במרכז הסקירה מחקרים על סרטן שד:
הקשר בין רמת אומגה 3 והסיכון להתפתחות גרורות בעצמות,
התרומה של מיקרונוטריאנטים לטיפול בסרטן השד,
הקשר בין השימוש בגלולות למניעת הריון והסיכון לסרטן,
הקשר בין דפוס התזונה, הפוטנציאל הדלקתי שלה והסיכון לסרטן,
האם דיאטה ים-תיכונית משפיעה על פרוגנוזה טובה יותר?
והאם אורח חיים בריא עשוי למתן את ההשפעה הגנטית על הסיכון לסרטן שד פולשני?
נמשיך עם מחקרים על צמחים:
רפואת צמחים סינית לטיפול בנזלת אלרגית,
קצח לטיפול במחלות נשימה,
ושיזף סיני לטיפול באינסומניה.
נתאר מחקרים בנושאים קרדיו-מטבוליים:
תדירות ארוחות גבוהה עשויה לתרום לשיפור פרופיל השומנים בדם,
ההשפעה של דיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות על הצריכה הקלורית,
וקמח קטניות בטכנולוגיה חדשנית לשיפור התגובה הגליקמית.
נסקור מחקר המתאר השפעה מיטיבה לתוספי ויטמין D בשילוב פרוביוטיקה,
ונסכם בשני מחקרים הבוחנים את ההשפעה של שתיית קפה.
ובכותרות השבוע:
תוסף טבעי להעלאת ייצור חלב אם,
הפוטנציאל של ג'ינג'ר להגנה מפני מחלות אוטואימוניות,
הפעילות נוגדת הסרטן של EGCG,
סיכון מוגבר לשימוש בקנבינואידים בקרב קשישים עם COPD,
וקשר חיובי בין ויטמין D וחיידקי המעי.
במחקר רטרוספקטיבי שנערך בצרפת, נבדקו גורמים ביוכימיים, קליניים והיסטולוגיים הקשורים בהתפתחות גרורות בעצמות בקרב נשים עם סרטן שד. במחקר נכללו 261 נשים עם סרטן שד פולשני שטופלו בין השנים 2009-2012, מהן נלקחה דגימה מרקמת השומן בשד במהלך הניתוח.
מבין כלל המשתתפות, 53 סבלו מגרורות בעצמות. נמצא כי כ-70% מהמטופלות עם גרורות בעצמות אופיינו עם גידולים לומינלים (גידולים בעלי קולטנים חיוביים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון) וכ-59% מהן אופיינו עם מעורבות של בלוטות הלימפה בבית השחי (אקסילריות). עוד נמצא כי רמה גבוהה יותר של אומגה 3 ברקמת השומן הייתה קשורה בשיעור נמוך יותר של התפתחות גרורות בעצמות בקרב נשים לפני גיל המעבר, ללא קשר מובהק בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
מחקרים קודמים מראים כי רמות אומגה 3 גבוהות תורמות לשיפור האיזון בין פעילות האוסטאוקלסטים ופעילות האוסטאובלסטים בעצם, כאשר רמה נמוכה עלולה לגרום לחוסר איזון בעצם ובכך לייצר סביבה המעודדת היווצרות גרורות.
החוקרים מציינים, כי מחקרים אפידמיולוגיים ומבוקרים שונים מראים כי לאומגה 3 השפעה מיטיבה במצבי סרטן, כאשר ארגוני הבריאות ממליצים על צריכה של 200-500 מ"ג/יום אומגה 3.
הם מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך, שרמה נמוכה של אומגה 3 עלולה להוות גורם סיכון להתפתחות גרורות בעצמות בקרב נשים עם סרטן שד לפני גיל המעבר.
המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Goupille C, Frank PG, Arbion F, Jourdan ML, Guimaraes C, Pinault M, Body G, Chevalier S, Bougnoux P, Ouldamer L. Low Levels of Omega-3 Long-Chain Polyunsaturated Fatty Acids Are Associated with Bone Metastasis Formation in Premenopausal Women with Breast Cancer: A Retrospective Study. Nutrients. 2020 Dec 15;12(12):3832.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33333962/
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של מיקרונוטריאנטים שונים בסרטן השד. החוקרים מציינים, כי מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי למיקרונוטריאנטים בתזונה השפעה מגינה מפני התפתחות והתקדמות סרטן מסוגים שונים, כאשר לתוספים נמצאה השפעה נוגדת סרטן.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים שונים לגבי ההשפעה של ויטמין D, נחושת, ברזל, סלניום, אבץ, חומצה פולית, ויטמין C, פוליפנוֹלים, חומצות שומן, ויטמין E, ויוד. העדויות ממחקרי מעבדה מצביעות על כך שלרוב המיקרונוטריאנטים השפעה נוגדת שגשוג (אנטי-פרוליפרטיבית), עצירת תהליכי חלוקת התא, והשפעה נוגדת גרורות. עם זאת, לא נמצאה תמיכה משמעותית להשפעה מיטיבה זאת במחקרים שנערכו בקרב חיות מעבדה או במחקרים קליניים, מלבד שני מחקרים קליניים בהם נמצא כי נטילת ויטמין D במינון נמוך (10 מק"ג/יום) הייתה מלווה בירידה של 20% בשיעור התמותה, ונטילת תוסף יוד במהלך חמש שנים הייתה מלווה בשיפור משך ההישרדות ללא מחלה, בצמצום הגידול, והגברת הפעילות החיסונית.
החוקרים מציינים, כי כי למיקרונוטריאנטים בנטילה פומית זמינות ביולוגית נמוכה, והגורמים העיקריים לפער בין מחקרי מעבדה למחקרים קליניים הם התאמת מינון בטוח ויעיל, וכן הטרוגניות גדולה בין סוגי הגידולים והתגובה שלהם.
Cuenca-Micó O, Aceves C. Micronutrients and Breast Cancer Progression: A Systematic Review. Nutrients. 2020 Nov 25;12(12):3613.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33255538/
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין השימוש בגלולות למניעת הריון, לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד, השחלות והרחם. במחקר נכללו הנתונים מהביו-בנק הבריטי של 256,661 נשים שנולדו בין השנים 1939-1970, כאשר המידע לגבי אבחנה של סרטן נאסף באמצעות דיווחו עצמי ורשומות רפואיות עד לשנת 2019. נמצא כי קרא עוד.
Karlsson T, Johansson T, Höglund J, Ek WE, Johansson Å. Time-dependent effects of oral contraceptive use on breast, ovarian and endometrial cancers. Cancer Res. 2020 Dec 17:canres.2476.2020.
במחקר מקרה-בקרה שנערך בפולין, נבדק הקשר בין פרופיל דלקתי המבוסס על מדדים בתזונה ובדם, לבין ההתפתחות של סרטן שד בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מסבירים, כי קיים קשר בין דלקתיות ובין תהליכים סרטניים, כאשר לתזונה עשויה להיות השפעה על קשר זה. במחקר נכללו 190 נשים המאובחנות עם סרטן שד וקבוצת השוואה של 230 נשים ללא סרטן שד בגילאי 40-79. בניתוח נתוני התזונה ומדדי הדלקת CRP ו-IL-6, החוקרים זיהו שני פרופילים עיקריים:
פרופיל "תזונה בריאה / דלקתיות ניטרלית" - המאופיין בצריכת דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, אגוזים וזרעים, ודגים.
פרופיל "תזונה לא בריאה / פרו-דלקתית" - המאופיין בצריכת בשר אדום ומעובד, שומנים מהחי, מתוקים ודגנים מלוטשים, וריכוז גבוה של מדדים דלקתיים.
לכל משתתפת חושב ציון לכל אחד מהדפוסים, כאשר בהשוואה קרא עוד.
Stasiewicz B, Wadolowska L, Biernacki M, Slowinska MA, Drozdowski M. Hybrid Dietary-Blood Inflammatory Profiles and Postmenopausal Breast Cancer: A Case-Control Study. Nutrients. 2020 Nov 14;12(11):3503.
במחקר עוקבה שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין הסיכון לתמותה בקרב נשים שאובחנו עם סרטן השד. החוקרים מציינים, כי עדויות רבות מראות על כך שהיענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לתמותה באוכלוסייה הכללית, אולם הממצאים בהתייחס לחולות סרטן השד הינם מוגבלים. במחקר נכללו 1,453 נשים שאובחנו עם סרטן השד בין השנים 1991-1994, אחריהן נערך מעקב במשך 15 שנה לאחר האבחנה.
בתחילת המחקר, המשתתפות התבקשו לדווח על הרגלי התזונה שלהם לפני אבחנת הסרטן. נשים עם היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית, בהשוואה להיענות נמוכה, דיווחו על צריכה גבוהה יותר של פחמימות, שומן חד ורב בלתי רווי, ויטמינים, חומצה פולית וקרוטנואידים, ועל צריכה נמוכה יותר של כולסטרול וחלבון מהחי.
נמצא כי קרא עוד.
Di Maso M, Dal Maso L, Augustin LSA, Puppo A, Falcini F, Stocco C, Mattioli V, Serraino D, Polesel J. Adherence to the Mediterranean Diet and Mortality after Breast Cancer. Nutrients. 2020 Nov 27;12(12):3649.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין אורח חיים בריא לבין הסיכון לסרטן שד פולשני, בהתאם לסיכון הגנטי. החוקרים מציינים, כי הסיכון לחלות בסרטן השד מושפע הן מגורמים גנטיים והן מגורמי אורח חיים, אולם אין עדויות חד משמעיות לגבי המידה בה אורח חיים בריא עשוי להפחית את ההשפעה של גורמים גנטיים. במסגרת המחקר נכללו נתונים מהביו-בנק הבריטי של 146,326 נשים, להן חושב ציון סיכון גנטי וציון אורח חיים בריא המבוסס על:
תזונה – צריכה גבוהה של פירות וירקות ושל דגנים מלאים, והגבלת הצריכה של בשר אדום ומעובד.
פעילות גופנית.
הימנעות מעישון.
הימנעות מצריכת אלכוהול.
מדדים אנתרופומטריים – BMI בטווח הנורמה והיקף מותניים קטן מ-80 ס"מ.
נמצא, כי קרא עוד.
Arthur RS, Wang T, Xue X, Kamensky V, Rohan TE. Genetic Factors, Adherence to Healthy Lifestyle Behavior, and Risk of Invasive Breast Cancer Among Women in the UK Biobank. J Natl Cancer Inst. 2020 Sep 1;112(9):893-901.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של רפואת צמחים סינית לטיפול בנזלת אלרגית. בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם 2,013 משתתפים בגילאי 2-75. במחקרים אלה נעשה שימוש ב-18 פורמולות צמחים שונות, בצורת מרתח או גרנולות, בהשוואה לטיפול תרופתי, למשך תקופת התערבות שנעה בין 14 יום לשמונה שבועות. הצמחים השכיחים שנכללו בפורמולות השונות היו פרח מגנוליה (Magnolia), אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), ספושניקוביה (Saposhnikovia divaricate), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), אדמונית (Paeonia spp), אטרקטילודס (Atractylodes macrocephala), לכיד הנחלים (Xanthium strumarium), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), ואסארום/ג'ינג'ר בר (Asarum).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Li H, Kreiner JM, Wong AR, Li M, Sun Y, Lu L, Liu J, Yang AWH. Oral application of Chinese herbal medicine for allergic rhinitis: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021 Feb 3.
בסקירה הוערכו העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעה של קצח (Nigella sativa) על מחלות נשימה והפרעות אלרגיות וחיסוניות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Saadat S, Aslani MR, Ghorani V, Keyhanmanesh R, Boskabady MH. The effects of Nigella sativa on respiratory, allergic and immunologic disorders, evidence from experimental and clinical studies, a comprehensive and updated review. Phytother Res. 2021 Jan 17.
