בפתח הסקירה השבועית מחקר הבודק האם יש קשר בין צריכת ביצים לבין סוכרת.
בנוסף, שתי סקירות מקיפות על טיפול בסוכרת:
תוספי DHEA לירידה ברמת הסוכר,
ופורמולת פטנט סינית לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת.
בהמשך נתאר אסטרטגיות טיפול טבעיות בתופעות לוואי של סרטן:
רפואת צמחים להקלה על תשישות בקרב חולי סרטן ריאות,
ושמן מנטה להקלה על בחילות והקאות על רקע טיפולי כימותרפיה.
נציג מחקרי תזונה הבודקים טיפול ומניעה של מחלות:
מהן ההתערבויות התזונתיות לטיפול בפיברומיאלגיה?
האם חשיפה מוקדמת לגלוטן עשויה לתרום למניעת צליאק?
האם יש קשר בין תזונה דלת פחמימות והסיכון לתמותה?
והאם דיאטה להפחתת הסיכון לסוכרת קשורה בסיכון מופחת לסרטן השד?
נמשיך לתוספי תזונה עבור פתולוגיות ספציפיות:
ויטמין D לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות,
ומגנזיום להגנה מפני טרשת עורקים.
ובאגף אורח חיים נציג מחקר על הקשר בין פעילות גופנית לפני הארוחה ו"שריפת שומנים",
ומחקר נוסף הסוקר את המאפיינים של הפרעת אכילה כפייתית.
ובכותרות השבוע:
פעילות גופנית לשיפור הזיכרון,
צריכת אלכוהול מתונה ויתר לחץ דם בקרב חולי סוכרת סוג 2,
צריכה גבוהה של אורז לבן וסיכון מוגבר לסוכרת,
נוכחות של חלקיקי זיהום אוויר בשליה,
והבדלים מגדריים בגנים המשפיעים על רקמת השומן.
במחקר תצפיתי, המבוסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול שנערך בסין, נבדק השינוי בדפוסי הצריכה של ביצים לאורך תקופה של 18 שנה, והקשר בין צריכת ביצים והסיכון לסוכרת. במחקר נכללו הנתונים של 8,545 מבוגרים מעל גיל 18, מהם נלקחה בדיקת דם בשנת 2009. כמו כן, הם ענו על לפחות 1 מבין 7 סקרי תזונה בין השנים 1991-2009, בהם התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית בשלושת הימים האחרונים. בניתוח של דפוס צריכת הביצים לאורך זמן נכללו רק משתתפים שענו על לפחות שלושה סקרי תזונה במהלך שנות המחקר. סוכרת הוגדרה באמצעות רמת הגלוקוז בשנת 2009.
נמצא כי צריכת הביצים היומית הממוצעת עלתה בהדרגה מ-16 גרם בשנת 1991, ל- 26 גרם בשנת 2004 ו-31 גרם בשנת 2009. הצריכה הממוצעת בתקופה זאת (26.7 גרם) נמוכה מהצריכה הממוצעת באירופה (33.65 גרם) ובאמריקה (28.43 גרם), אך גבוהה מהצריכה הממוצעת באסיה (20.56 גרם) ובאזורים נוספים בעולם.
החוקרים זיהו 3 דפוסים עיקריים של צריכת ביצים לאורך זמן:
קבוצה 1 (31%): צריכה נמוכה בתחילת המחקר עם עלייה הדרגתית קטנה.
קבוצה 2 (62%): צריכה מתונה בתחילת המחקר שעלתה עם הזמן.
קבוצה 3 (7%): צריכה גבוהה בתחילת המחקר שירדה עם הזמן.
להלן סיכום הממצאים:
בהשוואה לקבוצה 1, המשתתפים בקבוצה 2 ובקבוצה 3 היו בסיכון גבוה ב-13% וב-54%, בהתאמה, לסוכרת (במודל בו נלקחו בחשבון גורמי הסיכון והצריכה התזונתית).
בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (0-9 גרם/יום), הסיכון לסוכרת היה גבוה ב-29% עבור צריכה של 9.1-20.6 גרם/יום, ב-37% עבור צריכה של 20.7-37.5 גרם/יום, וב-25% עבור צריכה גבוהה מ-37.6 גרם/יום.
החוקרים מציינים שני מנגנונים אפשריים לאפשרות כי צריכת ביצים מעלה סיכון לסוכרת:
חלבון הביצה המפורק מעודד התמיינות תאי שומן דרך פעולות המחקות אינסולין.
עלייה בייצור של TMAO מכולין המצוי בחלמון הביצה על ידי חיידקי המעי מביאה לעלייה בחמצון LDL ודלקת המהווים גורם סיכון להתפתחות סוכרת.
החוקרים מציינים גם כי הם נטרלו גורמים תזונתיים אחרים, אך מודעים לכך כי בתקופה הזו בסין היתה עליה משמעותית בתזונה המערבית באופן שיכול להשפיע על הסיכון לסוכרת.
לסיכום אומרים החוקרים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של ביצים קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת בקרב מבוגרים בסין.
הערת מערכת: במחקר יש מספר בעיות:
Wang Y, Li M, Shi Z. Higher egg consumption associated with increased risk of diabetes in Chinese adults - China Health and Nutrition Survey [published online ahead of print, 2020 Oct 8]. Br J Nutr. 2020;1-8.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33028452/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי (DHEA (dehydroepiandrosterone על רמת גלוקוז בצום, רמת אינסולין ותנגודת לאינסולין. החוקרים מציינים כי במחקרים פרה-קליניים נמצאה השפעה מיטיבה ל-DHEA על התפקוד המטבולי בקרב חיות מעבדה עם שמנות או סוכרת. המנגנונים המוצעים לקשירת רמות DHEA לסוכרת הם הורדת עקה חימצונית וקצב סכרור (גליקציה) ושיפור התפקוד האנדותלי. כמו כן, ייצור ה-DHEA בגוף יורד עם הגיל, כאשר ייתכן ולירידה זו תפקיד בהתפתחות תחלואה כרונית.
בסקירה נכללו 14 מחקרים, בהם ניתנו תוספי DHEA במינון יומי שנע בין 50 ל-400 מ"ג, לתקופה של 8-12 חודשים. במחקרים אלה נכללו נשים לאחר גיל המעבר, קשישים, חולי סכיזופרניה, סוכרת סוג 2, איידס, גברים עם יתר כולסטרול ונשים עם אי-ספיקת אדרנל.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי DHEA הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת הגלוקוז בצום (הפרש ממוצע של 2.2 מ"ג/דצ"ל), ללא הבדל מובהק ברמת האינסולין או בתנגודת לאינסולין. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי השיפור ברמת הגלוקוז בצום היה משמעותי יותר במחקרים בהם ניתן מינון של 50 מ"ג/יום, במחקרים שנמשכו עד 12 שבועות ובקרב משתתפים מעל גיל 60.
החוקרים מסכמים כי תוספי DHEA עשויים לתרום להורדת רמת הגלוקוז בצום, בעיקר במינונים נמוכים ובנטילה לטווח זמן קצר ובקרב משתתפים מבוגרים.
Xiaoxue Wang, Helong Feng, Dehui Fan, Guoliang Zou, Yubo Han, Li Liu. The influence of dehydroepiandrosterone (DHEA) on fasting plasma glucose, insulin levels and insulin resistance (HOMA-IR) index: A systematic review and dose response meta-analysis of randomized controlled trials. Complementary Therapies in Medicine, Volume 55, 2020.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0965229920318501
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של פורמולת פטנט סינית לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת. בסקירה נכללו 16 מחקרים שנערכו בסין בהם 1,273 מטופלים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של הפורמולה במינון 4.5 גרם שלוש פעמים ביום למשך 2-6 חודשים במקביל לטיפול הסטנדרטי - לעומת הטיפול הסטנדרטי בלבד. הפורמולה Qiming granule, נמצאת בשימוש נרחב בסין לטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת., ומכילה: אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), קודזו (Pueraria lobata), רהמניה (Rehmannia glutinosa), גוג'י ברי (Lycium barbarum), זרעי סנה (Cassia), פרי זנב הארי (Leonurus japonicus), פולן (Pollen Typhae) ועלוקות (Hirudo).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Hu Z, Xie C, Yang M, et al. Add-on effect of Qiming granule, a Chinese patent medicine, in treating diabetic macular edema: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Sep 17]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6844.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות והבטיחות של רפואת צמחים להקלה על תשישות בקרב חולי סרטן ריאות. בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 861 חולי סרטן ריאות.
במחקרים השונים נבדקה ההשפעה של רפואת צמחים סינית או יפנית או קוריאנית בצורה הבאה:
בתשעה מחקרים נבדקה ההשפעה של הטיפול הצמחי בשילוב כימותרפיה בהשוואה לכימותרפיה בלבד.
בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של הטיפול הצמחי בשילוב טיפול פליאטיבי (כגון תמיכה תזונתית, שיכוך כאב, מניעת זיהומים וטיפול באנמיה ולויקופניה) בהשוואה לטיפול פליאטיבי בלבד.
במחקר אחד נבדקה ההשפעה של הטיפול הצמחי בהשוואה לטיפול הורמונלי (megestrol).
נמצא כי קרא עוד.
Kwon CY, Lee B, Kong M, et al. Effectiveness and safety of herbal medicine for cancer-related fatigue in lung cancer survivors: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Sep 14]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6860.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר פתוח נבדקה ההשפעה של שמן מנטה להקלה על בחילות והקאות, בקרב חולי סרטן המקבלים טיפולי כימותרפיה. במחקר נכללו 90 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לשים טיפה אחת מהשמן (שמן מנטה בריכוז 3% על בסיס שמן שקדים) מתחת לאף, שלוש פעמים ביום במשך חמישה ימים לאחר הטיפול הכימותרפי, בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי שניתן למניעת בחילות והקאות. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו את הטיפול הקונבנציונאלי בלבד. המשתתפים התבקשו לדווח על חומרת הבחילה על סולם של 0 עד 10.
נמצא כי קרא עוד.
Efe Ertürk N, Taşcı S. The Effects of Peppermint Oil on Nausea, Vomiting and Retching in Cancer Patients Undergoing Chemotherapy: An Open Label Quasi-Randomized Controlled Pilot Study [published online ahead of print, 2020 Oct 9]. Complement Ther Med. 2020;56:102587.
להלן שתי סקירות העוסקות בהתערבות תזונתית לטיפול בפיברומיאלגיה.
בסקירה ראשונה מסוכמות העדויות בהתייחס לקשרים אפשריים בין פיברומיאלגיה ותזונה, בדגש על ההשפעה של תוספי תזונה והתערבויות תזונתיות.
להלן מסקנות הסקירה: קרא עוד.
בנוסף, החוקרים מציינים כי בטיפול יש להתייחס גם להיבטים של ירידה במשקל ושל ההשפעה הפסיכו-סומטית. הם מסכמים כי למרות שהתערבויות תזונתיות עשויות לתרום כטיפול תומך בפיברומיאלגיה, נדרשים מחקרים נוספים להערכת האסטרטגיות היעילות ביותר.
בסקירה שניה שהיתה סקירה שיטתית הוערכה היעילות של התערבות תזונתית לטיפול בפיברומיאלגיה. בסקירה נכללו 22 מחקרים, מהם 18 מחקרים אקראיים מבוקרים וארבעה מחקרי עוקבה. בכלל המחקרים נכללו 806 מטופלים, רובן המוחלט נשים (98%).
במחקרים אלה נבדקו 17 התערבויות תזונתיות שונות, כולל קו-אנזים Q10, ויטמין D, פרוביוטיקה, כלורלה, טבעונות, מיץ דובדבנים, דיאטה דלת FODMAP, סויה, שמן זית, קפאין, דיאטה נטולת MSG או MSG ואספרטיים, שילוב של ויטמין C, ויטמין E וזרעי קצח, קריאטין, אצטיל ל-קרניטין, פורמולות צמחי מרפא ודיאטת אלימנציה. התערבויות אלה נבדקו בהשוואה לפלסבו, לדיאטה סטנדרטית, למטופלים ברשימת המתנה, למשתתפים בריאים, או למטופלים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי.
להלן מסקנות הסקירה: קרא עוד.
Pagliai G, Giangrandi I, Dinu M, Sofi F, Colombini B. Nutritional Interventions in the Management of Fibromyalgia Syndrome. Nutrients. 2020;12(9):2525. Published 2020 Aug 20.
Lowry E, Marley J, McVeigh JG, McSorley E, Allsopp P, Kerr D. Dietary Interventions in the Management of Fibromyalgia: A Systematic Review and Best-Evidence Synthesis. Nutrients. 2020;12(9):2664. Published 2020 Aug 31.
במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדק האם חשיפה מוקדמת לגלוטן קשורה בשכיחות נמוכה יותר של צליאק בגיל שלוש. החוקרים מציינים כי כיום אין אסטרטגיה למניעת צליאק, וההנחיות קובעות כי בהתאם למחקרים אקראיים מבוקרים קודמים אין השפעה לגיל החשיפה לגלוטן, זאת למרות שבמחקרים אלה הייתה שונות במינון הגלוטן ובגיל החשיפה.
מחקר זה הינו ממחקר גדול שנערך בבריטניה ובו נכללו 1,004 תינוקות מהאוכלוסייה הכללית, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות:
חשיפה מוקדמת: מגיל ארבעה חודשים התינוקות נחשפו לשישה רכיבי מזון אלרגניים (בוטנים, שומשום, ביצים, חלב פרה, דגים וחיטה), בנוסף לחלב אם.
חשיפה סטנדרטית: הנקה מלאה עד גיל שישה חודשים תוך הימנעות ממזונות אלרגניים.
בגיל שלוש נבדקה רמת הנוגדנים, וילדים עם רמה גבוהה מ-20 יח'/ליטר הופנו להמשך בירור.
נמצא כי קרא עוד.
Logan K, Perkin MR, Marrs T, et al. Early Gluten Introduction and Celiac Disease in the EAT Study: A Prespecified Analysis of the EAT Randomized Clinical Trial [published online ahead of print, 2020 Sep 28]. JAMA Pediatr. 2020;174(11):1-7.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך ביפן, נבדק הקשר בין תזונה דלת-פחמימות לבין הסיכון לתמותה. החוקרים מציינים כי העדויות לקשר זה באוכלוסייה האסייתית, המאופיינת בצריכת פחמימות גבוהה, הינן מוגבלות.
במחקר נכללו כ-93,000 משתתפים בגילאי 45-75, אחריהם נערך מעקב במשך כ-17 שנה. בהתבסס על שאלוני תזונה, לכל משתתף חושב ציון של תזונה דלת-פחמימות (ציון מקסימלי של 30 מבטא את צריכת הפחמימות הנמוכה ביותר וצריכה גבוהה של חלבון ושומן), ובנוסף חושב ציון המבטא את רמת הצריכה של חלבון ושומן מהחי או מהצומח. המשתתפים סווגו בהתאם לציון של תזונה דלת-פחמימות לחמש קטגוריות (חמישונים), כאשר המשתתפים עם הציון הנמוך ביותר צרכו 65.2% פחמימות והמשתתפים עם הציון הגבוה ביותר צרכו 42.8% פחמימות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Akter S, Mizoue T, Nanri A, et al. Low carbohydrate diet and all cause and cause-specific mortality [published online ahead of print, 2020 Sep 23]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30478-7.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין דיאטה להפחתת הסיכון לסוכרת לבין הסיכון לסרטן השד. החוקרים מסבירים כי רמה גבוהה של אינסולין ושל גורמי גדילה דמויי אינסולין עשויה להוביל לעלייה בסיכון לסרטן השד. לכן, שינויים באורח החיים שמטרתם הפחתת תנגודת לאינסולין ויתר אינסולין בדם עשויים להוות אסטרטגיה עיקרית למניעת סרטן שד.
במחקר נכללו הנתונים של 88,739 נשים ממחקר האחיות (מעקב בין השנים 1980-2016) ושל 93,915 נשים ממחקר האחיות השני (מעקב בין השנים 1991-2017). במהלך תקופת המעקב אובחנו סה"כ 11,943 מקרים של סרטן השד. בהתאם לשאלונים שמולאו במהלך תקופת המעקב, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לדיאטה להפחתת הסיכון לסוכרת, אשר היה מבוסס על הגורמים הבאים:
אינדקס גליקמי נמוך, צריכה נמוכה של שומן טראנס, משקאות ממותקים, מיצי פירות ובשר אדום ומעובד.
צריכה גבוהה של סיבים מדגנים, קפה, אגוזים ופירות שלמים.
יחס גבוה של שומן רב בלתי רווי לשומן רווי.
נמצא כי קרא עוד.
Kang JH, Peng C, Rhee JJ, et al. Prospective study of a diabetes risk reduction diet and the risk of breast cancer [published online ahead of print, 2020 Oct 6]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa268.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בירדן, נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS). במחקר נכללו 60 נשים בגילאי 18-49 עם אבחנה של PCOS, הסובלות מעודף משקל (BMI בטווח של 25-29.9) ומחסר ויטמין D (עד 20 ננוגרם/מ"ל).
המשתתפות חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל לשבוע למשך 12 שבועות, או לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו.
נמצא כי בקבוצת ההתערבות שנטלה ויטמין D: קרא עוד.
Al-Bayyari N, Al-Domi H, Zayed F, Hailat R, Eaton A. Androgens and hirsutism score of overweight women with polycystic ovary syndrome improved after vitamin D treatment: A randomized placebo controlled clinical trial [published online ahead of print, 2020 Sep 24]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30496-9.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. בסקירה נכללו 22 מחקרים, בהם 1,366 מטופלים, אשר קיבלו מגוון תוספים במינונים שונים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Lee CH, Fu Y, Yang SJ, Chi CC. Effects of Omega-3 Polyunsaturated Fatty Acid Supplementation on Non-Alcoholic Fatty Liver: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(9):2769. Published 2020 Sep 11.
במחקר תצפיתי הוערכה ההשפעה של מגנזיום על בריאות דפנות העורקים ועל פרופיל השומנים, בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מסבירים כי במחלת כליות כרונית, רמה נמוכה של כולסטרול ו-LDL נמצאה קשורה דווקא בהחמרה של התוצאות הקרדיווסקולריות, כאשר למגנזיום נמצאה השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית.
בהתבסס על הנתונים ממחקר עוקבה העוסק במחלת כליות כרונית, בניתוח הנוכחי נכללו 1,542 משתתפים עם מחלת כליות כרונית, וקבוצת ביקורת של 212 משתתפים עם תפקוד כליות תקין.
טרשת עורקים הוערכה באמצעות המדד (cIMT (carotid intima-media thickness, כאשר רמה גבוהה יותר אצל כל משתתפי המחקר נמצאה בקרב גברים, לבנים, מעשנים, מבוגרים, משתתפים עם סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, רמות טריגליצרידים גבוהות, BMI גבוה ו-HDL נמוך.
נמצא כי קרא עוד.
Cambray S, Ibarz M, Bermudez-Lopez M, et al. Magnesium Levels Modify the Effect of Lipid Parameters on Carotid Intima Media Thickness. Nutrients. 2020;12(9):2631. Published 2020 Aug 28.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות בהתייחס להשפעה של פעילות גופנית לפני ארוחה על חמצון שומנים ("שריפת שומן") לאחר הארוחה. בסקירה נכללו 26 מחקרים קליניים בהם 298 משתתפים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Pearson RC, Olenick AA, Green ES, Jenkins NT. Acute exercise effects on postprandial fat oxidation: meta-analysis and systematic review. Appl Physiol Nutr Metab. 2020;45(10):1081-1091.
במחקר חתך הוערך הפרופיל הביולוגי והפסיכולוגי בקרב 101 משתתפים עם שמנות, הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית (BED - Binge eating disorder). החוקרים בחנו מהם המאפיינים המבדילים בין משתתפים עם או בלי BED, באמצעות מדדים פסיכולוגיים וביולוגיים, כולל מדדים אנתרופומטריים, בדיקות דם, הרכב חיידקי המעי ולחץ דם.
נמצא כי משתתפים עם אבחנה של BED: קרא עוד.
Leyrolle Q, Cserjesi R, Mulders MDGH, et al. Specific gut microbial, biological, and psychiatric profiling related to binge eating disorders: A cross-sectional study in obese patients [published online ahead of print, 2020 Sep 28]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30497-0.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר אקראי מוצלב, בו נכללו 21 גברים צעירים ובריאים, מדגימים החוקרים את ההשפעה האקוטית המיטיבה של פעילות הגופנית בעצימות גבוהה על תפקודי הזיכרון והלמידה, תוך התייחסות למנגנונים הנוירו-פיזיולוגיים המעורבים בכך.
Marin Bosch B, Bringard A, Logrieco MG, et al. Effect of acute physical exercise on motor sequence memory. Sci Rep. 2020;10(1):15322. Published 2020 Sep 18.
במחקר תצפיתי, בו נכללו הנתונים של 10,200 משתתפים, נמצא כי צריכת אלכוהול מתונה (8-14 משקאות בשבוע) הייתה קשורה בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם בקרב חולי סוכרת סוג 2.
Mayl JJ, German CA, Bertoni AG, et al. Association of Alcohol Intake With Hypertension in Type 2 Diabetes Mellitus: The ACCORD Trial. J Am Heart Assoc. 2020;9(18):e017334.
במחקר עוקבה, בו נאספו נתונים של 132,373 משתתפים בגילאי 35-70 מ-21 מדינות, נמצא כי צריכה גבוהה של אורז לבן קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת.
Bhavadharini B, Mohan V, Dehghan M, et al. White Rice Intake and Incident Diabetes: A Study of 132,373 Participants in 21 Countries. Diabetes Care. 2020;43(11):2643-2650.
במחקר מעבדה שבוצע בבית חולים בלונדון, בו נעשה שימוש בדגימות שליה שנלקחו מ-15 נשים לאחר הלידה, נמצאה לראשונה עדות לנוכחות של חלקיקי זיהום אוויר בתאי השליה.
Liu NM, Miyashita L, Maher BA, et al. Evidence for the presence of air pollution nanoparticles in placental tissue cells. Sci Total Environ. 2021;751:142235.
במחקר מעבדה, המבוסס על דגימות שנלקחו מכ-3,000 אנשים מאזורים גיאוגרפים שונים וממוצא אתני מגוון, מדגימים החוקרים כי קיימים הבדלים מגדריים בביטוי של גנים בעלי השפעה על תאי ורקמת השומן ובכך עשויים להסביר הבדלים מגדריים בסיכון לתחלואה או לתגובה לטיפול.
Anderson WD, Soh JY, Innis SE, et al. Sex differences in human adipose tissue gene expression and genetic regulation involve adipogenesis. Genome Res. 2020;30(10):1379-1392.
