בפתח הסקירה השבועית: שני מאמרים, שפורסמו על ידי חוקרים קנדיים, אודות אסטרטגיות טיפול נטורופתיות בחולים אונקולוגיים.
כמו כן, ממצאים חדשים בנושאים:
ההשפעה של דיאטה פליאוליתית על בריאות המעי,
הגבלת האכילה לשעות הבוקר תורמת לירידה בתיאבון,
תוספי ספירולינה לירידה במשקל,
תוסף צמחי יעיל לטיפול בדלקת שקדים אקוטית בקרב ילדים,
רפואה משלימה לטיפול בברונכיטיס אקוטית,
אלוורה לטיפול בתסמונת המטבולית,
תוספי ויטמיני B להקלה על סטרס,
ותזונה המבוססת על הצומח קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סוכרת סוג 2.
וכמה שאלות פתוחות,
האם הפחתת הצריכה של בשר אדום ומעובד קשורה בהישנות של קרוהן?
מהי התועלת של הדיאטה הים-תיכונית לנשים בהריון?
האם הגבלה קלורית משפרת את הבריאות הקרדיו-מטבולית?
מהו התפקיד של ארגינין בהריון ובהתפתחות העובר?
מהן הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של פורמולות כורכומין שונות?
בכותרות השבוע:
שמן קוקוס לשמירה על הבריאות הדנטלית,
תוסף מיצוי ענבים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,
שקדים לשיפור הרכב ומגוון חיידקי המעי,
פלבנונים מפירות הדר להגנה על המעי,
איכות ההנחיות לטיפול תזונתי בסוכרת הריון,
והפוטנציאל של ג'ינסנג לטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית.
בשני מאמרים, שפורסמו על ידי חוקרים קנדיים, מפורטים ממצאי סקר, שנערך בקרב רופאים נטורופתיים החברים בארגון Oncology Association of Naturopathic Physicians, בנוגע לאסטרטגיות טיפול נטורופתיות בשתי קבוצות של חולים אונקולוגיים. במאמר הראשון מוצגים הממצאים בהתייחס לטיפול בסרטן בקרב ילדים ובמאמר השני בהתייחס לטיפול בחולים עם גידולים בבית החזה והריאות.
הטיפול בסרטן בקרב ילדים: במסגרת הסקר המשיבים התבקשו לפרט את ההמלצות בארבעה תחומים: מוצרים טבעיים, תזונה, טיפול גופני ותמיכה מנטלית ורגשית. התקבלו 99 מענים, המאופיינים בשונות גדולה בהתייחס לניסיון הקליני וביכולת הטיפול בילדים עם סרטן.
החוקרים מסכמים כי סקר זה מדגיש מגוון התערבויות נטורופתיות בעלות פוטנציאל לטיפול בילדים חולי סרטן, ומספק בסיס להמשך המחקר בתחום.
הטיפול בגידולי בית החזה והריאות: במסגרת הסקר המשיבים התבקשו לפרט את ההמלצות לפני ואחרי הטיפול הניתוחי בארבעה תחומים: מוצרים טבעיים, תזונה, טיפול גופני ותמיכה מנטלית ורגשית. כמו כן, התבקשו לציין מהן המטרות הטיפוליות והתגובות ההדדיות האפשריות בין הטיפול האינטגרטיבי לטיפול הקונבנציונאלי. התקבלו 44 מענים (שיעור תגובה של 12.5%), כולם סיימו את לימודיהם במוסד אקדמי באמריקה הצפונית ומרביתם היו חברים ב-American Board of Naturopathic Oncology.
המשיבים המליצו באופן מובהק על יותר התערבויות לאחר ניתוח בהשוואה להתערבויות טרום-ניתוחיות.
ההתערבויות השכיחות ביותר כללו: פקטין מפירות הדר, ארניקה, אומגה 3, ויטמין D, פרוביוטיקה, פעילות גופנית, דיקור, מדיטציה, הפחתת סטרס, דיאטה בעלת אינדקס גלימי נמוך ודיאטה ים-תיכונית.
עשויות להיות מגוון תגובות הדדיות עם הטיפול הקונבנציונאלי - הכולל ניתוח, כימותרפיה ורדיותרפיה - כתלות בסוג ההתערבות ובמוצרים הטבעיים בהם נעשה שימוש.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים התערבויות נטורופתיות, בהן נעשה שימוש במסגרת הטיפול בחולים עם גידולי בית החזה והריאות, וכיצד ההתערבות האינטגרטיבית מותאמת לשלב הטיפול הקונבנציונאלי.
Psihogios A, Ennis JK, Seely D. Naturopathic Oncology Care for Pediatric Cancers: A Practice Survey. Integr Cancer Ther. 2019 Sep 30;18.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6769230/
Seely D, Ennis JK, McDonell E, Zhao L. Naturopathic Oncology Care for Thoracic Cancers: A Practice Survey. Integr cancer Ther. 2018 Mar 21;17(3):793–805.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6142094/
במחקר חתך, שנערך באוסטרליה, נבדק הקשר בין דפוס התזונה הפליאוליתי לבין מדדים של בריאות המעי, חיידקי המעי, והמטבוליט TMAO (מטבוליט המיוצר על ידי חיידקי המעי בעקבות פירוק כולין המצוי במזונות מהחי) הקשור בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו 44 משתתפים, אשר דיווחו על צריכת דיאטה פליאוליתית למשך יותר משנה, וקבוצת ביקורת של 47 משתתפים, שצרכו דיאטה סטנדרטית התואמת להנחיות התזונתיות. המשתתפים בקבוצת הדיאטה הפליאוליתית סווגו לשתי קבוצות בהתאם למידת ההיענות לדיאטה, בדגש על הגבלת דגנים ומוצרי חלב – היענות גבוהה או היענות חלקית. המדדים שנבדקו הותאמו לגיל, מין, צריכה קלורית ומסת השומן.
נמצא כי הרכב חיידקי המעי היה שונה בין הקבוצות, עם ריכוז גבוה יותר של חיידקים מהזן Hungatella, המייצרים TMA (שעובר חמצון והופך ל-TMAO) - בשתי הקבוצות שצרכו דיאטה פליאוליתית, בהשוואה לקבוצת הביקורת. רמת ה-TMAO הייתה גבוהה יותר בקרב המשתתפים עם היענות גבוהה לדיאטה הפליאוליתית, בהשוואה לקבוצה שאופיינה בהיענות חלקית ובהשוואה לקבוצת הביקורת, כאשר רמה גבוהה יותר הייתה קשורה בצריכה נמוכה יותר של דגנים מלאים.
החוקרים מסכמים כי למרות הקידום של דיאטה פליאוליתית לשיפור בריאות המעי, ממצאים אלו מצביעים על כך שבטווח הארוך היענות לדיאטה עלולה לפגוע בהרכב חיידקי המעי ולהגביר את רמת ה-TMAO בדם, כאשר סיבים תזונתיים ממקורות שונים ככל הנראה נדרשים לשמירה על בריאות המעי והבריאות הקרדיווסקולרית.
המחקר מומן על ידי גופים ממשלתיים באוסטרליה.
Genoni A, Christophersen CT, Lo J, et al. Long-term Paleolithic diet is associated with lower resistant starch intake, different gut microbiota composition and increased serum TMAO. Eur J Nutr. 2019;10.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31273523
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תזמון האכילה על התהליך המטבולי של המזון. החוקרים מסבירים כי אכילה בשעה מוקדמת יותר ובהתאמה לשעון הביולוגי מגבירה את הירידה במשקל, אולם לא ידוע האם השפעה זו נובעת מהגברת ההוצאה הקלורית או מהפחתת הצריכה הקלורית. במחקר נכללו 11 מבוגרים, אשר אכלו בשתי צורות תזמון - כל אחת למשך 4 ימים:
ביום הרביעי נמדדו ההוצאה הקלורית במשך 24 שעות וכן הפעילות של הורמונים הקשורים בתיאבון ובפעילות המטבולית. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Ravussin E, Beyl RA, Poggiogalle E, Hsia DS, Peterson CM. Early Time-Restricted Feeding Reduces Appetite and Increases Fat Oxidation But Does Not Affect Energy Expenditure in Humans. Obesity (Silver Spring). 2019;27(8):1244–1254.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי ספירולינה על מדדים של שמנות. בסקירה נכללו חמישה מחקרים, בהם שבע זרועות טיפול וסה"כ 145 משתתפים בקבוצת ההתערבות (תוספי ספירולינה) ו-133 משתתפים בקבוצת הביקורת (פלסבו). מינון הספירולינה נע בין 1 ל-4.5 גרם/יום ומשך ההתערבות נע בין 6 ל-12 שבועות. ברוב המחקרים נכללו משתתפים עם יתר משקל או שמנות, ובמחקר אחד נכללו משתתפים עם יתר כולסטרול בדם.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Moradi S, Ziaei R, Foshati S, Mohammadi H, Nachvak SM, Rouhani MH. Effects of Spirulina supplementation on obesity: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Complement Ther Med. 2019;47:102211.
