השמנים הנדיפים שונים באופן מהותי משמני הבסיס (Fixed oils) הן במבנה המולקולארי,
הן בתכונותיהם הכימיות והרפואיות והן במנהגם הפיזיקלי.
הם ממוצים בדרך כלל בעזרת קיטור.
רוב השמנים הנדיפים מיוצרים בצמח בתאי שמן או מעין שערות בלוטיות.
שמנים נדיפים מצויים בצמחים בכמות מאוד קטנה בדרך כלל (פחות מ- 1%) אולם הם מספיק חזקים בכדי לפעול רפואית גם בהכנות צמחיות מקובלות.
בצורתם הטהורה משמשים השמנים כחומרי טעם וריח (לימון) ולמטרות רפואה (אקליפטוס, לבנדר, בת קורנית וכד').
שמנים בעלי תכולה גבוהה של תרכובות פנוליות, שמן בת קורנית לדוגמא, הנם בעלי פעילות מחטאת (Antiseptics),
בעוד שלאחרים דוגמת שמן מנטה ו/או שמן לבנדר יש בעיקר פעילות נוגדת עווית והם משמשים לטיפול בהפרעות עיכול (Carminatives).
שמנים נדיפים נספגים אל מחזור הדם בקלות ואף חוצים את מחסום דם-מוח.
שמנים נדיפים בצורתם הטהורה נהוגים בעיקר, אך לא רק, בשימושים חיצוניים דוגמת ארומותרפיה.
רוב השמנים הנדיפים מורכבים ממגוון של תרכובות כימיות.
הפעילות הרפואית נובעת בדרך כלל מהשילוב בין הרכיבים השונים ואינה תלויה ברכיב בודד.
שמנים רבים מכילים למעלה מ-50 רכיבים שונים. הרכב השמן הנדיף יכול להשתנות לפי עונת השנה, תנאי הגידול והזמן ביממה.
להלן דוגמאות לתרכובות המופיעות בשמנים נדיפים מוכרים.
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
