בפתח הסקירה השבוע מגוון מחקרים בתחום המטבולי:
סקירה מקיפה על ההשפעה של פטריית ריישי על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבולי,
שני מחקרים על אינדקס ועומס גליקמי והריון,
מחקר על תוסף גלוטתיון לשיפור הרגישות לאינסולין,
ומחקר הבודק האם מלטונין לטיפול בבעיות שינה הינו בטוח מטבולית.
בהמשך מחקרים בתחום הקרדיווסקולרי:
תוסף עגבניות להפחתת לחץ הדם,
אגוזי מלך לשיפור פרופיל השומנים,
שזיפים מיובשים להפחתת גורמי סיכון קרדיווסקולריים,
ומזונות עתירי פלבונואידים, לחץ הדם וחיידקי המעי.
בתחום הקוגניטיבי:
סקירה שיטתית על אנתוציאנינים מפירות יער לשיפור הביצוע הקוגניטיבי,
וסקירה נוספת על רוחניות למניעת אלצהיימר.
בתחום הסרטן:
פעילות גופנית לחולי סרטן הערמונית,
והקשר בין תזונה מהצומח והסיכון להתפתחות סרטן לוע האף.
ובתחום התוספים:
מהו המינון הנדרש של ויטמין C?
ומהי ההשפעה של ספירולינה בקרב חולי קוליטיס?
לסיכום,
האם נשים טבעוניות עלולות להיות בסיכון מוגבר לשבר בירך?
בסקירה דנים החוקרים בממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה של פטריית ריישי (Ganoderma lucidum) על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. בסקירה נכללו 115 מחקרים, בהם נבדקה ההשפעה של הצמח השלם, של תמציות שונות, ושל רכיבים פעילים בלבד, על הפעילות נוגדת החמצון, נוגדת הדלקת, ההיפו-גליקמית, ונגד יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם.
באופן כללי, מחקרי מעבדה ומחקרים בבעלי חיים הדגימו השפעה מיטיבה, כולל פעילות נוגדת חמצון, נוגדת יתר לחץ דם, היפו-גליקמית, נוגדת שומנים ונוגדת דלקת. יחד עם זאת, התוצאות ממחקרים קליניים אינן עקביות. העדויות המבוססות ביותר נמצאו בהתייחס להשפעה ההיפו-גליקמית של פטריית ריישי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 או רמת סוכר גבוהה בדם.
החוקרים מציינים, כי מחקרים קליניים הדגימו את רמת הבטיחות הגבוהה של פטריית ריישי, כאשר היו דיווחים מועטים על השפעות שליליות קלות כגון יובש בפה, כאב גרון או בחילה. עוד הם מציינים כי יש לנקוט בזהירות בשימוש בריישי בשילוב תרופות נוגדות קרישה כגון וורפרין או אספירין.
Chan SW, Tomlinson B, Chan P, Lam CWK. The beneficial effects of Ganoderma lucidum on cardiovascular and metabolic disease risk. Pharm Biol. 2021 Dec;59(1):1161-1171.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34465259/
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של האינדקס והעומס הגליקמי של התזונה בקרב נשים בהריון.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בארה"ב, נבדקה ההשפעה של תזונה עם עומס גליקמי נמוך, לעומת גבוה, בחצי השני של ההריון בקרב נשים עם שמנות. במחקר נכללו 76 נשים בגילאי 18 עד 42, עם הריון יחיד וללא אבחנה של מחלה כרונית. החל משבוע 20 להריון המשתתפות חולקו אקראית לאחת משתי התערבויות תזונתיות. כל קבוצה קיבלה חומרי הדרכה, בהם צלחת המחולקת לשלושה חלקים (דגנים, חלבונים וירקות):
בקבוצת העומס הגליקמי הנמוך חצי מהצלחת הכיל ירקות לא עמילניים (שתי כוסות), רבע צלחת חלבונים (85-113 גרם, ללא הגבלת שומן), ורבע צלחת דגנים מלאים (כחצי כוס), וכן הוצע לקינוח תפוח.
בקבוצת העומס הגליקמי הגבוה שליש מהצלחת הכיל דגנים (כוס), שליש צלחת חלבונים דלי שומן, שליש צלחת ירקות עמילניים, ופירות כמו מלון הוצעו לקינוח. בנוסף המשתתפות קיבלו המלצות לקניית מצרכים, לשיטות בישול ולמתכונים. האכילה לא הוגבלה בקלוריות או בכמות.
בנוסף, המשתתפות קיבלו ייעוץ תזונתי פעם בשבועיים, ופעם בחודש קיבלו סל מצרכים הכולל מוצרי דגנים בהתאם לקבוצת ההתערבות. מדדים אנתרופומטריים ומטבוליים נאספו בתחילת המחקר ובשבוע 28 ו-34 להריון.
בכל נקודות הזמן לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במבחן העמסת גלוקוז, או במדדים האחרים שנבדקו. כלומר, לעומס הגליקמי של התזונה לא הייתה השפעה על כלל המדדים האנתרופומטריים או המטבוליים. יחד עם זאת, בניתוח נוסף שערכו החוקרים נמצא כי בהשוואה למשתתפות במחקר, נשים אחרות עם עודף משקל או שמנות שקיבלו רק את הטיפול הסטנדרטי בהריון היו בסיכון גבוה יותר לעלות יותר במשקל במהלך ההריון וללדת תינוקות גדולים לגיל ההריון או למאקרוזומיה (משקל לידה מעל 4 ק"ג) בהשוואה לנשים שקיבלו ייעוץ תזונתי. החוקרים מסכמים כי צריכת תזונה עם עומס גליקמי נמוך בחצי השני של ההריון לא תרמה לשיפור תוצאות ההריון בקרב נשים עם שמנות, אולם עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לתוצאות שליליות.
במחקר תצפיתי שנערך בסין, נבדק הקשר בין האינדקס הגליקמי, העומס הגליקמי וצריכת הסיבים לפני ובמהלך ההריון, ובין ההתפתחות של סוכרת הריון והאיזון הגליקמי. במחקר נכללו 9,317 נשים אשר מילאו שאלוני תזונה לפני ההריון ובטרימסטר הראשון והשני להריון. במהלך ההריון נמדדה רמת הגלוקוז בצום, רמת ההמוגלובין המסוכרר והתנגודת לאינסולין.
נמצא כי:
נשים עם הערכים הגבוהים ביותר של אינדקס גליקמי (שליש עליון) לפני ההריון, בטרימסטר הראשון ובטרימסטר השני היו בסיכון גבוה ב-12%, ב-25%, וב-29%, בהתאמה, להתפתחות של סוכרת הריון. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לעומס הגליקמי.
נשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של סיבים (שליש עליון) לפני ההריון, בטרימסטר הראשון ובטרימסטר השני היו בסיכון נמוך ב-11%, ב-17% וב-18%, בהתאמה, להתפתחות של סוכרת הריון.
עלייה באינדקס ובעומס הגליקמי וירידה בצריכת הסיבים לאורך ההריון הייתה קשורה בהחמרה של מדדי האיזון הגליקמי.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את ההשפעה של האינדקס והעומס הגליקמי של התזונה, וכן של צריכת סיבים, לפני ובמהלך ההריון, על האיזון הגליקמי והסיכון לסוכרת הריון בקרב נשים סיניות.
Goletzke J, De Haene J, Stotland NE, Murphy EJ, Perez-Rodriguez M, King JC. Effect of a Low-Glycemic Load Diet Intervention on Maternal and Pregnancy Outcomes in Obese Pregnant Women. Nutrients. 2021 Feb 26;13(3):748.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33652705/
Zhang X, Gong Y, Della Corte K, Yu D, Xue H, Shan S, Tian G, Liang Y, Zhang J, He F, Yang D, Zhou R, Bao W, Buyken AE, Cheng G. Relevance of dietary glycemic index, glycemic load and fiber intake before and during pregnancy for the risk of gestational diabetes mellitus and maternal glucose homeostasis. Clin Nutr. 2021 May;40(5):2791-2799.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33933745/
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף גלוטתיון על הרגישות לאינסולין בקרב גברים עם שמנות. במחקר נכללו 20 משתתפים, מהם עשרה משתתפים עם סוכרת סוג 2 ועשרה משתתפים עם שמנות בלבד. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף גלוטתיון במינון 1 גרם/יום, או פלסבו, למשך שלושה שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו הרגישות לאינסולין נמדדה באמצעות מהדק אינסולין (hyperinsulinemic-euglycemic clamp) ובנוסף נלקחה ביופסיה מהשריר.
נמצא כי קרא עוד.
Søndergård SD, Cintin I, Kuhlman AB, Morville TH, Bergmann ML, Kjær LK, Poulsen HE, Giustarini D, Rossi R, Dela F, Helge JW, Larsen S. The effects of 3 weeks of oral glutathione supplementation on whole body insulin sensitivity in obese males with and without type 2 diabetes: a randomized trial. Appl Physiol Nutr Metab. 2021 Sep;46(9):1133-1142.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק האם לנטילת תוסף מלטונין לפני השינה השפעה על האיזון הגליקמי. החוקרים מסבירים כי ישנה עלייה בשימוש במלטונין לטיפול בבעיות שינה, כאשר למלטונין השפעה גם על האיזון הגליקמי, אולם הממצאים בהקשר זה אינם עקביים. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם נעשה שימוש יומי במלטונין במשך שבועיים לפחות, בקרב 603 מבוגרים בריאים או עם מחלות מטבוליות.
נמצא כי קרא עוד.
Lauritzen ES, Kampmann U, Smedegaard SB, Støy J. Effects of daily administration of melatonin before bedtime on fasting insulin, glucose and insulin sensitivity in healthy adults and patients with metabolic diseases. A systematic review and meta-analysis. Clin Endocrinol (Oxf). 2021 Aug 9.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מוצרי עגבניות שונים וליקופן על לחץ הדם. החוקרים מסבירים כי עגבניות עשירות בליקופן, בפלבונואידים וברכיבים נוספים, להם עשויה להיות השפעה נוגדת יתר לחץ דם, באמצעות הפחתת העקה החמצונית והעלאת הזמינות של nitric oxide.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של שש צורות שונות של עגבניות, ליקופן או מוצרים קשורים. הניתוח בהתייחס ללחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי התבסס על ניתוח כולל של שמונה מחקרים בהם 617 משתתפים ושל שבעה מחקרים בהם 501 משתתפים, בהתאמה.
נמצא כי קרא עוד.
Rattanavipanon W, Nithiphongwarakul C, Sirisuwansith P, Chaiyasothi T, Thakkinstian A, Nathisuwan S, Pathomwichaiwat T. Effect of tomato, lycopene and related products on blood pressure: A systematic review and network meta-analysis. Phytomedicine. 2021 Jul 15;88:153512.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה ארוכת הטווח של צריכת אגוזי מלך על פרופיל השומנים בקרב קשישים בריאים. המחקר נערך במשך שנתיים בברצלונה ובקליפורניה, וכלל 708 משתתפים בגילאי 63-79. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת אגוזי מלך כחלק מהתזונה הרגילה (15% מסך הצריכה הקלורית 30-60 גרם/יום) או לקבוצת ביקורת שלא צרכה אגוזי מלך.
במהלך תקופת המחקר תועדה ההיענות לדיאטה, הסבילות, השינוי בטיפול התרופתי והשינוי במשקל. כ-90% מהמשתתפים השלימו את תקופת המחקר וההיענות להתערבות הייתה גבוהה. בשתי הקבוצות המשקל נותר יציב במהלך תקופת המחקר, כאשר בקבוצת ההתערבות המשתתפים צרכו יותר קלוריות, סיבים, שומן ושומן רב בלתי רווי.
לא נמצאו הבדלים קרא עוד.
Rajaram S, Cofán M, Sala-Vila A, Haddad E, Serra-Mir M, Bitok E, Roth I, Freitas-Simoes TM, Kaur A, Valls-Pedret C, Doménech M, Oda K, Corella D, Sabaté J, Ros E. Effects of Walnut Consumption for 2 Years on Lipoprotein Subclasses Among Healthy Elders: Findings From the WAHA Randomized Controlled Trial. Circulation. 2021 Aug 30.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת שזיפים מיובשים על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב נשים לאחר גיל המעבר, בדגש על פרופיל השומנים, עקה חמצונית, ודלקת. במחקר נכללו 48 נשים, אשר במשך שישה חודשים חולקו אקראית לצריכת 0, 50 או 100 גרם ליום שזיפים מיובשים. בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד.
Hong MY, Kern M, Nakamichi-Lee M, Abbaspour N, Ahouraei Far A, Hooshmand S. Dried Plum Consumption Improves Total Cholesterol and Antioxidant Capacity and Reduces Inflammation in Healthy Postmenopausal Women. J Med Food. 2021 May 11.
במחקר תצפיתי נבדק כיצד ההרכב של חיידקי המעי עשוי להסביר את הקשר בין צריכת פלבונואידים בתזונה ולחץ הדם. במחקר נכללו מדגם של 904 משתתפים בגילאי 25-82 מצפון גרמנְיה.
באופן כללי נמצא כי:קרא עוד.
Jennings A, Koch M, Bang C, Franke A, Lieb W, Cassidy A. Microbial Diversity and Abundance of Parabacteroides Mediate the Associations Between Higher Intake of Flavonoid-Rich Foods and Lower Blood Pressure. Hypertension. 2021 Sep;78(4):1016-1026.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי אנתוציאנינים מפירות יער על הביצוע הקוגניטיבי, תוך בחינת המנגנונים המעורבים. בסקירה נכללו 49 מחקרים, מהם ב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה על הביצוע הקוגניטיבי, ב-22 מחקרים נבדקה ההשפעה על כלי הדם, וב-32 מחקרים נבדקה ההשפעה על מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים. במחקרים אלה ניתנו אנתוציאנינים במינון של 1.35 עד 724 מ"ג/יום, משך ההתערבות נע בין שעה אחת ל-24 שבועות. מרבית המשתתפים היו באופן כללי בריאים, אולם בחלק מהמחקרים נכללו משתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית, אוטם שריר הלב, תנגודת לאינסולין או יתר לחץ דם.
נמצאו עדויות ממחקרים קצרי טווח וארוכי טווח, בהתייחס להשפעה המיטבה של אנתוציאנינים על הביצועים הקוגניטיביים בתחומים שונים, בדגש על זיכרון, כאשר מחקרים מסוימים מצאו גם קרא עוד.
Ahles S, Joris PJ, Plat J. Effects of Berry Anthocyanins on Cognitive Performance, Vascular Function and Cardiometabolic Risk Markers: A Systematic Review of Randomized Placebo-Controlled Intervention Studies in Humans. Int J Mol Sci. 2021 Jun 17;22(12):6482.
בסקירה המבוססת על ממצאים ממגוון מחקרים (מחקרי מעבדה, מחקרים תצפיתיים ומחקרים קליניים) דנים החוקרים בתרומה של "בריאות רוחנית" (Spiritual Fitness) למניעת אלצהיימר. המושג "בריאות רוחנית" מתייחס לשילוב של הפחתת סטרס, תחושת רווחה כללית ותחושת רווחה פסיכולוגית/רוחנית. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בקשר בין דת, רוחניות, בריאות ותחושת רווחה, ובקשר בין סטרס, קוגניציה ותחושת רווחה, וכיצד היבטים אלה חשובים למניעת אלצהיימר. החוקרים דנים בהשפעות השליליות של סטרס כרוני, וביתרונות של קרא עוד.
Khalsa DS, Newberg AB. Spiritual Fitness: A New Dimension in Alzheimer's Disease Prevention. J Alzheimers Dis. 2021;80(2):505-519.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית, על התפקוד הגופני ועל תופעות הלוואי של הטיפול הרפואי בקרב חולי סרטן הערמונית העוברים טיפולי קרינה. בסקירה נכללו שישה מחקרים בהם 391 חולים בשלב 1 עד 4 אשר קיבלו טיפולי קרינה, חלקם בשילוב טיפול הורמונלי.
המשתתפים השתתפו בתכנית פעילות גופנית בבית ו/או במרפאה למשך ארבעה עד 24 שבועות שכללה פעילות אירובית (הליכה או רכיבה), אימוני התנגדות, או שילוב של שניהם. משך כל אימון נע בין 25 ל-55 דקות בתדירות של שלוש עד חמש פעמים בשבוע.
נמצא כי קרא עוד.
Schumacher O, Luo H, Taaffe DR, Galvão DA, Tang C, Chee R, Spry N, Newton RU. Effects of Exercise During Radiation Therapy on Physical Function and Treatment-Related Side Effects in Men With Prostate Cancer: A Systematic Review and Meta-Analysis. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 2021 Jul 8:S0360-3016(21)00841-5.
במחקר מקרה-בקרה שנערך בסין נבדק הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לסרטן לוע האף (Nasopharyngeal carcinoma - NPC). החוקרים מסבירים, כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין צריכה של מזונות משוּמרים, ירקות ופירות ובין הסיכון ל-NPC, אולם לא נבדק הקשר עם דפוס התזונה הכולל. במחקר נכללו 2,554 מטופלים בגילאי 20-74 עם אבחנה חדשה של NPC אשר מתגוררים בשלושה אזורים בסין המאופיינים בשכיחות גבוהה של NPC, וקבוצת השוואה של 2,648 משתתפים בעלי מאפיינים דומים.
באופן כללי החוקרים זיהו ארבעה דפוסי תזונה עיקריים שהמשתתפים צרכו במהלך החיים:
מאוזן: צריכה גבוהה של מוצרי חלב, מזון מטוגן ומאפים, מוצרי סויה, מוצרי דגנים מעובדים, פירות טריים ובשר מעובד, וצריכה נמוכה של אורז, שורשים עמילנים, ועלים ירוקים.
מבוסס על הצומח: צריכה גבוהה של מזונות מהצומח, כולל ירקות ועלים, פירות, אורז ושורשים עמילניים.
מבוסס על מזון מהחי: צריכה גבוהה של מזונות מהחי, כולל בשר אדום, עוף, דגים ואיברי פנים, וצריכה נמוכה של אורז ושורשים עמילניים.
מבוסס על מזונות משוּמרים: צריכה גבוהה של מזונות משוּמרים במלח, כולל דגים מלוחים, רטבים, ירקות מוחמצים, וביצים משוּמרות.
נמצא כי קרא עוד.
Huang T, Ploner A, Chang ET, Liu Q, Cai Y, Zhang Z, Chen G, Huang Q, Xie S, Cao S, Jia W, Zheng Y, Liao J, Chen Y, Lin L, Ernberg I, Huang G, Zeng Y, Zeng Y, Adami HO, Ye W. Dietary patterns and risk of nasopharyngeal carcinoma: a population-based case-control study in southern China. Am J Clin Nutr. 2021 Aug 2;114(2):462-471.
בניתוח סטטיסטי עדכני בוחנים החוקרים את הנתונים ההיסטוריים עליהם מבוססות ההמלצות לצריכת ויטמין C עד היום. ויטמין C חשוב לייצור קולגן, חלבון שבונה רקמת צלקת ומאפשר לפצעים להחלים, בנוסף לתפקידו בשמירה על בריאות הלב על ידי הגנה על דפנות כלי הדם.
הממצאים ממחקר שנערך בשנת 1944 הראו שנדרשים 10 מ"ג ויטמין C ליום לריפוי פצעים, ובהתאם לכך גם למחלות אחרות הקשורות בקולגן כגון מחלות לב ושבץ. על פי נתונים אלה, ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי הצריכה המומלצת של ויטמין C הינה 45 מ"ג/יום. כעת, בוצע ניתוח של אותם נתונים באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות יותר. החוקרים מראים כי קרא עוד.
Hujoel PP, Hujoel MLA. Vitamin C and scar strength: analysis of a historical trial and implications for collagen-related pathologies. Am J Clin Nutr. 2021 Aug 16:nqaB262.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ספירולינה (Arthrospira platensis) על מדדים אנתרופומטריים, לחץ הדם, איכות השינה, מצב הרוח, עייפות ואיכות החיים בקרב חולי קוליטיס. במחקר נכללו 80 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת כמוסות ספירולינה במינון 1 גרם/יום, או פלסבו, למשך שמונה שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי:קרא עוד.
Moradi S, Zobeiri M, Feizi A, Clark CCT, Entezari MH. The effects of spirulina (Arthrospira platensis) supplementation on anthropometric indices, blood pressure, sleep quality, mental health, fatigue status and quality of life in patients with ulcerative colitis: A randomised, double-blinded, placebo-controlled trial. Int J Clin Pract. 2021 Jun 9:e14472.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לשבר בירך, ואת ההשפעה של תוספי סידן וויטמין D על קשר זה. מחקר זה נועד לבחון את הטענות לפיהן תזונה צמחונית עלולה להגביר את הסיכון לשבר בירך. במחקר נכללו 34,542 משתתפים מעל גיל 45 מארה"ב וקנדה, השייכים לקהילה המאופיינת בתזונה המבוססת בעיקרה על הצומח. במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.4 שנים תועדו 679 מקרים חדשים של שבר בירך.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
Thorpe DL, Beeson WL, Knutsen R, Fraser GE, Knutsen SF. Dietary patterns and hip fracture in the Adventist Health Study 2: combined vitamin D and calcium supplementation mitigate increased hip fracture risk among vegans. Am J Clin Nutr. 2021 Aug 2;114(2):488-495.
