במרכז הסקירה השבוע מחקרים על מניעת דמנציה ואלצהיימר:
הקשר בין היפרגליקמיה והסיכון להתפתחות דמנציה,
והקשר בין אומגה 3 והסיכון לדמנציה בהתאם לפרופיל הגנטי.
נמשיך עם השפעות שיטות תזונה ספציפיות על ירידה במשקל:
סקירה מקיפה על הפוטנציאל של צום לסירוגין לירידה במשקל,
ומחקר על ההשפעה של דיאטת 5:2 על הירידה במשקל.
מחקרים על טיפולים טבעיים בטרשת נפוצה:
ויטמין D לחולי טרשת נפוצה,
חשיפה ממושכת יותר לשמש והסיכון להתפתחות המחלה בילדות.
והמלצות אורח חיים וטיפולים משלימים לחולי טרשת נפוצה.
על השפעות אכילת בשר:
הצריכה התזונתית בקרב צמחוניים לעומת אוכלי בשר,
ותוכנית התערבות להפחתת צריכת בשר.
על יתרונות בריאותיים של מזונות ספציפיים:
היתרונות הבריאותיים של אבוקדו,
וההשפעה הבריאותית של פטריות מאכל ובטא-גלוקן.
ולסיכום מגוון מחקרים נוספים:
שתי מטא אנליזות על ההשפעה נוגדת הדלקת של כורכומין,
מחקר המתאר כיצד ירידה במשקל תורמת לשיפור הסבילות לפעילות גופנית,
ומחקר נוסף הבודק כיצד טבעונות משפיעה על חיידקי המעי.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בקוריאה נבדק מהו הסיכון לדמנציה בהתאם לאיזון הגליקמי ולמצב של היפרגליקמיה. בהתבסס על נתוני ביטוח הבריאות הלאומי, במחקר נכללו 8,400,950 משתתפים מעל גיל 40 אשר עברו הערכה רפואית בשנים 2009-2010 ונערך אחריהם מעקב עד שנת 2016. בתחילת המעקב המשתתפים סווגו בהתאם להימצאות של סוכרת (כן או לא) ובהתאם לאיזון הגליקמי (רמת גלוקוז תקינה, הפרעה בריכוז הגלוקוז בצום, אבחנה חדשה של סוכרת או סוכרת – עד או מעל חמש שנים). במהלך תקופת המעקב אובחנו 353,392 (4.2%) מקרי דמנציה.
נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם רמת גלוקוז תקינה הסיכון לדמנציה היה גבוה ב-1% בקרב משתתפים עם הפרעה בריכוז הגלוקוז בצום, גבוה ב-45% בקרב משתתפים עם אבחנה חדשה של סוכרת, גבוה ב-32% בקרב משתתפים עם סוכרת עד חמש שנים, וגבוה ב-62% בקרב משתתפים עם סוכרת מעל חמש שנים. עוד נמצא כי הקשר בין מחלת לב איסכמית ומחלת כליות כרונית ובין דמנציה היה תלוי בהימצאות של סוכרת, וכי שבץ איסכמי היה קשור במידה רבה יותר לדמנציה לעומת סוכרת.
החוקרים מסכמים כי רמה בינונית של היפרגליקמיה והימצאות תחלואה נלווית קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כאשר התערבות בשלב מוקדם של המחלה עשויה להוות אסטרטגיה יעילה למניעת דמנציה.
Kim WJ, Lee SJ, Lee E, Lee EY, Han K. Risk of Incident Dementia According to Glycemic Status and Comorbidities of Hyperglycemia: A Nationwide Population-Based Cohort Study. Diabetes Care. 2022 Jan 1;45(1):134-141.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34711638/
להלן שני מחקרי עוקבה שנערכו בקרב משתתפים מהביו-בנק הבריטי ובדקו את הקשר בין נטילת תוספי שמן דגים ובין הסיכון להתפתחות דמנציה בקרב קשישים בהתאם לנשאות גנטית של APOE.
בתחילת המעקב המשתתפים דיווחו על הצריכה התזונתית ועל נטילת תוספי שמן דגים, ונשאות של APOE נקבעה באמצעות בדיקת דם.
במחקר אחד נכללו הנתונים של 215,083 משתתפים מעל גיל 60 (64 בממוצע) ללא היסטוריה של דמנציה. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כשמונה שנים אובחנו 2,054 מקרי דמנציה. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמי הסיכון העיקריים, נמצא כי נטילת תוספי שמן דגים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-13% להתפתחות דמנציה בהשוואה למשתתפים שלא דיווחו על נטילת תוספי שמן דגים. קשר זה הושפע במידה גבולית מהנשאות של APOE. יחד עם זאת, נטילת תוספי שמן דגים לא הייתה קשורה באופן מובהק בסיכון לסוג מסוים של דמנציה, כולל אלצהיימר, דמנציה וסקולרית או דמנציה פרונטו-טמפורלית.
מסקנת החוקרים היא כי נטילת תוספי שמן דגים קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה מכל סוג בקרב קשישים, כאשר ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של אומגה 3 למניעת דמנציה.
במחקר השני נכללו הנתונים של 445,961 משתתפים בגיל 37 עד 73 ללא היסטוריה של דמנציה. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנה אובחנו 5,795 מקרי דמנציה, מהם 1,266 מקרי אלצהיימר ו-2,382 מקרי דמנציה וסקולרית. לאחר התאמה סטטיסטית לגורמי הסיכון העיקריים, נמצא כי נטילת תוספי שמן דגים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-10% לדמנציה מכל סוג וכן בסיכון נמוך ב-15% לדמנציה וסקולרית, אולם לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לסיכון לאלצהיימר.
קשר זה היה תלוי בפרופיל הגנטי, כך שבקרב משתתפים ללא נשאות גנטית נטילת תוספי שמן דגים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-14% לדמנציה ואילו בקרב משתתפים עם נשאות של אלל אחד או שניים מהגן APOE-ε4 לא נמצא קשר מובהק. בהתייחס לדמנציה וסקולרית, נטילת תוספי שמן דגים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% בקרב לא נשאים וב-19% בקרב נשאים של אלל אחד, אך בסיכון גבוה ב-86% בקרב נשאים של שני אללים. מסקנת החוקרים היא כי נטילת תוספי שמן דגים קשורה באופן שונה לסיכון להתפתחות דמנציה, כתלות בפרופיל הגנטי.
Liu X, Zhuang P, Li Y, Wu F, Wan X, Zhang Y, Jiao J. Association of fish oil supplementation with risk of incident dementia: A prospective study of 215,083 older adults. Clin Nutr. 2022 Jan 11;41(3):589-598.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35124466/
Ma H., Zhou T., Li X., et al. Use of fish oil supplements is differently related to incidence of all-cause and vascular dementia among people with the distinct APOE ε4 dosage. Clinical Nutrition, Published: February 02.
https://doi.org/10.1016/j.clnu.2022.01.019
בסקירה של מטה-אנליזות הוערכה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על תוצאות בריאותיות הקשורות בשמנות בקרב מבוגרים. דיאטות צום לסירוגין כללו צום יום כן יום לא, דיאטת 5:2, והגבלת זמן האכילה. בסקירה נכללו 11 מטה-אנליזות בהן 130 מחקרים אקראיים מבוקרים אשר בדקו סה"כ 104 קשרים שונים בין צום לסירוגין ובין מדדי בריאות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצאו קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של דיאטת 5:2 לעומת דיאטת הרזיה סטנדרטית, וכן נבדק האם תמיכה רבה יותר בתחילת הדיאטה משפרת את ההשפעה ארוכת הטווח. דיאטת 5:2 הינה דיאטת צום לסירוגין פופולרית הכוללת הגבלה קלורית (עד 600 קלוריות לגברים ו-500 קלוריות לנשים) יומיים לא רצופים בשבוע ואכילה מאוזנת ללא הגבלה בשאר הימים. במחקר נכללו 300 מבוגרים עם שמנות אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:
קבלת מידע סטנדרטי לגבי דיאטת הרזיה ופעילות גופנית.
קבלת הנחיות לדיאטת 5:2 לביצוע עצמי.
קבלת הנחיות לדיאטת 5:2 + 6 מפגשי תמיכה שבועיים.
