיכונית היה סיכוי גבוה יותר לפרוגנוזה טובה יותר לאחר אבחנה של סרטן השד. המחקר מומן על ידי משרד הבריאות האיטלקי והארגון האיטלקי לחקר הסרטן.
כחלק ממחקר מבוקר גדול רב-מרכזי ומבוסס אוכלוסייה (20) (אוגוסט 2017), שנערך בספרד, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן ערמונית, לפי מידת האגרסיביות וההתפשטות של הסרטן. במסגרת המחקר נעשה שימוש בנתונים אנתרופומטריים, אפידמיולוגיים ותזונתיים, שנאספו מ-754 חולי סרטן הערמונית ומקבוצת ביקורת של 1,277 משתתפים בריאים - בגילאי 38-85. במאמר קודם, החוקרים דיווחו כי ניתן לסווג את דפוסי התזונה של המשתתפים לשלוש קבוצות: תזונה ים-תיכונית, תזונה שקולה (prudent) ותזונה מערבית. נמצא כי בהשוואה להתאמה נמוכה, התאמה גבוהה לתזונה ים-תיכונית - העשירה בפירות וירקות, דגים, קטניות ושמן זית - הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-34% לגידול אגרסיבי (ציון גליסון גבוה מ-6) ולסיכון נמוך ב-51% לשלב קליני מתקדם (cT2b-T4). לא נמצאו קשרים מובהקים עבור דפוסים של תזונה שקולה ושל תזונה מערבית. החוקרים מסכמים כי ההנחיות התזונתיות למניעת סרטן הערמונית צריכות לכלול התייחסות לדפוס התזונה הכולל על פני רכיבי מזון מסוימים, שכן נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת הסיכון בין דפוסי התזונה השונים.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר (21) (2020) הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית להקלה על תשישות בקרב חולי סרטן הערמונית. החוקרים מסבירים כי תשישות הינה מאפיין שכיח של טיפול להפחתת אנדרוגן (ADT) בחולי סרטן הערמונית, כאשר דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום להקלה על תשישות באמצעות הפחתת רמת הדלקת ושיפור הרכב הגוף. במחקר נכללו 23 גברים בני 66 בממוצע ו-BMI ממוצע של 29.6, אשר קיבלו טיפול ADT 34 חודשים בממוצע. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה למשך 12 שבועות, קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית בנוסף ל-6 מפגשי ייעוץ תזונתי אישי, וקבוצת הביקורת המשיכה לקבל את הטיפול הסטנדרטי. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, ההתערבות הייתה יעילה להקלה על התשישות וכן לשיפור איכות החיים ולירידה במשקל, אך גם הייתה מלווה בירידה קטנה במסת הגוף הרזה. לא נמצאו שינויים מובהקים במדדי הדלקת, ההיענות להתערבות הייתה גבוהה ולא דווח על השפעות שליליות. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית מהווה התערבות אפשרית ובטוחה, ובעלת פוטנציאל להקלה על תשישות ולשיפור איכות החיים, בקרב חולי סרטן הערמונית המקבלים טיפול ADT.
במחקר עוקבה (22) (2021) שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין התזונה ופעילות גופנית לפני אבחנת הסרטן, לבין שיעור ההישרדות בקרב גברים עם סרטן הערמונית. החוקרים מציינים, כי למרות שבמחקרים רבים הוערך התפקיד של דיאטה ים-תיכונית באטיולוגיה של סרטן הערמונית, רק מעטים התמקדו בשיעור ההישרדות. במחקר נכללו 777 גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית בין השנים 1995-2002, ולכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. במהלך עשר שנות מעקב 208 משתתפים נפטרו, מהם 75 כתוצאה מסרטן הערמונית. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם ציון של דיאטה ים-תיכונית נמוך מ-5 (בסולם של 0 עד 9), משתתפים עם ציון גבוה מ-5 היו בסיכון נמוך ב-26% לתמותה מכל גורם. למרות שרמה גבוהה של פעילות גופנית לא הייתה קשורה באופן מובהק בסיכון נמוך יותר לתמותה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-42% בקרב גברים עם ציון דיאטה גבוה מ-5 וגם רמה גבוהה של פעילות גופנית בהשוואה לגברים עם ציון דיאטה נמוך מ-5 ורמה נמוכה עד מתונה של פעילות גופנית. לא נמצאו קשרים מובהקים בהתייחס לתמותה כתוצאה מסרטן הערמונית באופן ספציפי. ממצאים אלה מראים, כי הקפדה על הדיאטה הים-תיכונית ועל רמה גבוהה של פעילות גופנית לפני אבחנה של סרטן הערמונית קשורה בשיפור שיעור ההישרדות, בעיקר כתוצאה מהפחתת הסיכון לתמותה שאינה קשורה במחלה ישירות.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (23) (2019) הוערך הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד. במחקר נכללו הנתונים של כ-50,000 נשים, להן אחות שחלתה בסרטן השד. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות בתחילת המחקר, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לשלושה דפוסי תזונה: דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית והמדד לאכילה בריאה AHEI-2010. בתקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים תועדו 1,700 מקרים של סרטן שד פולשני.
להלן הממצאים העיקריים:
מכאן, הקפדה על דיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, עם יתרון מסוים גם להקפדה על דפוס של אכילה בריאה בהתאם למדד AHEI-2010. הערת מערכת: לא ברור מדוע אין התייחסות במאמר להבחנה בין נשאיות גנטיות לבין אלו שלא; רק כך יכולנו לאמוד בצורה טובה יותר את ההשפעה האפיגנטית. החוקרים מסתפקים ביציאה מנקודת הנחה שמאחר ואחיות חולקות את אותה סביבה, אותם גנים ואותן חוויות, הן מהוות מושא מיטבי לחקר גורמי סיכון לסרטן שד ומניעת סרטן שד. לא ברור מדוע דווקא כיום, כאשר בדיקות גנטיות זמינות, אין התייחסות להיבט חשוב זה.
מניתוח כולל (13) של 3 מחקרי מקרה-בקרה עולה כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית מלווה בסיכון מופחת של עד 57% לסרטן הרחם.
תפקוד קוגניטיבי
בסקירות שיטתיות ובמחקרים קליניים ותצפיתיים נמצא כי דיאטה ים-תיכונית מקושרת להפחתת סיכון להפרעה קוגניטיבית (24,25), להאטת תהליכי ההידרדרות הקוגניטיבית והתפתחות מחלת האלצהיימר (26,27), וכן לשיפור בתפקוד קוגניטיבי (28-38), יכולת מילולית גבוהה יותר (38), ולסיכון נמוך יותר להידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים (29,30,39).
סקירת מחקרים:
מטה-אנליזה מקיפה ויסודית (24) (2013) שנועדה להעריך את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית למחלות הקשורות בפגיעה בתפקוד המוחי, כולל שבץ, דיכאון, הפרעה קוגניטיבית ומחלת פרקינסון. בסקירה נכללו 22 מחקרים, 11 מהם עוסקים בשבץ, 9 בדיכאון, 8 בהפרעה קוגניטיבית ו-1 במחלת פרקינסון. מניתוח כלל הנתונים עולה כי הקפדה גבוהה על דיאטה ים-תיכונית נמצאה באופן עקבי כמפחיתה סיכון לשבץ, לדיכאון ולהפרעה קוגניטיבית בכ-30-40%. מניתוח של תת-קבוצות נמצאה כי באופן ספציפי לדיאטה ים תיכונית תפקיד בהפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, להפרעה קוגניטיבית קלה ולדמנציה, בעיקר בהקשר למחלת האלצהיימר. מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים ארוכה אשר עוסקת ביתרונות הדיאטה הים-תיכונית ועשויות להיות לו השלכות חשובות לטיפול ולמניעה בקרב מבוגרים אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד המוח.
סקירה שיטתית (26) הכוללת 18 מחקרים תצפיתיים (יולי 2016) בדקה את התרומה של התזונה הים-תיכונית לשמירה על תפקוד המוח. נמצא כי התאמה גבוהה יותר לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בהאטת תהליכי ההידרדרות הקוגניטיבית והתפתחות מחלת האלצהיימר וכן בשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
בסקירה (27) (2019) מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין שלושה דפוסי תזונה - הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND* - לבין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר. בסקירה נכללו 50 מחקרים תצפיתיים וארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים. להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בכך שהיענות גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH או דיאטת MIND קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מתונה יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר, כאשר העדויות החזקות ביותר הן עבור דיאטת MIND. *דיאטת ה- MIND משלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה-DASH, בדגש על צריכת מזונות מהצומח, עם דגש על פירות יער ועלים ירוקים, והגבלת הצריכה של מזונות מן החי ושומן רווי.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (28) (2021) נבחן הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין תפקוד פיזי וקוגניטיבי בקרב מבוגרים (בגילאי 60 ומעלה). ממחקרי חתך עולה כי היצמדות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לשיפור בקצב ההליכה, מהירות כוח שרירי הברך, ציון קוגניציה כללי וזיכרון. בנוסף, ממחקרי אורך עולה כי היצמדות לתזונה הים-תיכונית מקושרת לירידה מופחתת בקוגניציה הכללית. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין התזונה לבין ניידות, הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI), או דמנציה.
במחקר עוקבה (29) (2021) מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, נבדק הקשר בין דפוס של תזונה בריאה ובין תפקוד קוגניטיבי והידרדרות קוגניטיבית, בקרב מבוגרים וקשישים. במחקר נכללו הנתונים של 3,644 משתתפים בני 45 עד 75 בתחילת המחקר. התפקוד הקוגניטיבי הוערך פעם בחמש שנים במהלך תקופת מעקב מרבית של 20 שנה. דפוס של תזונה בריאה הוערך בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה ים-תיכונית, מידת ההתאמה להגדרות ה-WHO לתזונה בריאה, ומידת ההתאמה להגדרות משרד הבריאות ההולנדי לתזונה בריאה. הציונים בכל מדד סווגו לשלוש קטגוריות: גבוה, נמוך ובינוני ונבדק הקשר בין קטגוריות אלה והשינוי בתפקוד הקוגניטיבי במהלך תקופת המעקב.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי הקפדה על דפוס כללי של תזונה בריאה הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר והאטת ההידרדרות הקוגניטיבית.
במחקר חתך (30) מבוסס אוכלוסייה (אוגוסט 2017) נבדק הקשר בין הקפדה על שני סוגי דיאטות - דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH ומיועדת לעיכוב הידרדרות קוגניטיבית) - לבין התפקוד הקוגניטיבי, בקרב מדגם לאומי מייצג של אוכלוסיית הקשישים בארה"ב. במחקר נכללו 5,907 קשישים המתגוררים בקהילה, בני 68 בממוצע. באמצעות נתונים שנאספו משאלוני תזונה, החוקרים קבעו את מידת ההתאמה לכל אחת מהדיאטות. נמצא כי התאמה בינונית או גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-15% וב-29%, בהתאמה, לתפקוד קוגניטיבי נמוך, בהשוואה להתאמה נמוכה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לדיאטת MIND. כמו כן, ככל שציוני ההתאמה היו גבוהים יותר בכל אחת מהדיאטות, כך התפקוד הקוגניטיבי היה גבוה יותר, באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים או גורמי אורח חיים ובריאות. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND למניעת הידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר עוקבה (31) (2019) הוערך הקשר בין שלושה דפוסי תזונה במהלך החיים – דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ו-APDQS (מדד לאיכות התזונה) - לבין התפקוד הקוגניטיבי. להלן מאפייני הדיאטות שנבדקו:
במחקר זה נכללו 2,621 משתתפים בני 25 בממוצע בתחילת המחקר. ציון התאמה לכל אחד מדפוסי התזונה חושב בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, לאחר 7 שנות מעקב ולאחר 20 שנות מעקב. התפקוד הקוגניטיבי הוערך לאחר 25 ו-30 שנות מעקב (גיל 50 ו-55 בממוצע). נמצא כי הציונים בדיאטת DASH לא היו קשורים בשינוי בתפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן. עם זאת, ציונים גבוהים יותר במדד לדיאטה ים-תיכונית ובמדד APDQS היו קשורים בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר. באופן ספציפי, בהשוואה בין המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר, הסיכון להידרדרות משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי היה נמוך ב-46% עבור דיאטה ים-תיכונית, ב-52% עבור המדד APDQS וב-11% עבור דיאטת DASH. החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית או ל-APDQS במהלך החיים הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להגדיר מהם המזונות ורכיבי התזונה היעילים ביותר לשמירה על בריאות המוח לאורך שלבי החיים.
כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול (32) (2019) העוסק בסרטן ותזונה, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מבריטניה. ישנן עדויות לכך שבמדינות הים התיכון היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ובסיכון מופחת לדמנציה. עם זאת, לא ידוע האם קשרים אלה מתקיימים גם באזורים אחרים. במחקר נכללו הנתונים של 8,009 משתתפים, עבורם נאספו נתונים תזונתיים במעקב הראשון (בשנים 1993-1997) ונתוני תפקוד קוגניטיבי במעקב השלישי (בשנים 2006-2011). היענות לדיאטה הים-תיכונית חושבה בהתאם לשלושה מדדים שונים. להלן סיכום הממצאים:
תוצאות אלה מצביעות על הצורך לפיתוח התערבויות, שמטרתן שיפור ההיענות לדיאטה הים-תיכונית, במיוחד בקרב אוכלוסייה בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, על מנת לצמצם את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר אקראי מבוקר (33) (2022) שנערך בישראל, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על השינויים במבנה המוח הקשורים בהזדקנות. במסגרת המחקר משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם חולקו אקראית לשלוש קבוצות:
הדיאטה הים-תיכונית הירוקה כללה הפחתה בצריכת הבשר, 3-4 כוסות/יום תה ירוק, ושייק חלבון צמחי, המבוסס על 100 גרם/יום מנקאי (Wolffia globosa). שייק זה היווה חלופה חלקית לצריכת החלבון מהחי. שתי קבוצות הדיאטה הים-תיכונית קיבלו 28 גרם/יום אגוזי מלך. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו מנוי לחדר כושר והדרכה לפעילות גופנית. לכל המשתתפים נערכו סריקות MRI בתחילת המחקר ולאחר 18 חודשים בהן נמדדו נפחי אזורים במוח הקשורים להזדקנות טבעית. במחקר נכללו 284 משתתפים (88% גברים), הגיל הממוצע היה 51 וה-BMI הממוצע היה 31.2. בהתבסס על הנתונים של 224 משתתפים שהשלימו את המחקר להם היו סריקות מוח מלאות, בסיום תקופת ההתערבות זוהו שינויים במבנה המוח המעידים על ניוון, כולל ירידה בנפח ההיפוקמפוס (האזור האחראי על הזיכרון) ועלייה בנפח החללים הצדדיים. להלן סיכום ממצאי המחקר:
מסקנת החוקרים היא כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה עשויה לתרום להגנה על המוח בתהליך ההזדקנות הטבעי. המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים, החוקרים מדווחים על מעורבות בחברת Hinoman המייצרת תוספי מנקאי.
במחקר אקראי מבוקר (34) (2020) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון. במחקר נכללו 80 מטופלים בני כ-59 בממוצע, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת למשך 10 שבועות. הדיאטה בקבוצת ההתערבות הותאמה אישית וכללה צריכה גבוהה של פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית, צריכה נמוכה עד בינונית של דגים, עוף, בשר ומוצרי חלב, וצריכה נמוכה של שומן רווי. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו המלצות לתזונה בריאה, שהדגישו הגברת הצריכה של פירות וירקות וצמצום צריכת דגנים מלוטשים ובשר אדום. התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ובסיומו באמצעות המדד MoCA. נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות חל שיפור מובהק בתפקוד הקוגניטיבי בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, כולל שיפור בתחומים של תפקודים ניהוליים, שפה, קשב, ריכוז וזיכרון. עם זאת, לא זוהה הבדל מובהק בין הקבוצות בתחומים אחרים, כולל יכולת ויזואלית מרחבית, למידה והתמצאות במרחב. למרות שהמנגנונים אינם לגמרי ידועים, משוער כי ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי קשורה בשיפור פרופיל השומנים בדם, המוביל לעלייה בזרימת הדם למוח, בהפחתת עקה חמצונית, בהשפעה נוגדת דלקת, בהפחתת רמת הגלוקוז בדם וכן באמצעות השפעה מיטיבה על חיידקי המעי, התורמת לשיפור התפקוד העצבי דרך ציר המעי-מוח. החוקרים מסכמים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה משמעותית לשיפור היבטים שונים של התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון, ויש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
במחקר קליני (35) (יולי 2016) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין עובי קליפת המוח. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות המצביעות על קשר בין תזונה ים-תיכונית לבין ירידה בסיכון להידרדרות קוגניטיבית, אולם לא ידוע האם קשר זה בא לידי ביטוי בעובי קליפת המוח. במחקר נכללו 672 משתתפים בני כ-80 בממוצע עם תפקוד קוגניטיבי תקין אשר עברו הדמית MRI בה נמדדה עובי קליפת המוח הממוצעת ועובי הקליפה של כל אחת מ-4 האונות בנפרד. על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בהתייחס לשנה האחרונה, החוקרים חישבו ציון התאמה לתזונה הים-תיכונית עבור כל משתתף. נמצא כי ציון גבוה יותר היה קשור בעלייה בעובי קליפת המוח הממוצעת ובעובי קליפת המוח של האונה המצחית (פרונטלית), האונה הקודקודית (פריאטלית) והאונה העורפית (אוקסיפיטלית). באופן ספציפי, צריכה גבוהה יותר של קטניות ודגים הייתה קשורה בעובי גדול יותר של קליפת המוח במספר אזורים ואילו צריכה גבוהה יותר של פחמימות וסוכרים הייתה קשורה בעובי קטן יותר של קליפת המוח באזור האנטורינל (אזור באונה הרקתית הקשור בזיכרון ובניווט). ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תזונה ים-תיכונית לשמירה על עובי קליפת המוח, מדד אשר עשוי להעיד על התפקוד הקוגניטיבי.
מחקר קליני (36) (מאי 2015) אשר בדק האם דיאטה ים-תיכונית מועשרת במזונות נוגדי-חמצון הינה בעלת השפעה גדולה יותר על התפקוד הקוגניטיבי בהשוואה לדיאטת בקרה. במחקר נכללו 447 משתתפים בריאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה אשר צרכו אחת משלוש דיאטות במשך כ-4 שנים: דיאטה ים תיכונית מועשרת בשמן זית, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים או דיאטת בקרה דלת-שומן. נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הינה בעלת תרומה לשמירה ואף לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, בעוד שבקבוצת הבקרה חלה הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי.
בסקירה (37) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לתרומה של תזונה ורכיבים תזונתיים להגנה על המוח בתהליכי ההזדקנות. במסגרת הסקירה, מוצגות העדויות בנוגע להשפעה של חומצות שומן (במיוחד אומגה 3), חלבונים, פחמימות, פוליפנוֹלים וויטמינים (באופן ספציפי וויטמיני B). באופן כללי, החוקרים מסכמים כי מחקרים אפידמיולוגיים תומכים בתפקיד המגן של תזונה ים-תיכונית ושל רכיבים מסוימים כמו אומגה 3, פוליפנוֹלים וויטמיני B - על התפקוד הקוגניטיבי והנפשי. הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים באופן כללי אינם עקביים, אולם ישנה תמיכה לתרומה של חומצה פולית וויטמיני B להאטת תהליכי הידרדרות קוגניטיבית ולתפקיד אפשרי בהפחתת הסיכון לדיכאון הקשור בהזדקנות. שימוש בטכנולוגיות מחקר חדשניות, בדגש על שיטות הדמיה מוחית (בשונה מהשיטות המקובלות של שאלונים) עשוי לתרום לפיתוח אסטרטגיות תזונתיות יעילות להפחתת הסיכון להפרעות נפשיות וקוגניטיביות ולשיפור איכות החיים בקרב קשישים.
במחקר חתך (38) (2020) נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובריאות המוח בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 511 משתתפים בני 80 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה. החוקרים ביצעו הערכה של התפקוד הקוגניטיבי וכן של נפח המוח ומבנה החומר הלבן באמצעות MRI. בהתבסס על שאלוני התזונה, זוהו שני דפוסי תזונה עיקריים, דפוס תזונה ים תיכונית ודפוס של תזונה מעובדת. נמצא כי דפוס של תזונה ים תיכונית היה קשור ביכולת מילולית גבוהה יותר, ואילו דפוס של תזונה מעובדת היה קשור ביכולת מילולית נמוכה יותר. לא נמצאו תוצאות מובהקות בהתייחס למדדים אחרים של התפקוד הקוגניטיבי. לא נמצא קשר מובהק בין דפוסי התזונה ובין נפח המוח או מבנה החומר הלבן. עוד נמצא כי כחלק מדפוס של תזונה ים תיכונית, צריכה גבוהה של עלים ירוקים וצריכה נמוכה של בשר אדום הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שהקפדה על דפוס תזונה ים תיכוני קשור בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בקרב קשישים, אולם לא נצפה יתרון בהתייחס למבנה המוח.
במחקר חתך (39) (אוקטובר 2015) בו תועד מבנה המוח של 674 קשישים באמצעות הדמיית MRI נמצא כי הקפדה על דיאטה ים תיכונית, ובמיוחד צריכה רבה של דגים וצריכה מועטה של בשר, מלווה בירידה פחותה בניוון תאי המוח, השפעה השווה למוח הצעיר יותר בכ-5 שנים.
במחקר חתך (40) (ינואר 2017) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין מידת השינויים במדדים מבניים של המוח בקרב קשישים. במסגרת המחקר, החוקרים חישבו לקבוצת משתתפים בני 70, בעלי יכולת קוגניטיבית ורמת השכלה דומה, ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית על בסיס שאלוני תדירות צריכת פריטי מזון. התאמה לדיאטה הים-תיכונית חושבה על בסיס צריכה גבוהה של ירקות ופירות, קטניות, דגנים, אגוזים, דגים ושמן זית וצריכה נמוכה של מוצרי חלב ובשר. לאחר 3 שנים (בגיל 73) המשתתפים עברו סריקת MRI ראשונית, בה הוערכו שלושה מדדים מבניים של המוח (נפח כללי, נפח החומר האפור ועובי קליפת המוח), כאשר מדדים אלה הוערכו שוב לאחר שלוש שנים נוספות (בגיל 76). על בסיס הנתונים של כ-400 מהמשתתפים שעברו את שתי הסריקות, נמצא כי מידת התאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בירידה גדולה יותר באופן מובהק סטטיסטית בנפח המוח. השפעה זאת הוערכה כמחצית ממידת ההשפעה של הגיל על נפח המוח. לא נמצא קשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין נתוני הבסיס של מדדי המוח. כמו כן, בניגוד לממצאים קודמים החוקרים לא מצאו קשר בין צריכת בשר או דגים לבין נפח המוח. החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית תורמת לניבוי אטרופיה מוחית בקרב קשישים.
במחקר תצפיתי (41) (אוקטובר 2017) נבדקה ההשפעה של נטילת תרופות על הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי. החוקרים מציינים כי שימוש בתרופות עשוי לשמור על התפקוד הקוגניטיבי. לדוגמא, מחקרים קודמים מצאו כי תרופות להורדת לחץ דם עשויות במידה מסוימת להגן על התפקוד הקוגניטיבי, וכי רמת כולסטרול גבוהה קשורה בפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ובעלייה בסיכון לאלצהיימר ולכן מצופה כי שימוש בסטטינים יתרום לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי. במחקר הנוכחי נכללו 93 קשישים בני 78 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה ועברו מבדק להערכת התפקוד הקוגניטיבי. על סמך שאלוני התזונה החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. באמצעות מודלים סטטיסטיים מראים החוקרים כי משתתפים עם התאמה גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בעלי תגובה קוגניטיבית טובה יותר, רק כאשר נלקח בחשבון השימוש בתרופות. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים על מנת להמשיך ולבחון את ההשערה לגבי ההשפעה המגינה של תרופות על הבריאות ועל התפקוד הקוגניטיבי. החוקרים מדווחים כי המחקר לא מומן מעבר למשאבי המחקר של האוניברסיטה. הערת המערכת: חשוב לציין כי ישנם דיווחים על בעיות בתפקוד הקוגניטיבי (כגון ירידה בזיכרון, שכחה ובלבול), המקושרות עם נטילת סטטינים. כמו כן, אין להתעלם ממספר רב של מחקרים, המעידים על שמירה ואף שיפור בתפקוד הקוגניטיבי בהצמדות לדיאטה ים תיכונית.
בסקירה שיטתית (42) (מרץ 2018) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הקוגניציה ועל מבנה ותפקוד המוח. בסקירה נכללו חמישה מחקרים, הכוללים 1,888 משתתפים, בהם נערכו סה"כ 66 מבדקים קוגניטיביים ומבדק אחד להערכת תפקוד המוח. החוקרים מציינים כי במחקרים השונים היו הבדלים בדיאטות שניתנו למשתתפים, במיוחד בהתייחס להמלצות הכמותיות. מניתוח התוצאות עולה כי רק ב-12% מכלל המבדקים הקוגניטיביים שנערכו נמצא יתרון מובהק לדיאטה הים-תיכונית, כאשר במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים מהמחקרים בהם נמצאה השפעה מיטיבה. לא נמצאה תמיכה לתרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הידרדרות קוגניטיבית או דמנציה. החוקרים מסכמים כי רוב הממצאים אינם משמעותיים, אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על התחומים הקוגניטיביים בהם נמצא שיפור מובהק.
בסקירה (43) (2018) דנים החוקרים בממצאים העדכניים לגבי תפקיד התזונה במניעת הידרדרות קוגניטיבית. החוקרים מסבירים כי תזונה הינה גורם אורח חיים חשוב, שעשוי להשפיע על הסיכון העתידי להתפתחות הפרעה קוגניטיבית ודמנציה. ישנן עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים אך גם ממחקרים מבוקרים, לכך שתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בקרב קשישים קשור ברכיבי מזון מסוימים - כגון חומצה פולית, פלבונואידים, ויטמין D וחומצות שומן מסוימות (בעיקר אומגה 3) - וכן בקבוצות מזון כגון דגים, ירקות, פירות וצריכה מתונה של אלכוהול וקפאין. ההשפעה המגינה של מזונות אלה עשויה להיות משמעותית יותר בקרב אנשים עם חסרים תזונתיים או עם נטייה גנטית להתפתחות הפרעה קוגניטיבית. עם זאת, כיום העדויות מצביעות על התרומה של דפוס תזונתי כולל, כגון תזונה ים-תיכונית - הכוללת מגוון רחב של רכיבים תזונתיים בעלי השפעה מיטיבה - על פני רכיבי מזון בודדים. עוד מציינים החוקרים, כי במחקרים שונים נמצאה תמיכה מסוימת לתכניות רב-תחומיות – הכוללות את ההיבט התזונתי – למניעת התפתחות הפרעה קוגניטיבית ודמנציה, אולם יעילותן לא הוכחה באופן ודאי. שימוש בטכנולוגיות חדשות להערכת הצריכה התזונתית ובסמנים ביולוגיים לתזונה ולתוצאות נוירו-ביולוגיות עשוי לתרום לשיפור המחקר בתחום.
שבץ
בסקירות שיטתיות ובמחקר תצפיתי נמצא כי תזונה ים-תיכונית תורמת להפחתת הסיכון לשבץ (24,44-46) ולהפחתת הפגיעה המוחית לאחר שבץ (44).
סקירת מחקרים:
מטה-אנליזה מקיפה ויסודית (24) (2013) שנועדה להעריך את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית למחלות הקשורות בפגיעה בתפקוד המוחי, כולל שבץ, דיכאון, הפרעה קוגניטיבית ומחלת פרקינסון. בסקירה נכללו 22 מחקרים, 11 מהם עוסקים בשבץ, 9 בדיכאון, 8 בהפרעה קוגניטיבית ו-1 במחלת פרקינסון. מניתוח כלל הנתונים עולה כי הקפדה גבוהה על דיאטה ים-תיכונית נמצאה באופן עקבי כמפחיתה סיכון לשבץ, לדיכאון ולהפרעה קוגניטיבית בכ-30-40%. מניתוח של תת-קבוצות נמצאה כי באופן ספציפי לדיאטה ים תיכונית תפקיד בהפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, להפרעה קוגניטיבית קלה ולדמנציה, בעיקר בהקשר למחלת האלצהיימר. מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים ארוכה אשר עוסקת ביתרונות הדיאטה הים-תיכונית ועשויות להיות לו השלכות חשובות לטיפול ולמניעה בקרב מבוגרים אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד המוח.
בסקירה (44) (2021) דנים החוקרים בהשפעה המגינה של פוֹליפנוֹלים בהקשר של שבץ - למניעה, כחלק מהטיפול האקוטי ובשלב השיקום. במסגרת הסקירה החוקרים מציגים את הפוֹליפנוֹלים העיקריים, את הסוגים השונים של שבץ איסכמי, ואת התפקיד של עקה חמצונית ותהליכי דלקת בשבץ איסכמי. בהמשך, מפורטים ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים ופרה-קליניים לגבי הפעילות המגינה של פוֹליפנוֹלים. בהתייחס למניעה, מחקרים אפידמיולוגיים מדגישים את התרומה של הדיאטה הים-תיכונית ושל תה שחור ומחקרים פרה-קליניים מדגימים את ההשפעה של פוֹליפנוֹלים שונים כגון רזברטרול ו-EGCG. בהתייחס לטיפול אקוטי ולשיקום, מחקרים קליניים מצביעים על תרומה לפוֹליפנוֹלים המצויים ברימון, לרזברטרול ול-EGCG. מהסקירה עולה כי שליטה בגורמי הסיכון הווסקולריים באמצעות דיאטה ים תיכונית עשירה בשמן זית כתית מעולה וברזברטרול עשויה לתרום להפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, ולהפחית את הפגיעה המוחית לאחר שבץ באמצעות רכיבים בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
בסקירה (45) (2019) דן החוקר בקשר בין תזונה לבין הסיכון לשבץ ומציג את הממצאים לגבי הגורמים התזונתיים שנמצאו בעלי תפקיד במניעת שבץ. לטענת החוקר, לתזונה השפעה ניכרת על הסיכון לשבץ, כאשר הקפדה על אורח חיים בריא קשורה בסיכון נמוך בכ-80% לשבץ והגורם שמגביר באופן המשמעותי ביותר את הסיכון לשבץ בארה"ב הוא תזונה לא בריאה. כמו כן, תזונה לא בריאה מהווה גורם סיכון רק במדינות שאינן מערביות, לדוגמא, השינוי התזונתי בסין ב-20 השנים האחרונות (עלייה בצריכת הבשר והביצים והפחתת הצריכה של פירות וירקות) נמצא קשור בעלייה של 26% בסיכון לתמותה משבץ ובעלייה של 213% בסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי התפקיד של הגורמים הבאים בהפחתת הסיכון לשבץ:
החוקר מדווח כי מחקר זה נערך ללא מימון חיצוני, אולם הוא משמש כיועץ לחברה המפתחת תוסף להפחתת רמות הומוציסטאין.
כחלק ממחקר עוקבה (46) (2018) אירופאי גדול, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לשבץ. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 23,232 משתתפים מבריטניה בגילאי 40-77. החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות יומני אכילה של שבוע. בתקופת מעקב של כ-17 שנה תועדו 2,009 מקרי שבץ. נמצא כי בקרב משתתפים עם ציון ההתאמה הגבוה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, הסיכון לשבץ היה נמוך ב-17% בהשוואה למשתתפים עם הציון הנמוך ביותר. עם זאת, מגמה זו הייתה מובהקת רק בקרב נשים (סיכון נמוך ב-22%), אך לא בקרב גברים. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להגנה מפני שבץ בקרב נשים מעל גיל 40, באופן בלתי תלוי בגיל המעבר או בשימוש בטיפול הורמונלי חליפי. החוקרים מסכמים כי אמנם התוצאות הושפעו באופן ניכר מקבוצת הנשים במחקר, אך עדיין לדיאטה הים-תיכונית עשוי להיות יתרון בהגנה מפני שבץ ותחלואה קרדיווסקולרית באופן כללי, הן בקרב נשים והן בקרב גברים בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה או נמוך.
אלְצהיימר ודמנְציה
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים מצאו כי לדיאטה הים-תיכונית השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון להתפתחות אלצהיימר ודמנציה (26,27,47-49,213), שימור החומר הלבן במוח (50) ורמה נמוכה יותר של סמנים ביולוגיים הקשורים באלצהיימר (51).
סקירת מחקרים:
סקירה שיטתית (26) הכוללת 18 מחקרים תצפיתיים (יולי 2016) בדקה את התרומה של התזונה הים-תיכונית לשמירה על תפקוד המוח. נמצא כי התאמה גבוהה יותר לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בהאטת תהליכי ההידרדרות הקוגניטיבית והתפתחות מחלת האלצהיימר וכן בשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
בסקירה (27) (2019) מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין שלושה דפוסי תזונה - הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND* - לבין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר. בסקירה נכללו 50 מחקרים תצפיתיים וארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים. להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בכך שהיענות גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH או דיאטת MIND קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מתונה יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר, כאשר העדויות החזקות ביותר הן עבור דיאטת MIND. *דיאטת ה- MIND משלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה-DASH, בדגש על צריכת מזונות מהצומח, עם דגש על פירות יער ועלים ירוקים, והגבלת הצריכה של מזונות מן החי ושומן רווי.
בסקירה שיטתית (42) (מרץ 2018) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הקוגניציה ועל מבנה ותפקוד המוח. בסקירה נכללו חמישה מחקרים, הכוללים 1,888 משתתפים, בהם נערכו סה"כ 66 מבדקים קוגניטיביים ומבדק אחד להערכת תפקוד המוח. החוקרים מציינים כי במחקרים השונים היו הבדלים בדיאטות שניתנו למשתתפים, במיוחד בהתייחס להמלצות הכמותיות. מניתוח התוצאות עולה כי רק ב-12% מכלל המבדקים הקוגניטיביים שנערכו נמצא יתרון מובהק לדיאטה הים-תיכונית, כאשר במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים מהמחקרים בהם נמצאה השפעה מיטיבה. לא נמצאה תמיכה לתרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הידרדרות קוגניטיבית או דמנציה. החוקרים מסכמים כי רוב הממצאים אינם משמעותיים, אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על התחומים הקוגניטיביים בהם נמצא שיפור מובהק.
בסקירה (47) (2022) מעריכים החוקרים את העדויות ממחקרים מסוגים שונים העוסקים בפוטנציאל של תזונה למניעת אלצהיימר. ראשית, מוצגים המאפיינים של מחלת האלצהיימר והגורמים המעורבים בהתפתחות המחלה, וכן גורמים תזונתיים אשר עשויים להיות בעלי השפעה על אלצהיימר כולל תזונה דלה בנוגדי חמצון, תזונה עתירת שומן ושומן רווי, רמת כולסטרול גבוהה והצטברות של מתכות כבדות. בהמשך, דנים החוקרים בהיבטים תזונתיים שונים אשר עשויים לתרום למניעת אלצהיימר, כולל דרישת האנרגיה הכוללת והרכב אבות המזון בתזונה. בנוסף, מפורטים הממצאים לגבי רכיבים תזונתיים בעלי פוטנציאל להגנה עצבית ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי, כולל ויטמינים נוגדי חמצון, ויטמיני B, סידן ומגנזיום, חומצות שומן רב בלתי רוויות ופוֹליפנוֹלים. בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות העדויות לגבי דפוסי תזונה שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון להתפתחות אלצהיימר, כולל דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND. בהתבסס על הממצאים הקיימים, להלן טבלה המסכמת את ההמלצות העיקריות של החוקרים למניעת אלצהיימר:
החוקרים מסכמים כי לתזונה בכל שלב בחיים יש השפעה על הסיכון להתפתחות אלצהיימר. למבוגרים מומלץ ליישם את ההמלצות התזונתיות לגיל השלישי תוך העשרת התזונה ברכיבים נוגדי חמצון ונוגדי דלקת.
במחקר עוקבה (213) (2023) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית ובין הסיכון להתפתחות דמנציה, תוך בחינת ההשפעה של הסיכון הגנטי על קשר זה. במחקר נכללו הנתונים של 60,298 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו בתחילת המעקב, החוקרים חישבו את מידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית על פי שני מדדים: MEDAS ו- PYRAMID, כך שלכל משתתף חושבו שני ציונים. בנוסף, לכל משתתף חושב ציון סיכון גנטי להתפתחות דמנציה. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 9.1 שנים, נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה.
ספציפית, עפ"י המדד MEDAS דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-23% ועפ"י המדד PYRAMID הסיכון היה נמוך ב-14%. לא נמצאה השפעה לסיכון הגנטי על הקשר בין דיאטה ים-תיכונית והסיכון לדמנציה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של התערבויות תזונתיות כחלק מהאסטרטגיה למניעה ולעיכוב של דמנציה, באופן בלתי תלוי בסיכון הגנטי.
במחקר עוקבה (48) (2021) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית והסיכון לדמנציה ולאלצהיימר. כחלק ממחקר גדול שנערך באירופה בתחום הסרטן והתזונה, במחקר זה נכללו הנתונים של 16,160 משתתפים בריאים מספרד אשר גויסו למחקר בשנים 1992-1996. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 21.6 שנה תועדו 459 מקרים של דמנציה. החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסקאלה של 0 עד 18, ובדקו את הסיכון לדמנציה ביחס למידת התאמה נמוכה, בינונית או גבוהה. נמצא כי בהשוואה להתאמה נמוכה, התאמה גבוהה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-20% להתפתחות דמנציה, וכי כל עלייה של 2 נקודות בציון הייתה קשורה בירידה של 8% בסיכון. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי לתזונה ים-תיכונית היה יתרון משמעותי יותר בקרב נשים בהתייחס לסיכון מופחת לדמנציה שאינה אלצהיימר, וכן למשתתפים עם רמת השכלה נמוכה יותר. החוקרים מסכמים כי תזונה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון הידועים.
