במרכז הסקירה השבוע חידושים בתחום המטבולי:
סקירה מקיפה על ההשפעה נוגדת הדלקת של אומגה 3 בקרב משתתפים עם שמנות,
סקירה נוספת על ההשפעה של שמן דיגלצריד על המשקל,
סקירה ומחקר על רכיבים טבעיים לטיפול ביתר לחץ דם,
מחקר על שמן קלאנוס לשיפור האיזון הגליקמי,
ומחקר נוסף על ההשפעה של חלבון וויטמין D בקרב ילדים.
בהמשך מחקרים על בריאות העין:
האם גוג'י ברי משפר את צפיפות הפיגמנט המקולרי?
והאם עישון ואלכוהול הינם גורמי סיכון לניוון מקולרי תלוי גיל?
על הקשר בין רכיבים בתזונה והסיכון לסרטן:
הקשר בין תזונה צמחונית והסיכון לסרטן,
והקשר שבין ממתיקים מלאכותיים והסיכון לסרטן.
על תזונה והסביבה:
החלפת פריט מזון אחד ביום לשמירה על הסביבה,
וצריכת מזון אורגני מלווה בצמצום החשיפה לחומרי הדברה.
מחקרים על מוצרי חלב:
כיצד מוצרי חלב עשויים לתרום לשיפור ספיגת האבץ,
ומהו הקשר בין צריכת מוצרי חלב והרכב הגוף בקרב נשים מבוגרות.
ולסיכום שני מחקרים על כורכומין למטופלים עם מחלת כליות כרונית.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של אומגה 3 על פרופיל האיקוזנואידים בקרב משתתפים עם עודף משקל ושמנות. החוקרים מציינים כי לאומגה 3 בתזונה נמצאה השפעה נוגדת דלקת ותרומה לשמירה על איזון פיזיולוגי במצבי שמנות. בסקירה נכללו שבעה מחקרים קליניים בהם 610 משתתפים, מהם ארבעה מחקרים נכללו במטה-אנליזה.
במחקרים אלה נכללו בעיקר משתתפים בגיל ממוצע של 31 עד 61 עם עודף משקל (BMI ממוצע בטווח של 25.9 ועד 34.4). אומגה 3 ניתנה כתוסף או כמזון מועשר עם הרכב שונה של חומצות השומן, בטווח מינונים של החל מ-0.25 גרם DHA ועד 3 גרם שילוב של ALA, EPA, DHA ו-DPA.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בירידה בריכוז איקוזנואידים פרו-דלקתיים בדם, וכן ירידה ספציפית בחומצה ארכידונית. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצאה השפעה משמעותית יותר במחקרים שנמשכו עד שמונה שבועות ובמחקרים בהם ניתן מינון גבוה מ-0.5 גרם אומגה 3.
מכאן, נטילת תוספי אומגה 3 הייתה מלווה בירידה בפעילות הדלקתית בקרב משתתפים עם עודף משקל ושמנות.
Schweitzer GRB, Rios INMS, Gonçalves VSS, Magalhães KG, Pizato N. Effect of n-3 long-chain polyunsaturated fatty acid intake on the eicosanoid profile in individuals with obesity and overweight: a systematic review and meta-analysis of clinical trials. J Nutr Sci. 2021 Jul 21;10:e53. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34367628/
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של שמן דיגלצריד (DAG) לעומת שמן טריגלצריד (TAG) על המשקל והמטבוליזם. החוקרים מסבירים, כי שני השמנים דומים מבחינת צורה, טעם והרכב חומצות השומן, כאשר ישנן עדויות שלשמן DAG יתרון בהתייחס לירידה במשקל ובשומן הבטני לעומת TAG. שמן DAG מצוי בשמנים צמחיים שונים, כגון שמן זרעי כותנה ושמן דקלים וניתן גם לייצור באופן תעשייתי.
בסקירה נכללו 14 מחקרים אשר בדקו את ההשפעה של שמן DAG במינונים שונים, למשך שבועיים עד שנה. במחקרים אלה נכללו משתתפים בריאים או משתתפים עם הפרעות מטבוליות כגון שמנות, סוכרת סוג 2 או יתר שומנים בדם. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לשמן TAG, שימוש בשמן DAG היה מלווה בירידה מובהקת במשקל הגוף וב-BMI, וכן בירידה מובהקת בהיקף המותניים בקרב משתתפים בריאים וברמת הטריגלצרידים בקרב משתתפים עם הפרעות מטבוליות. לא נמצאה השפעה מובהקת על רמת הגלוקוז בדם. עוד נמצא כי ההשפעה של המשקל הייתה משמעותית יותר כאשר משך הנטילה של DAG היה ארוך יותר.
מסקנת החוקרים היא כי לשימוש בשמן DAG במקום TAG עשוי להיות יתרון לשמירה על המשקל.
Wenqing Ma, Jihan Sun, Jinjing Wang, Guiju Sun, The effect of DAG oil replacing TAG oil on weight control and glycolipid metabolism: A meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Functional Foods, Volume 89, 2022.
https://doi.org/10.1016/j.jff.2022.104931.
