בפתח הסקירה השבועית שלנו שני מאמרים חשובים; האחד עוסק באסטרטגיות הטיפול בנשים באמצעות רפואה משלימה, כולל התייחסות לתסמונת שחלות פוליציסטיות, גיל המעבר ואוסטאופורוזיס, והשני דן בשאלה: האם יש בסיס מחקרי לשינוי ההמלצות לצריכת שומן רווי?
לאחר מכן, נציג מספר סקירות ומטא-אנליזות על צמחי מרפא לטיפול בדמנציה וסקולרית, ירידה במשקל, פרקינסון וכאב נוירופתי ומחקר קליני על אסתקסנטין להגנה על העור מפני נזקי השמש.
בתחום ההריון, תינוקות וילדים, נציג מאמר המפרט את אסטרטגיות הטיפול באמצעות רפואה משלימה בקרב נשים בהריון, שלושה מחקרי עוקבה על החשיבות של חומצה פולית בהריון להפחתת הסיכון לפסיכוזה בקרב צעירים, הקשר בין רמת ה-DHA בהריון והיכולת הקוגניטיבית של התינוק, והקשר בין הקפדה של האם על אורח חיים בריא לבין הסיכון לשמנות של הילד, ומטא-אנליזה המעריכה את הקשר בין צריכת מזון מהיר לסיכון לאסתמה בקרב ילדים ונוער.
בתחום הגופנפש: תזונה עשירה בסיבים להפחתת תסמיני דיכאון ומיינדפולנס לספורטאים אחרי פציעה ולטיפול בטינטון כרוני.
ובכותרות השבוע: פורמולות צמחי מרפא להקלה על תסמיני גיל המעבר ולטיפול בכבד שומני ומליסה לשיפור מדדים קרדיווסקולריים בקרב מטופלים עם תעוקת חזה יציבה, האם ויטמין D מגן מפני יתר לחץ דם בהריון? מהם השימושים התזונתיים והרפואיים של מורינגה? והאם יש קשר בין דפוס התזונה והרכב חיידקי המעי?
במאמר מוצגות אסטרטגיות הטיפול האינטגרטיביות המרכזיות העשויות לתרום לטיפול בבריאות האישה, כולל תסמונת השחלות הפוליציסטיות, גיל המעבר ואוסטאופורוזיס.
להלן הטיפולים העיקריים הנסקרים במאמר:
תסמונת שחלות פוליציסטיות:
Ring M. Women's Health: Polycystic Ovarian Syndrome, Menopause, and Osteoporosis. Prim Care. 2017 Jun;44(2):377-398.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501236
במאמר דנים החוקרים בהמלצות התזונתיות למניעת תחלואה קרדיווסקולרית, כפי שעולה ממחקר ה-PURE שהינו אחד מהמחקרים האפידמיולוגיים הגדולים שנערכו בתחום זה. במחקר נכללו מעל ל-135,000 משתתפים מ-18 מדינות בעלות רמת הכנסה שונה, אחריהם נערך מעקב לתקופה של כ-7.5 שנים.
הממצאים העיקריים במחקר, שעוררו הדים רבים, היו כי צריכה גבוהה יותר של שומן (רווי ובלתי רווי) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה ואילו צריכה גבוהה של פחמימות הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה. במחקר לא נמצא קשר בין כמות השומן או סוג השומן בתזונה לבין תחלואה קרדיווסקולרית והחוקרים טענו כי ממצאים אלה אינם מספקים תמיכה להמלצות התזונתיות הקיימות לפיהן יש להגביל את השומן בתזונה לעד 30% ולא יותר מ-10% שומן רווי.
כותבי המאמר מציעים כי ייתכן וקיימים הסברים אלטרנטיביים לתוצאות המחקר, כאשר הסבר אפשרי הוא שהתזונה של משתתפים ממדינות מתפתחות הייתה מבוססת בעיקרה על דגנים לא מלאים, כך שבפועל תזונה דלה בשומן שיקפה מצב של "דיאטת עוני", אשר השפיעה על תוצאות המחקר. מסקנת הכותבים היא כי אמנם מחקר ה-PURE מספק גישה חדשנית ומעניינת להערכת הקשר בין אבות המזון בתזונה לבין תמותה, אולם עדויות אלה אינן בהכרח מספיקות על מנת לשנות את ההנחיות התזונתיות לכלל האוכלוסייה.
