במרכז הסקירה השבוע – תזונה ותוספי תזונה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי:
שילוב של תוספי תזונה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים,
הקשר בין חסר ויטמין C והסיכון לפגיעה קוגניטיבית בקרב קשישים,
חומצות שומן רב בלתי רוויות להגנה על התפקוד הקוגניטיבי,
והקשר בין תזונה, חיידקי המעי והידרדרות קוגניטיבית.
מחקרים על גיל המעבר:
ויטמין E לשמירה על בריאות העצם,
והשינויים המטבוליים בקרב נשים בגיל המעבר.
טיפול טבעי בפתולוגיות עוריות:
פרוביוטיקה בשימוש חיצוני לטיפול באקנה,
הטיפול התזונתי בפסוריאזיס,
צמחי מרפא לטיפול חיצוני במלזמה,
ותוספי תזונה לשיפור ההחלמה של פצעים.
ומגוון מחקרים בתחום המטבולי:
במיה להורדת רמת הסוכר בקרב חולי סוכרת סוג 2,
זעפרן למניעת עקה חמצונית בסוכרת סוג 2,
האם יש השפעה למיצוי קינמון על התגובה הגליקמית?
מהי ההשפעה של לקטט על וויסות התיאבון?
האם יש להתערבות תזונתית השפעה על מאגרי השומן?
ומהי ההשפעה של ירידה במשקל על פעילות גופנית?
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה המשולבת של תיסוף אומגה 3, קרוטנואידים וויטמין E על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 60 משתתפים מעל גיל 65 אשר חולקו אקראית לקבלת התוספים או פלסבו למשך 24 חודשים. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו 1 גרם שמן דגים (430 מ"ג DHA ו-90 מ"ג EPA), 22 מ"ג קרוטנואידים (10 מ"ג לוטאין, 10 מ"ג מזו-זאקסנטין ו-2 מ"ג זאקסנטין) ו-15 מ"ג ויטמין E.
כמצופה, בקבוצת ההתערבות נמצא ריכוז גבוה יותר של קרוטנואידים ואומגה 3. נמצא כי המשתתפים בקבוצת ההתערבות ביצעו פחות טעויות במטלות הקשורות בזיכרון העבודה בהשוואה למשתתפים בקבוצת הפלסבו, ועם העלייה בעומס הקוגניטיבי של המטלה הפער בין הקבוצות היה משמעותי יותר. עוד נמצא כי עלייה גדולה יותר בריכוז הקרוטנואידים ברקמות ובריכוז קרוטנואידים ואומגה 3 בדם הייתה קשורה בשיפור משמעותי יותר של הביצועים הקוגניטיביים. החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מספקות תמיכה להשערה הביולוגית לפיה רכיבים תזונתיים אלה פועלים באופן סינרגיסטי ותלוי מינון ותורמים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים. לפיכך, הגברת הצריכה התזונתית של אומגה 3 וקרוטנואידים עשויה להיות יעילה בהפחתת הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ולדמנציה בגיל מבוגר.
המחקר מומן על ידי מענק בלתי תלוי, החוקרים מדווחים על קשרים עם חברות בתחום תוספי התזונה.
Power R, Nolan JM, Prado-Cabrero A, Roche W, Coen R, Power T, Mulcahy R. Omega-3 fatty acid, carotenoid and Vitamin E supplementation improves working memory in older adults: A randomised clinical trial. Clin Nutr. 2022 Feb;41(2):405-414.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34999335/
במחקר חתך שנערך באוסטרליה נבדק הקשר בין רמת ויטמין C ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מאושפזים. במחקר נכללו 160 משתתפים מעל גיל 75 המאושפזים במחלקה גריאטרית. התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות מבחן מיני-מנטל (MMSE), כאשר פגיעה קוגניטיבית הוגדרה כציון נמוך מ-24 נקודות. חסר ויטמין C נקבע כריכוז נמוך מ-11 מיקרומול/ליטר. מבין כלל המשתתפים במחקר, 57% הוגדרו כבעלי פגיעה קוגניטיבית ו-26% סבלו מחסר ויטמין C.
נמצא כי הציון הממוצע ב-MMSE היה נמוך יותר בקרב משתתפים עם חסר ויטמין C (24.9 לעומת 23.6 נקודות, p=0.03). כמו כן, הסיכוי לפגיעה קוגניטיבית היה גבוה פי 3 בקרב משתתפים עם חסר ויטמין C.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שחסר ויטמין C יחסית שכיח בקרב קשישים מאושפזים וקשור בסיכון מוגבר לסבול מהפרעה קוגניטיבית.
Sharma Y, Popescu A, Horwood C, Hakendorf P, Thompson C. Relationship between Vitamin C Deficiency and Cognitive Impairment in Older Hospitalised Patients: A Cross-Sectional Study. Antioxidants (Basel). 2022 Feb 26;11(3):463.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35326113/
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין הרכב חומצות השומן בתזונה ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים מעל גיל 60, ואת ההשפעה של עקה חמצונית על קשר זה. המחקר מבוסס על הנתונים של 2,253 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי לשנים 2011-2014.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
כחלק ממחקר עוקבה שנערך בצרפת נבדק תפקיד התזונה בהידרדרות קוגניטיבית, תוך בחינת המעורבות של חיידקי המעי. בשלב הראשון הקשר נבדק באמצעות בדיקות דם שנלקחו ממשתתפים מעל גיל 65 ללא דמנציה, עם תקופת מעקב של 12 שנה. במאמר זה מציגים החוקרים את הממצאים מהשלב השני של המחקר בו תוקפו הנתונים באמצעות ניתוח מקרה-ביקורת של שני מדגמים נפרדים (מדגם אחד כולל 209 משתתפים בכל קבוצה ומדגם שני כולל 212 משתתפים בכל קבוצה).
באופן כללי נמצא קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין E בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם צפיפות עצם נמוכה. במחקר נכללו 89 נשים בנות 60 בממוצע עם BMI ממוצע של 28.7 אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
בנוסף, כל המשתתפות קיבלו 500 מ"ג סידן אלמנטלי ו-400 יחב"ל ויטמין D.
כמצופה, לאחר 12 שבועות בשתי קבוצות ההתערבות נצפתה עלייה בריכוז טוקוטריאנול והמטבוליטים שלו בדם. באופן כללי בקבוצת המינון הגבוה נמצאה עלייה ב-48 מטבוליטים וירידה ב-65 אחרים בהשוואה לנתוני הבסיס.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שקרא עוד
במחקר תצפיתי שנערך בבריטניה, נבדקו השינויים במטבוליזם ובחיידקי המעי על רקע הכניסה לגיל המעבר. החוקרים מסבירים כי הכניסה לגיל המעבר קשורה בעלייה בשכיחות של התסמונת המטבולית ובגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, וכן בשינויים במצב הרוח, בשינה, בתזונה ובגורמי אורח חיים נוספים. לפיכך, זיהוי והבנה של השינויים במטבוליזם ובחיידקי המעי עשויים לסייע בהתאמת התזונה ואורח החיים לנשים הנכנסות לגיל המעבר.
מתוך הנתונים של 1,002 נשים שהשתתפו במחקר עוקבה, בניתוח הנוכחי נכללו 366 נשים לפני גיל המעבר, 55 נשים בכניסה לגיל המעבר ו-206 נשים לאחר גיל המעבר. במסגרת המחקר החוקרים ביצעו השוואה בין קבוצות אלה ובין תתי-קבוצות של נשים באותה קבוצת גיל, עם תקנון לגיל, BMI, שימוש בטיפול הורמונלי חליפי ועישון.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של פרוביוטיקה בשימוש חיצוני לטיפול באקנה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות התומכות בבטיחות ובהשפעה המיטיבה של חיידקים מהסוג lactobacilli, אשר מייצרים חומצה לקטית שהינה בעלת השפעה אנטי-מיקרוביאלית רחבה, וכן מסייעים בהפחתת תהליכי דלקת.
לאחר מחקר מקדים להערכת ההשפעה של ההתערבות נערך מחקר אקראי מבוקר בו נכללו 79 משתתפים בגיל 12-33 עם אקנה ברמה קלה עד בינונית שאינם נוטלים אנטיביוטיקה או טיפול לאקנה. ראשית בוצעה אבחנה של עור הפנים על ידי דרמטולוג, ונכללו משתתפים עם לפחות 9 נגעים דלקתיים ועור פנים שומני.
