הסקירה השבוע ממוקדת כולה בויטמין D:
ויטמין D לנשים:
סקירות על ויטמין D ופוריות,
ועל ההשפעה על פרופיל השומנים בקרב נשים לאחר גיל המעבר,
ומחקר על תיסוף ויטמין D לחולות סרטן שד המקבלות כימותרפיה.
ויטמין D בתחום המטבולי:
הקשר בין רמת ויטמין D ותנגודת לאינסולין
וההשפעה של תיסוף ויטמין D על הרגישות לאינסולין.
ויטמין D למבוגרים:
האם נטילת ויטמין D יעילה למניעת הידרדרות קוגניטיבית?
והאם ויטמין D, אומגה 3 ואימון גופני תורמים למניעת נפילות בקרב קשישים?
ויטמין D לילדים:
האם לויטמין D יש תועלת בקרב ילדים חולי אסתמה?
ומהי הבטיחות של ויטמין D במינונים גבוהים בקרב ילדים עד גיל 6?
ויטמין D במגוון מצבים בריאותיים נוספים:
ויטמין D ו-COPD,
ויטמין D ופרקינסון,
תיסוף ויטמין D כחלק מהטיפול הפליאטיבי בקרב חולי סרטן,
תיסוף ויטמין D למניעת כשל של שתל דנטלי,
והקשר בין ויטמין D ושחפת חבויה.
ולסיכום סקירה של מספר מחקרים גדולים על התרומה הבריאותית של תיסוף ויטמין D.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של ויטמין D בהיבטים שונים של פוריות, בדגש על תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים קליניים ופרה-קליניים לגבי ההשפעה של ויטמין D על הפוריות ועל טיפולי פוריות, ממצאים המצביעים על כך שלשמירה על רמה תקינה של ויטמין D גם אצל נשים וגם אצל גברים תפקיד חשוב בפוריות ובהצלחה של טיפולי IVF.
בהמשך, דנים החוקרים בקשר בין תסמונת השחלות הפוליציסטיות וויטמין D, כאשר הממצאים מצביעים על קשר בין חסר ויטמין D וחומרת התסמינים. לנטילת תוספים השפעה מיטיבה על מדדי הפוריות גם בקרב נשים בריאות וגם בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
עוד דנים החוקרים בתפקיד של ויטמין D בהריון, בעלייה בדרישה לויטמין D, ובהשפעה המזיקה של חסר ויטמין D, כולל סיכון מוגבר לרעלת הריון, לסוכרת הריון, ללידה מוקדמת ולזיהום חיידקי של הנרתיק. שמירה על רמת ויטמין D תקינה בהריון תורמת להפחתת הסיכונים הן לאם והן לעובר. בהמשך מוצגים ממצאים העוסקים בקשר בין חסר ויטמין D ובריאות העצם בגיל הפוריות ופגיעה בצפיפות העצם כתוצאה מההריון.
להלן ההמלצות העיקריות שמציעים החוקרים:
Várbíró S, Takács I, Tűű L, Nas K, Sziva RE, Hetthéssy JR, Török M. Effects of Vitamin D on Fertility, Pregnancy and Polycystic Ovary Syndrome-A Review. Nutrients. 2022 Apr 15;14(8):1649. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35458211/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של ויטמין D על פרופיל השומנים, כגורם סיכון למחלת לב כלילית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בסקירה נכללו שבעה מחקרים בהם השתתפו נשים לאחר גיל המעבר בריאות או חולות סוכרת. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של ויטמין D במינון יומי של 300 עד 4,000 יחב"ל למשך שלושה עד 36 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי:
החוקרים מסכמים כי לנטילת ויטמין D הייתה השפעה מיטיבה על רמת הטריגליצרידים, כאשר ההשפעה על ה-HDL וה-LDL לא הייתה משמעותית מבחינה קלינית.
Zhang W, Yi J, Liu D, Wang Y, Jamilian P, Gaman MA, Prabahar K, Fan J. The effect of vitamin D on the lipid profile as a risk factor for coronary heart disease in postmenopausal women: a meta-analysis and systematic review of randomized controlled trials. Exp Gerontol. 2022 May;161:111709. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35090975/
במחקר קליני נבדקה היעילות והבטיחות של מתן ויטמין D במינון גבוה לחולות סרטן שד המקבלות טיפולי כימותרפיה אדג'ובנטית. החוקרים מסבירים כי טיפולי כימותרפיה מגבירים חסר ויטמין D ופגיעה במטבוליזם של העצם, ובכך לתחלואה כגון אוסטאופורוזיס.
במחקר נכללו 44 מטופלות אשר קיבלו מנה אחת של 100,000 יחב"ל ויטמין D פעם בשלושה שבועות החל מהיום הראשון של הטיפול הכימותרפי ועד ליום הראשון של סבב הטיפול החמישי. מדד המטרה העיקרי היה אחוז הנשים עם רמת ויטמין D בדם בטווח הנורמה ביום הראשון של סבב הטיפול השישי, ובנוסף נבדקו מדדים של בטיחות, מדדים של ויטמין D וסידן וזיהוי גורמים המנבאים שמירה על רמה גבוהה של ויטמין D.
