במרכז הסקירה השבוע ויטמין D:
המלצות לתיסוף ויטמין D והמינון הנדרש,
היעילות והבטיחות של ויטמין D במינונים גבוהים,
ותגובות הדדיות של ויטמין D.
בהמשך מחקרים על תוספי תזונה וצמחי מרפא לחולי סוכרת:
ג'ינג'ר להפחתת מדדי דלקת,
ההשפעה של פרוביוטיקה וברברין על רמות השומנים,
ותוסף צמחי כטיפול משלים לחולי סוכרת סוג 2.
סקירות על אבנים בכליות:
סקירה מקיפה על הקשר בין התזונה והתפתחות אבנים בכליות,
והקשר בין סידן וויטמין D להתפתחות אבנים בכליות.
מחקרים על אכילת דגים בקרב ילדים:
ההשפעה של צריכת דגים בקרב ילדי גן,
והאם צריכת דגים שומניים מובילה להפחתת סטרס?
מגוון מחקרים בנושאים נוספים:
שוש קירח לטיפול בנזלת אלרגית,
קיסוס לטיפול בבעיות נשימה ושיעול,
קו-אנזים Q10 למאושפזים בטיפול נמרץ,
ושמנים אתריים למניעת מיקוטוקסינים במזון.
ונסכם בסקירה ומחקר על התרומה של כורכומין לטיפול בחולי קורונה.
במאמר מציגים החוקרים את העקרונות המרכזיים בקביעת המינון הנדרש של תוסף ויטמין D, את קבוצות הסיכון העיקריות’ ומציעים אלגוריתם בסיסי לקביעת התיסוף של ויטמין D ליישום קליני. במסגרת המאמר דנים החוקרים מדוע יש צורך בעדכון ההנחיות להערכת רמת ויטמין D ולתיסוף, הם מפרטים את מגוון גורמי הסיכון לחסר ויטמין D, בדגש על מחלות שונות ושימוש בתרופות, ומציעים סיווג בהתאם לרמת ויטמין D בדם:
החוקרים מציינים כי מטרתם אינה לדון בהמלצות השונות אלא לסכם את העדויות ולהציג המלצות יישומיות לתיסוף המומלץ, כאשר מוצגות המלצות שונות למניעה או לטיפול בהתאם לקבוצות הגיל. בנוסף, החוקרים מציעים כיצד להתמודד עם מצב בו אין עלייה מספקת ברמת ויטמין D בדם לאחר תיסוף, כולל התייחסות למינון, למחלות רקע ולנטילת תוספי סידן ו/או מגנזיום.
הטבלה מטה מתארת את המינונים המומלצים לפי קבוצות גיל ובהתאם למטרות מניעה או טיפול, והאלגוריתם לקביעת התיסוף הנדרש:
(הטבלה מתארת שתי אסטרטגיות מקובלות לנטילת הויטמין – באופן יומי או תקופתי במינון גבוה):
*Prophylactic - טיפול מניעתי שאינו למטרה טיפולית ספציפית.
Bleizgys A. Vitamin D Dosing: Basic Principles and a Brief Algorithm (2021 Update). Nutrients. 2021 Dec 10;13(12):4415.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959969/
בסקירה שיטתית הוערכה הבטיחות והיעילות של תיסוף ויטמין D במינונים גבוהים בנטילה פומית או תוך-שרירית בפרק זמן קצר (מגה-דוזות). בסקירה נכללו עשרה מחקרים קליניים בהם 14,068 מבוגרים וילדים עם מגוון מצבים בריאותיים.
בקרב ילדים עם רככת, בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של 300,000 לעומת 600,000 יחב"ל ובמחקר שלישי נבדקה ההשפעה של 600,000 יחב"ל בנטילה פומית לעומת תוך-שרירית. בקרב קשישים נבדקה ההשפעה של 300,000 ו-500,000 יחב"ל לעומת פלסבו או 600,000 בנטילה פומית לעומת תוך-שרירית. בקרב מאושפזים נבדקה ההשפעה של 540,000 יחב"ל לעומת פלסבו, בקרב ילדים עם דלקת ריאות חמורה נבדקו מינונים שונים בהשוואה לפלסבו או 150,000 לעומת 300,000 יחב"ל.