המשתתפים חולקו אקראית לשימוש בקרם פרוביוטי המכיל חיידקים מהסוג lactobacilli או בקרם פלסבו למשך שמונה שבועות עם מעקב של ארבעה שבועות נוספים. נמצא כי קרא עוד
בסקירה המבוססת על ממצאים תצפיתיים והתערבותיים דנים החוקרים בהמלצות התזונתיות לחולי פסוריאזיס. החוקרים מסבירים כי פסוריאזיס הינה מחלה מערכתית אשר לרוב מלווה במחלות נוספות, כגון תסמונת מטבולית ושמנות. לפיכך, הם מציינים כי מומלץ לבצע מעקב שגרתי אחר מדדים אנתרופומטריים, מדדים גליקמיים, לחץ דם, פרופיל שומנים, חומצה אורית בדם ואנזימי כבד.
למרות שישנו בסיס גנטי לפסוריאזיס, ביטוי המחלה מושפע במידה רבה מגורמים סביבתיים כגון זיהומים, סטרס ותזונה. לפיכך, שינוי תזונתי עשוי לשפר משמעותית את איכות החיים של החולים, גם דרך הפחתת תסמיני המחלה וגם דרך הפחתת גורמי סיכון למחלות אחרות.
המצב התזונתי הנו גורם מרכזי המשפיע על חומרת הפסוריאזיס, מהלך המחלה ועל התגובה לטיפול תרופתי. במסגרת הסקירה מפורטים ממצאים בהתייחס להשפעה של דיאטה דלת-קלוריות, של הרכב חומצות השומן בתזונה, של סוג הפחמימות, החשיבות של תזונה עשירה בנוגדי חמצון, התרומה של ויטמין D, והממצאים לגבי ההשפעה של אצות ושל קפה. בנוסף, מוצגים הממצאים המחקריים לגבי דפוסי דיאטות שונים, כולל דיאטה נטולת גלוטן, דיאטה צמחונית, דיאטה ים-תיכונית ודיאטה קטוגנית. בנוסף, דנים החוקרים בהתאמה אישית של התזונה לטיפול התרופתי ובהשפעה של אלכוהול.
באופן כללי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של צמחי מרפא לטיפול חיצוני במלזמה (יתר פיגמנטציה בפנים). בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 695 משתתפים (80% נשים) משש מדינות הסובלים ממלזמה.
במחקרים אלה נעשה שימוש ברכיבים צמחיים מבודדים, במיצוי של צמח בודד או במיצוי של תערובת צמחים בצורת קרם, שמן, מרתח או תמיסה למשך 4 עד 12 שבועות. דוגמאות לטיפולים הינן שימוש בשמן המכיל מיצוי תות עץ, קרם המכיל מיצוי ליקופן וסובין חיטה, קרם המכיל את הרכיב הפעיל Liquiritin ועוד.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה היעילות של תוספי תזונה לשיפור ההחלמה של פצעים. בסקירה נכללו 28 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של מגוון סוגי תוספי תזונה אשר סווגו לכמה קטגוריות: חלבונים וחומצות אמינו (10 מחקרים), מינרלים, ויטמינים ונוגדי חמצון (9 מחקרים), פרוביוטיקה (מחקר אחד), ושילוב של רכיבים תזונתיים (8 מחקרים).
באופן כללי מהסקירה עולה כי תוספי ארגינין ואומגה 3 תרמו לשיפור ההחלמה בקרב חולי סרטן ראש וצוואר עם פצעים כירורגיים באמצעות הפחתת סיבוכים לאחר ניתוח וקיצור משך האשפוז. עוד נמצא כי תוספי מינרלים, ויטמינים ונוגדי חמצון היו יעילים יותר לשיפור ההחלמה של כיבים סוּכרתיים או פצעי לחץ בהשוואה לתוספי חלבון.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של במיה (Abelmoschus esculentus) על רמת הסוכר בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2 הנוטלים טיפול תרופתי. החוקרים מסבירים כי במיה מכילה מגוון רכיבים תזונתיים, מינרלים, ויטמינים ופיטוכימיקלים, כאשר מחקרים פרה-קליניים הדגימו את השְֹפעתה המיטיבה על האיזון הגליקמי באמצעות מספר מנגנוני פעולה, כגון הפחתת הספיגה של גלוקוז לדם דרך מערכת העיכול ושיפור הסבילות לגלוקוז.
