את החלק הראשון של סקירת המחקרים השבועית שלנו נקדיש לתזונה בהריון והשְפעתה על האם והתינוק, כולל דיאטת DASH עבור נשים בהריון הסובלות מיתר לחץ דם הריוני או כרוני.
את החלק השני של הסקירה נקדיש למחקרים בתחום הסוכרת:
האם צמח אסטרגלוס יעיל לטיפול במחלת כליות סוּכרתית?
האם קצח יעיל לאיזון רמות הגלוקוז בדם?
האם לתוסף כורכומין השפעה מיטיבה בקרב חולי סוכרת סוג 2?
ומהי התרומה של תוספי חומצה פולית לאיזון רמות הגלוקוז בדם?
החלק השלישי של הסקירה כולל מגוון מחקרים בנושאים שונים:
אילו צמחי מרפא מתאימים לטיפול במחלות כבד?
האם תוספי פיטוסטרוֹלים יעילים להרזיה?
כיצד פרוביוטיקה עשויה לתרום להפחתת התגובה לסטרס?
מהי ההשפעה של פרה-ביוטיקה בקרב מבוגרים עם הפרעות עיכול?
אילו מזונות בעלי השפעה נוגדת-דיכאון?
האם רמת ויטמין B6 נמוכה קשורה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית?
מהם עקרונות הדיאטה הקטוגנית לטיפול באפילפסיה?
והאם צריכה גבוהה של מיצי פירות טבעיים קשורה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת?
בכותרות השבוע: ריכוז גבוה של חומצות שומן רווי ארוכות שרשרת קשור בסיכון מופחת לסוכרת סוג 2, פוֹליפנוֹלים לטיפול במחלות כבד, שילוב אנטיביוטיקה ודיאטה קטוגנית לטיפול בגליובלסטומה, מיצוי עלי זית להגברת התגובה החיסונית, שימוש בתרופות ממשפחת PPI קשור בסיכון מוגבר לתמותה ושמן שומר כנגד קנדידה.
להלן שתי סקירות ומחקר קליני אחד, העוסקים בקשר בין דפוסי התזונה לפני ובמהלך ההריון לבין תוצאות ההריון לאם ותוצאות הלידה.
בסקירה הראשונה הוערך הקשר בין דפוס התזונה לפני ההריון ובמהלכו לבין הפרעות של יתר לחץ דם וסוכרת הריונית - שני סיבוכים שכיחים בהריון, להם עלולות להיות השפעות קצרות וארוכות טווח על אם ולתינוק. בסקירה נכללו שמונה מחקרים להערכת הקשר ליתר לחץ דם ואחד עשר מחקרים להערכת הקשר לסוכרת הריונית (גם מחקרי עוקבה וגם מחקרים מבוקרים). בהתבסס על עדויות מוגבלות, בעיקר מנשים לבנות עם גישה לטיפול רפואי, החוקרים מראים כי דפוס תזונה, המבוסס בעיקרו על מזונות מן הצומח ודגים - כולל צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, דגים ושמנים מהצומח, וצריכה נמוכה של בשר ודגנים מלוטשים - קשור בסיכון נמוך יותר להפרעות של יתר לחץ דם, כולל רעלת הריון ויתר לחץ דם הריוני. בנוסף, קיימות עדויות מוגבלות אך עקביות לכך שדפוס תזונה מסוג דומה לזה שהוזכר לעיל - צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות ודגים וצריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד - קשור בסיכון נמוך יותר לסוכרת הריונית. עם זאת, החוקרים מציינים כי אין מספיק עדויות בהתייחס לנשים מקבוצות אתניות שונות או ממצב סוציו-אקונומי נמוך.
בסקירה השנייה הוערך הקשר בין דפוס התזונה לפני ובמהלך ההריון לבין התפתחות העובר ותוצאות הלידה. בסקירה נכללו אחד עשר מחקרים להערכת הקשר לצמיחת העובר ו-21 מחקרים להערכת הקשר למשקל הלידה (גם מחקרי עוקבה וגם מחקרים מבוקרים). מהסקירה עולה כי קיימות עדויות מוגבלות אך עקביות לכך שתזונה במהלך ההריון - הכוללת צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, זרעים ומאכלי ים (רק לפני הלידה) וצריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד ושל מזון מטוגן - קשורה בסיכון נמוך יותר ללידה מוקדמת. עם זאת, החוקרים מציינים כי עיקר העדויות מבוססות על נשים לבנות עם גישה לטיפול רפואי. על בסיס העדויות הקיימות לא ניתן להסיק לגבי הקשר בין דפוס התזונה לפני ובמהלך ההריון לבין משקל הלידה, בשל ממצאים שאינם עקביים והעדר סטנדרטיזציה בהתאמת משקל הלידה לגיל ההריון ולמין העובר, וכן שונות במערכי המחקר, במתודולוגיה ובהתאמה למשתנים מתערבים. בנוסף, לא ניתן להסיק לגבי הקשר בין התזונה לפני ההריון לשני המדדים שהוערכו.
ניתן לסכם כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה עשוי לתרום להפחתת הסיכון ליתר לחץ דם ולסוכרת הריון וכן להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בסין, הוערכה היעילות של דיאטה DASH עבור נשים בהריון הסובלות מיתר לחץ דם הריוני או כרוני. במחקר נכללו 85 נשים עד שבוע 28 להריון אשר הוקצו אקראית לקבוצת ההתערבות שצרכה דיאטת DASH או לקבוצת הביקורת שצרכה דיאטה מאוזנת בעלת הרכב תזונתי דומה. המעקב אחר המשתתפות נערך עד ללידה, כאשר התוצאות הקליניות שהוערכו כללו את שבוע ההריון בלידה, אופן הלידה, דימום לאחר הלידה ולחץ הדם וכן השיעור של הנשים עם רעלת הריון בטרימסטר השני והשלישי. בנוסף הוערכו מדדי הלידה של התינוק, כולל לידה מוקדמת, משקל ואורך התינוק וציון אפגר.
נמצא כי בקרב נשים שצרכו דיאטת DASH היה שיעור נמוך יותר באופן מובהק של רעלת הריון (43% לעומת 66%), לידה מוקדמת (0% לעומת 20%) ותינוקות במשקל לידה נמוך (2% לעומת 20%). בנוסף, נמצאו הבדלים מובהקים בשבוע ההריון בלידה (שבוע 38.95 לעומת 37.74) ובאורך התינוק (49.83 לעומת 49.07 ס"מ). לא נמצאו הבדלים מובהקים במדדים הנוספים שהוערכו. החוקרים מסכמים כי דיאטת DASH עשויה להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור התוצאות הקליניות בקרב נשים בהריון הסובלות מיתר לחץ דם.
Raghavan R, et al. Dietary patterns before and during pregnancy and maternal outcomes: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):705S-728S.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982868
Raghavan R, et al. Dietary patterns before and during pregnancy and birth outcomes: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2019 Mar 1;109(Supplement_7):729S-756S
. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30982873
Jiang F, et al. The efficacy of the Dietary Approaches to Stop Hypertension diet with respect to improving pregnancy outcomes in women with hypertensive disorders. J Hum Nutr Diet. 2019 Apr 3.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30941817
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) כטיפול תומך במחלת כליות סוּכרתית. בסקירה נכללו 66 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 4,785 מטופלים, אשר בדקו את ההשפעה של טיפול משולב - הכולל אסטרגלוס וטיפול הקונבנציונאלי - בהשוואה לטיפול הקונבנציונאלי בלבד. מניתוח הנתונים עולה כי:
החוקרים מסכמים כי אומנם העדויות הן באיכות מתודולוגית נמוכה, אולם הן מצביעות על כך ששילוב אסטרגלוס בטיפול עשוי לתרום להפחתת המדדים של מחלת כליות על רקע סוכרת. עם זאת, נדרשים מחקרים מבוקרים באיכות גבוהה על מנת לאשש את היעילות והבטיחות של אסטרגלוס, במיוחד בנטילה פומית.
Zhang, et al. Astragalus membranaceus (Huang Qi) as adjunctive therapy for diabetic kidney disease: An updated systematic review and meta-analysis. J Ethnopharmacol. 2019 Apr 27;239:111921.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31034954
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים נבדקה התרומה של תוספי קצח (Nigella sativa) לאיזון רמות הגלוקוז בדם. בסקירה נכללו 21 מחקרים, מהם 17 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,374 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים - כולל סוכרת סוג 2, התסמונת המטבולית, נפרופתיה סוּכרתית, שמנות, יתר שומנים בדם ועוד. בשנים עשר מהמחקרים נעשה שימוש באבקת קצח במינון של 0.5 עד 5 גרם ליום, במחקר אחד נעשה שימוש בתה קצח במינון 5 גרם ליום ובשמונה מחקרים נעשה שימוש בשמן קצח במינון 1 עד 5 מ"ל ליום. משך ההתערבות במחקרים השונים נע בין שבועיים לשנה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Askari G, Rouhani MH, Ghaedi E, Ghavami A, Nouri M, Mohammadi H. Effect of Nigella sativa (black seed) supplementation on glycemic control: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Phytother Res. 2019 May;33(5):1341-1352.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף כורכומין בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 44 מטופלים, אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף במינון 1.5 גרם ליום, או פלסבו - למשך 10 שבועות. כל כמוסה של 500 מ"ג מהתוסף הכילה 440 מ"ג כורכומינואידים ו-38 מ"ג שמן כורכום.
נמצא כי קרא עוד.
Adibian M, Hodaei H, Nikpayam O, Sohrab G, Hekmatdoost A, Hedayati M. The effects of curcumin supplementation on high-sensitivity C-reactive protein, serumadiponectin, and lipid profile in patients with type 2 diabetes: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Phytother Res. 2019 May;33(5):1374-1383.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי חומצה פולית על התנגודת לאינסולין ועל הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי ידועים מנגנונים שונים, הקושרים בין רמת הומוציסטאין גבוהה לבין תנגודת לאינסולין וסוכרת סוג 2; חומצה פולית תורמת להורדת רמת ההומציסטאין אולם הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס להשפעה על תנגודת לאינסולין וסוכרת סוג 2 אינם עקביים.
בסקירה נכללו 29 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 22,250 משתתפים, אשר בדקו את ההשפעה של תוסף חומצה פולית - לבד או בשילוב ויטמיני B נוספים - על מדדי הגלוקוז, בהשוואה לפלסבו. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Lind MV, Lauritzen L, Kristensen M, Ross AB, Eriksen JN. Effect of folate supplementation on insulin sensitivity and type 2 diabetes: a meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2019 Jan 1;109(1):29-42.
בסקירה מפורטות העדויות בנוגע לצמחי מרפא בעלי פעילות מגינה על הכבד, כולל רכיביהם הפעילים ומנגנוני הפעולה שלהם, במטרה לבחון את חשיבותם לטיפול במחלות כבד כרוניות (כגון שחמת הכבד, הפטיטיס וכבד שומני) ולהוות בסיס למחקרים עתידיים.
החוקרים מציינים כי על פי ארגון הבריאות העולמי, כשלושת רבעים מאוכלוסיית העולם עושה שימוש בצמחי מרפא וברפואה מסורתית לטיפול במחלות שונות, כולל מחלות כבד. מהסקירה עולה כי קיים מגוון רחב של טיפולים צמחיים, הניתנים כטיפול רפואי עיקרי או כטיפול משלים בשילוב עם הטיפול הרפואי הקונבנציונאלי. החוקרים מפרטים את הממצאים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס למספר גדול של צמחי מרפא לטיפול במחלות כבד כגון הפטיטיס או שחמת הכבד, ביניהם: קרא עוד.
Daniyal M, et al. Prevalence and current therapy in chronic liver disorders. Inflammopharmacology. 2019 Apr;27(2):213-231.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של נתונים ממחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי פיטוסטרוֹלים ופיטוסטנולים על מדדים אנתרופומטריים XXX. בסקירה נכללו 79 מחקרים, בהם נכללו משתתפים בריאים וכן משתתפים עם יתר שומנים בדם או תסמונת מטבולית. במחקרים שונים ניתנו מגוון תוספים בצורת כמוסות או כמזון מועשר ומשך ההתערבות היה 3 עד 52 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Ghaedi E, et al. Possible anti-obesity effects of phytosterols and phytostanols supplementation in humans: A systematic review and dose-response meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2019 May;33(5):1246-1257.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על התגובה העצבית למצב של סטרס חברתי. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות, המצביעות על הקשר מעי-מוח המתקיים באמצעות מנגנונים עצביים, אנדוקריניים וחיסוניים. ממצאים קודמים הראו שהחיידק מהזן Bifidobacterium longum 1714™ תרם להפחתת תגובת הקורטיזול והסטרס במשתתפים בריאים במצב של סטרס אקוטי, כאשר במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה על פעילות המוח. במחקר נכללו 40 מתנדבים בריאים, אשר קיבלו את התוסף במינון יומי של 1 מיליארד חיידקים, או פלסבו - למשך 4 שבועות. פעילות המוח נבדקה באמצעות MEG - הדמיה תפקודית של המוח.
נמצא כי קרא עוד.
המחקר מומן על ידי מענק מטעם האיחוד האירופי והחוקרים מדווחים על קשרים לחברת Alimentary Health Group, שסיפקה את התוסף.
Wang H, Braun C, Murphy EF, Enck P. Bifidobacterium longum 1714™ Strain Modulates Brain Activity of Healthy Volunteers During Social Stress. Am J Gastroenterol. 2019 Apr 17.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של פרה-ביוטיקה על התסמינים במערכת העיכול, איכות החיים ופלורת המעי - בקרב מבוגרים עם תסמונת המעי הרגיש או הפרעות מעי תפקודיות אחרות. בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 729 מטופלים, אשר קיבלו סוגים שונים של פרה-ביוטיקה - פרוקטנים מסוג אינולין (ITF), גלקטואוליגוסכרידים (GOS), גואר-גאם, פקטין - בהשוואה לפלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Wilson B, Rossi M, Dimidi E, Whelan K. Prebiotics in irritable bowel syndrome and other functional bowel disorders in adults: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2019 Apr 1;109(4):1098-1111.
בסקירה שיטתית נבדק מהם מקורות המזון העשירים ביותר בערכים תזונתיים בעלי השפעה נוגדת דיכאון. החוקרים גיבשו רשימה של רכיבים נוגדי דיכאון בהתבסס על 34 רכיבים תזונתיים שנמצאו בספרות המדעית כחיוניים לגוף האדם. באמצעות מאגר הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי, החוקרים זיהו מזונות בעלי תכולה גבוהה של לפחות רכיב נוגד דיכאון אחד וחישבו עבור כל מזון ציון נוגד דיכאון (AFS - Antidepressant Food Score). הציון ניתן באחוזים בהתאם לצריכה היומית המומלצת של כל רכיב תזונתי, בחלוקה למזונות מן החי ולמזונות מן הצומח.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
LaChance LR, Ramsey D. Antidepressant foods: An evidence-based nutrient profiling system for depression. World J Psychiatry. 2018 Sep 20;8(3):97-104.
במחקר אורך הוערך הקשר בין ריכוז ויטמין (B6 (pyridoxal-5 -phosphate בדם לבין התפקוד הקוגניטיבי. החוקרים מציינים כי למרות התפקיד המשמעותי של ויטמין B6 בהתפתחות הקוגניטיבית ובוויסות התפקוד העצבי, ישנם מחקרים מועטים העוסקים בהשְפעתו בתהליך ההזדקנות. במחקר נכללו 949 משתתפים בגילאי 45-75, אשר עברו הערכה קוגניטיבית בתחילת המחקר וכעבור שנתיים.
נמצא כי קרא עוד.
Palacios N, Scott T, Sahasrabudhe N, Gao X, Tucker KL. Lower Plasma Vitamin B-6 is Associated with 2-Year Cognitive Decline in the Boston Puerto Rican Health Study. J Nutr. 2019 Apr 1;149(4):635-641.
בסקר אינטרנטי, שהועבר במרכזי תזונה בבריטניה ואירלנד המיישמים את הדיאטה הקטוגנית לטיפול באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, נבדקו מהם העקרונות העומדים בבסיס היישום הקליני של הדיאטה הקטוגנית המותאמת (MKD - modified ketogenic diet) וכיצד היא שונה מפרוטוקולים אחרים של הדיאטה הקטוגנית. הסקר, שנערך על ידי קבוצת תזונאים מומחים בדיאטה הקטוגנית, כלל 35 שאלות והופץ ל-39 מרכזים.
את הסקר השלימו 18 מהמרכזים: שלושה-עשר מרכזים לטיפול בילדים, שלושה מרכזים לטיפול במבוגרים ושני מרכזים משולבים. כל המרכזים שהשיבו על הסקר ביססו את הדיאטה בהתאם להערכה של צריכת האנרגיה הכוללת של המטופל, ובהתאם לכך הרכב התזונה הממוצע היה 75% שומן, 5% פחמימות, כאשר צריכת החלבון ללא הגבלה. יעדי הצריכה של חלבון ושומן הוגדרו בהתאם למשקל המנה ומדדים ביתיים אחרים קרא עוד.
Martin-McGill KJ, et al. Understanding the core principles of a 'modified ketogenic diet': a UK and Ireland perspective. J Hum Nutr Diet. 2019 Jun;32(3):385-390.
כחלק ממחקר עוקבה גדול, העוסק בגורמי הסיכון לשבץ, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת משקאות ממותקים ומיצים המכילים 100% פרי לבין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו הנתונים של 13,440 מבוגרים מעל גיל 45, ללא היסטוריה של מחלות לב או סוכרת. צריכת משקאות ממותקים ומיצי פירות הוערכה באמצעות שאלוני תזונה וחושבה כאחוז מסך צריכת הקלוריות היומית ועל פי מנה של 340 מ"ל.
במהלך תקופת מעקב של 6 שנים בממוצע תועדו 1,000 מקרי תמותה מהם 168 מקרים כתוצאה ממחלת לב כלילית. הצריכה הממוצעת של משקאות מתוקים הייתה 8.4% מסך צריכת הקלוריות היומית – 4.4% שמקורם במשקאות ממותקים ו-4% במיצי פירות.
בהשוואה למשתתפים עם צריכה נמוכה של המשקאות משני הסוגים באופן כללי קרא עוד.
Collin LJ, et al. Association of Sugary Beverage Consumption With Mortality Risk in US Adults: A Secondary Analysis of Data From the REGARDS Study. JAMA Netw Open. 2019 May 3;2(5):e193121.
וכעת עוד כותרות...
בניתוח כולל של נתונים מ-12 מחקרי עוקבה, בהם כ-50,000 משתתפים, נמצא כי ריכוזים גבוהים יותר של חומצות שומן רוויות ארוכות שרשרת (arachidic acid, behenic acid, lignoceric acid) קשורים בסיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 2. חומצות שומן אלה נמצאות במזונות כמו בוטנים ואגוזי מקדמיה או מיוצרות אנדוגנית מחומצות שומן רוויות קצרות יותר.
Fretts AM, et al. Associations of circulating very-long-chain saturated fatty acids and incident type 2 diabetes: a pooled analysis of prospective cohort studies. Am J Clin Nutr. 2019 Apr 1;109(4):1216-1223.
בסקירה מסוכמים הממצאים העדכניים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעה ומנגנוני הפעולה של מגוון פוליפנוֹלים - כורכומין, קפאין וחומצה כלורוגנית, רזברטרול, EGCG, קוורצטין ועוד - בהתייחס לטיפול במחלות כבד, כולל פגיעה כבדית על רקע הרעלה, מחלת כבד על רקע צריכת אלכוהול, כבד שומני, הפטיטיס ויראלי, שחמת הכבד וסרטן הכבד.
Li S, et al. The Potential and Action Mechanism of Polyphenols in the Treatment of Liver Diseases. Oxid Med Cell Longev. 2018 Feb 4;2018:8394818.
במחקר, שנערך במודלים של עכברים, מראים החוקרים כי שילוב של האנטיביוטיקה (DON (6-diazo-5-oxo-L-norleucine- שהינה אנטגוניסטית לגלוטמין - יחד עם תזונה קטוגנית מוגבלת קלורית, הוביל להרס של תאי גליובלסטומה (סרטן המוח), להטבה בתסמינים וכן לשיפור משך ההישרדות, בעיקר כתוצאה משיפור יעילות העברת האנטיביוטיקה למוח.
Mukherjee P, Augur ZM, Li M, et al. Therapeutic benefit of combining calorie-restricted ketogenic diet and glutamine targeting in late-stage experimental glioblastoma. Commun Biol. 2019;2:200.
במחקר עוקבה, בו נכללו כ-200,000 משתתפים שהחלו להשתמש בתרופות סותרות חומצה, נמצא כי שימוש בתרופות מסוג PPI (מעכבי משאבות פרוטונים) היה קשור בסיכון מוגבר לתמותה כתוצאה ממחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות כרונית או סרטן בדרכי העיכול העליונות.
Xie Y, et al. Estimates of all cause mortality and cause specific mortality associated with proton pump inhibitors among US veterans: cohort study. BMJ. 2019 May 29;365:l1580.
במחקר מעבדה הודגמה הפעילות האנטי-פטרייתית של שמן אתרי שומר כנגד קנדידה אלביקנס, המהווה גורם להתפתחות זיהום פטרייתי בנרתיק.
Rasha H.Bassyouni, et al. Fennel oil: A promising antifungal agent against biofilm forming fluconazole resistant Candida albicans causing vulvovaginal candidiasis. Journal of Herbal Medicine, Volume 15, March 2019.