במחקר אקראי מוצלב שנערך באוסטרליה, נבדקה ההיתכנות של ביצוע מחקר קליני להערכת היעילות של זרעי שיזף סיני (Ziziphus spinosa) לטיפול באינסומניה. במחקר נכללו 12 משתתפים המאובחנים עם אינסומניה, אשר צרכו שני גרם/יום גרנולות של זרעי שיזף סיני או פלסבו, כל אחד למשך ארבעה שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהם.
נמצא כי קרא עוד.
Shergis JL, Hyde A, Meaklim H, Varma P, Da Costa C, Jackson ML. Medicinal seeds Ziziphus spinosa for insomnia: A randomized, placebo-controlled, cross-over, feasibility clinical trial. Complement Ther Med. 2020 Dec 29;57:102657.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של תדירות הארוחות על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם 686 משתתפים בריאים או במגוון מצבים בריאותיים (עודף משקל או שמנות, סוכרת, שחלות פוליציסטיות או יתר כולסטרול בדם). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תדירות ארוחות גבוהה לעומת נמוכה, במהלך תקופה של 2 עד 48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי קרא עוד.
Abdollahi S, Kazemi A, de Souza RJ, Clark CCT, Soltani S. The effect of meal frequency on biochemical cardiometabolic factors: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr. 2021 Jan 11:S0261-5614(21)00007-8.
במחקר אקראי מוצלב, הוערכה ההשפעה של דיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות על הצריכה הקלורית. החוקרים מסבירים, כי מודל ההשמנה של פחמימות-אינסולין מציע תזונה עתירת פחמימות, הגורמת להפרשה עודפת של אינסולין, ובכך מעודדת הצטברות שומן ועלייה בצריכה הקלורית. לפיכך, משוער כי דיאטה דלת פחמימות צפויה להפחית את הצריכה הקלורית בהשוואה לדיאטה דלת שומן עתירת פחמימות. לפי המודל המנוגד, מזונות עתירי שומן עלולים להוביל לצריכה קלורית עודפת בשל הצפיפות הקלורית גבוהה והשְפעתם המוגבלת על תחושת השובע, וכן בשל תרומתם להגברת תחושת ההנאה מהאכילה, אשר מעודדת צריכה עודפת.
במחקר, שנערך במרכז קליני של ה-NIH, נכללו 20 מבוגרים ללא סוכרת, בני 30 בממוצע עם BMI ממוצע של 27.8. המשתתפים צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, בהן כל המזון סופק על ידי עורכי המחקר, כל אחת למשך שבועיים:
דיאטה דלת שומן המבוססת על מזונות מהצומח (10% שומן, 75% פחמימות). עם עומס גליקמי גבוה (85 גרם ל-1,000 קלוריות).
דיאטה דלת פחמימות קטוגנית המבוססת על מזונות מהחי (75% שומן, 10% פחמימות), עם עומס גליקמי נמוך (6 גרם ל-1,000 קלוריות).
שתי הדיאטות כללו הגבלה של מזונות אולטרה-מעובדים והיו דומות בכמות הירקות הלא-עמילניים, ובשתיהן לא הוגבלה הצריכה הקלורית.
החוקרים השוו את הצריכה הקלורית היומית הממוצעת, ואת הצריכה הקלורית בשבוע השני של כל דיאטה. הם מציינים כי משתתף אחד פרש מהמחקר בשל היפוגליקמיה בעקבות צריכת דיאטה דלת פחמימות.
נמצא כי בתקופה של שבועיים קרא עוד.
Hall KD, Guo J, Courville AB, Boring J, Brychta R, Chen KY, Darcey V, Forde CG, Gharib AM, Gallagher I, Howard R, Joseph PV, Milley L, Ouwerkerk R, Raisinger K, Rozga I, Schick A, Stagliano M, Torres S, Walter M, Walter P, Yang S, Chung ST. Effect of a plant-based, low-fat diet versus an animal-based, ketogenic diet on ad libitum energy intake. Nat Med. 2021 Feb;27(2):344-353.
במחקר הכולל בדיקות מעבדה ושני ניסויים קליניים, נבדקה העמידות של קמח המופק מתאית של קטניות בטכנולוגיה חדשנית כתחליף לקמח חיטה בהכנת לחם, וההשפעה שלו על התגובה הגליקמית. החוקרים מסבירים, כי ללחם המבוסס על קמח חיטה (לבן או מלא) אינדקס גליקמי גבוה, בעיקר בשל ריכוז גבוה של עמילנים העוברים עיכול. קמח המופק מתאית שמקורה בקטניות (ICP - Intact cell powder), מהווה מקור לעמילנים עמידים שפחות ניתנים לעיכול בהשוואה לקמחי קטניות סטנדרטים.
בניסויי מעבדה מראים החוקרים כי בקרא עוד.
Balazs H. Bajka, Ana M. Pinto, Jennifer Ahn-Jarvis, Peter Ryden, Natalia Perez-Moral, Alice van der Schoot, Costanza Stocchi, Catherine Bland, Sarah E. Berry, Peter R. Ellis, Cathrina H. Edwards. The impact of replacing wheat flour with cellular legume powder on starch bioaccessibility, glycaemic response and bread roll quality: A double-blind randomised controlled trial in healthy participants. Food Hydrocolloids, Volume 114, 2021.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכו העדויות בהתייחס להשפעה הסינרגיסטית של תוספי ויטמין D ופרוביוטיקה. מחקרים קודמים הראו כי לויטמין D עשויה להיות השפעה על חיידקי המעי, כולל השפעה מיטיבה לעלייה בקולטן לויטמין D כגון הפחתת דיסביוזיס, שיפור תפקוד מחסום המעי, העלאת הביטוי של פפטידים אנטי-מיקרוביאלים, הפחתת ציטוקינים פרו-דלקתיים, והגברת הייצור החיידקי של חומצות שומן קצרות שרשרת. פרוביוטיקה תורמת לשיפור הרכב חיידקי המעי והאיזון בין החיידקים הפתוגניים והחיידקים המיטיבים להם תפקידים חשובים בהגנה על סביבת המעי, מניעת תהליכים דלקתיים, ומניעת נזק לתאים.
בסקירה נכללו שבעה מחקרים, בהם נכללו תינוקות, נשים בהריון ומבוגרים עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל סכיזופרניה, סוכרת, מחלות לב, שחלות פוליציסטיות ועוד. במחקרים אלה נבדקו התערבויות שונות, הכוללות תוספי ויטמין D בשילוב פרוביוטיקה למשך 6 עד 12 שבועות. ויטמין D ניתן פעם ביום או פעם בשבועיים בצורת כמוסה או ספריי נוזלי תת-לשוני, במינון שווה ערך יומי שנע בין 200 ל-4,500 יחב"ל. פרוביוטיקה ניתנה בכמוסות במינון יומי של שמונה מיליארד חיידקים מסוגים שונים, כאשר הסוגים השכיחים היו Lactobacillus ו-Bifidobacterium.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Abboud M, Rizk R, AlAnouti F, Papandreou D, Haidar S, Mahboub N. The Health Effects of Vitamin D and Probiotic Co-Supplementation: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020;13(1):111. Published 2020 Dec 30.
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה הבריאותית של שתיית קפה.
במחקר המבוסס על מודלים ממוחשבים של למידת מכונה, נבדק הקשר בין גורמים תזונתיים לבין הסיכון לתחלואה לבבית בשלושה מחקרי עוקבה גדולים, במטרה לזהות גורמי סיכון חדשים שלא נבדקו כחלק מהמחקרים המקוריים. בהתבסס על נתונים ממחקר פרמינגהם, נבדקו גורמי אורח החיים אשר קשורים בסיכון למחלת לב כלילית, אי ספיקת לב ושבץ.
לאחר מכן, החוקרים איששו את הממצאים באמצעות נתונים משני מחקרי עוקבה נוספים. בניתוח הראשוני של נתוני מחקר פרמינגהם זוהו מספר גורמי סיכון אפשריים, כולל מצב משפחתי, צריכת בשר אדום, צריכת חלב מלא וצריכת קפה. מבין הגורמים התזונתיים שנמצאו, בכל שלושת המחקרים קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין צריכת קפה ובין פרופיל השומנים בדם. החוקרים מציינים, כי ישנן עדויות המצביעות על כך שצריכה רבה של קפה לאורך תקופה ממושכת, עלולה להוביל להגברת הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו נתונים מהביו-בנק הבריטי של 362,571 משתתפים. נמצא קשר חיובי תלוי מינון בין קרא עוד.
Stevens LM, Linstead E, Hall JL, Kao DP. Association Between Coffee Intake and Incident Heart Failure Risk: A Machine Learning Analysis of the FHS, the ARIC Study, and the CHS. Circ Heart Fail. 2021 Feb;14(2):e006799.
Zhou A, Hyppönen E. Habitual coffee intake and plasma lipid profile: Evidence from UK Biobank. Clin Nutr. 2021 Jan 11:S0261-5614(21)00014-5.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר מעבדה בוחנים החוקרים את מנגנוני הפעולה נוגדי הסרטן של EGCG, ומראים כי ל EGCG יש השפעה על החלבון p53 המעורב בתיקון נזקים ל-DNA ועידוד התמותה של תאים סרטניים.
Zhao J, Blayney A, Liu X, Gandy L, Jin W, Yan L, Ha JH, Canning AJ, Connelly M, Yang C, Liu X, Xiao Y, Cosgrove MS, Solmaz SR, Zhang Y, Ban D, Chen J, Loh SN, Wang C. EGCG binds intrinsically disordered N-terminal domain of p53 and disrupts p53-MDM2 interaction. Nat Commun. 2021 Feb 12;12(1):986.
במחקר שנערך בקרב עכברים, נמצא כי ל-6-gingerol, אחד הרכיבים הפעילים בג'ינג'ר (Zingiber officinale), עשויה להיות השפעה מגינה מפני פעילות אוטואימונית במודלים של מחלת הזאבת.
Ali RA, Gandhi AA, Dai L, Weiner J, Estes SK, Yalavarthi S, Gockman K, Sun D, Knight JS. Antineutrophil properties of natural gingerols in models of lupus. JCI Insight. 2021 Feb 8;6(3):e138385.
במחקר רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה, שנערך בקנדה נמצא כי בקרב קשישים עם אבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), שהחלו להשתמש בקנבינואידים סינתטיים (nabilone, dronabinol) תועדה עליה של 64% בשיעורי התמותה מכל גורם, בהשוואה לחולים שלא השתמשו בתכשירים אלו.
Vozoris NT, Pequeno P, Li P, et al. Morbidity and mortality associated with prescription cannabinoid drug use in COPD. Thorax. 2021;76(1):29-36.
במחקר חתך בו נכללו 567 גברים קשישים נמצא כי ריכוז גבוה יותר של מטבוליטים של ויטמין D היה קשור בהרכב ומגוון טוב יותר של חיידקי המעי.
Thomas RL, Jiang L, Adams JS, Xu ZZ, Shen J, Janssen S, Ackermann G, Vanderschueren D, Pauwels S, Knight R, Orwoll ES, Kado DM. Vitamin D metabolites and the gut microbiome in older men. Nat Commun. 2020 Nov 26;11(1):5997.
במחקר אקראי מבוקר בו נכללו 117 אמהות לפגים, נמצא כי תוסף טבעי (®Femaltiker) בעל פעילות גלקטוגוגית המבוסס על לתת שעורה מועשר בבטא-גלוקן ואבקת עלי מליסה (Melissa officinalis), היה יעיל להעלאת נפח חלב האם בהשוואה לפלסבו.
המחקר נערך ומומן על ידי חברת Nutropharma Llc המייצרת את התוסף.
Wesolowska A, Pietrzak B, Kociszewska-Najman B, Wielgos M, Czajkowski K, Wietrak E, Karzel K, Borszewska-Kornacka MK. Barley malt-based composition as a galactagogue - a randomized, controlled trial in preterm mothers. Ginekol Pol. 2021;92(2):118-125.