מחקר פרוספקטיבי (49) (פברואר 2015) הבוחן את הקשר בין הקפדה על דיאטת MIND, דיאטה המשלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH להורדת לחץ הדם, לבין הסיכון לאלצהיימר. במחקר עוקבה פרוספקטיבי בוצע מעקב של כ-4.5 שנים בממוצע אחר 923 משתתפים בגילאי 58-98. בהסתמך על שאלוני תדירות צריכת פריטי מזון, נמצא כי התאמה גבוהה לשלושת הדיאטות הייתה מלווה בסיכון מופחת לאלצהיימר (39% לדיאטת DASH, 54% לדיאטה ים-תיכונית, 53% לדיאטת MIND) בהשוואה להתאמה נמוכה, אולם בהתייחס לדיאטת MIND גם התאמה בינונית הייתה מלווה בירידה מובהקת (35%) בסיכון לאלצהיימר.
מחקרים קודמים מצביעים על קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הירידה בסיכון לאלצהיימר, כאשר המחקר הנוכחי (50) (יולי 2015) נועד לבחון מהו המנגנון העומד בבסיס קשר זה. החוקרים משערים כי במידה ודיאטה ים-תיכונית תורמת להגנה מפני תמותת נוירונים, נפח החומר האפור יהיה גדול יותר ואילו שמירה על מבנה החומר הלבן יעיד על מנגנון פעילות שונה. המחקר כלל 146 משתתפים אשר מילאו שאלון תזונתי ועברו הדמיה מוחית 9 שנים לאחר מכן. בקרב משתתפים עם היענות גבוהה יותר לדיאטה ים-תיכונית זוהה שימור טוב יותר של החומר הלבן באזורים נרחבים במוח התורם לקישוריות מבנית טובה יותר שהינה חשובה לשמירת התפקוד הקוגניטיבי. לא נמצא קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין נפח החומר האפור במוח. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשימור הקשרים בין הנוירונים הנפגעים עם הגיל ובכך להגן מפני מחלות נוירודגנרטיביות.
במחקר תצפיתי (51) (מאי 2018) נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין שינויים במדדים מוחיים לאלצהיימר, אשר הוערכו באמצעות הדמיה לאורך תקופה של 3 שנים. במחקר נכללו 70 משתתפים בגילאי 30-60 עם תפקוד קוגניטיבי תקין, אשר עברו הערכה קלינית, נוירו-פסיכולוגית ותזונתית וכן בדיקות הדמיה מוחית (PET, MRI) בהפרש של שנתיים לפחות. מבין המשתתפים, 34 משתתפים היו בעלי ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית ו-36 משתתפים עם ציון התאמה נמוך. בסריקת PET בתחילת המחקר נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית, בקרב משתתפים עם ציון התאמה נמוך נמצאה רמה גבוהה יותר של סמנים ביולוגים הקשורים באלצהיימר (ירידה במטבוליזם של גלוקוז במוח והצטברות של משקעי בטא-עמילואידים). במעקב לאורך זמן, בקרב משתתפים אלה חלה החמרה גדולה יותר באותם מדדים. לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים בהדמיה מבנית של המוח באמצעות MRI. החוקרים מעריכים כי הקפדה גבוהה על הדיאטה הים-תיכונית במהלך החיים עשויה לדחות הופעת אלצהיימר ב-1.5-3.5 שנים.
במחקר עוקבה (52) (2022) שנערך בשבדיה נבדק הקשר בין דפוס התזונה במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. במסגרת המחקר נבדק האם היענות להמלצות התזונתיות הכלליות או לתזונה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה בתקופת מעקב של כ-20 שנה. נכללו כ-28,000 משתתפים ללא דמנציה שנולדו בין השנים 1923-1950. המשתתפים גויסו למחקר בשנים 1991-1996 ומעקב אחר מקרים של דמנציה נערך עד לשנת 2014. נתוני התזונה נאספו באמצעות יומן אכילה של 7 ימים, שאלון תדירות צריכת מזונות וראיון בתחילת המחקר. מדדי התוצאה כללו התפתחות של דמנציה מכל סוג, אלצהיימר או דמנציה וסקולרית, ובנוסף הוערכה ההצטברות של חלבוני עמילואיד-בטא בקרב תת-מדגם של 738 משתתפים. הצטברות של חלבוני עמילואיד-בטא במוח קשורה במוות של תאי עצב, ומאפיינת חולים במחלות שונות, כולל מחלות ניווניות של המוח וכן סוכרת סוג 2. במהלך תקופת המעקב תועדו 1,943 מקרי דמנציה. באופן כללי לא נמצא קשר מובהק בין היענות גבוהה להמלצות התזונתיות הכלליות או לתזונה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות דמנציה. תוצאות דומות נמצאו גם לאחר הוצאה של משתתפים עם אבחנה של דמנציה ב-5 השנים הראשונות למחקר או של משתתפים עם סוכרת. כמו כן לא נמצא קשר מובהק בין התזונה ובין הצטברות חריגה של עמילואיד-בטא. החוקרים מסכמים כי במהלך תקופת מעקב של 20 שנה לא נמצאה תמיכה לכך שדפוס של תזונה בריאה קשור בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה א להצטברות של עמילואיד-בטא. מערכת: במאמר מערכת נלווה למאמר מדגישים העורכים כי ייתכן וההשפעה של תזונה בלבד אינה מובהקת, אך לגורמי אורח חיים בריא בכללותם, כולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון, צריכה מתונה של אלכוהול וכדומה, עשויה להיות השפעה משמעותית על התפקוד הקוגניטיבי במהלך החיים.
במחקר עוקבה (53) (2022) שנערך ביוון נבדק הקשר בין אורח חיים, בריאות קוגניטיבית והסיכון לדמנציה בקרב קשישים. במחקר נכללו 1,018 משתתפים מעל גיל 65 ללא דמנציה אשר בתחילת המחקר ולאחר מעקב של 3 שנים עברו הערכה נוירולוגית ונוירו-פסיכיאטרית שכללה הערכת התפקוד הקוגניטיבי ואבחון דמנציה. לכל משתתף חושב ציון כולל של אורח חיים המבוסס על ארבעה גורמים: דפוס התזונה, ביצוע פעילות גופנית, משך השינה ויכולת תפקודית. לכל גורם ניתן ציון בין 0 ל-3, כאשר הציונים הגבוהים ביותר ניתנו עבור היענות בינונית-גבוהה לתזונה הים-תיכונית, רמה מתונה של פעילות גופנית, משך שינה בינוני ויכולת תפקודית גבוהה. במהלך תקופת המעקב 61 משתתפים אובחנו עם דמנציה. משתתפים אלה נטו להיות מבוגרים יותר ועם רמת השכלה נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים עם תפקוד קוגניטיבי תקין באופן כללי משתתפים ללא דמנציה היו מאופיינים בציונים גבוהים יותר בגורמי אורח החיים, מלבד שינה, וכן בציון אורח חיים כולל גבוה יותר. ספציפית, החוקרים מראים כי ציון אורח חיים גבוה יותר היה קשור במיתון הירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובסיכון מופחת לדמנציה. החוקרים מסכמים כי דפוס כולל של אורח חיים בריא עשוי לתרום לשימור התפקוד הקוגניטיבי בגיל השלישי.
במחקר עוקבה (54) (2021), המבוסס על נתוני הביו-בנק הבריטי, נבדק הקשר בין גורמים תזונתיים וההתפתחות של דמנציה. במחקר נכללו מבוגרים ללא אבחנה של דמנציה בעת הגיוס למחקר בין השנים 2006 עד 2010, וכן משתתפים שלא נפטרו או אובחנו עם דמנציה בחמש שנות המעקב הראשונות. במעקב עד שנת 2018 נבדק הקשר בין תדירות הצריכה של קבוצות מזון שונות ובין התפתחות של דמנציה. בניתוח נכללו כ-340,000 משתתפים וכ-900 מקרי דמנציה עבור כל קבוצת מזון. בהתייחס לכל קבוצת מזון, המשתתפים סווגו לארבע קבוצות בהתאם לרמת הצריכה. נמצא כי צריכה גבוהה של לחם, צריכה מתונה של בשר ושל דגים וצריכה נמוכה של ירקות ופירות הייתה קשורה בירידה קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, בסיכון להתפתחות דמנציה. לא נמצא קשר בין הצריכה של עוף, גבינה, דגנים ותה וקפה והסיכון לדמנציה. החוקרים מציינים כי ניתוח הנתונים כלל התאמה סטטיסטית לפעילות גופנית, BMI ומצב בריאותי. למרות הממצאים המפתיעים, החוקרים מציעים כי צריכה גבוהה של ירקות ופירות עשויה לבטא צריכה נמוכה של חלבון, שומנים וכולסטרול להם עשויה להיות השפעה מגינה מפני דמנציה. יחד עם זאת, הסיבה להבדל בממצאים ביחס למחקרים קודמים אינה ברורה, וייתכן שהבדלים אלה נובעים מבקרה גבוהה יותר של הנתונים (הוצאת המקרים בחמש השנים הראשונות למעקב, התאמה סטטיסטית לגורמים שונים), מגורמים הקשורים בטיפול תרופתי או מנטילת ויטמינים המספקים רכיבים תזונתיים המצויים בירקות ופירות. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר עומדים בסתירה לממצאים קודמים המצביעים על היתרון של הדיאטה הים-תיכונית, ויש להמשיך ולהעריך את ההשפעה של הגורמים התזונתיים בהתפתחות דמנציה.
פרקִינסון
סקירות ומחקרים קליניים מצאו כי צריכת תזונה ים תיכונית הובילה לעליה בגיל הופעת מחלת הפרקינסון (55,56) ולתרומה משמעותית לשיפור היבטים שונים של התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון (34).
סקירת מחקרים:
בסקירה (55) (2022) בוחנים החוקרים את הקשר בין דפוסי תזונה שונים ובין הסיכון להתפתחות פרקינסון, להתקדמות המחלה או ההשפעה על חומרת המחלה. החוקרים מציינים כי הממצאים בהתייחס לרכיבים או מזונות ספציפיים אינם עקביים ולכן עשויה להיות תועלת לבחינה של דפוס התזונה הכללי. במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים קליניים ותצפיתיים בהם נבדק דפוס כללי של תזונה בריאה, תזונה מוגבלת חלבון, דיאטה קטוגנית, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH). להלן סיכום היתרונות של דפוסי תזונה אלה:
|
|
עליה ב: |
ירידה ב: |
|
תזונה בריאה |
תפקוד מוטורי |
סיכון להתפתחות פרקינסון מינון לבודופה |
|
הגבלת חלבון |
מצב תזונתי (הצריכה או הרמה בדם של רכיבים תזונתיים שונים) |
מינון לבודופה |
|
תזונה קטוגנית |
תפקוד מוטורי וכללי תפקוד קוגניטיבי איכות הקול |
אינסולין בצום |
|
תזונה ים-תיכונית |
גיל הופעת המחלה |
סיכון לתסמינים פרודרומליים סיכון להתפתחות פרקינסון |
|
MIND |
גיל הופעת המחלה תפקוד קוגניטיבי סך פעילות נוגדת חמצון |
סיכון להתפתחות פרקינסון |
החוקרים מסכמים כי באופן כללי הממצאים תומכים בתרומה של דפוס התזונה להפחתת הסיכון להתפתחות פרקינסון ולהתקדמות המחלה, אולם נדרשים מחקרים נוספים ובירור של תוצאות שאינן עקביות וכן הערכה של סיכונים אפשריים לפני גיבוש המלצות תזונתיות.
בניתוח חתך (56) (2021) המבוסס על מחקר עוקבה שנערך בקנדה, נבדק האם היענות לדיאטת MIND עשויה לתרום לעיכוב ההופעה של מחלת פרקינסון, בהשוואה לדיאטה הים-תיכונית. דיאטת MIND דומה בעיקרה לדיאטה הים-תיכונית, אולם כוללת דגש על צריכת עלים ירוקים, פירות יער ועוף, וצמצום הצריכה של מזונות מטוגנים ומתוקים וכן של חלב, תפוחי אדמה ופירות. החוקרים מסבירים, כי דיאטת MIND נמצאה קשורה במניעת אלצהיימר והידרדרות קוגניטיבית, אולם העדויות בהתייחס לתפקידה במחלת הפרקינסון הינן מוגבלות. במחקר נכללו הנתונים של 167 חולי פרקינסון וקבוצת השוואה של 119 משתתפים ללא פרקינסון. בהתאם לשאלוני תזונה, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטת MIND (ציון מירבי של 15 נקודות), לדיאטה הים-תיכונית המקורית (ציון מירבי של 9 נקודות), ולדיאטה ים-תיכונית יוונית (ציון מירבי של 53 נקודות), אשר בעיקרה דומה לדיאטה הים-תיכונית מלבד הכללת תפוחי אדמה והגבלת הצריכה של עוף. גיל ההופעה של פרקינסון הוגדר כגיל בו הופיעו לראשונה תסמינים מוטוריים. באופן כללי נמצא כי ההיענות לדיאטת MIND הייתה גבוהה יותר בקרב נשים, לעומת גברים, ללא הבדל מובהק בציוני הדיאטות בין קבוצת החולים וקבוצת ההשוואה. בקרב נשים, היענות גבוהה לדיאטת MIND הייתה קשורה בהופעה מאוחרת יותר של פרקינסון עם הפרש של עד 17.4 שנים בין הנשים עם ההיענות הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. בקרב גברים, היענות לדיאטה ים-תיכונית יוונית הייתה קשורה בהופעה מאוחרת יותר של פרקינסון עם הפרש של עד 8.4 שנים. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על קשר משמעותי בין הרגלי התזונה וההופעה של פרקינסון, ויש להמשיך ולבחון את המנגנונים המעורבים תוך התייחסות להבדלים מגדריים.
במחקר אקראי מבוקר (34) (2020) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון. במחקר נכללו 80 מטופלים בני כ-59 בממוצע, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת למשך 10 שבועות. הדיאטה בקבוצת ההתערבות הותאמה אישית וכללה צריכה גבוהה של פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית, צריכה נמוכה עד בינונית של דגים, עוף, בשר ומוצרי חלב, וצריכה נמוכה של שומן רווי. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו המלצות לתזונה בריאה, שהדגישו הגברת הצריכה של פירות וירקות וצמצום צריכת דגנים מלוטשים ובשר אדום. התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ובסיומו באמצעות המדד MoCA. נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות חל שיפור מובהק בתפקוד הקוגניטיבי בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, כולל שיפור בתחומים של תפקודים ניהוליים, שפה, קשב, ריכוז וזיכרון. עם זאת, לא זוהה הבדל מובהק בין הקבוצות בתחומים אחרים, כולל יכולת ויזואלית מרחבית, למידה והתמצאות במרחב. למרות שהמנגנונים אינם לגמרי ידועים, משוער כי ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי קשורה בשיפור פרופיל השומנים בדם, המוביל לעלייה בזרימת הדם למוח, בהפחתת עקה חמצונית, בהשפעה נוגדת דלקת, בהפחתת רמת הגלוקוז בדם וכן באמצעות השפעה מיטיבה על חיידקי המעי, התורמת לשיפור התפקוד העצבי דרך ציר המעי-מוח. החוקרים מסכמים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה משמעותית לשיפור היבטים שונים של התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון, ויש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
דִיכאון
בסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות ומחקרים קליניים נמצא כי דיאטה ים תיכונית מקושרת לירידה בסיכון לדיכאון (24,57-59,220) ולשיפור במדד הדיכאון ואיכות החיים בקרב מבוגרים הסובלים מדיכאון (60,61).
סקירת מחקרים:
מטה-אנליזה מקיפה ויסודית (24) (2013) שנועדה להעריך את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית למחלות הקשורות בפגיעה בתפקוד המוחי, כולל שבץ, דיכאון, הפרעה קוגניטיבית ומחלת פרקינסון. בסקירה נכללו 22 מחקרים, 11 מהם עוסקים בשבץ, 9 בדיכאון, 8 בהפרעה קוגניטיבית ו-1 במחלת פרקינסון. מניתוח כלל הנתונים עולה כי הקפדה גבוהה על דיאטה ים-תיכונית נמצאה באופן עקבי כמפחיתה סיכון לשבץ, לדיכאון ולהפרעה קוגניטיבית בכ-30-40%. מניתוח של תת-קבוצות נמצאה כי באופן ספציפי לדיאטה ים תיכונית תפקיד בהפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, להפרעה קוגניטיבית קלה ולדמנציה, בעיקר בהקשר למחלת האלצהיימר. מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים ארוכה אשר עוסקת ביתרונות הדיאטה הים-תיכונית ועשויות להיות לו השלכות חשובות לטיפול ולמניעה בקרב מבוגרים אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד המוח.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (57) (2018) של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין איכות התזונה לבין הסיכון לדיכאון. בסקירה נכללו נתונים מ-20 מחקרי אורך ו-21 מחקרי חתך. במחקרים השונים איכות התזונה הוערכה באמצעות מדדים שונים, כולל המדד לדיאטה ים-תיכונית, מדדים לאכילה בריאה (HEI ו-AHEI), מדד לדיאטת DASH והמדד לתזונה דלקתית. התמיכה המשמעותית ביותר נמצאה עבור הדיאטה הים-תיכונית, כך שבהתבסס על נתונים מארבעה מחקרי אורך, משתתפים עם מידת ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, לעומת הנמוכה ביותר, היו בסיכון נמוך ב-33% לדיכאון. עוד נמצא כי ציונים נמוכים במדד לתזונה דלקתית היו קשורים בסיכון נמוך ב-24% לדיכאון ונמצאה תמיכה מסוימת לכך שציונים גבוהים במדדים לאכילה בריאה היו קשורים בסיכון נמוך יותר לדיכאון. על בסיס ממצאים אלה, החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה בריאה ואיכותית, כגון הדיאטה הים-תיכונית או תזונה אנטי-דלקתית, עשויה לתרום למניעת דיכאון, ככל הנראה כתוצאה מהפחתת תהליכי דלקת, עקה חמצונית ותנגודת לאינסולין; תהליכים הפוגעים בתאי העצב ובפעילות המוליכים העצביים.
בסקירה (58) (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש. מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.
בסקירה (59) (2019) שנערכה על ידי צוות רב-מקצועי, העוסק בתפקיד חיידקי המעי בהתפתחות שמנות והפרעות התנהגות, מוצגות העדויות לגבי הקשר בין תזונה ומצב רוח, בדגש על דיכאון ותוך התייחסות להשפעה של חיידקי המעי. החוקרים מציגים את ציר המוח-מעי-חיידקים כפרדיגמה חדשה להבנת הבריאות הנפשית. ישנן עדויות רבות להשפעה של חיידקי המעי על מערכת העצבים המרכזית ועל ההתנהגות, ובמיוחד על הפרעות הקשורות בסטרס כגון דיכאון. מחקרים עדכניים מראים כי מטופלים המאובחנים עם דיכאון סובלים מדיסביוזיס של חיידקי המעי, אולם הגורם לכך אינו מובן במלואו. החוקרים מציינים כי בעשורים האחרונים מתרחש שינוי בהרכב התזונה, הכולל צריכה רבה יותר של בשר אדום, מזונות עתירי שומן וסוכרים מעובדים. צריכה של דיאטה ים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, כאשר ישנן עדויות להשפעה נוגדת הדיכאון של הדיאטה הים-תיכונית. הרכיבים בדיאטה, שעשויים להסביר השפעה זו, הינם הפוליפנוֹלים וחומצות שומן רב בלתי רוויות. בהתבסס על הממצאים הקיימים, החוקרים ממליצים למטופלים הסובלים מדיכאון או נוטים לדיכאון, לצרוך תזונה עשירה במזונות מן הצומח, הכוללת כמות גדולה של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים, לצרוך באופן שגרתי דגים ומזונות מותססים, להפחית את צריכת הבשר האדום והמעובד, להגביל צריכת סוכרים מעובדים, וכן לבצע פעילות גופנית אירובית בהתאם לגיל ולמצב הגופני.
במחקר אקראי מבוקר פתוח (60) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על תסמיני דיכאון בקרב גברים צעירים. במחקר נכללו גברים בגיל 18-25 עם הפרעת דיכאון בחומרה בינונית עד גבוהה. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות למשך 12 שבועות, קבוצה אחת קיבלה התערבות תזונתית בהתאם לעקרונות הדיאטה הים-תיכונית וקבוצת הביקורת קיבלה התערבות המיועדת לשיפור התמיכה החברתית והרגשית (Befriending therapy). בהתבסס על הנתונים של 72 משתתפים שהשלימו את תקופת ההתערבות, החוקרים מראים כי ציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת. נמצא כי השיפור במדד הדיכאון BDI-II היה גדול יותר בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לקבוצת הביקורת, עם ירידה של 20.6 לעומת 6.2 נקודות (p<0.001). בנוסף, בקבוצת הדיאטה נמצא שיפור משמעותי יותר במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי בהשוואה להתערבות חברתית-רגשית, ההתערבות התזונתית אכן הובילה לשינוי דפוס התזונה ולשיפור במדדי הדיכאון ואיכות החיים ובכך ממצאי המחקר מצביעים על התפקיד החשוב של תזונה כטיפול בדיכאון.
במחקר אקראי מבוקר (61) (דצמבר 2017) נבדקה התרומה של דיאטה ים-תיכונית עם תוסף שמן דגים לשיפור הבריאות הנפשית בקרב משתתפים עם דיכאון. במחקר נכללו 152 מבוגרים, שדיווחו על תסמיני דיכאון וחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות ולקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו כמוסות שמן דגים (900 מ"ג DHA ו-200 מ"ג EPA ליום מחולקים ל-2 מנות) למשך 6 חודשים וכן השתתפו במפגשים קבוצתיים פעם בשבועיים למשך 3 חודשים; המפגשים כללו הדרכה תזונתית וסדנאות בישול המיועדות ליישום עקרונות הדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, המשתתפים קיבלו סלי מצרכים שהכילו שמן זית, ירקות, פירות, שימורי קטניות, עגבניות וטונה וכן מגוון אגוזים (שקדים, אגוזי מלך ואגוזי לוז) וכן גישה לאתר אינטרנט בו מפורטים המתכונים. קבוצת הביקורת השתתפה במפגשים חברתיים בהם ניתן כיבוד כגון ביסקוויטים, גבינות, ממרחים ושתייה חמה וקרה. לאחר 3 חודשים נמצא כי ההתערבות התזונתית הייתה יעילה לשיפור איכות התזונה, כך שבהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות ציוני ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית היו גבוהים יותר ונצפתה צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים וקטניות וצריכה נמוכה יותר של חטיפים ושל בשר. בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה בצריכת משקאות ממותקים. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר במדדי הדיכאון ואיכות החיים, כאשר מדד הדיכאון השתפר ב-45% בקבוצת ההתערבות לעומת 27% בקבוצת הביקורת. החוקרים מראים כי השיפור בדיכאון נמצא במתאם חיובי לציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, לצריכת אגוזים ולצריכת מגוון גדול יותר של ירקות. ההשפעה המיטיבה של תכנית ההתערבות נמשכה גם בתקופת מעקב של 3 חודשים נוספים. עוד נמצא כי עלייה ברמת אומגה 3 וירידה ברמת אומגה 6 בדם הייתה קשורה בשיפור תחושת הסטרס והרגשות השליליים וכן במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית יעילה לשיפור איכות התזונה, וכי דיאטה ים-תיכונית בשילוב תוסף אומגה 3 עשויה להקל על תסמיני דיכאון.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (62) (2021) שכללה מחקרים תצפיתיים בחנה את הקשר בין תזונה לבין שכיחות דיכאון במבוגרים מעל גיל 45. נמצא כי אינדקס דלקתי גבוה בתזונה ותזונה מערבית מקושרים לעליה בשכיחות הדיכאון (p<0.05) וכי צריכה מרובה של פירות וירקות מקושרת לירידה בשכיחות הדיכאון (p<0.05). לעומת זאת, לא נמצא קשר בין תזונה ים תיכונית, תזונה שהוגדרה כ"תזונה בריאה" או צריכת דגים לבין שכיחות דיכאון.
במחקר חתך (220) (2023) שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין דיכאון. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הראו שדיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, אולם לא ידוע האם קשר זה מתקיים גם באוכלוסייה האסייתית. במחקר נכללו הנתונים של 5,849 משתתפים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות מדד שהותאם לדפוס התזונה בקוריאה. הציון ניתן על סולם של 0 עד 9 בחלוקה ל-4 קטגוריות. נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של דיאטה ים-תיכונית היו בעלי סיכוי נמוך ב-42-73% לדווח על תסמיני דיכאון בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. החוקרים מראים כי קשר זה היה מובהק גם בקרב נשים וגם בקרב גברים.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לתמיכה בבריאות הנפשית גם באוכלוסייה האסייתית.
חֲרדה
סקירות (58,63) מצאו כי צריכת תזונה הים-תיכונית מקושרת לרמת חרדה נמוכה יותר ולסיכון מופחת לחרדה.
סקירת מחקרים:
בסקירה (58) (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש. מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.
בסקירה (63) (2021) מוצגות העדויות ממגוון מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה העוסקים בקשר בין הפרעות חרדה ותזונה, במטרה לזהות גורמים תזונתיים הקשורים ברמת חרדה גבוהה או נמוכה. בסקירה נכללו 1,541 מחקרים, מהם 56% מחקרים במודלים של חיות מעבדה, 17% מחקרים תצפיתיים, 26% מחקרים התערבותיים ו-1% מטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים. בחלק גדול מהמחקרים נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכללי ובין חומרת תסמיני חרדה או לשכיחות של הפרעות חרדה, כאשר באופן כללי נבדקו סוגי המזונות (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד) או כמות ותזמון האכילה (כגון דיאטה עם הגבלה קלורית, צום לסירוגין ועוד). במחקרים אחרים נבדקו רכיבים תזונתיים ספציפיים, כולל פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, וכן גורמים תזונתיים נוספים כמו אלרגיות או רגישויות למזון והרכב חיידקי המעי. להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות לכך שתזונה בריאה קשורה ברמת חרדה נמוכה יותר, כך שבהעדר התוויות נגד כגון אלרגיה או מצב רפואי ספציפי, התערבות תזונתית הינה בעלת עלות תועלת גבוהה וסיכון נמוך ועשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה.
תסמונת מטבולית - כללי
בסקירות שיטתיות ומחקרים קליניים (2,64-79,172) נמצא כי לדיאטה הים-תיכונית השפעה חיובית על מגוון מאפיינים וגורמי סיכון של התסמונת המטבולית , כולל משקל, BMI, היקף מותניים, לחץ דם, גלוקוז, אינסולין, תנגודת לאינסולין, פרופיל השומנים, תפקודי הכבד, ומדדי דלקת. כמו כן, הודגם קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין סיכון נמוך ב-39% לתחלואה קרדיווסקולרית וב-33% לשבץ (64) סקירה שיטתית ומטא אנליזה (80) אחרת הראתה כי הדיאטה הים-תיכונית הובילה לירידה בהיקף מותניים וברמת הטריגליצרידים ולעליה ברמת ה-HDL, אך לא השפיעה על רמת הגלוקוז בצום או על לחץ דם סיסטולי.
סקירת מחקרים:
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2) (2016) העריכה את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן. בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן. בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה). בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים). בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (64) (2020) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה ולשיפור הבריאות המטבולית.
מטא-אנליזה (65) (2011) שבחנה את הנתונים של 50 מחקרים שכללו 534,906 משתתפים, מצאה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמונת מטאבולית. בנוסף, מהמידע שעלה ממחקרים קליניים נמצא כי דיאטה ים תיכונית עשויה להגן מפני רכיבים שונים של התסמונת המטאבולית כגון היקף מותניים, רמות כולסטרול HDL, רמות טריגליצרידים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וכן רמות גלוקוז בדם.
סקירה (66) (2011) שבדקה מחקרים קליניים ומטא-אנליזות אשר בחנו האם דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית אכן מטיבה ועוזרת למנוע השמנת יתר, סוכרת ובעיות מטבוליות. הסקירה מצאה כי הדיאטה העשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מפחיתה את רמת הכולסטרול (LDL), מפחיתה דלקת, משפרת את מטבוליזם הגלוקוז, עוזרת לסובלים מבעיות עיכול, משפרת לחץ דם וטובה לחולים בסוכרת סוג 2 על ידי שיפור הרגישות לאינסולין; בנוסף הדיאטה אף תומכת בירידה במשקל בקרב הסובלים מהשמנת יתר חמורה (Obesity).
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (67) (2021) שכללה 19 מחקרים קליניים בהם 4,137 משתתפים ו-16 מחקרים תצפיתיים בהם 59,001 משתתפים נבדקה ההשפעה של תזונה ים-תיכונית על לחץ הדם. נמצא כי תזונה ים-תיכונית הפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי (בממוצע של 1.4- מ"מ כספית, p=0.007) והדיאסטולי (בממוצע של 1.5- מ"מ כספית, p=0.013) בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף נמצא כי משך התערבות ארוך יותר וכן לחץ דם סיסטולי גבוה יותר בערכי הבסיס מקושרים לירידה גדולה יותר בלחץ הדם בעקבות צריכת התזונה (p<0.05). במידע שעלה ממחקרים תצפיתיים נמצא כי היצמדות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לסיכון מופחת ב-13% לפתח יתר לחץ דם, בהשוואה להיצמדות נמוכה לתזונה (p=0.017). החוקרים סיכמו כי תזונה ים-תיכונית הינה יעילה לאיזון לחץ דם ולכן עשויה להפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (68) (2021) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על לחץ הדם. החוקרים העריכו את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, או בהשוואה להתערבות תזונתית אחרת, כגון דיאטה דלת שומן או דיאטה דלת פחמימות, בקרב משתתפים עם או בלי יתר לחץ דם. בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם 13,943 משתתפים, בני 61 בממוצע, עם BMI ממוצע של 29.4. רמת הבסיס של לחץ הדם הייתה 140/81 מ"מ כספית, כאשר לאחר תקופת התערבות שנעה בין 6 ל-192 שבועות לחץ הדם הממוצע היה 126/73 מ"מ כספית.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה קטנה, אך מובהקת, בלחץ הדם, עם השפעה משמעותית יותר ברמות לחץ דם גבוהות ולאורך תקופה ממושכת יותר.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים מבוקרים (69) (2020) הוערכה ההשפעה של דפוסי תזונה המבוססים על מזון מן הצומח על לחץ הדם. החוקרים מציינים כי תזונה שאיננה כוללת רכיבים מן החי נמצאה קשורה בלחץ דם נמוך יותר, אולם לא ידוע האם יש השפעה דומה גם לדפוסי תזונה פחות מגבילים, הכוללים צריכה מוגבלת של מזונות מהחי. בסקירה נכללו 41 מחקרים קליניים, בהם 8,416 משתתפים בני כ-50 בממוצע. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי דפוסי תזונה המבוססים על הצומח היו קשורים בלחץ דם נמוך יותר: דיאטת DASH הייתה קשורה בירידה של 5.53 מ"מ כספית, דיאטה ים-תיכונית ב-0.95 מ"מ כספית, דיאטה טבעונית ב-1.30 מ"מ כספית, דיאטה צמחונית הכוללת צריכת מוצרי חלב וביצים (לקטו-אובו) ב-5.47 מ"מ כספית, דיאטה נורדית ב-4.47 מ"מ כספית, דיאטה עתירת סיבים ב-0.65 מ"מ כספית, ודיאטה עתירת פירות וירקות ב-0.57 מ"מ כספית. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לירידה בלחץ הדם הדיאסטולי. רמת הביטחון של הממצאים הינה גבוהה עבור דיאטה צמחונית לקטו-אובו ודיאטת DASH, בינונית עבור דיאטה ים-תיכונית ונורדית, נמוכה עבור דיאטה טבעונית, ומאוד נמוכה עבור דיאטות עתירות סיבים או פירות וירקות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדפוסי תזונה המבוססים על הצומח קשורים בלחץ דם נמוך יותר, באופן בלתי תלוי במגדר וב-BMI.
במחקר אקראי מבוקר (70) (2020) שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הסיכון הקרדיו-מטבולי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:
בשתי הדיאטות הים-תיכוניות הייתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה. לאחר 6 חודשים, נבדקה ההשפעה של הירידה במשקל בעקבות השינוי התזונתי על הבריאות הקרדיו-מטבולית. נמצא כי שתי הדיאטות הים-תיכוניות הובילו לירידה דומה במשקל הגוף (6.2 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית ירוקה ו-5.4 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית), בהשוואה למשתתפים שקיבלו הנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 1.5 ק"ג).
בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה נצפו בנוסף ההבדלים הבאים:
החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה, אשר מועשרת באגוזי מלך, תה ירוק ומנקאי, עשויה להגדיל עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית. החוקרים מדווחים על מעורבות בחברת Hinoman המייצרת תוספי מנקאי.
במחקר אקראי מוצלב (71) (2018) הוערכה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בשילוב מוצרי חלב, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה מוכחת לבריאות הקרדיווסקולרית, אולם אינה בהכרח מספיקה על מנת לעמוד בהמלצות לצריכת סידן ומוצרי חלב. במחקר נכללו 41 מתנדבים בגילאי 45-75, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי (עם יתר לחץ דם סיסטולי ולפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים נוספים). כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות: דיאטה ים-תיכונית בשילוב 3-4 מנות ליום של מוצרי חלב ודיאטה דלת שומן. המשתתפים שקיבלו את הדיאטה דלת השומן הונחו להמשיך בדיאטה הרגילה שלהם, תוך הפחתת צריכת השומן הכללית - בין השאר מהמקורות הבאים: שמן, חמאה, מרגרינה, מוצרי חלב מלא, בשרים מעובדים ועתירי שומן, אגוזים, שוקולד, עוגות, ביסקוויטים, מאפים וגלידות – והחלפתם בלחם, דגנים, קטניות, אורז, ירקות, פירות, בשרים רזים ומוצרי חלב דלי שומן; באופן ספציפי, הם הונחו לצרוך עד 20 מ"ל שמן ועד 2 כפיות חמאה או מרגרינה – ביום, וכן להוציא שומן נראה מבשרים ומדגים – לפני הבישול. כל דיאטה ארכה 8 שבועות עם הפסקה של 8 שבועות ביניהן. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, שנבדק באופן עצמאי 3 פעמים ביום. מדדי המטרה המשניים כללו: הרכב גוף, פרופיל שומנים, מדדי גלוקוז ואינסולין, CRP וציון בסולם פרמינגהם. נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית בשילוב מוצרי חלב הובילה לשיפור מובהק במדדי הסיכון, כולל לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר בבוקר (הפרש של 1.6 ו-1 מ"מ כספית, בהתאמה), HDL גבוה יותר (הפרש של 1.5 מ"ג/דצ"ל), רמת טריגליצרידים נמוכה יותר (הפרש של 4.4 מ"ג/דצ"ל) ויחס נמוך יותר של כולסטרול כללי ל-HDL. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס למדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית בתוספת מוצרי חלב עשויה לתרום לשיפור מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון. המחקר מומן על ידי גופים ממשלתיים אוסטרליים ועל ידי ארגון החלב האוסטרלי.
במחקר אקראי מבוקר (72) (יוני 2017), שנערך באוסטרליה, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על לחץ הדם ועל תפקוד כלי הדם. במחקר נכללו 166 מבוגרים מעל גיל 65, עם ערכי לחץ דם עד 160/100 מ"מ כספית, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית - שכללה בעיקר מזונות מהצומח, רמה גבוהה של שמן זית וצריכה מוגבלת של בשר אדום ומזונות מעובדים - או להמשך צריכת הדיאטה הרגילה שלהם למשך 6 חודשים. בסיום תקופת המחקר נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה קטנה בלחץ הדם הסיסטולי (1.1 מ"מ כספית, p=0.03) ובשיפור של 1.3% בתפקוד כלי הדם (flow-meditated dilatation - FMD), ברמת מובהקות של- p=0.026.
במחקר התערבותי (לא אקראי) (73) (2021) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של התערבות לאורח חיים בריא על הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב ילדים ומתבגרים עם שמנות. במחקר נכללו 55 משתתפים בגילאי 6-16 עם שמנות, אשר השתתפו בתכנית התנהגותית בת 12 חודשים, המבוססת על דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית. הרכב הדיאטה היה:
בנוסף, המשתתפים הונחו לבצע אימון אירובי יומי במשך 45-60 דקות, כולל הליכה מהירה, ריצה, משחקי כדור או שחייה. מדדים אנתרופומטריים, ביוכימיים וקרדיווסקולריים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה. ירידה במשקל הוגדרה כירידה של 10% לפחות ב-BMI. ירידה כזו הושגה לאחר 12 חודשים בקרב 28 מהמשתתפים. בקרב משתתפים אלה נצפה שיפור מובהק במגוון מדדים מטבוליים וקרדיווסקולריים, כולל צמצום המאפיינים של התסמונת המטבולית, שיפור הפעילות הדיאסטולית, וירידה בלחץ הדם. ממצאים אלה מדגימים כי התערבות לאורח חיים בריא עשויה לסייע בשיפור הפרעות בתפקודים קרדיווסקולריים בקרב ילדים ומתבגרים על שמנות. החוקרים מציינים, כי מצד אחד מניעה או הפחתה של עודף משקל ושמנות צריכה להיות מטרה מרכזית של רופאי הילדים, שכן גיל זה מהווה חלון הזדמנויות לשיפור בריאות הציבור, אולם במקביל יש לכלול הערכה קרדיווסקולרית כחלק מהטיפול השגרתי בילדים עם שמנות.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (74) (2015) שכללה 8 מטא-אנליזות ו-5 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים בסיכון או חולים בסוכרת סוג 2 מצאה כי צריכת תזונה ים-תיכונית לטווח ארוך (מעל 6 חודשים) משפרת את האיזון הגליקמי בהשוואה לדיאטות דלות שומן ומעלה ב-49% את הסיכוי לרמיסיה של התסמונת המטבולית. כמו כן, נמצא כי תזונה ים תיכונית משפרת משקל גוף, כולסטרול כללי ו-HDL בהשוואה לדיאטות אחרות. בנוסף, התאמה גבוהה לתזונה הים-תיכונית הפחיתה את הסיכון לסוכרת ב-19-23%. החוקרים מסכמים כי תזונה ים תיכונית מקושרת לשיפור האיזון הגליקמי וגורמי סיכון קרדיווסקולריים בהשוואה לדיאטות אחרות ולכן עשויה להועיל בטיפול בסוכרת סוג 2.
מטא-אנליזה (75) (2022) שכללה 14 מחקרים תצפיתיים מצאה כי ציון ההתאמה הגבוה ביותר לתזונה הים-תיכונית בהשוואה לציון ההתאמה הנמוך ביותר (RR: 0.79) וכן עליה של 2 נקודות בציון ההתאמה לתזונה (RR: 0.86) מקושרים לירידה בסיכון לסוכרת סוג 2.
סקירה (77) בחנה את הידע המדעי הקיים (2014) הבוחן את הקשר בין הדיאטה הים תיכונית לבין סוכרת. מסקירה זו עולה כי לדיאטה הים תיכונית השפעה מטיבה על סוכרת מסוג 2, במניעה ובטיפול.
סקירה מקיפה (78) (2014) של מחקרים קליניים ותצפיתיים מסכמת את הרכיבים התזונתיים, המזונות והדפוסים התזונתיים שנמצאו יעילים למניעה וטיפול בסוכרת סוג 2. באשר לרכיבי התזונה, הכותבים מסיקים מהממצאים כי ישנה חשיבות גבוהה יותר לאיכות השומנים והפחמימות בדיאטה מאשר לכמותם הנצרכת. בהתייחס למזונות ספציפיים, נצפה כי צריכה גבוהה של דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות ואגוזים, צריכה מתונה של אלכוהול וצריכה נמוכה של דגנים מעובדים, בשר אדום ובשר מעובד ומשקאות ממותקים קשורה בסיכון מופחת לפתח סוכרת, ותורמת לאיזון רמות הסוכר והשומנים בדם בקרב חולי סוכרת. בהתייחס לדפוסים תזונתיים, מן המחקרים עולה כי דיאטה ים-תיכונית (בין היתר) עשויה לסייע לשמירה על המשקל ולמניעה וטיפול בסוכרת, כאשר הן מותאמות לצרכיו האישיים של כל מטופל.
סקירה שיטתית (79) (2015) בחנה את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית על ירידה במשקל ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. במחקר נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נערך מעקב של מעל 12 חודשים אחר משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, דיאטה דלת-פחמימות ולדיאטה של האגודה האמריקאית לסוכרת. נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן ובעלת השפעה דומה לשאר הדיאטות על הירידה במשקל. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הדיאטות ביחס לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. עם זאת, חשוב לציין כי ישנם מחקרים רבים ומשמעותיים המצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על הבריאות.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (80) (2021) שכללה 58 מחקרים תצפיתיים מצאה כי היצמדות לדיאטה ים תיכונית הובילה לירידה משמעותית בהיקף מותניים וברמת הטריגליצרידים ולעליה משמעותית ברמת ה-HDL, אך לא השפיעה על רמת הגלוקוז בצום או על לחץ דם סיסטולי.
במחקר תצפיתי (81) (לא מבוקר) (2019) הוערכה הבטיחות, הסבילות והיעילות של דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית, בשילוב תוספי תזונה, לשיפור מגוון מדדי סיכון בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 50 משתתפים, הסובלים מגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים ואשר התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית מותאמת, הכוללת שייק חלבון פעמיים ביום (כל אחד מכיל 20 גרם חלבון, 2 גרם פיטוסטרוֹלים) וכן את כל תוספי התזונה הבאים: 2 כמוסות נוגדי חמצון, 2 כמוסות פרוביוטיקה מהזן Bacillus coagulans במינון 3 מיליארד חיידקים, 2 גרם שמן דגים, כמוסות קינמון במינון 1,000 מ"ג ומשקה סיבים, המכיל 6 גרם סיבים, פעמיים ביום. הדיאטה סיפקה כ-68-76% מהצריכה הקלורית הנדרשת ונמשכה 13 שבועות. החוקרים מציינים כי באופן כללי ההיענות לדיאטה הייתה טובה והיא נסבלה היטב. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, נצפתה ירידה מובהקת של 12% במשקל הגוף, 18% במסת השומן ו-8.8% בהיקף המותניים. בנוסף חלה ירידה מובהקת בכולסטרול הכללי, ב-LDL ובטריגליצרידים ב-19%, 22% ו-40%, בהתאמה. בנוסף, נמצאה ירידה ברמת הכולסטרול המחומצן, במדד הדלקת CRP, בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, וכן עלייה ברמת ה-(NO (nitric oxide. השתתפות בתכנית הדיאטה הובילה לירידה של 50% בשיעור המשתתפים המוגדרים בסיכון קרדיו-מטבולי ולירידה של 38% במדד פרמינגהם לסיכון הקרדיווסקולרי ל-10 שנים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מחזקים ממצאים קודמים בהתייחס לתרומה של דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית ובשילוב עם תוספי תזונה - לשיפור מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים. המחקר נערך על ידי חברת תוספי התזונה Nature’s Sunshine Products.
במחקר אקראי מבוקר (82) (2022) שנערך בישראל נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הבריאות הקרדיו-מטבולית. במסגרת המחקר 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם חולקו אקראית לשלוש קבוצות:
במאמר קודם מראים החוקרים כי הדיאטה הים-תיכונית הירוקה הגדילה עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית, כאשר הניתוח הנוכחי עוסק בהשפעות ההתערבות על חיידקי המעי במהלך הירידה במשקל. נמצא כי בשתי הקבוצות שצרכו דיאטה ים-תיכונית חלו שינויים משמעותיים בהרכב אוכלוסיית החיידקים, עם שינויים בולטים יותר בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית הירוקה. בקבוצה זו נצפו שינויים בריכוז החיידקים Prevotella ו- Bifidobacterium ובפעילות האנזימטית הקשורה בפירוק ובסינתזה של חומצות אמינו מסועפות שרשרת. לשינויים אלה עשויה להיות השפעה מיטיבה על המטבוליזם של סוכר ועל הרגישות לאינסולין. מעבר לכך, היענות גבוהה יותר לצריכת הפוֹליפנוֹלים בדיאטה הירוקה הייתה קשורה בשינויים משמעותיים יותר באוכלוסיית חיידקי המעי, כאשר לשינויים אלה היה תפקיד בירידה במשקל ובמדדי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. החוקרים מסכמים כי ההשפעות הבריאותיות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית הירוקה מתווכות על ידי השינויים באוכלוסיית חיידקי מעי בעקבות ההתערבות.
לקריאה נוספת על המחקר: https://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1674
מטא אנליזה (172) שכללה 7 מחקרים תצפיתיים, בחנה את הקשר בין היצמדות לתזונה הים-תיכונית לבין הסיכון לעודף משקל ושמנות. נמצא כי תזונה ים-תיכונית מקושרת לירידה של 9% בסיכון לעודף משקל ו/או שמנות (RR: 0.91, PQ-test=0.031). בנוסף, כל עליה של נקודה אחת בציון ההיענות לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בעליה מתונה יותר במשקל (0.04 ק"ג) במהלך 5 שנים.
לחץ דם
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים (64-73,83) מצאו כי תזונה ים-תיכונית תורמת להפחתת לחץ הדם.
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (64) (2020) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה ולשיפור הבריאות המטבולית.
מטא-אנליזה (65) (2011) שבחנה את הנתונים של 50 מחקרים שכללו 534,906 משתתפים, מצאה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמונת מטאבולית. בנוסף, מהמידע שעלה ממחקרים קליניים נמצא כי דיאטה ים תיכונית עשויה להגן מפני רכיבים שונים של התסמונת המטאבולית כגון היקף מותניים, רמות כולסטרול HDL, רמות טריגליצרידים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וכן רמות גלוקוז בדם.
סקירה (66) (2011) שבדקה מחקרים קליניים ומטא-אנליזות אשר בחנו האם דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית אכן מטיבה ועוזרת למנוע השמנת יתר, סוכרת ובעיות מטבוליות. הסקירה מצאה כי הדיאטה העשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מפחיתה את רמת הכולסטרול (LDL), מפחיתה דלקת, משפרת את מטבוליזם הגלוקוז, עוזרת לסובלים מבעיות עיכול, משפרת לחץ דם וטובה לחולים בסוכרת סוג 2 על ידי שיפור הרגישות לאינסולין; בנוסף הדיאטה אף תומכת בירידה במשקל בקרב הסובלים מהשמנת יתר חמורה (Obesity).
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (67) (2021) שכללה 19 מחקרים קליניים בהם 4,137 משתתפים ו-16 מחקרים תצפיתיים בהם 59,001 משתתפים נבדקה ההשפעה של תזונה ים-תיכונית על לחץ הדם. נמצא כי תזונה ים-תיכונית הפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי (בממוצע של 1.4- מ"מ כספית, p=0.007) והדיאסטולי (בממוצע של 1.5- מ"מ כספית, p=0.013) בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף נמצא כי משך התערבות ארוך יותר וכן לחץ דם סיסטולי גבוה יותר בערכי הבסיס מקושרים לירידה גדולה יותר בלחץ הדם בעקבות צריכת התזונה (p<0.05). במידע שעלה ממחקרים תצפיתיים נמצא כי היצמדות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לסיכון מופחת ב-13% לפתח יתר לחץ דם, בהשוואה להיצמדות נמוכה לתזונה (p=0.017). החוקרים סיכמו כי תזונה ים-תיכונית הינה יעילה לאיזון לחץ דם ולכן עשויה להפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (68) (2021) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על לחץ הדם. החוקרים העריכו את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, או בהשוואה להתערבות תזונתית אחרת, כגון דיאטה דלת שומן או דיאטה דלת פחמימות, בקרב משתתפים עם או בלי יתר לחץ דם. בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם 13,943 משתתפים, בני 61 בממוצע, עם BMI ממוצע של 29.4. רמת הבסיס של לחץ הדם הייתה 140/81 מ"מ כספית, כאשר לאחר תקופת התערבות שנעה בין 6 ל-192 שבועות לחץ הדם הממוצע היה 126/73 מ"מ כספית.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה קטנה, אך מובהקת, בלחץ הדם, עם השפעה משמעותית יותר ברמות לחץ דם גבוהות ולאורך תקופה ממושכת יותר.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים מבוקרים (69) (2020) הוערכה ההשפעה של דפוסי תזונה המבוססים על מזון מן הצומח על לחץ הדם. החוקרים מציינים כי תזונה שאיננה כוללת רכיבים מן החי נמצאה קשורה בלחץ דם נמוך יותר, אולם לא ידוע האם יש השפעה דומה גם לדפוסי תזונה פחות מגבילים, הכוללים צריכה מוגבלת של מזונות מהחי. בסקירה נכללו 41 מחקרים קליניים, בהם 8,416 משתתפים בני כ-50 בממוצע. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי דפוסי תזונה המבוססים על הצומח היו קשורים בלחץ דם נמוך יותר: דיאטת DASH הייתה קשורה בירידה של 5.53 מ"מ כספית, דיאטה ים-תיכונית ב-0.95 מ"מ כספית, דיאטה טבעונית ב-1.30 מ"מ כספית, דיאטה צמחונית הכוללת צריכת מוצרי חלב וביצים (לקטו-אובו) ב-5.47 מ"מ כספית, דיאטה נורדית ב-4.47 מ"מ כספית, דיאטה עתירת סיבים ב-0.65 מ"מ כספית, ודיאטה עתירת פירות וירקות ב-0.57 מ"מ כספית. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לירידה בלחץ הדם הדיאסטולי. רמת הביטחון של הממצאים הינה גבוהה עבור דיאטה צמחונית לקטו-אובו ודיאטת DASH, בינונית עבור דיאטה ים-תיכונית ונורדית, נמוכה עבור דיאטה טבעונית, ומאוד נמוכה עבור דיאטות עתירות סיבים או פירות וירקות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדפוסי תזונה המבוססים על הצומח קשורים בלחץ דם נמוך יותר, באופן בלתי תלוי במגדר וב-BMI.
במחקר אקראי מבוקר (208) (2023) שנערך ביוון נבדקה ההשפעה של הגבלת צריכת מלח במסגרת דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית על לחץ הדם בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם בדרגה 1. במחקר נכללו 240 משתתפים הנוטלים טיפול תרופתי אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר:
נמצא כי לאחר תקופת התערבות של 3 חודשים, בכל קבוצות ההתערבות חלה ירידה במדדי לחץ הדם בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, הירידה בלחץ הדם הסיסטולי הייתה גדולה יותר בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לכל הקבוצות האחרות עם הפרש של 15.1, 7.5 ו-3.2 מ"מ כספית בהשוואה לקבוצת הביקורת, הגבלת מלח בלבד ודיאטת DASH, בהתאמה. שתי הדיאטות היו יעילות יותר להורדת לחץ הדם הדיאסטולי בהשוואה להגבלת מלח בלבד, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. מכאן, הגבלת מלח במסגרת דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה להפחתת לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, עם יתרון קל לדיאטה הים-תיכונית.
במחקר אקראי מבוקר (70) (2020) שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הסיכון הקרדיו-מטבולי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:
בשתי הדיאטות הים-תיכוניות הייתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה. לאחר 6 חודשים, נבדקה ההשפעה של הירידה במשקל בעקבות השינוי התזונתי על הבריאות הקרדיו-מטבולית. נמצא כי שתי הדיאטות הים-תיכוניות הובילו לירידה דומה במשקל הגוף (6.2 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית ירוקה ו-5.4 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית), בהשוואה למשתתפים שקיבלו הנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 1.5 ק"ג).
בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה נצפו בנוסף ההבדלים הבאים:
החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה, אשר מועשרת באגוזי מלך, תה ירוק ומנקאי, עשויה להגדיל עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית. החוקרים מדווחים על מעורבות בחברת Hinoman המייצרת תוספי מנקאי.
במחקר אקראי מוצלב (71) (2018) הוערכה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בשילוב מוצרי חלב, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה מוכחת לבריאות הקרדיווסקולרית, אולם אינה בהכרח מספיקה על מנת לעמוד בהמלצות לצריכת סידן ומוצרי חלב. במחקר נכללו 41 מתנדבים בגילאי 45-75, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי (עם יתר לחץ דם סיסטולי ולפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים נוספים). כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות: דיאטה ים-תיכונית בשילוב 3-4 מנות ליום של מוצרי חלב ודיאטה דלת שומן. המשתתפים שקיבלו את הדיאטה דלת השומן הונחו להמשיך בדיאטה הרגילה שלהם, תוך הפחתת צריכת השומן הכללית - בין השאר מהמקורות הבאים: שמן, חמאה, מרגרניה, מוצרי חלב מלא, בשרים מעובדים ועתירי שומן, אגוזים, שוקולד, עוגות, ביסקוויטים, מאפים וגלידות – והחלפתם בלחם, דגנים, קטניות, אורז, ירקות, פירות, בשרים רזים ומוצרי חלב דלי שומן; באופן ספציפי, הם הונחו לצרוך עד 20 מ"ל שמן ועד 2 כפיות חמאה או מרגרינה – ביום, וכן להוציא שומן נראה מבשרים ומדגים – לפני הבישול. כל דיאטה ארכה 8 שבועות עם הפסקה של 8 שבועות ביניהן. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, שנבדק באופן עצמאי 3 פעמים ביום. מדדי המטרה המשניים כללו: הרכב גוף, פרופיל שומנים, מדדי גלוקוז ואינסולין, CRP וציון בסולם פרמינגהם. נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית בשילוב מוצרי חלב הובילה לשיפור מובהק במדדי הסיכון, כולל לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר בבוקר (הפרש של 1.6 ו-1 מ"מ כספית, בהתאמה), HDL גבוה יותר (הפרש של 1.5 מ"ג/דצ"ל), רמת טריגליצרידים נמוכה יותר (הפרש של 4.4 מ"ג/דצ"ל) ויחס נמוך יותר של כולסטרול כללי ל-HDL. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס למדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית בתוספת מוצרי חלב עשויה לתרום לשיפור מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון. המחקר מומן על ידי גופים ממשלתיים אוסטרליים ועל ידי ארגון החלב האוסטרלי.
במחקר אקראי מבוקר (72) (יוני 2017), שנערך באוסטרליה, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על לחץ הדם ועל תפקוד כלי הדם. במחקר נכללו 166 מבוגרים מעל גיל 65, עם ערכי לחץ דם עד 160/100 מ"מ כספית, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית - שכללה בעיקר מזונות מהצומח, רמה גבוהה של שמן זית וצריכה מוגבלת של בשר אדום ומזונות מעובדים - או להמשך צריכת הדיאטה הרגילה שלהם למשך 6 חודשים. בסיום תקופת המחקר נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה קטנה בלחץ הדם הסיסטולי (1.1 מ"מ כספית, p=0.03) ובשיפור של 1.3% בתפקוד כלי הדם (flow-meditated dilatation - FMD), ברמת מובהקות של- p=0.026.
במחקר התערבותי (לא אקראי) (73) (2021) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של התערבות לאורח חיים בריא על הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב ילדים ומתבגרים עם שמנות. במחקר נכללו 55 משתתפים בגילאי 6-16 עם שמנות, אשר השתתפו בתכנית התנהגותית בת 12 חודשים, המבוססת על דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית. הרכב הדיאטה היה:
בנוסף, המשתתפים הונחו לבצע אימון אירובי יומי במשך 45-60 דקות, כולל הליכה מהירה, ריצה, משחקי כדור או שחייה. מדדים אנתרופומטריים, ביוכימיים וקרדיווסקולריים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה. ירידה במשקל הוגדרה כירידה של 10% לפחות ב-BMI. ירידה כזו הושגה לאחר 12 חודשים בקרב 28 מהמשתתפים. בקרב משתתפים אלה נצפה שיפור מובהק במגוון מדדים מטבוליים וקרדיווסקולריים, כולל צמצום המאפיינים של התסמונת המטבולית, שיפור הפעילות הדיאסטולית, וירידה בלחץ הדם. ממצאים אלה מדגימים כי התערבות לאורח חיים בריא עשויה לסייע בשיפור הפרעות בתפקודים קרדיווסקולריים בקרב ילדים ומתבגרים על שמנות. החוקרים מציינים, כי מצד אחד מניעה או הפחתה של עודף משקל ושמנות צריכה להיות מטרה מרכזית של רופאי הילדים, שכן גיל זה מהווה חלון הזדמנויות לשיפור בריאות הציבור, אולם במקביל יש לכלול הערכה קרדיווסקולרית כחלק מהטיפול השגרתי בילדים עם שמנות.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (83) (2021) שכללה מחקרים תצפיתיים נמצא כי היצמדות גבוהה לתזונה ים-תיכונית מקושרת לירידה בלחץ הדם הסיסטולי בהשוואה להיצמדות נמוכה לתזונה, אך לא נצפו הבדלים בלחץ הדם הדיאסטולי בין הקבוצות.
מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (84) (אפריל 2015) אשר נועד לבחון את ההשפעה של מיצוי ענבים על לחץ הדם. במחקר נכללו 60 משתתפים עם יתר לחץ דם קל שאינם מטופלים אשר נטלו 2 סוגים של מיצוי ענבים, יין אדום ומיצוי ענבים בלבד, במשך 4 שבועות. בשני המיצויים היה ריכוז גבוה של אנתוציאנינים ופלבונואידים אולם ריכוז הקטכינים והפרוציאנידינים במיצוי הענבים היה נמוך יחסית. נמצא כי בהשוואה לפלסבו יין אדום, אך לא מיצוי ענבים, היה יעיל להורדת לחץ הדם ולשיפור תפקוד כלי הדם. החוקרים מסכמים כי ככל הנראה לקטכינים ולפרוציאנידינים תפקיד באיזון לחץ הדם ולכן מהווים גורם חשוב בדיאטה הים-תיכונית.
בסקירה (85) (2020) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס לתפקיד של חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, בהתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים. החוקרים מסבירים, כי דלקת כרונית מהווה גורם להתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים, כאשר חיידקי המעי יכולים לגרום לדלקת מערכתית באופן ישיר, וגם להשפיע על הסיכון הקרדיווסקולרי באופן עקיף, באמצעות מטבוליטים כגון חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) ו-TMAO. במסגרת הסקירה, מפורטים הממצאים העוסקים בהרכב ופעילות חיידקי המעי, בהקשר ליתר לחץ דם ובהקשר לטרשת עורקים. בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם, נצפה מגוון חיידקים נמוך יותר, וריכוז נמוך יותר של חיידקים המייצרים SCFA, וכן ריכוז גבוה יותר של חיידקים גראם-שליליים, המהווים מקור לליפופולִיסכרידים (LPS). מחקרים בחיות מעבדה מראים כי ל-SCFA תפקיד ישיר בוויסות לחץ הדם, ול-LPS השפעה פרו-דלקתית, כאשר כניסה של LPS למחזור הדם הינה תוצאה של עלייה בחדירות המעי.
טרשת עורקים מושפעת מחיידקי המעי דרך מסלולים שונים, כולל ההשפעה של TMAO ושל חומצות המרה. בהמשך הסקירה, מוצגות אסטרטגיות טיפול אפשריות, כולל פרוביוטיקה, בדגש על תוספים המכילים חיידקים המייצרים SCFA, השתלת צואה, וכן התערבות עקיפה באמצעות פרה-ביוטיקה והתערבות תזונתית, כגון דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית. החוקרים מסכמים, כי לחיידקי המעי השפעה על התפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים באמצעות מסלולים שונים. המנגנונים המעורבים נבדקו בעיקר במחקרים פרה-קליניים, ונדרשים מחקרי אורך בבני אדם, על מנת לזהות את המאפיינים המיטיבים והמזיקים של מבנה ופעילות חיידקי המעי, על מנת להתאים את אסטרטגיות הטיפול באופן מיטבי.
סוּכרת
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים מצאו כי תזונה ים-תיכונית מקושרת לסיכון נמוך יותר לסוכרת וכן מסייעת לטיפול בסוכרת על ידי שיפור הרגישות לאינסולין, הפחתת רמת הגלוקוז בדם ושמירה על משקל תקין (2,64-66,74-79,86-90). כמו כן, נמצא כי תזונה ים-תיכונית מפחיתה את הסיכון לסוכרת הריון (159-163).
סקירת מחקרים:
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2) (2016) העריכה את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן. בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן. בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה). בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים). בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (64) (2020) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה ולשיפור הבריאות המטבולית.
מטא-אנליזה (65) (2011) שבחנה את הנתונים של 50 מחקרים שכללו 534,906 משתתפים, מצאה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמונת מטאבולית. בנוסף, מהמידע שעלה ממחקרים קליניים נמצא כי דיאטה ים תיכונית עשויה להגן מפני רכיבים שונים של התסמונת המטאבולית כגון היקף מותניים, רמות כולסטרול HDL, רמות טריגליצרידים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וכן רמות גלוקוז בדם.
סקירה (66) (2011) שבדקה מחקרים קליניים ומטא-אנליזות אשר בחנו האם דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית אכן מטיבה ועוזרת למנוע השמנת יתר, סוכרת ובעיות מטבוליות. הסקירה מצאה כי הדיאטה העשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מפחיתה את רמת הכולסטרול (LDL), מפחיתה דלקת, משפרת את מטבוליזם הגלוקוז, עוזרת לסובלים מבעיות עיכול, משפרת לחץ דם וטובה לחולים בסוכרת סוג 2 על ידי שיפור הרגישות לאינסולין; בנוסף הדיאטה אף תומכת בירידה במשקל בקרב הסובלים מהשמנת יתר חמורה (Obesity).
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (74) (2015) שכללה 8 מטא-אנליזות ו-5 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים בסיכון או חולים בסוכרת סוג 2 מצאה כי צריכת תזונה ים-תיכונית לטווח ארוך (מעל 6 חודשים) משפרת את האיזון הגליקמי בהשוואה לדיאטות דלות שומן ומעלה ב-49% את הסיכוי לרמיסיה של התסמונת המטבולית. כמו כן, נמצא כי תזונה ים תיכונית משפרת משקל גוף, כולסטרול כללי ו-HDL בהשוואה לדיאטות אחרות. בנוסף, התאמה גבוהה לתזונה הים-תיכונית הפחיתה את הסיכון לסוכרת ב-19-23%. החוקרים מסכמים כי תזונה ים תיכונית מקושרת לשיפור האיזון הגליקמי וגורמי סיכון קרדיווסקולריים בהשוואה לדיאטות אחרות ולכן עשויה להועיל בטיפול בסוכרת סוג 2.
מטא-אנליזה (75) (2022) שכללה 14 מחקרים תצפיתיים מצאה כי ציון ההתאמה הגבוה ביותר לתזונה הים-תיכונית בהשוואה לציון ההתאמה הנמוך ביותר (RR: 0.79) וכן עליה של 2 נקודות בציון ההתאמה לתזונה (RR: 0.86) מקושרים לירידה בסיכון לסוכרת סוג 2.
סקירה (77) בחנה את הידע המדעי הקיים (2014) הבוחן את הקשר בין הדיאטה הים תיכונית לבין סוכרת. מסקירה זו עולה כי לדיאטה הים תיכונית השפעה מטיבה על סוכרת מסוג 2, במניעה ובטיפול.
סקירה מקיפה (78) (2014) של מחקרים קליניים ותצפיתיים מסכמת את הרכיבים התזונתיים, המזונות והדפוסים התזונתיים שנמצאו יעילים למניעה וטיפול בסוכרת סוג 2. באשר לרכיבי התזונה, הכותבים מסיקים מהממצאים כי ישנה חשיבות גבוהה יותר לאיכות השומנים והפחמימות בדיאטה מאשר לכמותם הנצרכת. בהתייחס למזונות ספציפיים, נצפה כי צריכה גבוהה של דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות ואגוזים, צריכה מתונה של אלכוהול וצריכה נמוכה של דגנים מעובדים, בשר אדום ובשר מעובד ומשקאות ממותקים קשורה בסיכון מופחת לפתח סוכרת, ותורמת לאיזון רמות הסוכר והשומנים בדם בקרב חולי סוכרת. בהתייחס לדפוסים תזונתיים, מן המחקרים עולה כי דיאטה ים-תיכונית (בין היתר) עשויה לסייע לשמירה על המשקל ולמניעה וטיפול בסוכרת, כאשר הן מותאמות לצרכיו האישיים של כל מטופל.
סקירה שיטתית (79) (2015) בחנה את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית על ירידה במשקל ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. במחקר נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נערך מעקב של מעל 12 חודשים אחר משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, דיאטה דלת-פחמימות ולדיאטה של האגודה האמריקאית לסוכרת. נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן ובעלת השפעה דומה לשאר הדיאטות על הירידה במשקל. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הדיאטות ביחס לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. עם זאת, חשוב לציין כי ישנם מחקרים רבים ומשמעותיים המצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על הבריאות.
במחקר אקראי מוצלב (87) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות:
|
|
דיאטה קטוגנית |
דיאטה ים-תיכונית |
|
|
המוגלובין מסוכרר |
-9% |
-7% |
הבדל שאינו מובהק סטטיסטית |
|
טריגליצרידים |
-16% |
-5% |
p=0.02 |
|
LDL |
+10% |
-5% |
p=0.01 |
|
משקל |
-8% |
-7% |
הבדל שאינו מובהק סטטיסטית |
|
HDL |
+11% |
+7% |
הבדל שאינו מובהק סטטיסטית |
החוקרים מציינים כי התוצאות הסופיות הושפעו מסדר הצריכה של הדיאטות. באופן כללי צריכה של דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בצריכה נמוכה יותר של סיבים תזונתיים וכן של ויטמין C, חומצה פולית ומגנזיום. בתקופת המעקב הדיאטה של המשתתפים הייתה דומה יותר לדיאטה הים-תיכונית, כאשר בהשוואה לנתוני הבסיס המשתתפים צרכו פחות קלוריות, יותר קלוריות שמקורן בשומן ופחות קלוריות שמקורן בפחמימות. למרות ההתערבות, בתקופת המעקב הצריכה של סוכר מוסף ושל סיבים תזונתיים הייתה דומה לנתוני הבסיס. לסיכום, שתי הדיאטות תרמו לירידה דומה בהמוגלובין המסוכרר, כאשר הדיאטה הקטוגנית הייתה מלווה בירידה גדולה יותר ברמת הטריגליצרידים אך גם בעלייה ב-LDL וכן בצריכה נמוכה יותר של רכיבים תזונתיים.
במחקר עוקבה (88) (2020) נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית, לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. מחקר זה נעשה כחלק ממחקר גדול העוסק בבריאות האישה, שבו נכללו 25,317 נשים בריאות, בנות 53 בממוצע. נשים אלה גויסו למחקר בין השנים 1992-1995, והמעקב נערך עד שנת 2017 (תקופת מעקב ממוצעת של 19.8 שנים). בהתבסס על שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסקאלה של 0 עד 9. נמצא כי בהשוואה לנשים עם ציון 3 ומטה, נשים עם ציון של 6 ומעלה היו בסיכון נמוך ב-30% להתפתחות סוכרת סוג 2 לאחר התאמה סטטיסטית לגיל ולצריכה קלורית. לאחר התאמה נוספת ל-BMI, הסיכון היה נמוך ב-15%.
בנוסף, נבדקו המנגנונים הביולוגיים המעורבים, באמצעות 40 סמנים ביולוגיים המייצגים את המסלולים הפיזיולוגיים השונים. במודלים סטטיסטיים נמצא כי:
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מעידים כי במהלך תקופה של 20 שנים, הקפדה על דיאטה ים תיכונית הייתה מלווה בירידה של כ-30% בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2.
מחקר קליני מבוקר (89) (אוקטובר 2015) בו נבדק האם ההשפעה הממושכת של תזונה ים-תיכונית או דלת שומן על העמידות לאינסולין תלויה בביטוי הגנטי של עמידות לאינסולין בכבד או בשריר. כחלק ממחקר גדול יותר העוסק בהשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הסיכון לסוכרת, במחקר זה 642 משתתפים חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לדיאטה דלת שומן. החוקרים סיווגו את המשתתפים ל-4 קבוצות בהתאם לסוג העמידות לאינסולין: ללא עמידות לאינסולין, עמידות לאינסולין בשריר בלבד, עמידות לאינסולין בכבד בלבד, עמידות לאינסולין בשריר ובכבד. לאחר שנתיים החוקרים מראים כי אומנם שתי הדיאטות תרמו לשיפור הרגישות לאינסולין, אך ההשפעה הייתה תלויה בביטוי הגנטי לרגישות לאינסולין. דיאטה דלת שומן עשויה להיות יעילה יותר למשתתפים עם עמידות לאינסולין בכבד ואילו דיאטה ים-תיכונית עשויה להיות יעילה יותר למשתתפים עם עמידות לאינסולין בשריר או בשריר ובכבד.
בסקירה (90) (דצמבר 2017) דנים החוקרים בהשפעה הפיזיולוגית של צריכת מזונות פונקציונליים, בנפרד או כחלק מדפוס תזונה כולל, לטיפול בסוכרת סוג 2 ולמניעתה. מזונות פונקציונליים מכילים רכיבים פעילים ביולוגית הקשורים בהשפעה מיטיבה על הבריאות - כגון הגברת הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת, שיפור הרגישות לאינסולין והשפעה נוגדת כולסטרול - ובכך תורמים לטיפול במחלות כרוניות כגון סוכרת סוג 2 ולמניעתן.
רכיבי הדיאטה הים-תיכונית – כגון פירות, ירקות, דגים שומניים, שמן זית ואגוזים - משמשים כמודל להערכת ההשפעה של מזונות פונקציונליים בשל התכולה הגבוהה של רכיבים פעילים, הכוללים פוליפנוֹלים, טרפנואידים, פלבונואידים, אלקלואידים, סטרולים, פיגמנטים וחומצות שומן בלתי רוויות. לדוגמא, ישנן עדויות מבטיחות להשפעה נוגדת הסוכרת של רכיבים פוליפנוֹלים בדיאטה הים-תיכונית, וכן להשפעה מיטיבה - ישירה ועקיפה - של צריכת תה (תה ירוק, תה שחור ותה מאטה) וקפה על סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. אומנם לרכיבים שונים בדיאטה הים-תיכונית השפעה מגינה, אולם העדויות מצביעות על כך שלמניעת סוכרת סוג 2 נדרשת גישה הוליסטית, המטמיעה את השימוש ברכיבים אלה כחלק מאורח חיים הכולל גם פעילות גופנית. במסגרת הסקירה דנים החוקרים גם בתרומה של אורח חיים מותאם אישית, בהתבסס על הפרופיל המולקולרי האישי, הכולל מאפיינים גנטיים ואפי-גנטיים, ביטוי גנטי, תוצרים חלבוניים, מטבוליטים וההרכב החיידקי ברקמות הגוף. החוקרים מסכמים כי מזונות פונקציונליים עשויים לתרום כחלק מגישה מותאמת אישית למניעה ולטיפול בסוכרת סוג 2, המבוססת על מודלים ביולוגיים והתנהגותיים ועל תזונה ופעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא.
בסקירה שיטתית ומטא אנליזה (159) שכללה 4 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 2,277 נשים, נמצא כי תזונה ים-תיכונית הפחיתה את הסיכון לסוכרת הריון (OR 0.66, p=0.0003) ולעליה במשקל בזמן ההריון (SMD -0.15, p=0.004) אך לא השפיעה על רעלת הריון, לידה מוקדמת או הצורך לאשפוז היילוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (161) של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) נבדקה היעילות של דיאטה ים-תיכונית למניעת סוכרת הריון. בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם 2,562 נשים בהריון אשר התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית או דיאטת סטנדרטית. במחקרים אלה נבדק השיעור של סוכרת הריון (3 מחקרים), תנגודת לאינסולין (2 מחקרים), טיפול באינסולין (2 מחקרים), עלייה במשקל בהריון (4 מחקרים) ואשפוז של היילוד (3 מחקרים). בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית הסיכוי להתפתחות של סוכרת הריון היה נמוך ב-36%, הסיכוי לטיפול באינסולין היה נמוך ב-61%, המדד לתנגודת לאינסולין היה נמוך יותר והעלייה במשקל הייתה נמוכה יותר בהשוואה לדיאטה סטנדרטית, ללא הבדל מובהק בהתייחס לאשפוז של היילוד. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התועלת המטבולית של דיאטה ים-תיכונית בקרב נשים בהריון, ועל הפוטנציאל שלה להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון.
במחקר קליני (162) (2019) שנערך בקרב נשים בהריון מספרד, נבדקה היעילות של מתן המלצות תזונתיות, המבוססות על הדיאטה הים-תיכונית, להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון. במחקר נכללו 932 נשים בריאות מעל גיל 18 עם רמת גלוקוז בצום בטווח הנורמה (עד 92 מ"ג/דצ"ל), הנמצאות בשבוע 8-12 להריון. במהלך המחקר נערכו ארבעה מעקבים: בשבוע 8-12 להריון, בשבוע 24-28 להריון, בשבוע 34-36 להריון ובשבוע 12-14 לאחר הלידה. שבוע לאחר המעקב הראשון, בו גם גויסו הנשים למחקר, נערך ראיון אורח חיים מוטיבציוני עם דיאטן, הכולל חמש המלצות בסיסיות לתזונה ים-תיכונית: צריכת שתי מנות ליום של ירקות, שלושה פירות שלמים (ללא מיצים), שימוש בלעדי בשמן זית כתית מעולה (טרי ולבישול), וצריכה של חופן אגוזים ליום. המלצות נוספות כללו צריכת שלוש מנות ליום של מוצרי חלב רזה, דגנים מלאים, שתיים-שלוש מנות קטניות לשבוע, צריכה בינונית עד גבוהה של דגים, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד והימנעות מדגנים לא מלאים, מאפים מעובדים, לחם פרוס, משקאות קלים, מזון מהיר וארוחות מוכנות. הנשים קיבלו הסבר לגבי היתרונות הבריאותיים של תזונה זו להן ולעובר, וכן קיבלו דוגמאות לתפריטים אפשריים. החוקרים ביצעו השוואה בין הנתונים שנאספו במחקר זה לבין נתונים ממחקר אקראי מבוקר קודם, בו נמצא כי דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה ובפיסטוקים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסוכרת הריון ולשפר את תוצאות ההריון לאם ולתינוק, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה דיאטה סטנדרטית מוגבלת בשומן. את תקציר המחקר הקודם ניתן לקרוא כאן.
להלן סיכום הממצאים:
במחקר הנוכחי לא נמצאו הבדלים נוספים בהתייחס לתוצאות אחרות לאם או לתינוק. הסבר החוקרים לממצאים הנ״ל הוא בעובדה כי אבחון סוכרת גורר היענות גבוהה יותר להמלצות על אורח חיים בריא יותר ותזונה בריאה יותר. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית בשלבים מוקדמים של ההריון, המבוססת על עקרונות הדיאטה הים-תיכונית, עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון ויש ליישם המלצות אלה כטיפול קו ראשון.
במחקר אקראי מבוקר (163) (2019) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על תוצאות ההריון והלידה בקרב נשים בהריון בסיכון גבוה. המחקר נערך בחמישה מרכזי לידה באנגליה, במסגרתו 1,252 נשים עירוניות בהריון - בעלות גורמי סיכון מטבוליים כגון שמנות, יתר לחץ דם או רמת טריגליצרידים גבוהה - חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת, שקיבלה את ההנחיות התזונתיות הסטנדרטיות לנשים בהריון. הדיאטה הים-תיכונית כללה צריכה גבוהה של אגוזים, שמן זית, פירות, ירקות, דגנים לא מלוטשים, קטניות ודגים, צריכה נמוכה עד מתונה של עוף ומוצרי חלב, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד, והימנעות ממשקאות ממותקים, מזון מהיר ומזונות עשירים בשומן מהחי. כל המשתתפות קיבלו ייעוץ תזונתי אישי בשבוע 18, 20 ו-28 להריון.
להלן סיכום הממצאים:
החוקרים מסכמים כי תזונה מותאמת אישית, המבוססת על הדיאטה הים-תיכונית במהלך ההריון, לא תרמה להפחתת הסיכון הכללי לאם ולתינוק, אולם הייתה מלווה בעלייה פחותה במשקל ובסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת הריון.
שומנים בדם
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים (64-66,70,71,74,80,91-94) מצאו כי תזונה ים-תיכונית תורמת לאיזון פרופיל השומנים בדם.
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (64) (2020) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה ולשיפור הבריאות המטבולית.
מטא-אנליזה (65) (2011) שבחנה את הנתונים של 50 מחקרים שכללו 534,906 משתתפים, מצאה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמונת מטאבולית. בנוסף, מהמידע שעלה ממחקרים קליניים נמצא כי דיאטה ים תיכונית עשויה להגן מפני רכיבים שונים של התסמונת המטאבולית כגון היקף מותניים, רמות כולסטרול HDL, רמות טריגליצרידים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וכן רמות גלוקוז בדם.
