בפתח הסקירה מחקרים על תסמונת השחלות הפוליציסטיות:
תוסף רזרבטרול לשיפור תסמינים,
תוסף ויטמין D לשיפור מדדים הורמונליים של פוריות,
וכורכומין לשיפור מדדים מטבוליים.
נמשיך עם מחקרים בנושא שמנות:
השְפעת הרכב התזונה על ירידה במשקל,
הקשר בין הרכב הגוף והסיכון לתמותה,
התרומה הקרדיו-מטבולית של ירידה במשקל,
פעילות גופנית להפחתת הסיכון לשמנות,
וסקירה על שעועית כהגנה מפני שמנות ושמירה על בריאות כללית.
נביא מחקרים על מיגרנה:
מיינדפולנס לטיפול במיגרנה,
והשְפעת מגנזיום על הסיכון למיגרנה.
ומחקרים על השפעה כללית של תוספי תזונה:
פרוביוטיקה למטופלים עם מחלות אוטואימוניות,
והקשר בין ההשפעה הקרדיו-מטבולית של תוספי אומגה 3 ליחס בין ה-EPA ל-DHA.
נבדוק האם נמצאה תמיכה להשפעה נוגדת הדלקת של סויה,
ונסכם במחקר על השְפעת טיפולים לא תרופתיים על ההישרדות בקרב חולי סרטן.
בכותרות השבוע:
גומי ערבי לשיפור תחושת השובע והתגובה הגליקמית,
כיצד המיקרוביום תורם למניעת זיהומים נגיפיים,
קוהוש שחור לטיפול בתסמיני גיל המעבר,
והפעילות נוגדת החמצון של פלפלת.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף רזברטרול על מחזור הווסת, תסמינים קליניים ומדדים ביו-כימיים של היפר-אנדרוגניזם בקרב נשים עם PCOS. במחקר נכללו 78 נשים אשר חולקו אקראית לקבלת 1,000 מ"ג/יום רזברטרול או פלסבו למשך שלושה חודשים.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי בקבוצת הרזברטרול שיעור הנשים עם מחזור ווסת תקין היה גבוה יותר (76.47% לעומת 51.61%, במובהקות p=0.03), ושיעור הנשים הסובלות מנשירת שיער היה נמוך יותר (32.10% לעומת 68%, במובהקות p=0.009). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס למדדים ההורמונליים או המטבוליים. החוקרים מראים כי השימוש ברזברטרול היה בטוח, ללא השפעה על פעילות בלוטת התריס או על תפקודי הכבד והכליות. עוד נמצא, כי לרזברטרול הייתה השפעה מיטיבה על הרכב הגוף, אולם ללא הבדל מובהק ביחס לפלסבו בהתייחס לירידה במשקל. החוקרים מסכמים, כי לתוסף רזברטרול הייתה השפעה מיטיבה על מחזור הווסת והתסמינים הקליניים, למרות שלא זוהה שינוי בפעילות ההורמונלית, ברמת האינסולין או בפרופיל השומנים.
Mansour A, Samadi M, Sanginabadi M, Gerami H, Karimi S, Hosseini S, Shirzad N, Hekmatdoost A, Mahdavi-Gorabi A, Mohajeri-Tehrani MR, Qorbani M. Effect of resveratrol on menstrual cyclicity, hyperandrogenism and metabolic profile in women with PCOS. Clin Nutr. 2021 Feb 6:S0261-5614(21)00078-9.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33610422/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D על מדדים הורמונליים של פוריות, בקרב נשים עם או בלי PCOS. במחקר נכללו 180 נשים עם PCOS ו-150 נשים ללא PCOS עם ריכוז ויטמין D נמוך מ-75 ננומול/ליטר. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 20,000 יחב"ל/שבוע או פלסבו למשך 24 שבועות.
נמצא כי הטיפול היה יעיל לשיפור רמת ה-FSH והיחס LH ל-FSH בקרב נשים עם PCOS, ללא השפעה מובהקת בקרב נשים ללא PCOS. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של העלאת ריכוז ויטמין D לשיפור הפוריות בקרב נשים עם PCOS.
