תרכובות טריטרפניות או טריטרפנואידיות כוללות 30 פחמנים במבנה המולקולארי.
לטריטרפנואידים מספר מבנים כימיים אפשריים. הם עשויים להיות בעלי מבנה דמוי שרשרת (Aliphatic) לא-טבעתי,
בעלי שלד מבני ארבע טבעתי (Tetracyclic) או שלד מבני חמש טבעתי (Pentacyclic).
תרכובות טטרה-ציקליות כוללות את הסטרולים הצמחיים וכן את הגליקוזידים הקרדיאליים.
לסאפונינים הטריטרפנואידיים (המולקולות המרכזיות בצמחי המרפא האדפטוגניים) בדרך כלל מבנה בעל שלד חמש טבעתי.
אפשר לסווג את הטריטרפנים לכמה קבוצות משנה:
טריטרפנים חופשיים (Free Triterpenes):
אלו תרכובות אשר אינן מופיעות כגליקוזידים.
למשל בצמח ציפורני החתול (Calendula off.), הרכיבים בעלי הפעילות האנטי דלקתית החזקה ביותר הם הטריטרפנים.
הפעיל ביותר נקרא Faradiol.
בצמח Ganoderma lucidum (פיטריית הריישי) מצויים יותרמ-100 טריטרפנים. 
הם אחראיים לטעם המר המבדיל את הריישי מרוב שאר הפיטריות. תרכובות אלו מעכבות שיחרור היסטמין, נוגדות רעילות בכבד, מעכבות סינטזה של כולסטרול ובעלות פעילות אנטי סרטנית (בתנאי מעבדה). כמו כן תרכובות אלו מעכבות (Angiotensin Converting Enzime) ACE ובכך פועלות להורדת לחץ דם.
Poriatin - טריטרפן הנמצא בפטרייה Poria coccus
הינו בעל השפעה מגוונת על מערכת החיסון: ganoderic acid
מחד הוא בעל פעילות אנטי ויראלית ומגביר ייצור מאקרופאג'ים ותאים חיסוניים אחרים
ומאידך הוא גם הודגם כמדכא חיסון במצבים אוטואימניים.
סטרולים(sterols) :
סטרולים דוגמת Sitosterol ו- Stigmasterol הינם רכיבים 
חיוניים של קרום התא. פיטוסטרוֹלים הינם מרכיב קטן אך מועיל בדיאטת האדם מכיוון שהם יכולים לעכב גידולים ולעזור ברגולציה
של רמות כולסטרול בדם.
תרכובות אלו יכולות לשמש בגוף האנושי כחומרי מוצא להורמונים אנושיים המיוצרים אנדוגנית.
Stigmasterol
סאפונינים (saponins):
סאפונינים הן מולקולות גליקוזידיות אשר האגליקון שלהם הוא בעל מבנה ארבע או חמש טבעתי.
סאפונינים ידועים בשל יכולתם להקציף ומכאן גם שמם (סבון=sapo).
צמחים מכייחים עשויים להכיל ריכוז גבוה של סאפונינים.
במינונים גבוהים צמחים אלו יכולים לגרות את הרקמות הריריות ולגרום להקאה.
כמו כן, הם עלולים לפגוע בספיגה של שומנים חיוניים.
דוגמאות לצמחים אלו הם: Polygala senega, Primula veris.
סאפונינים סטרואידיאליים ((Steroidal saponins:
סאפונינים אלו פחות שכיחים ואנו מוצאים אותם בצמחי מרפא כמו בטטת הבר (Dioscorea villosa), אספרגוס (Aspargus racemosus) ואפילו בזרעי החילבה
(Trigonella foenum-gracum).
מבחינה מבנית, סאפונינים אלו בנויים משלד פחמני ארבע טבעתי. Diosgenin
מבנה זה דומה למבנה ההורמונים האנושיים (הורמוני המין והורמוני יותרת הכלייה).
הסאפונינים הסטרואידיאליים הנם בעלי חשיבות גדולה לתעשייה הפרמצבטית בשל הקרבה המבנית שלהם לתרכובות שונות דוגמת הורמוני המין, קורטיזון, משתנים סטרואידיאליים, ויטמין D והגליקוזידים הקרדיאליים.
חלקם אכן משמשים כחומר מוצא לסינטזה של חומרים אלו.
החומר Diosgenin מהצמח Dioscorea משמש כחומר מוצא לייצור אמצעי מניעה וקורטיקוסטרואידים.
סאפונינים טריטרפנואידיים (Triterpenoid saponins): 
תרכובות אלו הן בעלות מבנה חמש טבעתי והן מהחשובות ביותר ברפואת הצמחים. מרבית הצמחים האדפטוגניים (אך לא כולם)מכילים תרכובות שכאלו.
לדוגמא חומצה גליצריזינית מהצמח Glycyrrhiza glabra
ו-Ginsenosides מהצמח Panax ginseng.
גם ספלילה (Centella asiatica) ובקופה (Bacopa monierii)
מכילים רכיבים דומים. Glycyrrhetinic acid
פעילויות רפואיות של סאפונינים:
סאפונינים (מכל הסוגים) עלולים לגרום להמוליסיס (הרס תאי דם) כאשר הם מוזרקים לזרם הדם אך ספיגתם דרך המעיים שונה ונמוכה יחסית ולכן אין סכנה בנטילה פנימית.
סאפונינים, יחד עם פיטוסטרוֹלים, הם בעלי תפקיד בהורדת ריכוזי כולסטרול בדם.
הודגם כי Diosgenin מפחית ספיגה של כולסטרול מן המזון ובכך מגביר ייצור והפרשה של כולסטרול מהכבד אל מערכת העיכול.
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