במחקר אקראי רב-מרכזי פתוח הוערכה היעילות של תוסף צמחי בקרב ילדים הסובלים מדלקת שקדים אקוטית, שאינה חיידקית. החוקרים מסבירים כי 70-95% מדלקות השקדים האקוטיות נגרמות מזיהום נגיפי ולכן הטיפול המקובל הוא פראצטמול או איבופרופן להקלה על התסמינים. במחקר נכללו 238 ילדים בגילאי 6-18, אשר קיבלו באופן אקראי את הטיפול הסטנדרטי בלבד או בשילוב תוסף צמחי. התוסף, המשווק תחת השם המסחרי ®Imupret, ניתן בצורת טינקטורה, כאשר ההרכב הצמחי ב-100 גרם כלל: נטופית רפואית (Althea officinalis) במינון של 0.4 גרם, קמומיל (Matricaria recutita) במינון של 0.3 גרם, שבטבט (Equisetum arvense) במינון של 0.5 גרם, עלי אגוז מלך (Juglans regia) במינון של 0.4 גרם, אכילאה (Achillea millefolium) במינון של 0.4 גרם, קליפת אלון (Quercus) במינון של 0.2 ו- שינן רפואי (Taraxacum officinale) במינון של 0.4 גרם.
המינון בחמשת הימים הראשונים למחלה היה:
15 טיפות, 6 פעמים ביום - לגילאי 6-11.
25 טיפות, 6 פעמים ביום - לגילאי 12 ומעלה.
בימים 5-10 למחלה ניתן אותו מינון רק 3 פעמים ביום.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Popovych V, Koshel I, Malofiichuk A, et al. A randomized, open-label, multicenter, comparative study of therapeutic efficacy, safety and tolerability of BNO 1030 extract, containing marshmallow root, chamomile flowers, horsetail herb, walnut leaves, yarrow herb, oak bark, dandelion herb in the treatment of acute non-bacterial tonsillitis in children aged 6 to 18 years. Am J Otolaryngol. 2019;40(2):265–273.
בסקירה שיטתית מוצגים הממצאים הקליניים בהתייחס לטיפול בברונכיטיס אקוטית באמצעות רפואה משלימה. בסקירה נכללו 18 מחקרים, מהם שלושה מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר סווגו לשלוש קטגוריות: טיפול בצמחי מרפא, רפואה אנתרופוסופית והומאופתיה. מחקרים העוסקים בצמחי מרפא היו השכיחים ביותר, ובעיקר תמצית תקנית של גרניום Pelargonium sidoides) EPs® 7630), שנמצאה יעילה בשלושה מחקרים מבוקרי פלסבו ובשני מחקרים תצפיתיים. מחקרים נוספים הדגימו יעילות מסוימת לתמציות המבוססות על קיסוס (Hedera helix), כובע נזיר (Tropaeolum) בשילוב שורש חזרת, תימין (Thymus vulgaris) בשילוב בכור אביב (Primula vulgaris) וסירופ תימין וקיסוס.
בנוסף, מוצגים מספר מחקרים העוסקים ברפואה אנתרופוסופית, בהם נחקרו בעיקר פורמולות המכילות לחך (Plantago lanceolata) ושני מחקרים בהן נבדקו פורמולות הומאופתיות. החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
P.M. Wopker, M. Schwermer, S. Sommer, A. Längler, K. Fetz, T. Ostermann, T.J. Zuzak,Complementary and alternative medicine in the treatment of acute bronchitis in children: A systematic review,Complementary Therapies in Medicine, Available online 19 October 2019.
בסקירה מוצגות העדויות הפרה-קליניות והקליניות בהתייחס להשפעה של אלוורה (Aloe spp) על המאפיינים של התסמונת המטבולית. במסגרת הסקירה מפורט ההרכב הכימי והפעילות הרפואית של אלוורה. הרכיבים הפעילים (כדוגמת פיטוסטרוֹלים ואמודין) עשויים להיות יעילים לטיפול בתסמונת המטבולית, באמצעות מספר מנגנונים, כגון הגברת המטבוליזם של גלוקוז וצמצום הפגיעה החמצונית. ישנן עדויות, הנתמכות גם על ידי מחקרים קליניים, לכך שקרא עוד.
Shakib Z, Shahraki N, Razavi BM, Hosseinzadeh H. Aloe vera as an herbal medicine in the treatment of metabolic syndrome: A review. Phytother Res. 2019;33(10):2649–2660.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמיני B על מצב הרוח בקרב אוכלוסייה בריאה לעומת אוכלוסייה בסיכון. בסקירה נכללו 16 מחקרים (18 מאמרים), בהם 2,015 משתתפים, כאשר רק 12 מהם נכללו במטה-אנליזה. בכל המחקרים נבדקה ההשפעה של תוסף הכולל לפחות 3 ויטמיני B לתקופה של ארבעה שבועות ומעלה. בשמונה מהמחקרים נכללו משתתפים בריאים ובשמונה מחקרים נכללו משתתפים שהוגדרו בסיכון: עובדים המצויים תחת סטרס, חולי צליאק, מטופלים סיעודיים, מטופלים עם יתר לחץ דם, עייפות, סטרס פסיכולוגי או אורח חיים יושבני. ב-14 מהמחקרים תוסף ויטמיני B ניתן כחלק מטיפול רחב במולטי-ויטמין, ובשני מחקרים ניתן תוסף המכיל ויטמין B6, B12 וחומצה פולית. משך ההתערבות נע בין חודש לשנתיים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Young LM, Pipingas A, White DJ, Gauci S, Scholey A. A Systematic Review and Meta-Analysis of B Vitamin Supplementation on Depressive Symptoms, Anxiety, and Stress: Effects on Healthy and 'At-Risk' Individuals. Nutrients. 2019;11(9):2232.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין דפוסי תזונה המבוססים על מזון מן הצומח לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 9 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, בהם סה"כ 307,099 משתתפים, מהם 23,544 מקרים של סוכרת סוג 2. משך תקופת המעקב הייתה 2-28 שנה. בחמישה מחקרים נבדקה רמת הצריכה של מזונות מן הצומח, בשלושה מחקרים נערכה השוואה בין משתתפים עם תזונה צמחונית או טבעונית לעומת אוכלי כל, ובמחקר אחד נבדקה מידת ההיענות לדפוס של תזונה צמחונית.
באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.
Qian F, Liu G, Hu FB, Bhupathiraju SN, Sun Q. Association Between Plant-Based Dietary Patterns and Risk of Type 2 Diabetes: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2019;e192195.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של הפחתת צריכת בשר אדום ומעובד בקרב חולי קרוהן. במחקר נכללו מטופלים במצב של נסיגה במחלה, אשר חולקו אקראית לצריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד (לפחות שתי מנות בשבוע, 118 משתתפים) או לצריכה נמוכה (עד מנה אחת בחודש, 96 משתתפים) – למשך 49 שבועות. קבוצת צריכת הבשר הגבוהה דיווחה על צריכת 2 מנות ומעלה של בשר אדום או מעובד במהלך 98.5% משבועות המעקב, בהשוואה ל-18.8% מהשבועות אצל קבוצת הצריכה הנמוכה.
בסיום תקופת המחקר נבדקו קרא עוד.
Albenberg L, Brensinger CM, Wu Q, et al. A Diet Low in Red and Processed Meat Does Not Reduce Rate of Crohn's Disease Flares. Gastroenterology. 2019;157(1):128–136.e5.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על תוצאות ההריון והלידה בקרב נשים בהריון בסיכון גבוה. המחקר נערך בחמישה מרכזי לידה באנגליה, במסגרתו 1,252 נשים עירוניות בהריון - בעלות גורמי סיכון מטבוליים כגון שמנות, יתר לחץ דם או רמת טריגליצרידים גבוהה - חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת, שקיבלה את ההנחיות התזונתיות הסטנדרטיות לנשים בהריון.
הדיאטה הים-תיכונית כללה צריכה גבוהה של אגוזים, שמן זית, פירות, ירקות, דגנים לא מלוטשים, קטניות ודגים, צריכה נמוכה עד מתונה של עוף ומוצרי חלב, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד, והימנעות ממשקאות ממותקים, מזון מהיר ומזונות עשירים בשומן מהחי. כל המשתתפות קיבלו ייעוץ תזונתי אישי בשבוע 18, 20 ו-28 להריון.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
H Al Wattar B, Dodds J, Placzek A, et al. Mediterranean-style diet in pregnant women with metabolic risk factors (ESTEEM): A pragmatic multicentre randomised trial. PLoS Med. 2019;16(7):e1002857. Published 2019 Jul 23. doi:10.1371/journal.pmed.1002857
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה ארוכת הטווח של הגבלה קלורית על מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים. המחקר נערך בשלושה מרכזים קליניים בארה"ב וכלל 218 משתתפים בריאים, בגילאי 18-50 עם BMI בטווח של 22-27.9. המשתתפים חולקו אקראית לדיאטה, הכוללת הפחתה קלורית אינדיבידואלית של 25% או לדיאטת ביקורת ללא הגבלה קלורית. לאחר שנתיים בוצעה הערכה למגוון רחב של מדדים קרדיו-מטבוליים. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Kraus WE, Bhapkar M, Huffman KM, et al. 2 years of calorie restriction and cardiometabolic risk (CALERIE): exploratory outcomes of a multicentre, phase 2, randomised controlled trial. Lancet Diabetes Endocrinol. 2019;7(9):673–683.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של ארגינין בהריון ובהתפתחות העובר. חומצת האמינו ארגינין נדרשת לצורך סינתזה של מולקולות שונות בעלות תפקיד מרכזי בהריון ובהתפתחות העובר, כדוגמת ניטריק אוקסיד ופוליאמינים. הפרעה במסלולים המטבוליים של ארגינין במהלך ההריון עלולה לגרום לשינויים מורפולוגיים או תפקודיים בעובר ובכך להגביר את הפגיעות לתחלואה בהמשך החיים. תכנות-מחדש הינה אסטרטגיה המתמקדת בהתערבות טיפולית בשלבים מוקדמים של החיים במטרה להשפיע על תהליכים אלה במטרה להתמודד עם מגמת העלייה במחלות לא-מדבקות.
במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את תהליכי הסינתזה והמטבוליזם של ארגינין בהריון. הם מציגים עדויות לקשר בין קרא עוד.
Hsu CN, Tain YL. Impact of Arginine Nutrition and Metabolism during Pregnancy on Offspring Outcomes. Nutrients. 2019;11(7):1452. Published 2019 Jun 27. doi:10.3390/nu11071452
בסקירה מוצגים ממצאים ממגוון מחקרים בהתייחס להשפעה של פורמולות כורכומין שונות על הזמינות הביולוגית ועל הפעילות הרפואית. החוקרים מסבירים כי לכורכומין פעילות רפואית רחבה, אולם הפוטנציאל הטיפולי שלו הינו מוגבל בשל זמינות הביולוגית נמוכה כתוצאה מספיגה נמוכה במעי הדק ומתהליכי פירוק מטבוליים בכבד. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בפרופיל הפרמקוקינטי של כורכומין ומפרטים אסטרטגיות שונות להגברת הזמינות הביולוגית, ביניהן כורכומין בשילוב פיפרין או לציטין, כורכומין בתוך ננו-חלקיקים הידרופילים, כורכומין בנשא שומני וכורכומין מיצלרי. במחקר מעבדה בוצעה השוואה בזמינות הביולוגית של כורכומין ליפוזומלי עטוף בציטוזאן לעומת ליפוזומים טעוני אניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי). בעבור שתי המערכות הללו קרא עוד.