במחקר נכללו 120 מטופלים אשר חולקו אקראית לצריכת 1 גרם כמוסות במיה המופקות מהפרי בשלמותו או פלסבו כל שש שעות למשך שמונה שבועות.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus Sativus) ורכיביו הפעילים על העקה החמצונית במצבי סוכרת. החוקרים מסבירים כי לזעפרן פעילויות פרמקולוגיות, כגון השפעה נוגדת חמצון, להן עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת סיבוכים בחולי סוכרת.
בסקירה נכללו 31 מחקרים, מהם ארבעה מחקרי מעבדה, 25 מחקרים בבעלי חיים ושני מחקרים קליניים. מהסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של קינמון (Cinnamomum burmannii) במיצוי מיימי על התגובה הגליקמית בקרב מבוגרים חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 36 חולים אשר ביצעו בדיקת העמסת סוכר. מיד לאחר הבדיקה מחצית מהמשתתפים התבקשו לשתות מיצוי קינמון (6 גרם צמח ב-100 מ"ל מים). רמת הגלוקוז בדם נמדדה בצום ועד 120 דקות לאחר הבדיקה.
ניתוח כימי של מיצוי הקינמון הראה ריכוז גבוה של רכיבים פנולים ונוגדי חמצון. עם זאת, לא קרא עוד
במחקר קליני מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף לקטט על ויסות התיאבון וקצב ריקון הקיבה. החוקרים מסבירים כי לקטט הינו תוצר מרכזי במטבוליזם של גלוקוז, אשר משמש גם כמקור לאנרגיה וגם בעל תפקיד בתקשורת התאית במערכת העיכול. לפיכך, משוער כי לנטילה פומית של לקטט תהיה השפעה ישירה על דרכי העיכול העליונות, בדגש על ההפרשה של GDF15 הקשור בדיכוי התיאבון.
במחקר נכללו עשרה מתנדבים בריאים אשר נבדקו בשני מועדים שונים לאחר קבלת לקטט בנטילה פומית או במתן תוך-ורידי. בכל תנאי רמת התיאבון הוערכה באמצעות שאלון דיווח עצמי וכמות הצריכה בארוחה, ובנוסף נמדד קצב ריקון הקיבה.
נמצא כי קרא עוד
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר שנערך בישראל (מחקר ה-CENTRAL), במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של התערבות לשינוי אורח החיים על מאגרי השומן והרכב הגוף בקרב מבוגרים עם השמנה בטנית. החוקרים מסבירים כי למולקולות מסוג miRNAs תפקיד בוויסות הביטוי הגנטי, כאשר רקמת השומן הינה מקור עיקרי ל- miRNAsאשר מעורבים בוויסות פיזור השומן בגוף ובמטבוליזם של גלוקוז. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין השינוי ב-miRNAs שמקורם ברקמת השומן בעקבות ההתערבות ובין פיזור השומן בגוף ומאגרי השומן.
במחקר השתתפו 278 עובדי הקריה למחקר גרעיני בנגב, המאופיינים באורח חיים יושבני וסובלים מהשמנה בטנית או יתר שומנים בדם. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת אחת משתי דיאטות למשך 18 חודשים – דיאטה דלת שומן או דיאטה ים-תיכונית דלת פחמימות מועשרת באגוזי מלך.
בנוסף, מחצית מהמשתתפים בכל קבוצה ביצעו פעילות גופנית, בעיקרה אירובית.
באופן כללי זוהו הבדלים בינאישיים גדולים במידת השינוי ב-miRNAs בהשוואה לנתוני הבסיס, אולם לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הדיאטות. עם זאת, נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של ירידה במשקל באמצעות הגבלה קלורית משמעותית לעומת מתונה על הביצוע של פעילות גופנית בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם שמנות. במחקר נכללו 101 נשים בגיל 45-65, עם BMI של 30-40 אשר מבצעות פחות מ-180 דקות/שבוע פעילות גופנית. המשתתפות חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה:
המשתתפות קיבלו המלצה לבצע פעילות גופנית, אולם ההתערבות לא כללה התאמה או תכנית של פעילות גופנית. הביצוע של פעילות גופנית נמדד באמצעות מד תאוצה בתחילת המחקר ובמהלך 36 חודשים מתחילת ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד
