אנחנו בשיאו של חודש אוגוסט ואת פתח הסקירה השבועית שלנו נקדיש למחקרים שבדקו את השימוש ברכיבים צמחיים להגנה מפני קרינת השמש.
את המשך הסקירה נקדיש לנושאים החמים שמעסיקים אותנו כל השנה: מהי ההשפעה הבריאותית של תזונה עשירה בשום ובצל? אילו רכיבים תזונתיים יעילים לשיפור מצב הרוח? מהי ההשפעה של פרה-ביוטיקה בקרב ילדים? מהי ההשפעה של חומצות שומן רב בלתי רוויות על הסיכון הקרדיווסקולרי? האם פעילות גופנית מאיטה את ההידרדרות הקוגניטיבית בקרב חולי דמנציה? האם תוסף ויטמין D יעיל למניעת סרטן? האם שמנות קשורה בסיכון מוגבר לתמותה? האם תזונה עשירה בפלבונואידים מפחיתה את הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל? ומהי התועלת של תוספים נוגדי חמצון לטיפול במחלות בדרכי העיכול?
בכותרות השבוע: עישון מריחואנה קשור בתסמינים במערכת הנשימה, חשיבות השמירה על כושר גופני במהלך החיים, פעילות אינטלקטואלית עשויה למנוע או לעכב דמנציה, יתר לחץ דם בהיריון קשור בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר בגיל מבוגר, צריכת אלכוהול מופרזת קשורה בעלייה בלחץ הדם ובכולסטרול בקרב צעירים.
חם פה. והשמש מכה עלינו בעוז. ולמרות שחשיפה לשמש, לפרקי זמן קצובים חשובה לבריאות (ראו כאן), הקרינה החזקה שלה עלולה להוביל לפגיעה בעור, כולל כוויות שמש, הרס הפיגמנט בעור, הגברת תהליכים של הזדקנות העור, דיכוי הפעילות החיסונית בעור והאצת תהליכים סרטניים.
להלן מקבץ סקירות ומחקרים עדכניים העוסקים בשימוש ברכיבים צמחיים להגנה מפני קרינת השמש:
בסקירה(1) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע להשפעה המגינה של רכיבים צמחיים מפני קרינת השמש. החוקרים מסבירים כי ישנם שני מנגנונים עיקריים הקשורים בהשפעה מגינה זו, ספיגת הקרינה או פעילות נוגדת חמצון. מחקרים פרה-קליניים מצביעים על השפעה מיטיבה של מספר רכיבים צמחיים, כולל כורכום, מיצוי רימון ורזברטרול. במחקרים קליניים, הרכיבים הצמחיים העיקריים שנמצאו יעילים בנטילה פומית להגנה מפני קרינת השמש כוללים מיצוי תה ירוק, קרוטנואידים ומיצוי פוליפודיום (Polypodium leucotomos). שימוש ברכיבים אלה היה מלווה בעלייה במדד MEDי(minimal erythema dose), המבטא את רמת הקרינה הנדרשת להופעת אדמומיות בעור, וכן בשיפור סימנים של נזקים בעקבות החשיפה לשמש. בנוסף, מיצוי פוליפודיום נמצא יעיל לטיפול במגוון מצבים הקשורים בחשיפה לשמש, כולל פריחה על רקע רגישות לשמש (polymorphous light eruption), אורטיקריה (חרלת) על רקע חשיפה לשמש או כתמי פיגמנטציה (melasma), וכן כטיפול משלים בויטיליגו ובקרטוזיס אקטינית (actinic keratosis).
בסקירה(2) מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע להשפעה המגינה מפני קרינת השמש של מגוון רכיבים טבעיים בנטילה פומית, בעיקר באמצעות מנגנונים הקשורים בהגברת הפעילות נוגדת החמצון. מהסקירה עולה כי הרכיבים העיקריים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים:
רכיבים נוספים שנבדקו במחקרים פרה-קליניים בלבד או שנמצאו יעילים בשימוש חיצוני בלבד כוללים איזופלבונים שונים, מיצוי רימון, רזברטרול והרכיב הפעיל פורסקולין, המופק מהצמח ההודי קוליאוס (Coleus forskohlii).
החוקרים מסכמים כי ישנה תמיכה לכך שרכיבים טבעיים שונים בנטילה פומית עשויים לתרום להפחתת ההשפעה הממושכת של חשיפה לשמש. יחד עם זאת, נדרשים עוד מחקרים רבים בתחום זה תוך הגדרת סטנדרטים ברורים להערכת ההשפעה של הרכיבים השונים.
בסקירה(3) מוצגים הממצאים בנוגע למגוון רכיבים, בתזונה או כתוספי תזונה, אשר עשויים להפחית את הנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לשמש. ההשפעה המגינה של רכיבים אלה קשורה בהגברת ייצור אנרגיה (ATP), עיכוב רדיקלים חופשיים והפחתת הייצור של מתווכים דלקתיים (PGE2).
הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:
החוקרים מסכמים כי נטילה פומית של רכיבים תזונתיים שונים עשויה להשפיע על תגובת העור לקרינת השמש ובכך לתרום להגנה על העור מפני נזקי השמש.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב(4) הוערכה היעילות של תוסף ליקופן או לוטאין להגנה מפני קרינת השמש ברמה המולקולרית. במחקר נכללו 65 מתנדבים בריאים, אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות. במחקר נבדקה ההשפעה של שני סוגי תוספים: כמוסות המכילות 5 מ"ג ליקופן או כמוסות המכילות 10 מ"ג לוטאין. כל קבוצה במחקר נטלה את אחד משני התוספים ופלסבו - כל אחד לתקופה של 12 שבועות עם שבועיים הפרדה ביניהם. בתחילת המחקר ובסיום כל תקופת התערבות, כל המשתתפים נחשפו בצורה מבוקרת לקרינה על מנת להעריך את השינוי במדד MEDי(minimal erythema dose). לאחר 24 שעות מהחשיפה לקרינה נלקחו ביופסיות מאזורים שונים בגוף על מנת להעריך את הביטוי של גנים המושפעים מקרינה. נמצא כי לנטילת תוסף ליקופן הייתה השפעה מעכבת על השינויים בביטוי הגנטי, בעוד שנטילת תוסף לוטאין סיפקה הגנה מפני נזקי הקרינה רק כאשר ניטלה קודם, לפני הפלסבו. החוקרים מסכמים כי באופן כללי נמצאה תמיכה לתפקיד המגן של ליקופן ולוטאין מפני הנזקים הבריאותיים הקשורים בחשיפה לקרינת השמש באמצעות השפעה על הביטוי של גנים המעורבים בעקה חמצונית ובפגיעה בעור.
במחקר קליני פתוח(5) הוערכה היעילות והבטיחות של תוסף תזונה להגנה מפני קרינת השמש. במחקר נכללו 28 משתתפים עם רגישות יחסית לשמש, אשר נטלו למשך 8 שבועות 4 כמוסות ליום מהתוסף Bend Skincare Anti-Aging Formula, במינון יומי של 1,400 מ"ג EPA + DHA משמן דגים, 120 מ"ג GLA משמן זיפן, 5 מ"ג לוטאין, 2.5 מ"ג זאקסנטין ו-1,000 יחב"ל ויטמין D. במסגרת המחקר, הגב של המשתתפים נחשף בצורה מבוקרת והדרגתית לקרינה והוערכה ההשפעה על המדד MEDי(minimal erythema dose). נמצא כי שיעור התגובה הקלינית לתוסף היה 86% לאחר 4 שבועות ו-100% לאחר 8 שבועות. באופן ספציפי, השימוש בתוסף הוביל לשיפור העמידות בפני חשיפה לשמש, כך שבהשוואה לנתוני הבסיס, חלה עלייה ב-MED של 39% בממוצע לאחר 4 שבועות, ועלייה של 84% בממוצע לאחר 8 שבועות. החוקרים מדווחים כי התוסף נסבל היטב ולא דווח על השפעות שליליות הקשורות בנטילת התוסף. החוקרים מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח להגנה מפני קרינת השמש, כאשר שימוש לתקופה ממושכת יותר היה מלווה בעלייה בהשפעה המיטיבה.
המחקר נערך על ידי חברת Bend Beauty Inc, המייצרת את התוסף.
במחקר משולב, הכולל מחקר קליני ומחקר מעבדה(6), הוערכה התרומה של מיץ מלוֹן מרוכז, כתוסף תזונה או בשימוש חיצוני, להגנה על העור מפני קרינת השמש. התוסף, המשווק תחת השם המסחרי SODB®, הינו מיץ מלוֹן מרוכז מיובש בהקפאה העשיר ברכיב נוגד החמצון (SOD (superoxide dismutase, אשר נארז בכמוסות או כחלק מקרם. בשלב הראשון נערך מחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 93 מתנדבים בגילאי 19-50 ואשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר:
משך המחקר היה 32 יום, כאשר נטילת הכמוסות נעשתה על בסיס יומי (כמוסה אחת עם ארוחת הבוקר) והשימוש בקרם נעשה בשני מחזורים של 4 ימים בתחילת המחקר ובסיומו. מהתוצאות עולה כי השימוש בתוסף, בצורת כמוסות ו/או קרם, היה מלווה בעלייה במדד MEDי(minimal erythema dose). בנוסף, במחקר המעבדה, בו נבדקה השפּעת הקרם על תאי עור אנושיים, נמצאה עלייה ברמת האנזימים נוגדי החמצון, ירידה במספר התאים עם כוויות שמש ואיזון העלייה ברמת המלנין בתאים בעקבות חשיפה לקרינה. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שמיץ מלֹון מרוכז, כתוסף או בשימוש חיצוני, עשוי להגן על העור מפני קרינת השמש כתוצאה מהגברת הפעילות נוגדת החמצון.
במחקר אורך נבדק הקשר בין צריכת שום ובצל בתזונה לבין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, יתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית וסוכרת סוג 2.
במחקר נכללו הנתונים של כ-3,000 משתתפים בני 40 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר. בתקופת מעקב של כ-6 שנים, 3.3% מהמשתתפים אובחנו עם אירוע קרדיווסקולרי, 15.5% עם יתר לחץ דם, 17.9% עם מחלת כליות כרונית ו-6.7% עם סוכרת סוג 2. נמצא כי בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (שליש תחתון) המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של שום ובצל (שליש עליון) היו בסיכון נמוך ב-64% לאירוע קרדיווסקולרי, ב-32% למחלת כליות כרונית וב-26% ליתר לחץ דם. באופן ספציפי, כל צריכה של 10 גרם לשבוע הייתה קשורה בירידה של 30% בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, ב-9% בסיכון למחלת כליות כרונית וב-6% ליתר לחץ דם. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת שום ובצל לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. בנוסף, נמצא כי צריכת שום ובצל הייתה קשורה בשיפור רמת הטריגליצרידים ופינוי הקראטינין.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים במחקרים פרה-קליניים המצביעים על ההשפעה המגינה של שום ובצל.
Bahadoran Z, Mirmiran P, Momenan AA, Azizi F. Allium vegetable intakes and the incidence of cardiovascular disease, hypertension, chronickidney disease, and type 2 diabetes in adults: a longitudinal follow-up study. J Hypertens. 2017 Sep;35(9):1909-1916. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28319598
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה של רכיבים תזונתיים ושל חיידקי המעי על תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס, תוך התמקדות בממצאים הקליניים בנוגע לתרומה של התערבויות תזונתיות שונות.
להלן הממצאים העיקריים קרא עוד.
Taylor AM, Holscher HD. A review of dietary and microbial connections to depression, anxiety, and stress. Nutr Neurosci. 2018 Jul 9:1-14. doi: 10.1080/1028415X.2018.1493808. [Epub ahead of print]
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של תוספי פרה-ביוטיקה למניעת מחלות זיהומיות בתקופת החורף (עליית חום, דלקות גרון, סינוסיטיס, דלקות אוזניים, ברונכיטיס, דלקות זיהומיות של הקיבה ומעי) בקרב ילדים בגיל הגן, וכן לבדוק את השפּעתם על חיידקי המעי.
במחקר נכללו 219 ילדים בגילאי 3-6, אשר חולקו אקראית לנטילת 6 גרם ליום סיבים מסוג אינולין, או פלסבו, למשך 24 שבועות. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקרב ילדים שנטלו פרה-ביוטיקה נמצאה עלייה של 20% ושל 8% בריכוז החיידקים מסוג Bifidobacterium ו-Lactobacillus, בהתאמה. שינוי זה בהרכב החיידקים היה מלווה בריכוך הצואה (בטווח התקין) לאחר 12 שבועות של נטילת התוסף. עוד נמצא כי קרא עוד.
Lohner S, et al. Inulin-Type Fructan Supplementation of 3 to 6 Year-Old Children Is Associated with Higher FecalBifidobacterium Concentrations and Fewer Febrile Episodes Requiring Medical Attention. J Nutr. 2018 Jul 3.
בסקירה קוקרן מקיפה הוערך כיצד צריכה גבוהה יותר של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) משפיעה על הסיכון הקרדיווסקולרי. החוקרים מסבירים כי ההשפעה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים אינה ברורה, שכן מצד אחד נמצא כי עלייה בצריכת PUFA, בתזונה או מתוספים, עשויה לתרום להפחתת רמת הכולסטרול, אולם מצד שני להוביל לעלייה במשקל הגוף.
בסקירה נכללו 49 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם בוצעה השוואה בין צריכה גבוהה או נמוכה של PUFA בקרב כ-24,000 מבוגרים עם או בלי תחלואה קרדיווסקולרית, לאורך תקופה של 1-8 שנים. ברוב המחקרים נעשה שימוש בתוספי PUFA, כאשר בשמונה מהמחקרים ניתן ייעוץ תזונתי, בשמונה מהמחקרים ניתנו מזונות עשירים ב-PUFA כמו אגוזים או מרגרינה ובשלושה מחקרים ניתנה התערבות משולבת.
להלן הממצאים העיקריים קרא עוד.
Abdelhamid AS, et al. Polyunsaturated fatty acids for the primary and secondary prevention of cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2018 Jul 18;7:CD012345.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תכנית פעילות גופנית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מטופלים עם דמנציה קלה עד בינונית.
במחקר נכללו 494 מטופלים, מהם 329 מטופלים הוקצו באופן אקראי להשתתפות בתכנית פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה, שכללה פעילות אירובית ואימוני כוח. קבוצת הביקורת כללה 165 מטופלים, שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד. משך ההתערבות היה ארבעה חודשים, עם שמונה חודשי מעקב נוספים. לאחר 12 חודשים נמצא כי קרא עוד.
Lamb SE, et al. Dementia And Physical Activity (DAPA) trial of moderate to high intensity exercise training for people with dementia: randomised controlled trial. BMJ. 2018 May 16;361:k1675.
בהתבסס על נתונים של מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדק האם תוסף ויטמין D במינון גבוה עשוי לתרום להפחתת הסיכון לסרטן באוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו 5,110 מבוגרים בגילאי 50-84, אשר חולקו אקראית לנטילת ויטמין D (ללא סידן) במינון ראשוני של 200,000 יחב"ל ולאחר מכן במינון חודשי של 100,000 יחב"ל, או לנטילת פלסבו. משך ההתערבות נע בין 2.5-4.2 שנים (חציון של 3.3 שנים). במשך תקופת המחקר אובחנו 328 מקרים של סרטן, 6.5% מבין המשתתפים שנטלו ויטמין D ו-6.4% מבין המשתתפים שנטלו פלסבו. החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Scragg R, et al. Monthly High-Dose Vitamin D Supplementation and Cancer Risk: A Post Hoc Analysis of the Vitamin D Assessment Randomized Clinical Trial. JAMA Oncol. 2018 Jul 19:e182178.
במחקר מקיף, הכולל נתונים שנאספו בחמישה מחקרי עוקבה, נבדק האם שמנות, ללא גורמי סיכון מטבוליים נוספים, קשורה בסיכון מוגבר לתמותה. במחקר נכללו הנתונים של כ-54,000 משתתפים, אחריהם נערך מעקב למשך כ-13 שנה בממוצע, כאשר בתקופת המעקב כ-9% מהמשתתפים נפטרו. המשתתפים סווגו כבעלי שמנות בלבד, כבעלי גורם סיכון מטבולי (רמות גלוקוז גבוהות, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם), או כבעלי שילוב של שמנות וגורם סיכון מטבולי. החוקרים זיהו כי כ-6% מהמשתתפים סווגו כקרא עוד.
Kuk JL, Rotondi M, Sui X, Blair SN, Ardern CI. Individuals with obesity but no other metabolic risk factors are not at significantly elevated all-cause mortality risk in men and women. Clin Obes. 2018 Jul 12.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה הוערך הקשר בין צריכת פלבונואידים בתזונה לבין הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי תלוי גיל.
החוקרים מסבירים כי מחקרים רבים בדקו את ההשפעה של נוגדי חמצון כמו ויטמין A, ויטמין E, ויטמין C וקרוטנואידים על התפתחות ניוון מקולרי תלוי גיל, אולם ישנן עדויות מוגבלות בלבד לגבי התרומה של רכיבים בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, כגון פלבונואידים. במחקר נכללו מעל ל-2,000 משתתפים מעל גיל 49, אחריהם נערך מעקב במשך 15 שנה. צריכת פלבונואידים בתזונה הוערכה על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר. מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד.
Gopinath B, et al. Dietary flavonoids and the prevalence and 15-y incidence of age-related macular degeneration. Am J Clin Nutr. 2018 Jul 6.
במאמר החוקרים סוקרים ומעריכים את העדויות בנוגע לתרומה של תוספים נוגדי חמצון לטיפול במחלות בדרכי העיכול – תסמונת המעי הרגיש ומחלות מעי דלקתיות. החוקרים מסבירים כי במחלות אלה ישנה רמה גבוהה של עקה חמצונית, ולכן משוער כי שימוש בנוגדי חמצון במינון גבוה עשוי לתרום לשיקום ולשימור פעילות העיכול התקינה. בסקירה נכללו 80 מחקרים קליניים, אשר הוערכו על פי שני מדדים: רמת אמינות המחקר ויעילות התוספים.
להלן מסקנות החוקרים קרא עוד.
Khan I, Samson SE, Grover AK. Antioxidant Supplements and Gastrointestinal Diseases: A Critical Appraisal. Med Princ Pract. 2017;26(3):201-217.
כותרות נוספות...
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שכללה 22 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים, נמצאו עדויות לכך שעישון מרחיאונה קשור בעלייה בתסמינים במערכת הנשימה, כולל שיעול, ליחה וצפצופים, אולם הממצאים לגבי הקשר למחלת ריאות חסימתית ולתפקוד הריאות אינם עקביים.
Ghasemiesfe M, et al. Marijuana Use, Respiratory Symptoms, and Pulmonary Function: A Systematic Review and Meta-analysis. Ann Intern Med. 2018 Jul 3.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, בו נכללו כ-18,000 משתתפים בני 50 בממוצע, נמצא כי רמת כושר גופני גבוהה במהלך החיים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לדיכאון ולתמותה מגורמים קרדיווסקולריים כ-20 שנה מאוחר יותר.
Willis BL, et al. Association of Midlife Cardiorespiratory Fitness With Incident Depression and Cardiovascular Death After Depression in Later Life. JAMA Psychiatry. 2018 Jun 27.
במחקר אורך נכללו כ-15,000 מבוגרים סינים מעל גיל 65, המתגוררים בהונג-קונג. אחר המשתתפים במחקר נערך מעקב במשך כ-5 שנים ונמצא כי ביצוע פעילות אינטלקטואלית באופן קבוע היה קשור בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה.
Lee ATC, et al. Association of Daily Intellectual Activities With Lower Risk of Incident Dementia Among Older Chinese Adults. JAMA Psychiatry. 2018 Jul 1;75(7):697-703.
במחקר עוקבה נכללו כ-58,000 נשים בריאות, אשר השתתפו במחקר האחיות השני. נמצא כי נשים שסבלו מיתר לחץ דם או מרעלת – בזמן ההריון הראשון - היו בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2 או יתר כולסטרול בדם בגיל מבוגר יותר, כך שעשויה להיות תרומה להתערבות מוקדמת לעידוד אורח חיים בריא.
Stuart JJ, et al. Hypertensive Disorders of Pregnancy and Maternal Cardiovascular Disease Risk Factor Development: An Observational Cohort Study. Ann Intern Med. 2018 Jul 3.
במחקר תצפיתי, המבוסס על הנתונים של 4,710 משתתפים בסקר הבריאות הלאומי האמריקאי, נמצא כי צריכת אלכוהול מופרזת בקרב גברים בגילאי 18-45 הייתה קשורה בעלייה בלחץ הדם הסיסטולי וברמת הכולסטרול הכללי.
Piano MR, Burke L, Kang M, Phillips SA. Effects of Repeated Binge Drinking on Blood Pressure Levels and Other Cardiovascular Health Metrics in Young Adults: National Health and Nutrition Examination Survey, 2011-2014. J Am Heart Assoc. 2018 Jun 27;7(13). pii: e008733.
