במרכז הסקירה השבוע תפקוד קוגניטיבי וסטרס:
כיצד פרוביוטיקה משפיעה על התפקוד הקוגניטיבי?
התערבויות להקלה על סטרס,
הקשר בין חיידקי המעי והתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים,
הקשר בין הרכב חיידקי המעי והתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים,
וההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תגובת המוח לסטרס.
בהמשך מחקרים על בריאות העצם והשריר:
הקשר המפתיע בין צריכת מוצרי חלב והסיכון לשברים,
ויטמין E למניעת פירוק עצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר,
ואספרגוס הודי לשיפור חוזק ותפקוד השריר בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
תוספי תזונה לחולי סרטן:
אומגה 3 להפחתת דלקת בקרב חולי סרטן,
וניתוח עלות-תועלת של נטילת תוספי תזונה בקרב מחלימים מסרטן.
הפרעות עיכול בקרב ילדים:
משחת שמן זית להקלה על עצירות בקרב ילדים,
ותזונה וחדירות מעי בקרב ילדים עם הפרעות עיכול תפקודיות.
ומחקרים על כבד שומני:
האם נמצאה השפעה לאנתוציאנינים על אנזימי הכבד?
מהו הקשר בין צריכה גבוהה של משקאות עתירי פרוקטוז והצטברות שומן כבדי?
והתרומה של התערבויות שונות להפחתת שומן כבדי.
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של פרוביוטיקה על התפקוד הקוגניטיבי לאורך שלבי החיים. החוקרים מסבירים כי דרך הציר מעי-מוח לפרוביוטיקה עשוי להיות תפקיד בהשפעה על הפעילות העצבית ועל ההתנהגות כתוצאה משינוי הרכב חיידקי המעי. בסקירה נכללו 30 מחקרים התערבותיים בהם נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על מדדים של תפקוד קוגניטיבי בתחומים שונים בקרב משתתפים בגילאים שונים וממגוון אוכלוסיות ב-19 מדינות. ספציפית, בחמישה מחקרים נבדקה ההשפעה בקרב תינוקות וילדים, 17 מחקרים התמקדו במבוגרים ושמונה מחקרים התמקדו בקשישים, כאשר בחלק מהמחקרים נכללו משתתפים בריאים ובחלק מהמחקרים משתתפים עם מצבים בריאותיים שונים.
באופן כללי העדויות המוצגות בסקירה מספקות תמיכה מסוימת לתרומה של פרוביוטיקה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי או למיתון ההידרדרות הקוגניטיבית, כאשר 21 מתוך 30 המחקרים מצאו שיפור במדד קוגניטיבי אחד לפחות (21 מתוך 25 מחקרים שנערכו בקרב מבוגרים). לא נמצאו תוצאות מובהקות במחקרים שנערכו בקרב תינוקות וילדים, אולם יש לציין שמחקרים אלה עלולים להיות מוטים בשל מגבלת מדידה. תוצאות אלה היו בולטות בעיקר בקרב מבוגרים עם הפרעות בתפקוד הקוגניטיבי.
במסגרת הסקירה החוקרים דנים בממצאים הקיימים בהתייחס למתן תוסף של חיידק יחיד לעומת שילוב של חיידקים, לסוגי החיידקים, למינון, למשך ההתערבות, להשפעות הקוגניטיביות בתחומים השונים, ובמנגנוני הפעולה האפשריים. הם מעלים היבטים מתודולוגים אשר מגבילים את פירוש הממצאים וקביעת מסקנות ברורות ומציעים לבצע מחקרים אקראיים מבוקרים נוספים על מנת להמשיך ולבחון את התועלת הקלינית של השימוש בפרוביוטיקה בהקשר לתפקוד הקוגניטיבי.
Eastwood J, Walton G, Van Hemert S, Williams C, Lamport D. The effect of probiotics on cognitive function across the human lifespan: A systematic review. Neurosci Biobehav Rev. 2021 Sep;128:311-327.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34171323/
להלן שני מחקרים הבוחנים את התרומה של עיסוי ושל לבנדר להקלה על סטרס.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר נבדקה התרומה של כורסת עיסוי להקלה על מדדי סטרס בקרב מבוגרים. במחקר נכללו 80 מבוגרים בגיל 50-75 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להשתמש בכורסת העיסוי פעמיים ביום למשך שישה חודשים והמשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו הדרכה לגבי שינוי אורח החיים. השְֹפעת ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי ברמת הקורטיזול בדם בבוקר ובצוהריים, ובנוסף נמדדו מדדים ביוכימיים נוספים וכן מצב הרוח, המצב הקוגניטיבי ואיכות החיים.
נמצא כי השימוש בכורסת עיסוי היה מלווה במגמת ירידה ברמת הקורטיזול בצהריים, בירידה מובהקת ברמת ההורמון DHEA-S ובשיפור ההערכה העצמית של דיכאון והמצב הבריאותי. החוקרים מסכמים כי השימוש בכורסת עיסוי עשוי לתרום לניהול יעיל של סטרס כרוני בקרב מבוגרים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים התערבותיים הוערכה ההשפעה של לבנדר על רמת הסטרס. בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם 791 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-804 משתתפים בקבוצת הביקורת. במרבית המחקרים נעשה שימוש בשמן לבנדר בהרחה, ובשלושה מחקרים נעשה שימוש בקרם לבנדר.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת בציון הסטרס בהשוואה לקבוצת הביקורת. בניתוח לפי תתי קבוצות החוקרים מראים יעילות גבוהה יותר במחקרים בהם נעשה שימוש בזן L. Angustifolia לעומת זנים אחרים (כגון L. stoechas) וכן בקרב סטודנטים.
החוקרים מסכמים כי השימוש בלבנדר תרם באופן מובהק להפחתת תחושת הסטרס, וניתן להמליץ על השילוב שלו כחלק מהטיפול הסטנדרטי, בעיקר בקרב סטודנטים.
Baek JY, Lee E, Gil B, Jung HW, Jang IY. Clinical effects of using a massage chair on stress measures in adults: A pilot randomized controlled trial. Complement Ther Med. 2022 Jun;66:102825.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35339652/
Ghavami T, Kazeminia M, Rajati F. The effect of lavender on stress in individuals: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2022 Apr 13;68:102832.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35429599/
במחקר תצפיתי שנערך באוסטרליה נבדק הקשר בין הרכב חיידקי המעי ובין היכולת הקוגניטיבית בקרב קשישים. במחקר נכללו 69 משתתפים בריאים בגיל 60 עד 75 אשר עברו סדרה של מבחנים קוגניטיביים להערכת חמישה גורמים מרכזיים: זיכרון אפיזודי, זיכרון עבודה, שמירה על קשב, מהירות הזיכרון, וריכוז.
בניתוח סטטיסטי נמצא כי: קרא עוד
במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה נבדק הקשר בין הרכב חיידקי המעי והתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בגיל הביניים. החוקרים מסבירים, כי מחקרים בחיות מעבדה וכן מחקרים קליניים קטנים מצביעים על התפקיד של חיידקי המעי בתפקוד הקוגניטיבי, אולם העדויות מקבוצות אוכלוסייה גדולות הינן מוגבלות.
במחקר נעשה שימוש בנתונים של 597 משתתפים בני 55 בממוצע ממחקר עוקבה גדול שנערך בארבעה אזורים עירוניים בארה"ב במסגרתו נאספו דגימות צואה ונבדקו מדדים קוגניטיביים שונים. החוקרים בדקו את הקשר בין ההבדלים הבינאישיים במגוון החיידקים (β-diversity) ובין המדדים הקוגניטיביים השונים.
ניתוח זה מצביע על המעורבות של מספר חיידקים, עם יתרון לריכוז גבוה יותר של חיידקים מהסוגים Barnesiella ו- Lachnospiraceaeולריכוז נמוך יותר של חיידקים מהסוג Sutterella.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר היתכנות אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה על תוסף פרוביוטיקה על פעילות המוח והתגובה לסטרס. במחקר נכללו 22 משתתפים בריאים אשר צרכו תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, כל אחד למשך ארבעה שבועות עם הפרדה של ארבעה שבועות בין התנאים. התוסף Puraflor הכיל שלושה מיליארד חיידקים מהזנים Bifidobacterium longum, Lactobacillus helveticus ו-Lactiplantibacillus plantarum. בסופה של כל תקופת התערבות המשתתפים התבקשו לבצע מטלות קוגניטיביות במהלך הדמית מוח תפקודית (fMRI).
באופן כללי קרא עוד
במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין הסיכון לשברים בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 14,711 משתתפים מעל גיל 18 בסקר הבריאות והתזונה הסיני. בכל מעקב המשתתפים התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית ב-24 שעות, והחוקרים חישבו את ממוצע הצריכה המצטברת של מוצרי חלב שקדמה להופעה של שבר.
מהנתונים עולה כי 80% מהמשתתפים כלל לא צרכו מוצרי חלב, 14% צרכו עד 100 גרם/יום ו-6% צרכו מעל 100 גרם/יום. בתקופת מעקב חציונית של תשע שנים דווח על 505 מקרים של שבר. שיעור ההיארעות של שבר בקרב משתתפים שלא צרכו מוצרי חלב, שצרכו עד 100 גרם/יום או מעל 100 גרם/יום היה 3.75, 1.9 ו-1.86 מקרים ל-1,000 שנות אדם, בהתאמה. בהשוואה למשתתפים שלא צרכו מוצרי חלב, צריכה של עד 100 גרם/יום הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-50% להופעה של שבר, כאשר עבור צריכה גבוהה יותר הירידה בסיכון לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
החוקרים מראים כי הקשר הישיר היה חזק יותר בהשוואה לקשר המתווך על ידי מדדים אנתרופומטריים.
הם מסכמים כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין E על מדדים של שחלוף העצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם אוסטאופניה (צפיפות עצם נמוכה). החוקרים מסבירים כי ויטמין E הינו נוגד חמצון חזק אשר משפיע על תהליך שחלוף העצם. במחקר נכללו 52 נשים אשר חולקו אקראית לנטילת 400 יחב"ל/יום ויטמין E או פלסבו למשך 12 שבועות.
התוסף Nat E® מכיל 20% דלתא-טוקופרול, 1% בטא-טוקופרול, 62% גמא-טוקופרול ו-10% אלפא-טוקופרול ממקור טבעי (סויה). בנוסף, המשתתפות בשתי הקבוצות קיבלו 1,200 מ"ג/יום תוסף סידן קרבונט ו-20,000 יחב"ל/שבוע ויטמין D.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של אספרגוס הודי (Shatavari / Asparagus racemosus) על בריאות השריר והעצם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 20 נשים בנות 68 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 1 גרם/יום תוסף אספרגוס הודי (שווה ערך ל-26.5 גרם צמח טרי) או פלסבו, למשך שישה שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו נמדד חוזק שרירי היד והרגל ונלקחה ביופסיה משריר הירך (Vastus lateralis) ובדיקת דם.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של אומגה 3 להפחתת מדד הדלקת CRP בקרב חולי סרטן. בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 916 חולי סרטן. במחקרים אלה ניתנו תוספי אומגה 3 במינונים שונים של EPA ו-DHA, בנטילה פומית או בהזנה אנטרלית לתקופה של חמישה ימים עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר מבוצע ניתוח עלות-תועלת של השימוש בתוספי תזונה בקרב מחלימים מסרטן. החוקרים אספו נתונים לגבי שיעור השימוש בתוספי תזונה, שיעור האשפוז, איכות החיים, עלות הטיפול ושיעור התמותה בקרב מחלימים מסרטן. על פי נתונים אלה החוקרים בנו מודל התומך בקבלת החלטות אשר כולל את הערכת עלות הטיפול הרפואי לאורך החיים ואיכות החיים עם נטילת תוספים או ללא נטילת תוספים. חוזק המודל נבדק ביחס לשינויים בעלות התוספים ובמשך הנטילה.
לצורך המודל נעשה שימוש בנתוני עוקבה המייצגת את אוכלוסיית המחלימים מסרטן בארה"ב (מעל 14 מיליון משתתפים בני 61 בממוצע, 85% לבנים, 52% גברים ו-94% בעלי ביטוח בריאות). במודל נכלל השימוש בעיקר בתוספי מולטי-ויטמינים ומינרלים וכן בתוספי של רכיב בודד כגון סיבים תזונתיים, ליקופן, שמן דגים ועוד.
שיעור האשפוז היה 12% בקרב משתתפים שנטלו תוספים לעומת 21% בקרב משתתפים שלא נטלו תוספים, ועלות האשפוז הייתה $4,030. על פי המודל, עבור שארית החיים (13 שנים בממוצע) השימוש בתוספי תזונה היה קשור בהוספה של 0.48 שנות חיים באיכות טובה (10.26 לעומת 9.78 שנים) עבור עלות נוספת של $2,094 ($236,933 לעומת $234,839).
מסקנת החוקרים היא קרא עוד
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של שימוש חיצוני במשחת שמן זית להקלה על עצירות בקרב ילדים בגיל שנה עד ארבע. החוקרים מסבירים כי עצירות פונקציונלית מהווה תלונה שכיחה אצל ילדים, כאשר היעילות של ההתערבות הרפואית מוגבלת ומלווה בשיעור גבוה של השפעות שליליות משמעותיות.
במחקר נכללו 40 ילדים עם עצירות תפקודית אשר התבקשו למרוח על הבטן משחה המכילה 85% שמן זית, פראפין או פלסבו פעמיים ביום למשך ארבעה ימים. הצלחת ההתערבות הוגדרה כלפחות יציאה ספונטנית אחת ביום ללא עצירות ביום הרביעי למחקר. בנוסף נמדדו תדירות וכאב ביציאות, כאבי בטן והשפעות שליליות.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה מציגים החוקרים את הממצאים הקליניים העוסקים בתזונה וחדירות מעי בקרב ילדים עם הפרעות עיכול תפקודיות. החוקרים מסבירים כי הפרעות עיכול תפקודיות מושפעות מציר המעי-מוח, מחוסר איזון של חיידקי המעי ומהפרעה בוויסות מחסום המעי הגורמת למעי דליף וכתוצאה מכך להחמרה של המצב הבריאותי. עם זאת, ישנן עדויות מוגבלות לגבי התפקיד של רכיבים תזונתיים בהקשר של חדירות המעי. לפיכך, בסקירה זאת נבדק כיצד ניתן להשפיע על חדירות המעי בקרב ילדים עם הפרעות תפקודיות באמצעות גורמים תזונתיים ומהי ההשפעה של כך על התסמינים במערכת העיכול. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של גורמים תזונתיים שונים והמעורבות של חיידקי המעי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי אנתוציאנינים על אנזימי הכבד בקרב מטופלים עם הפרעות מטבוליות.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 893 משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, היפרליפידמיה וסוכרת סוג 2. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי אנתוציאנינים ממקורות שונים במינון 0.77-600 מ"ג/יום למשך 4-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
בניתוח חתך נבדק הקשר בין צריכת פרוקטוז ובין תכולת השומן הכבדי. בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה שנערך בהולנד, בניתוח הנוכחי נכללו 3,981 משתתפים בני 60 בממוצע אשר מילאו שאלוני תזונה. החוקרים העריכו את הקשר בין סך הצריכה של פרוקטוז וכן הצריכה של פרוקטוז מפירות, ממיצי פירות וממשקאות ממותקים ובין תכולת השומן הכבדי, כאשר כל הניתוחים תוקננו למשתנים דמוגרפיים, בריאותיים ולגורמי תזונה ואורח חיים. לא
נמצאו קשרים מובהקים בין סך צריכת הפרוקטוז ופרוקטוז שמקורו בפירות ובין תכולת השומן הכבדי, בהתאמה לסך הצריכה הקלורית. בניגוד לכך, צריכה גבוהה יותר של פרוקטוז ממיצי פירות וממשקאות ממותקים הייתה קשורה בתכולת שומן כבדי גבוהה יותר. ספציפית, בקרב משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מיצי פירות ושל משקאות ממותקים (שליש עליון) תכולת השומן הכבדי הייתה גבוהה פי 1.04 ופי 1.09, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (שליש תחתון). עוד נמצא כי הקשר עבור מיצי פירות היה חזק יותר בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של התערבויות שונות לטיפול בתסמונת המטבולית על תכולת השומן הכבדי. בניתוח נכללו 30 מחקרים בהם 2,409 משתתפים. להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