סקירה (66) (2011) שבדקה מחקרים קליניים ומטא-אנליזות אשר בחנו האם דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית אכן מטיבה ועוזרת למנוע השמנת יתר, סוכרת ובעיות מטבוליות. הסקירה מצאה כי הדיאטה העשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מפחיתה את רמת הכולסטרול (LDL), מפחיתה דלקת, משפרת את מטבוליזם הגלוקוז, עוזרת לסובלים מבעיות עיכול, משפרת לחץ דם וטובה לחולים בסוכרת סוג 2 על ידי שיפור הרגישות לאינסולין; בנוסף הדיאטה אף תומכת בירידה במשקל בקרב הסובלים מהשמנת יתר חמורה (Obesity).
במחקר אקראי מבוקר (70) (2020) שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הסיכון הקרדיו-מטבולי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:
בשתי הדיאטות הים-תיכוניות הייתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה. לאחר 6 חודשים, נבדקה ההשפעה של הירידה במשקל בעקבות השינוי התזונתי על הבריאות הקרדיו-מטבולית. נמצא כי שתי הדיאטות הים-תיכוניות הובילו לירידה דומה במשקל הגוף (6.2 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית ירוקה ו-5.4 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית), בהשוואה למשתתפים שקיבלו הנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 1.5 ק"ג).
בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה נצפו בנוסף ההבדלים הבאים:
החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה, אשר מועשרת באגוזי מלך, תה ירוק ומנקאי, עשויה להגדיל עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית. החוקרים מדווחים על מעורבות בחברת Hinoman המייצרת תוספי מנקאי.
במחקר אקראי מוצלב (71) (2018) הוערכה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בשילוב מוצרי חלב, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה מוכחת לבריאות הקרדיווסקולרית, אולם אינה בהכרח מספיקה על מנת לעמוד בהמלצות לצריכת סידן ומוצרי חלב. במחקר נכללו 41 מתנדבים בגילאי 45-75, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי (עם יתר לחץ דם סיסטולי ולפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים נוספים). כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות: דיאטה ים-תיכונית בשילוב 3-4 מנות ליום של מוצרי חלב ודיאטה דלת שומן. המשתתפים שקיבלו את הדיאטה דלת השומן הונחו להמשיך בדיאטה הרגילה שלהם, תוך הפחתת צריכת השומן הכללית - בין השאר מהמקורות הבאים: שמן, חמאה, מרגרניה, מוצרי חלב מלא, בשרים מעובדים ועתירי שומן, אגוזים, שוקולד, עוגות, ביסקוויטים, מאפים וגלידות – והחלפתם בלחם, דגנים, קטניות, אורז, ירקות, פירות, בשרים רזים ומוצרי חלב דלי שומן; באופן ספציפי, הם הונחו לצרוך עד 20 מ"ל שמן ועד 2 כפיות חמאה או מרגרינה – ביום, וכן להוציא שומן נראה מבשרים ומדגים – לפני הבישול. כל דיאטה ארכה 8 שבועות עם הפסקה של 8 שבועות ביניהן. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, שנבדק באופן עצמאי 3 פעמים ביום. מדדי המטרה המשניים כללו: הרכב גוף, פרופיל שומנים, מדדי גלוקוז ואינסולין, CRP וציון בסולם פרמינגהם. נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית בשילוב מוצרי חלב הובילה לשיפור מובהק במדדי הסיכון, כולל לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר בבוקר (הפרש של 1.6 ו-1 מ"מ כספית, בהתאמה), HDL גבוה יותר (הפרש של 1.5 מ"ג/דצ"ל), רמת טריגליצרידים נמוכה יותר (הפרש של 4.4 מ"ג/דצ"ל) ויחס נמוך יותר של כולסטרול כללי ל-HDL. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס למדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית בתוספת מוצרי חלב עשויה לתרום לשיפור מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון. המחקר מומן על ידי גופים ממשלתיים אוסטרליים ועל ידי ארגון החלב האוסטרלי.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (74) (2015) שכללה 8 מטא-אנליזות ו-5 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים בסיכון או חולים בסוכרת סוג 2 מצאה כי צריכת תזונה ים-תיכונית לטווח ארוך (מעל 6 חודשים) משפרת את האיזון הגליקמי בהשוואה לדיאטות דלות שומן ומעלה ב-49% את הסיכוי לרמיסיה של התסמונת המטבולית. כמו כן, נמצא כי תזונה ים תיכונית משפרת משקל גוף, כולסטרול כללי ו-HDL בהשוואה לדיאטות אחרות. בנוסף, התאמה גבוהה לתזונה הים-תיכונית הפחיתה את הסיכון לסוכרת ב-19-23%. החוקרים מסכמים כי תזונה ים תיכונית מקושרת לשיפור האיזון הגליקמי וגורמי סיכון קרדיווסקולריים בהשוואה לדיאטות אחרות ולכן עשויה להועיל בטיפול בסוכרת סוג 2.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה (80) (2021) שכללה 58 מחקרים תצפיתיים מצאה כי היצמדות לדיאטה ים תיכונית הובילה לירידה משמעותית בהיקף מותניים וברמת הטריגליצרידים ולעליה משמעותית ברמת ה-HDL, אך לא השפיעה על רמת הגלוקוז בצום או על לחץ דם סיסטולי.
במחקר אקראי מבוקר (91) (2018) הוערכה ההשפעה של דפוס התזונה על רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול לאחר הארוחה, המאפיינות חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 241 משתתפים עם סוכרת סוג 2 ו-316 משתתפים ללא סוכרת סוג 2, אשר חולקו אקראית לשני דפוסי תזונה: 1) דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית (35% מהקלוריות מקורן בשומן), 2) דיאטה מופחתת שומן (עד 30% מהקלוריות מקורן בשומן). המשתתפים עברו מבחן העמסת שומן* בתחילת המחקר ולאחר 3 שנים, כאשר רמות השומנים והכולסטרול בדם נמדדו עד 4 שעות לאחר העמסת השומן. בקרב חולי סוכרת סוג 2, נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית, אך לא דיאטה מופחתת שומן, הייתה מלווה בשיפור ברמת השומנים והכולסטרול בדם. עם זאת, לשתי הדיאטות לא הייתה השפעה בקרב משתתפים ללא סוכרת סוג 2. החוקרים מסכמים כי הקפדה ממושכת על דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לאיזון רמות השומנים לאחר הארוחה ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, בעיקר בקרב חולי סוכרת סוג 2.
*מבחן להעמסת שומן התבצע באופן הבא: המטופלים צמו (ולא עישנו) למשך 12 שעות ונמנעו ממשקאות אלכוהוליים למשך שבעת הימים הקודמים לבדיקה. הם התבקשו גם להימנע מפעילות פיזית מאומצת ביום שלפני הבדיקה. בבוקר הבדיקה נמדדו משקל, גובה, היקפים, BMI ולחץ דם ונלקחה דגימת דם בצום. לאחר מכן, תחת פיקוח של איש צוות מחקר, המטופלים צרכו ארוחה עתירת שומן ולאחריה שמרו על רמת פעילות פיזית נמוכה ולא צרכו שום מזון אחר למשך 5 שעות. דגימות דם לביוכימיה נלקחו בכל שעה במהלך ארבע השעות הבאות.
במחקר אקראי מבוקר (92) (פברואר 2017) נחקרה ההשפעה של תזונה ים-תיכונית, העשירה בנוגדי חמצון, על פעילות כולסטרול מסוג HDL. החוקרים מסבירים כי בכמה מחקרים קטנים נמצאה תמיכה לתרומה של רכיב נוֹגד חִמצון בודד לשיפור פעילות ה-HDL, אולם השפעה זו לא נבדקה כחלק מדפוס תזונה כולל במחקרים מבוקרים בהיקף גדול. המחקר הנוכחי מבוסס על הנתונים של 296 משתתפים, שנאספו במסגרת מחקר מבוקר גדול העוסק בהשפעות התזונה הים-תיכונית. החוקרים השוו את ההשפעה של שני דפוסי דיאטה ים-תיכונית – מועשרת בשמן זית או באגוזים, לעומת דיאטת ביקורת דלת-שומן. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, שני דפוסי הדיאטה הים-תיכונית הובילו לשיפור מובהק בפעילות ה-HDL לסילוק הכולסטרול מהתאים (cholesterol efflux), כאשר הדיאטה המועשרת בשמן זית הייתה מלווה בשיפור פעילויות נוספות של HDL. החוקרים מראים כי ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית הינה כתוצאה משיפור ההרכב והמצב החמצוני של רכיבי ה-HDL. הם מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית, במיוחד המועשרת בשמן זית, יעילה לשיפור הפעילות המגינה של HDL מפני התפתחות טרשת עורקים.
במחקר קליני רנדומלי מבוקר (93) שנערך ב-2010, נמצא כי מעבר לדיאטה ים תיכונית משפר את רמות השומנים בדם, מפחית כולסטרול LDL, מעלה רמות כולסטרול HDL וכן משפר את היחסים בין הכולסטרול הכללי וכולסטרול HDL.
מחקר (94) (ינואר 2015) שנועד לברר מהם דפוסי התזונה בקרב אוכלוסייה בספרד ולבחון את הקשר בין דפוסים אלה לפרופיל השומנים בדם. ממעקב אחר 1,290 משתתפים זוהו שני דפוסים תזונתיים: תזונה ים-תיכונית ותזונה מערבית. באופן כללי נמצא כי תזונה ים-תיכונית הייתה מלווה בפרופיל שומנים מאוזן יותר בעוד שתזונה מערבית הייתה מלווה בסיכון גבוה יותר לפרופיל שומנים לא מאוזן, בדגש על רמות HDL נמוכות.
במאמר עמדה (95) (2020) מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מציגים המומחים המלצות עדכניות מבוססות ראיות בהתייחס לצריכת כולסטרול. הם מציינים כי ביטול ההנחיה על ידי ה-AHA בשנת 2013 לגבי הגבלה ספציפית של כולסטרול בהנחיות התזונתיות העדכניות, בשל חוסר ראיות, העלה שאלות בהתייחס לתפקיד הכולסטרול בתחלואה קרדיווסקולרית. על מנת להעריך את הרלבנטיות של הגבלת הכולסטרול בתזונה לשמירה על בריאות הלב, צוות המומחים ביצע סקירה של מחקרים בבני אדם, בהם נבחנו הקשרים בין הכולסטרול בתזונה לבין רמת השומנים בדם, הליפופרוטאינים והסיכון הקרדיווסקולרי. באופן כללי, העדויות ממחקרים תצפיתיים, שנערכו במדינות שונות, אינן מצביעות על קשר מובהק בין הכולסטרול בתזונה והסיכון הקרדיווסקולרי. למרות ממצאים אחרים שעולים ממטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים, במרביתם צריכת כולסטרול מעבר לרמה הממוצעת הייתה קשורה בעלייה בריכוז הכולסטרול הכללי או ה-LDL. לטענת צוות המומחים, ההנחיות התזונתיות צריכות להתבסס על דפוס של תזונה בריאה, כגון הדיאטה הים-תיכונית או דיאטת DASH, המאופיינות בצריכת כולסטרול מתונה. בדפוסי תזונה אלה הדגש הינו על פירות, ירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב רזים, מקורות ״חלבון רזה״ (כגון עוף ודגים), אגוזים, זרעים ושמנים צמחיים. להערכתם ישנו קושי בהטמעת הגבלה ספציפית על הכולסטרול, כחלק מהנחיות תזונתיות המבוססות על קבוצות מזון. לפיכך, הנחיות תזונתיות הממוקדות בדפוסי תזונה עשויות במידה רבה יותר לתרום לשיפור איכות התזונה והבריאות הקרדיווסקולרית; כך למשל החלפת שומן רווי בשומן בלתי רווי צפויה לגרום לירידות משמעותיות יותר ב-LDL, מאשר הפחתת צריכה הכולסטרול לבדה.
מחלות לב וכלי דם
בנייר עמדה (2021) מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד וכן בסקירות שיטתיות ובמחקרים קליניים ותצפיתיים
(209,211,2,46,64,66-68,70-74,79,80,91-93,96-109,113) נמצא כי תזונה ים-תיכונית מקושרת לשיפור בגורמי סיכון קרדיווסקולריים ולסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים כגון התקף לב, שבץ, מחלת עורקים היקפית או תמותה וכן לשיפור בתפקוד כלי הדם (72,97,216).
במחקר אקראי מבוקר (210) נמצא כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה תורמת לירידה במדד נוקשות העורקים.
מחקר תצפיתי (110) הראה כי תזונה ים-תיכונית לא השפיעה על מדדי שומן בפלסמה הקשורים בסיכון הקרדיווסקולרי.
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (209) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של דפוסי תזונה שונים להפחתת הסיכון לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר. במסגרת הסקירה נכללו מחקרים עם מעקב של 9 חודשים לפחות בהם נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית בלבד או בשילוב התערבות נוספת כגון פעילות גופנית, תמיכה התנהגותית או טיפול תרופתי. סה"כ נכללו 40 מחקרים בהם 35,548 משתתפים, כאשר במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של 7 דפוסי תזונה: דיאטה דלת שומן (18 מחקרים), דיאטה ים-תיכונית (12 מחקרים), דיאטה דלה מאוד בשומן (6 מחקרים), שינוי בהרכב השומנים (4 מחקרים), דיאטה דלת שומן ודלת נתרן (3 מחקרים), דיאטת אורניש (3 מחקרים) ודיאטת פריטיקין (מחקר אחד). החוקרים העריכו את היעילות של כל סוג התערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה התערבות מינימלית, כגון מידע על תזונה בריאה.
להלן הממצאים העיקריים:
דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-28% לתמותה מכל גורם, ב-45% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, ב-35% לשבץ וב-52% לאוטם שריר הלב שלא גרם לתמותה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
דיאטה דלת שומן הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-16% לתמותה מכל גורם וב-23% לאוטם שריר הלב שלא גרם לתמותה בהשוואה לקבוצת הביקורת, אולם ללא הבדל מובהק בהשוואה לדיאטה הים-תיכונית במדדים אלה.
ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית או דיאטה דלת שומן הייתה משמעותית יותר בקרב משתתפים בסיכון גבוה.
לא נמצאו תוצאות מובהקות בהתייחס לדפוסי התזונה הנוספים שנבדקו.
החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות ברמת ביטחון בינונית לכך שתוכניות התערבות המעודדות צריכה של דיאטה ים-תיכונית או של דיאטה דלת שומן תורמות להפחתת הסיכון לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (211) (2023) הוערכה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעה ראשונית של תחלואה קרדיווסקולרית בקרב נשים.
בסקירה נכללו 16 מחקרי עוקבה בהם 722,495 משתתפות, כאשר משך המעקב החציוני היה 12.5 שנים. במחקרים אלה נבדק הסיכון לתמותה ו/או לתחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נשים עם התאמה גבוהה לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך ב-24% לאירועים קרדיווסקולריים, ב-23% לתמותה באופן כללי וב-25% למחלת לב כלילית. כמו כן, נמצא סיכון נמוך ב-13% לשבץ, אולם ממצא זה לא היה מובהק סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעה ראשונית של תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה בקרב נשים, כבסיס לגיבוש המלצות תזונה מותאמות מגדרית.
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2) (2016) העריכה את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן. בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן. בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה). בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים). בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.
כחלק ממחקר עוקבה (46) (2018) אירופאי גדול, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לשבץ. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 23,232 משתתפים מבריטניה בגילאי 40-77. החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות יומני אכילה של שבוע. בתקופת מעקב של כ-17 שנה תועדו 2,009 מקרי שבץ. נמצא כי בקרב משתתפים עם ציון ההתאמה הגבוה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, הסיכון לשבץ היה נמוך ב-17% בהשוואה למשתתפים עם הציון הנמוך ביותר. עם זאת, מגמה זו הייתה מובהקת רק בקרב נשים (סיכון נמוך ב-22%), אך לא בקרב גברים. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להגנה מפני שבץ בקרב נשים מעל גיל 40, באופן בלתי תלוי בגיל המעבר או בשימוש בטיפול הורמונלי חליפי. החוקרים מסכמים כי אמנם התוצאות הושפעו באופן ניכר מקבוצת הנשים במחקר, אך עדיין לדיאטה הים-תיכונית עשוי להיות יתרון בהגנה מפני שבץ ותחלואה קרדיווסקולרית באופן כללי, הן בקרב נשים והן בקרב גברים בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה או נמוך.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (64) (2020) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה ולשיפור הבריאות המטבולית.
סקירה (66) (2011) שבדקה מחקרים קליניים ומטא-אנליזות אשר בחנו האם דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית אכן מטיבה ועוזרת למנוע השמנת יתר, סוכרת ובעיות מטבוליות. הסקירה מצאה כי הדיאטה העשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מפחיתה את רמת הכולסטרול (LDL), מפחיתה דלקת, משפרת את מטבוליזם הגלוקוז, עוזרת לסובלים מבעיות עיכול, משפרת לחץ דם וטובה לחולים בסוכרת סוג 2 על ידי שיפור הרגישות לאינסולין; בנוסף הדיאטה אף תומכת בירידה במשקל בקרב הסובלים מהשמנת יתר חמורה (Obesity).
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (67) (2021) שכללה 19 מחקרים קליניים בהם 4,137 משתתפים ו-16 מחקרים תצפיתיים בהם 59,001 משתתפים נבדקה ההשפעה של תזונה ים-תיכונית על לחץ הדם. נמצא כי תזונה ים-תיכונית הפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי (בממוצע של 1.4- מ"מ כספית, p=0.007) והדיאסטולי (בממוצע של 1.5- מ"מ כספית, p=0.013) בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף נמצא כי משך התערבות ארוך יותר וכן לחץ דם סיסטולי גבוה יותר בערכי הבסיס מקושרים לירידה גדולה יותר בלחץ הדם בעקבות צריכת התזונה (p<0.05). במידע שעלה ממחקרים תצפיתיים נמצא כי היצמדות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לסיכון מופחת ב-13% לפתח יתר לחץ דם, בהשוואה להיצמדות נמוכה לתזונה (p=0.017). החוקרים סיכמו כי תזונה ים-תיכונית הינה יעילה לאיזון לחץ דם ולכן עשויה להפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (68) (2021) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על לחץ הדם. החוקרים העריכו את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, או בהשוואה להתערבות תזונתית אחרת, כגון דיאטה דלת שומן או דיאטה דלת פחמימות, בקרב משתתפים עם או בלי יתר לחץ דם. בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם 13,943 משתתפים, בני 61 בממוצע, עם BMI ממוצע של 29.4. רמת הבסיס של לחץ הדם הייתה 140/81 מ"מ כספית, כאשר לאחר תקופת התערבות שנעה בין 6 ל-192 שבועות לחץ הדם הממוצע היה 126/73 מ"מ כספית.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה קטנה, אך מובהקת, בלחץ הדם, עם השפעה משמעותית יותר ברמות לחץ דם גבוהות ולאורך תקופה ממושכת יותר.
במחקר אקראי מבוקר (70) (2020) שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הסיכון הקרדיו-מטבולי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:
בשתי הדיאטות הים-תיכוניות הייתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה. לאחר 6 חודשים, נבדקה ההשפעה של הירידה במשקל בעקבות השינוי התזונתי על הבריאות הקרדיו-מטבולית. נמצא כי שתי הדיאטות הים-תיכוניות הובילו לירידה דומה במשקל הגוף (6.2 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית ירוקה ו-5.4 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית), בהשוואה למשתתפים שקיבלו הנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 1.5 ק"ג).
בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה נצפו בנוסף ההבדלים הבאים:
החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה, אשר מועשרת באגוזי מלך, תה ירוק ומנקאי, עשויה להגדיל עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית. החוקרים מדווחים על מעורבות בחברת Hinoman המייצרת תוספי מנקאי.
במחקר אקראי מוצלב (71) (2018) הוערכה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בשילוב מוצרי חלב, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה מוכחת לבריאות הקרדיווסקולרית, אולם אינה בהכרח מספיקה על מנת לעמוד בהמלצות לצריכת סידן ומוצרי חלב. במחקר נכללו 41 מתנדבים בגילאי 45-75, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי (עם יתר לחץ דם סיסטולי ולפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים נוספים). כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות: דיאטה ים-תיכונית בשילוב 3-4 מנות ליום של מוצרי חלב ודיאטה דלת שומן. המשתתפים שקיבלו את הדיאטה דלת השומן הונחו להמשיך בדיאטה הרגילה שלהם, תוך הפחתת צריכת השומן הכללית - בין השאר מהמקורות הבאים: שמן, חמאה, מרגרניה, מוצרי חלב מלא, בשרים מעובדים ועתירי שומן, אגוזים, שוקולד, עוגות, ביסקוויטים, מאפים וגלידות – והחלפתם בלחם, דגנים, קטניות, אורז, ירקות, פירות, בשרים רזים ומוצרי חלב דלי שומן; באופן ספציפי, הם הונחו לצרוך עד 20 מ"ל שמן ועד 2 כפיות חמאה או מרגרינה – ביום, וכן להוציא שומן נראה מבשרים ומדגים – לפני הבישול. כל דיאטה ארכה 8 שבועות עם הפסקה של 8 שבועות ביניהן. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, שנבדק באופן עצמאי 3 פעמים ביום. מדדי המטרה המשניים כללו: הרכב גוף, פרופיל שומנים, מדדי גלוקוז ואינסולין, CRP וציון בסולם פרמינגהם. נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית בשילוב מוצרי חלב הובילה לשיפור מובהק במדדי הסיכון, כולל לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר בבוקר (הפרש של 1.6 ו-1 מ"מ כספית, בהתאמה), HDL גבוה יותר (הפרש של 1.5 מ"ג/דצ"ל), רמת טריגליצרידים נמוכה יותר (הפרש של 4.4 מ"ג/דצ"ל) ויחס נמוך יותר של כולסטרול כללי ל-HDL. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס למדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית בתוספת מוצרי חלב עשויה לתרום לשיפור מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון. המחקר מומן על ידי גופים ממשלתיים אוסטרליים ועל ידי ארגון החלב האוסטרלי.
במחקר אקראי מבוקר (216) (2024) נבדקה ההשפעה של התערבות אורח חיים על המטבולום ועל חיידקי המעי. המטבולום מוגדר כסך כל המטבוליטים (למשל גלוקוז, לקטט, שומנים) המשקפים את כלל הפעילויות הביוכימיות במערכת מסוימת. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של ירידה במשקל בעקבות התערבות הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית על הרכב החיידקים והמטבוליטים, והקשר לגורמי סיכון קרדיווסקולריים. כחלק ממחקר גדול העוסק בהשפּעת הדיאטה הים-תיכונית, במחקר זה נכללו 400 משתתפים בגיל 55-75 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה הנחיות לצריכת דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית (הפחתה של כ-30% מהדרישה הקלורית) והמלצה לביצוע פעילות גופנית (לפחות 150 דקות בשבוע), או לקבוצת הביקורת שקיבלה רק הנחיות לצריכת דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית וללא המלצה לביצוע פעילות גופנית. משך המעקב היה שנה אחת ובסיומה נבדקו מדדים אנתרופומטריים ונלקחו בדיקות דם וצואה. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר במשקל (ירידה של 4.9 לעומת 0.8 ק"ג, p<0.001) וכן ברמת ההמוגלובין המסוכרר (ירידה של 0.1% לעומת עלייה של 0.1%, p=0.042). סה"כ נבדקה ההשפעה על 532 מטבוליטים, כאשר להתערבות הייתה השפעה מובהקת על 4 מטבוליטים ספציפיים, ובנוסף זוהו שינויים במספר קבוצות מטבוליטים. שינוים אלה היו קשורים בשיפור במשקל, במדדים של איזון גליקמי וברמת ה-LDL. בנוסף, ההתערבות הייתה מלווה בשיפור במגוון חיידקי המעי ובשינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים. החוקרים מסכמים כי התערבות הכוללת דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית ופעילות גופנית תרמה לשיפור בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, ככל הנראה דרך השפעה על המטבולום ועל חיידקי המעי.
במסגרת מחקר אקראי מבוקר (210) (2023) שנערך בישראל נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על נוקשות העורקים הפרוקסימלית (PAS). החוקרים מסבירים כי PAS מהווה סמן להזדקנות של כלי הדם ומנבאת את הסיכון הקרדיווסקולרי, כאשר תחלואה מטבולית משפיעה על מדד זה. במחקר שנערך במשך 18 חודשים נכללו משתתפים מעל גיל 30 עם השמנה בטנית ו/או דיסליפידמיה אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות דיאטה:
המשתתפים בכל הקבוצות הונחו לבצע פעילות גופנית. בניתוח נכללו 281 משתתפים להם היו נתוני PAS בתחילת המחקר, כאשר רמת ה-PAS הבסיסית הייתה דומה בכל קבוצות המחקר. בסיום תקופת ההתערבות נצפתה ירידה ברמת ה-PAS בכל הקבוצות, אולם הירידה הייתה משמעותית יותר בקבוצת הדיאטה ים-תיכונית ירוקה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. החוקרים מסכמים כי מחקר זה מצביע על כך ששמירה על אורח חיים בריא תורמת לירידה במדד של נוקשות העורקים, עם יתרון לדיאטה ים-תיכונית ירוקה שהינו מעבר להשפעה של הירידה במשקל.
לקריאה נוספת על המחקר: https://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1674
במחקר אקראי מבוקר (72) (יוני 2017), שנערך באוסטרליה, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על לחץ הדם ועל תפקוד כלי הדם. במחקר נכללו 166 מבוגרים מעל גיל 65, עם ערכי לחץ דם עד 160/100 מ"מ כספית, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית - שכללה בעיקר מזונות מהצומח, רמה גבוהה של שמן זית וצריכה מוגבלת של בשר אדום ומזונות מעובדים - או להמשך צריכת הדיאטה הרגילה שלהם למשך 6 חודשים. בסיום תקופת המחקר נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה קטנה בלחץ הדם הסיסטולי (1.1 מ"מ כספית, p=0.03) ובשיפור של 1.3% בתפקוד כלי הדם (flow-meditated dilatation - FMD), ברמת מובהקות של- p=0.026.
במחקר התערבותי (לא אקראי) (73) (2021) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של התערבות לאורח חיים בריא על הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב ילדים ומתבגרים עם שמנות. במחקר נכללו 55 משתתפים בגילאי 6-16 עם שמנות, אשר השתתפו בתכנית התנהגותית בת 12 חודשים, המבוססת על דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית. הרכב הדיאטה היה:
בנוסף, המשתתפים הונחו לבצע אימון אירובי יומי במשך 45-60 דקות, כולל הליכה מהירה, ריצה, משחקי כדור או שחייה. מדדים אנתרופומטריים, ביוכימיים וקרדיווסקולריים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה. ירידה במשקל הוגדרה כירידה של 10% לפחות ב-BMI. ירידה כזו הושגה לאחר 12 חודשים בקרב 28 מהמשתתפים. בקרב משתתפים אלה נצפה שיפור מובהק במגוון מדדים מטבוליים וקרדיווסקולריים, כולל צמצום המאפיינים של התסמונת המטבולית, שיפור הפעילות הדיאסטולית, וירידה בלחץ הדם. ממצאים אלה מדגימים כי התערבות לאורח חיים בריא עשויה לסייע בשיפור הפרעות בתפקודים קרדיווסקולריים בקרב ילדים ומתבגרים על שמנות. החוקרים מציינים, כי מצד אחד מניעה או הפחתה של עודף משקל ושמנות צריכה להיות מטרה מרכזית של רופאי הילדים, שכן גיל זה מהווה חלון הזדמנויות לשיפור בריאות הציבור, אולם במקביל יש לכלול הערכה קרדיווסקולרית כחלק מהטיפול השגרתי בילדים עם שמנות.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (74) (2015) שכללה 8 מטא-אנליזות ו-5 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים בסיכון או חולים בסוכרת סוג 2 מצאה כי צריכת תזונה ים-תיכונית לטווח ארוך (מעל 6 חודשים) משפרת את האיזון הגליקמי בהשוואה לדיאטות דלות שומן ומעלה ב-49% את הסיכוי לרמיסיה של התסמונת המטבולית. כמו כן, נמצא כי תזונה ים תיכונית משפרת משקל גוף, כולסטרול כללי ו-HDL בהשוואה לדיאטות אחרות. בנוסף, התאמה גבוהה לתזונה הים-תיכונית הפחיתה את הסיכון לסוכרת ב-19-23%. החוקרים מסכמים כי תזונה ים תיכונית מקושרת לשיפור האיזון הגליקמי וגורמי סיכון קרדיווסקולריים בהשוואה לדיאטות אחרות ולכן עשויה להועיל בטיפול בסוכרת סוג 2.
סקירה שיטתית (79) (2015) בחנה את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית על ירידה במשקל ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. במחקר נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נערך מעקב של מעל 12 חודשים אחר משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, דיאטה דלת-פחמימות ולדיאטה של האגודה האמריקאית לסוכרת. נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן ובעלת השפעה דומה לשאר הדיאטות על הירידה במשקל. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הדיאטות ביחס לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. עם זאת, חשוב לציין כי ישנם מחקרים רבים ומשמעותיים המצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על הבריאות.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה (80) (2021) שכללה 58 מחקרים תצפיתיים מצאה כי היצמדות לדיאטה ים תיכונית הובילה לירידה משמעותית בהיקף מותניים וברמת הטריגליצרידים ולעליה משמעותית ברמת ה-HDL, אך לא השפיעה על רמת הגלוקוז בצום או על לחץ דם סיסטולי.
במחקר תצפיתי (81) (לא מבוקר) (2019) הוערכה הבטיחות, הסבילות והיעילות של דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית, בשילוב תוספי תזונה, לשיפור מגוון מדדי סיכון בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 50 משתתפים, הסובלים מגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים ואשר התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית מותאמת, הכוללת שייק חלבון פעמיים ביום (כל אחד מכיל 20 גרם חלבון, 2 גרם פיטוסטרוֹלים) וכן את כל תוספי התזונה הבאים: 2 כמוסות נוגדי חמצון, 2 כמוסות פרוביוטיקה מהזן Bacillus coagulans במינון 3 מיליארד חיידקים, 2 גרם שמן דגים, כמוסות קינמון במינון 1,000 מ"ג ומשקה סיבים, המכיל 6 גרם סיבים, פעמיים ביום. הדיאטה סיפקה כ-68-76% מהצריכה הקלורית הנדרשת ונמשכה 13 שבועות. החוקרים מציינים כי באופן כללי ההיענות לדיאטה הייתה טובה והיא נסבלה היטב. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, נצפתה ירידה מובהקת של 12% במשקל הגוף, 18% במסת השומן ו-8.8% בהיקף המותניים. בנוסף חלה ירידה מובהקת בכולסטרול הכללי, ב-LDL ובטריגליצרידים ב-19%, 22% ו-40%, בהתאמה. בנוסף, נמצאה ירידה ברמת הכולסטרול המחומצן, במדד הדלקת CRP, בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, וכן עלייה ברמת ה-(NO (nitric oxide. השתתפות בתכנית הדיאטה הובילה לירידה של 50% בשיעור המשתתפים המוגדרים בסיכון קרדיו-מטבולי ולירידה של 38% במדד פרמינגהם לסיכון הקרדיווסקולרי ל-10 שנים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מחזקים ממצאים קודמים בהתייחס לתרומה של דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית ובשילוב עם תוספי תזונה - לשיפור מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים. המחקר נערך על ידי חברת תוספי התזונה Nature’s Sunshine Products.
בסקירה (85) (2020) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס לתפקיד של חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, בהתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים. החוקרים מסבירים, כי דלקת כרונית מהווה גורם להתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים, כאשר חיידקי המעי יכולים לגרום לדלקת מערכתית באופן ישיר, וגם להשפיע על הסיכון הקרדיווסקולרי באופן עקיף, באמצעות מטבוליטים כגון חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) ו-TMAO. במסגרת הסקירה, מפורטים הממצאים העוסקים בהרכב ופעילות חיידקי המעי, בהקשר ליתר לחץ דם ובהקשר לטרשת עורקים. בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם, נצפה מגוון חיידקים נמוך יותר, וריכוז נמוך יותר של חיידקים המייצרים SCFA, וכן ריכוז גבוה יותר של חיידקים גראם-שליליים, המהווים מקור לליפופולִיסכרידים (LPS). מחקרים בחיות מעבדה מראים כי ל-SCFA תפקיד ישיר בוויסות לחץ הדם, ול-LPS השפעה פרו-דלקתית, כאשר כניסה של LPS למחזור הדם הינה תוצאה של עלייה בחדירות המעי.
טרשת עורקים מושפעת מחיידקי המעי דרך מסלולים שונים, כולל ההשפעה של TMAO ושל חומצות המרה. בהמשך הסקירה, מוצגות אסטרטגיות טיפול אפשריות, כולל פרוביוטיקה, בדגש על תוספים המכילים חיידקים המייצרים SCFA, השתלת צואה, וכן התערבות עקיפה באמצעות פרה-ביוטיקה והתערבות תזונתית, כגון דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית. החוקרים מסכמים, כי לחיידקי המעי השפעה על התפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים באמצעות מסלולים שונים. המנגנונים המעורבים נבדקו בעיקר במחקרים פרה-קליניים, ונדרשים מחקרי אורך בבני אדם, על מנת לזהות את המאפיינים המיטיבים והמזיקים של מבנה ופעילות חיידקי המעי, על מנת להתאים את אסטרטגיות הטיפול באופן מיטבי.
במחקר אקראי מבוקר (91) (2018) הוערכה ההשפעה של דפוס התזונה על רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול לאחר הארוחה, המאפיינות חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 241 משתתפים עם סוכרת סוג 2 ו-316 משתתפים ללא סוכרת סוג 2, אשר חולקו אקראית לשני דפוסי תזונה: 1) דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית (35% מהקלוריות מקורן בשומן), 2) דיאטה מופחתת שומן (עד 30% מהקלוריות מקורן בשומן). המשתתפים עברו מבחן העמסת שומן* בתחילת המחקר ולאחר 3 שנים, כאשר רמות השומנים והכולסטרול בדם נמדדו עד 4 שעות לאחר העמסת השומן. בקרב חולי סוכרת סוג 2, נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית, אך לא דיאטה מופחתת שומן, הייתה מלווה בשיפור ברמת השומנים והכולסטרול בדם. עם זאת, לשתי הדיאטות לא הייתה השפעה בקרב משתתפים ללא סוכרת סוג 2. החוקרים מסכמים כי הקפדה ממושכת על דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לאיזון רמות השומנים לאחר הארוחה ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, בעיקר בקרב חולי סוכרת סוג 2.
*מבחן להעמסת שומן התבצע באופן הבא: המטופלים צמו (ולא עישנו) למשך 12 שעות ונמנעו ממשקאות אלכוהוליים למשך שבעת הימים הקודמים לבדיקה. הם התבקשו גם להימנע מפעילות פיזית מאומצת ביום שלפני הבדיקה. בבוקר הבדיקה נמדדו משקל, גובה, היקפים, BMI ולחץ דם ונלקחה דגימת דם בצום. לאחר מכן, תחת פיקוח של איש צוות מחקר, המטופלים צרכו ארוחה עתירת שומן ולאחריה שמרו על רמת פעילות פיזית נמוכה ולא צרכו שום מזון אחר למשך 5 שעות. דגימות דם לביוכימיה נלקחו בכל שעה במהלך ארבע השעות הבאות.
במחקר אקראי מבוקר (92) (פברואר 2017) נחקרה ההשפעה של תזונה ים-תיכונית, העשירה בנוגדי חמצון, על פעילות כולסטרול מסוג HDL. החוקרים מסבירים כי בכמה מחקרים קטנים נמצאה תמיכה לתרומה של רכיב נוֹגד חִמצון בודד לשיפור פעילות ה-HDL, אולם השפעה זו לא נבדקה כחלק מדפוס תזונה כולל במחקרים מבוקרים בהיקף גדול. המחקר הנוכחי מבוסס על הנתונים של 296 משתתפים, שנאספו במסגרת מחקר מבוקר גדול העוסק בהשפעות התזונה הים-תיכונית. החוקרים השוו את ההשפעה של שני דפוסי דיאטה ים-תיכונית – מועשרת בשמן זית או באגוזים, לעומת דיאטת ביקורת דלת-שומן. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, שני דפוסי הדיאטה הים-תיכונית הובילו לשיפור מובהק בפעילות ה-HDL לסילוק הכולסטרול מהתאים (cholesterol efflux), כאשר הדיאטה המועשרת בשמן זית הייתה מלווה בשיפור פעילויות נוספות של HDL. החוקרים מראים כי ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית הינה כתוצאה משיפור ההרכב והמצב החמצוני של רכיבי ה-HDL. הם מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית, במיוחד המועשרת בשמן זית, יעילה לשיפור הפעילות המגינה של HDL מפני התפתחות טרשת עורקים.
במחקר קליני רנדומלי מבוקר (93) שנערך ב-2010, נמצא כי מעבר לדיאטה ים תיכונית משפר את רמות השומנים בדם, מפחית כולסטרול LDL, מעלה רמות כולסטרול HDL וכן משפר את היחסים בין הכולסטרול הכללי וכולסטרול HDL.
במאמר עמדה (95) (2020) מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מציגים המומחים המלצות עדכניות מבוססות ראיות בהתייחס לצריכת כולסטרול. הם מציינים כי ביטול ההנחיה על ידי ה-AHA בשנת 2013 לגבי הגבלה ספציפית של כולסטרול בהנחיות התזונתיות העדכניות, בשל חוסר ראיות, העלה שאלות בהתייחס לתפקיד הכולסטרול בתחלואה קרדיווסקולרית. על מנת להעריך את הרלבנטיות של הגבלת הכולסטרול בתזונה לשמירה על בריאות הלב, צוות המומחים ביצע סקירה של מחקרים בבני אדם, בהם נבחנו הקשרים בין הכולסטרול בתזונה לבין רמת השומנים בדם, הליפופרוטאינים והסיכון הקרדיווסקולרי. באופן כללי, העדויות ממחקרים תצפיתיים, שנערכו במדינות שונות, אינן מצביעות על קשר מובהק בין הכולסטרול בתזונה והסיכון הקרדיווסקולרי. למרות ממצאים אחרים שעולים ממטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים, במרביתם צריכת כולסטרול מעבר לרמה הממוצעת הייתה קשורה בעלייה בריכוז הכולסטרול הכללי או ה-LDL. לטענת צוות המומחים, ההנחיות התזונתיות צריכות להתבסס על דפוס של תזונה בריאה, כגון הדיאטה הים-תיכונית או דיאטת DASH, המאופיינות בצריכת כולסטרול מתונה. בדפוסי תזונה אלה הדגש הינו על פירות, ירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב רזים, מקורות ״חלבון רזה״ (כגון עוף ודגים), אגוזים, זרעים ושמנים צמחיים. להערכתם ישנו קושי בהטמעת הגבלה ספציפית על הכולסטרול, כחלק מהנחיות תזונתיות המבוססות על קבוצות מזון. לפיכך, הנחיות תזונתיות הממוקדות בדפוסי תזונה עשויות במידה רבה יותר לתרום לשיפור איכות התזונה והבריאות הקרדיווסקולרית; כך למשל החלפת שומן רווי בשומן בלתי רווי צפויה לגרום לירידות משמעותיות יותר ב-LDL, מאשר הפחתת צריכה הכולסטרול לבדה.
בנייר עמדה (96) (2021) מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד, מציגים צוות המומחים את העדויות העדכניות בהתייחס לקשר בין תזונה למחלות קרדיווסקולריות, ואת ההמלצות התזונתיות למבוגרים בריאים עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיווסקולרית. במסמך שלושה חלקים עיקריים בהם מפורטות העדויות וההמלצות בהתייחס למגוון דפוסי תזונה (כגון דיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית, צום לסירוגין ועוד), למגוון קבוצות מזון ומזונות ספציפיים (כגון מזון מעובד, דגנים מלאים, ירקות ופירות, אלכוהול, שום ועוד), ולמגוון תוספים (כגון מלח, מגנזיום, סידן, שמן דגים, פיטוסטרוֹלים ועוד).
להלן עיקרי ההמלצות:
מזונות ודפוסי תזונה:
שתיה:
תוספי תזונה:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (97) (2023) שכללה מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים נמצא קשר הפוך בין צריכת תזונה ים-תיכונית לתפקוד אנדותל (SMD: 0.34, p=0.0001). צריכת תזונה ים-תיכונית שיפרה את תפקוד כלי הדם (FMD-Flow Mediated Dilation) ב-1.39% (p<0.001). יתרה מכך, שיפור בתפקוד האנדותל נצפה גם בנבדקים בריאים וגם בנבדקים הנמצאים בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות. החוקרים סיכמו כי תזונה ים-תיכונית יכולה לשפר את תפקוד האנדותל ובכך להפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (98) (2019) הוערכה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה. בסקירה נכללו 41 מחקרים, מהם 3 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-38 מחקרי עוקבה. במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך ב-38% לאירוע קרדיווסקולרי, ובאופן ספציפי בסיכון נמוך ב-25% לאוטם שריר הלב. במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה להתאמה הנמוכה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, משתתפים עם ההתאמה הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך יותר ב-13-27% לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית. החוקרים מסכמים כי לדיאטה ים-תיכונית עשוי להיות תפקיד במניעת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, ובכך עשויה לתרום לאוכלוסיות בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, כגון חולי סוכרת.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (99) (2023) שכללה 73 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים בחנה את ההשפעה של 8 דפוסי תזונה שונים על סיכון קרדיווסקולרי בנבדקים עם סוכרת סוג 2. דפוסי התזונה שנבדקו כללו תזונה ים-תיכונית, תזונה דלה בשומן, תזונה דלה בפחמימה, תזונה עם תכולת חלבון גבוהה, תזונה המבוססת על מוצרים מהצומח (צמחונית או טבעונית), תזונה בעלת ערך גליקמי נמוך, תזונה עם צריכת פחמימות מתונה ותזונה רגילה (ללא התערבות). לאחר 6 חודשים, התזונה הים-תיכונית נמצאה כיעילה ביותר מבין הדיאטות בשיפור HbA1C ולחץ דם סיסטולי בהשוואה לתזונה רגילה. לאחר 12 חודשים, השיפור המשמעותי ביותר במשקל גוף הודגם בקבוצות התזונה הים-תיכונית והתזונה דלת השומן. בנוסף, כל דפוסי התזונה הפחיתו את הסיכון היחסי למחלות קרדיווסקולריות (מבוסס על השיפור בל"ד סיסטולי, HbA1C ו-כולסטרול מסוג LDL) בהשוואה לתזונה רגילה, אך התזונה הים-תיכונית הביאה לירידה המשמעותית ביותר (-15.8%).
מטא-אנליזה (100) שכללה 7 מחקרים תצפיתיים שנערכו בקרב 37,879 נבדקים עם רקע של מחלות לב וכלי דם, בחנה את ההשפעה של תזונה ים-תיכונית על תמותה מכל גורם ועל תמותה קרדיווסקולרית. נמצא כי כל עליה של 2 נקודות בציון ההתאמה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לירידה של 15% בתמותה מכל גורם ולירידה של 9% בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית. ניתוח של תתי הקבוצות הראה כי הודגם סיכון מופחת לתמותה מכל גורם באזורים ים-תיכוניים בהשוואה לאזורים לא ים תיכוניים (ירידה של 24% לעומת 5%, בהתאמה) וכן במחקרים עם משך זמן קצר יותר (ירידה של 25% במחקרים של 7> שנים לעומת 6% במחקרים של 7≤ שנים). החוקרים סיכמו כי היצמדות לתזונה הים-תיכונית משפרת את שיעור ההישרדות באנשים עם רקע של מחלות לב וכלי דם.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים (101) (2020) הוערכה היעילות של דפוסי תזונה ושל דיאטות מוכרות לירידה במשקל ולשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולריים, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. בסקירה נכללו 121 מחקרים, בהם 21,941 משתתפים ו-14 דפוסי תזונה/דיאטות, כאשר החוקרים סיווגו אותן ל-3 קטגוריות בהתאם להרכב אבות המזון:
|
קטגוריה |
דיאטות לדוגמא |
% פחמימות |
% חלבון |
% שומן |
|
דלת פחמימות |
Atkins, South Beach, Zone |
עד 40 |
כ-30 |
30-55 |
|
מתונה |
Biggest Loser, DASH, Jenny Craig, Mediterranean, Portfolio, Slimming World, Volumetrics, Weight Watchers |
55-60 |
כ-15 |
21-30 |
|
דלת שומן |
Ornish, Rosemary Conley |
כ-60 |
כ-10-15 |
עד 20 |
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על כך שבטווח של 6 חודשים מרבית הדיאטות מובילות לירידה מתונה במשקל ולשיפור ניכר בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, ובעיקר לחץ הדם, אולם באופן כללי ההשפעה המיטיבה אינה נשמרת בטווח של שנה. לפיכך, החוקרים מציעים לא להתמקד בדפוס הדיאטה אלא באסטרטגיות לשמירה על הירידה במשקל לאורך זמן.
בסקירה (102) (2021) מציגים החוקרים את הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בהתייחס לתרומה של רכיבים צמחיים לטיפול במחלת עורקים היקפית (PAD). החוקרים מסבירים, כי המחלה מתבטאת בפגיעה ובהידרדרות תפקודית כתוצאה ממנגנונים שונים, ביניהם עקה חמצונית, פגיעה בשרירי השלד וירידה בזמינות של nitric oxide (NO). לפיכך, רכיבים צמחיים בעלי השפעה על מנגנונים אלה עשויים לתרום לשיפור התפקוד הפיזיולוגי בקרב החולים. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים המדגימים את ההשפעה של פלבונואידים שונים (כגון קוורצטין, EGCG וקטכינים), של תרכובות המכילות חנקן כבסיס להעלאת רמת ה-NO המצויות בירקות כמו עלים ירוקים וסלק, של סטילבנים (כגון רזברטרול), של תרכובות המכילות גופרית כגון אליצין, של קרוטנואידים שונים, ושל כורכומין. בנוסף, מוצגים מחקרים קליניים בהם נמצאה השפעה מובהקת למיץ סלק, קקאו, שום ורזברטרול על מדדים של תפקוד גופני ושל תפקוד כלי הדם. מחקרים נוספים מראים כי לסולפוראפן (המצוי בברוקולי וירקות מצליבים נוספים) השפעה מיטיבה על סמנים הקשורים בבריאות כלי הדם, למרות שלא נבדקה ההשפעה הספציפית בקרב חולי PAD. בנוסף לרכיבים ספציפיים, במחקר התערבותי שבדק את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית נמצא כי במעקב של חמש שנים דיאטה ים-תיכונית, בעיקר דיאטה עשירה בשמן זית, הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות PAD בהשוואה לדיאטת ביקורת. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מהווים בסיס לפוטנציאל של רכיבים צמחיים לשיפור המצב התפקודי בקרב מטופלים עם מחלת עורקים היקפית.
בסקירה (103) (2020) בוחנים החוקרים מהו דפוס התזונה המומלץ לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית, בהתבסס על העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים. לטענתם, בני האדם עברו תהליכים אבולוציוניים המאפשרים צריכת מזונות גם מהחי וגם מהצומח, אולם כיום ישנה צריכת יתר של מזונות מהחי ובעיקר של בשר מעובד המכיל תוספי מזון ושומן רווי. מנגד, טבעונות עלולה לגרום לחסרים תזונתיים ולהגביר את הנטייה לאוסטאופניה, סרקופניה ואנמיה. לטענתם, פתרון אפשרי לדילמה זאת הינו תזונה עשירה ברכיבים מן הצומח, בשילוב דגים כמקור עיקרי למזון מן החי. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות ממחקרים קליניים העוסקים בתזונה ים-תיכונית והנחיות תזונתיות רשמיות במטרה לתמוך בטענתם שדיאטה ים-תיכונית הכוללת דגים (Pesco-Mediterranean diet) הינה התזונה המיטבית לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית. הבסיס לתזונה זאת הינו ירקות, פירות, זרעים, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית כתית מעולה, בשילוב דגים או מאכלי ים ומוצרי חלב מותססים. השתייה מבוססת על מים, קפה ותה. בנוסף, החוקרים מציגים עדויות לפיהן ישנו יתרון להגבלת זמן האכילה עם צום לסירוגין של 12 עד 16 שעות ביום. החוקרים מציינים כי הדיאטה המוצעת הינה היפותטית, ונדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים על מנת לבחון את יעילותה לצמצום הסיכון הקרדיווסקולרי.
במחקר מבוקר רב-מרכזי (104) (2018) שנערך בספרד, הוערכה התרומה של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית. במחקר נכללו 7,447 משתתפים בריאים בגילאי 55-80, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, אשר חולקו לשלוש קבוצות דיאטה: דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים או דיאטת ביקורת, במסגרתה הומלץ על הגבלת השומנים בתזונה. לאחר תקופת מעקב חציונית של 4.8 שנים, המחקר הופסק על רקע אתי; בניתוח ראשוני נמצאו תוצאות מיטיבות באופן ברור לדיאטה הים-תיכונית והומלץ לכל המשתתפים על צריכת דיאטה ים-תיכונית. תוצאות מחקר זה פורסמו בשנת 2013. במאמר הנוכחי מפורסם ניתוח מחודש של הממצאים, שכן, בניגוד להנחה הקודמת, נמצא שלא כל המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצות המחקר. במהלך תקופת המעקב 288 מהמשתתפים סבלו מאירוע קרדיווסקולרי משמעותי; משתתפים אלה מהווים 3.8% מקבוצת הדיאטה הים-תיכונית המועשרת בשמן זית, 3.4% מקבוצת הדיאטה הים-תיכונית המועשרת באגוזים ו-4.4% מדיאטת הביקורת. לאחר התאמה סטטיסטית למאפייני המשתתפים, נמצא כי בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת, הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי היה נמוך ב-31% וב-28% בקרב משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית או באגוזים, בהתאמה. ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת לתרומה של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.
כחלק ממחקר מבוקר נרחב העוסק בדיאטה ים-תיכונית, המחקר הנוכחי (105) (2014) מראה כי דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך יותר למחלת עורקים היקפית בהשוואה לדיאטת ביקורת דלת-שומן.
מחקר עוקבה (106) (אפריל 2016) שנועד לבחון האם יש קשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חמור בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה עם מחלת לב כלילית יציבה. כחלק ממחקר נרחב, במחקר הנוכחי כ-15,000 חולים מילאו שאלון תזונה והרגלי חיים. עבור כל אחד מהמשתתפים, החוקרים חישבו ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית על בסיס רמת הצריכה של דגנים מלאים, פירות וירקות, קטניות, דגים ואלכוהול וצריכה נמוכה של בשר, וכן ציון התאמה לדיאטה מערבית על בסיס רמת הצריכה של דגנים מעובדים, ממתקים ומשקאות ממותקים ומזונות מטוגנים. בתקופת מעקב של כ-3.7 שנים נמצא כי ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה ים-תיכונית היה מלווה בסיכון נמוך יותר לאירוע קרדיווסקולרי (כולל תמותה, התקף לב או שבץ), אולם לא נמצא קשר בין הציון של הדיאטה המערבית לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. החוקרים מסיקים כי הצריכה של מזונות בריאים הינה חשובה יותר מהימנעות ממזונות שאינם בריאים למניעה משנית של מחלות לב.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (107) (2018) נבדק מהם הגורמים העומדים בבסיס התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים. במחקר נכללו כ-26,000 נשים בריאות, אחריהן נערך מעקב במשך 12 שנה. במסגרת המחקר נבדקה התרומה של 40 גורמים - כולל שומנים, ליפופרוטאינים, אפוליפופרוטאינים, מדדי דלקת, מטבוליזם של גלוקוז, תנגודת לאינסולין, חומצות אמינו מסועפות, מטבוליטים וגורמים קליניים. בנוסף, המשתתפות סווגו ל-3 קבוצות בהתאם למידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. להלן שיעור הנשים בכל קבוצה ושיעור הנשים שעברו אירוע קרדיווסקולרי בתקופת המעקב:
|
מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכוֹנית: |
נמוכה |
בינונית |
גבוהה |
|
39.0% |
36.2% |
24.8% |
|
|
נשים שעברו אירוע קרדיווסקולרי: |
4.2% |
3.8% |
3.8% |
נמצא כי בהשוואה לנשים עם התאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית, התאמה בינונית או גבוהה הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-23% וב-28%, בהתאמה, לאירוע קרדיווסקולרי. הגורמים המשמעותיים ביותר שעמדו בבסיס קשר זה היו (בסדר יורד): מדדי דלקת, מטבוליזם של גלוקוז ותנגודת לאינסולין, BMI, לחץ דם ושומנים (בעיקר HDL). כלומר, צריכת דיאטה ים-תיכונית עשויה להפחית ברבע את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, ככל הנראה כתוצאה משיפור בגורמים אלה.
מחקר עוקבה (cohort) שבוצע על כבאים בארה"ב (108) (2014) מראה כי הדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון קרדיווסקולרי נמוך יותר גם בקרב אוכלוסייה אמריקאית צעירה, ולא רק בקרב אוכלוסייה ים-תיכונית מבוגרת.
במחקר תצפיתי פרוספקטיבי (109) (2020) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של תכנית הכוללת דיאטה ים-תיכונית מותאמת אישית יחד עם פעילות גופנית, בקרב נשים בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו נשים מעל גיל 18 שהגיעו לבדיקה תזונתית-בריאותית, אשר סובלות ממצב פתולוגי אחד לפחות ללא טיפול תרופתי (כולל שמנות, טרום-סוכרת, סוכרת, תסמונת מטבולית, אוסטאופניה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב כלילית, כבד שומני, היפראוריצמיה, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלת כליות כרונית). בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים בוצעה הערכה שכללה בדיקה רפואית, מדדים אנתרופומטריים, הרכב הגוף ובדיקות מעבדה. בהתאם להערכה הראשונית, לכל משתתפת הותאמה תכנית דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית, כאשר לנשים עם עודף משקל או שמנות הדיאטה כללה הפחתה קלורית של כ-20% מההוצאה האנרגטית הצפויה. את המחקר השלימו 52 נשים בנות 47 בממוצע, 94% מהן סבלו משמנות בתחילת המחקר. נמצא כי לאחר שישה חודשים חלה ירידה מובהקת במדדים האנתרופומטריים ובמסת השומן, וכן במדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, כולל המדדים AIP (Atherogenic Index of Plasma) ו-LAP (Lipid Accumulation Product). השיפור במדדי הסיכון היה קשור בירידה במשקל ובמסת השומן. החוקרים מסכמים כי התערבות מותאמת אישית הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית עשויה לתרום לשיפור במדדים האנתרופומטריים, במסת השומן ובמדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, גם בהעדר טיפול תרופתי.
במחקר עוקבה (110) (פברואר 2018) המבוסס על מחקר מבוקר העוסק בהשפּעת הדיאטה הים-תיכונית, זוהו מדדי שומן בפלסמה הקשורים בסיכון הקרדיווסקולרי:
לא נמצאה השפעה לדיאטה הים-תיכונית על מדדים אלה.
במחקר אקראי מבוקר (111) (2020) בו נכללו 75 משתתפים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, לא נמצא הבדל בין דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית בשילוב פעילות גופנית, לבין דיאטה ים-תיכונית סטנדרטית - בהתייחס לריכוז הפוליאמינים (מולקולות בעלות פוטנציאל להגנה קרדיווסקולרית).
כחלק ממחקר עוקבה פרוספקטיבי (112) (אוגוסט 2017), שנערך באיטליה, במחקר הנוכחי נבדק האם התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי תלויה במצב הסוציואקונומי. במחקר נכללו כ-19,000 משתתפים מעל גיל 35, כאשר בתקופת מעקב של 4.3 שנים התרחשו 252 אירועים קרדיווסקולריים. באופן כללי, נמצא כי עלייה של שתי נקודות בציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון קרדיווסקולרי נמוך ב-15%. עם זאת, קשר זה נמצא עבור משתתפים עם רמת השכלה ורמת הכנסה גבוהה, אך לא נמוכה. החוקרים מראים כי עבור משתתפים עם אותה רמת התאמה לדיאטה הים-תיכונית, נמצאו הבדלים בהרכב התזונה ובשיטות הבישול כתלות במצב הסוציואקונומי, כולל ברמת הרכיבים נוגדי החמצון והפוליפנוֹלים, בהרכב חומצות השומן, ברמת הויטמינים והמינרלים, במגוון המזונות ובצריכת ירקות אורגניים ולחם מדגנים מלאים. החוקרים מסבירים כי הבדלים אלה עשויים להסביר מדוע התרומה של הדיאטה הים-תיכונית תלויה במצב סוציואקונומי ומדגישים את החשיבות של איכות התזונה כחלק מדפוס התזונה הכולל.
בסקירה (113) (יולי 2017), שנערכה על ידי חוקרות ישראליות, מוצגות העדויות האפידמיולוגיות והמנגנונים המולקולריים התומכים בהשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית במצבים של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD). מחלת כבד שומני מובילה לסיכון מוגבר לשחמת הכבד, סרטן כבד, סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. הטיפול העיקרי בכבד שומני הינו שינוי אורח החיים בדגש על ירידה במשקל, זאת למרות שגם שינויים בהרכב התזונה ללא ירידה במשקל עשויים לתרום לשיפור הפעילות המטבולית. הדיאטה הים-תיכונית מומלצת כדיאטת הבחירה להשגת מטרות אלה, שכן נמצאה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן לירידה במשקל בטווח הארוך וכן לשיפור הפעילות המטבולית ולהפחתת הצטברות שומן בכבד גם ללא ירידה במשקל. במחקרים אקראיים מבוקרים הוכחה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעת סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. עם זאת, ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על תהליכי דלקת ופיברוזיס בכבד נמצאה רק בכמה מחקרים תצפיתיים. בהתייחס לרכיבי הדיאטה הים-תיכונית, ישנן עדויות לכך שלצריכת שמן זית, דגים, אגוזים, דגנים מלאים, פירות וירקות השפעה מיטיבה בהתייחס לכבד שומני, בעוד שלצריכת מזונות המאפיינים דיאטה מערבית - כגון משקאות קלים, פרוקטוז, בשר ושומן רווי - עלולה להיות השפעה מזיקה.
כבד שוּמני
בסקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים שמרביתם נערכו בקרב נבדקים עם כבד שומני (NAFLD; non-alcoholic fatty liver disease) נמצא כי תזונה ים תיכונית מקושרת לשיפור באנזימי הכבד (113-115), תפקוד הכבד (114), הצטברות השומן בכבד (113,114,116-120), פיברוזיס (113,118,121), מדדי דלקת (121), פעילות מטבולית (113) לחץ דם (117,121), מדדי סוכר ותנגודת לאינסולין (116,121) ומדדים אנתרופומטריים (113,117,121) וכן להפחתת הסיכון לכבד שומני (118,119,122,123).
בסקירה (124) מטעם האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA) דווח כי למבוגרים עם NAFLD, מומלץ לצרוך דיאטה ים-תיכונית ולצמצם את צריכת השומן הרווי.
סקירת מחקרים:
בסקירה (113) (יולי 2017), שנערכה על ידי חוקרות ישראליות, מוצגות העדויות האפידמיולוגיות והמנגנונים המולקולריים התומכים בהשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית במצבים של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD). מחלת כבד שומני מובילה לסיכון מוגבר לשחמת הכבד, סרטן כבד, סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. הטיפול העיקרי בכבד שומני הינו שינוי אורח החיים בדגש על ירידה במשקל, זאת למרות שגם שינויים בהרכב התזונה ללא ירידה במשקל עשויים לתרום לשיפור הפעילות המטבולית. הדיאטה הים-תיכונית מומלצת כדיאטת הבחירה להשגת מטרות אלה, שכן נמצאה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן לירידה במשקל בטווח הארוך וכן לשיפור הפעילות המטבולית ולהפחתת הצטברות שומן בכבד גם ללא ירידה במשקל. במחקרים אקראיים מבוקרים הוכחה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעת סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. עם זאת, ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על תהליכי דלקת ופיברוזיס בכבד נמצאה רק בכמה מחקרים תצפיתיים. בהתייחס לרכיבי הדיאטה הים-תיכונית, ישנן עדויות לכך שלצריכת שמן זית, דגים, אגוזים, דגנים מלאים, פירות וירקות השפעה מיטיבה בהתייחס לכבד שומני, בעוד שלצריכת מזונות המאפיינים דיאטה מערבית - כגון משקאות קלים, פרוקטוז, בשר ושומן רווי - עלולה להיות השפעה מזיקה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (114) של מחקרים קליניים (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ושל הגבלה קלורית על מדדים של מחלת כבד שומנית לא אלכוהולית (NAFLD) בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 26 מחקרים בהם 3,037 משתתפים, הגיל הממוצע היה 48 וה-BMI הממוצע 31. ב-9 מחקרים נבדקה ההשפעה של הגבלה קלורית, ב-13 מחקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית וב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של היבט מסוים בדיאטה הים-תיכונית (העלאת הצריכה של דגנים מלאים, הגבלת הצריכה של בשר אדום או החלפה של חלק מהשומן בתזונה בשמן זית). החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים בהתייחס להתערבות ולמדדי התוצאה שנבדקו. באופן כללי נמצא כי התערבות תזונתית בכל המחקרים הייתה מלווה בשיפור אנזימי הכבד, תפקוד הכבד והצטברות השומן בכבד. עוד נמצא כי מידת ההגבלה הקלורית הייתה קשורה בשיפור תפקוד הכבד וירידה במשקל, ממצא המצביע על כך שהגבלה קלורית וירידה במשקל הינה הבסיס של הטיפול ב-NAFLD. בנוסף, העדויות הקיימות תומכות בתרומה של שיפור הרכב התזונה ושל דיאטה ים-תיכונית לצד ירידה במשקל. החוקרים מסכמים כי רוב ההתערבויות התזונתיות שנכללו במחקרים אלה נמצאו יעילות לשיפור מדדים קליניים של NAFLD כאשר התוצאות תומכות בהנחיות הנוכחיות לטיפול ב-NAFLD. יחד עם זאת, יש להמשיך ולחקור את ההשפעות של התערבויות תזונתיות שונות על מנת להתאים את הטיפול הטוב ביותר למאפייני המטופל.
במסגרת מחקר אקראי מבוקר (117) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על כבד שומני בקרב מטופלים עם אבחנה של מחלת כבד שומני ותסמונת מטבולית. במחקר נכללו 138 משתתפים בגיל 40 עד 60 עם BMI בטווח 27-40 שאובחנו עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית באמצעות MRI ועם תסמונת מטבולית. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות דיאטה למשך 6 חודשים, כאשר כל הדיאטות כללו הפחתה של 25-30% בצריכה הקלורית והעלאת ההוצאה הקלורית באמצעות פעילות גופנית. לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בטווח של 0 עד 17 בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים. בניתוח הנוכחי החוקרים בדקו את השינוי בציון ההתאמה בסוף ההתערבות וסיווגו את המשתתפים לשלוש קבוצות: ללא שינוי, שיפור מתון במידת ההתאמה או שיפור גדול במידת ההתאמה. נמצא כי בקרב המשתתפים עם שיפור גדול במידת ההתאמה חלה ירידה גדולה יותר במדדים האנתרופומטריים, בלחץ הדם ובהצטברות השומן התוך-כבדי. מעבר לכך, נמצא קשר מובהק בין השיפור בציוני הדיאטה הים-תיכונית ובין הירידה בהצטברות השומן התוך-כבד. החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בשיפור המאפיינים של מחלת כבד שומני ובירידה בהצטברות השומן התוך-כבדי.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (118) (2020) שנערך ביוון, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין בריאות הכבד והתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 3,042 מבוגרים בריאים, ללא מחלה כרונית וללא אבחנה של כבד שומני. בתחילת תקופת המעקב חושב לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, ונבדקו מדדים של כבד שומני. לאחר עשר שנות מעקב, בוצעה הערכה קרדיווסקולרית ל-2,020 מהמשתתפים ובדיקת מצב סוכרת ל-1,485 מהמשתתפים. נמצא, כי ציון גבוה יותר של דיאטה ים-תיכונית היה קשור ברמה נמוכה יותר של הצטברות שומן בכבד (סטאטוזיס) והצטלקות (פיברוזיס), כך שמשתתפים עם ציון הדיאטה הגבוה ביותר היו בסיכון נמוך ב-47% לסטאטוזיס בהשוואה למשתתפים עם הציון הנמוך ביותר. עוד נמצא, כי אבחנה של כבד שומני ניבאה התפתחות של סוכרת סוג 2 ושל תחלואה קרדיווסקולרית בטווח של עשר שנים, אולם קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עם ציון נמוך של דיאטה ים-תיכונית. כלומר, בקרב משתתפים עם ציון גבוה של דיאטה ים-תיכונית, לכבד שומני, לא הייתה השפעה משמעותית על הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 או תחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח סטטיסטי, מראים החוקרים כי גורמים משמעותיים בקשר זה היו רמת האדיפונקטין ויחס אדיפונקטין ללפטין. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שקיים קשר שלילי בין הדיאטה הים-תיכונית וכבד שומני, וכי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית, עשויה להגן מפני התפתחות סוכרת ותחלואה קרדיווסקולרית בקרב הסובלים מכבד שומני.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (119) (מרץ 2018) המבוסס על הנתונים שנאספו במסגרת מחקר פרמינגהם (דור שני ושלישי), נבדק הקשר בין שיפור איכות התזונה לבין הצטברות שומן בכבד, וכן האם קשר זה תלוי בציון הסיכון הגנטי למחלת כבד שומני לא אלכוהולית. במחקר נכללו 1,521 משתתפים, אשר מילאו שאלוני תזונה ועברו שתי בדיקות הדמיה להערכת הצטברות השומן בכבד בין השנים 2002-2005 ו- 2008-2011. השיפור באיכות התזונה הוערך בהתאם לשני מדדים - ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית (MDS) וציון התאמה למדד לאכילה בריאה (AHEI). נמצא כי שיפור בציונים בשני מדדי התזונה, MDS ו- AHEI, היה קשור ברמה נמוכה יותר של הצטברות שומן בכבד ובסיכון נמוך יותר לכבד שומני. עוד נמצא כי ציון סיכון גנטי גבוה היה קשור בעלייה בהצטברות השומן בכבד רק בקרב משתתפים עם ירידה בשני מדדי התזונה, אך לא בקרב משתתפים שאיכות התזונה שלהם נשארה דומה או השתפרה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך ששיפור איכות התזונה עשויה לתרום לירידה בהצטברות השומן בכבד ולהפחתת הסיכון להתפתחות של כבד שומני, במיוחד בקרב אוכלוסייה בסיכון גנטי גבוה.
כחלק ממחקר אקראי מבוקר (120) (2019) שנועד להעריך את היעילות של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית, נמצא כי דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה, ללא הגבלה קלורית, הייתה קשורה בסיכון מופחת להצטברות שומן בכבד (סטאטוזיס) בקרב מבוגרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
במחקר התערבותי פתוח (לא אקראי) (121) (2019) בו נכללו 44 מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, נמצאה השפעה מיטיבה לצריכת דיאטה ים-תיכונית על המדדים הקליניים, הביוכימיים והדלקתיים.
במחקר חתך (123) (2022) נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לכבד שומני בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי שמנות הינה גורם סיכון למחלת כבד שומני, אולם הקפדה על דפוס של תזונה איכותית עשויה לשמור על בריאות הכבד ולמנוע התפתחות של כבד שומני גם במצבים של שמנות. במחקר נכללו 2,967 נשים להן נאספו מדדים אנתרופומטריים, בדיקות דם ובדיקת רקמת השומן הבטנית באמצעות אולטרסאונד. בנוסף, נבדקה מידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית באמצעות שאלון. לכל משתתפת חושבו שלושה ציונים המבטאים את החומרה של הצטברות השומן בכבד. בקרב נשים עם שמנות נמצא כי ציון גבוה יותר של דיאטה ים-תיכונית היה קשור בציונים נמוכים יותר של כבד שומני, כאשר קשר חזק יותר נמצא בקרב נשים לפני גיל המעבר. קשר דומה נמצא גם עבור נשים עם עודף משקל, באופן בלתי תלוי בסטטוס של גיל המעבר. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית קשורה בבריאות טובה יותר של הכבד בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות, כאשר לממצאי המחקר עשויה להיות תרומה לבריאות הציבור ולגיבוש המלצות תזונתיות בהתייחס לכבד שומני.
בסקירה (124) (2020) מטעם האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA), מפורטות העדויות העדכניות בהתייחס להתערבויות לשינוי אורח החיים לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית, וכן המלצות ליישום קליני.
צוות המומחים מציג עשר המלצות, מבוססות מחקר, ליישום קליני:
במחקר קליני (125) (לא מבוקר) (2019) הוערכה השְפעתה של תכנית לשיפור אורח החיים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו משתתפים בתוכנית MetFit של אוניברסיטת מישיגן ומטרותיו היו לבחון את השכיחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית בקרב משתתפי התוכנית ולבחון את ההשפעה של התוכנית על משקל הגוף ועל מדדים מטבוליים ופעילות הכבד. משך התוכנית היה 12 או 24 שבועות והיא כללה:
במחקר נכללו 403 מטופלים שהשתתפו בתוכנית בין השנים 2008-2016, מהם 253 מטופלים השלימו 12 שבועות ו-150 מטופלים השלימו 24 שבועות. הגיל החציוני של המשתתפים היה 54 וה-BMI החציוני היה 37.4. מבין כלל המשתתפים, 47.6% אובחנו עם כבד שומני, כאשר משתתפים אלה היו מאופיינים בגיל צעיר יותר, במשקל גבוה יותר ובמדדים מטבוליים גבוהים יותר.
להלן סיכום הממצאים בסיום התוכנית:
לסיכום, כמחצית מהמטופלים שהופנו לתוכנית סבלו גם מכבד שומני, אולם למרות שמטופלים אלה היו בעלי מדדים מטבוליים גבוהים יותר, לא הייתה לכך השפעה על יעילות התוכנית בהקשר של ירידה במשקל ושיפור המדדים המטבוליים. הגורם שניבא בצורה הטובה ביותר את התגובה היה משך ההשתתפות.
דלקת - כללי
בסקירות שיטתיות ומחקר תצפיתי (126-128) נמצא קשר בין דיאטה ים תיכונית לבין הפחתה משמעותית במדדים פרו-דלקתיים (IL-6, IL-1β, CRP, TNF-α) , אך במחקר קליני לא נמצאו הבדלים בין נשים וגברים בהשפּעת תזונה ים תיכונית על מדדים דלקתיים (129).
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (126) נמצא קשר בין דיאטה ים תיכונית לבין הפחתה משמעותית בביומרקרים דלקתיים (IL-6, IL-1β, CRP).
בסקירה שיטתית (127) (2021) נבדק לראשונה הקשר בין הצריכה התזונתית ובין מדדי דלקת בקרב ילדים ונוער. החוקרים מציינים, כי איכות התזונה מהווה מנגנון אפשרי להגברה או להפחתה של דלקת כרונית, וכתוצאה מכך עשויה להשפיע על הבריאות הנפשית. בסקירה נכללו 53 מחקרים, מהם שמונה מחקרים התערבותיים ו-45 מחקרים תצפיתיים בהם נכללו ילדים בגילאי 2 עד 19. המחקרים סווגו לשלוש קטגוריות: דפוס התזונה (26 מחקרים), קבוצות מזון (15 מחקרים) ומאקרו ומיקרו נוטריינטים (19 ו-7 מחקרים, בהתאמה). באופן כללי עולה מהסקירה כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה, כמו הדיאטה הים-תיכונית, צריכת קבוצות מזון כגון ירקות ופירות, וצריכת מאקרו ומיקרו נוטריינטים כגון סיבים, ויטמין C וויטמין E הייתה קשורה בירידה במדדים הפרו-דלקתיים CRP, IL-6 ו-TNF-α. בניגוד לכך, צריכה של דפוס תזונה מערבי, מזונות עתירי סוכר מוסף, שומן רווי ומזונות מעובדים הייתה קשורה בעלייה במדדים פרו-דלקתיים אלה. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה מהווה גישה מבטיחה לטיפול ולמניעת תחלואה על רקע דלקתי בקרב ילדים ונוער.
מחקר חתך (128) (ינואר 2015) בחן את הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית וחומרת המחלה בקרב חולי ספחת (פסוריאזיס) שאינם מטופלים. במחקר השתתפו 62 חולי פסוריאזיס וקבוצת השוואה של 62 משתתפים בריאים. התוצאה המרכזית במחקר הייתה הקשר בין חומרת הפסוריאזיס, רמת הדלקתיות בגוף (CRP) והקפדה על תזונה ים-תיכונית. כלומר, ככל שההקפדה על התזונה הים-תיכונית הייתה נמוכה יותר, כך רמת CRP הייתה גבוהה יותר והמחלה הייתה חמורה יותר.
מחקר קליני מבוקר (129) (מאי 2015) מצביע על כך שבאופן כללי אין הבדלים בין נשים וגברים בהשפּעת דיאטה ים תיכונית על מדדים דלקתיים. עם זאת, רק בגברים ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על רמת הדלקתיות הינה תלויה במצב הדלקת הבסיסי.
דלקות מפרקים
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים מצאו כי תזונה ים-תיכונית מקושרת להפחתה משמעותית במדדים פרו-דלקתיים (IL-6, IL-1β, CRP, TNF-α) (126-128) ולשיפור בחומרת המחלה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (130-133) או דלקת מפרקים ניוונית (134). כמו כן נמצא כי תזונה ים-תיכונית מקושרת לסיכון נמוך יותר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית בגברים בהם נמצא גורם שגרוני (rheumatoid factor) חיובי (135).
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (130) של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) נבדקה היעילות של דפוסי דיאטה אנטי-דלקתיים להקלה על רמת הכאב בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם שבעה נכללו במטה-אנליזה. במחקרים אלה נכללו דיאטות שונות, כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה אנטי-דלקתית, דיאטה צמחונית או דיאטה טבעונית לתקופה שנעה בין שבועיים ל-13 חודשים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי משתתפים בקבוצת ההתערבות דיווחו על רמת כאב סובייקטיבית נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת, וכן נצפה שיפור במדדים של בריאות כללית ומספר המפרקים הנפוחים. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר במשקל וב-BMI. לא נמצאה השפעה מובהקת על ה-CRP ועל מספר המפרקים הרגישים. בניתוח לפי תתי קבוצות נמצאה השפעה גדולה יותר לדיאטה הים תיכונית בהשוואה לדיאטה צמחונית או טבעונית, וכן למחקרים שנמשכו יותר משלושה חודשים בהשוואה למחקרים קצרים יותר. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי איכות העדויות דורגה כנמוכה מאוד, בעיקר בשל סיכון להטיה בדירוגי הכאב על רקע העדר סמיות. החוקרים מסכמים כי צריכת דיאטה בעלת פוטנציאל אנטי-דלקתי הובילה להקלה משמעותית קלינית בתפיסת הכאב הסובייקטיבית, כך שדיאטה ים-תיכונית, צמחונית או טבעונית עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה למטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית.
בסקירה שיטתית (131) של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2020) הוערכה ההשפעה של התערבויות תזונתיות או תוספי תזונה, לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 27 מחקרים, בהם נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל ההשפעה של דפוסי תזונה (דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית חיה, דיאטה אנטי-דלקתית), של מזונות ספציפיים (כגון מיץ חמוציות), של אומגה 3, של מיקרונוטריאנטים ספציפיים (כגון ויטמין D), של תוספים נוגדי חמצון (כגון חומצה אלפא-ליפואית), ושל תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או סינביוטקה. מהסקירה עולה כי התערבויות שנמצאו יעילות לשיפור חומרת המחלה כללו: דיאטה ים-תיכונית, שימוש בתבלינים כגון ג'ינג'ר, קינמון וזעפרן, שימוש בנוגדי חמצון כגון קוורצטין וקו-אנזים Q10, ותוספי פרוביוטיקה המכילים Lactobacillus Casei. החוקרים מסכמים, כי למרות העדויות המוגבלות, נמצאה תמיכה לכך שלהתערבויות תזונתיות ולשימוש בתוספי תזונה עשוי להיות פוטנציאל לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.
סקירה (132) (מאי 2016) הבוחנת את העדויות לגבי הקשר בין צריכת רכיבים תזונתיים שונים לבין התסמינים וההתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית. הכותבים מציגים את מנגנוני הפעילות האפשריים בהם גורמים תזונתיים עשויים להשפיע על מהלך המחלה ומציגים את העדויות ביחס ליעילות של גורמים תזונתיים מסוימים. מהסקירה עולה כי נטילת תוסף אומגה 3 במינון 3 גרם ליום (EPA + DHA) עשויה להקל על חלק מהתסמינים. ויטמין D במינון שבועי גבוה לא נמצא יעיל ואין עדויות לגבי ההשפעה של מינונים יומיים נמוכים יותר. ממחקרים תצפיתיים עולה כי צריכה מתונה של אלכוהול מלווה במהלך מחלה קל יותר, אולם אין מספיק עדויות לגבי ההשפעה של אלכוהול בחולים הנוטלים תרופות באופן קבוע. מנתונים שנאספו בסקנדינביה נמצא כי הקפדה על תזונה ים תיכונית תורמת להקלה על מהלך המחלה וחומרת התסמינים. בהמשך דנים החוקרים באתגרים בביצוע מחקרים העוסקים בקשר בין תזונה ודלקת מפרקים שגרונית ומציעים כיווני מחקר עתידיים.
במאמר (133) (2022) שפורסם מטעם האגודה הצרפתית לראומטולוגיה מוצגות ההמלצות התזונתיות למטופלים עם מחלות ראומטיות דלקתיות. ההמלצות גובשו על ידי צוות מומחים שכלל 12 מומחים בראומטולוגיה, 3 רופאים מומחים בתזונה, מומחה ברפואה פנימית, דיאטן ו-3 נציגים מארגוני החולים. בגיבוש ההמלצות הצוות התבסס על סקירות ספרות שיטתיות ועל עמדות המומחים, תוך התייחסות להשפעה הרחבה של התזונה גם מעבר להשפעה על מחלות ראומטיות דלקתיות. במאמר מוצגים שמונה עקרונות כלליים אשר מדגישים כי ההמלצות התזונתיות אינן תחליף לטיפול הפרמקולוגי והן מהוות חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל ומאפשרות למטופל לקחת חלק פעיל בטיפול. בנוסף, גובשו תשע המלצות המתייחסות להיבטים הבאים:
במחקר עוקבה (134) (2018) הוערכה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. במחקר נכללו 4,330 משתתפים בני 61 בממוצע, עם סיכון גבוה או אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בברך, אחריהם נערך מעקב של כ-4 שנים בממוצע. נמצא כי משתתפים עם ציון ההתאמה הגבוה ביותר, לעומת הנמוך ביותר, לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך ב-4% לסבול מהחמרה ברמת הכאב. עוד נמצא, כי מבין 2,994 המשתתפים שבתחילת המחקר לא סבלו מתסמינים (נמצאו בסיכון או אובחנו עם שינויים רדיוגרפיים במפרק), התאמה גבוהה יותר לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-9% להתפתחות תסמינים במהלך תקופת המעקב. לא נמצא קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין לאבחון של שינויים רדיוגרפיים במפרק. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום למניעת ההחמרה בכאב והתפתחות תסמינים בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך.
במחקר מקרה-בקרה מבוסס אוכלוסייה (135) (2018) שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו 1,721 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 3,667 משתתפים בריאים בעלי מאפיינים דומים. לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בטווח של 0-9, אשר מבוסס על שאלון תזונה שמילאו המשתתפים. נמצא כי ל-24% מהמטופלים ול-28% מקבוצת הביקורת הייתה התאמה גבוהה לדיאטה הים תיכונית עם ציונים של 6-9. משתתפים אלה היו בסיכון נמוך ב-21% להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה למשתתפים עם ציונים נמוכים של 0-2. קשר זה היה משמעותי במיוחד בקרב גברים, עם סיכון נמוך ב-51%, אך הסיכון בקרב נשים היה נמוך ב-6% בלבד ולא היה מובהק סטטיסטית. עוד נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר במצבים של גורם שגרוני חיובי (rheumatoid factor) אך לא שלילי. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית, אך רק בקרב גברים ורק במחלה בהן נמצא גורם שגרוני חיובי.
בסקירה (136) (אפריל 2017) מציגים החוקרים את הטיפולים השכיחים מתחום הרפואה המשלימה בהם משתמשים מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מסבירים כי למרות השימוש הרחב ברפואה משלימה בקרב מטופלים אלה, הטיפול אינו נעשה בשיתוף הרופא המטפל ועלולות להיות לכך השפעות על הטיפול הרפואי והתרופתי. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים סוגים שונים של טיפולים משלימים שכיחים כולל:
באופן כללי החוקרים מציינים כי ישנן עדויות התומכות בשימוש בתוספי שמן דגים וויטמין D. בנוסף, החוקרים מזהירים מפני הסיכון בשימוש במוצרים מזוהמים או מהולים. במסגרת הסקירה החוקרים אינם דנים בפירוט ביעילות הטיפולים השונים, אלא מספקים מקורות נוספים להרחבה. הם קוראים לרופא המטפל להכיר את הטיפולים המשלימים הקיימים ואת העדויות המחקריות ולהימנע מטיפולים שנמצאו לא יעילים או מסוכנים.
שברים ודלדוּל עצם
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים מצאו כי תזונה ים-תיכונית מקושרת לעליה בצפיפות העצם (137,138) ולהפחתת הסיכון לשבר בירך (139-141).
סקירת מחקרים:
סקירה שיטתית ומטא אנליזה (137) שכללה 8 מחקרים תצפיתיים בהם נכללו 13,209 משתתפים, בחנה את הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית לבין מדדים של צפיפות עצם במבוגרים. כל עליה של 2 נקודות בציון ההיענות לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בעליה של 0.005-0.009 ג/ס"מ בצפיפות העצם (BMD) בעמוד השדרה המותני, צוואר הירך, תל הירך, הירך, והגוף כולו. נמצא קשר לינארי בין ציון ההיענות לדיאטה לבין צפיפות העצם בירך ובתל הירך. כמו כן, נמצא קשר לא לינארי עבור עמוד השדרה מותני, צוואר הירך והגוף כולו, עם עליה חדה יותר בצפיפות העצם בדירוג נמוך יותר של הדיאטה הים-תיכונית. החוקרים סיכמו כי היענות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לעליה קלה אך משמעותית בצפיפות העצם בעמוד השדרה המותני, צוואר הירך, תל הירך, הירך, והגוף כולו.
במחקר אקראי מבוקר (138) (2018) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על מדדי דלקת ועל מדדים של דלדול עצם בקרב קשישים. במחקר נכללו 1,294 משתתפים מחמישה מרכזים באירופה, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות צרכה למשך שנה דפוס של דיאטה ים-תיכונית המותאם לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, דיאטה הנקראת NU-AGE ובשמה המלא - New Dietary Strategies Addressing the Specific Needs of the Elderly Population for Healthy Aging in Europe. ההתערבות כללה ייעוץ תזונתי מותאם אישית ואספקה של רכיבי מזון כגון פסטה מדגנים מלאים, שמן זית ותוסף ויטמין D3 במינון 10 מק"ג/יום. קבוצת הביקורת קיבלה עלוני מידע בנושא אכילה בריאה. בסיום המחקר, לא נמצאה השפעה לדיאטה על מדדים של צפיפות העצם או על מדדים של פירוק עצם בשתן. יחד עם זאת, בקרב משתתפים עם אוסטאופורוזיס נמצא כי הדיאטה הובילה להאטת הירידה הצפויה בצפיפות עצם צוואר הירך, ללא השפעה על צפיפות העצם הכללית או צפיפות החוליות המותניות. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית בשילוב ויטמין D למטופלים עם אוסטאופורוזיס.
במחקר עוקבה (139) (2021) שנערך בשבדיה, נבדק האם הקשר בין צריכת הסידן בתזונה והסיכון לשבר בירך מושפע מדפוס התזונה. במחקר נכללו 82,092 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה בהפרש של 12 שנה, כאשר תזונה בריאה נמדדה בהתאם למדד לדיאטה ים תיכונית. מידע על שבר בירך נאסף באמצעות רשומות הבריאות הלאומיות. צריכת הסידן בתזונה והציון במדד של דיאטה ים תיכונית חולקו לשלוש קטגוריות כל אחד (נמוך, בינוני, גבוה), כך שכלל המשתתפים סווגו לתשע קבוצות. במהלך תקופת מעקב של 20 שנה תועדו 5,938 מקרים של שבר בירך. באופן כללי נמצא קשר שאינו ליניארי בין צריכת הסידן והסיכון לשבר בירך, כאשר היענות גבוהה לדיאטה הים תיכונית תרמה להפחתת שיעור השברים בירך באופן תלוי מינון. ספציפית, השיעור הנמוך ביותר של שבר בירך נצפה בקרב משתתפים שדיווחו על צריכת סידן של לפחות 800 מ"ג/יום וגם היענות גבוהה לדיאטה הים תיכונית. מעבר לכך, בכל רמה של צריכת סידן, הסיכון לשבר בירך עלה ככל שההיענות לדיאטה הים תיכונית הייתה נמוכה יותר. משתתפים עם צריכת סידן נמוכה מ-800 מ"ג/יום או גבוהה מ-1,200 מ"ג/יום וגם היענות נמוכה לדיאטה הים תיכונית היו בסיכון גבוה ב-54% וב-50% לשבר בירך, בהתאמה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים. מסקנת החוקרים היא כי צריכה תזונתית בינונית עד גבוהה של סידן כחלק מדפוס של תזונה בריאה הייתה קשורה בסיכון מופחת לשבר בירך.
מחקר (140) (מרץ 2016) שנועד להעריך את הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לשבר בירך בנשים לאחר גיל המעבר. כחלק ממחקר גדול העוסק בבריאות האישה, החוקרים ניתחו נתונים של כ-90,000 נשים בגילאי 50-79 שנאספו ב-40 מרכזים רפואיים בארה"ב. בהתאם לנתונים שנאספו משאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים דרגו את מידת ההתאמה לדפוסי תזונה שונים:
במהלך תקופת מעקב של כ- 16 שנים נצפו 2,121 מקרים של שבר בירך ו-28,718 מקרים של שברים באופן כללי. בהתאם לשאלוני תזונה שניתנו למשתתפות, חושב ציון התאמה לדיאטות השונות (כלומר, נבדק לאיזו מבין הדיאטות השונות דומה הצריכה התזונתית של כל נחקרת) ובוצעה השוואה של חמישונים. נמצא כי נשים בעלות מידת ההתאמה הגבוהה ביותר, לתזונה ים תיכונית (חמישון עליון במדד alternate Mediterranean Diet) היו בעלות סיכון נמוך בכ-20% לשבר בירך. לא נמצא קשר בין תזונה ים תיכונית לסיכון הכללי לשברים. התאמה גבוהה יותר למדד אכילה בריאה ולדיאטת DASH הייתה מלווה בסיכון נמוך יותר, שאינו מובהק סטטיסטית ,לשבר בירך.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (141) (פברואר 2018) נבדק הקשר בין מספר מדדים לתזונה בריאה לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, בהם 74,446 נשים לאחר גיל המעבר ו- 36,602 גברים מעל גיל 50. לאורך תקופת מעקב של 26-32 שנה, המשתתפים מילאו שאלוני תזונה מדי 4 שנים. עבור כל משתתף, החוקרים חישבו ציון התאמה לשלושה מדדים לתזונה בריאה: המדד לתזונה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet), המדד לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לפיו צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות וחומצות שומן רב בלתי רוויות נחשבת אידיאלית, והמדד לדיאטת DASH. בתקופת המעקב דווח על 1,143 מקרים של שבר בצוואר הירך בקרב נשים ו-603 מקרים בקרב גברים. נמצא כי נשים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך יותר ב-13% לשבר בירך בהשוואה לנשים עם הציונים הנמוכים ביותר. בנוסף, ציונים גבוהים בכל המדדים היו קשורים בסיכון נמוך יותר לשבר בירך בקרב נשים מתחת לגיל 75, אך לא בקרב נשים מבוגרות יותר. לא נמצא קשר בין מדדי התזונה לבין הסיכון לשבר בירך בקרב גברים.
כחלק ממחקר אקראי מבוקר גדול (142) (ינואר 2017), שבחן את השפעות הדיאטה הים-תיכונית, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת שמן זית לבין הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים (שברים כתוצאה מחבלה מינימלית על רקע אוסטאופורוזיס). במחקר נכללו 870 משתתפים מספרד בגילאי 55-80 בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה, אשר הוקצו באופן אקראי ל-3 דיאטות: דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים או דיאטת ביקורת דלת שומן. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9 שנים תועדו 114 מקרים של שברים אוסטאופורוטיים בקרב כלל המשתתפים. נמצא כי המשתתפים שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר של שמן זית כתית מעולה (אך לא שמן זית באיכות ירודה) היו בעלי סיכון כפול לסבול משברים בהשוואה לאלה שצרכו את הרמה הגבוהה ביותר.
פסוריאזִיס
סקירות דיווחו כי תזונה ים-תיכונית עשויה להיטיב עם חולי פסוריאזיס (143-145). כמו כן, מחקר חתך מצא כי הקפדה נמוכה על התזונה הים-תיכונית מקושרת לרמת CRP גבוהה יותר ולמחלה חמורה יותר (128).
מחקר אקראי מוצלב (215) מצא כי דיאטה ים-תיכונית הובילה לירידה מובהקת במדדים האנתרופומטריים, אך לא הובילה לשיפור חומרת הפסוריאזיס.
סקירת מחקרים:
במחקר אקראי מוצלב ( 215) (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 26 משתתפים בני 53 בממוצע עם BMI ממוצע של 40. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בסדר אקראי, כל אחת למשך 8 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן. שתי הדיאטות כללו כ-1,550 קלוריות ליום, כאשר הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 34% חלבון, 55% שומן ו-11% פחמימות והרכב הדיאטה הים-תיכונית היה 20% חלבון, 40% שומן ו-40% פחמימות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד פעילות המחלה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים ודלקתיים. נמצא כי שתי הדיאטות הובילו לירידה מובהקת במדדים האנתרופומטריים, כולל משקל, BMI, היקף מותניים, מסת שומן ושומן בטני בהשוואה לנתוני הבסיס. לדיאטה קטוגנית נמצא יתרון לעומת הדיאטה הים-תיכונית בהתייחס להיקף המותניים ומסת השומן. לאחר הצריכה של דיאטה קטוגנית נמצא שיפור מובהק במדד פעילות המחלה ובמדדי דלקת, כאשר הצריכה של דיאטה ים-תיכונית לא הובילה לשינויים משמעותיים בהשוואה לנתוני הבסיס. החוקרים מסכמים כי הצריכה של דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בשיפור חומרת הפסוריאזיס, בנוסף להשפעה המיטיבה על המדדים האנתרופומטריים.
מחקר חתך (128) (ינואר 2015) בחן את הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית וחומרת המחלה בקרב חולי ספחת (פסוריאזיס) שאינם מטופלים. במחקר השתתפו 62 חולי פסוריאזיס וקבוצת השוואה של 62 משתתפים בריאים. התוצאה המרכזית במחקר הייתה הקשר בין חומרת הפסוריאזיס, רמת הדלקתיות בגוף (CRP) והקפדה על תזונה ים-תיכונית. כלומר, ככל שההקפדה על התזונה הים-תיכונית הייתה נמוכה יותר, כך רמת CRP הייתה גבוהה יותר והמחלה הייתה חמורה יותר.
בסקירה (143) (2022) דנים החוקרים בהשפעה של גורמי אורח חיים ותזונה על הביטוי הקליני, החומרה והמהלך של פסוריאזיס. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים בבני אדם (תצפיתיים והתערבותיים) וכן התייחסות למנגנוני הפעולה שנמצאו במחקרי מעבדה בהתייחס לגורמי אורח חיים, דפוס התזונה הכולל ורכיבים תזונתיים ספציפיים בהתאם לפירוט הבא:
מכאן, שינוי אורח החיים והתזונה עשוי להיטיב עם מטופלים הסובלים מפסוריאזיס.
בסקירה (144) המבוססת על ממצאים תצפיתיים והתערבותיים (2022) דנים החוקרים בהמלצות התזונתיות לחולי פסוריאזיס. החוקרים מסבירים כי פסוריאזיס הינה מחלה מערכתית אשר לרוב מלווה במחלות נוספות, כגון תסמונת מטבולית ושמנות. לפיכך, הם מציינים כי מומלץ לבצע מעקב שגרתי אחר מדדים אנתרופומטריים, מדדים גליקמיים, לחץ דם, פרופיל שומנים, חומצה אורית בדם ואנזימי כבד. למרות שישנו בסיס גנטי לפסוריאזיס, ביטוי המחלה מושפע במידה רבה מגורמים סביבתיים כגון זיהומים, סטרס ותזונה. לפיכך, שינוי תזונתי עשוי לשפר משמעותית את איכות החיים של החולים, גם דרך הפחתת תסמיני המחלה וגם דרך הפחתת גורמי סיכון למחלות אחרות. המצב התזונתי הנו גורם מרכזי המשפיע על חומרת הפסוריאזיס, מהלך המחלה ועל התגובה לטיפול תרופתי. במסגרת הסקירה מפורטים ממצאים בהתייחס להשפעה של דיאטה דלת-קלוריות, של הרכב חומצות השומן בתזונה, של סוג הפחמימות, החשיבות של תזונה עשירה בנוגדי חמצון, התרומה של ויטמין D, והממצאים לגבי ההשפעה של אצות ושל קפה. בנוסף, מוצגים הממצאים המחקריים לגבי דפוסי דיאטות שונים, כולל דיאטה נטולת גלוטן, דיאטה צמחונית, דיאטה ים-תיכונית ודיאטה קטוגנית. בנוסף, דנים החוקרים בהתאמה אישית של התזונה לטיפול התרופתי ובהשפעה של אלכוהול. באופן כללי אין ביסוס לדפוס תזונה ספציפי לטיפול בפסוריאזיס ויש להתאים את התזונה באופן אינדיבידואלי למטופל. יחד עם זאת, ההמלצות הכלליות כוללות הימנעות מאלכוהול, שומן מהחי, בשר אדום, פחמימות פשוטות ומזונות מעובדים מאוד וכן צריכה גבוהה של פירות וירקות כמקור לנוגדי חמצון, שמנים צמחיים, אגוזים, דגים עשירים באומגה 3, דגנים מלאים וקטניות. יש לשקול דיאטה נטולת גלוטן ותיסוף ויטמין D, בהתאם לצרכי המטופל.
בסקירה (145) (2018) מפורטות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של אסטרטגיות תזונתיות שונות לטיפול בפסוריאזיס. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בקשר הדו-כיווני בין שמנות לבין פסוריאזיס, כאשר ישנה תמיכה קלינית לכך שייעוץ תזונתי לחולי פסוריאזיס עשוי לתרום להקלה על חומרת המחלה וכן להפחית תחלואה הקשורה בשמנות. בהמשך, החוקרים דנים בהרחבה בהשפעה של דיאטה היפו-קלורית ומסכמים כי ישנה חשיבות גבוהה לניהול התזונה, המשקל והפעילות הגופנית למניעה ולטיפול בפסוריאזיס, וזהו טיפול הקו הראשון המיועד לשיפור הפרוגנוזה. דפוס תזונה נוסף שעשוי לתרום לחולי פסוריאזיס הינו דיאטה ים-תיכונית בהתאמה אישית, כולל צריכה גבוהה של שומנים בלתי רווים (MUFA ואומגה 3), ירקות, פירות וסיבים והפחתת הצריכה של שומן רווי, פחמימות פשוטות וסוכרים. עוד דנים החוקרים בתפקיד ובחשיבות של ויטמין D בפסוריאזיס, אך מדגישים כי אין המלצה לנטילת תוספים למטרת מניעה או טיפול בקרב מבוגרים עם רמות ויטמין D תקינות, אך נטילת תוספים בקרב מטופלים במצבי חסר חשובה למניעת תחלואה הנלווית לפסוריאזיס. היבט נוסף בו דנים החוקרים הינו התפקיד של פלורת המעי בהתפתחות פסוריאזיס והקשר לאוכלוסיית החיידקים בעור. בסיום הסקירה מוצגים תוספי תזונה וצמחי מרפא המשמשים לטיפול בפסוריאזיס, כאשר אחד התוספים השכיחים ביותר שנמצא בעל השפעה מיטיבה הוא שמן דגים (במינון של כ-4 גרם EPA וכ-2.6 גרם DHA ליום). תוספים שכיחים נוספים הינם אבץ וסלניום, אולם העדויות לגבי יעילותם מוגבלות ואינן חד משמעיות. צמחי מרפא שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים אצות (מסוג Dunaliella bardawil), אזדרכת הודית (Azadirachta indica), כורכום (Curcuma longa) והתוסף HESA-A המופק מרכיבים ימיים עשירים במינרלים (שרימפס), סלרי (Apium graveolens) וקימל (Carum carvi).
אסתְמה ואלרגיוֹת
בסקירות נמצא כי היענות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לסיכון מופחת לאסתמה (146,147) ותסמינים נשימתיים (146) ולשיפור בתפקוד הריאות (146), אך לא הודגמה השפעה על התפתחות אלרגיות (146).
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית (146) (2022) הוערך הקשר בין היענות לדיאטה הים-תיכונית ובין אסתמה ואלרגיות בקרב ילדים. בסקירה נכללו 12 מחקרים תצפיתיים בהם 34,972 ילדים בגיל 1-19. בשבעה מהמחקרים נבדק הקשר לאסתמה, בשני מחקרים נבדק הקשר לאלרגיות ובשלושה מחקרים נבדק גם וגם. בהתייחס לאסתמה, רוב המחקרים הצביעו על השפעה מגינה לדיאטה הים תיכונית והראו כי היענות גבוהה לדיאטה הייתה קשורה בתפקודי ריאות טובים יותר ובסיכוי נמוך יותר להימצאות של אסתמה או של תסמינים נשימתיים. עם זאת, לא נמצאה תמיכה ליתרון של דיאטה ים-תיכונית בהתייחס לאלרגיות, כולל נזלת אלרגית, אקזמה, דלקת לחמית אלרגית או מצב אטופי כללי. החוקרים מציינים כי הממצאים היו הטרוגניים ויש להמשיך ולבחון את ההשפעות בקרב ילדים במחקרים מבוקרים על מנת לגבש מסקנות מבוססות.
בסקירה (147) (2020) מפורטות העדויות לגבי תפקיד התזונה במניעת אסתמה ובטיפול בה. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהשפעה המיטיבה של פירות וירקות, כאשר ישנן עדויות המצביעות על כך שתזונה עשירה בפירות וירקות קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אסתמה בקרב ילדים ומבוגרים וכן תורמת לניהול המחלה ולהקלה על התסמינים. לעומת זאת, צריכת מוצרי חלב נמצאה קשורה בסיכון מוגבר ובירידה בתפקודי הריאות. בהתייחס לדפוסי תזונה, צריכת דיאטה מערבית עלולה להגביר את הסיכון לאסתמה בעוד שדיאטה המבוססת על הצומח, כגון הדיאטה הים-תיכונית, קשורה בסיכון מופחת באמצעות ההשפעה על תהליכי דלקת, על העקה החמצונית ועל הרכב חיידקי המעי. לרכיבים תזונתיים כגון נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים, חומצות שומן וויטמין D ככל הנראה השפעה על המסלולים החיסוניים המעורבים בהתפתחות אסתמה, ושמנות מהווה גורם סיכון להתפתחות אסתמה וכן לשליטה נמוכה יותר במחלה. החוקרים מסכמים כי תזונה המבוססת על הצומח, אשר עשירה בפירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות, עשויה לתרום למניעת אסתמה ולשיפור ניהול המחלה.
מחלת כליוֹת כרונית
במחקרים קליניים ותצפיתיים נמצא כי תזונה ים תיכונית שימרה את תפקוד הכליות בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת סוג 2 (148) ומקושרת לסיכון נמוך להתפתחות מחלת כליות כרונית (149).
סקירת מחקרים:
במחקר אקראי מבוקר (148) (2022) הוערכה היעילות של הקפדה ממושכת על דיאטה ים-תיכונית או דיאטה דלת שומן, לשמירה על תפקודי הכליות בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית. במחקר נכללו 1,002 מטופלים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה:
תפקודי הכליות הוערכו באמצעות קצב הסינון הכלייתי בתחילת המחקר ולאחר חמש שנים, עם סיווג למטופלים עם או בלי סוכרת סוג 2.
להלן סיכום הממצאים:
ממצאים אלה תומכים בתועלת הקלינית של הדיאטה הים-תיכונית במסגרת מניעה שניונית בקרב חולי לב.
כחלק ממחקר עוקבה גדול (149) (2019) שנערך בארה"ב, במחקר זה נבדק הקשר בין הקפדה על דפוס של תזונה בריאה לבין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרוניות. במחקר נכללו הנתונים של 12,155 משתתפים בגילאי 45-64. עבור כל משתתף, חושב ציון היענות לשלושה דפוסים של תזונה בריאה:
במהלך תקופת מעקב חציונית של 24 שנה אובחנו 3,980 מקרים של מחלת כליות כרונית.
נמצא כי ציוני היענות גבוהים יותר לשלושת דפוסי התזונה היו קשורים בסיכון נמוך יותר למחלת כליות כרונית. באופן ספציפי, משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר (חמישון עליון לעומת תחתון) במדד HEI, AHEI ו-aMed היו בסיכון נמוך ב-17%, 20% ו-13%, בהתאמה. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה בגיל הביניים עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית בגיל מבוגר יותר.
בסקירה (218) (2022) מציעים החוקרים גישה יישומית להתאמת הדיאטה הים-תיכונית למטופלים עם מחלת כליות כרונית. מחקרים שונים מציעים כי הדיאטה הים-תיכונית הינה המתאימה ביותר למטופלים עם מחלת כליות כרונית, בכל שלבי המחלה, בשל השְֹפעתה המיטיבה על האנדותל, הפחתת תהליכי דלקת ושיפור פרופיל השומנים ולחץ הדם. במסגרת הסקירה מתארים החוקרים את המאפיינים העיקריים של הדיאטה הים תיכונית ומציגים את המחקרים המדגימים את השְֹפעתה המיטיבה במחלת כליות כרונית. בהמשך, מפורטות הדרישות התזונתיות בכל אחד משלבי המחלה, כולל סך הצריכה הקלורית, כמות החלבון, אחוז השומן, ורמת האשלגן, הזרחן והנתרן. בהתאם לכך, החוקרים מציגים את ההתאמה של הדיאטה הים-תיכונית לכל אחד משלבי המחלה, כולל רמת הצריכה של כל קבוצת מזון ושיטות הבישול וההכנה של המזון. ספציפית, מוצגות ההמלצות למטופלים עם מחלת כליות כרונית ללא דיאליזה, למטופלי דיאליזה ולמושתלי כליה. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית תורמת להורדת לחץ הדם ולהפחתת הסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית ועשויה להיות בעלת תרומה ספציפית למחלת כליות כרונית בשל תרומתה להפחתת רמת החומציות, לשיפור אוכלוסיית חיידקי המעי, הפעילות נוגדת הדלקת ומניעת עצירות לצד הפחתת רמת הנתרן, הזרחן והאשלגן בדם. לפיכך, הדיאטה הים-תיכונית מומלצת למטופלים עם מחלת כליות כרונית, תוך התאמה אישית לצרכי המטופל ולשלב המחלה.
בסקירה (150) (מאי 2018) שפורסמה על ידי צוות מקצועי מטעם האיגוד הנפרולוגי האירופי, מסכמים החוקרים את העדויות בנוגע ליתרונות ולחסרונות של הדיאטה הים-תיכונית כדפוס תזונה ואורח חיים כללי בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מסבירים כי הטיפול התזונתי המקובל במחלת כליות כרונית מתמקד בכמות הקלוריות והחלבון בתזונה ובהגבלה של רכיבי תזונה מסוימים, תוך התייחסות מועטה לאיכות התזונה הכוללת. עם זאת, כיום ישנה תמיכה מחקרית רחבה להשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית במחלות כרוניות. במסגרת הסקירה משתמשים החוקרים במודל של מניעה קרדיווסקולרית על מנת להעריך את היתרונות והחסרונות של הדיאטה הים-תיכונית במצבים של מחלת כליות כרונית. החוקרים מסכמים כי ישנם מספר מחקרים קטנים, המצביעים על התרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה על בריאות הכליות, כאשר נדרשות התאמות מסוימות למטופלים עם מחלת כליות כרונית בשל סיכון לעלייה ברמת האשלגן כתוצאה מצריכה גבוהה של ירקות ופירות. באופן כללי, צריכת דיאטה ים-תיכונית, המאופיינת בהורדת רמת החומציות האנדוגנית ובתכולת סיבים גבוהה עשויה לתרום למניעת חמצת מטבולית. בנוסף, ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על תפקוד כלי הדם, תהליכי דלקת, פרופיל השומנים ולחץ הדם עשויה להסביר את התוצאות החיוביות של הדיאטה הים-תיכונית בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
בסקירה של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים (151) (2021) מסוכמות העדויות הקיימות בהתייחס לתזונה במחלת כליות כרונית, בדגש על תזונה דלת חלבון והקשר בין דפוסי תזונה שונים ומחלת כליות כרונית. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות בהתייחס להגבלת החלבון בלבד, וכן לשימוש בתוספים אנלוגיים של חומצות אמינו דלות חנקן. בהמשך, החוקרים דנים בהיבטים התזונתיים הנלווים להחמרת המחלה ולשימוש בדיאליזה. בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה שונים, כגון דיאטת DASH ודיאטה ים-תיכונית, והסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית, להתקדמות המחלה ולתמותה. באופן כללי, מהסקירה עולה כי לדפוסי תזונה בריאים הכוללים צריכה גבוהה של פירות וירקות וצריכה מוגבלת של חלבון מהחי עשויה להיות תרומה להאטת ההתקדמות של מחלת כליות כרונית ולהפחתת הסיכון לתמותה. בנוסף, הגבלת החלבון בתזונה מסייעת להפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה בלחץ הדם בקרב מטופלים עם מחלה מתקדמת. החוקרים מציינים ארבעה מנגנונים באמצעותם התזונה יכולה להשפיע על פעילות הכליות: השפעה על עומס החומצה, עומס הזרחן, חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, ופעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. יחד עם זאת, בטווח הארוך קשה להפריד בין ההשפעה המיטיבה של התזונה לבין זו של מאפייני אורח החיים, כגון פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון וצריכה מתונה של אלכוהול. החוקרים מסכמים ומדגישים את החשיבות של התאמה אישית להעדפות ולצרכי המטופל, על מנת להגביר את ההיענות לטיפול התזונתי, תוך ייעוץ ומעקב קבוע.
בסקירה (152) (2019) מוצגים היתרונות של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות מן הצומח עבור מטופלים עם מחלת כליות כרונית. בסקירה מוצגים המאפיינים העיקריים של דיאטת DASH ושל הדיאטה הים-תיכונית - דיאטות שנמצאו במחקרים רבים בעלי תרומה למניעת תחלואה, כולל עיכוב ההתקדמות של מחלת כליות. החוקרים מפרטים את הממצאים הקליניים התומכים בהשפעה המיטיבה של תזונה המבוססת מזונות מן הצומח על תפקוד הכליות. הם מסבירים כי בניגוד לתזונה המבוססת על מזונות מן החי, אשר כוללת מוצרי חלב עתירי שומן וכמות גבוהה של חומצות אמינו גופרתיות ופוספטים, תזונה המבוססת מזונות מן הצומח מכילה רמה נמוכה יותר של חומצות אמינו אלה ושל זרחן וכתוצאה מכך נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולמחלת כליות כרונית. בהמשך הסקירה, החוקרים דנים בשני היבטים הקשורים בצריכת תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית - הגבלת הזרחן והאשלגן. הם מסבירים כי למרות הצורך בהגבלת אשלגן, המצוי בכמות רבה במזונות מן הצומח, עבור חולים אלה, למזונות מן הצומח יתרונות בריאותיים העשויים לנטרל את הבעייתיות שבצריכת האשלגן הגבוהה כשלעצמה, כפי שנצפה במספר מחקרים:
החוקרים מסכמים כי הולכות ומצטברות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, לכך שבקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח, בדגש על דיאטת DASH, עשויה לתרום לעיכוב התקדמות המחלה והצורך בדיאליזה ואף לשפר את סיכויי ההישרדות.
ניוון מקולרי (AMD)
סקירה שיטתית ומחקר תצפיתי מצאו כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית עשויה לתרום להפחתת הסיכון לניוון מקולרי (153) ולהחמרת המחלה משלב ראשוני לשלב מתקדם (154).
סקירת מחקרים:
מחקר חתך אפידמיולוגי (153) (נובמבר 2016) מבוסס אוכלוסייה נועד להעריך את הקשר בין הקפדה על דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לניוון מקולרי תלוי-גיל (AMD) בקרב האוכלוסייה באירופה (נורבגיה, אסטוניה, בריטניה, צרפת, איטליה, יוון וספרד). במחקר נכללו הנתונים של 4,753 משתתפים עם נתונים תזונתיים מלאים מתוך מדגם אקראי של 5,060 משתתפים מעל גיל 65 (גיל ממוצע של 73.2). החוקרים העריכו את דפוס התזונה של המשתתפים בשנה שקדמה לבדיקת העיניים באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזונות וקבעו ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית עבור כל משתתף. נמצא כי ציונים גבוהים יותר של דיאטה ים תיכונית היו קשורים בירידה בסיכון ל-AMD. בהשוואה להתאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית (ציון התאמה של עד 4), משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר (מעל 6) היו בסיכון נמוך בכ-46% ל-AMD. בניגוד לממצאים קודמים, קשר זה היה בלתי תלוי בנוכחות גורם הסיכון הגנטי ל-AMD (Y204H). לא נמצא קשר בין ציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין שלבים מוקדמים של AMD. מחקר זה תומך בממצאים קודמים, המצביעים על תרומה אפשרית של דיאטה ים-תיכונית במצבים של ניוון מקולרי מתקדם.
הערת המערכת: החיסרון של מחקרי חתך הוא שלא ניתן להסיק קשר של סיבה ותוצאה וייתכן כי חלק מהקשרים שנמצאו הם מקריים.
בסקירה שיטתית (154) (2022) מסכמים החוקרים את הממצאים הקליניים בהתייחס לקשר בין תזונה ונטילת תוספים נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים ובין ההתפתחות וההתקדמות של ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). בסקירה נכללו 7 סקירות שיטתיות, 7 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-10 מחקרים השוואתיים לא אקראיים. החוקרים העריכו את רמת הביטחון של העדויות באמצעות שיטת GRADE המבוססת על שמונה קריטריוני הערכה.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי העדויות שנאספו ב-35 השנים האחרונות תומכות בכך שצריכה תזונתית גבוהה של רכיבי תזונה ספציפיים, נטילת תוספים נוגדי חמצון והקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום להפחתת הסיכון להחמרת המחלה משלב ראשוני לשלב מתקדם.
הזדקנות בריאה
בסקירות שיטתיות ובמחקרים קליניים ותצפיתיים נמצא כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית מקושרת לסיכון נמוך לחולשה (frailty) (155-157) ולהידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים (28-30,39,157), לשיפור בקצב ההליכה (28) ולדפוס של הזדקנות בריאה (157,158).
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (28) (2021) נבחן הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין תפקוד פיזי וקוגניטיבי בקרב מבוגרים (בגילאי 60 ומעלה). ממחקרי חתך עולה כי היצמדות גבוהה לתזונה הים-תיכונית מקושרת לשיפור בקצב ההליכה, מהירות כוח שרירי הברך, ציון קוגניציה כללי וזיכרון. בנוסף, ממחקרי אורך עולה כי היצמדות לתזונה הים-תיכונית מקושרת לירידה מופחתת בקוגניציה הכללית. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין התזונה לבין ניידות, הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI), או דמנציה.
במחקר עוקבה (29) (2021) מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, נבדק הקשר בין דפוס של תזונה בריאה ובין תפקוד קוגניטיבי והידרדרות קוגניטיבית, בקרב מבוגרים וקשישים. במחקר נכללו הנתונים של 3,644 משתתפים בני 45 עד 75 בתחילת המחקר. התפקוד הקוגניטיבי הוערך פעם בחמש שנים במהלך תקופת מעקב מרבית של 20 שנה. דפוס של תזונה בריאה הוערך בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה ים-תיכונית, מידת ההתאמה להגדרות ה-WHO לתזונה בריאה, ומידת ההתאמה להגדרות משרד הבריאות ההולנדי לתזונה בריאה. הציונים בכל מדד סווגו לשלוש קטגוריות: גבוה, נמוך ובינוני ונבדק הקשר בין קטגוריות אלה והשינוי בתפקוד הקוגניטיבי במהלך תקופת המעקב.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי הקפדה על דפוס כללי של תזונה בריאה הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר והאטת ההידרדרות הקוגניטיבית.
במחקר חתך (30) מבוסס אוכלוסייה (אוגוסט 2017) נבדק הקשר בין הקפדה על שני סוגי דיאטות - דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH ומיועדת לעיכוב הידרדרות קוגניטיבית) - לבין התפקוד הקוגניטיבי, בקרב מדגם לאומי מייצג של אוכלוסיית הקשישים בארה"ב. במחקר נכללו 5,907 קשישים המתגוררים בקהילה, בני 68 בממוצע. באמצעות נתונים שנאספו משאלוני תזונה, החוקרים קבעו את מידת ההתאמה לכל אחת מהדיאטות. נמצא כי התאמה בינונית או גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-15% וב-29%, בהתאמה, לתפקוד קוגניטיבי נמוך, בהשוואה להתאמה נמוכה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לדיאטת MIND. כמו כן, ככל שציוני ההתאמה היו גבוהים יותר בכל אחת מהדיאטות, כך התפקוד הקוגניטיבי היה גבוה יותר, באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים או גורמי אורח חיים ובריאות. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND למניעת הידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר חתך (39) (אוקטובר 2015) בו תועד מבנה המוח של 674 קשישים באמצעות הדמיית MRI נמצא כי הקפדה על דיאטה ים תיכונית, ובמיוחד צריכה רבה של דגים וצריכה מועטה של בשר, מלווה בירידה פחותה בניוון תאי המוח, השפעה השווה למוח הצעיר יותר בכ-5 שנים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (155) (ינואר 2018) נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לחולשה בקרב קשישים. חולשה (frailty) מאופיינת בתחושת אנרגיה נמוכה וירידה במשקל ובחוזק השריר וכן בנטייה גבוהה יותר לנפילות ושברים, אשפוז, נכות, דמנציה ותמותה מוקדמת. בסקירה נכללו ארבעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, בהם 5,789 משתתפים מעל גיל 60 - אחריהם בוצע מעקב של כ-4 שנים בממוצע. מניתוח כולל של הנתונים עולה כי מידת התאמה בינונית / גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-38% וב-56%, בהתאמה, לחולשה בהשוואה למידת התאמה נמוכה. החוקרים מציינים כי דיאטה ים-תיכונית עשויה לסייע בשמירה על מסת השריר והמשקל ועל רמת הפעילות והאנרגיה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולהעריך את המידה בה דיאטה ים-תיכונית תורמת למניעת חולשה בקרב קשישים.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (156) (מאי 2017), בו נכללו 560 קשישים מעל גיל 75, נמצא כי לאורך תקופת מעקב של שנתיים צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לחולשה, כולל מדדים של איטיות, חולשת שרירים ופעילות גופנית נמוכה.
במחקר קליני מבוקר (157) (2020) נבדקו השינויים בהרכב חיידקי המעי בעקבות צריכת דיאטה ים-תיכונית בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי תהליך ההזדקנות מלווה בהידרדרות בתפקודים גופניים ובעלייה בתהליכי דלקת, אשר מהווים גורמי סיכון לשבריריות (frailty). מעבר לכך, ישנן עדויות המצביעות על קשר בין שבריריות לבין שינויים בחיידקי המעי, ולכן במחקר זה בודקים החוקרים האם דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור הרכב חיידקי המעי ולהפחתת הסיכון לשבריריות. במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הרכב חיידקי המעי של 612 קשישים בגילאי 65-79 מחמש מדינות אירופאיות, אשר צרכו במשך שנה דיאטה ים-תיכונית מותאמת לקשישים או את הדיאטה הרגילה שלהם. נמצא כי היענות לדיאטה הים-תיכונית הייתה מלווה בשינויים ספציפיים באוכלוסיית חיידקי המעי. באופן ספציפי, נמצאה עלייה בריכוז של חיידקים אשר קשורים בשיפור מדדים של שבריריות, בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וכן בירידה במדדי דלקת (CRP ו-IL-17). החוקרים מראים כי השינוי במיקרוביום בעקבות הדיאטה היה מלווה בעלייה בייצור של חומצות שומן קצרות ומסועפות שרשרת לעומת ירידה בייצור של חומצות מרה מסוימות, אשר בייצור יתר קשורות בסיכון מוגבר לסרטן המעי, תנגודת לאינסולין וכבד שומני. לטענתם, השינוי נובע בעיקר מעלייה בצריכת הסיבים וויטמינים ומינרלים. הם מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בהשערה לפיה לשיפור התזונה השפעה על המיקרוביום, אשר עשויה לתרום להזדקנות בריאה יותר.
במחקר אורך מבוסס אוכלוסייה (158) (2022) שנערך ביוון נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית ובין מגמות של הזדקנות בריאה. במחקר נכללו 1,226 משתתפים מעל גיל 65. בהתאם לשאלוני תזונה לכל משתתף ניתן ציון המבטא את מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. כמו כן, בתחילת המחקר ולאחר שלוש שנות מעקב נאספו מדדים של תפקוד גופני וקוגניטיבי וחושב ציון של הזדקנות בריאה. בהתאם לציון הבסיס וציון המעקב נקבעו ארבעה דפוסים של הזדקנות בריאה: גבוה-גבוה (ז"א גבוה בהתחלה וגבוה בסוף - 34.8% מהמשתתפים), גבוה-נמוך (גבוה בהתחלה ונמוך בסוף - 18.4% מהמשתתפים), נמוך-גבוה (נמוך בהתחלה וגבוה בסוף - 15.5% מהמשתתפים) ונמוך-נמוך (נמוך בהתחלה ונמוך בסוף - 31.3% מהמשתתפים). נמצא כי ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היה קשור בסיכוי גבוה יותר להיות באחד מהדפוסים המבטאים הזדקנות בריאה (גבוה-גבוה או נמוך-גבוה). משתתפים עם דפוס של הזדקנות בריאה היו מאופיינים בצריכה גבוהה יותר של דגנים, פירות וירקות, דגים ואלכוהול ובצריכה נמוכה יותר של עוף, ללא הבדל מובהק בין הדפוסים בצריכת בשר אדום, מוצרי חלב שמן זית או קטניות. עוד מראים החוקרים כי החלפה של קלוריות שמקורן בחלבונים ובשומנים בקלוריות שמקורן בפחמימות קשורה בסיכוי נמוך יותר להיות באחד מהדפוסים של הזדקנות בריאה. מסקנת החוקרים היא כי הקפדה של תזונה ים-תיכונית קשורה בדפוס של הזדקנות בריאה, ולפיכך יש לעודד את האוכלוסייה לשמור על דפוס של תזונה בריאה כחלק ממדיניות כללית של בריאות הציבור והזדקנות בריאה.
הריון
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ותצפיתיים מצאו כי צריכת תזונה ים-תיכונית (לפני הריון או במהלכו) מפחיתה את הסיכון לסוכרת הריון (159-163), לעליה במשקל במהלך ההריון (159), לרעלת הריון (164), ללידת תינוק עם דפוס גדילה מואץ (165), וכן מפחיתה את הסיכון הכללי לתוצאה שלילית בקרב נשים ללא סוכרת הריון (166) ואת אחוז התוצאות השליליות בלידה (167). כמו כן, תזונה ים-תיכונית מקושרת לעלייה בסיכוי להריון (168), ללידה חיה (169) וללידת תינוק בגודל בריא (170).
בנוסף, בסקירה (171) נמצא כי דיאטות אנטי-דלקתיות, כגון הדיאטה הים-תיכונית, תורמות לשיפור פוריות האישה, לשיפור ההצלחה של טיפולי פוריות ולשיפור איכות הזרע.
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא אנליזה (159) שכללה 4 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 2,277 נשים, נמצא כי תזונה ים-תיכונית הפחיתה את הסיכון לסוכרת הריון (OR 0.66, p=0.0003) ולעליה במשקל בזמן ההריון (SMD -0.15, p=0.004) אך לא השפיעה על רעלת הריון, לידה מוקדמת או הצורך לאשפוז היילוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (161) של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) נבדקה היעילות של דיאטה ים-תיכונית למניעת סוכרת הריון. בסקירה נכללו 5 מחקרים בהם 2,562 נשים בהריון אשר התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית או דיאטת סטנדרטית. במחקרים אלה נבדק השיעור של סוכרת הריון (3 מחקרים), תנגודת לאינסולין (2 מחקרים), טיפול באינסולין (2 מחקרים), עלייה במשקל בהריון (4 מחקרים) ואשפוז של היילוד (3 מחקרים). בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית הסיכוי להתפתחות של סוכרת הריון היה נמוך ב-36%, הסיכוי לטיפול באינסולין היה נמוך ב-61%, המדד לתנגודת לאינסולין היה נמוך יותר והעלייה במשקל הייתה נמוכה יותר בהשוואה לדיאטה סטנדרטית, ללא הבדל מובהק בהתייחס לאשפוז של היילוד. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התועלת המטבולית של דיאטה ים-תיכונית בקרב נשים בהריון, ועל הפוטנציאל שלה להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון.
במחקר קליני (162) (2019) שנערך בקרב נשים בהריון מספרד, נבדקה היעילות של מתן המלצות תזונתיות, המבוססות על הדיאטה הים-תיכונית, להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון. במחקר נכללו 932 נשים בריאות מעל גיל 18 עם רמת גלוקוז בצום בטווח הנורמה (עד 92 מ"ג/דצ"ל), הנמצאות בשבוע 8-12 להריון. במהלך המחקר נערכו ארבעה מעקבים: בשבוע 8-12 להריון, בשבוע 24-28 להריון, בשבוע 34-36 להריון ובשבוע 12-14 לאחר הלידה. שבוע לאחר המעקב הראשון, בו גם גויסו הנשים למחקר, נערך ראיון אורח חיים מוטיבציוני עם דיאטן, הכולל חמש המלצות בסיסיות לתזונה ים-תיכונית: צריכת שתי מנות ליום של ירקות, שלושה פירות שלמים (ללא מיצים), שימוש בלעדי בשמן זית כתית מעולה (טרי ולבישול), וצריכה של חופן אגוזים ליום. המלצות נוספות כללו צריכת שלוש מנות ליום של מוצרי חלב רזה, דגנים מלאים, שתיים-שלוש מנות קטניות לשבוע, צריכה בינונית עד גבוהה של דגים, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד והימנעות מדגנים לא מלאים, מאפים מעובדים, לחם פרוס, משקאות קלים, מזון מהיר וארוחות מוכנות. הנשים קיבלו הסבר לגבי היתרונות הבריאותיים של תזונה זו להן ולעובר, וכן קיבלו דוגמאות לתפריטים אפשריים. החוקרים ביצעו השוואה בין הנתונים שנאספו במחקר זה לבין נתונים ממחקר אקראי מבוקר קודם, בו נמצא כי דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה ובפיסטוקים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסוכרת הריון ולשפר את תוצאות ההריון לאם ולתינוק, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה דיאטה סטנדרטית מוגבלת בשומן. את תקציר המחקר הקודם ניתן לקרוא כאן.
להלן סיכום הממצאים:
במחקר הנוכחי לא נמצאו הבדלים נוספים בהתייחס לתוצאות אחרות לאם או לתינוק. הסבר החוקרים לממצאים הנ״ל הוא בעובדה כי אבחון סוכרת גורר היענות גבוהה יותר להמלצות על אורח חיים בריא יותר ותזונה בריאה יותר. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית בשלבים מוקדמים של ההריון, המבוססת על עקרונות הדיאטה הים-תיכונית, עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון ויש ליישם המלצות אלה כטיפול קו ראשון.
במחקר אקראי מבוקר (163) (2019) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על תוצאות ההריון והלידה בקרב נשים בהריון בסיכון גבוה. המחקר נערך בחמישה מרכזי לידה באנגליה, במסגרתו 1,252 נשים עירוניות בהריון - בעלות גורמי סיכון מטבוליים כגון שמנות, יתר לחץ דם או רמת טריגליצרידים גבוהה - חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת, שקיבלה את ההנחיות התזונתיות הסטנדרטיות לנשים בהריון. הדיאטה הים-תיכונית כללה צריכה גבוהה של אגוזים, שמן זית, פירות, ירקות, דגנים לא מלוטשים, קטניות ודגים, צריכה נמוכה עד מתונה של עוף ומוצרי חלב, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד, והימנעות ממשקאות ממותקים, מזון מהיר ומזונות עשירים בשומן מהחי. כל המשתתפות קיבלו ייעוץ תזונתי אישי בשבוע 18, 20 ו-28 להריון.
להלן סיכום הממצאים:
החוקרים מסכמים כי תזונה מותאמת אישית, המבוססת על הדיאטה הים-תיכונית במהלך ההריון, לא תרמה להפחתת הסיכון הכללי לאם ולתינוק, אולם הייתה מלווה בעלייה פחותה במשקל ובסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת הריון.
במחקר תצפיתי (164) (2022) נבדק האם דפוס של תזונה ים-תיכונית עשויה להוות גורם התורם להפחתת הסיכון לרעלת הריון. המחקר מבוסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך בקרב נשים עם הכנסה נמוכה מאזור עירוני בארה"ב. נתונים סוציו-דמוגרפיים והצריכה התזונתית נאספו מיד לאחר הלידה והמידע הקליני נאסף מהרשומות הרפואיות. לכל משתתפת חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית ונבדק הקשר בין ציון הדיאטה ורעלת הריון. במחקר נכללו 8,507 נשים, מהן 848 תועדו עם רעלת הריון. נמצא כי הסיכוי לרעלת הריון היה נמוך ב-22% בקרב נשים עם ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית לעומת הנמוכה ביותר (שליש עליון בהשוואה לשליש תחתון). מגמה דומה נמצאה גם בקרב נשים ממוצא אפרו-אמריקאי. החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית קשורה בסיכוי מופחת להתפתחות רעלת הריון.
במחקר עוקבה (165) (2018) שנערך בספרד, נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית בהריון לבין דפוס גדילת התינוק והסיכון הקרדיו-מטבולי עד גיל 4. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו האימהות בהריון, החוקרים חישבו ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. עבור 2,195 צמדי אם-ילד נבדק הקשר בין תזונת האם בהריון לבין דפוס העלייה ב-BMI מהלידה ועד גיל 4, ועבור 697 צמדי אם-ילד נבדק גם הקשר לציון הסיכון הקרדיו-מטבולי (המבוסס על מדדי לחץ דם, היקף מותניים ורמות השומנים והסוכר בדם). נמצא כי אימהות עם ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך יותר ללידת תינוק גדול ולדפוס של גדילה מואצת עד גיל 4. לא נמצא קשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון הקרדיו-מטבולי עד גיל 4. ממצאים אלה תומכים בהשערה לפיה תזונה בריאה במהלךההריון עשויה להיות בעלת תרומה להתפתחות העובר והיילוד, ייתכן שכתוצאה ממנגנונים אפיגנטיים או כתוצאה מדפוסי אכילה משותפים לאם ולתינוק.
במחקר אקראי מבוקר (166) (2018) הוערכה התרומה של דיאטה ים תיכונית, מועשרת בשמן זית ובפיסטוקים, למניעת תוצאות שליליות לאם ולעובר במהלך ההריון, בקרב נשים ללא סוכרת הריון. כחלק ממחקר גדול העוסק במניעת סוכרת הריון, במחקר הנוכחי נכללו 697 נשים ללא סוכרת הריון, אשר בשבוע 8-12 להריון חולקו אקראית לקבוצת הטיפול הסטנדרטי - שבה הוגבלה צריכת השומן לכ-30% מסך הצריכה הקלורי - או לקבוצת ההתערבות, שצרכה דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית ופיסטוקים, כאשר צריכת השומן הייתה כ-40% מסך הצריכה הקלורית. השְפעת ההתערבות נבדקה באמצעות שיעור הנשים שעברו אירוע שלילי אחד לפחות - כולל ניתוח חירום קיסרי, טראומה פרינאלית, יתר לחץ דם או רעלת הריון, לידה מוקדמת או עובר גדול או קטן לגיל ההריון. נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בירידה של 52% בסיכון הכללי לתוצאה שלילית, עם השפעה מיטיבה לאחת מכל 5 נשים. באופן ספציפי, צריכת דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בירידה בסיכון לזיהומים בדרכי השתן, ניתוח חירום קיסרי, טראומה פרינאלית ולעובר גדול או קטן לגיל ההריון. מכאן, לדיאטה ים-תיכונית עשויה להיות תרומה לשיפור תוצאות ההריון בקרב נשים ללא סוכרת הריון.
במחקר אקראי מבוקר (167) (2021) שנערך בספרד נבדקה היעילות של התערבות תזונתית ומיינדפולנס בקרב נשים עם הריון בסיכון להפחתת הסיכון לתוצאות שליליות בלידה, בדגש על תינוק קטן לגיל ההריון (SGA). החוקרים מסבירים כי SGA הינו גורם מרכזי לתמותה ולתחלואה של תינוקות, כאשר תזונה לקויה ורמת סטרס גבוהה נמצאו קשורים בהפרעה בגדילת העובר ובתוצאות שליליות בלידה. במחקר נכללו 1,221 נשים בשבוע 19-23 להריון המוגדרות בסיכון גבוה ל-SGA אשר חולקו ל-3 קבוצות:
מדד המטרה העיקרי היה אחוז התינוקות שהוגדרו כ-SGA בלידה (משקל לידה קטן מאחוזון 10), ובנוסף נבדקו תוצאות שליליות נוספות כולל לידה מוקדמת, רעלת הריון, תמותה, SGA חמור, חמצת מטבולית, ציון אפגר נמוך ותחלואה משמעותית אצל היילוד. נמצא כי אחוז מקרי ה-SGA בלידה היה נמוך יותר באופן מובהק בשתי קבוצות ההתערבות, 14% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית ו-15.6% בקבוצת המיינדפולנס, בהשוואה ל-21.9% בקבוצת הביקורת. מגמה דומה נמצאה עבור אחוז הנשים עם לפחות תוצאה שלילית אחת נוספת, עם 18.6% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית ו-19.5% בקבוצת המיינדפולנס, בהשוואה ל-26.2% בקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מראים כי בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, התערבות הכוללת דיאטה ים תיכונית או תרגול מיינדפולנס הייתה יעילה להורדת אחוז התוצאות השליליות בלידה. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי אלו תוצאות ראשוניות ויש לשחזר את הממצאים במחקרים נוספים ובאוכלוסיות נוספות לפני קביעת המלצות יישומיות.
במחקר (168) המתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה (2022) נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין כניסה להריון. החוקרים מציינים כי הולכות ומצטברות העדויות בהתייחס לתפקיד התזונה בפוריות, כאשר רוב המחקרים מתמקדים ברכיב תזונתי ספציפי או בקבוצת מזון ופחות בדפוס התזונה הכללי. בניתוח זה נכללו הנתונים של נשים המנסות להיכנס להריון במהלך תקופה של עד 6 חודשים לפני הגיוס למחקר, סה"כ 3,429 נשים ממחקר עוקבה שנערך בדנמרק ו-5,803 נשים ממחקר עוקבה נשערך בצפון אמריקה. על פי שאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר, לכל משתתפת חושב ציון התאמה לארבעה דפוסי תזונה: דפוס של תזונה ים-תיכונית, דפוס של תזונה בריאה, דפוס של תזונה בהתאם להנחיות התזונתיות בדנמרק, ודפוס של תזונה אנטי-דלקתית. החוקרים עקבו אחר המשתתפות לתקופה של עד 12 חודשים. בשתי קבוצות העוקבה נמצא כי דיאטה עם פוטנציאל דלקתי גבוה הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר ב-17-18% להריון בהשוואה לנשים שצרכו דיאטה אנטי-דלקתית. עוד נמצא כי בקרב הנשים מצפון אמריקה צריכה גבוהה יותר של דיאטה ים-תיכונית ושל תזונה בריאה הייתה קשורה בסיכוי גבוה יותר להריון, כאשר בקרב הנשים מדנמרק התאמה גבוהה יותר להנחיות התזונתיות בדנמרק הייתה קשורה בסיכוי גבוה יותר להריון. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שהקפדה על דפוס כללי של תזונה בריאה לפני הכניסה להריון, בדגש על דיאטה אנטי-דלקתית, עשויה לתרום לשיפור הפוריות וסיכויי הכניסה להריון.
במחקר עוקבה (170) (2021) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין דפוס התזונה של האם בתחילת ההריון ותוצאות הלידה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לפיהן לתזונת האם השפעה על התפתחות העובר ועל הסיכון ללידה מוקדמת, אולם במרבית המחקרים נבדקה ההשפעה של רכיב תזונתי ספציפי ולא של דפוס התזונה הכולל. במחקר נכללו 1,948 נשים בהריון, כאשר דפוס התזונה בשלושת החודשים האחרונים הוערך באמצעות שאלוני תזונה בשבוע 8-13 להריון. לכל משתתפת נקבע ציון איכות התזונה בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה בריאה (AHEI-2010), המדד לדיאטה ים-תיכונית (aMed) והמדד לדיאטת DASH. נמצא כי ציון גבוה יותר בכל שלושת המדדים היה קשור במשקל לידה בריא יותר. בנוסף, ציון גבוה יותר במדד לדיאטה ים-תיכונית היה קשור בסיכון מופחת למשקל לידה נמוך וציונים גבוהים יותר במדדים של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת DASH היו קשורים בעלייה במדדי האורך של התינוק. החוקרים מסכמים כי בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך, דפוס של תזונה בריאה לפני ובתחילת ההריון, בעיקר דיאטה ים-תיכונית, היה קשור בלידת תינוק בגודל בריא יותר.
בסקירה (171) (2022) מוצגות העדויות הקיימות לגבי התפקיד של דיאטה אנטי-דלקתית בפוריות האישה והגבר. החוקרים מסבירים כי שיפור התזונה בתקופה שלפני הכניסה להריון עשויה להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור הפוריות, כאשר אחד המנגנונים לכך עשוי להיות הפחתה של פעילות דלקתית. רמת דלקת גבוהה נמצאה קשורה בשיבוש היבטים שונים של פוריות כגון מחזוריות הווסת או השרשה ברחם. בהתבסס על מחקרי מעבדה ועל מחקרים בבני אדם, החוקרים דנים בקשר בין דלקת ופוריות ובפוטנציאל של דיאטה אנטי-דלקתית לשיפור הפוריות דרך מנגנונים שונים, כולל הפחתת מתווכי דלקת, השפעה אפיגנטית והשפעה על חיידקי המעי. במסגרת הסקירה מוצגות מגוון דיאטות אנטי-דלקתיות, כגון הדיאטה הים-תיכונית, דיאטה נורדית או דיאטת אוקינאווה שהתפתחו בתרבויות שונות, וכן דיאטה קטוגנית שהעדויות לגבי השְֹפעתה על מדדים של פוריות אינן עקביות. באופן כללי דיאטות אנטי-דלקתיות מדגישות את החשיבות של שומן חד בלתי רווי, פלבונואידים, ויטמין C, ויטמין E ופוֹליפנוֹלים, רכיבים המאפיינים מזונות מהצומח, וכן של פירות יער, דגים ופחמימות שמקורן בדגנים. לעומת זאת, הדיאטה המערבית לרוב קשורה ברמת דלקת גבוהה יותר, כאשר לתזונה לקויה, שמנות ומחלות כרוניות עלולה להיות תרומה לבעיות פוריות. בהמשך הסקירה מוצגים ממצאים לגבי הקשר בין דיאטה אנטי-דלקתית והיבטים של פוריות האישה, כולל מחזור הווסת, אנדומטריוזיס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, ותוצאות של טיפולי פוריות. בנוסף, מוצגים הממצאים גם בהתייחס לפוריות הגבר, בדגש על איכות הזרע. החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על התרומה של דיאטה אנטי-דלקתית, כגון הדיאטה הים-תיכונית, לשיפור פוריות האישה, לשיפור ההצלחה של טיפולי פוריות ולשיפור איכות הזרע.
מחקרים נוספים
בסקירה (173) (2021) מציגים החוקרים את העדויות ממחקרים פרה-קליניים, תצפיתיים וקליניים הקשורות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) בקרב נערות עם שמנות, את הקשר לתנגודת לאינסולין ואת התפקיד של טיפול תזונתי. החוקרים מסבירים כי PCOS הינה ההפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר בקרב נשים בגיל הפוריות, כאשר במקרים רבים קיים קשר לשמנות ולפגיעה בפוריות. אחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות PCOS הינו תנגודת לאינסולין, עם השפעה משמעותית יותר במצבים של שמנות. רמות גבוהות של אינסולין גורמות לייצור שחלתי מוגבר של הורמונים אנדרוגנים ובכך להתפתחות PCOS, בנוסף להשפעה של דלקת כרונית הקשורה בשמנות. טיפול הקו-הראשון בנערות עם PCOS כולל שינוי באורח החיים, התערבות תזונתית מותאמת אישית וירידה במשקל במידת הצורך. להתערבות תזונתית תפקיד בשיפור התסמינים והמדדים, כולל תנגודת לאינסולין, הפעילות המטבולית והפוריות. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה של מגוון גורמים תזונתיים: פחמימות וסיבים תזונתיים; מינרלים וויטמינים (כגון אבץ, מגנזיום, סלניום, ויטמין D וויטמיני B); דפוסי תזונה כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלת פחמימות או דיאטה קטוגנית; תוספי תזונה כגון DHA, שמרי אורז אדום, ברברין, כורכומין, של פרוביוטיקה מסוגים שונים ושל מזונות פונקציונאליים. החוקרים מסכמים כי PCOS קשורה בהפרעות בפוריות ולכן אבחון מוקדם וטיפול זהיר הכרחיים על מנת לצמצם את הפגיעה השחלתית, כאשר טיפול תזונתי המיועד לצמצום התנגודת לאינסולין וגורמי סיכון נוספים עשוי להוות אסטרטגיה מניעתית לשימור הביוץ ולהגנה על הפוריות בקרב נערות.
בסקירה שיטתית (174) (2022) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על רמת האומגה 3 ברקמות. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות הקושרות בין הדיאטה הים-תיכונית ובין בריאות ואריכות ימים. הדיאטה הים-תיכונית לרוב עשירה באומגה 3 כתוצאה מצריכה של דגים, פירות ים ואגוזים, אולם העדויות מוגבלות בהתייחס להשפעה של כך על רמת אומגה 3 ברקמות. בסקירה נכללו 22 מחקרים, מהם 7 מחקרים תצפיתיים ו-15 מחקרים אקראיים מבוקרים. בכל המחקרים התצפיתיים דווח על קשר חיובי בין היענות לדיאטה ובין רמת אומגה 3 ברקמות. מבין המחקרים המבוקרים, ב-10 מחקרים דווח על עלייה משמעותית ברמת אומגה 3 כתוצאה מהדיאטה הים-תיכונית. מסקנת החוקרים היא כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית נמצאה קשורה ברמה גבוהה יותר של אומגה 3 ברקמות, אולם החוקרים מציינים כי זוהתה הטרוגניות בין המחקרים המבוקרים.
במחקר אקראי מבוקר (175) (2022) נבדקה ההשערה כי הדיאטה הים-תיכונית תורמת לחיזוק מחסום המעי באמצעות הגברת הייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA). בנוסף, החוקרים מציעים מודל של למידת מכונה להמלצות תזונתיות מותאמות אישית. הם מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תועלת במניעת סוכרת, תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן, מחלות בהן ישנה פגיעה במחסם המעי. במחקר נכללו 260 נשים עם פגיעה במחסום המעי אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 3 חודשים. קבוצת ההתערבות השתתפה בתכנית הדרכה בנושא דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית במהלך כל תקופת המחקר וקבוצת הביקורת קיבלה הדרכה אחת בנושא תזונה בריאה בתחילת המחקר. חדירות של המעי הוערכה באמצעות החלבון LBP (lipopolysaccharide binding protein) בדם ו- zonulin בצואה, ובנוסף נמדד ריכוז ה-SCFA בצואה. נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה בריכוז LBP ו-zonulin ובעלייה בריכוז ה-SCFA. עוד מראים החוקרים כי העלייה בריכוז SCFA מהסוג פרופיונט ובוטירט הסבירה את הקשר בין הצריכה של דיאטה ים-תיכונית והשיפור בחדירות המעי. לפיכך, באמצעות נתוני הבסיס של ריכוז ה-SCFA ניתן לנבא באופן אינדיבידואלי את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על חדירות המעי. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על SCFA כמתווך עיקרי בקשר שבין התזונה ובריאות המעי, כך שהערכת הריכוז של SCFA עשויה לשמש כבסיס להמלצות תזונתיות אישיות כחלק מהטיפול הקליני.
במחקר אקראי מוצלב (176) (2019) הוערכה ההשפעה הארגוגנית (שיפור הביצועים הגופניים) של הדיאטה הים-תיכונית. במחקר נכללו 11 משתתפים פעילים גופנית, בני 28 בממוצע ועם BMI של 25 בממוצע. הביצועים הגופניים של כל המשתתפים הוערכו לאחר צריכה של שתי דיאטות – דיאטה ים-תיכונית או דיאטה מערבית. כל דיאטה נצרכה למשך 4 ימים עם הפסקה של 9-16 יום ביניהן. הביצועים האירוביים הוערכו באמצעות זמן ריצה של 5 ק"מ והביצועים האנאירוביים הוערכו באמצעות מבחן רכיבה, מבחן קפיצה וחוזק האחיזה. נמצא כי זמן הריצה היה קצר יותר ב-6% לאחר צריכת דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה מערבית, למרות שקצב הלב היה דומה והתפיסה הסובייקטיבית של המאמץ הייתה דומה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס לביצועים האנאירוביים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תורמים להרחבת העדויות לגבי התועלת הבריאותית של הדיאטה הים-תיכונית ומדגימים כי הדיאטה הים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור אקוטי ביכולת האירובית, אולם יש להמשיך ולבחון האם ההשפעה הינה משמעותית גם בטווח הארוך.
במחקר אקראי מבוקר (177) (2020) הוערכה התועלת של דיאטת הרזיה ים-תיכונית ואורח חיים בריא לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים, בקרב מטופלים עם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA). הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין בראות קרדיו-מטבולית עדיין בחקירה, עם עדויות התומכות בקשר הדו-כיווני של שני המשתנים הללו. החוקרים מסבירים כי טיפול הקו הראשון ב-OSA הינו בלחץ אוויר חיובי מתמשך (CPAP), אולם התועלת הקרדיו-מטבולית של טיפול זה נטולה בספק. במחקר נכללו 187 מטופלים עם OSA ברמה בינונית עד חמורה, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:
כל המשתתפים טופלו בלחץ אוויר חיובי מתמשך, כאשר המשתתפים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי קיבלו המלצות כתובות לאורח חיים בריא והמשתתפים בקבוצות ההתערבות צרכו במשך 6 חודשים דיאטת הרזיה ים-תיכונית. המשתתפים בקבוצת הדיאטה + אורח חיים בריא קיבלו בנוסף גם המלצות לפעילות גופנית ולשיפור הרגלי השינה. נמצא כי חל שיפור מובהק במדדי הגלוקוז, השומנים בדם, אנזימי הכבד ולחץ הדם בשתי קבוצות ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד. הסיכון לתסמונת המטבולית היה נמוך ב-42% בקבוצת הדיאטה בלבד ונמוך ב-70% בקבוצת הדיאטה + אורח חיים בריא, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד. מסקנת החוקרים היא כי השילוב של הטיפול בלחץ אוויר חיובי מתמשך עם דיאטת הרזיה ים-תיכונית ואורח חיים בריא נמצא יעיל לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב מטופלים עם OSA, בהשוואה לטיפול בלחץ אוויר חיובי מתמשך בלבד.
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים (178) (2023) הוערך הקשר בין מדדים של תזונה בריאה ובין כאב שאינו על רקע סרטן בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 14 מחקרי חתך ו-6 מחקרי אורך בהם הוערכו מדדים שונים של תזונה בריאה, כגון היענות לדיאטה ים-תיכונית או הפוטנציאל הדלקתי של התזונה. המחקרים היו הטרוגניים מבחינת אופן מדידת הכאב וסוג הכאב וכן מבחינת מערך המחקר והניתוח הסטטיסטי. מבין כלל המחקרים, ב-10 מחקרים נמצא כי דפוס של תזונה בריאה היה קשור ברמת כאב נמוכה יותר, ב-5 מחקרים נמצאו תוצאות מעורבות וב-5 מחקרים לא נמצאו תוצאות מובהקות. החוקרים מסכמים כי למרות ההבדלים בין המחקרים, חצי מהמחקרים מדווחים על כך שדפוס של תזונה בריאה, בעיקר תזונה ים-תיכונית, קשור ברמה נמוכה יותר של כאב. יחד עם זאת, לא ניתן להסיק כי הקשר הינו סיבתי ונדרשים מחקרים נוספים בנושא זה.
בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים, במחקר הנוכחי (179) (יולי 2017) נבדק הקשר בין שיפור באיכות התזונה לבין הסיכון לתמותה מוקדמת. במחקר נכללו הנתונים של כ-48,000 נשים וכ-25,000 גברים עם מעקב אחר נתוני התמותה בין השנים 1998-2010. החוקרים העריכו את השינויים באיכות התזונה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב (1986-1998) באמצעות השינוי בציון במדדים לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לדיאטה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet score) ולדיאטת DASH. נמצא כי הסיכון לתמותה, בקרב משתתפים עם השיפור המשמעותי ביותר באיכות התזונה (שינוי של 13-33%) בהשוואה למשתתפים שדפוסי התזונה שלהם היו עקביים לאורך השנים (שינוי של 0-3%), היה נמוך ב-9% בהתייחס למדד של אכילה בריאה, נמוך ב-16% בהתייחס למדד של דיאטה ים-תיכונית ונמוך ב-11% בהתייחס למדד של דיאטת DASH. החוקרים מראים כי עלייה של 20 נקודות האחוז באיכות התזונה הכללית הייתה קשורה בירידה של 8-17% בסיכון לתמותה. עוד נמצא כי עבור משתתפים ששמרו על איכות תזונה גבוהה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב, לעומת משתתפים ששמרו על איכות תזונה נמוכה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-14% על פי המדד לאכילה בריאה, ב-11% על פי המדד לדיאטה ים-תיכונית וב-9% על פי המדד לדיאטת DASH. החוקרים מסכמים כי לשיפור איכות התזונה עשויה להיות תרומה ניכרת להפחתת הסיכון לתמותה מוקדמת.
כחלק ממחקר אקראי מבוקר (180) (2020) גדול שנערך בספרד ועוסק בדיאטה הים-תיכונית, במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על מדדים של עין יבשה. במחקר נכללו משתתפים עם תסמונת מטבולית, כאשר במחקר הנוכחי משתתפים שדיווחו על חוסר נוחות בעיניים חולקו אקראית לשתי זרועות הטיפול:
בשתי הקבוצות מדדים של עין יבשה נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים. נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק, עם שיפור משמעותי יותר בקבוצת ההתערבות האינטנסיבית, ככל הנראה בשל הפחתת תהליכי דלקת. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית למטופלים עם התסמונת המטבולית הסובלים מתסמינים של עין יבשה, עם יתרון לשילוב פעילות גופנית וירידה במשקל.
במחקר אקראי מבוקר (181) (2019) הוערכה היעילות של תכנית הדרכה בנושא תזונה ופעילות גופנית, בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במאמר זה מוצג ניתוח של התוצאות הראשוניות לאחר שנה, כאשר המחקר טרם הסתיים. המחקר, אשר נערך ב-23 מרכזים בספרד, כלל 6,874 משתתפים בגילאי 55-75, הסובלים מהתסמונת המטבולית ללא מחלות קרדיווסקולריות. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות המחקר:
קבוצת ההתערבות - דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית + ביצוע פעילות גופנית.
קבוצת הביקורת - דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית.
כל המשתתפים קיבלו בחינם שמן זית ואגוזים. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית לאחר 12 חודשים. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה של 4.7 נקודות בציון ההיענות לדיאטה, לעומת 2.5 נקודות בקבוצת הביקורת (p<0.001). ממצאי המחקר מעידים כי התערבות המעודדת דיאטה ים-תיכונית דלת-קלוריות עם פעילות גופנית, בהשוואה להמלצה להקפיד על דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית, הובילה לעליה גדולה יותר משמעותית בהיענות להמלצות התזונתיות לאחר שנה אחת. החוקרים מסבירים שהסיבה לכך נעוצה באינטנסיביות הגבוהה של ההתערבות בקבוצת הניסוי, לעומת הביקורת.
במחקר אקראי מוצלב (182) (2021) נערכה השוואה בין הדִיאטה הים תִיכונית ודיאטה טבעונית בהתייחס לירידה במשקל ולשיפור הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי. במחקר נכללו 62 מבוגרים עם עודף משקל אשר צרכו בסדר אקראי את שתי הדיאטות, כל אחת למשך 16 שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהן. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית והמשתתפים הונחו לא לבצע שינויים בפעילות הגופנית או בשימוש בתרופות במהלך תקופת המחקר. בשתי הקבוצות נערכו מפגשי הדרכה שבועיים. ההנחיות לדיאטה הים תיכונית כללו צריכה יומית של לפחות שתי מנות ירקות ושתיים עד שלוש מנות פירות וצריכה שבועית של לפחות שלוש מנות קטניות, שלוש מנות דגים ומאכלי ים ושלוש מנות אגוזים וזרעים, ובנוסף העדפה לבשר לבן רזה על פני בשר אדום, צמצום הצריכה של שמנת, חמאה, מרגרינה, בשר מעובד, משקאות ממותקים, מאפים וחטיפים וכן הנחייה לשימוש בשמן זית כתית מעולה כשמן העיקרי בתזונה. ההנחיות לדיאטה הטבעונית כללו צריכת פירות, ירקות, דגנים וקטניות, ללא מוצרים מהחי ושומנים מוספים, וכן תוסף ויטמין B12 במינון 500 מק"ג/יום.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי דיאטה טבעונית דלת שומן הובילה לירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לדיאטה הים תיכונית, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא השפעה שונה על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר קליני (לא אקראי) (183) (2020) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות. החוקרים מציינים כי מצבים של מחלות מעי דלקתיות לרוב מלוות בתת-תזונה, הצטברות של שומן והתפתחות כבד שומני, כאשר דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור מדדים של השמנה ושל כבד שומני. במחקר נכללו 142 מטופלים (84 חולי קוליטיס ו-58 חולי קרוהן), אשר צרכו דיאטה ים-תיכונית למשך 6 חודשים, עם תיקונים ספציפיים של צריכה עודפת של חלבונים, שומנים ומתוקים ועם המלצות מבוססות הספרות הרפואית הקיימת:
לאחר ההתערבות נצפה שיפור מובהק ב-BMI, בהיקף המותניים, בהצטברות השומן בכבד ובפעילות המחלה (Crohn’s disease activity index, partial Mayo score). הנתונים המספריים מפורטים בטבלה וכל התוצאות מובהקות סטטיסטית. בנוסף, נמצא שיפור במדד איכות החיים, אולם לא נצפה שינוי בפרופיל השומנים או בתפקודי הכבד.
|
מדד |
חולי קוֹליטיס - 84 |
חולי קרוֹהן - 58 |
|
BMI |
-0.42 |
-0.48 |
|
היקף מותניים (ס"מ) |
-1.25 |
-1.37 |
|
מספר המטופלים עם הצטברות שומן בכבד |
ירידה מ-31 (36.9%) ל-18 (21.4%) מבין 84 מטופלים |
ירידה מ-27 (46.6%) ל- 18 (31%) מבין 58 מטופלים |
|
מספר מטופלים עם מחלה פעילה (מבין המטופלים שקיבלו טיפול קבוע) |
ירידה מ-14 (23.7%) ל-4 (6.8%) מבין 59 מטופלים |
ירידה מ-9 (17.6%) ל-2 (3.0%) מבין 51 מטופלים |
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית, בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות.
הערת מערכת: לא ברור מדוע אין התייחסות לסיבים ולשארית שבדיאטה שכזו, אשר במקורות ספרותיים אחרים מודגשות באופן מיוחד עבור אוכלוסייה חולה זו דיאטות דלות סיבים ודלות שארית (כל מה שאינו מתעכל במערכת העיכול, כולל קליפות, זרעים שלמים וכדומה).
מחקר מבוקר (184) (מאי 2015) שנועד להעריך את ההשפעה המשולבת של פעילות גופנית ודיאטה ים תיכונית על רמת נוגדי החמצון בדם באוכלוסייה הסובלת מהשמנת יתר. במחקר השתתפו 124 מטופלים אשר צרכו דיאטה ים תיכונית או דיאטה דלת-שומן בשילוב עם פעילות גופנית. נמצא כי צריכת דיאטה ים תיכונית הובילה לרמה גבוהה יותר של נוגדי חמצון בדם, השפעה זו הייתה משמעותית יותר לאחר 12 חודשים. החוקרים מסכמים כי דיאטה הכוללת שמן זית, אגוזים ודגים, במיוחד יחד עם פעילות גופנית, הינה יעילה להגברת הפעילות נוגדת-החמצון בגוף.
במחקר (185) (2020) המבוסס על הנתונים משלושה מחקרי עוקבה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות אבני כליה. במחקר נכללו הנתונים של 42,902 גברים ממחקר אנשים מקצועות הבריאות (1986-2012), 59,994 נשים ממחקר האחיות (1986-2012) ו-90,631 נשים ממחקר האחיות השני (1991-2011). המשתתפים מילאו שאלוני תזונה כל ארבע שנים במהלך תקופת המעקב, והחוקרים חישבו לכל משתתף ציון המבטא את מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, נבדקו ההפרשות בשתן בדגימות שנלקחו מ-6,077 מהמשתתפים. במהלך תקופת המעקב אובחנו 6,576 מקרים של אבני כליה. המשתתפים עם ציוני ההתאמה הגבוהים ביותר לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך ב-13-41% להתפתחות אבניה כליה, בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. בניתוח דגימות השתן נמצא כי ציונים גבוהים יותר היו קשורים ברמה גבוהה יותר של הפרשת ציטראט, מגנזיום, אוקסלאט, פוספט, חומצה אורית, נפח שתן ורמת חומציות, וכן ברמה נמוכה יותר של הפרשת נתרן, וכתוצאה מכך ברוויית יתר (supersaturation) נמוכה יותר של סידן-אוקסלאט, סידן-פוספאט וחומצה אורית. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אבני כליה.
במחקר עוקבה (186) (2022) שנערך בספרד נבדק הקשר בין דפוס צריכת אלכוהול והסיכון לתמותה. החוקרים מסבירים כי הקשר בין צריכת אלכוהול והסיכון לתחלואה כרונית ולתמותה עשוי להיות מושפע מדפוס הצריכה, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר. דפוס ים-תיכוני של צריכת אלכוהול מתייחס להיבטים שונים של צריכת אלכוהול כולל צריכה מתונה, העדפה ליין אדום, שתייה עם הארוחה והימנעות מצריכה מופרזת (שתיית בינג'). במחקר נכללו 2,226 משתתפים, גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 55. המשתתפים סווגו לשלוש קטגוריות בהתאם למידת ההתאמה לדפוס ים-תיכוני של צריכת אלכוהול: התאמה נמוכה, בינונית או גבוהה וכן קטגוריה נוספת של נמנעים מצריכת אלכוהול. בהשוואה למשתתפים עם רמת התאמה נמוכה, התאמה גבוהה לדפוס הים-תיכוני הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-46% לתמותה, התאמה בינונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-35% והימנעות מצריכת אלכוהול הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-40%. מסקנת החוקרים היא כי בקרב מבוגרים מעל גיל 50 אשר צורכים אלכוהול, צריכה בהתאם לדפוס הים-תיכוני קשורה בסיכון נמוך באופן ניכר לתמותה.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (187) (2022) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין דפוס של אכילה בריאה ובין הסיכון להתפתחות גאוט בקרב נשים. החוקרים מציינים, כי המידע לגבי הסיכון לגאוט בקרב נשים הינו מוגבל, למרות שידועים הבדלים מגדריים. ההנחיות התזונתיות לאמריקאים לשנים 2020-2025 כוללות המלצה על דפוס אכילה בריא כאסטרטגיה למניעת תחלואה קרדיווסקולרית ומטבולית, ועשויות לתרום גם למניעת גאוט. במחקר נכללו הנתונים של 80,039 נשים ממחקר האחיות אחריהן נערך מעקב פעם בשנתיים החל משנת 1984. החוקרים בחנו את מידת ההתאמה של כל אישה לארבעה דפוסים של תזונה בריאה: דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית, המדד לאכילה בריאה (AHEI – ציון המחושב בהתאם לרמת הצריכה של מזונות ספציפיים, בריאים ולא בריאים), ותזונה שקולה (Prudent – דפוס תזונה המבוסס במידה רבה על מזונות מהצומח ושומנים בריאים), וכן לתזונה מערבית לצורך השוואה. במהלך תקופת מעקב של 34 שנה תועדו 3,890 מקרי גאוט.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאי מעקב אלה מצביעים על כך שלהקפדה על דפוס של תזונה בריאה עשויה להיות תועלת במניעת גאוט בקרב נשים, תוך התאמה של התזונה להעדפות ולמאפיינים האישיים.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (188) (ינואר 2018), שנערך ביוון, נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). החוקרים מסבירים כי ידוע שלתזונה ולרכיבים תזונתיים מסוימים השפעה על הפוריות, אולם יש רק מעט עדויות לגבי התפקיד של דפוסי תזונה מסוימים על הצלחת טיפולי פוריות. במחקר הנוכחי נכללו 244 נשים בטווח הגילאים 22-41 עם BMI עד 30, אשר עברו טיפול IVF ראשון בין השנים 2013-2016. המשתתפות התבקשו למלא שאלוני תזונה לפני תחילת הטיפול והחוקרים חישבו עבור כל משתתפת ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. תוצאות הטיפול וההריון נאספו על בסיס הרשומות הרפואיות. לא נמצא קשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין תוצאות הביניים של הטיפול (שאיבת ביציות, שיעורי ההפריה ומדדי איכות של העובר) והצלחת החזרת העובר לרחם. עם זאת, בהשוואה לנשים עם ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית, בקרב נשים עם ציון התאמה נמוך שיעורי ההריון הקליני ולידת עובר חי היו נמוכים יותר באופן מובהק (29.1% לעומת 50.0% ו-26.6% לעומת 48.8%, בהתאמה). נתונים אלה מבטאים סיכוי נמוך יותר ב-65% להריון קליני וב-68% ללידת עובר חי. קשרים אלה היו תלויים בגיל האישה, כך שהקשר בין התאמה גבוהה לדיאטה הים-תיכונית לבין שיעורי הצלחה גבוהים יותר נמצא רק עבור נשים עד גיל 35. ממצאים אלה מעידים על כך שלשינויים תזונתיים בהתאם לדיאטה הים-תיכונית עשויה להיות תרומה לשיפור ההצלחה של טיפולי פוריות.
במחקר עוקבה (189) (מאי 2018) נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הסיכון להידרדרות בשמיעה בקרב נשים. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים לבין מדדים של שמיעה, אולם לא נערכה הערכה פרוספקטיבית לגבי התרומה של דפוס התזונה הכולל. במחקר נכללו 81,818 נשים ממחקר האחיות השני בגילאי 27-44 בתחילת המחקר, אחריהן נערך מעקב בין השנים 1991-2013. על בסיס שאלוני תזונה, שנאספו כל ארבע שנים, החוקרים חישבו ציון התאמה לשלושה מדדים של דפוסי תזונה בריאה: המדד לדיאטה ים תיכונית, המדד לדיאטת DASH והמדד לאכילה בריאה (AHEI-2010). ההידרדרות בשמיעה נבדקה באמצעות דיווח עצמי של המשתתפות. במהלך תקופת המעקב דווח על 2,306 מקרים של הידרדרות מתונה או חמורה בשמיעה. באופן כללי, נמצא כי ציונים גבוהים יותר לאורך כל תקופת המחקר של הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה- DASH היו קשורים בסיכון נמוך יותר להידרדרות בשמיעה. בהשוואה בין הנשים עם הציונים הגבוהים ביותר לנמוכים ביותר (חמישון עליון לעומת חמישון תחתון), נמצא כי הסיכון היה נמוך ב-30% עבור דיאטה ים-תיכונית וב-29% עבור דיאטת DASH. כמו כן, ציונים גבוהים יותר במדד AHEI-2010 בסוף תקופת המעקב היו קשורים בסיכון נמוך יותר ב-21% להידרדרות בשמיעה. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס תזונה כולל בריא יותר קשורה בסיכון נמוך יותר להידרדרות בשמיעה בקרב נשים.
במחקר חתך (219) (203) שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית ובין משך השינה והפרעות שינה בקרב בני נוער. במחקר נכללו 847 משתתפים בגיל 12 עד 17. המשתתפים דיווחו על משך השינה בימי השבוע ובסוף השבוע וכן על הפרעות שינה, כולל קושי להירדם, עייפות במהלך היום, התעוררויות תכופות במהלך הלילה, הפרעות במשך או בעקביות השינה ובעיות נשימה בשינה. נמצא כי משתתפים עם היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית היו בעלי סיכוי גבוה בכ-50% לדווח על משך שינה התואם להמלצות לבני נוער ובעלי סיכון נמוך בכ-50% לדווח על הפרעות שינה. תוצאות אלה נותרו מובהקות סטטיסטית גם לאחר תקנון למגוון גורמים סוציו-דמוגרפיים, מדדים אנתרופומטריים, צריכה קלורית ופעילות גופנית. מגמה דומה נמצאה גם בהתייחס לרכיבי מזון ספציפיים המאפיינים את הדיאטה הים-תיכונית, כולל צריכת פירות, קטניות ודגים, הקפדה על ארוחת בוקר וצריכה נמוכה של מתוקים. החוקרים מסכמים כי בקרב בני נוער, הקפדה על דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה במשך שינה מיטבי ובשיעור נמוך יותר של הפרעות שינה.
במחקר חתך (190) (2019) הוערך הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין מדדי איכות הזרע. במחקר נכללו 106 גברים בריאים בגילאי 18-35, אשר דיווחו על צריכת תזונה מערבית. בקרב רוב הגברים לפחות מדד אחד של איכות הזרע היה נמוך מערך הייחוס שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי. היענות לדיאטה הים-תיכונית הוערכה על בסיס המדד Trichopoulou, בו ניתן ציון בין 0 (היענות נמוכה) ל-9 (היענות גבוהה). נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר של הדיאטה הים-תיכונית (ציון נמוך מ-3), משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר (6 ומעלה) היו מאופיינים ב-BMI ובהיקף מותניים גבוהים יותר, בצריכת קלוריות גבוהה יותר וכן במדדים גבוהים יותר של איכות הזרע, כולל pH גבוה יותר, שיעור תנועתיות גבוה יותר ושיעור אי-תנועתיות נמוך יותר. מעבר לכך, מדדי התנועתיות היו גבוהים יותר באופן מובהק גם בהשוואה למשתתפים עם היענות בינונית לדיאטה הים-תיכונית. החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של מדדי תנועתיות הזרע.
במחקר חתך (191) (2018) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין איכות השינה בקרב קשישים. כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך ביוון, במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 1,639 משתתפים מעל גיל 65. בהתבסס על שאלוני תזונה, שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, המשתתפים התבקשו למלא שאלון להערכת איכות ומשך השינה. מהתוצאות עולה כי קיים קשר חיובי בין איכות השינה, אך לא משך השינה, לבין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, גם לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים ולגורמים נוספים כגון דיכאון, BMI, פעילות גופנית וסך הצריכה הקלורית. עם זאת, בניתוח לפי גיל נמצא כי קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עד גיל 75, כאשר תזונה ים-תיכונית לא הייתה קשורה בשיפור איכות השינה בקרב משתתפים מעל גיל 75. לא נמצא הבדל בין נשים וגברים. החוקרים מציעים כי יש לשקול שינוי באיכות התזונה כחלק מהטיפול בבעיות שינה בקרב קשישים.
במחקר רטרוספקטיבי (192) (2017) המבוסס על רשומות רפואיות, נבדקה התרומה של טיפול תזונתי לעומת טיפול תרופתי לשיפור תסמיני ריפלוקס בקרב מטופלים עם מחלת החזר ושטי-גרוני (Laryngopharyngeal Reflux). במחקר נכללו 85 מטופלים שטופלו בטיפול תרופתי (חוסמי משאבות פרוטונים PPIs) ו-99 מטופלים שטופלו באמצעות מים בסיסיים (pH>8) ותזונה ים תיכונית - 90-95% צמחונית, הכוללת ירקות, פירות, דגנים מלאים ואגוזים ופחות מ-5-10% ממזונות מן החי (מה שהוביל ל-2-3 מנות שבועיות, הכוללות 85-113 גרם בשר וצריכה מינימלית של מוצרי חלב). בנוסף, כל המשתתפים הודרכו בנוגע לצעדים הסטנדרטיים למניעת ריפלוקס - הכוללים הימנעות מקפה, תה, שוקולד, סודה, מזונות שומניים, מטוגנים ומתובלים ואלכוהול. יעילות הטיפול נמדדה באמצעות השינוי מבחינה קלינית ובאמצעות מדד תסמיני הריפלוקס (Reflux Symptom Index) לאחר 6 שבועות. נמצא כי שיעור המטופלים, שהשיגו ירידה משמעותית מבחינה קלינית (6 נקודות או יותר), היה 54.1% בקבוצת הטיפול התרופתי לעומת 62.6% בקבוצת הטיפול התזונתי, עם ירידה מובהקת בממוצע תסמיני הריפלוקס של 27.2% לעומת 39.8%, בהתאמה. החוקרים מסכמים כי יש לשקול את השימוש במים בסיסיים ותזונה ים תיכונית צמחונית כגישה לטיפול בהחזר ושטי-גרוני, במטרה להקל על התסמינים ואף לצמצם את העלויות ותופעות הלוואי הכרוכות בטיפול התרופתי המקובל, זאת בנוסף ליתרונות של תזונה צמחונית ובריאה.
במחקר תצפיתי (214) (2023) שנערך בפולין נבדק הקשר בין גורמי אורח חיים ובין תחושת הרווחה (Well-being) בקרב נשים הצורכות תזונה אומניבורית, צמחונית או טבעונית. במחקר נכללו 636 נשים בנות 24 בממוצע, מהן 47% דיווחו על תזונה אומניבורית, 33% דיווחו על תזונה צמחונית ו-20% דיווחו על תזונה טבעונית. נמצא כי שיעור הנשים שדיווחו על רמה גבוהה של תחושת רווחה (מעל 13 נקודות במדד של ארגון הבריאות העולמי WHO-5 Well-Being Index) היה 31% מהנשים עם תזונה אומניבורית, 46% מהנשים עם תזונה צמחונית ו-57% מהנשים עם תזונה טבעונית. נתונים אלה מבטאים סיכוי גבוה פי 1.6 ופי 2.4 לתחושת רווחה גבוהה בקרב נשים עם תזונה צמחונית וטבעונית, בהתאמה, בהשוואה לנשים עם תזונה אומניבורית. עוד נמצא כי בקרב נשים עם תזונה אומניבורית הגורמים שהיו קשורים בתחושת רווחה גבוהה כללו היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית, מצב בריאותי טוב ורמת סטרס נמוכה. בקרב נשים צמחוניות וטבעוניות הגורמים שהיו קשורים בתחושת רווחה גבוהה כללו גיל מבוגר יותר, רמה גבוהה של פעילות גופנית (לפחות 3 שעות בשבוע), משך שינה מיטבי (7-8 שעות), מצב בריאותי טוב ורמת סטרס נמוכה.לסיכום, ממצאים אלה מצביעים על התרומה האפשרית של תזונה צמחונית וטבעונית, וכן של דיאטה ים-תיכונית, לשיפור תחושת הרווחה בקרב נשים צעירות.
במחקר תצפיתי (193) (2020) המבוסס על נתוני סקר הבריאות האמריקאי, נבדק הקשר בין רמת הטסטוסטרון בדם בקרב גברים לבין שלוש דיאטות פופולריות: דיאטה דלת-שומן, דיאטה ים-תיכונית ודיאטה דלת פחמימות. במחקר נכללו הנתונים של 3,128 גברים בגילאי 18-80, מהם 14.6% צרכו דיאטה דלת שומן ו-24.4% צרכו דיאטה ים-תיכונית. רק שניים מהמשתתפים צרכו דיאטה דלת-פחמימות, ודיאטה זו לא נכללה בניתוח.
להלן סיכום הממצאים:
החוקרים מסכמים כי ההבדל ברמת הטסטוסטרון בין הדיאטות הינו קטן יחסית ויש לשקול את החסרונות של דיאטה דלת-שומן לעומת היתרונות באופן אינדיבידואלי.
מחקר (194) (אוגוסט 2015) שנועד לבחון את היעילות של תכנית רב-תחומית לשיפור הרגלי התזונה בקרב משפחות עם תינוקות בגיל שנה-שנתיים. המחקר נערך ב-12 מעונות יום בספרד כאשר המשפחות השתתפו בתכנית הכוללת 4-5 סדנאות בנושא תזונה או בקבוצת ביקורת שלא קיבלה שום הדרכה. נמצא כי לאחר 8 חודשים חל שיפור במידת ההיענות לדיאטה ים-תיכונית בקרב משתתפי התכנית בהשוואה לקבוצת הביקורת. הנחת הבסיס הינה שהיענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הינה בעלת תרומה לשיפור מדדים בריאותיים שונים, הן במבוגרים והן בפעוטות.
מחקר חתך (195) (דצמבר 2015) אשר נועד לבחון את הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית לבין מדדים של הומוציסטאין, חומצה פולית וויטמין B12 בקרב נשים. במחקר נכללו 237 נשים בריאות בגילאי 25-93. הקפדה על תזונה ים-תיכונית נקבעה על סמך שאלוני תזונה בהתאם למדד MDQI – Mediterranean diet quality index. עוצמת הקשר למדדים שנבדקו הייתה הטובה ביותר בהתייחס למרכיבים עיקריים בתזונה הים-תיכונית: שמן זית, דגים, פירות וירקות, דגנים ובשר (בסדר יורד). החוקרים מדגימים כי הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין רמת הומוציסטאין הינו בולט יותר בהשוואה לחומצה פולית או ויטמין B12 בקרב נשים הצורכות תזונה ים-תיכונית ברמה בינונית-נמוכה. הערת מערכת: למרות שהדבר אינו כתוב במפורש בתקציר המאמר (אין גישה למאמר המלא), הנחת העבודה שלנו היא כי צריכת הרכיבים המפורטים מביאה לירידה ברמת ההומוציסטאין בדם.
במחקר חתך תצפיתי (196) (ספטמבר 2015), שנועד להעריך את הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין אוכלוסיית חיידקי המעי, נכללו נתוני התזונה של 153 משתתפים מאיטליה, אשר צרכו תזונה אומניבורית ("אוכלי כל"), צמחונית או טבעונית. החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של תזונת המשתתפים לתזונה הים-תיכונית וניתחו את דגימות הצואה והשתן של המשתתפים. נמצא כי דפוס תזונה המתאים לתזונה ים תיכונית, כלומר עשיר בפירות, ירקות וקטניות היה מלווה בהרכב חיידקי ומטבוליטי בעל השפעה בריאותית מיטיבה, לעומת התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית שהייתה מלווה בעלייה ברמת המטבוליט trimethylamine oxide בשתן, אשר מהווה גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. החוקרים מסכמים כי לדפוס התזונה עשויה להיות השפעה מיטיבה על חיידקי המעי ובכך לתרום לשיפור הבריאות ולהפחתת הסיכון לתחלואה.
במחקר מקרה-בקרה (197) (2019) שנערך באוסטרליה, הוערך הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לדמיאלינציה במערכת העצבים המרכזית (התפרקות המיאלין העוטף את תאי העצב), המהווה גורם מקדים לטרשת נפוצה. במחקר נכללו הנתונים של 282 מטופלים בגילאי 18-59, המאובחנים עם דמיאלינציה במערכת העצבים המרכזית ואליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 558 משתתפים בריאים. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית ,הכוללת גם בשר אדום לא מעובד (מנה אחת של כ-65 גרם ליום). החוקרים מסבירים את כמות הבשר שכללו בדיאטה בכך שארגון הדיאטה הים-תיכונית אמנם ממליץ על הגבלת צריכת בשר לשתי מנות בשבוע מקסימום, עד מנה אחת של בשר מעובד בשבוע ושתי מנות של בשר לבן בשבוע, אולם, גודל המנה מותאם להרגלים המקומיים. לכן, החוקרים התאימו את כמות הבשר לגודל המנה הנחשבת באוסטרליה. לא נמצא קשר מובהק בין ציון הדיאטה הים-תיכונית הסטנדרטי לבין דמיאלינציה, אולם נמצא קשר שאינו לינארי בין ציון הדיאטה הים-תיכונית הכוללת בשר אדום לא מעובד לבין דמיאלינציה. באופן ספציפי, בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר בדיאטה, אלו עם ציונים גבוהים יותר (רבעון 2, 3 ו-4) היו בסיכון נמוך יותר ב-37%, 52% ו-42% לדמיאלינציה, בהתאמה. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית הכוללת בשר אדום לא מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לדמיאלינציה במערכת העצבים המרכזית, ולכן עשויה לתרום בעיקר לאוכלוסייה בסיכון גבוה לטרשת נפוצה. המחקר מומן על ידי גורמים ממשלתיים העוסקים בטרשת נפוצה – בארה"ב ובאוסטרליה.
במחקר תיאורטי (198) (2023) בחנו החוקרים מהי ההשפעה הסביבתית של שתי דיאטות המבוססות על הצומח – דיאטה טבעונית ודיאטה ים-תיכונית. החוקרים מסבירים כי התזונה הינה גורם מרכזי לשינוי האקלים, לצמצום משאבים, לפגיעה במגוון הביולוגי ולהשפעות סביבתיות נוספות, כאשר שינוי גלובלי בהרגלי התזונה עשוי להיות משמעותי ביותר לצמצום הפגיעה בכדור הארץ. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה טבעונית ודיאטה ים-תיכונית בעלות ערך קלורי ותכולת חלבון דומה על פי צריכה שבועית של 2,000 קלוריות ליום. בהתאם לחישובים התיאורטיים, ההשפעה הסביבתית של דיאטה טבעונית הייתה נמוכה בכ-44% בהשוואה לדיאטה ים-תיכונית למרות שתכולת המזונות מהחי בדיאטה הייתה נמוכה ועמדה על כ-10% מסך הצריכה הקלורית. החוקרים טוענים כי ממצא זה מצביע על ההשפעה המשמעותית של צריכת בשר ומוצרי חלב. הם מסכמים כי תוצאות המחקר תומכות בהשערה לפיה גם צריכה נמוכה עד מתונה של מזונות מהחי הינה בעלת השפעה סביבתית משמעותית, ולכן להפחתה של מזונות מהחי עשויה להיות תועלת סביבתית משמעותית.
כחלק ממחקר אקראי מבוקר (199) (2020) הכולל התערבות לאורח חיים בריא בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, נבדק השיפור באיכות החיים לאחרך 12 חודשים. במחקר נכללו 227 נשים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות:
בניתוח הנוכחי נכללו כל הנתונים של המשתתפות, ללא השוואה בין שתי הקבוצות. באופן כללי נמצא כי לאחר 12 חודשים, ההיענות לתכנית הייתה גבוהה, ונצפתה עלייה בצריכה של דיאטה ים-תיכונית, בצריכת הסיבים וחומצות שומן חד בלתי רוויות, וירידה בצריכת שומן רווי. בנוסף, חלה עלייה ברמת הפעילות הגופנית ו-70% מהמשתתפות השיגו רמה תקינה של ויטמין D (מעל 30 ננוגרם/מ"ל). כמו כן, חל שיפור במגוון רחב של מדדי איכות החיים, כולל מצב בריאות כללי, מצב גופני, מצב חברתי, דימוי גוף, תפיסת העתיד, תחושת רווחה, עייפות, בחילות והקאות, קוצר נשימה, עצירות, מצב פיננסי, תפקוד מיני, טיפול מערכתי בתופעות הלוואי ותסמינים הקשורים במחלה. עוד נמצא כי ירידה במשקל הייתה קשורה בעלייה במצב הבריאות הכללי, ועלייה ברמת ויטמין D הייתה קשורה בירידה בתסמיני המחלה. החוקרים מסכמים כי תכנית אורח חיים בריא, הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית, עשויה לתרום לשיפור איכות החיים בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, ייתכן שכתוצאה מירידה במשקל ומשיפור רמת ויטמין D. ממצאים אלה עשויים לתרום לנשים שחוות איכות חיים נמוכה הפוגעת בהיענות לטיפול ובתוצאות המחלה.
בסקירה (212) (2023) דנים החוקרים בעדויות העדכניות בהתייחס להשפעה של מאפייני הדיאטה הים-תיכונית על מדדי איכות הזרע. החוקרים מסבירים כי ניכר שלתזונה יש השפעה על פוריות הגבר, אולם רק מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה של קבוצות מזון ספציפיות או של דפוסי תזונה ואת המנגנונים המעורבים.
ראשית, מוצגים המאפיינים של דפוס התזונה הים-תיכוני בהשוואה לדפוס של תזונה מערבית וכן הממצאים המצביעים על הקשר בין תזונה ים-תיכונית ושיפור מדדים של איכות הזרע. בהמשך הסקירה מפורטים המאפיינים של הדיאטה ומנגנונים שונים אשר עשויים להסביר ממצאים אלה, כולל השפעה נוגדת דלקת, תכולה נמוכה של שומן רווי ושומן טראנס, צריכה גבוהה של ויטמינים נוגדי חמצון והשפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי. עוד מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של תוספי תזונה, כולל אומגה 3, מיקרונוטריינטים ורכיבים נוגדי חמצון. החוקרים מדגישים גם את הסיכונים האפשריים, שכן צריכה גבוהה של מזון מהצומח עלולה להגדיל את החשיפה לחומרי הדברה וצריכה גבוהה של מאכלי ים שהינם עשירים באומגה 3 עלולה להגדיל את החשיפה למתכות רעילות ובכך לפגוע באיכות הזרע. בנוסף, הם מציינים שצריכה גבוהה של אלכוהול, כולל יין אדום המאפיין את הדיאטה הים-תיכונית, נמצאה קשורה בירידה באיכות הזרע. מעבר לכך, ישנם ממצאים המצביעים על השפעה מזיקה אפשרית לצריכה גבוהה של קפאין שמקורו בקפה, תה, משקאות קלים ומשקאות אנרגיה, כאשר לצריכה מתונה לא נמצאה השפעה שלילית על מדדי הזרע. החוקרים מסכמים כי הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ואיכות הזרע אינו ברור לחלוטין, אולם אין ספק שלכמות ולאיכות הרכיבים התזונתיים בדיאטה תפקיד משמעותי כאשר אחד הממצאים העיקריים הוא ההשפעה המזיקה של תזונה עתירת שומן רווי ודלה בשומן רב בלתי רווי, או יחס לא מאוזן של אומגה 3 לאומגה 6. הם מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים, כאשר לשינוי תזונתי עשוי להיות פוטנציאל משמעותי לשיפור בריאות הגבר, כולל איכות הזרע והפוריות.
בסקירה (200) (2021) מוצגות העדויות הקליניות בהתייחס לקשר בין גורמים תזונתיים והפרעות גניקולוגיות, תוך הצגת הבסיס הביולוגי והמנגנונים המעורבים. ראשית, דנים החוקרים בהרכב התזונתי של מזונות שונים, בתפקיד של הרכיבים התזונתיים בבריאות וחולי ובתפקיד התזונה בתהליכי דלקת ועקה חמצונית. בהמשך הם מציגים ומפרטים את העדויות לגבי הקשר בין מגוון גורמים תזונתיים בהתייחס לכל הפרעה גניקולוגית, כולל שרירני רחם (מיומה), אנדומטריוזיס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות וממאירויות גניקולוגיות (סרטן צוואר הרחם, סרטן שחלות, סרטן רירית הרחם וסרטן השד). באופן כללי נמצאו עדויות לפיהן לצריכה גבוהה של פירות וירקות, לדיאטה ים תיכונית, לתה ירוק, לויטמין D ולרכיבים צמחיים שונים (כגון רזברטרול, EGCG, כורכומין) השפעה מיטיבה, ואילו שומנים, בשר אדום, אלכוהול וקפה מהווים גורמים הקשורים בהתפתחות הפרעות גניקולוגיות. העדויות במקרים רבים אינן עקביות וישנם גורמים רבים המשפיעים על הקשר בין תזונה והפרעות גניקולוגיות, כולל מזהמים שונים במזון, פעילות גופנית, מוצא אתני וגורמים סביבתיים, ולכן המסקנות הכלליות הינן מוגבלות.
בסקירה (201) (2021) דנים החוקרים בתרומה הבריאותית הרחבה של הדיאטה הים-תיכונית, בדגש על השְֹפעתה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. החוקרים מציינים כי דפוס של תזונה בריאה, כגון הדִיאטה הים-תִיכונית, עשוי לתרום לצמצום החלק היחסי של מחלות לא מדבקות, כגון שמנות, סוכרת, תסמונת מטבולית ומחלות קרדיווסקולריות, בסך התחלואה והתמותה. ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית נובעת בעיקר מרכיבים רבים בעלי פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון.
במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את הנטל הגלובלי של מחלות לא מדבקות ומציגים את הממצאים מסוגי מחקרים שונים לגבי ההשפעה הבריאותית המיטיבה של הדִיאטה הים-תִיכונית. מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה על הבריאות המטבולית, כולל מניעה וטיפול בשמנות, סוכרת, מחלת כבד שומני לא אלכוהולית והתסמונת המטבולית; על הבריאות הקרדיווסקולרית; על הפוריות הן בקרב נשים והן בקרב גברים; על העברה בין דורית והתפתחות העובר והילד; על מחלות אוטואימוניות, בדגש על סוכרת סוג 1; ועל ניוון עצבי והבריאות הנפשית. בנוסף, החוקרים מציינים בקצרה השפעות שליליות אפשריות הקשורות בדִיאטה הים-תִיכונית, כגון פוטנציאל להשפעה מזיקה לרזברטרול ול-EGCG במינון גבוה ותגובות הדדיות עם תרופות בעיקר בשל השפעה על ציטוכרוֹם P450.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את ההשפעה המיטיבה של הדִיאטה הים-תִיכונית על הבריאות, בדגש על ההשפעה המגינה של רכיבים שונים בעלי פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון כגון פוֹליפנוֹלים, שומן רב בלתי רווי, פלבונואידים וטרפנואידים. הם מציינים כי ניתן להעצים את ההשפעה המיטיבה של תזונה בריאה על ידי הגברת הפעילות הגופנית והימנעות מחסר שינה ומתחושת סטרס כחלק מאורח חיים בריא.
מחקר אקראי מבוקר (202) (יוני 2016) בו נבדקה היעילות של תכנית התערבות אינטרנטית מותאמת אישית (Food4Me) לשיפור דפוס האכילה בהתאם לדיאטה הים-תיכונית. במחקר נכללו 1,607 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת הביקורת שקיבלה ייעוץ תזונתי כללי (רמה 0) או לקבוצת ההתערבות שקיבלה ייעוץ מותאם אישית בהתאם לשלוש רמות: על בסיס התזונה הנוכחית (רמה 1), על בסיס התזונה הנוכחית והביטוי הגנטי (רמה 2) ועל בסיס התזונה הנוכחית, הביטוי הגנטי והפרופיל הגנטי (רמה 3). בהתבסס על שאלוני תזונה בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים, כל משתתף קיבל 2 ציוני התאמה לדיאטה הים-תיכונית. בתחילת המחקר מצאו החוקרים כי משתתפים עם ציון גבוה יותר היו בעלי BMI נמוך יותר ורמת פעילות גופנית גבוהה יותר. בסיום המחקר, משתתפים בתכנית ההתערבות האישית היו בעלי ציונים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (5.38 לעומת 5.20 עם רמת מובהקות גבוהה p=0.002), כאשר ברמה 3 הציונים היו גבוהים מאשר ברמה 2 (5.63 לעומת 5.38 עם רמת מובהקות p=0.029). ממצאים אלה תומכים בתרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על אורח חיים בריא וכן של ייעוץ מותאם אישית, הכולל התייחסות לפרופיל הגנטי, לשיפור הבריאות ולהפחתת השמנה.
במחקר מקרה-בקרה (203) (פברואר 2017) נבדק האם התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית קשורה בשיעור גבוה יותר של אבחנת ADHD בקרב ילדים ומתבגרים. במחקר נכללו 60 משתתפים עם אבחנה חדשה של ADHD וקבוצת השוואה של 60 משתתפים ללא ADHD. נמצא כי התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון גבוה פי 2.8 לאבחנה של ADHD. באופן ספציפי נמצא כי צריכה נמוכה של פירות, ירקות, פסטה ואורז, נטייה לדלג על ארוחת הבוקר ולאכול במסעדות מזון מהיר הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר ל-ADHD ברמת מובהקות של p<0.05. כמו כן, צריכה גבוהה יותר של סוכר, ממתקים ומשקאות קלים (p<0.01) וצריכה נמוכה יותר של דגים (p<0.05) הייתה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של ADHD. ממצאי המחקר מדגישים, כי במניעת ADHD חשוב לבחון גם את דפוס התזונה הכולל ולא רק את ההשפעה של רכיבי מזון מסוימים.
סקירה שיטתית ומטא אנליזה (204) שבחנה את השְֹפעתם של דפוסי תזונה שונים על וירוס הקורונה (SARS-CoV-2) מצאה כי תזונה המבוססת על מוצרים מהצומח וכן תזונה ים-תיכונית מגנות מפני וירוס הקורונה ב-50% ו-22%, בהתאמה.
מטא אנליזה (205) בחנה את השְֹפעתה של התזונה הים-תיכונית על מניעת סרטן ומחלות מעי דלקתיות, לאור השְֹפעתה על אוכלוסיית חיידקי המעי. נמצא כי צריכת תזונה ים-תיכונית מקושרת למיקרוביום המועשר בחיידקים שמקדמים סביבה נוגדת דלקת אך נמוכה בחיידקים עם תכונות מעודדות דלקתיות שעשויות לשנות את תפקוד מחסום המעי. החוקרים מסכמים כי ההשפעה של התזונה הים-תיכונית על אוכלוסיית חיידקי המעי עשויה להועיל למניעת סרטן ומחלות דלקתיות נוספות של המעי.
בסקירה (206) נמצא כי צריכת תזונה ים תיכונית הפחיתה את הסיכון לאי ספיקת לב (RR 0.45).
בסקירה שיטתית ומטא אנליזה (207) שכללה 30 מחקרים קליניים ותצפיתיים שנערכו בקרב 36,807 משתתפים נמצא כי התאמה גבוהה לתזונה ים-תיכונית משפרת כושר גופני, סיבולת לב-ריאה וסיבולת שריר בהשוואה להתאמה נמוכה. לעומת זאת, לא הודגמה השפעה על פעילות מוטורית.
מקורות:
Tomada I, Tomada N. Mediterranean Diet and Male Fertility. Endocrines. 2023; 4(2):394-406.
https://www.mdpi.com/2673-396X/4/2/30
Shannon OM, Ranson JM, Gregory S, Macpherson H, Milte C, Lentjes M, Mulligan A, McEvoy C, Griffiths A, Matu J, Hill TR, Adamson A, Siervo M, Minihane AM, Muniz-Tererra G, Ritchie C, Mathers JC, Llewellyn DJ, Stevenson E. Mediterranean diet adherence is associated with lower dementia risk, independent of genetic predisposition: findings from the UK Biobank prospective cohort study. BMC Med. 2023 Mar 14;21(1):81.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36915130
Kaluza J, Lozynska K, Rudzinska J, Granda D, Sicinska E, Szmidt MK. Mediterranean-Style Diet and Other Determinants of Well-Being in Omnivorous, Vegetarian, and Vegan Women. Nutrients. 2023 Feb 1;15(3):725.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771431/
Lambadiari V, Katsimbri P, Kountouri A, Korakas E, Papathanasi A, Maratou E, Pavlidis G, Pliouta L, Ikonomidis I, Malisova S, Vlachos D, Papadavid E. The Effect of a Ketogenic Diet versus Mediterranean Diet on Clinical and Biochemical Markers of Inflammation in Patients with Obesity and Psoriatic Arthritis: A Randomized Crossover Trial. Int J Mol Sci. 2024 Feb 20;25(5):2475.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38473723/
García-Gavilán JF, Atzeni A, Babio N, Liang L, Belzer C, Vioque J, Corella D, Fitó M, Vidal J, Moreno-Indias I, Torres-Collado L, Coltell O, Toledo E, Clish C, Hernando J, Yun H, Hernández-Cacho A, Jeanfavre S, Dennis C, Gómez-Pérez AM, Martínez MA, Ruiz-Canela M, Tinahones FJ, Hu FB, Salas-Salvadó J. Effect of 1-year lifestyle intervention with energy-reduced Mediterranean diet and physical activity promotion on the gut metabolome and microbiota: a randomized clinical trial. Am J Clin Nutr. 2024 May;119(5):1143-1154.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38428742/
Castelló A, Rodríguez-Barranco M, Pérez-Gómez B, Chirlaque MD, Bonet C, Amiano P, Ardanaz E, Huerta JM, Zamora-Ros R, Quirós JR, Barricarte-Gurrea A, Pollán M, Sanchez MJ. High adherence to Western dietary pattern and prostate cancer risk: findings from the EPIC-Spain cohort. BJU Int. 2023 Sep;132(3):272-282.
Pérez-Torres A, Caverni-Muñoz A, González García E. Mediterranean Diet and Chronic Kidney Disease (CKD): A Practical Approach. Nutrients. 2022 Dec 25;15(1):97.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36615755/
López-Gil JF, Smith L, Victoria-Montesinos D, Gutiérrez-Espinoza H, Tárraga-López PJ, Mesas AE. Mediterranean Dietary Patterns Related to Sleep Duration and Sleep-Related Problems among Adolescents: The EHDLA Study. Nutrients. 2023 Jan 28;15(3):665.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771375/
Hwang YG, Pae C, Lee SH, Yook KH, Park CI. Relationship between Mediterranean diet and depression in South Korea: the Korea National Health and Nutrition Examination Survey. Front Nutr. 2023 Jul 5;10:1219743.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37476401/
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