Lerchbaum E, Theiler-Schwetz V, Kollmann M, Wölfler M, Pilz S, Obermayer-Pietsch B, Trummer C. Effects of Vitamin D Supplementation on Surrogate Markers of Fertility in PCOS Women: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2021 Feb 7;13(2):547.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33562394/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על האיזון הגליקמי ופרופיל השומנים בקרב נשים עם PCOS. בסקירה נכללו שלושה מחקרים שנערכו באיראן בהם נכללו 168 נשים. במחקרים אלה ניתנו תוספי כורכומין במינון 500 מ"ג פעם ביום, פעמיים ביום או שלוש פעמים ביום למשך 6 או 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
Chien YJ, Chang CY, Wu MY, Chen CH, Horng YS, Wu HC. Effects of Curcumin on Glycemic Control and Lipid Profile in Polycystic Ovary Syndrome: Systematic Review with Meta-Analysis and Trial Sequential Analysis. Nutrients. 2021 Feb 21;13(2):684.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33669954/
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של הרכב התזונה בקרב מבוגרים עם שמנות.
במחקר קליני מבוקר נבדקה ההשפעה של כמות החלבון בתזונה על הפרופיל הדלקתי, בקרב מבוגרים עם שמנות חולנית. במחקר נכללו 18 משתתפים בגילאי 40-50 עם BMI מעל 40, או BMI מעל 35 בשילוב תחלואה נלווית. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, הדומות במאפייני הגיל, המין וה-BMI, אשר צרכו דיאטה עם הגבלה קלורית של 1,500-1,600 קלוריות ליום למשך שלושה שבועות:
באחת הקבוצות הדיאטה כללה כמות חלבון גבוהה (30% חלבון, 25-35% שומן, 35-45% פחמימות), כאשר המשתתפים קיבלו הצעה לתפריט שכלל מוצרי חלב דלי שומן, ביצים, בשר, פירות וירקות, וכן סופק להם שייק חלבון.
בקבוצה השניה הדיאטה כללה כמות חלבון נמוכה (10% חלבון, 25-35% שומן, 55-65% פחמימות), והמשתתפים קיבלו הצעה לתפריט שכלל לחם, אורז, תפוחי אדמה, מוצרי סויה, פירות וירקות.
נמצא כי בקרא עוד.
במחקר קליני מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות עתירת שומן לעומת דיאטה דלת שומן על הרכב הגוף, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 50 משתתפים, בני 52 בממוצע עם BMI ממוצע של 36.6. יחד עם גורם מקצועי, המשתתפים בחרו אחת משתי הדיאטות למשך 15 שבועות:
32 מהמשתתפים בחרו דיאטה דלת פחמימות עתירת שומן שכללה 5% פחמימות, 30% חלבון ו-65% שומן, בדגש על שומן בלתי רווי.
18 מהמשתתפים בחרו דיאטה דלת שומן שכללה 63% פחמימות, 13-23% חלבון ו-10-25% שומן והפחתה של 500 קלוריות ביחס להוצאה האנרגטית במנוחה.
בשתי הקבוצות קרא עוד.
Koelman L, Markova M, Seebeck N, Hornemann S, Rosenthal A, Lange V, Pivovarova-Ramich O, Aleksandrova K. Effects of High and Low Protein Diets on Inflammatory Profiles in People with Morbid Obesity: A 3-Week Intervention Study. Nutrients. 2020 Nov 26;12(12):3636.
Garr Barry V, Stewart M, Soleymani T, Desmond RA, Goss AM, Gower BA. Greater Loss of Central Adiposity from Low-Carbohydrate versus Low-Fat Diet in Middle-Aged Adults with Overweight and Obesity. Nutrients. 2021 Jan 31;13(2):475.
בניתוח כולל של נתונים משבעה מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין מסת השומן ומסת הגוף הרזה, ובין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו הנתונים של 16,155 משתתפים בגילאי 20-93. במהלך תקופת מעקב חציונית של 14 שנה (טווח 3-21 שנה) תועדו 1,347 מקרי תמותה.
נמצא קשר בצורת J בין מסת השומן ובין קרא עוד.
Sedlmeier AM, Baumeister SE, Weber A, Fischer B, Thorand B, Ittermann T, Dörr M, Felix SB, Völzke H, Peters A, Leitzmann MF. Relation of body fat mass and fat-free mass to total mortality: results from 7 prospective cohort studies. Am J Clin Nutr. 2021 Mar 11;113(3):639-646.
בניתוח תצפיתי המבוסס על נתונים משני מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של ירידה במשקל על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים, במטרה לתמוך בתהליכי קבלת החלטות משותפים בין החולים והמטפלים בנוגע לירידה במשקל. החוקרים מסבירים, כי ירידה במשקל עבור אלה עם עודף משקל או שמנות עשויה לשפר פרמטרים קרדיו מטבוליים. עם זאת, אין נתונים אודות היקף התועלת של שינויים במשקל הגוף על-מנת לספק המלצות מתאימות במסגרות רפואה ראשונית.
בניתוח זה נכללו נתונים משני מחקרים, בהם המשתתפים עם עודף משקל או שמנות הופנו לתוכנית ירידה במשקל בקהילה. החוקרים בדקו את הקשר בין השינוי במשקל לבין השינוי בלחץ הדם, במדדי הסוכר, ובפרופיל השומנים במהלך תקופת מעקב של 24 חודשים. סך הכול נכללו 2,041 משתתפים בני 50 בממוצע, המשקל וה-BMI הממוצע בתחילת המחקר היה 90.6 ק"ג ו-32.7, בהתאמה. בממוצע, המשתתפים ירדו 4.3 ק"ג במהלך תקופת המעקב, כאשר קרא עוד.
Morris E, Jebb SA, Oke J, Nickless A, Ahern A, Boyland E, Caterson ID, Halford J, Hauner H, Aveyard P. Effect of weight loss on cardiometabolic risk: observational analysis of two randomised controlled trials of community weight-loss programmes. Br J Gen Pract. 2021 Mar 26;71(705):e312-e319.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין אורח חיים בריא, ובין עודף משקל ושמנות בקרב קשישים. במחקר נכללו 8,938 משתתפים מעל גיל 65 (73.6 בממוצע) מ-21 מדינות באירופה, מהם 42.3% הוגדרו כסובלים מעודף משקל ו-20.9% כסובלים משמנות. אורח חיים בריא הוגדר באמצעות חמישה מאפיינים:
פעילות גופנית לפחות חמש פעמים בשבוע
צריכה של לפחות ארבע מנות ליום של פירות וירקות
שינה נינוחה
צריכה מתונה של אלכוהול (עד 112 גרם/שבוע לנשים / 168 גרם/שבוע לגברים)
הימנעות מעישון
נמצא כי קרא עוד.
Marconcin P, Ihle A, Werneck AO, Gouveia ER, Ferrari G, Peralta M, Marques A. The Association of Healthy Lifestyle Behaviors with Overweight and Obesity among Older Adults from 21 Countries. Nutrients. 2021 Jan 22;13(2):315.
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים וקליניים מציגים החוקרים את המאפיינים של שעועית, ואת תרומתה במצבי תחלואה על רקע שמנות והגורמים הקשורים בכך כמו משקל הגוף, חיידקי המעי ודלקת כרונית. החוקרים מציינים כי הרגלי התזונה הינם גורם הסיכון ההפיך החשוב ביותר למניעת התפתחות והחמרה של שמנות ותחלואה נלווית, כאשר תזונה המבוססת על הצומח הכוללת קטניות ושעועית, מסייעת לשמירה על הבריאות באמצעות רכיבים תזונתיים ותרכובות פעילות כמו פיטוכימיקלים. במסגרת הסקירה מפורט ההרכב התזונתי של שעועית, ומוצגים הממצאים בהתייחס להשְפעתה הבריאותית המיטיבה, כולל השפעה נוגדת שמנות, נוגדת סוכרת, הגנה על הלב, ושיפור בריאות המעי. בנוסף, מוצגים ממצאים עדכניים המצביעים על קשר בין שמנות ופגיעה בתגובה החיסונית, וסיכון מוגבר לסיבוכים הקשורים בפעילות החיסונית, וכי שמירה על משקל גוף ומצב תזונתי תקין עשויה לתרום לשיפור התפקוד החיסוני ולמניעת תחלואה.
החוקרים מסכמים, כיקרא עוד.
Mullins AP, Arjmandi BH. Health Benefits of Plant-Based Nutrition: Focus on Beans in Cardiometabolic Diseases. Nutrients. 2021 Feb 5;13(2):519.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של תכנית מיינדפולנס להפחתת מתח (MBSR), לטיפול במיגרנה ולהקלה על מדדים רגשיים וקוגניטיביים. במחקר נכללו 89 מבוגרים (82 מהם נשים) בני 44 בממוצע, אשר דיווחו על מיגרנות בתדירות של 4-20 פעמים בחודש (7.3 ימים בממוצע). המשתתפים חולקו אקראית להשתתפות במפגשי מיינדפולנס או במפגשי ייעוץ והדרכה בנושא מיגרנה, שעתיים בשבוע למשך שמונה שבועות, עם מעקב למשך 36 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Wells RE, O'Connell N, Pierce CR, Estave P, Penzien DB, Loder E, Zeidan F, Houle TT. Effectiveness of Mindfulness Meditation vs Headache Education for Adults With Migraine: A Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2021 Mar 1;181(3):317-328.
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת מגנזיום לבין השכיחות של מיגרנות או כאבי ראש חמורים. החוקרים מסבירים, כי מחקרים קליניים הדגימו יעילות של תוספי מגנזיום למניעת מיגרנות, וידוע כי בארה"ב צריכת המגנזיום בתזונה נמוכה מהמומלץ, אולם צריכת המגנזיום בקרב הסובלים ממיגרנות אינה ידועה. במחקר נכללו הנתונים של 3,626 משתתפים בגילאי 20-50 בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2001-2004. בהתאם לשאלוני תזונה, החוקרים חישבו לכל משתתף את צריכת המגנזיום הכוללת מהתזונה ומתוספים.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Slavin M, Li H, Khatri M, Frankenfeld C. Dietary magnesium and migraine in adults: A cross-sectional analysis of the National Health and Nutrition Examination Survey 2001-2004. Headache. 2021 Feb;61(2):276-286
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תוספי סינביוטיקה ופרוביוטיקה על מדדי דלקת ועקה חמצונית, בקרב משתתפים עם מחלות אוטואימוניות. החוקרים מסבירים כי פרוביוטיקה והמטבוליטים המיוצרים מסייעים לוויסות ולאיזון הפעילות החיסונית דרך מסלולים ביולוגיים שונים.
במטה-אנליזה נכללו עשרה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 440 משתתפים הסובלים מדלקת מפרקים אידיופתית של גיל הילדות, טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, או זאבת אדמנתית מערכתית. במחקר אחד נעשה שימוש בסינביוטיקה, ובמחקרים האחרים במגוון תוספי פרוביוטיקה במינון יומי שנע בין 100 מיליון לכ-100 מיליארד חיידקים, לתקופת התערבות של 8 עד 48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Askari G, Ghavami A, Shahdadian F, Moravejolahkami AR. Effect of synbiotics and probiotics supplementation on autoimmune diseases: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Clin Nutr. 2021 Feb 17:S0261-5614(21)00089-3
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדק כיצד היחס EPA ל-DHA בתוספי אומגה 3 משפיע על התוצאות הקרדיו-מטבוליות. בניתוח נכללו 92 מחקרים קליניים באיכות מתודולוגית גבוהה בהם נבדקה ההשפעה של מגוון תוספי אומגה 3 בטווח מינונים של 850 ל-15,000 מ"ג/יום וביחס EPA ל-DHA של 1.5 בממוצע.
להלן סיכום הממצאים העיקריים:קרא עוד.
AbuMweis S, Abu Omran D, Al-Shami I, Jew S. The ratio of eicosapentaenoic acid to docosahexaenoic acid as a modulator for the cardio-metabolic effects of omega-3 supplements: A meta-regression of randomized clinical trials. Complement Ther Med. 2021 Mar;57:102662.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של רכיבי הסויה על המדד הדלקתי TNF-α בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 19 מחקרים, מהם ב-12 מחקרים הוערכה ההשפעה המשולבת של איזופלבונים וחלבונים שמקורם בסויה, בשישה מחקרים הוערכה ההשפעה של איזופלבונים בלבד, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה גם של איזופלבונים בלבד וגם של איזופלבונים בשילוב חלבונים. מינון האיזופלבונים במחקרים אלה היה 10-250 מ"ג/יום ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-96 שבועות. המשתתפים במחקרים אלה היו בריאים או סבלו ממגוון מצבים בריאותיים או גורמי סיכון, כגון תסמונת מטבולית, כבד שומני, עודף משקל ועוד.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Hariri M, Baradaran HR, Gholami A. The effect of soy isoflavones and soy isoflavones plus soy protein on serum concentration of tumor necrosis factor-α? A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021 Feb 14.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית, של דיאטה המדמה צום (fast-mimicking diet – סוג של צום לסירוגין), ושל התערבות פסיכולוגית על שיעור ההישרדות בקרב חולי סרטן. בסקירה נכללו 31 מחקרים, מהם תשעה בחנו את ההשפעה של פעילות גופנית ו-22 מחקרים בחנו את ההשפעה של התערבות פסיכולוגית, כאשר לא נמצאו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דיאטה המדמה צום.
במחקרים אלה נכללו מטופלים עם סרטן השד (12 מחקרים), סרטן במערכת העיכול (חמישה מחקרים), סרטן ריאות (חמישה מחקרים), מלנומה (שני מחקרים) וסוגים אחרים (תשעה מחקרים). באופן כללי נמצא כי ההתערבות תרמה לשיפור במשך ההישרדות במחקר אחד מבין תשעה שעסקו בפעילות גופנית ובשמונה מבין 22 שעסקו בהתערבות פסיכולוגית. כמו כן, החוקרים ביצעו מטה-אנליזה בה נכללו תשעה מחקרים בהם הוערכה היעילות של התערבות פסיכולוגית בקרב חולות סרטן השד. בניתוח זה נמצאה מגמה של שיפור משך ההישרדות, בעיקר בטיפול ממושך של שישה חודשים ומעלה.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Clark E, Maguire H, Cannon P, Leung EY. The effects of physical activity, fast-mimicking diet and psychological interventions on cancer survival: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2021 Mar;57:102654.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר אקראי מוצלב בו נכללו 48 משתתפים בריאים, נמצא כי צריכת תוסף גומי ערבי (Acacia gum) - סיבים מסיסים המופקים מעץ השיטה, נסבלה היטב ותרמה לשיפור תחושת השובע ולהפחתת תגובת הגלוקוז.
Larson R, Nelson C, Korczak R, Willis H, Erickson J, Wang Q, Slavin J. Acacia Gum Is Well Tolerated While Increasing Satiety and Lowering Peak Blood Glucose Response in Healthy Human Subjects. Nutrients. 2021 Feb 14;13(2):618.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים לגבי הפוטנציאל של השימוש בננו-כורכומין לטיפול בפצעים, בדגש על פעילותו האנטיבקטריאלית.
Salehi B, Rodrigues CF, Peron G, Dall'Acqua S, Sharifi-Rad J, Azmi L, Shukla I, Singh Baghel U, Prakash Mishra A, Elissawy AM, Singab AN, Pezzani R, Redaelli M, Patra JK, Kulandaisamy Venil C, Das G, Singh D, Kriplani P, Venditti A, Fokou PVT, Iriti M, Amarowicz R, Martorell M, Cruz-Martins N. Curcumin nanoformulations for antimicrobial and wound healing purposes. Phytother Res. 2021 Feb 15.
בסקירה דנים החוקרים בקשרים ההדדיים בין המיקרוביום, מערכת החיסון ונגיפים פתוגניים. הם מתייחסים להשפעה של גורמים שונים כמו תזונה, תרופות והזדקנות על המיקרוביום ועל הפעילות החיסונית, וכן לתרומה של פרוביוטיקה במניעת זיהומים נגיפיים, כגון גסטרואנטריטיס, הפטיטיס, HIV, HPV, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שפעת ו-SARS CoV-2.
Harper A, Vijayakumar V, Ouwehand AC, Ter Haar J, Obis D, Espadaler J, Binda S, Desiraju S, Day R. Viral Infections, the Microbiome, and Probiotics. Front Cell Infect Microbiol. 2021 Feb 12;10:596166.
בסקירה מוצג ההרכב והרכיבים הפעילים של קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), ומפורטים הממצאים הפרה-קליניים לגבי תרומתו להפחתת תסמיני גיל המעבר ומנגנוני הפעולה המעורבים.
Salari S, Amiri MS, Ramezani M, Moghadam AT, Elyasi S, Sahebkar A, Emami SA. Ethnobotany, Phytochemistry, Traditional and Modern Uses of Actaea racemosa L. (Black cohosh): A Review. Adv Exp Med Biol. 2021;1308:403-449.
במחקר מעבדה נמצא כי למגוון זני פלפלת (Capsicum spp) פעילות נוגדת חמצון משמעותית, כאשר ממצאי המחקר תורמים לביסוס חשיבותו המסחרית של הצמח, והפוטנציאל שלו לשילוב בתעשיית המזון.
Mňahončáková E, Vergun O, Grygorieva O, Sedláčková VH, Ivanišová E, Šramková KF, Hrúzová M, Brindza J. Evaluation of the antioxidant potential of Capsicum annuum L., C. baccatum L. and C. chinense Jacq. cultivars. Acta Sci Pol Technol Aliment. 2021 Apr-Jun;20(2):223-236.