בדומה לממצאים קודמים, ממצאי המחקר מצביעים על כך שישנה עלייה בשיעור התמותה עקב צריכת פחמימות במקום שומן רווי, כפי שמתרחש במדינות בעלות הכנסה נמוכה. בדומה להמלצות הקיימות, המחקר מראה כי ישנו יתרון להחלפת פחמימות בשומן רב בלתי רווי. החוקרים קוראים להמשיך ולבחון את הגורמים לתוצאות המחקר לפני הגמשת ההמלצות לצריכת שומן רווי.
הערת מערכת: אנו רואים חשיבות גדולה בכך שמחקרים מסוג זה יתמקדו באיכות אבות המזון (סוג השומן, מקור החלבון ומדד גליקמי של פחמימות) ולא רק בכמות צריכתם.
Malhotra A, Sahdev N, Sharma S. Diet and Nutrition after the PURE study. Eur Heart J. 2018 May 1;39(17):1503-1504.
https://academic.oup.com/eurheartj/article/39/17/1503/4987029
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות המחקריות העוסקות בצמחי מרפא לטיפול בדמנציה וסקולרית. בסקירה נכללו 28 מחקרים קליניים, בהם 3,461 משתתפים בטווח גילאים של 40-88. במחקרים השונים משך הטיפול היה בין 4 ל-52 שבועות ונבדקו 23 סוגי צמחים או פורמולות שונות.
מהסקירה עולה כי השימוש בצמחי מרפא עשוי לתרום לשיפור תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים, זיכרון עבודה, תפקוד קוגניטיבי (מבחן MMSE), תפקוד יומיומי ומאפיינים נוירו-פסיכיאטריים. גורמים שנמצאו משמעותיים ליעילות הטיפול ולניהול המחלה כוללים גיל, קצב התקדמות המחלה וסוג הטיפול.
צמחי המרפא העיקריים שנמצאו יעילים כוללים קרא עוד.
Ghorani-Azam A, Sepahi S, Khodaverdi E, Mohajeri SA. Herbal medicine as a promising therapeutic approach for the management of vascular dementia: A systematic literature review. Phytother Res. 2018 May 22.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי קצח (Nigella sativa) על מדדים אנתרופומטריים בקרב מבוגרים, שכן קיימים ממצאים שאינם עקביים בהתייחס לשימוש בקצח לטיפול בשמנות.
בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר מצאו כי בהשוואה לפלסבו נטילת תוספי קצח הייתה מלווה בקרא עוד
Namazi N, Larijani B, Ayati MH, Abdollahi M. The effects of Nigella sativa L. on obesity: A systematic review and meta-analysis. J Ethnopharmacol. 2018 Jun 12;219:173-181.
בסקירה מוצגים צמחי המרפא העיקריים שנחקרו בהקשר לטיפול בפרקינסון. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לכך שאיזון העקה החמצונית ותמיכה בפעילות המיטוכונדריה, המאפשרים את התפקוד העצבי התקין, הינן אסטרטגיות טיפוליות מרכזיות בפרקינסון.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים הפרה-קליניים בנוגע לצמחי מרפא שנמצאו בעלי פוטנציאל להגנה על הפעילות העצבית. בין הצמחים הנכללים בסקירה קרא עוד.
Srivastav S, Fatima M, Mondal AC. Important medicinal herbs in Parkinson's disease pharmacotherapy. Biomed Pharmacother. 2017 Aug;92:856-863.
בסקירת ספרות מקיפה מוצגים הממצאים הפרמקולוגיים בנוגע לצמחי מרפא המוכרים ברפואה ההודית המסורתית ורכיבים פעילים, שנמצאו בעלי תרומה לטיפול במצבים של כאב נוירופתי. ראשית, סוקרים החוקרים את המנגנונים המעורבים בכאב נוירופתי. בהמשך, מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים לגבי מגוון רחב של צמחי מרפא. הצמחים המוזכרים בסקירה כוללים קרא עוד.
Singh H, et al. Alternative treatment strategies for neuropathic pain: Role of Indian medicinal plants and compounds of plant origin-A review. Biomed Pharmacother. 2017 Aug;92:634-650.
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף אסתקסנטין, נוגד חמצון שמקורו באצות, להגנה על העור מפני נזקי קרינת השמש. במחקר נכללו 23 מתנדבים בריאים, אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף במינון 4 מ"ג ליום או פלסבו - למשך 9 שבועות.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקבוצת האסתקסנטין נמצאה עלייה מובהקת במדד MEDי(minimal erythema dose), שהוא רמת הקרינה הנדרשת להופעת אדמומיות בעור. בנוסף קרא עוד.
Ito N, Seki S, Ueda F. The Protective Role of Astaxanthin for UV-Induced Skin Deterioration in Healthy People-A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. Nutrients. 2018 Jun 25;10(7). pii: E817.
במאמר מפורטות אסטרטגיות הטיפול ברפואה משלימה כחלק מהטיפול בנשים בהריון בסיכון נמוך בחלוקה לפי שלב ההריון.
לפני הכניסה להריון: בשלב זה מטרות הטיפול הינן הכנת הגוף להריון והובלה לשינויים התנהגותיים לשיפור בריאות האם והעובר, כגון שינויים תזונתיים, ביצוע פעילות גופנית, שיפור איכות השינה והפחתת סטרס.
טרימסטר ראשון: בתחילת ההריון חשוב להקפיד על איכות התזונה ולכלול דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות ומקורות לחלבון דלי שומן. בנוסף, ישנה חשיבות לרכיבים תזונתיים מסוימים בשמירה על בריאות האם והעובר, כולל חומצה פולית, ויטמין D, אומגה 3, ברזל, סידן וויטמין A.
טרימסטר שני: בשלב זה הדגש העיקרי הוא על קרא עוד.
Cuneo J. Women's Health: Pregnancy and Conception. Prim Care. 2017 Jun;44(2):369-376.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי הוערך הקשר בין חשיפה של העובר לחומצה פולית, התפתחות המוח והסיכון לפסיכוזה. החוקרים מסבירים כי כיום נהוג במדינות רבות להעשיר מוצרי דגנים בחומצה פולית במטרה לצמצם את הסיכון למומים בתעלה העצבית, כאשר מנתונים אפידמיולוגיים בתחום הבריאות עולה כי להעשרת המזון בחומצה פולית השפעה רחבה יותר על התפתחות המוח. במחקר נכללו הנתונים של 292 צעירים בגילאי 8-18, אשר נולדו בין השנים 1993-2001 עם מבנה מוח תקין, כפי שנמצא בהדמיית MRI. המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות התואמות במאפייני הגיל, בהתאם למידת החשיפה למזונות מועשרים בחומצה פולית בתקופת ההריון: העדר חשיפה, חשיפה חלקית או חשיפה מלאה. בנוסף, המחקר כלל נתונים נוספים של שתי קבוצות השוואה, בהן 1,078 צעירים בגילאי 8-18, שנולדו בין השנים 1992-2003 או בין השנים 1983-1995 (לפני שהחלה העשרת המזון בחומצה פולית).
בהדמיות MRI, שנערכו בתקופת המעקב, החוקרים מראים כי קרא עוד.
Eryilmaz H, et al. Association of Prenatal Exposure to Population-Wide Folic Acid Fortification With Altered Cerebral Cortex Maturation in Youths. JAMA Psychiatry. 2018 Jul 3.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך בנורבגיה, הוערך הקשר בין רמת חומצת השומן DHA בדם בתקופת ההריון לבין מיומנויות פתרון בעיות של התינוק. במחקר נכללו 82 נשים, כאשר רמת ה-DHA של האם נמדדה בשבוע 28 להריון, רמת ה-DHA של התינוק נמדדה בגיל 3, 6 ו-12 חודשים ומיומנויות פתרון בעיות הוערכו בגיל 6 ו-12 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
Braarud HC, et al. Maternal DHA Status during Pregnancy Has a Positive Impact on Infant Problem Solving: A Norwegian Prospective Observation Study. Nutrients. 2018 Apr 24;10(5). pii: E529.
בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, שנערכו בארה"ב, נבדק הקשר בין הקפדה של האם על אורח חיים בריא לבין הסיכון לשמנות של הילד. אורח חיים בריא נבדק בהתאם לחמישה מאפיינים: BMI בטווח הנורמה, תזונה איכותית, פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מתונה. במחקר נכללו הנתונים של כ-24,000 ילדים בגילאי 9-14, ללא שמנות בתחילת המחקר, אשר נולדו לכ-16,000 אימהות שהשתתפו במחקר האחיות השני. נמצא כי בתקופת מעקב של 5 שנים 5.3% מהילדים הוגדרו כבעלי שמנות.
להלן עיקרי הממצאים קרא עוד.
Dhana K, et al. Association between maternal adherence to healthy lifestyle practices and risk of obesity in offspring: results from two prospective cohort studies of mother-child pairs in the United States. BMJ. 2018 Jul 4;362:k2486.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת מזון מהיר בקרב ילדים ונוער לבין הסיכון לאסתמה ולמחלות אלרגיות אחרות. בסקירה נכללו 16 מחקרים, מהם 13 מחקרי חתך ושלושה מחקרי מקרה-בקרה. מניתוח הנתונים עולה כי צריכת מזון מהיר הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-58% לאסתמה בהווה, ב-34% לאסתמה חמורה, ב-36% לאסתמה במהלך החיים, ב-21% לצפצופים בנשימה בהווה, ב-65% לצפצופים בנשימה במהלך החיים, ב-43% לנזלת אלרגית, ב-51% לאטופיק דרמטיטיס חמורה וב-54% לנזלת אלרגית ודלקת לחמית העין (rhino-conjunctivitis). בנוסף, נמצא כי קרא עוד.
Wang CS, et al. Is the consumption of fast foods associated with asthma or other allergic diseases?
Respirology. 2018 Jul 4.
במחקר חתך, המבוסס על נתוני סקר התזונה הלאומי האמריקאי, נבדק הקשר בין צריכת סיבים בתזונה לבין הסיכון לתסמיני דיכאון. במחקר נכללו הנתונים של כ-16,000 מבוגרים מעל גיל 20. באופן כללי, נמצא כי תזונה עשירה בסיבים, דגנים מלאים, ירקות ופירות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתסמיני דיכאון. ספציפית, בהשוואה לצריכת הסיבים הנמוכה ביותר, משתתפים שצרכו את רמת הסיבים הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך יותר לסבול מתסמיני דיכאון קרא עוד.
Xu H, Li S, Song X, Li Z, Zhang D. Exploration of the association between dietary fiber intake and depressive symptoms in adults. Nutrition. 2018 Mar 21;54:48-53.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של טכניקת הפגת מתח באמצעות מיינדפולנס (MBSR) לשיפור הסבילות לכאב והמצב הנפשי בקרב ספורטאים לאחר פציעה. במחקר נכללו 20 ספורטאים מקבוצות ספורט אוניברסיטאיות, אשר בעקבות פציעה לא יכלו להתאמן לתקופה של 3-6 חודשים. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שכללה תכנית MBSR מותאמת אישית בת 8 שבועות, או לקבוצת הביקורת, שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד (פיזיותרפיה).
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד.
Mohammed WA, Pappous A, Sharma D. Effect of Mindfulness Based Stress Reduction (MBSR) in Increasing Pain Tolerance and Improving the Mental Health of Injured Athletes. Front Psychol. 2018 May 15;9:722.
במחקר קליני לא מבוקר הוערכה היעילות של טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס לטיפול במטופלים הסובלים מטינטון כרוני. במחקר נכללו 182 מבוגרים, שהופנו לשירות הפסיכולוגי בעקבות הפרעה רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית על רקע טינטון כרוני. המטופלים השתתפו בתכנית בת 8 שבועות, שהותאמה לצרכי מטופלים הסובלים מטינטון.
נמצא כי קרא עוד.
McKenna L, Marks EM, Vogt F. Mindfulness-Based Cognitive Therapy for Chronic Tinnitus: Evaluation of Benefits in a Large Sample of Patients Attending a Tinnitus Clinic. Ear Hear. 2018 Mar/Apr;39(2):359-366.
כותרות נוספות...
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 117 נשים בגילאי 40-65, נמצא כי נטילת פורמולת צמחי מרפא איורוודית - במינון של כמוסה אחת פעמיים ביום למשך 12 שבועות - הייתה יעילה להקלה על תסמיני גיל המעבר. כל כמוסה מהפורמולה הכילה 75 מ"ג גודוצ'י (Tinospora Cardifolia)י, 100 מ"ג אספרגוס (Asparagus racemosus)י, 100 מ"ג ויתניה משכרת (Withania somnifera) ו-225 מ"ג גוגול (Commiphora mukul).
E.Steels, et al. A double-blind, randomized, placebo-controlled trial evaluating safety and efficacy of an ayurvedic botanical formulation in reducing menopausal symptoms in otherwise healthy women. Journal of Herbal Medicine
Volume 11, March 2018, Pages 30-35.
במחקר פרה-קליני נמצא כי פורמולת צמחי המרפא הסינית Qushi Huayu Decoction עשויה לתרום לטיפול בכבד שומני כתוצאה מהפעלת מנגנונים נוגדי חמצון בכבד, הפחתת הסינתזה של שומנים בכבד וחיזוק פלורת המעי. הפורמולה מכילה חמישה צמחי מרפא: לענה (Artemisia capillaries), גרדניה יסמינית (Gardenia jasminoides),יFallopia japonica, כורכום (Curcuma longa) ופרע (Hypericum japonicum).
Feng Q, et al.
Multi-targeting therapeutic mechanisms of the Chinese herbal medicine QHD in the treatment of non-alcoholic fatty liver disease. Oncotarget. 2017 Apr 25;8(17):27820-27838.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 80 מטופלים עם תעוקת חזה יציבה, נמצא כי נטילת תוסף מיצוי מליסה (Melissa officinalis) במינון 3 גרם/יום למשך חודשיים הייתה מלווה בשיפור מדדים קרדיווסקולריים.
Ahmad Zare Javid, et al. The effects of Melissa officinalis on echocardiography, exercise test, serum biomarkers, and blood pressure in patients with chronic stable angina. Journal of Herbal Medicine, Volume 11, March 2018, Pages 24-29.
במחקר, אשר בוצע בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית (חלוקה אקראית של משתתפים על סמך מאפיינים גנטיים) ובו נכללו נתונים משני מחקרי עוקבה ומשני מחקרי מקרה-בקרה, לא נמצאה השפעה לרמת ויטמין D בדם בתקופת ההריון לבין הסיכון ליתר לחץ דם או לרעלת הריון.
Magnus MC, et al. Vitamin D and risk of pregnancy related hypertensive disorders: mendelian randomisation study.
BMJ. 2018 Jun 20;361:k2167.
בסקירה מוצגות העדויות המחקריות בנוגע להרכב צמח המורינגה (Moringa oleifera) והשימושים של חלקי הצמח השונים, כולל הפוטנציאל של הצמח (כתוסף תזונה) לטיהור מים, שכן חלקי הצמח השונים עשירים בערכים תזונתיים, ופעילותו הרפואית. ברפואה המסורתית מורינגה מוכר לטיפול במגוון רחב של מצבים בריאותיים, כולל אנמיה, דלקות מפרקים, אסתמה, עצירות או שלשול, כאבי בטן, כיבים, עוויתות מעיים, כאבי ראש וטיפול בחניכיים, כאשר מחקרים עדכניים מצביעים כי לצמח פעילות רפואית רחבה כולל פעילות נוגדת חמצון, נוגדת גידולים, אנטי-מיקרוביאלית, נוגדת דלקת, מגינה על הלב, מווסתת חיסונית ומגינה על תאי העצב.
Swati Gupta, et al. Nutritional and medicinal applications of Moringa oleifera Lam.—Review of current status and future possibilities. Journal of Herbal Medicine, Volume 11, March 2018, Pages 1-11.
במחקר תצפיתי ניתחו החוקרים את הרכב חיידקי המעי של מבוגרים בריאים בגילאי 22-35 מהודו (11 משתתפים) או מסין (5 משתתפים) וזיהו זנים של חיידקים אשר עשויים לשמש כסמנים ביולוגיים לדפוס התזונה, ביניהם Prevotella, Megasphaera, Catenibacterium, Lactobacillus, Ruminococcus .
החוקרים מסיקים כי המחקר מאשש את התפקיד החשוב של התזונה בקביעת הרכב חיידקי המעי.
Jain A, Li XH, Chen WN. Similarities and differences in gut microbiome composition correlate with dietary patterns of Indian and Chinese adults. AMB Express. 2018 Jun 23;8(1):104.
