בשר אדום ומעובד – מזיק או לא מזיק?
בפתח הסקירה השבועית שלנו סדרת מאמרים המסכמת ממצאים מעוררי מחלוקת.
לאחר מכן, נתמקד במערכת העיכול שלנו ונבדוק:
כיצד תזונה עתירת שומן עלולה להגביר את חדירות המעי?
האם לפשתן השפעה מיטיבה בקרב חולי קוליטיס?
מה מצב פלורת המעי של חולי קרוהן בנסיגה?
האם פעילות גופנית משפרת את בריאות העצם בקרב ילדים עם מחלות מעי דלקתיות?
האם תוסף אנזימים מסייע להקלה על דיספפסיה תפקודית?
והאם פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה מסייעות לשמירה על בריאות המעי?
כמו כן,
האם תוספי כורכומין מסייעים לשיפור תפקוד כלי הדם?
האם שקדים בתזונה מסייעים להפחתת גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים?
האם יוגה משפרת איכות חיים בקרב מטופלים עם מחלות ראומטיות?
מהו הפוטנציאל של טאי צ'י לטיפול בפרקינסון?
האם עלי מורינגה מסייעים לאיזון רמות הגלוקוז בדם?
והאם מטופלים עם מחלת כבד כרונית עלולים להיות בסיכון לתת-תזונה?
בכותרות השבוע:
פירות ארוניה לשיפור פרופיל השומנים בדם, צריכת ירקות ופירות לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי, ההשפעה נוגדת הסוכרת של לפה גדולה, כורכומין לשיפור היעילות של EGCG לטיפול ביתר שומנים בדם ופלבונואידים מאובליפיחה לטיפול במחלות נשימה.
בסדרת מאמרים, שפורסמו החודש בכתב העת Annals of Internal Medicine, מוצג סיכום העדויות וההמלצות בהתייחס להשפעה הבריאותית של צריכת בשר אדום ומעובד. המאמרים פורסמו על ידי קבוצת מומחים משבע מדינות, אשר העריכו את העדויות המחקריות הקיימות בתהליך מתודולוגי שיטתי ובהתאם לכללים המקובלים של קביעת חוזק ורמת הביטחון של הממצאים.
המסקנה הכללית של החוקרים היא כי אין תמיכה מחקרית לכך שלהפחתת הצריכה של בשר אדום ומעובד ישנה תועלת בריאותית, ולטענתם מבוגרים יכולים להמשיך ולצרוך בשר בהתאם להעדפות ולהרגלים האישיים. מסקנות אלה מבוססות על ארבע סקירות שיטתיות, בהן הוערכה ההשפעה הבריאותית של בשר אדום ומעובד על הבריאות, ועל סקירה שיטתית נוספת, העוסקת בערכים ובהעדפות האישיות הקשורים בתזונה ובריאות.
להלן פירוט הממצאים העיקריים:
החוקרים השונים קיבלו מימון מגופי בריאות לאומיים ובינלאומיים, כדוגמת ה- WHO, וכן תמיכה לא כלכלית, שאינה קשורה למחקר, ממיקרוסופט ואמאזון.
הערת מערכת: מחקר זה עורר מחלוקת גדולה בקהילה הרפואית, כולל חוקרים בהרווארד, שציינו כי ממצאי המחקר והמסקנות מנוגדים לקווים מנחים שסיפקו לאורך תקופה ארוכה מומחים בתחומי הרפואה השונים, שהמליצו לצמצם בצריכת בשר אדום ובשר מעובד עקב הקשר שמצאו בצריכה זאת עם סרטן והופעת מחלות לב וירידה בבריאות הלב. חשוב לציין כי ישנן הסתייגות וביקורת מטעם אנשי המקצוע בנוגע לפרשנות הסטטיסטית של הממצאים. כך למשל, הממצאים בנוגע לסוכרת סוג 2, אשר הוצגו כבעלי משמעות ירודה, אינם טריוויאלים כשמדובר במחלה כה נפוצה. כמו כן, ישנה ביקורת על המחקר הרנדומלי המבוקר היחיד עליו הם נשענו, אשר בדק מגוון מזונות עתירי שומן ולא בשר באופן מיוחד, ובכלל, התעלמות ממחקרים גדולים שקיימים ומפריכים את הממצאים שלהם.
אחד החשדות העולים הוא ניגוד עניינים, שכן החוקר הראשי, בראדלי ג׳ונסון, היה מעורב בעבר בקבוצה מסחרית גדולה, שכללה גם חברות תרופות וחברה לייצור בשר מעובד.