החוקרים ערכו מעקב אחר כל המשתתפים במחקר במשך שנה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של תיסוף ויטמין D לשיפור הבריאות הנפשית בקרב חולי טרשת נפוצה. בסקירה נכללו שישה מחקרים, מהם שני מחקרים אקראיים מבוקרי פלסבו וארבעה מחקרים פרוספקטיביים התערבותיים או תצפיתיים. בארבעה מחקרים ניתנו תוספי ויטמין D במגוון מינונים למשך ארבעה שבועות עד 12 חודשים, ובשני מחקרים נערכה השוואה בין משתתפים שדיווחו על נטילת תוספי ויטמיני D לעומת אלה שלא בתקופת מעקב של 2.5 שנים. מדדי המטרה שהוערכו כללו איכות החיים, תסמיני דיכאון ועייפות.
ברוב המחקרים קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת הוערך הקשר בין חשיפה לשמש ולקרינת UV, והסיכון להתפתחות טרשת נפוצה בילדות. במחקר נכללו ילדים עם טרשת נפוצה ממרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב, וקבוצת ביקורת של ילדים בריאים הדומים במאפייני הגיל והמגדר.
נאספו נתונים אודות זמן החשיפה היומי לשמש בתקופת הקיץ, שימוש במסנני קרינה ונתונים סביבתיים של עוצמת קרינת השמש בשנה שלפני הלידה ובשנה שלפני האבחון. הניתוח כלל התאמה סטטיסטית למאפייני גיל, מגדר, מוצא אתני, עונת הלידה, צבע העור, השכלת האם, חשיפה לעישון, עודף משקל וזיהום בנגיף EBV. סך הכול נכללו 332 ילדים עם טרשת נפוצה עם משך מחלה חציוני של 7.3 חודשים ו-534 ילדים בריאים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית בחנו החוקרים הנחיות קליניות וניירות עמדה בנושאי אורח חיים וטיפולים משלימים לחולי טרשת נפוצה. החוקרים מציינים, כי שינויים באורח חיים וטיפולים משלימים הינם חלק בלתי נפרד מהטיפול בטרשת נפוצה, אולם לא ברור באיזה מידה יש לכך התייחסות בהמלצות של גופים רשמיים.
בסקירה נכללו 31 הנחיות קליניות וניירות עמדה אשר הוערכו על ידי שני חוקרים בלתי תלויים, מהם 12 התמקדו רק בשינויים באורח החיים ו/או בטיפולים משלימים והאחרים כללו גם התערבויות קליניות אחרות.
ההתערבויות שנכללו במסמכים שנסקרו כללו:
פעילות גופנית (17 המלצות).
תיסוף ויטמין D (תשע המלצות).
טיפול חשמלי או מגנטי (שמונה המלצות).
קנאביס (שבע המלצות).
אימון קוגניטיבי (ארבע המלצות).
תיסוף חומצות שומן רב בלתי רוויות (ארבע המלצות).
הפסקת עישון (ארבע המלצות).
תרגולי נשימה (ארבע המלצות).
מיינדפולנס (שלוש המלצות).
טיפול בתא לחץ (המלצה אחת).
המלצות אלה קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים הוערכה הצריכה התזונתית והמצב התזונתי בקרב משתתפים הצורכים תזונה מהצומח (צמחונית או טבעונית) לעומת אוכלי בשר. בסקירה נכללו 141 מחקרים שנערכו באירופה, בדרום-מזרח אסיה ובצפון אמריקה.
להלן הממצאים העיקריים בהתייחס לתזונה מהצומח בהשוואה לאוכלי בשר: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בבריטניה נבדקה ההשפעה של תכנית התערבות שמטרתה להפחית את צריכת הבשר. במחקר נכללו 115 מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית הצורכים בשר כחלק מהתזונה הרגילה שלהם, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך ארבעה שבועות.
תכנית ההתערבות כללה אספקת תחליפי בשר (בחירה מתוך מוצרים הזמינים ברשתות השיווק), מידע בנושא היתרונות של הפחתת אכילת בשר, סיפורי הצלחה ומתכונים, ואילו קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות או מידע בנושא שינוי תזונתי. השְֹפעת ההתערבות נבדקה על ידי כמות הבשר בתזונה היומית בסוף תקופת ההתערבות ולאחר מעקב של ארבעה שבועות נוספים. בנוסף נבדקה הצריכה של תחליפי בשר, גורמי סיכון קרדיווסקולריים, מדדים פסיכו-חברתיים הקשורים בצריכת בשר, הרכב התזונה, וכן ההשפעה הסביבתית.
בתחילת ההתערבות צריכת הבשר הממוצעת הייתה 134 גרם/יום בקבוצת הביקורת ו-130 גרם/יום בקבוצת ההתערבות. נמצא כי ביחס לקבוצת הביקורת, צריכת הבשר הייתה נמוכה ב-63 גרם/יום לאחר ארבעה שבועות וב-39 גרם/יום לאחר שמונה שבועות.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים קליניים ותצפיתיים הוערכה ההשפעה הבריאותית של אבוקדו מזן האס והמנגנונים המעורבים. בסקירה נכללו 12 מחקרים אקראיים מבוקרים וחמישה מחקרים תצפיתיים. במחקרים אלה נבדקו השפעות בריאותיות בהתייחס לגורמים קרדיווסקולרי, לירידה במשקל, לתפקוד קוגניטיבי ולאוכלוסיית חיידקי המעי.
מהסקירה עולה כי לאבוקדו ארבע השפעות בריאותיות משמעותיות: קרא עוד.
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים וקליניים מציגים החוקרים את הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעה הבריאותית של בטא-גלוקן, רכיב עיקרי המצוי בפטריות מאכל.
במסגרת הסקירה מוצג המבנה הכימי של בטא-גלוקן והפרמקוקינטיקה שלו, וכן פעילותו הביולוגית.
מודלים פרה-קליניים הדגימו את הפעילות קרא עוד.
להלן שתי מטא-אנליזות העוסקות בהשפעה נוגדת הדלקת של כורכומין:
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה נוגדת הדלקת של תוספי כורכומין. בניתוח נכללו 17 מחקרים אשר העריכו את ההשפעה על מדדי דלקת שונים, כולל IL-1 (שלושה מחקרים), IL-6 (12 מחקרים), IL-8 (ארבעה מחקרים) ו-TNF-α (12 מחקרים). במחקרים אלה נכללו משתתפים עם מגוון מצבים דלקתיים (כגון עודף משקל, דלקת מפרקים, סוכרת) אשר נטלו תוספי כורכום/כורכומין מסוגים שונים במינון 80 עד 1,500 מ"ג/יום למשך ארבעה עד 16 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על מדד הדלקת CRP. בניתוח נכללו 32 מחקרים, מהם בתשעה מחקרים מדד המטרה היה רמת CRP וב-23 מחקרים מדד המטרה היה hs-CRP. במחקרים אלה נכללו משתתפים עם מגוון מצבים דלקתיים (כגון עודף משקל, דלקת מפרקים, סוכרת, מחלת לב כלילית) אשר נטלו תוספי כורכום/כורכומין מסוגים שונים במינון 80 עד 4,000 מ"ג/יום למשך יומיים ועד 12 שבועות.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה האפשרית של טבעונות על אוכלוסיית חיידקי המעי. החוקרים מסבירים כי תזונה טבעונית מאופיינת בצריכה גבוהה יותר של סיבים ובצריכה נמוכה יותר של שומן רווי וחלבון, כאשר משוער כי לסיבים ולפוֹליפנוֹלים תפקיד מרכזי בשיפור המגוון של חיידקי מעי בעלי השפעה מיטיבה, בדגש על חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת המעורבות בוויסות המטבוליזם, תהליכי דלקת ותחלואה.
בסקירה נכללו תשעה מחקרי חתך בהם נבדקה אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב משתתפים בריאים הצורכים תזונה טבעונית בהשוואה לאוכלי-כל (תזונה אומניבורית).
הממצא העיקרי העולה מהסקירה, קרא עוד.ד.
במחקר התערבותי (לא אקראי) נבדקה ההשפעה של תכנית ירידה במשקל על ההוצאה האנרגטית בהליכה. במחקר נכללו 26 מתבגרים עם שמנות (BMI ממוצע של 33.6 ומסת שומן ממוצעת 42.7%) אשר השתתפו בתכנית רב תחומית לירידה במשקל למשך תשעה חודשים. התכנית נערכה במוסד ייעודי וכללה הדרכה לאורח חיים בריא, הגבלה קלורית מתונה (הפחתה של 15-20% מההוצאה האנרגטית היומית המחושבת) ופעילות גופנית.
בתחילת המחקר, לאחר תשעה חודשי התערבות, ולאחר ארבעה חודשי מעקב נוספים, המטבוליזם הוערך באמצעות קלורימטריה עקיפה במשך 24 שעות והרכב הגוף הוערך באמצעות DEXA.
נמצא כי קרא עוד.
