מהי ההשפעה של תזונה צמחונית וטבעונית על המצב התזונתי של האם? סקירה העונה על שאלה חשובה זו וכוללת הנחיות פרקטיות מחכה לכם בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו.
כמו כן, האם צריכת הסידן בתזונה לאחר גיל המעבר באמת משפיעה על צפיפות העצם? – התשובה לכך מפתיעה.
בהמשך, נציג סקירה גדולה, הבודקת את תפקיד התזונה ורכיבים טבעיים בטיפול ביתר לחץ דם ומציגה קווים מנחים לטיפול הטבעי.
זאת ועוד – האם לפרוביוטיקה השפעה מיטיבה בקרב חולי סרטן ריאות העוברים כימותרפיה? אילו צמחים מסייעים לטיפול בפרכוסים? האם מליסה ונפית יעילים לטיפול בהפרעות שינה? האם מרווה סינית עשויה להוות טיפול תומך במחלת לב כלילית? האם לארומתרפיה השפעה המרגיעה במהלך הלידה? האם כורכומין מסייע לשיפור התפקוד הקוגניטיבי? האם צריכת חלבון לפני השינה מגבירה את סינתזת החלבון בשריר? האם תזונה צמחונית מסייעת למניעת תחלואה קרדיווסקולרית? האם שיפור אורח החיים תורם למטופלים עם התסמונת המטבולית?
נסיים במחקר שפיתח מודל ממוחשב לניבוי גיל המוח באמצעות דפוסי השינה.
בכותרות השבוע: צריכת משקאות חמים קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הוושט, אומגה 3 להפחתת הסיכון לאסתמה, אוכמניות למניעת טרשת עורקים, ההשפעה נוגדת הסרטן ונוגדת החמצון של ג'ינג'ר, ענבים להגנה על תאי הדם מפני נזקי קרינה וטכנולוגיה התומכת בשיפור הערך התזונתי של המזון.
בסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, הבוחנים את ההשפעה של תזונה צמחונית או טבעונית בהריון על המצב התזונתי של האם, תוצאות ההיריון ובריאות התינוק.
ראשית, מציגים החוקרים את ההנחיות התזונתיות לנשים בהריון באופן כללי:
בהמשך, מציגים את החוקרים את ההמלצות לנשים בהריון, הצורכות תזונה צמחונית וטבעונית:
בהמשך, מוצגים ממצאים ממחקרים הבוחנים את ההשפעה של תזונה צמחונית או טבעונית בהריון על:
בהמשך הסקירה דנים החוקרים בהתערבויות תזונתיות - לפני ההיריון, במהלך ההיריון ואחרי הלידה - המיועדות לשיפור איכות והרכב התזונה, על מנת להפחית את הסיכון לפגיעה בבריאות האם והעובר ובדגש על צריכת חלבון, הסיבים, חומצות שומן, אבץ, יוד, ברזל, סידן, ויטמין D וויטמין B12.
החוקרים מסכמים כי אמנם תזונה צמחונית או טבעונית עלולה להיות קשורה בסיכון מוגבר לחסרים תזונתיים, אך העדויות הקיימות מצביעות על כך שדפוסי תזונה אלה עשויים להיות בטוחים בתקופת ההיריון וההנקה, כל עוד נערכת התאמה ובקרה על רמת הצריכה של רכיבי התזונה החשובים.
Sebastiani G, et al. The Effects of Vegetarian and Vegan Diet during Pregnancy on the Health of Mothers and Offspring. Nutrients. 2019 Mar 6;11(3). pii: E557.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30845641
במחקר תצפיתי, שבוצע בניו-זילנד, נבדק הקשר בין צריכת הסידן בתזונה לבין קצב הירידה במסת העצם, בקרב נשים מעל גיל 65, שאינן מקבלות טיפול לאוסטאופורוזיס. בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת הסידן בתזונה לבין צפיפות העצם בתחילת המחקר בקרב כלל המשתתפות (1,994 נשים), כאשר השינוי בצפיפות העצם נבדק רק בקרב הנשים בקבוצת הפלסבו שלא נטלו תוספי סידן (698 נשים). צפיפות והרכב העצם נמדדו 3 פעמים לאורך 6 שנים.
