בפתח סקירת המחקרים השבועית, הנחיות תזונתיות רשמיות לדלקת אקוטית וכרונית בלבלב.
כמו כן, נבדוק האם צריכת שמן קוקוס מלווה בעלייה ב-LDL?
האם אמבט מי מלח חמים יעיל למטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית?
האם לחילבה השפעה מטיבה בקרב חולי סוכרת סוג 2?
והאם לצריכת קפה השפעה על הרגישות לאינסולין?
נמשיך בפילאטיס לשיפור מצב הרוח,
רפואה משלימה להקלה על כאב בקרב חולות סרטן השד,
והקשר בין צריכה גבוהה של חלב לבין הסיכון לסרטן השד?
נציג שלושה מחקרים קליניים בנושא מרתק במיוחד - האינטרקאציה בין תזונה, חיידקי המעי ומחלות – ומאמר בנושא אמינות המידע בנושא פרוביוטיקה הנגיש באינטרנט.
נסיים בתרומה של איכות התזונה לתוחלת חיים ללא תחלואה קרדיו-מטבולית,
בקשר בין צריכה של שומן חלב והאצת ההזדקנות הביולוגית,
ובחומצות שומן קצרות שרשרת לטיפול במחלות אלרגיות דלקתיות.
בכותרות השבוע:
תוסף כורכומין לטיפול בכבד שומני,
תוסף נבט חיטה להפחתת הכולסטרול בחולי סוכרת סוג 2,
השפעה מטבולית מיטיבה לתוספי זעפרן,
עלי תות עץ לשיפור מאזן הסוכר,
התרומה של דיאטה מועשרת באגוזי מלך לתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים,
וההשפעה האנטי-מיקרוביאלית של ג'ינסנג.
במסמך מוצגות הנחיות תזונתיות לדלקת אקוטית וכרונית בלבלב, מטעם החברה האירופאית לתזונה קלינית ומטבוליזם (ESPEN). ההנחיות מבוססות על סקירה שיטתית של עדויות מחקריות, אשר הוערכו באופן ביקורתי בהתאם למתודולוגיה מקובלת. בהתאם לכך, צוות המומחים גיבש 42 המלצות ושש הצהרות להן הושג קונצנזוס רחב.
בהתייחס לדלקת לַבלב אקוטית:
הצהרה 1: מטופלים עם דלקת לבלב אקוטית נמצאים בסיכון תזונתי בינוני עד גבוה, בשל האופי הקטבולי של המחלה ובשל ההשפעה של המצב התזונתי על התפתחות המחלה.
לפיכך, ההמלצות מתייחסות לביצוע הערכה תזונתית למטופלים בסיכון; להעדפה להזנה פומית, כאשר ניתן מבחינה קלינית, בתזונה רכה ודלת שומן; במצבים של העדר סבילות להזנה פומית יש להעדיף הזנה אנטרלית (ישירות למערכת העיכול כגון זונדה) על פני הזנה פראנטרלית (תוך-ורידית) בטווח של 24-72 שעות מהאשפוז.
לא נמצאו עדויות להשפעה מיטיבה של פרוביוטיקה במחלה חמורה, ובאופן כללי לא נמצאה תמיכה לשימוש בתוספי אנזימים, מלבד במטופלים עם הפרעה ברורה בייצור אנזימי הלבלב.
בהתייחס לדלקת לַבלב כרונית:
הצהרה 2: במטופלים עם דלקת לבלב כרונית הסיכון לתת-תזונה הינו גבוה.
הצהרה 3: הגורמים העיקריים לתת-תזונה במטופלים אלה הינם אי-ספיקה של הלבלב, כאבי בטן, אלכוהוליזם, צריכה לא מספקת של מזון, סוכרת ועישון.
על פי ההמלצות, יש להעריך את המצב התזונתי בהתאם לתסמינים, לתפקוד האיברים ולמדדים אנתרופומטריים וביוכימיים. אין להסתמך על BMI בלבד, שכן מדד זה אינו מאפשר הערכה של סרקופניה במטופלים עם שמנות.
יש לבדוק חסרים תזונתיים כל 12 חודשים לפחות, ובתדירות גבוהה יותר במטופלים עם מחלה חמורה או בעיות ספיגה.
הצהרה 4: לא נדרשת דיאטה מגבילה במטופלים עם דלקת לבלב כרונית.
