עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אוקטובר 2020 - מקבץ 1

עודכן בתאריך 01/10/2020

בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו, מחקרים על ההשפעה המטבולית של תזונה, תוספים וצמחים: 

שמנות קשורה לפגיעה בבקרת התגובה של המוח למזון, 

ההשפעה של חומצות אמינו חיוניות במצב של הגבלה קלורית, 

ההשפעה של תוספי אצות על פרופיל השומנים ומשק הגלוקוז,

האם לממתיקים דלי קלוריות יש השפעה על התגובה הגליקמית?

סיבים מסיסים להפחתת הסיכון למחלת לב כלילית,

הקשר בין התגובה הגליקמית והסיכון למחלת לב כלילית,

ואומגה 3 להפחתת טרשת עורקים.

 

זאת ועוד: 

ההשפעה האנטי-דלקתית של תוספי קינמון

קפאין להגנה מפני התפתחות פרקינסון

ההשפעה של ליגנאנים צמחיים על חומצות המרה,

תוספי תזונה לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים ומתבגרים, 

האם תוסף קולגן יעיל להקלה על כאבי ברכיים?

פעילות גופנית להפחתת הסיכון לתמותה מסרטן על רקע צריכת אלכוהול,

והקשר בין סטרס בהריון ושינוי הרכב חיידקי המעי. 

 

בכותרות השבוע:

הקשר בין יתר שומנים בדם ואוטיזם,

הקשר בין ירידה בפעילות בלוטת התריס, כבד שומני והסיכון לתמותה,

מגנזיום קשור בסיכון מופחת לרעלת הריון,

הקשר בין המאפיינים האלרגיים של הורים וילדיהם,

חשיפה מוקדמת לשפעת משפיעה על הסיכון העתידי,

והתרומה של אימוני כוח למערכת העצבים.

 

 

שמנוּת קשורה לפגיעה בבקרת התגובה של המוח למזון

במחקר מבוקר נבדקה התגובה המוחית למזון בקרב גברים עם שמנות לעומת גברים במשקל תקין. החוקרים מסבירים כי שמנות קשורה בפגיעה במנגנוני העיכוב בצריכת מזון, אשר עשויה להתבטא בהבדלים בתגובה המוחית. במחקר נכללו 16 גברים בני 32 בממוצע, הסובלים משמנות (BMI ממוצע 38.6), אליהם הותאמה קבוצת השוואה של 11 גברים במשקל תקין (BMI ממוצע 24.2). המטבוליזם של גלוקוז במוח נבדק בימים שונים תחת שלושה תנאים של גירוי מזון:

  • ללא גירוי של מזון.

  • עם גירוי של מזון ללא דרישה לעיכוב התגובה ההתנהגותית (המשתתפים הונחו לצפות ולהגיב בצורה ספונטנית לגירוי של מזון).

  • עם גירוי של מזון ודרישה לעיכוב התגובה ההתנהגותית (המשתתפים הונחו לדכא את הרצון שלהם למזון לפני הצגת גירוי המזון). 

לפני המחקר, המשתתפים הונחו איך לתרגל את דיכוי הרצונות שלהם (כגון התעלמות, החלפת מחשבות) בתגובה לגירוי מזון. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • גירוי של מזון הוביל לעלייה בתגובת הגלוקוז במוח, בהשוואה לתנאי בו לא ניתן גירוי של מזון, בקרב כלל המשתתפים. 

  • בקרב כלל המשתתפים, דרישה לעיכוב התגובה ההתנהגותית הייתה מלווה בירידה בתגובה לגלוקוז באזורים מסוימים במוח, בהשוואה לתנאי בו לא הייתה דרישה לעיכוב התגובה. 

  • רק בקרב משתתפים הסובלים שמנות, דרישה לעיכוב התגובה הייתה מלווה בעלייה בתגובת הגלוקוז באזורים אחרים במוח (pgACC/caudate). מגמה אשר באה לידי ביטוי גם בחשק הסובייקטיבי של המשתתפים הסובלים משמנות - למזון.

