סאפונינים הן מולקולות גליקוזידיות אשר האגליקון שלהם הוא בעל מבנה ארבע או חמש טבעתי.
סאפונינים ידועים בשל יכולתם להקציף ומכאן גם שמם (סבון=sapo).
צמחים מכייחים עשויים להכיל ריכוז גבוה של סאפונינים.
במינונים גבוהים צמחים אלו יכולים לגרות את הרקמות הריריות ולגרום להקאה.
כמו כן, הם עלולים לפגוע בספיגה של שומנים חיוניים.
דוגמאות לצמחים אלו הם: Polygala senega, Primula veris.
סאפונינים סטרואידליים ((Steroidal saponins:
זוהי קבוצת הסאפונינים הפחות שכיחה בטבע, ואנו מוצאים אותם בצמחי מרפא
כמו בטטת הבר (Dioscorea villosa), אספרגוס (Aspargus racemosus), במיני אגבה (Agava) ויוקה (Yucca) ואפילו בזרעי החילבה
(Trigonella foenum-gracum).
מבחינה מבנית, סאפונינים אלו בנויים משלד פחמני ארבע טבעתי. Diosgenin
מבנה זה דומה למבנה ההורמונים האנושיים (הורמוני המין והורמוני יותרת הכלייה).
הסאפונינים הסטרואידליים הנם בעלי חשיבות גדולה לתעשייה הפרמצבטית בשל הקרבה המבנית שלהם לתרכובות שונות דוגמת הורמוני המין, קורטיזון, משתנים סטרואידיאליים, ויטמין D והגליקוזידים הקרדיאליים.
חלקם אכן משמשים כחומר מוצא לסינטזה של חומרים אלו.
החומר Diosgenin מהצמח Dioscorea משמש כחומר מוצא לייצור אמצעי מניעה וקורטיקוסטרואידים.
סאפונינים טריטרפנואידים (Triterpenoid saponins): 
תרכובות אלו הן בעלות מבנה חמש טבעתי והן מהחשובות ביותר ברפואת הצמחים. מרבית הצמחים האדפטוגניים (אך לא כולם)מכילים תרכובות שכאלו.
לדוגמא חומצה גליצריזינית מהצמח Glycyrrhiza glabra
ו-Ginsenosides מהצמח Panax ginseng.
גם ספלילה (Centella asiatica) ובקופה (Bacopa monierii)
מכילים רכיבים דומים. Glycyrrhetinic acid
פעילויות רפואיות של סאפונינים:
סאפונינים (מכל הסוגים) עלולים לגרום להמוליסיס (הרס תאי דם) כאשר הם מוזרקים לזרם הדם אך ספיגתם דרך המעיים שונה ונמוכה יחסית ולכן אין סכנה בנטילה פנימית.
סאפונינים, יחד עם פיטוסטרוֹלים, הם בעלי תפקיד בהורדת ריכוזי כולסטרול בדם.
הודגם כי Diosgenin מפחית ספיגה של כולסטרול מן המזון ובכך מגביר ייצור והפרשה של כולסטרול מהכבד אל מערכת העיכול.
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
