שיפור המצב הקוגניטיבי | תזונה וסרְטן הערמונית | סלט חורף למגוון בעיות | שמירה על בריאות העור
תזונה ותוספי תזונה לשיפור המצב הקוגניטיבי:
ויטמיני B, C, E ו-D, סלניום ואומגה 3,
והקשר בין המצב התזונתי ותסמינים של דמנציה.
תזונה וסרטן הערמונית:
סקירה מקיפה ומחקר על הקשר לצריכת מוצרי חלב,
וסקירה ומחקר נוספים על הקשר לתזונה מהצומח.
סלט חורף למגוון בעיות:
פטריות לחיזוק השריר,
דוחן ליתר שומנים בדם,
אצות כמקור לחלבון בתזונה,
ואבוקדו למבוגרים עם השמנה בטנית.
בריאות העור:
תוספי תזונה ושמן נר הלילה לשמירה על לחות העור,
ותוסף טבעי להגנה על העור בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
שיפור המצב הקוגניטיבי
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמינים על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון להידרדרות קוגניטיבית. בסקירה נכללו 27 מחקרים מבוקרים שנערכו גם ברב אוכלוסייה בריאה וגם בקרב אוכלוסייה עם הפרעה קוגניטיבית.
באופן כללי עולה מהסקירה כי נטילת קומפלקס ויטמיני B, ובעיקר חומצה פולית, עשויה לתרום לעיכוב או להפחתת הסיכון של הידרדרות קוגניטיבית. לויטמין C ולויטמין E במינון גבוה נמצאה השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי, אולם אין מספיק עדויות על מנת לקבוע מסקנה ברורה. בהתייחס לויטמין D נמצאה הטרוגניות גדולה בין המחקרים ולכן לא ניתן להעריך את התועלת לתפקוד הקוגניטיבי.
Gil Martínez V, Avedillo Salas A, Santander Ballestín S. Vitamin Supplementation and Dementia: A Systematic Review. Nutrients. 2022 Feb 28;14(5):1033. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35268010/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף סלניום בקרב מטופלים עם הפרעה קוגניטיבית קלה או אלצהיימר. החוקרים מסבירים כי רמה גבוהה של עקה חמצונית עלולה להאיץ התפתחות של אלצהיימר או להחמיר את המחלה, כאשר לסלנים השפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון התורמת להגנה על הפעילות העצבית.
ב-4 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי סלניום בלבד, כאשר המשתתפים התבקשו לצרוך אגוז ברזיל אחד למשך 24 שבועות, 10 מ"ג סלניום (sodium selenate) 3 פעמים ביום למשך 24 שבועות או 200 מ"ג סלניום למשך 12 שבועות. באופן כללי מחקרים אלה הראו כי התיסוף היה מלווה בעלייה בריכוז הסלניום, בפעילות הגלוטתיון וכן בשיפור מסוים בתפקוד הקוגניטיבי בקרב משתתפים עם MCI ובמבחן MMSE (מיני-מנטל) בקרב משתתפים עם אלצהיימר.
ב-7 מחקרים נבדקה ההשפעה של סלניום כחלק מפורמולות שונות המכילות רכיבים תזונתיים ו/או רכיבים צמחיים. במחקרים אלה נמצא שיפור בתפקוד הקוגניטיבי בקרב משתתפים עם MCI או אלצהיימר.
החוקרים מסכמים כי תיסוף סלניום עשוי לתרום למטופלים עם MCI או אלצהיימר, אולם יש להמשיך ולבחון את השְֹפעתו על התפקוד הקוגניטיבי והעקה החמצונית במחקרים נוספים.
Pereira ME, Souza JV, Galiciolli MEA, Sare F, Vieira GS, Kruk IL, Oliveira CS. Effects of Selenium Supplementation in Patients with Mild Cognitive Impairment or Alzheimer's Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2022 Aug 5;14(15):3205.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35956381/
במחקר אקראי מבוקר שנערך בטאיוואן נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 בקרב מבוגרים עם אלצהיימר או הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). החוקרים מסבירים כי אומגה 3 נמצאה קשורה במיתון ההידרדרות הקוגניטיבית, בעיקר בשל פעילותה נוגדת הדלקת, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של חומצות השומן השונות. במחקר נכללו 163 משתתפים עם אבחנה של אלצהיימר או של הפרעה קוגניטיבית קלה אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר למשך 24 חודשים:
החוקרים העריכו את השינוי ביכולת הקוגניטיבית והתפקודית ובמדדים ביוכימיים ודלקתיים.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר אורך רטרוספקטיבי שנערך ביפן נבדק הקשר בין המצב התזונתי ותסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה בקרב נשים.
