טרשת נפוֹצה | מחלת כליוֹת כרוֹנית | תפקוד הלב | וִיטמין D לילדים
תוספים ותנועה לשיפור מצב חולים עם טרשת נפוצה:
אומגה 3 למבוגרים עם טרשת נפוצה,
ההשפעה של קנבינואידים בקרב חולי טרשת נפוצה,
וצ'י-קונג ויוגה לשיפור המצב הגופני והנפשי בקרב חולי טרשת נפוצה.
תוספים, צמחי מרפא ותזונה למחלת כליות כרונית:
אומגה 3 ממקור צמחי להפחתת דלקת בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית,
אומגה 3 לשיפור פרופיל השומנים והפעילות נוגדת החמצון במטופלים עם מחלת כליות כרונית,
מרווה סינית כטיפול משלים במחלת כליות כרונית,
האם יש תועלת לדיאטה דלה מאוד בחלבון במחלת כליות כרונית?
ומהו הקשר בין מזון אולטרה-מעובד ומחלת כליות כרונית?
רכיבים צמחיים לשיפור תפקוד הלב וכלי הדם:
ההשפעה של מיצוי שום שחור מיושן בקרב משתתפים עם יתר כולסטרול,
התועלת של ברברית למבוגרים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים,
האם נמצאה תמיכה לתועלת של קינמון בשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית?
תוספי פוֹליפנוֹלים לטיפול בטרשת עורקים,
והפוטנציאל של שמן קצח לשיפור תפקוד כלי הדם.
ויטמין D לילדים:
הקשר בין רמת ויטמין D והשמנה בטנית בקרב ילדים,
הקשר בין תנגודת לאינסולין בקרב ילדים עם שמנות, אחוז השומן ורמת ויטמין D,
וההשפעה של מזון מועשר ותוספים על רמת ויטמין D בקרב ילדים.
טרשת נפוֹצה
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 בקרב מבוגרים עם טרשת נפוצה. בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 240,914 משתתפים, כולל שני מחקרי עוקבה, שלושה מחקרי מקרה-ביקורת בהם ניתן תיסוף אומגה 3 ושני מחקרים התערבותיים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים ממחקרים אלה.
באופן כללי הממצאים מדגימים כי לתיסוף אומגה 3 או שמן דגים הייתה השפעה מיטיבה על איכות החיים של חולי טרשת נפוצה כפי שהתבטא בשיפור מדדי דלקת, פעילות נוגדת חמצון, הפחתת תדירות ההתקפים ושיפור יחס אומגה 3 לאומגה 6. לדוגמא, במחקר אקראי מבוקר בו נכללו 80 חולים נמצא כי פורמולה הכוללת יחס 1:1 של אומגה 3 ואומגה 6 במינון גבוה בשילוב ויטמין A ו-E הפחיתה את תדירות ההתקפים, התקדמות המחלה והסיכון למוגבלות בהשוואה לפלסבו. במחקר עוקבה בו נכללו 2,303 חולים נמצא כי צריכת דגים לפחות 3 פעמים בשבוע או נטילת תוספי אומגה 3 במינון גבוה הייתה קשורה ברמת מוגבלות נמוכה יותר ואיכות חיים גבוהה יותר.
החוקרים מסכמים כי ממצאי הסקירה מצביעים על השפעה מיטיבה לאומגה 3 בקרב מבוגרים עם טרשת נפוצה.
AlAmmar WA, Albeesh FH, Ibrahim LM, et al. Effect of omega-3 fatty acids and fish oil supplementation on multiple sclerosis: a systematic review. Nutr Neurosci. 2021 Jul;24(7):569-579. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31462182/
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים מעריכים החוקרים את התועלת והסיכונים הקשורים בשימוש בקנבינואידים, סינטטיים או ממקור צמחי, לטיפול בתסמיני טרשת נפוצה.
תסמינים שכיחים בחולי טרשת נפוצה הינם ספסטיות (עלייה במתח השרירים) וכאב נוירופתי כרוני, כאשר תסמינים אלה מחמירים עם התקדמות המחלה ומובילים להגבלת התנועה ולפגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. לטיפול התרופתי יעילות מוגבלת או סבילות נמוכה, אולם ישנן עדויות המצביעות על הפוטנציאל של קנבינואידים להפחתת חומרת התסמינים.
השְֹפעת ההתערבות הוערכה ביחס למספר מדדים: הפחתה של 30% במדד להערכת ספסטיות, הפחתה של לפחות 50% במדד להערכת כאב, שיפור משמעותי במדד להערכת שינוי במצב המטופל, מדד איכות החיים, סבילות (הפסקת הטיפול כתוצאה מהשפעות שליליות), השפעות שליליות חמורות, הפרעות במערכת העצבים, הפרעות פסיכיאטריות או התפתחות של תלות פיזיולוגית.