נמצא כי קרא עוד
בהתבסס על נתונים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי (NHANES) נבדק הקשר בין רמת ויטמין D ותנגודת לאינסולין. במחקר נכללו 9,298 משתתפים בני 43 בממוצע, מהם 2,325 משתתפים שהוגדרו כסובלים מתנגודת לאינסולין.
בניתוח סטטיסטי הכולל נטרול של גורמים סוציו-דמוגרפיים, אנתרופומטריים וביוכימיים נמצא כי קרא עוד
כחלק ממחקר אקראי מבוקר, בניתוח הנוכחי נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D על הרגישות לאינסולין ועל תפקוד תאי בטא בלבלב. במסגרת המחקר מבוגרים עם עודף משקל או שמנות המוגדרים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2 (טרום-סוכרת) חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 4,000 יחב"ל או פלסבו למשך 24 חודשים. בניתוח זה נכללו הנתונים של 1,774 משתתפים בני 60 בממוצע, עם BMI ממוצע של 32, רמת המוגלובין מסוכרר ממוצעת של 5.9% ורמת גלוקוז בצום ממוצעת של 108 מ"ג/דצ"ל.
בתקופת המחקר רמת ויטמין D קרא עוד
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של ויטמין D על ההידרדרות הקוגניטיבית. במסגרת המחקר המקורי (VITAL), אשר בדק את ההשפעה של תוספי ויטמין D ואומגה 3 על הסיכון להתפתחות סרטן ותחלואה קרדיווסקולרית, המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות:
במחקר הנוכחי נכללו משתתפים מעל גיל 60 ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן, כאשר ל-3,424 משתתפים בוצעה הערכה קוגניטיבית טלפונית, ול-794 משתתפים בוצעה הערכה קוגניטיבית פרונטלית. משך המעקב היה 2.8 ו-2 שנים, בהתאמה.
באופן כללי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של ויטמין D, אומגה 3 ואימון גופני ביתי למניעת נפילות בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 2,157 קשישים מעל גיל 70 ללא אירוע בריאותי משמעותי בחמש השנים האחרונות ממדינות שונות באירופה. המשתתפים חולקו אקראית לשמונה קבוצות המחקר למשך שלוש שנים. המשתתפים בקבוצות המחקר קיבלו את שלוש ההתערבויות בנפרד, בשילובים שונים או פלסבו בלבד: 2,000 יחב"ל/יום ויטמין D, 1 גרם/יום אומגה 3 ותוכנית לאימון גופני ביתי.
בתחילת המחקר הגיל הממוצע היה 75, 40% מהמשתתפים סבלו מחסר ויטמין D (עד 20 ננוגרם/מ"ל) ו-83% היו פעילים גופנית. מבין כלל המשתתפים 88% השלימו את תקופת המחקר במהלכה תועדו 3,333 מקרים של נפילות. נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים נבדק האם להעלאת ויטמין D תרומה לשיפור האיזון והשליטה באסתמה בקרב ילדים. החוקרים מציינים כי מחקרי חתך שונים מצאו קשר בין אסתמה ורמות נמוכות של ויטמין D, אולם ממצאים אלה אינם מעידים על סיבתיות, שכן רמת ויטמין D נמוכה עשויה לנבוע מחשיפה נמוכה לשמש כתוצאה מרמת פעילות גופנית נמוכה בקרב חולי אסתמה.
בסקירה נכללו 17 מחקרים, מהם שישה מחקרים עם 1,438 ילדים נכללו בניתוח הכמותי ו-11 מחקרים הוערכו באופן איכותני. החוקרים מציינים כי הייתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים גם בפרוטוקול ההתערבות וגם בתוצאות.
באופן כללי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הבטיחות של מתן תוספי ויטמין D במינון גבוה לילדים עד גיל שש. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות להשפעות בריאותיות מיטיבות לויטמין D, אולם נתוני הבטיחות של מינונים גבוהים בילדות המוקדמת הינם מוגבלים. לצורך הסקירה, מינון גבוה הוגדר כמעל 1,000 יחב"ל/יום לתינוקות מלידה עד גיל שנה ומעל 2,000 יחב"ל/יום לילדים מגיל שנה עד שש.
בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם 8,400 משתתפים, במחקרים אלה נבדקו מגוון תוצאות קליניות ונעשה שימוש בתוספים במינון 1,200 עד 10,000 יחב"ל/יום או נטילה תקופתית של החל מ-30,000 יחב"ל/שבוע ועד מנה אחת של 600,000 יחב"ל.
להערכת הסיכון להשפעות שליליות חמורות כגון אשפוז או תמותה, בוצעה מטה-אנליזה בה נכללו שמונה מחקרים, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה מינון נמוך (עד 400 יחב"ל) או פלסבו קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה התועלת של תוסף ויטמין D למטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) המאופיינים בחסר ויטמין D.
במחקר נכללו 155 מטופלים עם לפחות התלקחות אחת של המחלה בשנה האחרונה ורמת ויטמין D של 15-50 ננומול/ליטר. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 16,800 יחב"ל/שבוע או פלסבו במשך שנה. מדד המטרה העיקרי היא שיעור המטופלים עם התלקחות בתקופת המחקר, ובנוסף נבדק הפרש הזמן בין התלקחויות, הפרש הזמן בין אשפוזים, השימוש בתרופות, מדדים נשימתיים ותפקודיים ואיכות החיים.
בסיום המחקר קרא עוד
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין ויטמין D ופרקינסון.
בסקירה המבוססת על ממצאים קליניים ופרה-קליניים דנים החוקרים בקשר בין ויטמין D ומחלת פרקינסון, בדגש על התפקיד של ויטמין D בהגנה מפני ניוון עצבי, השינוי בריכוז שלו עם התקדמות המחלה והפוטנציאל הטיפולי שלו.
מהסקירה עולה כי ההשפעה המגינה של ויטמין D על תאי העצב קשורה בהשְֹפעתו על גורמים נוירוטרופים (חלבונים המעודדים צמיחת תאי עצב ושומרים על רקמת העצב), בוויסות הצמיחה של תאי עצב ובהגנה מפני רעילות עצבית. קרא עוד
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין רמת ויטמין D ופרקינסון וכן נבדקה ההשפעה של ויטמין D על הפעילות המוחית תוך בחינת המנגנונים המעורבים. ראשית, במחקר תצפיתי בו נכללו 330 חולי פרקינסון וקבוצת ביקורת של 209 משתתפים בריאים, נבדק הקשר בין פרקינסון ורמת ויטמין D בדם.
נמצא כי קרא עוד
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שחולי פרקינסון מאופיינים ברמת ויטמין D נמוכה יותר, כאשר מידת החסר עשויה להוות גורם סיכון. רמות נמוכות של ויטמין D היו קשורות בהפרעה משמעותית יותר בפעילות העצבית, ממצא המצביע על מנגנון אפשרי שבו ויטמין D עשוי להשפיע על הסיכון לפרקינסון.
בניתוח המשך של מחקר אקראי מבוקר בחנו החוקרים את ההשפעה של תיסוף ויטמין D בקרב חולי סרטן המקבלים טיפול פליאטיבי. במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של 4,000 יחב"ל/יום למשך 12 שבועות על רמת הכאב, בהשוואה לפלסבו. באופן כללי נמצא כי ההתערבות הייתה מלווה ברמת כאב ועייפות נמוכה יותר, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות בהתייחס להתפתחות זיהומים או איכות החיים.
בניתוח הנוכחי נכללו 530 מטופלים מהם ל-10% הייתה רמת ויטמין D נמוכה מ-25 ננומול/ליטר, ל-50% רמה נמוכה מ-50 ננומול/ליטר ול-84% רמה נמוכה מ-75 ננומול/ליטר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית נבדק הקשר בין ויטמין D ובין כשל של שתל דנטלי. החוקרים מסבירים כי אחד הגורמים המשפיעים על ההצלחה וההחלמה של שתל דנטלי הוא המצב המערכתי של המטופל, כולל רמת ויטמין D אשר קשורה בהיווצרות העצם סביב השתל והחיבור אליו.
בסקירה נכללו חמישה מחקרים תצפיתיים ושישה מחקרים שנערכו בקרב חיות מעבדה אשר בדקו את הקשר בין ויטמין D, כשל מוקדם של שתל דנטלי והחיבור בין העצם והשתל. מבין ארבעה מחקרים רטרוספקטיביים, בשלושה מחקרים קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין ויטמין D והסיכון לשחפת חבויה, שהינה נשאות של החיידק בכמות קטנה שאינה גורמת לתסמינים, אינה מדבקת ואינה ניתנת לאבחון ישיר. יחד עם זאת, קיים סיכוי של 5-10% להתפתחות של מחלה פעילה בעיקר כאשר המערכת החיסונית מוחלשת. החוקרים מסבירים כי לויטמין D תפקיד במניעת זיהומים ובהגברת התגובה האנטי-מיקרוביאלית, אולם העדויות בהתייחס למניעת שחפת אינן עקביות. בסקירה נכללו חמישה מחקרים, מהם שני מחקרי מקרה-ביקורת ושלושה מחקרי עוקבה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה מוערכים הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים גדולים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין D. החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים מבוקרים שנועדו לבחון ממצאים אפידמיולוגיים שהצביעו על קשר בין חסר ויטמין D לתחלואה ולתמותה שאינה קשורה בבריאות העצם, כגון תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן.
במסגרת הסקירה מפורטים שלושה מחקרים גדולים שנערכו בקרב האוכלוסייה הכללית VITAL שנערך בארה"ב, ViDA שנערך בניו-זילנד ו- DO-HEALTH שנערך בחמש מדינות אירופאיות, וכן מחקרים נוספים שנערכו בקרב קבוצות אוכלוסייה ספציפיות כגון טרום-סוכרת או נשים בהריון. בנוסף, מפורטים ממצאים ממספר מטה-אנליזות שהעריכו את ההשפעה של ויטמין D על תוצאות בריאותיות שונות, כגון סרטן, תחלואה קרדיווסקולרית וקורונה.
להלן סיכום הממצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד
