טאנינים (דבעונים) מייצגים את הקבוצה הגדולה ביותר של פוליפנוֹלים.
הם מצויים בתפוצה רחבה בקליפות עצים, עלים, גבעולים ופירות. הם הרכיבים האחראים לאסטריג'ינטיות (עפיצות/צימות/כיווץ).
ביכולתם להיקשר לחלבונים בעורות של חיות, להקריש אותם, למנוע את קילקולם ע"י ריקבון ולהפכם ל"עור" המשמש לייצור נעליים, בגדים וכ"ו.
הם מופיעים לרוב כגליקוזידים ובמגע עם מים יוצרים תגובה חומצית מתונה.
באופן כללי, הטאנינים גורמים לדה-נאטורציה של חלבונים ע"י פגיעה בקשרים מימניים תוך מולקולאריים.
שינוי מבני זה גורם להרס החלבון (מבחינה תפקודית), להתקרשותו ולשקיעתו. הטאנינים אינם פוגעים במבנה הראשוני של החלבונים.
צריכה של טאנינים יכולה להוביל לפגיעה בספיגה של חלבונים ונוטריאנטים אחרים, רצוי להפריד נטילה של טאנינים מנטילה של תוספי ברזל למשך כשעתיים.
בנוסף הם עלולים להרוס (להקריש) תרכובות דוגמת אלקלואידים. מסיבה זו יש להפרידם בפורמולות צמחיות מאלה האחרונים.
את קבוצת הטאנינים מחלקים לשתי קבוצות משנה הנבדלות ביניהן גם בתכונות (משקל מולקולארי, מסיסות וכו') וגם בפעילות:
טאנינים אשר יכולים לעבור פירוק ע"י הידרוליזה.
פעילויות רפואיות של טאנינים פריקים:
1.הגנה של רקמות ריריות.
2. השפעה מכווצת על רקמות ריריות המפחיתה הפרשת יתר.
3. הפחתה של דלקת ונפיחות.
4. עצירת דימומים ואיחוי של פצעים קטנים.
5. הפחתה של דימום רחמי.
6. עצירה של שילשול.
טאנינים דחוסים – Condensed tannins
אלו כוללים את כל הטאנינים "האמיתיים". טאנינים אלו עמידים בפני פירוק (הידרוליזה).
טאנינים אלה שכיחים בטבע יותר מאשר הטאנינים הפריקים והנם פולימרים,
יחידות המחוברות בקשרי פחמן-פחמן ואינן נגישות לפירוק באמצעות הידרוליזה.
טאנינים דחוסים הם פולימרים של catechins ו- leucoanthocianins. 
הם בעלי משקל מולקולרי נמוך ואסטרינג'יות נמוכה.
Oligomeric procyanidins (OPCs) הם תת קבוצה של טאנינים דחוסים.
הם נמצאים במשקאות פופולריים כמו תה ירוק, תה שחור ויין אדום.
הם נוגדי חימצון ואחראיים להשפעות המטיבות המיוחסות ליין אדום.
מוצרים מסחריים של מולקולות אלו נקראים בדרך כלל Pycnogenol ומופקים catechin
בדרך כלל מזרעי ענבים או מקליפת הגזע של מינים שונים של אורן.
פעילויות רפואיות של טאנינים דחוסים:
Pycnogenol
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
