תזונה ובריאות מטבולית בקרב ילדים:
כיצד מיתוג מיצים ממותקים משפיע על התנהגויות הקנייה,
הקשר בין מזון אולטרה-מעובד והפרופיל המטבולי,
הקשר בין חיידקי המעי ובריאות מטבולית,
ודפוס התזונה וצפיפות העצם.
אומגה 3 לאנטי אייג'ינג:
ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על אורך הטלומרים,
והקשר בין אומגה 3 בתזונה ואורך הטלומרים.
ויטמין D לשמירה על בריאות קרדיווסקולרית:
הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין תוצאות קרדיווסקולריות,
האם תיסוף ויטמין D יעיל להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי?
וויטמין D לשיפור גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
תזונה ותוספים למניעה ולטיפול ב-COPD:
אומגה 3 לשיפור מאזן החלבון בקרב חולי COPD,
נטילת תוספי שמן דגים קשורה בסיכון מופחת ל-COPD,
והקשר בין תזונה דלקתית ו-COPD.
בריאות מטבולית בילדים
במחקר אקראי מבוקר שנערך בארה"ב נבדק כיצד מיתוג תזונתי של מיץ בטעם פרי משפיע על התנהגויות הקנייה של הורים וגורם לתפיסות בריאותיות שגויות. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי צריכה של משקאות ממותקים תורמת באופן ניכר להשמנת ילדים.
המחקר נערך כניסוי מבוקר בחנות מזון אינטרנטית שבו נכללו 2,219 הורים לילדים בגיל שנה עד חמש. במסגרת הניסוי ההורים צפו במיץ בטעם ענבים ובמיץ בטעם תפוחים, כל משקה עם אחד משלושה מיתוגים תזונתיים או ללא מיתוג:
לאחר מכן, כל הורה התבקש לבצע שתי מטלות בחירה עבור הילד שלו:
בנוסף, נבדק האם ההורה צפה בתווית הערכים התזונתיים של המוצר.
ההרכב התזונתי של כל המיצים היה זהה וכלל 44 גרם סוכר מתוכו 39 גרם סוכר מוסף. מיץ פרי טבעי הכיל 38 גרם סוכר ללא סוכר מוסף.
נמצא כי במטלת הבחירה הראשונה, ההעדפה למיץ בטעם ענבים הייתה גבוהה יותר באופן מובהק בכל קבוצות המיתוג בהשוואה לקבוצה שצפתה במיץ ללא מיתוג. במטלת הבחירה השנייה, מיתוג של ללא ממתיקים מלאכותיים ושל 100% טבעי היה קשור בסיכוי גבוה באופן מובהק לבחור במיץ על פני מים בהשוואה לקבוצה שצפתה במיץ ללא מיתוג.
להלן טבלה המסכמת את הממצאים:
החוקרים מראים כי הסיכוי לתפיסות שגויות היה גבוה יותר בקרב הורים שצפו במיתוגים התזונתיים לעומת קבוצת הביקורת, כאשר 22-47% חשבו שהמיץ אינו מכיל סוכר מוסף לעומת 12% בקבוצת הביקורת ו-35-56% חשבו שהמיץ הינו מיץ פרי טבעי לעומת 22% בקבוצת הביקורת. בנוסף, הצפייה במיתוגים הייתה קשורה בהערכות גבוהות יותר של בריאות המוצר ונכונות לתת אותו לילדם או לצרוך אותו בעצמם. תוצאות אלה היו בלתי תלויות במוצא אתני או ברמת הכנסה.
החוקרים מסכמים כי מיתוג תזונתי גרם להורים להעדיף משקאות פחות בריאים ולתפיסות בריאותיות שגויות. החוקרים קוראים להחלת רגולציה על תוויות המזון במטרה למנוע הטעיה של הציבור.
Hall MG, Lazard AJ, Higgins ICA, et al. Nutrition-related claims lead parents to choose less healthy drinks for young children: a randomized trial in a virtual convenience store. Am J Clin Nutr. 2022 Apr 1;115(4):1144-1154.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35040866/
במחקר תצפיתי שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הפרופיל המטבולי והשמנה בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי נמצא קשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין שמנות, אולם אין מספיק עדויות לגבי המנגנונים המעורבים.
המחקר כלל ניתוח חתך של הקשר בין מזון אולטרה-מעובד והפרופיל המטבולי בקרב 4,528 ילדים בגיל 7, וכן ניתוח אורך בו נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד בגיל 13 והפרופיל המטבולי בגיל 17 בקרב 3,086 ילדים.
צריכת מזון אולטרה-מעובד (כגון משקאות מוגזים וממותקים, נקניקיות, ממתקים, יוגורט פרי, מרקים ואטריות להכנה מהירה וחטיפים) הוגדרה לפי שיטת NOVA הכוללת סיווג של מזונות לארבע קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד.
בגיל 7 נמצא כי צריכת מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה ב-115 מאפיינים מטבוליים, כולל רמה נמוכה יותר של חומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAAs) וחומצות אמינו ארומטיות (AAAs) וכן רמה גבוהה יותר של ציטראט, גלוטמין וחומצות שומן חד בלתי רוויות לצד רמה נמוכה יותר של אומגה 3. מגמה דומה נמצאה בניתוח האורך, כאשר צריכת מזון אולטרה-מעובד בגיל 13 הייתה קשורה ברמות נמוכות יותר של אומגה 3 ו-HDL. החוקרים מראים כי הבדלים אלה בפרופיל המטבולי היו קשורים בעלייה במסת השומן.
מסקנת החוקרים היא כי צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד בתקופת הילדות קשור בשינויים בפרופיל המטבולי, כאשר צריכה של מזונות עשירים בציטראט, גלוטמין ושומן חד בלתי רווי וצריכה נמוכה של BCAAs ו- AAAsעשויה להסביר את הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד והשמנה.
Handakas E, Chang K, Khandpur N, et al. Metabolic profiles of ultra-processed food consumption and their role in obesity risk in British children. Clin Nutr. 2022;41(11):2537-2548. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36223715/
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין הרכב ומגוון חיידקי המעי ובין הבריאות המטבולית בקרב ילדים עם שמנות. החוקרים מסבירים כי לחיידקי המעי תפקיד בשמירה על בריאות מטבולית, בדגש על חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת באמצעות התססה של סיבים תזונתיים במעי. לחומצות שומן אלה תפקיד חשוב במסלולים מטבוליים הקשורים בפעילות נוגדת דלקת, שליטה בתאבון וויסות המטבוליזם של גלוקוז ושומן.
במחקר נכללו 191 ילדים עם שמנות בגיל 8 עד 14. לכל הילדים נמדד פרופיל השומנים, תנגודת לאינסולין, לחץ הדם ומדדים אנתרופומטריים. בהתאם לכך הילדים סווגו לשתי קבוצות: בריאים מטבולית או לא בריאים מטבולית. בנוסף, נאספו דגימות צואה למדידת הרכב ומגוון חיידקי המעי.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין מדדים של בריאות העצם בקרב ילדים.
במחקר נכללו 465 ילדים בגיל 6 עד 9. תכולת המינרלים בעצם ומסת העצם נמדדה באמצעות DEXA. בהתבסס על שאלוני תזונה החוקרים זיהו חמישה דפוסים עיקריים.
מבין דפוסים אלה, דפוס המאופיין בצריכה גבוהה יותר של פירות, חלב וביצים היה קשור בתכולת מינרלים גבוהה יותר בעצם. לעומת זאת, דפוס המאופיין בצריכה גבוהה יותר של בשר ודגנים מלוטשים היה קשור בתכולת מינרלים ובצפיפות עצם נמוכה יותר.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
אוֹמגה 3 ואנטי אייג'ינג
להלן שני מאמרים המסכמים את הממצאים הקליניים לגבי ההשפעה של תוספי אומגה 3 על אורך הטלומרים. הטלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים אשר מכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד לבריאות ולהזדקנות ביולוגית. עקה חמצונית ודלקת כרונית מגבירים את קצב התקצרות הטלומרים ואת תהליכי ההזדקנות, ולכן משוער כי לאומגה 3 תהיה השפעה מעכבת על תהליכי התקצרות הטלומרים.
בסקירה ומטה-אנליזה נכללו 5 מחקרים קליניים בהם 337 משתתפים בגיל 33 עד 65. ב-2 מחקרים נכללו משתתפים בריאים ובמחקרים האחרים נכללו משתתפים עם מחלת כליות, עודף משקל או הפרעה קוגניטיבית קלה. במחקרים אלה ניתנו מגוון תוספי אומגה 3 במינון של עד 4 גרם ליום למשך 2 עד 12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית נכללו 6 מחקרים קליניים בהם 386 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 23 ל-75 עם סכיזופרניה, מחלת כליות כרונית, הפרעה קוגניטיבית קלה או עודף משקל. בשלושה מחקרים נבדקה ההשפעה של אומגה 3 על טלומראז, אנזים האחראי להאריך מחדש את הטלומר בכל חלוקה של התא, בשני מחקרים נבדקה ההשפעה על אורך הטלומרים, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה על שני המדדים. במחקרים אלה ניתנו מגוון תוספי אומגה 3 במינון של עד 4 גרם ליום למשך 1 עד 6 חודשים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה התערבויות אחרות כגון שמן זית, אספירין, אומגה 6, פראפין או תערובת שמנים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של אומגה 3 ואומגה 6 ובין אורך הטלומרים בתאי הדם הלבנים (לויקוציטים). הטלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים אשר מכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד לבריאות ולהזדקנות ביולוגית.
במחקר נכללו 2,494 גברים שהשתתפו במחקר עוקבה גדול, ללא היסטוריה של סרטן, סוכרת או מחלות קרדיווסקולריות. בדיקות הדם נאספו בעת הגיוס למחקר בשנים 1993 עד 1995 ונתוני הצריכה של אומגה 3 ואומגה 6 נאספו בשנת 1994 באמצעות שאלון תזונתי.
נמצא כי קרא עוד
וִיטמין D ובריאות קרדיווסקולרית
להלן שלוש מטה-אנליזות אשר בוחנות את הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין תוצאות קרדיווסקולריות באוכלוסייה הכללית או בקרב מטופלים עם תחלואה קרדיווסקולרית.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.
בסקירה נכללו 79 מחקרים בהם סה"כ 1,397,831 משתתפים, מהם 46,713 מקרים של אירוע קרדיווסקולרי. מבין המחקרים, ב-61 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה הבריאה וב-18 מחקרים נבדק הקשר לאירוע קרדיווסקולרי באוכלוסייה עם תחלואה קודמת.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם ובין הסיכון לתמותה מכל גורם ולאשפוז בקרב מטופלים עם אי-ספיקת לב.
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 5,941 משתתפים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת ויטמין D בדם ותוצאות שליליות בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית, במטרה לבחון האם למדידת ויטמין D עשויה להיות תועלת פרוגנוסטית בקרב מטופלים אלה.
בסקירה נכללו 13 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בהם נכללו 17,892 משתתפים עם מחלת לב כלילית. משך המעקב נע בין 1 ל-12 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי או לתמותה. מחקרים קודמים הראו כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה, אולם לא ידוע האם נטילת תוספים עשויה לתרום להפחתת הסיכון.
בסקירה נכללו 18 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 70,278 משתתפים. במחקרים אלה ניתנו תוספי ויטמין D בטווח מינונים רחב באופן יומי, שבועי, חודשי או פעם עד שלוש פעמים בשנה למשך 1 עד 6 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
להלן שתי מטה-אנליזות של מחקרים קליניים בהם נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים מעל גיל 60 ובקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב קשישים.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם נכללו משתתפים מעל גיל 60 בריאים או עם מצבים בריאותיים שונים, כולל סוכרת, שבץ, כבד שומני, עודף משקל ונשים לאחר גיל המעבר. במחקרים אלה ניתנו תוספי ויטמין D במינון שנע בין 400 ל-4,000 יחב"ל/יום או מנה אחת של 100,000 או 200,000 יחב"ל. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על פרופיל השומנים בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מציינים כי יתר שומנים בדם מהווה גורם סיכון למחלת לב כלילית, אולם לא ידוע מהי התרומה של ויטמין D.
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם השתתפו נשים לאחר גיל המעבר, בגיל ממוצע שנע בין 44 ל-65, בריאות או חולות סוכרת. במחקרים אלה ניתן ויטמין D במינון שנע בין 300 ל-4,000 יחב"ל/יום למשך 3 חודשים עד 3 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
תזונה ותוספי תזונה ל- COPD
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על המטבוליזם של חלבון בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). החוקרים מסבירים כי חולי COPD נוטים לסבול מהפרעה במטבוליזם של חלבון ולפגיעה בבריאות השריר, כאשר דלקת כרונית זוהתה כגורם מרכזי לכך. לפיכך, נבדק האם תיסוף אומגה 3 (DHA + EPA) יתרום לשיפור מאזן החלבון באופן תלוי מינון, כולל הגברת התגובה האנבולית והפחתת פירוק החלבון לאחר הספיגה.
במחקר נכללו 32 משתתפים במשקל תקין עם COPD במצב בינוני עד חמור. המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות שקיבלו אומגה 3 במינון גבוה (4.5 גרם/יום), במינון נמוך (2 גרם/יום) או פלסבו (שמן זית) למשך 4 שבועות. בתחילת המחקר ובסוף תקופת ההתערבות נמדדה התגובה המטבולית לארוחה עתירת חלבון וכן נמדדה מסת השריר ותפקודו. ספציפית, נבדקה מידת פירוק וסינתזת החלבון האבסולוטית וכן מידת פירוק החלבון ביחס לסינתזת החלבון (פירוק נטו).
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין נטילת תוספי שמן דגים ובין התפתחות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), תוך התייחסות לנטייה גנטית.
במחקר נכללו הנתונים של 484,414 משתתפים בני 56 בממוצע מהביו-בנק הבריטי. בין השנים 2006 ל-2010 המשתתפים מילאו שאלונים בהם נבדק השימוש בתוספי שמן דגים, מעקב אחר התפתחות של COPD נערך עד לשנת 2018. כמו כן, לכל משתתף חושב ציון סיכון גנטי בהתאם ל-112 מאפיינים גנטיים הידועים כקשורים ל-COPD.
מבין כלל המשתתפים כ-31% דיווחו על נטילה של תוספי שמן דגים. במהלך תקופת מעקב קרא עוד
במחקר חתך נבדק הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה ובין תפקוד הריאות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) בשלב ראשוני.
במחקר נכללו הנתונים של 3,962 משתתפים בגיל 20-49 מסקר הבריאות הלאומי האמריקאי בשנים 2007-2012. הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הוערך באמצעות המדד DII אשר חושב בהתאם לצריכה של 26 מזונות או רכיבים תזונתיים, ציון גבוה יותר מבטא תזונה בעלת פוטנציאל דלקתי גבוה יותר.
שיעור החולים עם COPD בשלב ראשוני היה כ-5%, כאשר ציון ה-DII בקבוצה זאת היה גבוה באופן מובהק בהשוואה ליתר המשתתפים (3.82 לעומת 3.76 נקודות).
נמצא כי קרא עוד