Johnston BC, et al. Unprocessed Red Meat and Processed Meat Consumption: Dietary Guideline Recommendations From the Nutritional Recommendations (NutriRECS) Consortium. Ann Intern Med. 2019 Oct 1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31569235
Zeraatkar D, et al. Effect of Lower Versus Higher Red Meat Intake on Cardiometabolic and Cancer Outcomes: A Systematic Review of Randomized Trials. Ann Intern Med. 2019 Oct 1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31569236
Vernooij RWM, et al. Patterns of Red and Processed Meat Consumption and Risk for Cardiometabolic and Cancer Outcomes: A Systematic Review and Meta-analysis of Cohort Studies. Ann Intern Med. 2019 Oct 1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31569217
Zeraatkar D, et al. Red and Processed Meat Consumption and Risk for All-Cause Mortality and Cardiometabolic Outcomes: A Systematic Review and Meta-analysis of Cohort Studies. Ann Intern Med. 2019 Oct 1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31569213
Han MA, et al. Reduction of Red and Processed Meat Intake and Cancer Mortality and Incidence: A Systematic Review and Meta-analysis of Cohort Studies. Ann Intern Med. 2019 Oct 1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31569214
Valli C, et al. Health-Related Values and Preferences Regarding Meat Consumption: A Mixed-Methods Systematic Review. Ann Intern Med. 2019 Oct 1.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31569219
בסקירה מוצגים המסלולים השונים בהם תזונה עתירת שומן, כדוגמת התזונה המערבית, עלולה לפגוע במחסום המעי ואת ההשפעות של כך על בריאות האדם. החוקרים מסבירים כי דופן המעי הינה המחסום הגדול ביותר בין הגוף והסביבה החיצונית. תפקידו, מעבר לספיגת רכיבי המזון, הינו להגן מפני חדירה של רעלנים וחיידקים. פגיעה במרכיבי מחסום המעי עלולה להגביר את החדירות של דופן המעי ולהוביל להתפתחות פתולוגיות שונות, כגון מחלות מעי דלקתיות, דלקת מעי נמקית וצליאק. כיום, הולכות ומצטברות העדויות לכך שצריכה עודפת של שומנים עלולה להגביר את חדירות המעי בדרכים שונות, למשל:
החוקרים מסכמים כי אמנם יש להמשיך ולבחון את התפקיד המדויק של תזונה עתירת שומן בחדירות המעי, אולם העדויות הקיימות מצביעות על קשר חזק בין תזונה לבין מחלות מעי.
Rohr MW, Narasimhulu CA, Rudeski-Rohr TA, Parthasarathy S. Negative Effects of a High-Fat Diet on Intestinal Permeability: A Review. Adv Nutr. 2019 Jul 3. pii: nmz061.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31268137
במחקר אקראי מבוקר פתוח, שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה של זרעי פשתן ושל שמן פשתן על מדדים דלקתיים ומטבוליים ועל חומרת המחלה בקרב חולי קוליטיס. במחקר, שארך 12 שבועות, נכללו 90 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות:
נמצא כי קרא עוד.
Morshedzadeh N, et al. Effects of flaxseed and flaxseed oil supplement on serum levels of inflammatory markers, metabolic parameters and severity of disease in patients with ulcerative colitis. Complement Ther Med. 2019 Oct;46:36-43.
במחקר חתך נבדקו לראשונה מצב חיידקי המעי וייצור המוצין בקרב חולי קרוהן במצב של נסיגה. ברקע למחקר נמצאים ממצאים קודמים, המראים כי בקרב חולי קרוהן בנסיגה לא חל שיפור במאזן חיידקי המעי, מצב שעלול לעודד התלקחות מחודשת של המחלה. במחקר הנוכחי נכללו 18 חולי קרוהן וקבוצת ביקורת של 18 משתתפים בריאים, החיים באותו בית ולפיכך דומים במאפיינים הסביבתיים בעלי השפעה על חיידקי המעי (כגון היגיינה, תזונה, זיהום אוויר ועוד).
נמצא כי קרא עוד.
Magro DO, et al. Remission in Crohn's disease is accompanied by alterations in the gut microbiota and mucins production. Sci Rep. 2019 Sep 13;9(1):13263.
במחקר חתך נבדק הקשר בין פעילות גופנית לבין מדדי צפיפות העצם ואיכות החיים, בקרב ילדים עם מחלות מעי דלקתיות. במחקר נכללו 84 ילדים בני כ-14 בממוצע, מרביתם במצב של נסיגה (62 מהילדים). צפיפות העצם נמדדה באמצעות DEXA ורמת הפעילות הגופנית הוערכה באמצעות מד תאוצה במשך שבעה ימים רצופים. בנוסף, המשתתפים מילאו שאלון להערכת איכות החיים וכן יומן אכילה במשך שלושה ימים רצופים.
נמצא כי קרא עוד.
Vanhelst J, et al. Physical activity is associated with improved bone health in children with inflammatory bowel disease. Clin Nutr. 2019 Jul 26.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות והבטיחות של תוסף אנזימים להקלה על דיספפסיה תפקודית. במחקר נכללו 40 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו למשך 60 יום. התוסף ®DigeZyme מכיל חמישה אנזימי עיכול (עמילאז, פרוטאז, צלולאז, לקטאז וליפאז) וניטל במינון של 50 מ"ג * 3 פעמים ביום.
נמצא כי קרא עוד.
Majeed M, et al. Evaluation of the Safety and Efficacy of a Multienzyme Complex in Patients with Functional Dyspepsia: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. J Med Food. 2018 Nov;21(11):1120-1128.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לתרומה של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה לבריאות המעי, תוך התייחסות למנגנוני הפעולה המעורבים. במסגרת הסקירה דנים החוקרים במפורט בפעילות של פרוביוטיקה במעי: השפעה על הפעילות החיסונית, השפעה על חיידקי המעי, ייצור חומצות אורגניות, יצירת סביבה תחרותית לחיידקי המעי, שיפור מחסום המעי, השפעה על מבנה הרקמות, תמיכה בייצור מולקולות קטנות בעלות השפעה מערכתית, וייצור אנזימים. כמו כן, דנים החוקרים בפעילות של פרה-ביוטיקה במעי: הגנה מפני פתוגנים, איזון חיסוני, הגברת ספיגת מינרלים, שיפור תנועתיות המעי, השפעה מטבולית, ושיפור רמת השובע.
המסקנה העיקרית העולה מהסקירה הינה כיקרא עוד.
Sanders ME, et al. Probiotics and prebiotics in intestinal health and disease: from biology to the clinic. Nat Rev Gastroenterol Hepatol. 2019 Oct;16(10):605-616.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על תפקוד כלי הדם. בסקירה נכללו עשרה מחקרים, בהם 765 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל שמנות, סוכרת סוג 2, אלרגיות, דיכאון או יתר שומנים בדם. במחקרים השונים נעשה שימוש במגוון תוספים ומינונים למשך 4-24 שבועות.
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד.
Hallajzadeh J, et al. The effects of curcumin supplementation on endothelial function: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2019 Aug 18.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. בסקירה נכללו 15 מחקרים, בהם 534 משתתפים. בשמונה מהמחקרים נכללו משתתפים בריאים, ובשבעה מחקרים נכללו משתתפים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים. מינון השקדים שניתן במחקרים השונים היה 25-100 גרם/יום - כשקדים גולמיים או בשילוב במזונות שונים כגון עוגיות או חטיפים - למשך 4-16 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Lee-Bravatti MA, et al. Almond Consumption and Risk Factors for Cardiovascular Disease: A Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Controlled Trials. Adv Nutr. 2019 Jun 27.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שנערכה על ידי חוקרים מאוניברסיטה בברזיל, נבדקה ההשפעה של יוגה על איכות החיים של מטופלים עם מחלות ראומטיות. בסקירה נכללו 23 מחקרים התערבותיים, בהם 1,430 מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית (13 מחקרים), דלקת מפרקים שגרונית (4 מחקרים), פיברומיאלגיה (4 מחקרים) או תסמונת העייפות הכרונית (מחקר 1). במחקרים השונים נעשה שימוש בשיטות שונות של יוגה לתקופה של 6-12 שבועות, 1-6 אימונים בשבוע, כל אימון ארך 45-120 דקות. בשלושה עשר מהמחקרים נבדקה ההשפעה של יוגה בהשוואה לקבוצת ביקורת, בשלושה מחקרים נוספים ההשפעה נבדקה בהשוואה לאימון אחר ובשאר המחקרים נבדקה ההשפעה של יוגה בלבד ללא קבוצת השוואה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Sieczkowska SM, et al. Effect of yoga on the quality of life of patients with rheumatic diseases: Systematic review with meta-analysis. Complement Ther Med. 2019 Oct;46:9-18.
בסקירה שיטתית מעריכים החוקרים את איכות העדויות שנבדקו בסקירות קודמות בהתייחס לתרומה של טאי צ'י בקרב חולי פרקינסון. בסקירה נכללו עשר סקירות שיטתיות, שפורסמו בין השנים 2008-2017, כאשר איכות הסקירות ותהליכי ניתוח הנתונים הוערכו באמצעות הכלים המתודולוגיים המקובלים.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Kedzior KK, Kaplan I. Tai Chi and Parkinson's disease (PD): A systematic overview of the scientific quality of the past systematic reviews. Complement Ther Med. 2019 Oct;46:144-152.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לתפקיד של עלי מורינגה (Moringa oleifera) באיזון רמות הגלוקוז, תוך התייחסות למנגנוני הפעולה המעורבים:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Ahmad J, Khan I, Blundell R. Moringa oleifera and glycemic control: A review of current evidence and possible mechanisms. Phytother Res. 2019 Aug 19.
במחקר חתך בדקו החוקרים את השכיחות של תסמינים המשפיעים על התזונה, בקרב מטופלים עם מחלת כבד כרונית, וכן את הקשר בין תסמינים אלה לבין תת-תזונה ואיכות החיים. החוקרים מסבירים כי מטופלים עם מחלת כבד כרונית סובלים במקרים רבים מתסמינים הפוגעים ביכולת שלהם לאכול, וכתוצאה מכך עלולים להוביל לאיבוד משקל ולתת-תזונה. במחקר נכללו 133 מטופלים, המועמדים להשתלת כבד; מהם 90% דיווחו על לפחות תסמין אחד ו-51% דיווחו על 4 ומעלה תסמינים. התסמינים השכיחים ביותר היו יובש בפה (61%), כאבי בטן (58%), שלשול (45%) ובחילה (41%). על פי הקריטריון המקובל, החוקרים קבעו כי 32% מהמטופלים נמצאים במצב של תת-תזונה. מטופלים אלה היו בעלי נטייה גבוהה יותר לסבול מתסמינים ודיווחו על איכות חיים נמוכה יותר. עוד נמצא כי קרא עוד.
Lindqvist C, Slinde F, Majeed A, Bottai M, Wahlin S. Nutrition impact symptoms are related to malnutrition and quality of life - A cross-sectional study of patients with chronic liver disease. Clin Nutr. 2019 Aug 6.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שבעה מחקרים אקראיים מבוקרים נמצא כי צריכת פירות יער מסוג ארוניה (Aronia melanocarpa), העשירים באנתוציאנינים, הייתה מלווה בשיפור פרופיל השומנים בדם, כולל עלייה ב-HDL וירידה בכולסטרול הכללי וה-LDL.
Rahmani J, et al. The effect of Aronia consumption on lipid profile, blood pressure, and biomarkers of inflammation: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2019 Aug;33(8):1981-1990.
במחקר עוקבה נכללו 3,231 משתתפים בגילאי 18-30, אחריהם נערך מעקב במשך כ-25 שנה. נמצא כי צריכה גבוהה יותר של ירקות ופירות, מלבד תפוחי אדמה ומיצי פירות שהינם דלים בסיבים, הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר.
Mao X, et al. Intake of Vegetables and Fruits Through Young Adulthood Is Associated with Better Cognitive Function in Midlife in the US General Population. J Nutr. 2019 Aug 1;149(8):1424-1433.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים בהתייחס להשפעה נוגדת הסוכרת של לפה גדולה (Arctium lappa) ורכיביה הפעילים, בדגש על שיפור איזון הגלוקוז, הפחתת תנגודת לאינסולין ופעילות נוגדת חמצון.
Annunziata G, et al. Arctium lappa contributes to the management of type 2 diabetes mellitus by regulating glucose homeostasis and improving oxidative stress: A critical review of in vitro and in vivo animal-based studies. Phytother Res. 2019 Sep;33(9):2213-2220.
במחקר, שנערך בקרב חולדות, מראים החוקרים כי כורכומין תורם לשיפור החדירות של EGCG, ומציעים כי תה משולב של כורכומין ו-EGCG הינו בעל פוטנציאל לטיפול ביתר שומנים בדם.
Pandit AP, Joshi SR, Dalal PS, Patole VC. Curcumin as a permeability enhancer enhanced the antihyperlipidemic activity of dietary green tea extract. BMC Complement Altern Med. 2019 Jun 13;19(1):129.
במחקר מעבדה מדגימים החוקרים את ההשפעה המגינה של פלבונואידים, המצויים באובליפיחה (Hippophae rhamnoides), כנגד תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה (כגון ברונכיטיס כרוני כתוצאה מזיהום, עישון או זיהום אוויר), ואת מנגנוני הפעולה המעורבים.
Ren QC, et al. Total flavonoids from sea buckthorn ameliorates lipopolysaccharide/cigarette smoke-induced airway inflammation. Phytother Res. 2019 Aug;33(8):2102-2117.