להלן שני מחקרים העוסקים העוסקים בהשפעה של רכיבים טבעיים על לחץ הדם:
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של מליסה (Melissa officinalis) על לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם ראשוני.
במחקר נכללו 49 משתתפים בני 60 בממוצע עם יתר לחץ דם שלב 1. כל המשתתפים נטלו בסדר אקראי כמוסות מליסה במינון 400 מ"ג/יום או פלסבו, כל אחד למשך ארבעה שבועות עם שבועיים הפרדה בין התנאים. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוסף ל-ארגינין על לחץ הדם בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 22 מחקרים, בהם נכללו מבוגרים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כולל הפרעות מטבוליות, הפרעות לבביות ונשים עם רעלת הריון. במחקרים אלה ניתנו תוספי ארגינין במינון 2 עד 30 גרם ומשך ההתערבות נע בין ארבעה ל-180 יום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שמן קלאנוס על האיזון הגליקמי בקרב משתתפים עם שמנות וטרום-סוכרת. שמן קלאנוס מופק מסרטנים קטנטנים המצויים בים הצפוני ומכיל אומגה 3 ואסטקסנטין. מחקרים פרה-קליניים קודמים הדגימו השפעה מיטיבה לשמן קלאנוס על האיזון הגליקמי כתוצאה מפעילות נוגדת דלקת ונוגדת שמנות.
במחקר זה נכללו 43 משתתפים עם שמנות (BMI ממוצע של 31.7) אשר חולקו אקראית לנטילת שני גרם/יום שמן קלאנוס או פלסבו למשך 12 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בדנמרק נבדקה ההשפעה של צריכת חלבוני חלב (יוגורט) וויטמין D, בנפרד או ביחד, על הרכב הגוף ומדדים קרדיו-מטבוליים בקרב ילדים. במחקר נכללו 200 ילדים בגילאי שש עד שמונה, אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר (מערך 2*2) למשך 24 שבועות בתקופת החורף:
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של גוג'י ברי על צפיפות הפיגמנט המקולרי בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מסבירים, כי ניוון מקולרי תלוי גיל הינו גורם מרכזי לעיוורון, כאשר צפיפות הפיגמנט מהווה מדד לא פולשני להערכת הסיכון.
במחקר נכללו 27 משתתפים בגיל 45-65 אשר חולקו אקראית לצריכת 28 גרם גוג'י ברי או תוסף המכיל שישה מ"ג לוטאין וארבעה מ"ג זאקסנטין, חמש פעמים בשבוע למשך 90 יום.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד.
במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נבדק הקשר בין עישון, צריכת אלכוהול, לחץ דם, BMI ואיזון גליקמי ובין הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. זיהוי של גורמי סיכון הפיכים עשוי לתרום לפיתוח אסטרטגיות למניעה ולהפחתת הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי. במחקר נעשה שימוש בבסיס נתונים גנטי ובנתונים תצפיתיים של 16,144 משתתפים עם ניוון מקולרי, וקבוצת ביקורת של 17,832 משתתפים ללא ניוון מקולרי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין תזונה צמחונית והסיכון להתפתחות סרטן מסוגים שונים. במחקר נכללו הנתונים של 472,377 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של סרטן בתחילת תקופת המעקב. בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר המשתתפים סווגו לאוכלי בשר בכמות סטנדרטית (247,571 משתתפים), אוכלי בשר בכמות נמוכה (205,385 משתתפים), אוכלי דגים (10,696 משתתפים) וצמחוניים (8,685 משתתפים). לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 11.4 שנים תועדו 54,961 מקרי סרטן, מהם 5,882 סרטן קולורקטלי, 7,537 סרטן שד בנשים לאחר גיל המעבר ו-9,501 סרטן ערמונית.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים והסיכון לסרטן מסוגים שונים. החוקרים מציינים כי קיימת מחלוקת לגבי הבטיחות של ממתיקים מלאכותיים המשמשים בתעשיית המזון, וישנן עדויות סותרות לגבי תפקידם באטיולוגיה של מחלות שונות. מחקרים ניסויים הצביעו על השפעה קרצינוגנית אפשרית, אולם חסרות עדויות אפידמיולוגיות מבוססות התומכות בכך.
במחקר נכללו הנתונים של 102,865 מבוגרים, עם משך מעקב חציוני של 7.8 שנים. בהתבסס על הצריכה התזונתית ב-24 שעות נבדקה הצריכה של ממתיקים שונים, כולל שם המותג עבור מזונות מתועשים. הקשר בין צריכת ממתיקים והסיכון לסרטן הותאם סטטיסטית למגוון גורמים דמוגרפיים, אנתרופומטריים ותזונתיים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של סוג התזונה והמזון על כמות השאריות של חומרי הדברה בשתן. החוקרים מציינים שמחקרים תצפיתיים הראו קשר בין חשיפה לחומרי הדברה לתחלואה וכי צריכה של מזון אורגני נמצאה קשורה בתוצאות בריאותיות חיוביות.
במחקר נכללו 27 מבוגרים בריאים הצורכים באופן שגרתי תזונה מערבית ללא מזון אורגני, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך שבועיים. המשתתפים בקבוצת ההתערבות צרכו דיאטה ים-תיכונית המבוססת על מזון אורגני בלבד ואילו המשתתפים בקבוצת הביקורת צרכו את אותה דיאטה ממזון שאינו אורגני. נמצא כי קרא עוד.
בניתוח חתך של נתוני תזונה וסביבה מארה"ב, העריכו החוקרים מהו פוטנציאל ההשפעה של החלפת פריט מזון אחד ביום על טביעת רגל פחמנית (פליטת גזי חממה) ושימוש במים. המודל מבוסס על הצריכה התזונתית במשך 24 שעות של משתתפים בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2005-2010, כאשר לכל מזון הותאמה רמה של פליטת גזי חממה ושימוש במים הנדרשת בתהליך הייצור. מזונות נבחרים הוחלפו תיאורטית במזונות עם השפעה סביבתית נמוכה יותר וטביעת הרגל הסביבתית חושבה לפני ואחרי החלפות אלה. איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד לתזונה בריאה (Healthy Eating Index). בניתוח נכללו נתוני התזונה של 16,800 מבוגרים מעל גיל 18.
להלן סיכום התוצאות: קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של מוצרי חלב בספיגת האבץ ממזונות אחרים, תוך בחינת המנגנון המעורב. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את התפקיד התזונתי ואת תהליך הספיגה של אבץ. באופן כללי כ-33% מהאבץ בתזונה נספג בגוף האדם, כאשר אחוז הספיגה גבוה יותר במזונות נוזליים לעומת מוצקים, וכן תלוי בכמות האבץ במזון, כך שעלייה בצריכת האבץ קשורה בירידה בשיעור הספיגה (בשל רוויה של הנשאים).
החוקרים מציגים את הממצאים לגבי ספיגת האבץ ממוצרי חלב, ומראים כי במדינות המאופיינות בצריכה גבוהה של מוצרי חלב זהו מקור עיקרי לצריכה התזונתית של אבץ. מזונות מהצומח הינם קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין צריכת חלבוני חלב ובין התפתחות של מסת שריר נמוכה והשמנה בטנית, בקרב נשים מבוגרות. החוקרים מסבירים כי השינוי בהרכב הגוף בתהליך ההזדקנות כולל ירידה במסת השריר ועלייה במסת השומן, כאשר נשים עם שילוב של מסת שריר נמוכה והשמנה בטנית עלולות להיות בסיכון גבוה יותר לתחלואה ולתמותה בהשוואה לנשים עם סרקופניה או שמנות בלבד. למוצרי חלב, המכילים חלבון מי גבינה וחומצות אמינו, עשויה להיות השפעה מיטיבה בשימור מסת השריר ובמניעת שמנות.
במחקר נכללו 4,251 נשים אשר סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לרמת הצריכה של חלבוני חלב. מסת שריר נמוכה הוגדרה כפחות מ-15 ק"ג והשמנה בטנית הוגדרה כיחס משקל לגובה של 0.58 ומעלה. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9.6 שנים, 280 נשים אובחנו עם מסת שריר נמוכה וגם השמנה בטנית. נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרי פיילוט העוסקים בהשפעה של כורכומין במצבים של מחלת כליות כרונית:
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר הוערכה התועלת של כורכומין להפחתת הייצור של רעלנים אורמיים במעי (הצטברות של רעלנים המיוצרים על ידי חיידקי המעי ואינם מופרשים בשל פגיעה בתפקודי הכליות) בקרב מטופלי דיאליזה. החוקרים מסבירים, כי מטופלים עם מחלת כליות כרונית נוטים לסבול מחוסר איזון של חיידקי המעי (דיסביוזיס) הקשור גם בתהליכים דלקתיים. מוצע כי הרכיבים הפעילים בכורכומין עשויים להשפיע על חיידקי המעי ובכך לצמצם את התפתחות הרעלנים.
במחקר נכללו 28 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת 100 מ"ל מיץ גזר עם או בלי כורכום (2.5 גרם) שלוש פעמים בשבוע לאחר טיפול הדיאליזה למשך שלושה חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט קליני נבדקה ההשפעה של תוסף כורכומין על מדדי דלקת ועקה חמצונית, ועל חיידקי המעי בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות התגברה המודעות לכך שלחיידקי המעי תפקיד בתהליכים דלקתיים ובהחמרה של מחלת כליות כרונית, כאשר לנטילת כורכומין עשויה להיות השפעה מיטיבה במצבים אלה.
במחקר נכללו 24 מטופלים עם מחלת כליות כרונית בשלבים מוקדמים, וקבוצת השוואה של 20 משתתפים בריאים. כל המשתתפים בקבוצת המטופלים קיבלו את התוסף Meriva® במינון 500 מ"ג (100 מ"ג כורכומינואידים) פעמיים ביום למשך שלושה או שישה חודשים.
בתחילת המחקר ולאחר שלושה ושישה חודשים נאספו מדדים קליניים, אנתרופומטריים, הרכב הגוף, הרגלי התזונה ודגימות דם וצואה. נמצא כי קרא עוד.
