כללי | סוגי מחקרים | מדידה תזונתית

 

כללי

 

למחקרי תזונה שתי מטרות מרכזיות:

• מטרה תיאורית: להעריך את הצריכה של רכיב מזון מסוים או של דפוס תזונה לצורך איתור של אוכלוסיות בסיכון או לצורך איסוף נתונים כבסיס להתערבות עתידית.
• מטרה אנליטית: לבחון את הקשר בין הצריכה של רכיב מזון מסוים או של דפוס תזונה ובין תוצאה בריאותית מסוימת לצורך הרחבת הידע, ניסוח המלצות או ביצוע התערבויות.

 

מחקרים העוסקים בקשר בין התזונה ובין תוצאות בריאותיות שונות הם מורכבים מסיבות רבות, ביניהן ₍₁₎:

• התזונה של כל אדם כוללת מגוון רחב של מזונות ורכיבים תזונתיים בכמויות שונות.
• התזונה של כל אדם משתנה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך וישנם הבדלים בצריכה התזונתית בימים שונים, בין ימי השבוע וסופי השבוע, בין העונות ובשלבי החיים השונים.
• ישנם גורמים רבים המשפיעים על הקשר בין התזונה והתוצאה הבריאותית הנחקרת, כאשר גורמים אלה יכולים להשתנות בין אנשים או קבוצות.
• המדידה של הצריכה התזונתית הינה מורכבת ולרוב אינה מדויקת ונתונה להטיות.

לפיכך, לכל מחקר יתרונות וחסרונות ויש להעריך את איכות התוצאות בהתאם לסוג המחקר, מספר המשתתפים, השיטה בה נמדדה הצריכה התזונתית, משך וסוג המעקב ועוד.

 

סוגי מחקרים

פרה-קליני | קליני | תצפיתי | אקולוגי | סקירה שיטתית

 

במחקרי תזונה נעשה שימוש בסוגים שונים של מחקרים בהתאם למטרת המחקר ולשיקולים נוספים של החוקר, כולל שיקולים אתיים.

להלן פירוט סוגי המחקרים העיקריים:

 

מחקר פרה-קליני:

מחקרים ניסויים המבוצעים בבעלי חיים או בדגימות תאים ומשמשים בעיקר להבנה של מנגנוני ההשפעה של מזון או רכיב מסוים. מחקרים אלה נחשבים כמחקר מקדים ולא ניתן להשליך את התוצאות באופן ישיר על בני אדם.

 

מחקר קליני:

מחקרים ניסויים הנערכים בקרב בני אדם, כאשר "תקן הזהב" הוא מחקר אקראי מבוקר (RCT) הכולל קבוצת ביקורת וחלוקה אקראית של המשתתפים בין הקבוצות. במחקרים אלה נבדקת ההשפעה של ההתערבות, כגון מזון מסוים, רכיב תזונתי, תוסף תזונה, דפוס תזונה כולל ועוד.

מחקרים קליניים יכולים להיערך במקביל, כאשר כל משתתף נכלל בקבוצת מחקר אחת, או באופן מוצלב כך שכל משתתף נכלל בכל קבוצות המחקר בסדר אקראי או בסדר מוגדר מראש.

היתרון המרכזי של מחקרים קליניים הוא היכולת להסיק על קשר סיבתי. בנוסף, חלוקה אקראית לקבוצות מאפשרת לנטרל את ההשפעה של גורמים מתערבים, כגון גורמים סוציו-דמוגרפיים וגורמים בריאותיים, כך שההבדל העיקרי בין הקבוצות יהיה בהתערבות התזונתית.

עם זאת, למחקרים קליניים חסרונות משמעותיים בתחום המחקר התזונתי שכן הם לרוב קצרי טווח ואינם משקפים את דפוס התזונה וההתנהגות הטבעית של אנשים.

להלן פירוט החסרונות המרכזיים של מחקרים קליניים בתחום התזונה:

• לרוב, מספר המשתתפים במחקר קליני הוא יחסית מצומצם.
• השליטה בהתערבות התזונתית הינה מוגבלת וגם כאשר נערכת בקרה מחקרית גבוהה ישנם הבדלים בין המשתתפים במידת ההיענות להתערבות וכן בגורמי אורח חיים אחרים.
• משך ההתערבות קצר ונע בין יום ועד מספר שבועות או חודשים ולכן מחקרים אלה לא מאפשרים לבחון את ההשפעה לאורך תקופת זמן ממושכת. ישנם מחקרי התערבות שנמשכים מספר שנים אך מחקרים אלה הם יוצאי דופן והם מלווים במגבלות אחרות, כגון סיכויי נשירה גבוהים יותר.
• במחקרים רבים הכוללים קבוצת ביקורת, בעיקר במחקרים הבודקים דפוס תזונה מסוים, לא מתאפשרת סמיות. בנוסף, השימוש בפלסבו מוגבל וקבוצת הביקורת מקבלת התערבות אחרת, את הטיפול הסטנדרטי בלבד או שאינה מקבלת כל התערבות.
• מחקרים העוסקים בהשפעה של תוספי תזונה מסוגים שונים בודקים רק היבט מסוים ללא התייחסות לדפוס התזונה הכולל ובמקרים רבים ממומנים על ידי גורמים בעלי עניין.

 

מחקר קליני לדוגמא ₍₂₎:

מחקר אקראי מוצלב שבו נבדקה ההשפעה של דיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות על הצריכה הקלורית. במחקר זה נכללו 20 מבוגרים אשר צרכו בסדר אקראי את שתי הדיאטות, כל אחת למשך שבועיים. להלן תרשים המתאר את מערך המחקר:

 

איור 1: תרשים המתאר את מערך המחקר

 

כאמור, החיסרון המרכזי של מחקרים מסוג זה הוא מספר המשתתפים המצומצם והקושי להכליל את הממצאים להתנהגות הטבעית של אנשים בחיי היום יום. כפי שכותבים החוקרים:

 

 

 

 

 

 

 

 

לקריאת הסקירה המלאה של המחקר:

ההשפעה של דיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות על הצריכה הקלורית

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של דיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות על הצריכה הקלורית.

החוקרים מסבירים כי על פי מודל ההשמנה של פחמימות-אינסולין, תזונה עתירת פחמימות גורמת להפרשה עודפת של אינסולין ובכך מעודדת הצטברות שומן ועלייה בצריכה הקלורית. לפיכך, משוער כי דיאטה דלת פחמימות צפויה להפחית את הצריכה הקלורית בהשוואה לדיאטה דלת שומן עתירת פחמימות.

• המודל המנוגד, מזונות עתירי שומן עלולים להוביל לצריכה קלורית עודפת בשל הצפיפות הקלורית גבוהה והשְפעתם המוגבלת על תחושת השובע, וכן בשל תרומתם להגברת תחושת ההנאה מהאכילה, אשר מעודדת צריכה עודפת.

במחקר, שנערך במרכז קליני של ה-NIH, נכללו 20 מבוגרים ללא סוכרת, בני 30 בממוצע עם BMI ממוצע של 27.8. המשתתפים צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, בהן כל המזון סופק על ידי עורכי המחקר, כל אחת למשך שבועיים:

דיאטה דלת שומן המבוססת על מזונות מהצומח (10% שומן, 75% פחמימות). עם עומס גליקמי גבוה (85 גרם ל-1,000 קלוריות).

דיאטה דלת פחמימות קטוגנית המבוססת על מזונות מהחי (75% שומן, 10% פחמימות), עם עומס גליקמי נמוך (6 גרם ל-1,000 קלוריות).

שתי הדיאטות כללו הגבלה של מזונות אולטרה-מעובדים והיו דומות בכמות הירקות הלא-עמילניים, ובשתיהן לא הוגבלה הצריכה הקלורית.

החוקרים השוו את הצריכה הקלורית היומית הממוצעת, ואת הצריכה הקלורית בשבוע השני של כל דיאטה. הם מציינים כי משתתף אחד פרש מהמחקר בשל היפוגליקמיה בעקבות צריכת דיאטה דלת פחמימות.

נמצא כי בתקופה של שבועיים, דיאטה דלת שומן הייתה מלווה בצריכה נמוכה ב-689 קלוריות ליום בממוצע בהשוואה לדיאטה דלת פחמימות, ובצריכה נמוכה ב-588 קלוריות ליום בממוצע בשבוע השני של הדיאטה. לא נמצאו הבדלים בין הדיאטות בהתייחס לתחושת רעב, הנאה מהארוחות או תחושת מלאות. הירידה במשקל הייתה דומה בשתי הקבוצות, אולם רק בדיאטה דלת שומן חלה ירידה במסת השומן.

החוקרים מציינים, כי המחקר לא נועד להמליץ על דיאטה מסוימת לירידה במשקל, ולשתי הדיאטות נמצאו יתרונות בטווח הקצר – הדיאטה דלת השומן סייעה להפחתת התיאבון והצריכה הקלורית, בעוד שהדיאטה דלת הפחמימות תרמה לשמירה על רמה יציבה של גלוקוז ואינסולין, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של כך בטווח הארוך.

המחקר נערך ומומן על ידי ה-NIH.

Hall KD, Guo J, Courville AB, Boring J, Brychta R, Chen KY, Darcey V, Forde CG, Gharib AM, Gallagher I, Howard R, Joseph PV, Milley L, Ouwerkerk R, Raisinger K, Rozga I, Schick A, Stagliano M, Torres S, Walter M, Walter P, Yang S, Chung ST. Effect of a plant-based, low-fat diet versus an animal-based, ketogenic diet on ad libitum energy intake. Nat Med. 2021 Feb;27(2):344-353.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33479499/

 

מחקר תצפיתי:

עוקבה | מקרה-ביקורת | חתך

 

מחקרים הנערכים בעולם האמיתי ללא התערבות של החוקר בהם נבדק הקשר בין גורמי חשיפה, כגון גורמים תזונתיים מסוימים או דפוס תזונה, ובין תוצאות בריאותיות שונות. היתרונות המרכזיים של מחקרים תצפיתיים הוא היכולת לבחון גורמים שלא ניתן לבחון אותם במחקרים קליניים, לכלול מספר גדול של משתתפים ולבצע מעקב לאורך זמן ממושך. החסרונות כוללים מגבלה בהסקה על סיבתיות ובשליטה על גורמים שעלולים להשפיע על הקשרים הנחקרים.

 

ישנם שלושה סוגים עיקריים של מחקרים תצפיתיים:

 

1. מחקר עוקבה:

מחקר בו נערך מעקב אחר קבוצת אוכלוסייה ונבדק הקשר בין גורם החשיפה ובין הסיכון להתפתחות של התוצאה הבריאותית הנחקרת במהלך תקופת המעקב.

מחקר עוקבה יכול להתבצע באופן פרוספקטיבי – מההווה אל העתיד, או באופן רטרוספקטיבי – מהעבר אל ההווה.

מחקרי עוקבה מאפשרים לבסס סדר זמנים שכן החשיפה קדמה בזמן לתוצאה הבריאותית הנחקרת וניתן לבצע מדידות חוזרות של החשיפה לאורך תקופת המעקב תוך צמצום החשש להטיית זיכרון.

עם זאת, מחקרי עוקבה הם יקרים ומסובכים לביצוע ולעיתים נדרש זמן רב עד להתפתחות התוצאה הבריאותית הנחקרת. במעקב ארוך עולה חשש להטיית בחירה הנובעת מאובדן למעקב (כאשר המשתתפים שנשרו מהמחקר עשויים להיות שונים מהמשתתפים שנשארו במחקר בהתייחס לתוצאות הנחקרת).

השימוש במערך של מחקר עוקבה מוגבל כאשר התוצאה הנחקרת נדירה יחסית או כאשר משך ההתפתחות שלה ארוך, ובמצבים כאלה מחקר מקרה-ביקורת יתאים יותר.

בתחום התזונה מחקרי עוקבה הם הבסיס לזיהוי גורמי סיכון ולניסוח של המלצות תזונתיות.

בעולם נערכים מספר מחקרי עוקבה גדולים בתחום התזונה, להלן כמה דוגמאות:

• EPIC (European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition): מחקר הכולל למעלה מחצי מיליון משתתפים מ-10 מדינות באירופה שמטרתו לבחון את הקשר ארוך הטווח בין גורמי תזונה, אורח חיים וסביבה ובין ההתפתחות של סרטן ומחלות כרוניות נוספות. המחקר החל בשנת 1992 ונמשך עד היום ₍₃₎.
• NHS (Nurses’ Health Study): מחקר העוסק בגורמי הסיכון לתחלואה כרונית בקרב נשים. למחקר המקורי בשנת 1976 גויסו 121,700 נשים מתחום הסיעוד בארה"ב בגיל 30 עד 55, ולדור השני של המחקר בשנת 1989 גויסו 116,429 נשים נוספות בגיל 25 עד 42. מאז שנת 2010 נערך הגיוס לדור השלישי של המחקר הכולל נשים וגברים מעל גיל 19 מתחום הסיעוד בארה"ב וקנדה ₍₄₎.
• NutriNet-Santé: מחקר שנערך בצרפת באופן אינטרנטי הכולל למעלה מחצי מיליון משתתפים מעל גיל 18 שגויסו החל משנת 2009. מטרת המחקר הינה לבחון את הקשר בין הצריכה התזונתית והרגלי האכילה ובין תמותה, תחלואה כרונית, הזדקנות בריאה ואיכות חיים ₍₅₎.

 

מחקר עוקבה לדוגמא ₍₆₎:

מחקר עוקבה שבו נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מבריטניה. במחקר נכללו הנתונים של 8,009 משתתפים, עבורם נאספו נתונים תזונתיים בשנים 1993-1997 ולכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. לאחר תקופת מעקב התפקוד הקוגניטיבי הוערך בשנים 2006-2011.

 

לקריאת הסקירה המלאה של המחקר:

דיאטה ים-תיכוֹנית לשמירה על התפקוד הקוגנִיטיבי בקרב קשישים

כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול העוסק בסרטן ותזונה, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מבריטניה.

ישנן עדויות לכך שבמדינות הים התיכון היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ובסיכון מופחת לדמנציה. עם זאת, לא ידוע האם קשרים אלה מתקיימים גם באזורים אחרים.

במחקר נכללו הנתונים של 8,009 משתתפים, עבורם נאספו נתונים תזונתיים במעקב הראשון (בשנים 1993-1997) ונתוני תפקוד קוגניטיבי במעקב השלישי (בשנים 2006-2011). היענות לדיאטה הים-תיכונית חושבה בהתאם לשלושה מדדים שונים.

להלן סיכום הממצאים:

• עפ"י המדד Pyramid MedDiet score, בו הציון המרבי הינו 15 בהתאם לצריכה של קבוצות המזון השונות, נמצא כי היענות טובה יותר לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה ביכולת קוגניטיבית כללית טובה יותר, וכן ביתרון בתחומים של זיכרון אפיזודי מילולי, זיכרון פרוספקטיבי ומהירות עיבוד.
• ההשפעה של עלייה בנקודה אחת בציון הדיאטה על היכולת הקוגניטיבית הייתה שוות ערך להזדקנות קוגניטיבית איטית ב-1.7 שנים. מגמה דומה נמצאה גם כאשר ההיענות לדיאטה חושבה עפ"י המדד MEDAS (Mediterranean Diet Adherence Screener).
• בניתוח התוצאות לפי הסיכון הקרדיווסקולרי, היתרון של הדיאטה הים-תיכונית נמצא מובהק רק עבור משתתפים המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.

תוצאות אלה מצביעות על הצורך לפיתוח התערבויות, שמטרתן שיפור ההיענות לדיאטה הים-תיכונית, במיוחד בקרב אוכלוסייה בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, על מנת לצמצם את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים.

Shannon OM, et al. Mediterranean diet adherence and cognitive function in older UK adults: the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Norfolk (EPIC-Norfolk) Study. Am J Clin Nutr. 2019 Oct 1;110(4):938-948.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31204785

 

2. מחקר מקרה-ביקורת:

מחקר רטרוספקטיבי שבו נחקרים ההבדלים בין קבוצת המקרים (משתתפים עם התוצאה הבריאותית הנחקרת) ובין קבוצת ביקורת בהתייחס לגורמי חשיפה בעבר.

מחקרי מקרה-ביקורת הם יחסית קלים לביצוע ומהירים אך חשופים להטיית בחירה (של המשתתפים בקבוצת הביקורת) ולהטיית מידע (אי דיוק במדידה).

 

איור 2: המערך של מחקר מקרה-ביקורת ₍₇₎

 

מחקר מקרה-ביקורת לדוגמא ₍₈₎:

מחקר מקרה-ביקורת שבו נבדק הקשר בין חשיפה לשמש ולקרינת UV ובין הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה בילדות. במחקר נכללו ילדים עם טרשת נפוצה ממרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב, וקבוצת ביקורת של ילדים בריאים הדומים במאפייני הגיל והמגדר.

במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות זמן החשיפה היומי לשמש בתקופת הקיץ, שימוש במסנני קרינה ונתונים סביבתיים של עוצמת קרינת השמש בשנה שלפני הלידה ובשנה שלפני האבחון.

 

לקריאת הסקירה המלאה של המחקר:

חשיפה ממושכת יותר לשמש קשורה בסיכון מופחת להתפתחות טרשת נפוֹצה בילדות

במחקר מקרה-ביקורת הוערך הקשר בין חשיפה לשמש ולקרינת UV, והסיכון להתפתחות טרשת נפוצה בילדות. במחקר נכללו ילדים עם טרשת נפוצה ממרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב, וקבוצת ביקורת של ילדים בריאים הדומים במאפייני הגיל והמגדר.

נאספו נתונים אודות זמן החשיפה היומי לשמש בתקופת הקיץ, שימוש במסנני קרינה ונתונים סביבתיים של עוצמת קרינת השמש בשנה שלפני הלידה ובשנה שלפני האבחון. הניתוח כלל התאמה סטטיסטית למאפייני גיל, מגדר, מוצא אתני, עונת הלידה, צבע העור, השכלת האם, חשיפה לעישון, עודף משקל וזיהום בנגיף EBV. סך הכול נכללו 332 ילדים עם טרשת נפוצה עם משך מחלה חציוני של 7.3 חודשים ו-534 ילדים בריאים.

נמצא כי בהשוואה לילדים ששהו בחוץ פחות מחצי שעה ביום בקיץ האחרון לפני אבחון המחלה, שהייה ממושכת יותר בחוץ הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות טרשת נפוצה באופן תלוי מינון, כך שחשיפה של שעה אחת הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-52% וחשיפה של 1-2 שעות הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-81%. עוד נמצאו עדויות להשפעה מגינה של קרינה חזקה יותר.

• מסכמים כי אומנם המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי, אך נמצאו עדויות משמעותיות לכך שחשיפה ממושכת יותר לשמש בתקופת הקיץ וכן מגורים באזורים שמשיים עשויה להוות גורם מגן מפני התפתחות טרשת נפוצה.

Sebastian P, et al. Association Between Time Spent Outdoors and Risk of Multiple Sclerosis. Neurology. 2022 Jan 18;98(3):e267-e278.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34880094

 

3. מחקר חתך:

מחקר שבו גורמי החשיפה ומדדי התוצאה נבדקים באותה נקודת זמן.

מחקרי חתך הם יחסית קלים לביצוע ומהירים אך בודקים קשר בלבד ואינם מאפשרים להעריך האם החשיפה קדמה בזמן לתוצאה הבריאותית הנחקרת ולהסיק על סיבתיות. מחקרים אלה אינם מתאימים כאשר התוצאות הבריאותיות הן נדירות יחסית.

 

מחקר חתך לדוגמא ₍₉₎:

במחקר חתך נבדק הקשר בין רמת ויטמין C ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים. במחקר נכללו 160 משתתפים מעל גיל 75 המאושפזים במחלקה גריאטרית להם נבדקה רמת ויטמין C בדם ובוצעה הערכה קוגניטיבית.

 

להלן תרשים המציג את התוצאות המחקר:

איור 3: תוצאות של מחקר חתך

 

לקריאת הסקירה המלאה:

חסר וִיטמין C קשור בסיכון מוגבר לפגיעה קוגניטיבית בקרב קשישים
במחקר חתך שנערך באוסטרליה נבדק הקשר בין רמת ויטמין C ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מאושפזים.
במחקר נכללו 160 משתתפים מעל גיל 75 המאושפזים במחלקה גריאטרית.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות מבחן מיני-מנטל (MMSE), כאשר פגיעה קוגניטיבית הוגדרה כציון נמוך מ-24 נקודות.
חסר ויטמין C נקבע כריכוז נמוך מ-11 מיקרומול/ליטר.
מבין כלל המשתתפים במחקר, 57% הוגדרו כבעלי פגיעה קוגניטיבית ו-26% סבלו מחסר ויטמין C.
נמצא כי הציון הממוצע ב-MMSE היה נמוך יותר בקרב משתתפים עם חסר ויטמין C (24.9 לעומת 23.6 נקודות, p=0.03). כמו כן, הסיכוי לפגיעה קוגניטיבית היה גבוה פי 3 בקרב משתתפים עם חסר ויטמין C.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שחסר ויטמין C יחסית שכיח בקרב קשישים מאושפזים וקשור בסיכון מוגבר לסבול מהפרעה קוגניטיבית.

Sharma Y, Popescu A, Horwood C, Hakendorf P, Thompson C. Relationship between Vitamin C Deficiency and Cognitive Impairment in Older Hospitalised Patients: A Cross-Sectional Study. Antioxidants (Basel). 2022 Feb 26;11(3):463.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35326113/
 

מחקר אקולוגי:

מחקר בו נבדק מתאם בין גורמי חשיפה ותוצאה ברמת הקבוצה ולא ברמת הפרט. לרוב, מחקרים אלה מבוססים על מידע קיים ובודקים את הקשר בין גורמי סיכון שונים ובין תחלואה ברמת האוכלוסייה.

במחקר אקולוגי קיים חשש להטיה אקולוגית (Ecological fallacy) שבה הקשר שנמצא בהתבסס על נתונים כוללים של הקבוצה לא בהכרח מתקיים ברמה הפרטנית. עם זאת, גם כאשר הקשר לא קיים ברמה הפרטנית הוא עדיין נכון ברמת הקבוצה ויכול להוות בסיס להתערבות.

אחת הדוגמאות המפורסמות למחקר אקולוגי הינה מחקר סין.

 

מחקר אקולוגי לדוגמא ₍₁₀₎:

מחקר שבו נבדק הקשר בין גורמים תזונתיים וסביבתיים ובין הסיכון לתמותה מסרטן הערמונית. במסגרת המחקר נאספו נתונים ממוצעים מ-71 מדינות הכוללים את שיעורי התמותה מסרטן ערמונית, הצריכה התזונתית הממוצעת של 38 מזונות או קבוצות מזון ורמת החשיפה לשמש (בהתאם לקו הרוחב ומדדי קרינה).

להלן תרשים המתאר את התוצאות בהתייחס לקשר בין צריכת סוכר ובין שיעור התמותה מסרטן ערמונית לאחר תקנון לגיל.

 

איור 4: תוצאות של מחקר אקולוגי

 

סקירה שיטתית ומטה אנליזה:

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה הן שיטות לניתוח שניוני של נתונים שנאספו ביותר ממחקר אחד, כאשר בניתוח נכללים מחקרים בהתאם לקריטריונים מוגדרים מראש.

מטרת הסקירה השיטתית הינה לסכם באופן מבוקר את המידע הקיים בספרות בנושא מסוים ולהעריך את התוצאות.

מטה-אנליזה הינה שיטה סטטיסטית לניתוח כולל של התוצאות באמצעות הנתונים הסטטיסטיים שפורסמו בכל אחד מהמחקרים או באמצעות הנתונים הגולמיים של כל מחקר (Pooled analysis). במטה-אנליזה מחושב מדד קשר אחד משותף.

ניתוח זה הוא יחסית קל לביצוע וזול ומאפשר להגדיל את אוכלוסיית המחקר. עם זאת ישנו חשש להטיית פרסום (לרוב נכללים רק מחקרים שפורסמו) ועלולה להיות הטרוגניות גדולה בין המחקרים (למשל במדידת החשיפה או התוצאה).

 

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לדוגמא ₍₁₁₎:

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.

בסקירה נכללו 79 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בהם סה"כ 1,397,831 משתתפים, מהם 46,713 מקרים של אירוע קרדיווסקולרי. מבין המחקרים, ב-61 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה הבריאה וב-18 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה עם תחלואה קודמת.

 

להלן תרשים המתאר את התוצאות של מטה-אנליזה:

 

איור 5: תוצאות של מטה-אנליזה

 

לקריאת הסקירה המלאה:

• וִיטמין D מהווה גורם סיכון קרדיווסקולרי
  בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.
  בסקירה נכללו 79 מחקרים בהם סה"כ 1,397,831 משתתפים, מהם 46,713 מקרים של אירוע קרדיווסקולרי. מבין המחקרים, ב-61 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה הבריאה וב-18 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה עם תחלואה קודמת.
  בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקרב המשתתפים עם הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חדש היה גבוה ב-34% והסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חוזר היה גבוה ב-86%, בהשוואה למשתתפים עם רמת ויטמין D הגבוהה ביותר. עוד נמצא קשר מינון-תגובה ליניארי, כך שכל עלייה של 10 ננוגרם/מ"ל הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-6% לאירוע חדש לא-קטלני, ב-20% לאירוע חוזר באופן כללי וב-55% לאירוע חוזר קטלני. ירידה בסיכון באופן שאינו ליניארי זוהתה עבור אירוע חדש באופן כללי או קטלני ואירוע חוזר לא קטלני.
  החוקרים מסכמים כי משתתפים עם ויטמין D (פחות מ-12 ננוגרם/מ"ל) היו בסיכון הגבוה ביותר לאירוע קרדיווסקולרי חדש או חוזר בהשוואה למשתתפים עם רמת ויטמין D גבוהה מ-20 ננוגרם/מ"ל. הם ממליצים להמשיך ולבחון את היעילות של תיסוף ויטמין D, כאשר ההנחיות הנוכחיות בארה"ב אינן כוללת המלצה למתן ויטמין D לצורך מניעת תמותה קרדיווסקולרית אלא רק צריכה של 1,500-2,000 יחב"ל ליום למבוגרים לצורך שמירה על בריאות העצם.

Wang X, Wang J, Gao T, et al. Is vitamin D deficiency a risk factor for all-cause mortality and rehospitalization in heart failure patients?: A systematic review and meta-analysis. Medicine (Baltimore). 2022 Jul 15;101(28):e29507.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35839043/
 

מדידת הצריכה התזונתית

 

ניתן למדוד את הצריכה התזונתית בשיטות שונות בהתאם למגוון שיקולים כגון סוג המחקר, סוג האוכלוסייה, תקציב המחקר ועוד.

שיטות אלה משמשות בעיקר במחקרים תצפיתיים בהם נדרשת מדידה של החשיפה התזונתית. עם זאת, לעיתים גם במחקרי התערבות מבוצעת מדידה של הצריכה התזונתית על מנת להעריך את מידת ההיענות להתערבות או את הצריכה של מזונות שאינם חלק מההתערבות.

1. שיטות להערכת הצריכה של רכיבי מזון: ישנן שיטות המתאימות יותר להערכת הצריכה בהווה, כגון ניהול יומן אכילה או שחזור הצריכה התזונתית ב-24 שעות. אחת השיטות המקובלות למדידת הצריכה התזונתית בתקופה ממושכת יותר, למשל בשנה האחרונה, הינה שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ). לכל שיטה יתרונות וחסרונות ואין שיטה אחת שנחשבת ל"תקן הזהב".
2. שיטות להערכת הצריכה של דפוס התזונה: שיטות אלה מבוססות על מדידת הצריכה של קבוצות מזון מסוימות וחישוב ציון כולל לכל אדם המתייחס למידת ההתאמה לדפוס מסוים בהתאם לקריטריונים מוגדרים מראש, למשל מדד לתזונה ים תיכונית, מדד לאכילה בריאה (HEI), דיאטת DASH, דיאטה דלקתית (DII).

 

מקורות:

1. Weaver CM, Miller JW. Challenges in conducting clinical nutrition research. Nutr Rev. 2017 Jul 1;75(7):491-499.
2. Hall KD, Guo J, Courville AB, Boring J, Brychta R, Chen KY, Darcey V, Forde CG, Gharib AM, Gallagher I, Howard R, Joseph PV, Milley L, Ouwerkerk R, Raisinger K, Rozga I, Schick A, Stagliano M, Torres S, Walter M, Walter P, Yang S, Chung ST. Effect of a plant-based, low-fat diet versus an animal-based, ketogenic diet on ad libitum energy intake. Nat Med. 2021 Feb;27(2):344-353.
3. https://epic.iarc.fr/about/about.php
4. https://nurseshealthstudy.org/
5. THE NUTRINET-SANTE STUDY - link
6. Shannon OM, et al. Mediterranean diet adherence and cognitive function in older UK adults: the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Norfolk (EPIC-Norfolk) Study. Am J Clin Nutr. 2019 Oct 1;110(4):938-948
7. Schulz KF, Grimes DA. Case-control studies: research in reverse. Lancet. 2002 Feb 2;359(9304):431-4.
8. Sebastian P, et al. Association Between Time Spent Outdoors and Risk of Multiple Sclerosis. Neurology. 2022 Jan 18;98(3):e267-e278.
9. Sharma Y, Popescu A, Horwood C, Hakendorf P, Thompson C. Relationship between Vitamin C Deficiency and Cognitive Impairment in Older Hospitalised Patients: A Cross-Sectional Study. Antioxidants (Basel). 2022 Feb 26;11(3):463.
10. Colli JL, Colli A. International comparisons of prostate cancer mortality rates with dietary practices and sunlight levels. Urol Oncol. 2006 May-Jun;24(3):184-94.
11. Wang X, Wang J, Gao T, et al. Is vitamin D deficiency a risk factor for all-cause mortality and rehospitalization in heart failure patients?: A systematic review and meta-analysis. Medicine (Baltimore). 2022 Jul 15;101(28):e29507

דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים