בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו:
האם תוספי אומגה 3 יעילים להורדת רמת הטריגליצרידים?
ומהי ההשפעה של צריכת מיץ רימונים בהריון על מוח העובר?
כמו כן:
האם אגוזים יסייעו לכם בשמירה על הבריאות?
האם סינביוטיקה מסייעת לשיפור מדדים קליניים ופסיכולוגיים בקרב מבוגרים עם עודף משקל?
מהי ההשפעה של כורכומין על רמת האדיפונקטין?
מסמך עדכון ההנחיות האירופאיות לטיפול ביתר שומנים בדם,
תזונה בריאה להגנה על הלב,
היתרונות הבריאותיים של מגנזיום,
חשיבות הסידן לשמירה על הבריאות,
הקשר בין תוספי ויטמין D וסיכון לתמותה מסרטן,
מיינדפולנס כטיפול פליאטיבי בחולי סרטן גרורתי,
צמחי מרפא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית,
ההשפעה הארגוגנית של קפאין,
בכותרות השבוע:
התססה פרוביוטית לשיפור הפעילות של ג'ינסנג,
מהם הגורמים המשפיעים על התפתחות אוכלוסיית החיידקים בעור?
התרומה של דבש למבצעים פעילות גופנית,
פפאיה למניעה ולטיפול בהפרעות מטבוליות,
וסיום אופטימי עם קריאה של גורמים רפואיים לשילוב רפואה משלימה בתוכנית לימודי הרפואה בישראל.
בנייר עמדה מדעי מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA), מסכמים המומחים את העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים, בהתייחס לשימוש באומגה 3 כאסטרטגיה לטיפול ברמת טריגליצרידים גבוהה. הם מציינים כי יתר טריגליצרידים (200-499 מ"ג/דצ"ל) הינה מצב יחסית שכיח בארה"ב, בעוד שרמה גבוהה מאוד (מעל 500 מ"ג/דצ"ל) פחות שכיחה. בשנת 2002 המליץ איגוד הלב האמריקאי על שימוש בחומצות אומגה 3 EPA ו-DHA במינון 2-4 גרם/יום לטיפול ביתר טריגליצרידים. מאז 2002 אושרו על ידי ה-FDA תרופות מרשם המכילות EPA + DHA או EPA בלבד. בנייר עמדה זה הוערכו העדויות לגבי יעילות השימוש בתוספי אומגה 3, אשר ניתנו עם מרשם רופא בלבד ואושרו על ידי ה-FDA.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Skulas-Ray AC, Wilson PWF, Harris WS, et al. Omega-3 Fatty Acids for the Management of Hypertriglyceridemia: A Science Advisory From the American Heart Association. Circulation. 2019;140(12):e673–e691.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של צריכת מיץ רימונים בתקופת ההריון על התפתחות המוח בקרב תינוקות עם האטה בגדילה תוך רחמית (IUGR). במחקר נכללו 77 נשים בשבוע 24-34 להריון, שאובחנו עם IUGR וחולקו אקראית לצריכת 240 מ"ל/יום מיץ רימונים או פלסבו (מיץ נטול פוליפנוֹלים) עד ליום הלידה. לאחר הלידה נערכה הדמיית MRI לתינוקות להערכת המבנה והפעילות המוחית. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס למדדים של פגיעה מוחית, מבנה או נפח המוח.
עם זאת, נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס למערכות הסיבים העצביים (החומר הלבן) באזורים מסוימים וכן עלייה בקשרים התפקודיים בקבוצת מיץ הרימונים, ללא השפעה ישירה על המצב הבריאותי.
החוקרים מסכמים כי יש להמשיך ולחקור כיצד מיץ רימונים עשוי לתרום להתפתחות המוחית של עוברים עם IUGR.
Matthews LG, Smyser CD, Cherkerzian S, et al. Maternal pomegranate juice intake and brain structure and function in infants with intrauterine growth restriction: A randomized controlled pilot study. PLoS One. 2019;14(8):e0219596.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31433809/
בשני מחקרים, שפורסמו לאחרונה, מוצגת התרומה של אגוזים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי והסיכון לתמותה.