למטופלים עם מצב תזונתי תקין מומלצת דיאטה מאוזנת, למטופלים עם תת-תזונה מומלצת דיאטה הכוללת מזונות עתירי חלבון ואנרגיה בחלוקה ל-5-6 ארוחות ביום.
למטופלים עם דלקת לבלב כרונית מומלץ להימנע מצריכה גבוהה של סיבים.
הצהרה 5: באופן כללי, אין צורך להגביל את צריכת השומנים בתזונה, אלא במצב של צואה שומנית (סטאטוריאה) שלא ניתן להשפיע עליה באופן אחר.
יש להמליץ על תוספי תזונה במצבי חוסר, רק כאשר לא ניתן להגיע לצריכה הנדרשת של קלוריות וחלבון באמצעות התזונה.
השימוש בתוספי טריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית (MCT) אפשרי כאשר תוספי אנזימים לא הובילו להקלה בבעיות הספיגה והתסמינים הנלווים.
יש לעקוב אחר הרמה של ויטמינים לא מסיסים (ויטמין D, ויטמין A, ויטמין K, ויטמין E) ומסיסים (B12, חומצה פולית, ויטמין B1) ומינרלים (מגנזיום, ברזל, סלניום ואבץ) ולתסף בהתאם לצורך.
המלצות נוספות מתייחסות להזנה אנטרלית ופראנטרלית כאשר הזנה פומית אינה אפשרית, וכן לעירוי תוך ורידי של אנזימי לבלב (pancreatic enzyme replacement therapy).
הצהרה 6: מטופלים עם דלקת לבלב חריפה הינם בסיכון גבוה מאוד לאוסטאופורוזיס או אוסטאופניה.
יש לעשות שימוש בבדיקת DXA (לצפיפות העצם) על מנת לזהות מטופלים עם אוסטאופניה.
המלצות למניעה כוללות צריכה מספקת של סידן וויטמין D, של תוספי אנזימים אם נדרש, ביצוע אימוני משקולות, והימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול. במטופלים עם אוסטאופניה, ובמיוחד אוסטאופורוזיס, מומלץ טיפול תרופתי.
Arvanitakis M, Ockenga J, Bezmarevic M, et al. ESPEN guideline on clinical nutrition in acute and chronic pancreatitis. Clin Nutr. 2020;39(3):612–631.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32008871/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של צריכת שמן קוקוס על פרופיל השומנים ועל גורמי סיכון קרדיווסקולריים נוספים, בהשוואה לשמנים צמחיים אחרים. בסקירה נכללו 16 מחקרים, רובם מבוקרים, בהם 730 משתתפים, רובם בריאים או עם רמות כולסטרול בטווח הנורמה. במחקרים השונים נערכה השוואה בין ההשפעה של שמן קוקוס לבין שמנים צמחיים אחרים, כגון שמן סויה, שמן זית, שמן חריע או שמן קנולה. במחקרים אלה המשתתפים קיבלו את השמנים כמזון מבושל, כשמן לבישול בבית או ככמוסה, במינון של 2-25% מסך הצריכה הקלורית. בכל המחקרים נבדקה ההשפעה על פרופיל השומנים, בשמונה מחקרים על המשקל, בחמישה מחקרים על אחוז השומן, בארבעה מחקרים על היקף המותניים, בארבעה מחקרים על רמת הגלוקוז בצום ובחמישה מחקרים על המדד הדלקתי CRP.
מניתוח כולל של הנתונים עולה כי צריכת שמן קוקוס הייתה מלווה בעלייה של כ-10 מ"ג/דצ"ל ברמת ה-LDL ושל כ-4 מ"ג/דצ"ל ברמת ה-HDL, בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נמצאה השפעה לשמן קוקוס על מדדים של גליקמיה, דלקת או רקמת שומן - בהשוואה לשמנים צמחיים אחרים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת שמן קוקוס עלולה להוביל לעלייה ברמת ה-LDL, בהשוואה לשמנים צמחיים אחרים.
המחקר מומן על ידי גורמים מחקריים בלתי תלויים.
Neelakantan N, Seah JYH, van Dam RM. The Effect of Coconut Oil Consumption on Cardiovascular Risk Factors: A Systematic Review and Meta-Analysis of Clinical Trials. Circulation. 2020;141(10):803–814.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31928080/
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של אמבט מי מלח חמים, שיטת טיפול מוכרת ברפואה הפרסית המסורתית, להקלה על כאב בקרב חולי סוכרת עם נוירופתיה היקפית. במחקר נכללו 60 מטופלים בגילאי 30-70, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:
נמצא כי קרא עוד.
Vakilinia SR, Vaghasloo MA, Aliasl F, et al. Evaluation of the efficacy of warm salt water foot-bath on patients with painful diabetic peripheral neuropathy: A randomized clinical trial. Complement Ther Med. 2020;49:102325.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של זרעי חילבה (Trigonella foenum-graecum) על רמת ההורמון איריסין, לחץ הדם ותפקודי הכבד והכליות בקרב חולי סוכרת סוג 2. איריסין הינו הורמון המופרש בעיקר בזמן פעילות גופנית מאומצת, מגיע לרקמת השומן ועשוי לשפר את מאזן הסוכר בגוף ואף לצמצם את רקמת השומן.
במחקר נכללו 50 מטופלים, שקיבלו טיפול סטנדרטי (טיפול תרופתי וייעוץ תזונתי) וחולקו אקראית לשתי קבוצות: 1) קבוצת ההתערבות, שקיבלה 5 גרם אבקת חילבה 3 פעמים ביום למשך 8 שבועות 2) לקבוצת הביקורת (שקיבלה רק את הטיפול הסטנדרטי).
נמצא כי קרא עוד.
Hadi A, Arab A, Hajianfar H, et al. The effect of fenugreek seed supplementation on serum irisin levels, blood pressure, and liver and kidney function in patients with type 2 diabetes mellitus: A parallel randomized clinical trial. Complement Ther Med. 2020;49:102315.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של צריכת קפה על הרגישות לאינסולין ועל גורמי סיכון נוספים להתפתחות סוכרת סוג 2. ברקע למחקר נמצאים ממצאים תצפיתיים, המעידים על קשר בין צריכת קפה לבין סיכון מופחת לסוכרת סוג 2, כאשר הממצאים המבוקרים הינם מוגבלים.
במחקר נכללו 126 מבוגרים בגילאי 35-69 עם עודף משקל ותנגודת לאינסולין. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 4 כוסות קפה או פלסבו ליום - למשך 24 שבועות. הרגישות לאינסולין הוערכה באמצעות כמות הגלוקוז שעברה מטבוליזם לק"ג משקל גוף בדקה (Mbw), וכן מדדים נוספים של אינסולין וגלוקוז.
נמצא כי קרא עוד.
Alperet DJ, Rebello SA, Khoo EY, et al. The effect of coffee consumption on insulin sensitivity and other biological risk factors for type 2 diabetes: a randomized placebo-controlled trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):448‐458.
במחקר קליני (לא מבוקר) הוערכה ההשפעה של פילאטיס על מצב הרוח בקרב גברים צעירים. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות התומכות בהשפעה אקוטית מיטיבה של פעילות גופנית על מצב הרוח, אולם העדויות לגבי צורות נוספות של פעילות, כגון פילאטיס, הינן מוגבלות. במחקר נכללו 87 משתתפים, אשר תרגלו פילאטיס מזרון במשך 30 דקות. מדדי מצב הרוח נבדקו לפני השיעור ואחריו, כולל תחושת חרדה, דאגה, מתח, דיכאון, כעס, אנרגיה ועייפות.
נמצא כי קרא עוד.
Fleming KM, Campbell M, Herring MP. Acute effects of Pilates on mood states among young adult males. Complement Ther Med. 2020;49:102313.
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של התערבויות בתחום הרפואה המשלימה להקלה על כאב בקרב חולות סרטן השד. בסקירה נכללו 46 מחקרים מבוקרים, בהם 3,685 מטופלות מ-14 מדינות. בסקירה הוערכה היעילות של ההתערבויות: דיקור ונקודות לחיצה, טאי-צ'י וצ'י-קונג, ארומתרפיה, היפנוזה, מדיטציה, טיפול במוסיקה, יוגה, עיסוי, רפלקסולוגיה ורייקי.
נמצא כי קרא עוד.
Behzadmehr R, Dastyar N, Moghadam MP, Abavisani M, Moradi M. Effect of complementary and alternative medicine interventions on cancer related pain among breast cancer patients: A systematic review. Complement Ther Med. 2020;49:102318.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין הצריכה של סויה ומוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד. במחקר נכללו 52,795 נשים מצפון אמריקה, ללא היסטוריה של סרטן בתחילת המחקר.
במהלך תקופת מעקב של כ-8 שנים אובחנו כ-1,057 מקרים של סרטן שד. להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Fraser GE, Jaceldo-Siegl K, Orlich M, Mashchak A, Sirirat R, Knutsen S. Dairy, soy, and risk of breast cancer: those confounded milks [published online ahead of print, 2020 Feb 25]. Int J Epidemiol. 2020;dyaa007.
במחקר אקראי מוצלב נבדקו השינויים בחיידקי המעי בקרב משתתפים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, אשר צרכו דיאטה בה השומן הרווי הוחלף בשמנים צמחיים או באגוזי מלך. החוקרים מסבירים כי לא ברור האם ההשפעה המיטיבה של אגוזי מלך על חיידקי המעי נובעת מהתכולה של חומצת שומן אלפא לינולנית (ALA) ו/או מהרכיבים הפעילים והסיבים.
במחקר נכללו 42 משתתפים עם BMI ממוצע של 30, לחץ דם ממוצע של 120/77 מ"מ כספית ו-LDL ממוצע של 120 מ"ג/דצ"ל. בשלב הראשון, כל המשתתפים צרכו דיאטה מערבית טיפוסית למשך שבועיים, ולאחר מכן צרכו 3 דיאטות בעלות תכולה קלורית זהה - כל אחת למשך 6 שבועות:
דיאטה המכילה 57-99 גרם/יום אגוזי מלך (2.7% ALA).
דיאטה ללא אגוזי מלך בעלת הרכב שומנים זהה (2.6% ALA).
דיאטה בה ה-ALA מוחלף בחומצה אולאית (0.4% ALA).
באופן כללי מראים החוקרים כי לדיאטות אלה הייתה השפעה שונה על אוכלוסיית חיידקי המעי. להלן מספר דוגמאות: קרא עוד.
Tindall AM, McLimans CJ, Petersen KS, Kris-Etherton PM, Lamendella R. Walnuts and Vegetable Oils Containing Oleic Acid Differentially Affect the Gut Microbiota and Associations with Cardiovascular Risk Factors: Follow-up of a Randomized, Controlled, Feeding Trial in Adults at Risk for Cardiovascular Disease. J Nutr. 2020;150(4):806‐817.
במחקר קליני מבוקר נבדק האם וכיצד שינויים בחיידקי המעי מעורבים בהשפעה המטבולית של פעילות גופנית. בנוסף, החוקרים בדקו את ההשפעה המטבולית של חיידקי המעי במודל עכברים ופיתחו מודל ממוחשב לניבוי התגובה האינדיבידואלית לפעילות גופנית, בהתאם להרכב חיידקי המעי. החוקרים מסבירים כי פעילות גופנית הינה אסטרטגיה יעילה למניעה ולטיפול בסוכרת, אולם יעילותה מוגבלת בשל התפתחות של העדר תגובה או השפעה מטבולית לאורך זמן. במחקר נכללו 39 גברים טרום-סוּכרתיים עם עודף משקל או שמנות, שאינם נוטלים טיפול תרופתי. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות:
1) קבוצת ההתערבות, שביצעה פעילות גופנית בעצימות גבוהה 3 פעמים בשבוע. 2) קבוצת הביקורת, שביצעה פעילות יושבנית ללא שינוי נוסף בתזונה או בהרגלי החיים.
דגימות צואה נלקחו בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות, ובדיקות דם בצום נאספו כל 4 שבועות. המשתתפים סווגו למגיבים וללא-מגיבים לפעילות הגופנית, בהתאם לשינויים ברגישות לאינסולין.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Liu Y, Wang Y, Ni Y, et al. Gut Microbiome Fermentation Determines the Efficacy of Exercise for Diabetes Prevention. Cell Metab. 2020;31(1):77–91.e5.
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של שלוש דיאטות עתירות סיבים, השונות בהרכב המאקרונוטיראנטים, על הרמה של חומצות שומן קצרות שרשרת. חומצות שומן קצרות שרשרת (כגון אצטאט, פרופיונאט ובוטיראט) מיוצרות על ידי חיידקי המעי באמצעות התססה של סיבים תזונתיים. במחקר נכללו 164 משתתפים מעל גיל 30. כל המשתתפים התבקשו לצרוך שלוש דיאטות עתירות סיבים (כ-30 גרם ל-2,100 קלוריות) בעלות הרכב קלורי דומה, המבוססות על דיאטת DASH, למשך 6 שבועות כל אחת: דיאטה אחת עשירה בפחמימות, אחת עשירה בחלבון (מחציתו מהצומח) ואחת עשירה בשומן בלתי רווי. ריכוז חומצות השומן קצרות השרשרת בסרום נמדד לפני ואחרי כל אחת מהדיאטות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Mueller NT, Zhang M, Juraschek SP, Miller ER, Appel LJ. Effects of high-fiber diets enriched with carbohydrate, protein, or unsaturated fat on circulating short chain fatty acids: results from the OmniHeart randomized trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(3):545‐554.
במחקר איכותני העריכו החוקרים את איכות המידע וההמלצות הקיימות באתרי אינטרנט שונים בהתייחס לפרוביוטיקה, בהשוואה למידע המפורסם במקורות מדעיים אמינים. החוקרים מציינים כי למרות השיווק של פרוביוטיקה כמוצר מדף המיועד לשיפור הבריאות והמידע הרב הקיים ברשת, העדויות ממחקרים קליניים שבוצעו תחת הדרישות הנוקשות, הנדרשות להוכחת יעילות ובטיחות, הינן מועטות. במסגרת המחקר הוערכו 150 דפי אינטרנט, אשר עלו בגוגל בחיפוש המונח "פרוביוטיקה". הערכת המידע כללה סיווג של סוג האתר/המידע, בחינה של איכות המידע הרפואי בהתאם לקריטריונים מקצועיים, ובדיקה האם מוצג מידע שלם ומקיף בהתאם לארבעה קריטריונים: קישור למקור המדעי, הערות אזהרה לגבי רמת העדויות עליהן מתבססות הטענות להשפעה מיטיבה, התייחסות להיבטים של בטיחות, ומצב רגולטורי. בשלב הבא, החוקרים בחנו כל טענה בריאותית שהוצגה אל מול הנתונים ממחקרים קליניים וסקירות המוצגים בספריית קוקרן. בשלב האחרון, החוקרים התבססו על המסקנות שעלו בסקירות קוקרן להערכת איכות המידע שהוצג בדפי האינטרנט שנבדקו.
נמצא כי קרא עוד.
Neunez M, Goldman M, Ghezzi P. Online Information on Probiotics: Does It Match Scientific Evidence?. Front Med (Lausanne). 2020;6:296. Published 2020 Jan 15.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין תוחלת החיים ללא תחלואה קרדיו-מטבולית בגילאי 50-85. במחקר נכללו הנתונים של 8,041 משתתפים, כאשר איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד AHEI-2010 (Alternative Healthy Eating Index 2010) בשלוש תקופות זמן (1991-1994, 1997-1999, 2002-2004). עבור כל משתתף, נעשה שימוש בציון איכות התזונה שהוערך קרוב ביותר לגיל 50, וחושבה תוחלת החיים הצפויה ללא תחלואה קרדיו-מטבולית בהתאם לאיכות התזונה.
נמצא כי קרא עוד.
Lagström H, Stenholm S, Akbaraly T, et al. Diet quality as a predictor of cardiometabolic disease-free life expectancy: the Whitehall II cohort study. Am J Clin Nutr. 2020;111(4):787‐794.
במחקר חתך, המבוסס על נתונים מסקר הבריאות האמריקאי, נבדק הקשר בין צריכת חלב ושומן חלב לבין אורך הטלומרים. הטלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות וגורם סיכון לתחלואה.
במחקר נכללו הנתונים של 5,834 מבוגרים בני 46 בממוצע. כמחצית מהמשתתפים דיווחו על צריכת חלב לפחות פעם ביום, כאשר כ-60% מהמשתתפים צרכו חלב בעל תכולת שומן גבוהה (חלב מלא או חלב 2% שומן), כ-27% צרכו חלב בעל תכולת שומן נמוכה (1% שומן או נטול שומן) ו-13% דיווחו שאינם צורכים חלב פרה כלל.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Tucker LA. Milk Fat Intake and Telomere Length in U.S. Women and Men: The Role of the Milk Fat Fraction. Oxid Med Cell Longev. 2019;2019:1574021. Published 2019 Oct 28.
במחקר, המבוסס על מודל עכברים ועל דגימות אנושיות, הוערכה היעילות של חומצות שומן קצרות שרשרת לטיפול במחלות אלרגיות דלקתיות. החוקרים מסבירים כי לתאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים תפקיד מרכזי בפתוגנזה של מחלות אלרגיות דלקתיות, כאשר אאוזינופיליה בריאות נחשבת לסימן ההיכר של אסתמה. חומצות שומן קצרות שרשרת (אצטאט, פרפיונאט ובוטיראט), אשר מיוצרות על ידי חיידקים במערכת העיכול, נמצאו בעלות השפעה מיטיבה במודלים של אסתמה על רקע אלרגי, אולם השְפעתם על אאוזינופילים אינה ברורה.
במסגרת המחקר נעשה שימוש בדגימות אאוזינופילים אנושיים, שנלקחו מתורמים בריאים או עם מחלות אלרגיות, וכן במודל עכברים חולי אסתמה. החוקרים מראים לראשונה כי קרא עוד.
Theiler A, Bärnthaler T, Platzer W, et al. Butyrate ameliorates allergic airway inflammation by limiting eosinophil trafficking and survival. J Allergy Clin Immunol. 2019;144(3):764–776.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 55 מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, נמצא כי נטילת תוסף כורכומין (500 מ"ג + 5 מ"ג פיפרין) תרמה להפחתת הפעילות הדלקתית, לירידה במשקל ולשיפור חומרת המחלה.
Saberi-Karimian M, Keshvari M, Ghayour-Mobarhan M, et al. Effects of curcuminoids on inflammatory status in patients with non-alcoholic fatty liver disease: A randomized controlled trial. Complement Ther Med. 2020;49:102322.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 80 חולי סוכרת סוג 2, נמצא כי נטילת תוסף נבט חיטה הייתה מלווה בירידה ברמת הכולסטרול בהשוואה לפלסבו, ללא השפעה מובהקת על מדדים מטבוליים אחרים.
Mohammadi H, Karimifar M, Heidari Z, Zare M, Amani R. The effects of wheat germ supplementation on metabolic profile in patients with type 2 diabetes mellitus: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial [published online ahead of print, 2019 Dec 11]. Phytother Res. 2019;10.1002/ptr.6570.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בה נכללו 9 מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי לנטילת תוספי זעפרן (Crocus sativus) הייתה השפעה מיטיבה על היקף המותניים ורמת הגלוקוז בצום.
Rahmani J, Bazmi E, Clark C, Hashemi Nazari SS. The effect of Saffron supplementation on waist circumference, HA1C, and glucose metabolism: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Complement Ther Med. 2020;49:102298.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 85 משתתפים עם שמנות וטרום-סוכרת, נמצאה השפעה מיטיבה לאבקת עלי תות עץ (Morus alba) על מאזן הסוכר, ללא השפעות שליליות משמעותיות.
Thaipitakwong T, Supasyndh O, Rasmi Y, Aramwit P. A randomized controlled study of dose-finding, efficacy, and safety of mulberry leaves on glycemic profiles in obese persons with borderline diabetes. Complement Ther Med. 2020;49:102292.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בברצלונה ובקליפורניה ובו נכללו 636 קשישים שהשלימו המחקר, לא נמצאה השפעה לדיאטה המועשרת באגוזי מלך (30-60 גרם/יום) על היכולת הקוגניטיבית. אולם, מתוצאות ההדמיה עולה כי צריכת אגוזי מלך עשויה לתרום לעיכוב תהליכי הידרדרות קוגניטיבית בקרב משתתפים בסיכון מוגבר.
Sala-Vila A, Valls-Pedret C, Rajaram S, et al. Effect of a 2-year diet intervention with walnuts on cognitive decline. The Walnuts And Healthy Aging (WAHA) study: a randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(3):590‐600.
בסקירה מוצגות העדויות הפרה-קליניות, תוך פירוט מנגנוני הפעולה המעורבים, בהתייחס לפעילות האנטי-מיקרוביאלית של שלושה מיני ג'ינסנג: Panax ginseng, Panax quinquefolius, Panax notoginseng.
Wang L, Huang Y, Yin G, et al. Antimicrobial activities of Asian ginseng, American ginseng, and notoginseng [published online ahead of print, 2019 Dec 29]. Phytother Res. 2019;10.1002/ptr.6605.