בניתוח חתך נמצא כי צריכת הסידן הממוצעת בתזונה הייתה 886 מ"ג ליום, כאשר צריכת התזונה לא הייתה קשורה לצפיפות העצם, גם כשבוצעה התאמה סטטיסטית לגיל, גובה, משקל, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, עישון וטיפול הורמונלי חליפי. כמו כן, לא נמצא קשר בין צריכת הסידן לבין הירידה במסת העצם לאורך זמן או לשינוי בהרכב העצם. נשים שנמצאו עם הצריכה הגבוהה ביותר של סידן בתזונה (1361 מ״ג) איבדו את אותה מסת עצם בתקופה של 6 שנים, בדומה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר (469 מ״ג).
החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לכך שצריכת הסידן בתזונה קשורה בקצב הירידה במסת העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר ולכן לא מצופה כי אסטרטגיות המיועדות להגברת צריכת הסידן יפחיתו את השכיחות של אוסטאופורוזיס באוכלוסייה זו.
המחקר מומן על ידי קרנות מחקר בניו-זילנד.
הערת מערכת: חשוב לזכור כי התזונה בניו-זילנד מבוססת בשר ומוצרי חלב ופחות ירקות (הם יקרים יותר מבשר...). החוקרים היו צריכים לבחון את הקשר בין מקורות המזון לסידן ולא רק לבודד את הסידן. כך, ניתן היה לחזק את ההשערה כי מוצרי חלב ובשר אינם תורמים לשמירה על צפיפות העצם, בשל תכולה גבוהה של זרחן וחלבון.
Bristow SM, et al. Dietary calcium intake and bone loss over 6 years in osteopenic postmenopausal women.J Clin Endocrinol Metab. 2019 Mar 21. pii: jc.2019-00111.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30896743
בסקירה בת שני חלקים בוחנים החוקרים את תפקיד התזונה ורכיבים טבעיים בטיפול ביתר לחץ דם.
בחלקה הראשון של הסקירה מוצגים הנתונים האפידמיולוגיים והפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם, וכן ההשפעה של עקה חמצונית, פעילות דלקתית ופגיעה בתפקוד בפעילות החיסונית של כלי הדם. החוקרים מסבירים כי ישנם רכיבים תזונתיים וטבעיים הגורמים להשפעה פיזיולוגית הדומה לטיפול תרופתי, וניתן לסווג אותם בהתאם לקבוצות התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם: קרא עוד.
Mark C. Houston. Treatment of Hypertension with Nutrition and Nutraceutical Supplements: Part 1. Alternative and Complementary Therapies. Volume: 24 Issue 6: December 10, 2018.
Mark C. Houston. Treatment of Hypertension with Nutrition and Nutraceutical Supplements: Part 2. Alternative and Complementary Therapies. Volume: 25 Issue 1: January 29, 2019.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה מהזן Clostridium butyricum בקרב חולי סרטן ריאות העוברים כימותרפיה. החוקרים מסבירים כי כימותרפיה פוגעת ברירית המעי וכתוצאה מכך גורמת להשפעות שליליות בדרכי העיכול, כאשר ידוע כי Clostridium butyricum מסייע להפחתת תסמינים של שלשול במצבים כמו מחלות מעי דלקתיות. במחקר זה נכללו 41 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת הפרוביוטיקה או לקבוצת הפלסבו. החל מיום אחד לפני הסבב הראשון של הכימותרפיה, המשתתפים קיבלו 3 טבליות, כל אחת במינון 420 מ"ג - של פרוביוטיקה או פלסבו - 3 פעמים ביום למשך 3 שבועות. בדיקות דם ודגימות צואה נאספו בתחילת המחקר ובסיומו.
נמצא כי קרא עוד.
Tian Y, Li M, Song W, Jiang R, Li YQ. Effects of probiotics on chemotherapy in patients with lung cancer.Oncol Lett. 2019 Mar;17(3):2836-2848.
בסקירה דנים החוקרים בשימוש המסורתי ובממצאים המחקריים בנוגע לשימוש בצמחי מרפא לטיפול בפרכוסים. ראשית, החוקרים מציגים רקע כללי ואת המאפיינים של פרכוסים מסוגים שונים, וכן מציינים כי דיאטה קטוגנית נמצאה יעילה להפחתת התדירות, המשך והחומרה של פרכוסים בקרב ילדים ומבוגרים. בהמשך, מפורטים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לשני צמחי המרפא העיקריים שנמצאו בעלי פעילות נוגדת פרכוסים (anticonvulsant) – קצח (Nigella sativa) וקנאביס (Cannabis sativa). בנוסף, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של שלוש פורמולות סיניות לטיפול באפילפסיה: קרא עוד.
Claire Zimmerman and Eric Yarnell. Herbal Medicines for Seizures. Alternative and Complementary Therapies. Dec 2018. Volume: 24 Issue 6: December 10, 2018.
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של מליסה (Melissa officinalis) ונפית (Nepeta menthoides) לטיפול בהפרעות שינה בקרב 67 משתתפים, המאובחנים עם אינסומניה. בכל ערב למשך 4 שבועות המשתתפים צרכו 3 כמוסות המכילות בסה"כ 1,000 מ"ג מליסה ו-400 מ"ג נפית, או פלסבו. יעילות הטיפול הוערכה באמצעות המדדים ISI להערכת חומרת אינסומניה ו-PSQI להערכת איכות השינה, וכן יומן שינה שמילאו המשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
Ranjbar M, et al. Efficacy of a Combination of Melissa officinalis L. and Nepeta Menthoides Boiss. & Buhse on Insomnia: A Triple-Blind, Randomized Placebo-Controlled Clinical Trial. J Altern Complement Med. 2018 May 9.
בסקירה ומטה-אנליזה מוצגות העדויות לגבי היעילות הקלינית של מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), בשילוב טיפול בנוגדי קרישה (קלופידוגרל), בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית. בסקירה נכללו 22 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 2,587 משתתפים. אופן נטילת המרווה השתנה ממחקר למחקר (דרך הוריד או פומי). מינון המרווה הפומי היומי נע בין 60 מ״ג ל-21.5 גרם.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Zhang Z, et al. A Review of Danshen Combined with Clopidogrel in the Treatment of Coronary Heart Disease.Evid Based Complement Alternat Med. 2019 Feb 19;2019:2721413.
בסקירה שיטתית מעריכים החוקרים את העדויות הקליניות לגבי ההשפעה המרגיעה של ארומתרפיה בשלב הלידה הראשון. בסקירה נכללו 16 מחקרים אקראיים מבוקרים (מהם 12 מחקרים נערכו באיראן), בהם סה"כ 1,891 נשים. השימוש בארומתרפיה נעשה בשיטות שונות, כולל הרחה, עיסוי, אמבט רגליים, בריכת לידַה או נקודות דיקור. השמן השכיח ביותר בו נעשה שימוש כשמן בודד או בתערובת היה לבנדר, כאשר שמנים נוספים בהם נעשה שימוש כללו ורד, מרווה, גרניום, לבונה, קמומיל, תפוז מר, תפוז, מנטה, מנדרין, יסמין וציפורן. קבוצת הביקורת במחקרים השונים קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד או פלסבו או שנערכה השוואה בין ההשפעה של שמנים שונים. באופן כללי, ברוב המחקרים נמצא כי קרא עוד.
Ghiasi A, Bagheri L, Haseli A. A Systematic Review on the Anxiolytic Effect of Aromatherapy during the First Stage of Labor. J Caring Sci. 2019 Mar 1;8(1):51-60.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות הקליניות בנוגע להשפעה של כורכומין על התפקוד הקוגניטיבי. בסקירה נכללו שישה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 289 משתתפים. בשלושה מחקרים נבדקה היעילות של כורכומין בקרב קשישים, בשני מחקרים בקרב חולי אלצהיימר ובמחקר אחד בקרב חולי סכיזופרניה. במחקרים השונים נעשה שימוש במגוון תוספים, כאשר טווח המינונים נע בין 80 מ"ג ל-4 גרם ליום ומשך ההתערבות נע בין ארבעה שבועות ל-18 חודשים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Zhu LN, et al. Curcumin intervention for cognitive function in different types of people: A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2019 Mar;33(3):524-533.
בסקירה מוצגים הממצאים העדכניים בנוגע להשפעה של צריכת תוסף חלבון (מי גבינה או קזאין) לפני השינה על סינתזת החלבון בשריר ועל התגובה לאימון גופני. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים (בעיקר ממחקרים קליניים) לגבי העיכול והספיגה של חלבון הנצרך לפני השינה, ההשפעה על התאוששות השריר, וההשפעה על התיאבון. בנוסף, החוקרים דנים בפיזור צריכת החלבון במהלך היום ובהשפעות ארוכות הטווח של צריכת חלבון לפני השינה. מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Snijders T, et al. The Impact of Pre-sleep Protein Ingestion on the Skeletal Muscle Adaptive Response to Exercise in Humans: An Update. Front Nutr. 2019 Mar 6;6:17.
בסקירה של מחקרים קליניים דנים החוקרים בקשר בין תזונה צמחונית והפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, תוך התייחסות לכך שלא כל המזונות מהצומח הינם בעלי ערך בריאותי. במסגרת הסקירה מגדירים החוקרים מהי דיאטה צמחונית ודיאטה טבעונית ומהי השְפעתן על הסיכון הקרדיווסקולרי וכן דנים באיכות של החלבון והשומן בתזונה בהתייחס לסיכון הקרדיווסקולרי. בהמשך, מוצג הרעיון של דפוס בריא לעומת לא בריא של תזונה המבוססת מזון מן הצומח ובהשְפעתם של דפוסים אלה על מדדי הסיכון הקרדיו-מטבוליים.
החוקרים מסבירים כי מחקרים רבים הגדירו תזונה מן הצומח כהימנעות מוחלטת ממזונות מן החי, כאשר מחקרים אחרים כוללים גם דפוסי תזונה המכילים כמות נמוכה של מזונות מן החי (כגון הדיאטה הים-תיכונית). עם זאת, רק מחקרים מעטים התייחסו לאיכות התזונה מהצומח. במחקרים אלה נמצא כי: קרא עוד.
Hemler EC, Hu FB. Plant-Based Diets for Cardiovascular Disease Prevention: All Plant Foods Are Not Created Equal. Curr Atheroscler Rep. 2019 Mar 20;21(5):18.
במחקר קליני (לא מבוקר) הוערכה השְפעתה של תכנית לשיפור אורח החיים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו משתתפים בתוכנית MetFit של אוניברסיטת מישיגן ומטרותיו היו לבחון את השכיחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית בקרב משתתפי התוכנית ולבחון את ההשפעה של התוכנית על משקל הגוף ועל מדדים מטבוליים ופעילות הכבד. משך התוכנית היה 12 או 24 שבועות והיא כללה:
במחקר נכללו 403 מטופלים שהשתתפו בתוכנית בין השנים 2008-2016, מהם 253 מטופלים השלימו 12 שבועות ו-150 מטופלים השלימו 24 שבועות. הגיל החציוני של המשתתפים היה 54 וה-BMI החציוני היה 37.4. מבין כלל המשתתפים, 47.6% אובחנו עם כבד שומני, כאשר משתתפים אלה היו מאופיינים בגיל צעיר יותר, במשקל גבוה יותר ובמדדים מטבוליים גבוהים יותר.
להלן סיכום הממצאים בסיום התוכנית: קרא עוד.
Konerman MA, et al. Impact of a structured lifestyle programme on patients with metabolic syndrome complicated by non-alcoholic fatty liver disease. Aliment Pharmacol Ther. 2019 Feb;49(3):296-307.
במחקר פותח מודל ממוחשב לניבוי גיל המוח באמצעות דפוסי השינה. החוקרים מסבירים כי הפעילות החשמלית במוח (EEG) במהלך השינה משתנה עם הגיל, כאשר ניתן להגדיר שינויים אלה כ"גיל המוח". השוואה בין גיל המוח והגיל הכרונולוגי מספקת מידע מידת ההזדקנות. המודל פותח באמצעות שני מאגרי נתונים גדולים, הכוללים את נתוני השינה של 2,532 משתתפים בגילאי 18-80 ושל 1,974 משתתפים בגילאי 40-80. על סמך המודל, החוקרים מראים כי קרא עוד.
Sun H, et al. Brain age from the electroencephalogram of sleep. Neurobiol Aging. 2019 Feb;74:112-120.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר עוקבה, בו נכללו כ-50,000 משתתפים, אשר אחריהם נערך מעקב של כ-10 שנים, נמצא כי צריכה של מעל ל-700 מ"ל ליום תה בטמפרטורה של 60 מעלות לפחות הייתה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן הוושט.
Islami F, et al. A prospective study of tea drinking temperature and risk of esophageal squamous cell carcinoma. Int J Cancer. 2019 Mar 20.
במחקר חתך, בו נכללו 642 משתתפים, נמצא כי רמות גבוהות יותר בדם של חומצות שומן אומגה 3 מסוג EPA ו-DPA היו קשורות בסיכון נמוך יותר לתסמיני אסתמה ואילו אומגה 6 בסיכון גבוה יותר.
Adams S, Lopata AL, Smuts CM, Baatjies R, Jeebhay MF. Relationship between Serum Omega-3 Fatty Acid and Asthma Endpoints. Int J Environ Res Public Health. 2018 Dec 25;16(1). pii: E43.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים וממחקרים בחיות מעבדה, המצביעים על הפוטנציאל של אוכמניות למניעת טרשת עורקים.
Wu X, Wang TTY, Prior RL, Pehrsson PR. Prevention of Atherosclerosis by Berries: The Case of Blueberries. J Agric Food Chem. 2018 Sep 5;66(35):9172-9188.
במחקר מעבדה הודגמה הפעילות נוגדת הסרטן ונוגדת החמצון של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) כנגד תאי סרטן צוואר הרחם וסרטן השד.
Ansari JA, Ahmad MK, Khan AR, Fatima N, Khan HJ, Rastogi N, Mishra DP, Mahdi AA. Anticancer and Antioxidant activity of Zingiber officinale Roscoe rhizome. Indian J Exp Biol. 2016 Nov;54(11):767-773.
במחקר מעבדה, בו נעשה שימוש בדגימות דם שנלקחו ממתנדבים בריאים, נמצא כי מיצוי ענבים היה יעיל להגנה על תאי הדם מפני נזקי קרינה, בעיקר מיצוי זרעי הענבים.
Singha I, Das SK. Grape extract protects against ionizing radiation-induced membrane alterations in Red Blood Cells. Indian J Exp Biol. 2016 Nov;54(11):735-44.
במחקר מעבדה מדגימים החוקרים כי ניתן לשמור על רכיבים פנולים המופקים מעלי זית באמצעות טכנולוגיה של ננו-ליפוזומים ובכך לשפר את היישום שלהם במוצרי מזון כגון יוגורט.
Tavakoli H, Hosseini O, Jafari SM, Katouzian I. Evaluation of Physicochemical and Antioxidant Properties of Yogurt Enriched by Olive Leaf Phenolics within Nanoliposomes. J Agric Food Chem. 2018 Sep 5;66(35):9231-9240.