במחקר נכללו נשים בגיל 65-89 עם אבחנה של אלצהיימר או הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). תסמינים התנהגותיים ופסיכולוגיים של דמנציה נבדקו בתחילת המחקר ופעם אחת לפחות במהלך תקופת מעקב של עד 2.5 שנים (משך מעקב חציוני של 1.3 שנים). בתחילת המחקר בוצעה הערכה של המצב התזונתי באמצעות המדד MNA-SF והמשתתפות סווגו לשלוש קבוצות: מצב תזונתי תקין, בסיכון לתת-תזונה או בתת-תזונה. בניתוח נכללו הנתונים של 181 נשים, מהן 79 עם אבחנה של MCI ו-102 עם אלצהיימר בשלב מוקדם.
נמצא כי קרא עוד.
תזונה וסרְטן הערמונית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת החלבון בתזונה ובין הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית, תוך התייחסות למקור וכמות החלבון.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם סה"כ 388,062 משתתפים, מהם 30,165 מקרים של סרטן ערמונית. החוקרים ביצעו ניתוח כולל של הנתונים ובחנו את הסיכון לסרטן ערמונית בהשוואה בין הצריכה הגבוהה ביותר והנמוכה ביותר של סך החלבון, חלבון מהחי, חלבון מהצומח וחלבון שמקורו במוצרי חלב.
נמצא כי צריכה גבוהה של חלבון שמקורו במוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-8% להתפתחות סרטן ערמונית. בניתוח תלוי מינון נמצא סיכון מוגבר בקרב גברים עם צריכת חלבון שמקורו במוצרי חלב גבוהה מ-30 גרם/יום. ספציפית, כל עלייה של 20 גרם/יום בצריכה (כ-2.5 כוסות חלב או יוגורט) הייתה קשורה בעלייה של 10% בסיכון. לא נמצא הבדל מובהק בסיכון הכולל או כתלות במינון בהתייחס לצריכה של סך החלבון, חלבון מהחי או חלבון מהצומח.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה מ-30 גרם/יום של חלבון שמקורו במוצרי חלב נמצאה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן ערמונית באופן תלוי מינון.
Alzahrani MA, Shakil Ahmad M, Alkhamees M, Aljuhayman A, Binsaleh S, Tiwari R, Almannie R. Dietary protein intake and prostate cancer risk in adults: A systematic review and dose-response meta-analysis of prospective cohort studies. Complement Ther Med. 2022 Nov;70:102851. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35820576/
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין הצריכה של מוצרי חלב וסידן ובין הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית. במחקר נכללו 28,737 גברים מהכנסייה האדוונטיסטית בצפון אמריקה אשר דוגלת בתזונה בריאה המבוססת על הצומח, כך שהמשתתפים היו מאופיינים בצריכה מועטה של מוצרי חלב ובצריכת סידן שאינו ממוצרי חלב.
כל המשתתפים מילאו שאלוני תזונה מפורטים ו-275 מהמשתתפים השלימו גם יומן אכילה של 24 שעות לצורך תיקוף הנתונים. מקרים של סרטן ערמונית נאספו מהרשומות הרפואית. בתקופת מעקב ממוצעת של 7.8 שנים תועדו 1,254 מקרים של סרטן ערמונית, מהם 190 מקרים של סרטן בשלב מתקדם.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מציינים כי הקשר שנמצא בין מוצרי חלב וסרטן ערמונית אינו ליניארי, כך שהעלייה המשמעותית בסיכון הינה במינונים נמוכים, עם מיתון של העלייה בסיכון במינונים גבוהים מ-200 גרם/יום. הם מסכמים כי גברים עם צריכה גבוהה של מוצרי חלב, אך לא של סידן שאינו ממוצרי חלב, היו בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן ערמונית.
Orlich MJ, Mashchak AD, Jaceldo-Siegl K, Utt JT, Knutsen SF, Sveen LE, Fraser GE. Dairy foods, calcium intakes, and risk of incident prostate cancer in Adventist Health Study-2. Am J Clin Nutr. 2022 Aug 4;116(2):314-324.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35672028/
בסקירה שיטתית דנים החוקרים בקשר בין תזונה המבוססת על הצומח ובין סרטן הערמונית. בסקירה נכללו 32 מאמרים בהם פורסמו תוצאות מ-5 מחקרי התערבות ומ-11 מחקרים תצפיתיים.
מחקרי ההתערבות כללו תכנית לשיפור אורח החיים והתזונה בקרב משתתפים הנמצאים במעקב או בקרב חולים לאחר טיפול נוגד סרטן. במחקרים אלה נמצא שיפור בטווח הקצר בתוצאות האונקולוגיות וכן במדדים של הבריאות הכללית והתזונה בעקבות ההתערבות.
המחקרים התצפיתיים כללו מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בקרב האוכלוסייה הכללית (כגון הביו-בנק הבריטי) או משתתפים עם דפוס של תזונה בריאה (כגון משתתפים מהכנסייה האדוונטיסטית בארה"ב), וכן מחקרי מקרה-ביקורת.
במחקרים אלה לא נמצאו הבדלים מובהקים או שנמצא יתרון לדפוס של תזונה המבוססת על הצומח. כמו כן, החוקרים מציינים כי באופן עקבי נמצא יתרון לתזונה טבעונית בהתייחס לסיכון להתפתחות סרטן ערמונית או לתוצאות הקליניות.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על תועלת אפשרית של תזונה המבוססת על הצומח בהתייחס לסיכון להתפתחות סרטן ערמונית או לתוצאות הקליניות בקרב חולים.
Gupta N, Patel HD, Taylor J, Borin JF, Jacobsohn K, Kenfield SA, Eggener SE, Price C, Davuluri M, Byrne N, Bivalacqua TJ, Loeb S. Systematic review of the impact of a plant-based diet on prostate cancer incidence and outcomes. Prostate Cancer Prostatic Dis. 2022 Sep;25(3):444-452. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35790788/
במחקר עוקבה גדול שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח ובין הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית. מחקרים קודמים הראו יתרון למזון ספציפיים מהצומח (כגון עגבניות) לעומת פוטנציאל להשפעה מזיקה של מזונות ספציפיים מהחי (כגון בשר ומוצרי חלב), אולם יש פחות עדויות לגבי התפקיד של דפוס התזונה הכולל.
במחקר נכללו 47,239 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות שנערך בין השנים 1986-2014. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים חושבו לכל משתתף שלושה ציונים: ציון כללי של תזונה מהצומח, ציון של תזונה בריאה מהצומח וציון של תזונה לא בריאה מהצומח. במהלך תקופת המעקב תועדו 6,655 מקרים של סרטן ערמונית, מהם 515 מקרים של סרטן מתקדם, 956 מקרים של סרטן קטלני ו-806 מקרי תמותה כתוצאה מהמחלה. החוקרים מציינים כי פחות מ-1% מכלל המשתתפים הקפידו על דיאטה צמחונית או טבעונית באופן מוחלט.
נמצא כי צריכה גבוהה של תזונה מהצומח הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-19% לסרטן ערמונית קטלני. כמו כן, בקרב גברים עד גיל 65, תזונה בריאה מהצומח הייתה קשורה בסיכון מופחת לסרטן ערמונית ולתמותה. עם זאת, בקרב גברים מעל גיל 65 לא נמצאו קשרים מובהקים בין דפוס התזונה והסיכון לסרטן ערמונית.
החוקרים מסכמים כי תוצאות אלה מצביעות על כך שהקפדה על דפוס של תזונה בריאה מהצומח קשורה בסיכון מופחת לסרטן ערמונית קטלני, בעיקר בקרב גברים עד גיל 65.
Loeb S, Fu BC, Bauer SR, Pernar CH, Chan JM, Van Blarigan EL, Giovannucci EL, Kenfield SA, Mucci LA. Association of plant-based diet index with prostate cancer risk. Am J Clin Nutr. 2022 Mar 4;115(3):662-670. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34791008/
סלט חורף למגוון בעיות
במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת פטריות בתזונה ובין חוזק אחיזת היד. החוקרים מסבירים כי קיימת תפיסה לפיה פטריות הן "מזון-על" ובעלות ערך תזונתי גבוה. מחקרים בבעלי חיים הצביעו על התועלת של פטריות בשיפור סיבולת השריר, שיפור המיוחס להרכב התזונתי של הפטריות ולפעילותן נוגדת הדלקת, אולם השפעה זו לא נבדקה בבני אדם.
במחקר נכללו 32,308 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה וביצעו בדיקת חוזק האחיזה באמצעות דינמומטר. לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דוחן במצבים של יתר שומנים בדם ושמנות, בהשוואה לדגנים אחרים. החוקרים מסבירים כי דוחן הינו מזון בסיסי במדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה, כאשר במטה-אנליזה קודמת הודגם שיפור במדדי השומנים בעקבות התערבות הכוללת צריכת דוחן.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מזון המבוסס על דוחן, כגון דייסה או לחמנייה, בהשוואה לקבוצת הביקורת שהמשיכה את הדיאטה הרגילה או מזון המבוסס על דגן אחר כגון אורז.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי נבדק האם צריכה של אבוקדו אחד ליום עשויה לתרום להפחתת השמנה בטנית. במחקר נכללו 1,008 משתתפים מעל גיל 25, עם היקף מותניים גדול מ-88 ס"מ אצל נשים וגדול מ-102 ס"מ אצל גברים, אשר צורכים עד 2 אבוקדו בחודש.
המשתתפים חולקו אקראית לצריכת אבוקדו גדול אחד ביום למשך 6 חודשים או להמשך התזונה הרגילה שלהם. השמנה בטנית נמדדה באמצעות MRI, ובנוסף נמדדו עוד גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
בסוף תקופת המחקר קרא עוד.
בהתבסס על נתונים ממחקרי מעבדה דנים החוקרים בתועלת התזונתית של אצות כמקור לחלבון כחלק מתזונה בת-קיימא. החוקרים מציינים כי כיום המקורות העיקריים של החלבון בתזונה הינם מזונות מהחי או גידולים חקלאיים אשר גורמים לפגיעה בסביבה. הם מציעים כי בשל תכולת החלבון הגבוהה וטביעת הרגל הפחמנית הנמוכה יחסית, אצות עשויות להוות אפשרות מבטיחה כמקור לחלבון. מחקרי מעבדה קודמים מראים כי אצות מכילות ריכוז גבוה של חומצות אמינו חיוניות, אולם לא בוצעה השוואה של הערך התזונתי ביחס למקורות חלבון אחרים באמצעות כלי מדידה סטנדרטים.
במחקר זה החוקרים מנתחים נתונים ממחקרי מעבדה שונים באמצעות המדד HPQ (hybrid protein quality), בהתייחס לשלושה סוגים שכיחים של אצות מאכל (Ulva, Gracilaria, Saccharina). מדד זה מחושב תוך התייחסות לתכולת חומצות האמינו החיוניות ויכולת העיכול של החלבון.
באופן כללי נמצא כי: קרא עוד.
שמירה על בריאות העור
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוספי תזונה לשמירה על לחות העור בקרב מבוגרים בריאים. בסקירה נכללו 66 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של מגוון תוספים, כאשר החוקרים ביצעו מטה-אנליזה על תוספים שנבדקו בארבעה מחקרים לפחות. ברוב המחקרים משך ההתערבות היה עד 24 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
להלן שני מאמרים המציגים את התוצאות ממחקר אקראי מבוקר בו נבדקה ההשפעה של שמן נר הלילה על מצב העור בקרב מבוגרים המקבלים טיפול תרופתי לאקנה (איזוטרטינואין המוכר בשם המסחרי רואקוטן). החוקרים מסבירים כי השימוש ברטנואידים, כגון איזוטרטינואין, פוגע במצב הסבום ולחות העור ואף נמצא קשור בעלייה במשקל ובשינוי בפרופיל השומנים. שמן נר הלילה עשוי לתרום להפחתת ההשפעה המזיקה של הטיפול באיזוטרטינואין.
במחקר נכללו 50 מטופלים בגיל 18-30 עם אבחנה של אקנה ברמה בינונית עד קשה. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת איזוטרטינואין בלבד במינון 10-40 מ"ג/יום, או לקבלת איזוטרטינואין בשילוב שמן נר הלילה במינון 4 כמוסות של 510 מ"ג ליום, למשך 9 חודשים.
במאמר הראשון מוצגות התוצאות בהתייחס להשפעה על מדדי לחות העור ועל משקל הגוף. נמצא כי קרא עוד.
במאמר השני מוצגות התוצאות בהתייחס להשפעה על פרופיל השומנים ואנזימי הכבד ועל הצריכה התזונתית.
נמצא כי בהשוואה לשימוש באיזוטרטינואין בלבד, הטיפול המשולב היה מלווה ברמה נמוכה יותר של כולסטרול כללי, HDL וטריגליצרידים וכן של האנזימים ALT ו-AST. למרות הירידה בצריכה התזונתית בקבוצת ההתערבות, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בסך הצריכה הקלורית או בהרכב התזונתי.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בתאילנד נבדקה ההשפעה של תוסף טבעי על מדדי העור והפעילות נוגדת החמצון בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 110 נשים בגיל 45-60 אשר חולקו באופן אקראי לנטילת התוסף או פלסבו, כמוסה אחת ליום למשך 12 שבועות. כל כמוסה מהתוסף, אשר משווק תחת השם המסחרי Estosalus® או Belle Dame®, מכילה 100 מ"ג איזופלבונים מסויה, 520 מ"ג קוהוש שחור (Actaea racemosa), 400 מ"ג שיח אברהם (Vitex agnus-castus) ו-500 מ"ג שמן נר הלילה.
נמצא כי קרא עוד.