במחקר נכללו 25 מחקרים בהם 3,763 משתתפים מהם 2,290 קיבלו קנבינואידים מכל סוג. גיל המשתתפים נע בין 18 ל-60 ובכל מחקר שיעור הנשים נע בין 50-88%. במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון מוצרי קנבינואידים לתקופת התערבות של 3-48 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי בהשוואה לפלסבו השימוש ב- nabiximolsככל הנראה תורם להפחת ספסטיות בטווח הקצר, כאשר אין עדויות חד משמעיות לגבי ההשפעה על כאב נוירופתי ואיכות החיים. בנוסף, קנבינואידים עלולים להגביר מעט את הסיכוי להפסקת הטיפול ולהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, אולם באופן כללי רמת הביטחון בממצאים מוגבלת בשל משך התערבות קצר.
Filippini G, Minozzi S, Borrelli F, Cinquini M, Dwan K. Cannabis and cannabinoids for symptomatic treatment for people with multiple sclerosis. Cochrane Database Syst Rev. 2022 May 5;5(5):CD013444. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35510826/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תרגול צ'י-קונג (Baduanjin) ויוגה על הבריאות הגופנית והנפשית בקרב חולי טרשת נפוצה. במחקר נכללו 80 מטופלים אשר חולקו אקראית לתרגול צ'י-קונג (30 מטופלים) או יוגה (30 מטופלים), או לקבוצת ביקורת שהגיעה לטיפול שגרתי (20 מטופלים). בכל הקבוצות משך הפעילות היה 60 דקות ביום למשך 24 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
מחלת כליוֹת כרוֹנית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 מסוג חומצה אלפא-לינולנית (ALA) ממקור צמחי על מדדי דלקת פרופיל השומנים בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
בסקירה נכללו 19 מחקרים בהם השתתפו מבוגרים או קשישים עם מחלת כליות כרונית, עם או בלי דיאליזה. ההתערבות במחקרים אלה נמשכה 4 עד 48 שבועות וכללה תוספי ALA בצורות שונות (כגון כמוסה, שמן, משקה, אבקה) שמקורם בשמן זית, זרעי פשתן, שמן תירס, שמן שומשום, שמן סויה ותערובת זרעים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על מדדים קרדיו-מטבוליים ועקה חמצונית בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
בסקירה נכללו 13 מחקרים בהם 708 משתתפים אשר קיבלו תוספי אומגה 3 או פלסבו למשך 8-192 שבועות. מלבד מחקר אחד, בכל המחקרים ניתן שילוב של EPA ו-DHA במינון כולל של 1-6 גרם/יום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza) לטיפול במחלת כליות כרונית. בסקירה נכללו 32 מחקרים שנערכו בבתי חולים בסין בהם סה"כ 2,264 מטופלים.
קבוצת ההתערבות קיבלה מרווה סינית או רכיביה הפעילים בצורת זריקה בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי וקבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הקונבנציונאלי בלבד או פורמולה סינית אחרת. משך ההתערבות נע בין 7 ימים ל-64 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של דיאטה דלה מאוד בחלבון בשילוב תוספי קטונים (sVLPD) בהשוואה לדיאטה דלה בחלבון סטנדרטית (LPD) בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
במחקר נכללו 223 מטופלים עם מחלה בשלב 4-5 בני 64 בממוצע. המשתתפים חולקו אקראית לאחת משתי הדיאטות שכללו צריכת חלבון של 0.35 לעומת 0.60 גרם/ק"ג משקל גוף רצוי/יום, בהתאמה. בתחילת המחקר צריכת החלבון החציונית הייתה 0.8 גרם/ק"ג משקל גוף רצוי/יום בשתי הקבוצות. בתקופת ההתערבות בקבוצת ה- sVLPD צריכת החלבון החציונית ירדה ל-0.60, לעומת 0.83 גרם/ק"ג משקל גוף רצוי/יום בקבוצת ה-LPD (כלומר בשתי הקבוצות לא הגיעו ליעד הצריכה שהוגדר בדיאטה).
במהלך תקופה קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין הצריכה של מזון אולטרה-מעובד ובין ההימצאות של מחלת כליות כרונית. המחקר מבוסס על הנתונים מסקר הבריאות שנערך בשנים 2004-2013 במסגרתו המשתתפים מילאו שאלוני תזונה.
המזונות השונים סווגו לפי שיטת NOVA לארבע קטגוריות בהתאם לדרגת העיבוד של המזון, כאשר ההתמקדות הייתה בצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים (מזונות המיוצרים בעיקר מרכיבים מעובדים - כגון משקאות מוגזים וממותקים, נקניקיות, ממתקים, יוגורט פרי, מרקים ואטריות להכנה מהירה וחטיפים). מחלת כליות כרונית הוגדרה כקצב סינון כלייתי (eGFR) נמוך מ-60 מ"ל/דקה. החוקרים סיווגו את המשתתפים לארבע קבוצות (רבעונים) בהתאם לסך הצריכה של מזון אולטרה-מעובד כאחוז מסך הצריכה התזונתית.
סך הכול נכללו 134,544 משתתפים, הגיל הממוצע היה 52, קצב הסינון הכלייתי הממוצע היה 92.7 מ"ל/דקה והצריכה החציונית של מזון אולטרה-מעובד הייתה 5.6%.