Dei Cas M, Ghidoni R. Dietary Curcumin: Correlation between Bioavailability and Health Potential. Nutrients. 2019;11(9):2147. Published 2019 Sep 8.
וכעת עוד כותרות...
במחקר אקראי מוצלב, בו נכללו 29 מתנדבים, נמצאה יעילות דומה למשיכת שמן קוקוס בחלל הפה (oil pulling) לעומת שטיפת פה סטנדרטית למניעת פלאק.
Sezgin Y, Memis Ozgul B, Alptekin NO. Efficacy of oil pulling therapy with coconut oil on four-day supragingival plaque growth: A randomized crossover clinical trial. Complement Ther Med. 2019;47:102193.
במחקר אקראי מוצלב, בו נכללו 20 משתתפים בריאים, הודגמה היעילות של התוסף Taurisolo®, המבוסס על מיצוי ענבים, להורדת רמת המטבוליט TMAO, המהווה גורם סיכון קרדיווסקולרי.
החוקרים מדווחים על העדר מימון או ניגודי אינטרסים.
Annunziata G, Maisto M, Schisano C, et al. Effects of Grape Pomace Polyphenolic Extract (Taurisolo®) in Reducing TMAO Serum Levels in Humans: Preliminary Results from a Randomized, Placebo-Controlled, Cross-Over Study. Nutrients. 2019;11(1):139.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 73 מתנדבים, נמצא כי שילוב של שקדים כארוחת ביניים (כ-56 גרם ליום) הייתה מלווה בשיפור הרכב ומגוון חיידקי המעי בהשוואה לקבוצת ביקורת, שקיבלה קרקרים בעלי ערך קלורי זהה.
Dhillon J, Li Z, Ortiz RM. Almond Snacking for 8 wk Increases Alpha-Diversity of the Gastrointestinal Microbiome and Decreases Bacteroides fragilis Abundance Compared with an Isocaloric Snack in College Freshmen. Curr Dev Nutr. 2019;3(8):nzz079.
בסקירה מפורטים הממצאים העוסקים בתרומה של פלבנונים המצויים בפירות הדר, בדגש על הספרידין ונרינגין, לשמירה על תפקוד ובריאות המעי, תוך פירוט התהליך המטבולי במעי, השפּעתם על הרכב ופעילות חיידקי המעי ותרומתם להגנה על דופן המעי ולמניעת תהליכי דלקת.
Stevens Y, Rymenant EV, Grootaert C, et al. The Intestinal Fate of Citrus Flavanones and Their Effects on Gastrointestinal Health. Nutrients. 2019;11(7):1464.
בסקירה שיטתית החוקרים מעריכים באופן ביקורתי 21 הנחיות לטיפול תזונתי בסוכרת הריון, שפורסמו על ידי גופים וארגונים שונים. את הציונים הגבוהים ביותר קיבלו ההנחיות שפורסמו ע"י הגופים הבאים: Academy of Nutrition and Dietetics, Diabetes Canada, Malaysia Health Technology Assessment Section. הם מסכמים כי במרבית המקרים ניכרת הקפדה נמוכה בגיבוש ההנחיות, ללא שילוב של צוות רב מקצועי, יישומיות נמוכה והעדר כלים להטמעה, ורמת עצמאות נמוכה ללא הצהרה מלאה של מימון וניגודי אינטרסים. לכן, ישנו צורך בגיבוש הנחיות ברורות, שאינן מוטות, יישומיות ומבוססות מחקר.
Tsirou E, Grammatikopoulou MG, Theodoridis X, et al. Guidelines for Medical Nutrition Therapy in Gestational Diabetes Mellitus: Systematic Review and Critical Appraisal. J Acad Nutr Diet. 2019;119(8):1320–1339.
בסקירה דנים החוקרים בפוטנציאל הטיפולי של פטנטים, המבוססים על ג'ינסנג (Panax ginseng) ורכיביו הפעילים, לטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית, כגון אלצהיימר ופרקינסון.
Rajabian A, Rameshrad M, Hosseinzadeh H. Therapeutic potential of Panax ginseng and its constituents, ginsenosides and gintonin, in neurological and neurodegenerative disorders: a patent review. Expert Opin Ther Pat. 2019;29(1):55–72.