באופן כללי עולה מהסקירה כי השימוש בויטמין D במינונים גבוהים היה יעיל לנרמול רמת ויטמין D בדם בקרב 70-100% מהמשתתפים, עם שיעור נמוך של השפעות שליליות כגון היפרקלצמיה (רמות גבוהות של סידן בדם), ו/או היפרקלציאוריה (רמות גבוהות של סידן בשתן). לא זוהו הבדלים משמעותיים בתוצאות הקליניות בנטילה פומית או תוך-שרירית. החוקרים מציינים כי לשימוש במינונים גבוהים יתרון בהתייחס להיענות, שכן המנות ניתנות פעם בחצי שנה או שנה, בעיקר לקשישים הנוטלים מגוון תרופות שונות.
הם מסכמים כי נמצאה תמיכה ליעילות של ויטמין D בנרמול הרמה בדם בקרב ילדים עם רככת, בעיקר במינון של 600,000 יחב"ל, וכן בקרב קשישים למרות שלא נמצא יתרון בהקשר של מניעת נפילות או שברים. בנוסף, בקרב מאושפזים, התיסוף היה מלווה בשיפור מדדי דלקת, אולם ללא תועלת קלינית.
Ataide FL, Carvalho Bastos LM, Vicente Matias MF, Skare TL, Freire de Carvalho J. Safety and effectiveness of vitamin D mega-dose: A systematic review. Clin Nutr ESPEN. 2021 Dec;46:115-120. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34857184/
השבוע עודכנו במנוע האינטראקציות Efficasafe כל האינטראקציות של ויטמין D עם תרופות.
תרופות רבות מפחיתות ספיגת ויטמין D, מגבירות הפרשתו או מפריעות בשלבי שרשרת ההמרה שלו וכך מפחיתות את רמתו בדם והשְֹפעתו הפזיולוגית. בין השאר מדובר על תרופות קושרות מרה, תרופות משתנות או סטטינים. תרופות אלו עלולות לפגוע בצפיפות העצם ולהגביר סיכון לשברים בעצמות.
תרופות אחרות כגון תרופות להסדרת קצב הלב ותרופות נוגדות דיכאון טריציקליות מגבירות את המרתו של הויטמין לצורתו הפעילה על ידי השפעה על אנזימים המעורבים בחילוף החומרים של הויטמין ודורשות מעקב אחר רמתו בדם כדי למנוע תסמיני עודף והיפרקלצמיה.
כמו כן, לויטמין D השפעות שונות הדורשות השגחה כמו למשל הגברה של פעילות נוגדת קרישה.
לויטמין D תפקיד נרחב בויסות משק הסידן בדם, השפעה על העצמות ועל תפקוד השרירים והעצבים, ויסות חיסוני בפעילות אנטימיקרוביאלית ואנטי סרטנית, הפחתת לחץ דם ורמות גלוקוז בדם ועוד.
בזכות רבים מתפקידים אלו אנו עדים להשפעות סינרגיסטיות או מוספות לפעילות התרופות, לאפשרות הפחתת המינון התרופתי והפחתה של תופעות לוואי תרופתיות.
סה"כ יש 40 אינטראקציות עם קבוצות פרמקולוגיות שכוללות למעלה מ-800 תרופות!
את המידע המלא על האינטראקציות, חילוף החומרים של ויטמין D והשְֹפעתו על תרופות ולהיפך, תוכלו למצוא במנוע האינטראקציות החדש כאן.
בקרוב יתורגם כל המידע גם לעברית ויעודכן באתר נטורופדיה.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של כורכומין בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,309 משתתפים בגיל 18 עד 85, מרביתם עם סוכרת סוג 2 (חלקם הקטן עם סיבוכים שונים הקשורים בחוסר איזון גליקמי ובמחקר אחד נכללו גם משתתפים עם סוכרת סוג 1). במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי כורכומין בצורות שונות ובטכנולוגיות שונות בטווח מינונים שנע בין 80 ל-2,100 מ"ג/יום למשך שמונה עד 16 שבועות.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי ג'ינג'ר (Zingiber officinale) על מדדי דלקת בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו חמישה מחקרים בהם 288 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי ג'ינג'ר במינון 1.6 עד 3 גרם/יום למשך שמונה עד 12 שבועות על מדדי הדלקת CRP, TNF-α ו-IL-6.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי ג'ינג'ר הייתה מלווה בירידה מובהקת בכל אחד מהמדדים שנבדקו בהשוואה לקבוצת הביקורת, ובכך עשויה לתרום לעיכוב סיבוכים הקשורים בסוכרת.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, הוערכה ההשפעה של פרוביוטיקה וברברין לשיפור רמות השומנים לאחר הארוחה בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים, כי הפרעה בתגובת השומנים לאחר הארוחה זוהתה כגורם סיכון קרדיווסקולרי, בדומה לחוסר איזון בפרופיל השומנים שנמדד בצום, כאשר השילוב של פרוביוטיקה וברברין מוכר לשיפור רמות הסוכר והשומנים באמצעות השפעה על חיידקי המעי.
כחלק ממחקר שנערך ב-20 מרכזים רפואיים בסין, במחקר זה נכללו 365 עם אבחנה חדשה של סוכרת סוג 2, אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
600 מ"ג ברברין פעמיים ביום לפני הארוחה + ארבעה גרם פרוביוטיקה פעם ביום לפני השינה.
פלסבו + פרוביוטיקה.
ברברין + פלסבו.
פלסבו + פלסבו.
הפרוביוטיקה הכילה לפחות 50 מיליארד חיידקים מהזנים Bifidobacterium longum, Bifidobacterium breve, Lactococcus gasseri, Lactobacillus rhamnosus, Lactobacillus salivarius, Lactobacillus crispatus, Lactobacillus plantarum, Lactobacillus fermentum, Lactobacillus casei.
רמות השומנים בדם נמדדו 120 דקות לאחר צריכת ארוחה סטנדרטית המכילה 100 גרם פחמימות. נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדקה ההשפעה המטבולית של תוסף צמחי כטיפול משלים למטפורמין בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 40 מבוגרים בני 67 בממוצע עם חוסר איזון גליקמי קל (המוגלובין מסוכרר בין 6.5-7.5% בחצי השנה האחרונה).
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף פעם ביום יחד עם מטפורמין, או לנטילת מטפורמין בלבד, למשך 12 שבועות. התוסף ניתן בטבליות שהכילו 250 מ"ג ברברין, 200 מ"ג הספרידין ו-200 מק"ג כרום פיקולינט.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית נבדקה ההשפעה של דיאטות פופולריות שונות על הסיכון להתפתחות אבנים בכליות. בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות, 20 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון, ו-26 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דיאטה צמחונית או טבעונית.
מהסקירה עולה כי ישנם הבדלים משמעותיים בין דיאטות דלות פחמימות או דיאטות עתירות חלבון וכן שקיימת חפיפה בין דיאטות שונות. לפיכך, ישנו קושי להעריך את הקשר הישיר בין דיאטה ספציפית והסיכון לאבנים בכליות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים וקליניים מוצגים הממצאים העיקריים לגבי ההשפעה של תוספי סידן וויטמין D על הסיכון להתפתחות אבנים בכליות. החוקרים מסבירים, כי צריכת סידן מאוזנת בתזונה נמצאה בעלת תרומה להפחתת הסיכון להתפתחות אבנים בכליות כתוצאה מירידה בזמינות של אוקסלטים במעי והפרשתם בשתן. בניגוד לכך, נטילת תוספי סידן, בעיקר בין הארוחות, עלולה להוביל לעלייה בהפרשת הסידן בשתן ללא ההשפעה המיטיבה על האוקסלטים ובכך להעלות את הסיכון להתפתחות אבנים.
ישנן עדויות לכך שמטופלים עם אבנים בכליות מאופיינים ברמה גבוהה של ויטמין D בצורתו הפעילה, בעוד שרמה גבוהה של ויטמין D בצורתו הלא פעילה נמצאה בעיקר בקרב מטופלים עם הפרשת סידן מוגברת בשתן. הממצאים המחקריים בהתייחס לתיסוף ויטמין D אינם עקביים, באופן חלקי מכיוון שמרבית המחקרים לא כללו בניתוח גורמי סיכון נוספים וצריכת סידן בתזונה או בתוספים. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי באופן כללי העדויות הקיימות מצביעות על כך קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת דגים שומניים, בהשוואה לבשר, על מגוון סמנים ביולוגיים בקרב ילדי גן בנורבגיה. במחקר נכללו 232 ילדים בגיל ארבע עד שש מ-13 גני ילדים. במסגרת המחקר הילדים קיבלו ארוחת צהריים המכילה דגים שומניים (הרינג/מקרל), או בשר (עוף/טלה/בקר) שלוש פעמים בשבוע למשך 16 שבועות. החוקרים בדקו 86 סמנים ביולוגיים שונים בדם, בכדוריות הדם, בשתן ובדגימות שיער.
להתערבות הייתה קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת דגים שומניים על מדדים של סטרס בקרב ילדים בריאים. במחקר נכללו 199 ילדים בגיל 8-9, אשר חולקו אקראית לקבלת 300 גרם/שבוע דגים שומניים או עוף, למשך 12 שבועות. ההשפעה הממושכת של ההתערבות נבדקה באמצעות רמת אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות ורמת הקורטיזול בשיער, ובנוסף נבדקה התגובה לסטרס אקוטי באמצעות רמת הקורטיזול ברוק, לחץ הדם ואק"ג.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס להשפעה הממושכת של ההתערבות. בתגובה לסטרס אקוטי, בקבוצת ההתערבות נצפתה עלייה בפעילות הפרא-סימפתטית ושינויים בפעילות האוטונומית הלבבית, ממצאים המצביעם על יתרון לאומגה 3 בהפחתת התגובה לסטרס.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסדרה של ניסויי מעבדה, בבעלי חיים ובבני אדם, נבדקה היעילות של ספריי אף המבוסס על מיצוי שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) לטיפול בנזלת אלרגית. ראשית, בניסוי על תאי מעבדה נבדקה הפעילות נוגדת הדלקת של מיצוי שוש קירח בצורת אבקה. לאחר מכן, במודל של עכברים נבדקה השְֹפעת המיצוי כנגד נוגדני IgE בתגובה האלרגית. בהמשך, נבדקה ההשפעה הקלינית של המיצוי בצורת ספריי אף לטיפול בנזלת אלרגית.
בניסוי זה נכללו 60 מטופלים המאובחנים עם נזלת אלרגית אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות: שימוש בספריי אף המבוסס על שוש קירח, שימוש בספריי אף המבוסס על סטרואידים או שימוש בספריי אף המכיל תמיסת מלח. המשתתפים הונחו להשתמש בספריי פעם ביום למשך חודש. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות מדדים אובייקטיביים של מדידת חלל האף והסינוסים וכן באמצעות הערכה סובייקטיבית של המשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים לגבי היעילות של קיסוס (Hedera helix) לטיפול בבעיות נשימה ובשיעול. החוקרים מציינים, כי בעלי הצמח מצויים מספר רכיבים פעילים המוכרים ברפואת הצמחים לטיפול בבעיות נשימה ובשיעול, בנוסף לשימושים רפואיים אחרים.
הפעילויות הרפואיות העיקריות קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף קו-אנזים Q10 על העקה החמצונית והתוצאות הקליניות בקרב מטופלים המאושפזים בטיפול נמרץ, שכן ממצאים קודמים הדגימו רמות נמוכות של נוגדי חמצון בדם בקרב מטופלים אלה.
במחקר נכללו 40 מטופלים אשר חולקו אקראית לנטילת תת-לשונית של 400 מ"ג/יום קו-אנזים Q10 או פלסבו למשך שבעה ימים. נמצא כי בסיום ההתערבות בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק במדד החמצוני MDA, במדד הדלקתי IL-6, במדד GCS להערכת רמת ההכרה, במשך האשפוז ובמשך השימוש במכונת הנשמה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא כי נטילת התוסף הייתה מלווה בשיפור מדדים של מסת הגוף.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לפעילות של שמנים אתריים כנגד רעלנים פטרייתיים (מיקוטוקסינים). החוקרים מסבירים כי מיקוטוקסינים הינם מטבוליטים המיוצרים על ידי פטריות המתפתחות במזון להם מיוחסות השפעות מזיקות, כולל הגברת תהליכים סרטניים, השפעה טרטוגנית, עיכוב הפעילות החיסונית ורעילות לכליות ולכבד. לפיכך, לרכיבים בעלי פעילות אנטי-פטרייתית עשויה להיות תרומה להפחתת או למניעת ההתפתחות של מיקוטוקסינים. לשימוש בשמנים אתריים עשוי להיות יתרון בשל פעילות האנטי-מיקרוביאלית הרחבה ורעילות נמוכה. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים מהם שמנים אתריים, את שיטות ההפקה שלהם, ואת הפעילות הביולוגית של מגוון שמנים אתריים כגון השפעה אנטי-בקטריאלית (שמן אקליפטוס), אנטי-ויראלית (לואיזה), אנטי-דלקתית (רוזמרין), ויסות חיסוני (אורגנו), נוגדת חמצון (לבנדר), נוגדת סרטן (ארניקה), נוגדת חרקים (פירות הדר), הגנה על ה-DNA (לענה) והשפעה מאלחשת (בזיליקום). בנוסף מוצגים הרכיבים הפעילים העיקריים בעלי השפעה אנטי-מיקרוביאלית המצויים בשמן אתרי שום, פלפלת, קינמון, אורגנו, רוזמרין, שומר, ציפורן, לימון וג'ינג'ר, וכן ממצאים המצביעים על הרעילות הנמוכה של שמנים אתריים שונים במודלים של חיות מעבדה. בהמשך הסקירה קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בתרומה של תוספי כורכומין לטיפול בחולי קורונה.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ננו-כורכומין בקרב חולי קורונה (COVID-19) מאושפזים. במחקר נכללו 48 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת 160 מ"ג/יום ננו-כורכומין או פלסבו למשך שישה ימים.
מדדי המטרה העיקריים היו חומרת התסמינים ומשך האשפוז. נמצא כי בקרב המטופלים בקבוצת ההתערבות ממוצע ריווי החמצן בדם היה גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חומרת התסמינים במערכת הנשימה הייתה נמוכה יותר ומשך האשפוז היה קצר יותר, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (6.31 לעומת 8.87 ימים). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בספירת הדם, ברמת ה-CRP ובצילום ריאות.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על התוצאות הקליניות והפרופיל הדלקתי בקרב חולי קורונה (COVID-19). בסקירה נכללו שישה מחקרים, מהם חמישה מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקר נוסף לא אקראי. בארבעה מחקרים נעשה שימוש בתוסף Sinacurcumin® במינון של 160 מ"ג ליום, ובמחקר אחד נעשה שימוש בתוסף Curcumin Complex® עם פיפרין במינון 500 מ"ג ליום.
בכל המחקרים נמצא כי קרא עוד.