בחלוקה לרבעונים, בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (רבעון 1) הצריכה החציונית הייתה 1.7% לעומת צריכה חציונית של 13.0% בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (רבעון 4). לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים, תזונתיים ובריאותיים החוקרים מראים כי קרא עוד.
תפקוד הלב
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של מיצוי שום שחור מיושן על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב מטופלים עם רמה מתונה של יתר כולסטרול בדם. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות התומכות ביעילות של מיצוי שום מיושן, אולם מידת ההשפעה המיטיבה תלויה בתהליך היישון ובכמות ובסוג הרכיבים הפעילים בתוסף. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של תוסף המתוקנן לרכיב הפעיל SAC בשילוב המלצות תזונתיות.
במחקר נכללו 67 משתתפים עם LDL בין 115 ל-190 מ"ג/דצ"ל שאינם מקבלים טיפול תרופתי או טבעי להורדת שומנים. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי טבליה אחת ליום של מיצוי שום שחור מיושן או פלסבו, כל אחד למשך 6 שבועות עם הפרדה של 3 שבועות בין התנאים. כל טבליה של 550 מ"ג הכילה 250 מ"ג מיצוי שום שחור מיושן, כולל 1.25 מ"ג מהרכיב הפעיל SAC.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של ברברית סגולה-שחורה (Berberis integerrima) על פרופיל השומנים ומדדי דלקת בקרב משתתפים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
במחקר נכללו 84 משתתפים בגיל 20-65 עם היסטוריה של יתר לחץ דם וגורם סיכון קרדיווסקולרי נוסף, כגון סוכרת ו/או יתר שומנים בדם. המשתתפים חולקו אקראית לנטילה של 10 גרם/יום ברברית או פלסבו למשך 8 שבועות. החוקרים מראים כי שתי הקבוצות היו בעלות מאפיינים דומים, כולל BMI, פעילות גופנית וצריכה תזונתית.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת קינמון (Cinnamomum) והבריאות הקרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 23 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,070 משתתפים. החוקרים מציינים כי זוהתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים ובאופן כללי המחקרים היו באיכות מתודולוגית נמוכה ובכל מחקר נכלל מספר קטן של משתתפים.
במחקרים אלה ניתן קינמון בטווח מינונים רחב שנע בין 120 מ"ג ביום ועד 6 גרם פעמיים ביום, רוב המחקרים נמשכו 8-12 שבועות והמחקר הארוך ביותר נמשך 6 חודשים. עוד מציינים החוקרים הטרוגניות במדדי התוצאה בשל הבדלים בין מדינות בבדיקות המעבדה ובערכי הנורמה.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף פוֹליפנוֹלים בקרב מבוגרים עם טרשת עורקים בשלב תת-קליני. מחקרים קודמים הצביעו על היתרונות הקרדיווסקולריים של פוֹליפנוֹלים, ביניהם hydroxytyrosol (HT) המצוי בזיתים ו- punicalagin(PC) המצוי ברימונים.
במחקר נכללו 41 משתתפים אשר קיבלו בסדר אקראי 3 כמוסות ליום של תוסף פוֹליפנוֹלים או פלסבו, כל אחד למשך 8 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים. כל כמוסה מהתוסף הכילה 3.3 מ"ג HT ו-65 מ"ג PC (מינון יומי של 9.9 מ"ג HT ו-195 מ"ג PC).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של שמן קצח (Nigella sativa) על תפקוד כלי הדם ועל סמנים של טרשת עורקים בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית. במחקר נכללו 60 מטופלים בגיל 35-65 אשר חולקו אקראית לנטילת 2 גרם/יום שמן קצח או פלסבו (שמן חמניות) למשך 8 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
וִיטמין D לילדים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת ויטמין D והשמנה בטנית בקרב ילדים ומתבגרים. בסקירה נכללו הנתונים מ-14 מחקרי חתך בהם סה"כ 29,353 ילדים בריאים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי שנערך בגרמנְיה נבדק הקשר בין תנגודת לאינסולין, הרכב הגוף, רמת ויטמין D וסיבולת לב-ריאה בקרב ילדים עם שמנות. במחקר נכללו הנתונים של 147 ילדים בני 12.3 בממוצע וב-BMI ממוצע של 30.5.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של תיסוף והעשרת מזון בויטמין D להעלאת רמת ויטמין D בדם בקרב ילדים. בסקירה נכללו 31 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 7,593 ילדים בריאים עד גיל 18 עם רמת ויטמין D בדם בטווח של 17.5 עד 103.4 ננומול/ליטר. משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 חודשים, כאשר ב-11 מחקרים נבדקה ההשפעה של מזון מועשר בהשוואה לאותו מזון לא מועשר במינון של 80 עד 1,000 יחב"ל ליום, וב-24 מחקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D במינון 200 עד 4,000 יחב"ל ליום.
נמצא כי קרא עוד.