במחקר אקראי מבוקר, אשר מומן ע״י ה- AHA (ארגון הלב האמריקאי), הוערכה ההשפעה של צריכת תערובת אגוזים על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 48 משתתפים, אשר צרכו 250 קלוריות ליום של בייגלה (69 גרם) או תערובת אגוזים (42.5 גרם) - שניהם בעלי תכולת נתרן דומה - למשך 8 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
במחקר עוקבה גדול נבדק הקשר בין צריכת אגוזים וחמאת בוטנים לבין תמותה. המחקר מבוסס על נתונים שנאספו במסגרת מחקר של מכוני הבריאות הלאומיים האמריקאים (NIH) ואיגוד הגמלאים, הכוללים 566,398 משתתפים בגילאי 50-71 בתחילת המחקר (בין השנים 1995-1996(. לאחר תקופת מעקב חציונית של 15.5 שנה, 64,464 מהמשתתפים נפטרו (לאחר הוצאה של משתתפים עם תחלואה כרונית). הצריכה הממוצעת של אגוזים הייתה 2.9 גרם/יום ושל חמאת בוטנים 2.9 גרם/יום. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Abbaspour N, Roberts T, Hooshmand S, Kern M, Hong MY. Mixed Nut Consumption May Improve Cardiovascular Disease Risk Factors in Overweight and Obese Adults. Nutrients. 2019;11(7):1488.
Amba V, Murphy G, Etemadi A, Wang S, Abnet CC, Hashemian M. Nut and Peanut Butter Consumption and Mortality in the National Institutes of Health-AARP Diet and Health Study. Nutrients. 2019;11(7):1508.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה של תוספי סינביוטיקה, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 60 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף סינביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות. התוסף ניתן בכמוסה של 500 מ"ג, המכילה 2 מיליארד מכל אחד מהחיידקים Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus casei, Bifidobacterium bifidum, בתוספת סיבי אינולין.
נמצא כי קרא עוד.
Hadi A, Sepandi M, Marx W, Moradi S, Parastouei K. Clinical and psychological responses to synbiotic supplementation in obese or overweight adults: A randomized clinical trial. Complement Ther Med. 2019;47:102216. doi:10.1016/j.ctim.2019.102216
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על רמת האדיפונקטין בדם. אדיפונקטין הוא הורמון, המופרש על ידי תאי שומן ואשר מעורב בוויסות רמות הגלוקוז בדם באמצעות הגברת הרגישות לאינסולין, וכן מעורב בתהליך החמצון של חומצות שומן. רמות נמוכות של אדיפונקטין נמצאו קשורות בסיכון מוגבר לתחלואה כגון סוכרת, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם ותסמונת מטבולית. בסקירה נכללו שישה מחקרים, בהם 652 משתתפים עם סוכרת סוג 2, טרום-סוכרת, שמנות או תסמונת מטבולית. המשתתפים קיבלו תוספי כורכומין במינון 200-1,500 מ"ג/יום, או פלסבו, כאשר משך ההתערבות נע בין 6 ל-39 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Clark CCT, Ghaedi E, Arab A, Pourmasoumi M, Hadi A. The effect of curcumin supplementation on circulating adiponectin: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Diabetes Metab Syndr. 2019;13(5):2819–2825.
במסמך, שפורסם על ידי הארגונים האירופאיים (ESC/EAS (European Atherosclerosis Society / European Society of Cardiology, מפורטות ההמלצות העדכניות לטיפול ביתר שומנים בדם. במסמך מפורטים בהרחבה היבטים של סיכון קרדיווסקולרי, שומנים וליפופרוטאינים והשְפעתם על הסיכון הקרדיווסקולרי, יעדי הטיפול, שינויים באורח החיים שמטרתם שיפור פרופיל השומנים, טיפול תרופתי, הטיפול ביתר שומנים בדם במגוון מצבים קליניים (מחלה משפחתית, נשים, קשישים, מטופלים עם תחלואה נלווית), התפקיד של דלקת כרונית בטרשת עורקים, ביצוע מעקב אחר פרופיל השומנים בקרב המטופלים, ניתוח עלות-תועלת של מניעת תחלואה קרדיווסקולרית באמצעות שיפור פרופיל השומנים, ואסטרטגיות לעידוד שינויים באורח החיים והגברת היענות לטיפול.
בהתייחס לאורח החיים, במסמך ישנה התייחסות לקרא עוד.
Mach F, Baigent C, Catapano AL, et al. 2019 ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias: lipid modification to reduce cardiovascular risk. Eur Heart J. 2020;41(1):111–188.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של הרכב אבות המזון בתזונה על פגיעה קרדיווסקולרית ותהליכי דלקת, בקרב אוכלוסייה בסיכון קרדיווסקולרי. החוקרים מציינים כי למרות שתזונה מהווה טיפול קו ראשון למניעת תחלואה קרדיווסקולרית, אין עדויות ברורות לגבי ההרכב המיטבי של אבות המזון בדיאטה. במחקר נכללו 164 מבוגרים, עם לחץ דם גבוה או יתר לחץ דם (לחץ דם סיסטולי של 120-159 מ"מ כספית ודיאסטולי של 80-99 מ"מ כספית), אשר צרכו שלוש דיאטות בריאות - כל אחת למשך שישה שבועות, עם הפרדה של 2-4 שבועות ביניהן. כל הדיאטות הוגבלו בשומן רווי, בכולסטרול ובנתרן.
נמצא כי קרא עוד.
Kovell LC, Yeung EH, Miller ER 3rd, et al. Healthy diet reduces markers of cardiac injury and inflammation regardless of macronutrients: Results from the OmniHeart trial. Int J Cardiol. 2020;299:282–288.
בסקירה מקיפה של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים ומחקרים מבוקרים הוערכו היתרונות הבריאותיים של צריכת מגנזיום בתזונה או כתוספים. בסקירה נכללו 16 מטה-אנליזות, בהן הוערכה ההשפעה של מגנזיום על 55 תוצאות בריאותיות. להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Veronese N, Demurtas J, Pesolillo G, et al. Magnesium and health outcomes: an umbrella review of systematic reviews and meta-analyses of observational and intervention. Eur J Nutr. 2019;10.1007/s00394-019-01905-w.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס לחשיבות של צריכת רמת סידן תקינה לשמירה על הבריאות. במסגרת הסקירה מוצגים מקורות הסידן בתזונה, ערכי הייחוס התזונתיים והמלצות לצריכת סידן. החוקרים דנים באי-השוויון בצריכת הסידן, כך שבמדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית רמת הצריכה הינה נמוכה מהצריכה המומלצת. בהקשר זה, מוצגות אסטרטגיות להעשרת המזון והמים על מנת להתמודד עם פערים אלה. בהמשך מוצגים הממצאים בהתייחס להשפעה הבריאותית המיטיבה של צריכת סידן תקינה, כולל קרא עוד.
Cormick G, Belizán JM. Calcium Intake and Health. Nutrients. 2019;11(7):1606. Published 2019 Jul 15.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D לבין הסיכון לתמותה. בסקירה נכללו 52 מחקרים, בהם 75,454 משתתפים, אשר בדקו את ההשפעה של תוספי ויטמין D בהשוואה לפלסבו או להעדר טיפול. סה"כ תועדו 8,033 מקרי תמותה, מתוכם 1,331 מקרים של תמותה ממחלות קרדיווסקולריות ו-877 מסרטן.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Zhang Y, Fang F, Tang J, et al. Association between vitamin D supplementation and mortality: systematic review and meta-analysis. BMJ. 2019;366:l4673.
במחקר התערבותי (לא מבוקר) הוערכה התרומה של תכנית להפחתת סטרס מבוססת מיינדפולנס (MBSR) כחלק מהטיפול הפליאטיבי הראשוני בחולי סרטן גרורתי. המחקר נערך ביחידה האונקולוגית בבית חולים באיטליה. ההשתתפות בתכנית הוצעה ל-25 מטופלים שהופנו לטיפול פליאטיבי, מהם 20 נכללו במחקר. התכנית כללה שמונה מפגשים שבועיים של 2.5 שעות, מפגש של 4.5 שעות בין השבוע השישי והשביעי, וחצי שעה ביום של תרגול עצמאי. התכנית הועברה על ידי מדריך מוסמך ובנוכחות של פסיכולוג קליני, רופא ואחות. החוקרים העריכו את מידת ההיתכנות והקבלה של התכנית וכן מדדו את רמת הכאב ומצב הרוח בקרב 16 מהמשתתפים. בנוסף, נערכו ראיונות עומק חצי-מובנים עם 8 מהמשתתפים. ההיענות לתכנית הייתה 75%. נמצא כי קרא עוד.
Poletti S, Razzini G, Ferrari R, et al. Mindfulness-Based stress reduction in early palliative care for people with metastatic cancer: A mixed-method study. Complement Ther Med. 2019;47:102218. doi:10.1016/j.ctim.2019.102218
בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס לשימוש בצמחי מרפא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. בנוסף, נעשה שימוש בכלים מיחשוביים לניבוי הפעילות הפרמקולוגית של הרכיבים הצמחיים והמאפיינים הפרמקוקינטיים שלהם. במסגרת הסקירה מוצגים 90 צמחי מרפא, שנמצאו במודלים פרה-קליניים יעילים כנגד דלקת מפרקים שגרונית באמצעות מגוון מנגנונים - כולל השפעה נוגדת דלקת, הגנה על תאי הסחוס, ויסות חיסוני, מניעת התפתחות של כלי דם חדשים ופעילות נוגדת חמצון.
צמחי המרפא, שנמצאו בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר, הינם קרא עוד.
Li XZ, Zhang SN. Herbal compounds for rheumatoid arthritis: Literatures review and cheminformatics prediction. Phytother Res. 2020;34(1):51–66. doi:10.1002/ptr.6509
בסקירה דנים החוקרים בהיבטים הקשורים בהערכת ההשפעה הארגוגנית (משפרת ביצועים גופניים) של קפאין. במהלך השנים נחקרה ההשפעה של קפאין במינונים שונים, כאשר המסקנה הכללית הינה כי עבור מרבית האוכלוסייה המינון המיטבי הוא 3-6 מ"ג/ק"ג. עם זאת, לאחרונה עלתה הטענה לפיה ישנה השפעה ארגוגנית גם למינונים הנמוכים מ-3 מ"ג/ק"ג. יחד עם זאת, בהתייחסות לספורטאים, אין זה מספיק להעריך האם קפאין הינו ארגוגני במינון מסוים, אלא יש לבדוק מהו המינון בעל התרומה המיטבית לביצועים הגופניים.
במסגרת הסקירה החוקרים מעריכים באופן ביקורתי האם ישנה אפשרות להטיה במחקרים העוסקים בהשפעה של קפאין במינונים נמוכים. הם טוענים כי קרא עוד.
Pickering C, Kiely J. Are low doses of caffeine as ergogenic as higher doses? A critical review highlighting the need for comparison with current best practice in caffeine research. Nutrition. 2019;67-68:110535.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר מעבדה מדגימים החוקרים כי התססה באמצעות חיידקים מהזן Bifidobacterium animalis הובילה לשיפור הפעילות הביולוגית מווסתת החיסון של ג'ינסנג קוריאני אדום (Panax ginseng).
Kim JH, Doo EH, Jeong M, et al. Enhancing Immunomodulatory Function of Red Ginseng Through Fermentation Using Bifidobacterium animalis Subsp. lactis LT 19-2. Nutrients. 2019;11(7):1481.
במחקר תצפיתי, בו נכללו 158 ילדים עד גיל 10, נבדקו הגורמים הסביבתיים והגנטיים המעורבים בהתפתחות אוכלוסיית החיידקים בעור ובשינויים בה.
נמצא קשר בין הרכב החיידקים של האם ושל הילד, קשר שנבע גם מגורמים מוקדמים כמו צורת הלידה והנקה וגם מגורמים מאוחרים יותר כמו סביבה משותפת ותזונה דומה.
Zhu T, Liu X, Kong FQ, et al. Age and Mothers: Potent Influences of Children's Skin Microbiota. J Invest Dermatol. 2019;139(12):2497–2505.e6.
בסקירה שיטתית, הכוללת תשעה מחקרים קליניים, מפורטת ההשפעה המיטיבה של דבש, בקרב משתתפים המבצעים פעילות גופנית - כולל שיפור הביצועים, הפעילות החיסונית ומדדים של בניית עצם.
Hills SP, Mitchell P, Wells C, Russell M. Honey Supplementation and Exercise: A Systematic Review. Nutrients. 2019;11(7):1586.
בסקירה מפורטים ההרכב התזונתי העשיר והפעילות הרפואית של פפאיה, אשר עשויים לתרום למניעת שמנות והפרעות מטבוליות ולטיפול בהן.
Santana LF, Inada AC, Espirito Santo BLSD, et al. Nutraceutical Potential of Carica papaya in Metabolic Syndrome. Nutrients. 2019;11(7):1608.
במאמר מציעים רופאים ישראלים כי הגיעה העת לשלב את הרפואה המשלימה בתוכנית הלימודים של הפקולטות לרפואה כמקצוע חובה.
מ' אוברבאום, ד' שחם, מ' טולדנו, י' הלוי, ד' בן־יהודה. הגיע הזמן! רפואה משלימה במסגרת החינוך הרפואי בישראל. הרפואה. גיליון נובמבר 2019, חשוון-כסלו תשע"ט, כרך 158, חוב' 11.