החוקרים מסכמים כי בקרב משתתפים עם שמנות נצפתה פעילות גבוהה יותר באזורים במוח הקשורים בוויסות עצמי וביחס הרגשי לתגמול כאשר נדרשו לעיכוב התגובה. מכאן, הצלחה בעיכוב התגובה הינו תהליך אקטיבי הדורש השקעת משאבים בקרב אנשים עם שמנות, אך לא בקרב אנשים במשקל תקין. כלומר, המאמץ הנדרש לשליטה הקוגניטיבית בתגובה למזון הינו גורם התורם להתנהגות אכילה לא מבוקרת.    

Wang GJ, Shokri Kojori E, Yuan K, et al. Inhibition of food craving is a metabolically active process in the brain in obese men. Int J Obes (Lond). 2020;44(3):590-600.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31740725/

 

 

ההשפעה של חוּמצות אמינו חיוניות במצב של הגבלה קלורית

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של צריכת תוסף חומצות אמינו חיוניות על שחלוף החלבון בגוף ועל סינתזת החלבון בשריר, במצב של הגבלה קלורית. החוקרים מסבירים כי בתזונה מאוזנת, צריכת מנה של 0.10-0.14 גרם לק"ג משקל גוף של חומצות אמינו חיוניות היא בעלת ההשפעה המיטבית על סינתזת החלבון בשריר, אולם לא ידוע האם צריכה גבוהה יותר כחלק מדיאטה מופחתת קלורית תורמת להעלאת שחלוף החלבון בגוף וסינתזת החלבון בשריר. 

במחקר נכללו 19 גברים עם BMI בטווח הנורמה, אשר השתתפו בשתי תקופות התערבות בנות חמישה ימים כל אחת, עם הפרדה של 14 יום ביניהן. בכל תקופת התערבות המשתתפים צרכו דיאטה מבוקרת הכוללת כ-30% הפחתה קלורית. בסיום כל תקופה הוערכו מדדי החלבון במנוחה ולאחר אימון התנגדות, כאשר לאחר האימון המשתתפים צרכו משקה עם כמות סטנדרטית (0.1 גרם/ק"ג) או גבוהה (0.3 גרם/ק"ג) של חומצות אמינו חיוניות. 

מהתוצאות עולה כי צריכה גבוהה לעומת סטנדרטית של חומצות אמינו חיוניות הגבירה את שחלוף החלבון בגוף (עלייה בסינתזת החלבונים וירידה בפירוק החלבונים) במצב קטבולי בעקבות הגבלה קלורית, אולם ללא השפעה משמעותית על סינתזת החלבון בשריר.

המחקר מומן על ידי יחידת המחקר הרפואי של צבא ארה"ב.     

Gwin JA, Church DD, Hatch-McChesney A, Howard EE, Carrigan CT, Murphy NE, Wilson MA, Margolis LM, Carbone JW, Wolfe RR, Ferrando AA, Pasiakos SM. Effects of high versus standard essential amino acid intakes on whole-body protein turnover and mixed muscle protein synthesis during energy deficit: A randomized, crossover study. Clin Nutr. 2020 Jul 22:S0261-5614(20)30384-8.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32768315/

 

 

ההשפעה של תוספי אצות על פרופיל השומנים ומשק הגלוקוז

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי אצות על פרופיל השומנים ומשק הגלוקוז. בסקירה נכללו 27 מחקרים, בהם 1,221 משתתפים בריאים או עם הפרעות מטבוליות, אשר צרכו מגוון תוספי אצות (בעיקר ספירולינה או כלורלה) או פלסבו (22 מחקרים) או אחרים, כאשר משך ההתערבות נע בין 2 ל-28 שבועות. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Ding KX, Gao TL, Xu R, Cai J, Zhang HQ, Sun YY, Zhong F, Ma AG. Quantifying the Effect of Supplementation with Algae and Its Extracts on Glycolipid Metabolism: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020 Jun 8;12(6):1712.

 

 

לממתיקים דלי קלוריות אין השפעה על התגובה הגליקמית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה האקוטית של ממתיקים דלי קלוריות (במים, במשקאות דיאטטיים או בעירוי למערכת העיכול; לבד או עם ארוחה), לעומת התערבויות דומות ללא ממתיקים דלי קלוריות - על תגובת הגלוקוז והאינסולין. בסקירה נכללו 26 מחקרים, בהם 34 ניסויים, אשר בדקו את ההשפעה על תגובת הגלוקוז ו-29 ניסויים אשר בדקו את ההשפעה על תגובת האינסולין. 

בניתוח כולל של הממצאים קרא עוד.

Greyling A, Appleton KM, Raben A, Mela DJ. Acute glycemic and insulinemic effects of low-energy sweeteners: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr. 2020 Jul 16:nqaa167.

 

 

סיבים מסיסים להפחתת הסיכון למחלת לב כלִילית

במחקר, הכולל נתונים משלושה מחקרים אקראיים מוצלבים, נבדקה ההשפעה של צריכת סיבים מסיסים על הסיכון למחלת לב כלילית, בקרב משתתפים בריאים או עם הפרעה באיזון הגליקמי. במחקר נכללו 45 משתתפים, מהם 11 משתתפים עם סוכרת סוג 2, 11 משתתפים עם הפרעה בסבילות לגלוקוז או תסמונת מטבולית, ו-23 משתתפים בריאים. בכל המחקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה מבוקרת עם תערובת סיבים תזונתיים מסיסים המבוססת על קונג'אק, בהשוואה לדיאטה עם כמות סיבים דומה שמקורם בדגנים, כאשר כל תקופת התערבות נמשכה שלושה שבועות, עם הפרדה של שבועיים ביניהן. מינון הסיבים שניתן היה 0.2 גרם/100 קלוריות למשתתפים בריאים, 0.5 גרם/100 קלוריות למשתתפים עם הפרעה בסבילות לגלוקוז או תסמונת מטבולית, ו-0.7 גרם/100 קלוריות למשתתפים עם סוכרת סוג 2. הסיכון למחלת לב כלילית הוערך באמצעות נוסחת פרמינגהם (FRS-CHD), לפיה ניתן לחשב את הסיכון ל-10 שנים. 

נמצא כי קרא עוד.

Vuksan V, Sievenpiper JL, Jovanovski E, et al. Effect of soluble-viscous dietary fibre on coronary heart disease risk score across 3 population health categories: data from randomized, double-blind, placebo-controlled trials. Appl Physiol Nutr Metab. 2020;45(7):801-804. 

 

 

הקשר בין התגובה הגליקמית והסיכון למחלת לב כלִילית

במחקר עוקבה גדול, שנערך באירופה, נבדק הקשר בין האינדקס הגליקמי, העומס הגליקמי והפחמימות הזמינות בתזונה לבין הסיכון למחלת לב כלילית. במחקר נכללו הנתונים של 338,325 משתתפים, כאשר לאחר תקופת מעקב חציונית של 12.8 שנים תועדו 6,378 מקרים של מחלת לב כלילית. 

נמצא כי קרא עוד.

Sieri S, Agnoli C, Grioni S, et al. Glycemic index, glycemic load, and risk of coronary heart disease: a pan-European cohort study. Am J Clin Nutr. 2020;112(3):631-643.

 

 

אוֹמגה 3 להפחתת טרשת עוֹרקים

במחקר רטרוספקטיבי הוערכה ההשפעה של נטילת תוספי אומגה 3 על תהליכי טרשת עורקים. במחקר נכללו הנתונים של 106 מטופלים בסיכון נמוך עד בינוני, אשר הופנו לבדיקת CT, מהם 53 מטופלים הנוטלים תוספי אומגה 3 במשך חודשיים לפחות, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של מטופלים עם מאפיינים דומים שאינם נוטלים אומגה 3

לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעור ההימצאות (prevalence) של טרשת עורקים באופן כללי, של היצרות מעל 50% ושל חומרת ההיצרות. עם זאת קרא עוד.

החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

Feuchtner G, Langer C, Barbieri F, Beyer C, Dichtl W, Friedrich G, Schgoer W, Widmann G, Plank F. The effect of omega-3 fatty acids on coronary atherosclerosis quantified by coronary computed tomography angiography. Clin Nutr. 2020 Jul 22:S0261-5614(20)30381-2. 

 

 

ההשפעה האנטי-דלקתית של תוספי קינמוֹן

להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של תוספי קינמון

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי קינמון על מדדי דלקת ועקה חמצונית. בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם נכללו משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל תסמונת מטבולית, כבד שומני, דלקת מפרקים שגרונית וסוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי קינמון מהסוגים Ceylon cinnamon (שמונה מחקרים) או Cassia cinnamon (ארבעה מחקרים), בצורת מיצוי או אבקה ובמינון של עד 3 גרם ליום למשך 10 עד 110 יום. 

בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף קינמון להקלה על מיגרנות ולהפחתת הפעילות הדלקתית. במחקר נכללו 50 מטופלים, הסובלים ממיגרנות ואשר חולקו אקראית לקבלת תוסף קינמון במינון 3 כמוסות ליום, כל כמוסה מכילה 600 מ"ג קינמון או פלסבו - למשך חודשיים.

נמצא כי קרא עוד.

Changyou Zhu, et al. Impact of Cinnamon Supplementation on cardiometabolic Biomarkers of Inflammation and Oxidative Stress: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Complementary Therapies in Medicine, Volume 53, 2020.

Zareie A, Sahebkar A, Khorvash F, Bagherniya M, Hasanzadeh A, Askari G. Effect of cinnamon on migraine attacks and inflammatory markers: A randomized double-blind placebo-controlled trial. Phytother Res. 2020 Jul 7.

 

 

קפאין להגנה מפני התפתחות פרקִינסון

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת קפאין לבין הסיכון להתפתחות של פרקינסון ולהתקדמות המחלה. בסקירה נכללו 13 מחקרי עוקבה, מהם תשעה מחקרים בהם נכללו רק משתתפים ללא היסטוריה של פרקינסון וארבעה מחקרים בהם נכללו חולי פרקינסון בלבד ונערך מעקב אחר התקדמות המחלה. 

במחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים נמצא כי קרא עוד.

Hong CT, Chan L, Bai CH. The Effect of Caffeine on the Risk and Progression of Parkinson's Disease: A Meta-Analysis. Nutrients. 2020 Jun 22;12(6):1860.

 

 

ההשפעה של לִיגנאנים צמחיים על חומצות המרה

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של ליגנאנים מזרעי פשתן על חומצות המרה. החוקרים מסבירים כי תזונה עשירה בסיבים קשורה בסיכון מופחת לתחלואה כרונית, כאשר ניתן לייחס את היתרונות הבריאותיים של מזונות עשירים בסיבים למטבוליטים של ליגנאנים צמחיים. באופן ספציפי,  

ליגנאנים צמחיים והמטבוליטים שלהם עשויים להשפיע על המטבוליזם של חומצות המרה באמצעות השפעה על קולטנים בכבד. 

במחקר נכללו 46 מתנדבים בריאים בגילאי 20-45, אשר צרכו קפסולה המכילה 50 מ"ג ליום תמצית ליגנאנים מזרעי פשתן או פלסבו, כל אחד למשך 60 יום. 

החוקרים בדקו את השְפעת ההתערבות על ריכוז חומצות המרה באופן כללי ובהתאם לריכוז המטבוליטים, וכן בדקו את הקשר בין ריכוז חומצות המרה לבין ריכוז המטבוליטים. בנוסף, באמצעות דגימות צואה נבדקה ההשפעה על חיידקי המעי ועל הפרשת המטבוליטים. 

באופן כללי, קרא עוד.

Navarro SL, Levy L, Curtis KR, Elkon I, Kahsai OJ, Ammar HS, Randolph TW, Hong NN, Carnevale Neto F, Raftery D, Chapkin RS, Lampe JW, Hullar MAJ. Effect of a Flaxseed Lignan Intervention on Circulating Bile Acids in a Placebo-Controlled Randomized, Crossover Trial. Nutrients. 2020 Jun 19;12(6):1837.

 

 

תוספי תזונה לטיפול ב-AִDHD בקרב ילדים ומתבגרים

בסקירה הוערכה היעילות של תוספי תזונה לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים ומתבגרים. בסקירה נכללו 42 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקו מגוון תוספי תזונה בקטגוריות הבאות: חומצות שומן רב בלתי רוויות, פפטידים ונגזרות של חומצות אמינו, מיקרונוטריאנטים כרכיב בודד (ויטמין D ואבץ) או שילובים שונים, רכיבים צמחיים ופרוביוטיקה

להלן פירוט הממצאים: קרא עוד.

Rosi E, Grazioli S, Villa FM, Mauri M, Gazzola E, Pozzi M, Molteni M, Nobile M. Use of Non-Pharmacological Supplementations in Children and Adolescents with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder: A Critical Review. Nutrients. 2020 May 28;12(6):1573.

 

 

תוסף קולגן לא נמצא יעיל להקלה על כאבי ברכיים

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוספי קולגן להקלה על כאבי ברכיים. במחקר נכללו 167 משתתפים בריאים בני 63 בממוצע, אשר דיווחו על כאבי ברכיים. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 10 גרם/יום תוסף קולגן (Peptan Bִ2000) או פלסבו למשך 12 שבועות, והחוקרים העריכו את השינוי ברמת הכאב והתפקוד, וכן את השינוי במדדי הדלקת, הסחוס והעצם.

באופן כללי, קרא עוד.

Bongers CCWG, Ten Haaf DSM, Catoire M, et al. Effectiveness of collagen supplementation on pain scores in healthy individuals with self-reported knee pain: a randomized controlled trial. Appl Physiol Nutr Metab. 2020;45(7):793-800.

 

 

פעילוּת גופנית להפחתת הסיכון לתמותה מסרְטן על רקע צריכת אלכוהול

במחקר תצפיתי הוערך הפוטנציאל של פעילות גופנית להפחתת ההשפעה של צריכת אלכוהול על הסיכון לתמותה מסרטן. במחקר נכללו הנתונים של 54,686 משתתפים מעל גיל 30, מעשרה סקרי בריאות מבוססי אוכלוסייה, שנערכו בבריטניה. על פי הגדרה שמרנית, סוגי הסרטן הקשורים בצריכת אלכוהול כוללים חלל הפה, גרון, לוע, ושט, כבד, קולורקטלי, קיבה וסרטן השד - כאשר בהגדרה רחבה יותר נכללים גם סרטן הלבלב וריאות. 

בהתאם לצריכת האלכוהול, המשתתפים סווגו לשש קטגוריות צריכת אלכוהול, הנמדדות ביחידות אלכוהול לשבוע – כל יחידה שווה לשמונה גרם אלכוהול נקי:

  • משתתפים שכלל אינם צורכים אלכוהול.

  • משתתפים שנגמלו מצריכת אלכוהול.

  • משתתפים הצורכים אלכוהול באופן אקראי.

  • משתתפים הצורכים אלכוהול בהתאם להנחיות – עד 14 לנשים ועד 21 לגברים.

  • משתתפים הצורכים כמות מסוכנת של אלכוהול – 14-35 לנשים ו-21-49 לגברים.

  • משתתפים הצורכים כמות מזיקה של אלכוהול – מעל 35 לנשים ומעל 49 לגברים. 

פעילות גופנית סווגה בהתאם לרף התחתון והעליון של ההמלצות – 7.5 MET שעות/שבוע ו-15 MET שעות/שבוע (MET = שווה ערך מטבולי, שהינו אינדקס של תצרוכת אנרגטית/קלורית). 

בניתוח הנתונים נמצא קרא עוד.

Feng Y, Powell L, Vassallo AJ, Hamer M, Stamatakis E. Does adequate physical activity attenuate the associations of alcohol and alcohol-related cancer mortality? A pooled study of 54 686 British adults [published online ahead of print, 2020 May 14]. Int J Cancer. 2020;10.1002/ijc.33052.

 

 

סְטרס בהריוֹן קשור בשינוי הרכב חיידקי המעי

כחלק ממחקר עוקבה, שנערך בפינלנד, נבדק הקשר בין רמת הסטרס במהלך ההריון לבין הרכב חיידקי המעי של התינוק. ישנן עדויות הקושרות בין סטרס בהריון לבין מדדים התפתחותיים, אולם לא ידוע לגמרי מהם המנגנונים העומדים בבסיס קשרים אלה. שינויים בהרכב ובתפקוד חיידקי המעי עשויים להיות גורמים אשר מתווכים את ההשפעה הבריאותית של סטרס, השערה שנתמכה במחקרים קודמים בחיות מעבדה ובמחקרים קליניים קטנים. במחקר זה נכללו 398 נשים בהריון, כאשר רמת המצוקה הפסיכולוגית נמדדה שלוש פעמים במהלך ההריון ורמת הקורטיזול בשיער נמדדה בשבוע 24 להריון. דגימות צואה להערכת הרכב חיידקי המעי נלקחו מהתינוק בגיל 2.5 חודשים. 

נמצא כי קרא עוד.

Aatsinki AK, Keskitalo A, Laitinen V, et al. Maternal prenatal psychological distress and hair cortisol levels associate with infant fecal microbiota composition at 2.5 months of age. Psychoneuroendocrinology. 2020;119:104754

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32531627/

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

הקשר בין יתר שוּמנים בדם ואוֹטיזם

במחקר, המבוסס על הרשומות הרפואיות של 2,750,021 ילדים מבית החולים לילדים בבוסטון, מהם 25,514 עם אוטיזם, זיהו החוקרים תת-קבוצה של אוטיזם, המאופיינת בהפרעה בפרופיל השומנים והראו כי להורים עם יתר שומנים בדם סיכון גבוה יותר ללדת ילדים עם אוטיזם. 

Luo Y, Eran A, Palmer N, et al. A multidimensional precision medicine approach identifies an autism subtype characterized by dyslipidemia [published online ahead of print, 2020 Aug 10]. Nat Med. 2020;10.1038/s41591-020-1007-0.

 

 

הקשר בין ירידה בפעילות בלוטת התריס, כבד שוּמני והסיכון לתמוּתה

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שנערך בארה"ב, נמצא כי ירידה בתפקוד בלוטת התריס הייתה קשורה בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני לא אלכוהולית, וכן בסיכון מוגבר לתמותה מכל גורם ומגורמים קרדיווסקולריים רק בקרב משתתפים עם כבד שומני

Kim D, Vazquez-Montesino LM, Escober JA, et al. Low Thyroid Function in Nonalcoholic Fatty Liver Disease Is an Independent Predictor of All-Cause and Cardiovascular Mortality. Am J Gastroenterol. 2020;115(9):1496-1504. 

 

 

מגנזִיום קשור בסיכון מופחת לרעלת הריוֹן

במחקר תצפיתי, בו נכללו 1,312 נשים בהריון, נמצא כי רמה גבוהה יותר של מגנזיום בכדוריות הדם האדומות בטרימסטר הראשון להריון הייתה קשורה בסיכון מופחת לרעלת הריון

Liu T, Hivert MF, Rifas-Shiman SL, et al. Prospective Association Between Manganese in Early Pregnancy and the Risk of Preeclampsia. Epidemiology. 2020;31(5):677-680.

 

 

הקשר בין המאפיינים האלרגיים של הורים וילדיהם 

במחקר עוקבה, בו נכללו 685 ילדים והוריהם, נמצא כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את המאפיינים האלרגיים שאינם גנטיים של האם בהשוואה לאלו של האב, בעיקר בילדות המוקדמת.  

Schoos AM, Hansen BR, Stokholm J, Chawes BL, Bønnelykke K, Bisgaard H. Parent-specific effects on risk of developing allergic sensitization and asthma in childhood. Clin Exp Allergy. 2020 Jul 7.

 

 

חשיפה מוקדמת לשַפעת משפיעה על הסיכון העתידי 

במחקר, המבוסס על ניתוח נתונים ממחקרים העוסקים ביעילות חיסוני שפעת, מראים החוקרים כי חשיפה מוקדמת לשפעת הפחיתה את הסיכון למחלה קשה בהמשך החיים ועשויה גם להשפיע על יעילות החיסון. 

Arevalo P, McLean HQ, Belongia EA, Cobey S. Earliest infections predict the age distribution of seasonal influenza A cases. Elife. 2020;9:e50060. Published 2020 Jul 7. 

 

 

התרומה של אימוני כוח למערכת העצבים

במחקר, שנערך בקרב קופים, מדגימים החוקרים כי ביצוע אימוני כוח תרם לשיפור התגובה העצבית במסלול העובר מהמוח לשריר.  

Glover IS, Baker SN. Cortical, Corticospinal, and Reticulospinal Contributions to Strength Training. J Neurosci. 2020;40(30):5820-5832.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם