אורח חיים, תזונה ודמנציה:
אורח חיים בריא להפחתת הסיכון לדמנציה,
תזונה למניעת אלצהיימר,
הקשר בין תזונה מגוונת והסיכון לדמנציה,
והקשר בין צריכת אלכוהול ודמנציה.
ההשפעה של ויטמין C:
להגנה מפני חשיפה לזיהום אוויר,
למניעת זיהומים בדרכי הנשימה,
התועלת להתחדשות והחלמת רקמות,
וההשפעה על החלמת העצם.
ויטמינים ומינרלים בהריון:
ההשפעה של תיסוף ויטמין D על בריאות העובר,
מגנזיום למניעת רעלת הריון,
חוסר איזון של ויטמיני B וסיבוכי הריון,
והתועלת של תיסוף סלניום.
ויטמין D וסרטן:
תיסוף ויטמין D והסיכון לתמותה,
והתועלת של ויטמין D לחולי סרטן.
השְֹפעת אורח החיים והתזונה על דמנְציה
להלן שני מחקרי עוקבה העוסקים בקשר שבין אורח חיים ותזונה ובין הסיכון לדמנציה.
במחקר עוקבה שנערך ביוון נבדק הקשר בין אורח חיים, בריאות קוגניטיבית והסיכון לדמנציה בקרב קשישים.
במחקר נכללו 1,018 משתתפים מעל גיל 65 ללא דמנציה אשר בתחילת המחקר ולאחר מעקב של 3 שנים עברו הערכה נוירולוגית ונוירו-פסיכיאטרית שכללה הערכת התפקוד הקוגניטיבי ואבחון דמנציה. לכל משתתף חושב ציון כולל של אורח חיים המבוסס על ארבעה גורמים: דפוס התזונה, ביצוע פעילות גופנית, משך השינה ויכולת תפקודית. לכל גורם ניתן ציון בין 0 ל-3, כאשר הציונים הגבוהים ביותר ניתנו עבור היענות בינונית-גבוהה לתזונה הים-תיכונית, רמה מתונה של פעילות גופנית, משך שינה בינוני ויכולת תפקודית גבוהה.
במהלך תקופת המעקב 61 משתתפים אובחנו עם דמנציה. משתתפים אלה נטו להיות מבוגרים יותר ועם רמת השכלה נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים עם תפקוד קוגניטיבי תקין.
באופן כללי משתתפים ללא דמנציה היו מאופיינים בציונים גבוהים יותר בגורמי אורח החיים, מלבד שינה, וכן בציון אורח חיים כולל גבוה יותר. ספציפית, החוקרים מראים כי ציון אורח חיים גבוה יותר היה קשור במיתון הירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובסיכון מופחת לדמנציה.
החוקרים מסכמים כי דפוס כולל של אורח חיים בריא עשוי לתרום לשימור התפקוד הקוגניטיבי בגיל השלישי.
במחקר עוקבה שנערך בשבדיה נבדק הקשר בין דפוס התזונה במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. במסגרת המחקר נבדק האם היענות להמלצות התזונתיות הכלליות או לתזונה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה בתקופת מעקב של כ-20 שנה.
במחקר נכללו כ-28,000 משתתפים ללא דמנציה שנולדו בין השנים 1923-1950. המשתתפים גויסו למחקר בשנים 1991-1996 ומעקב אחר מקרים של דמנציה נערך עד לשנת 2014. נתוני התזונה נאספו באמצעות יומן אכילה של 7 ימים, שאלון תדירות צריכת מזונות וראיון בתחילת המחקר. מדדי התוצאה כללו התפתחות של דמנציה מכל סוג, אלצהיימר או דמנציה וסקולרית, ובנוסף הוערכה ההצטברות של חלבוני עמילואיד-בטא בקרב תת-מדגם של 738 משתתפים. הצטברות של חלבוני עמילואיד-בטא במוח קשורה במוות של תאי עצב, ומאפיינת חולים במחלות שונות, כולל מחלות ניווניות של המוח וכן סוכרת סוג 2.
במהלך תקופת המעקב תועדו 1,943 מקרי דמנציה. באופן כללי לא נמצא קשר מובהק בין היענות גבוהה להמלצות התזונתיות הכלליות או לתזונה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות דמנציה. תוצאות דומות נמצאו גם לאחר הוצאה של משתתפים עם אבחנה של דמנציה ב-5 השנים הראשונות למחקר או של משתתפים עם סוכרת. כמו כן לא נמצא קשר מובהק בין התזונה ובין הצטברות חריגה של עמילואיד-בטא.
החוקרים מסכמים כי במהלך תקופת מעקב של 20 שנה לא נמצאה תמיכה לכך שדפוס של תזונה בריאה קשור בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה א להצטברות של עמילואיד-בטא.
מערכת: במאמר מערכת נלווה למאמר מדגישים העורכים כי ייתכן וההשפעה של תזונה בלבד אינה מובהקת, אך לגורמי אורח חיים בריא בכללותם, כולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון, צריכה מתונה של אלכוהול וכדומה, עשויה להיות השפעה משמעותית על התפקוד הקוגניטיבי במהלך החיים.
Mamalaki E, Charisis S, Anastasiou CA, Ntanasi E, Georgiadi K, Balomenos V, Kosmidis MH, Dardiotis E, Hadjigeorgiou G, Sakka P, Scarmeas N, Yannakoulia M. The Longitudinal Association of Lifestyle with Cognitive Health and Dementia Risk: Findings from the HELIAD Study. Nutrients. 2022 Jul 8;14(14):2818.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35889774/
Glans I, Sonestedt E, Nägga K, Gustavsson AM, González-Padilla E, Borne Y, Stomrud E, Melander O, Nilsson PM, Palmqvist S, Hansson O. Association Between Dietary Habits in Midlife With Dementia Incidence Over a 20-Year Period. Neurology. 2023 Jan 3;100(1):e28-e37.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36224029/
בסקירה מעריכים החוקרים את העדויות ממחקרים מסוגים שונים העוסקים בפוטנציאל של תזונה למניעת אלצהיימר.
ראשית, מוצגים המאפיינים של מחלת האלצהיימר והגורמים המעורבים בהתפתחות המחלה, וכן גורמים תזונתיים אשר עשויים להיות בעלי השפעה על אלצהיימר כולל תזונה דלה בנוגדי חמצון, תזונה עתירת שומן ושומן רווי, רמת כולסטרול גבוהה והצטברות של מתכות כבדות.
בהמשך, דנים החוקרים בהיבטים תזונתיים שונים אשר עשויים לתרום למניעת אלצהיימר, כולל דרישת האנרגיה הכוללת והרכב אבות המזון בתזונה. בנוסף, מפורטים הממצאים לגבי רכיבים תזונתיים בעלי פוטנציאל להגנה עצבית ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי, כולל ויטמינים נוגדי חמצון, ויטמיני B, סידן ומגנזיום, חומצות שומן רב בלתי רוויות ופוֹליפנוֹלים.
בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות העדויות לגבי דפוסי תזונה שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון להתפתחות אלצהיימר, כולל דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND.
בהתבסס על הממצאים הקיימים, להלן טבלה המסכמת את ההמלצות העיקריות של החוקרים למניעת אלצהיימר:
החוקרים מסכמים כי לתזונה בכל שלב בחיים יש השפעה על הסיכון להתפתחות אלצהיימר. למבוגרים מומלץ ליישם את ההמלצות התזונתיות לגיל השלישי תוך העשרת התזונה ברכיבים נוגדי חמצון ונוגדי דלקת.
Stefaniak O, Dobrzyńska M, Drzymała-Czyż S, Przysławski J. Diet in the Prevention of Alzheimer's Disease: Current Knowledge and Future Research Requirements. Nutrients. 2022 Oct 30;14(21):4564. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364826/
במחקר עוקבה שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת תזונה מגוונת ובין הסיכון לדמנציה עם מגבלה תפקודית. החוקרים מסבירים כי תזונה מאוזנת ומגוונת המשלבת מזונות ורכיבי תזונה שונים עשויה לתרום לשימור התפקוד המוחי.
במחקר נכללו 38,797 משתתפים בגיל 45 עד 74 אחריהם נערך מעקב חציוני של 11 שנים. בתחילת המחקר נבדקה תדירות הצריכה היומית של 133 פריטי מזון ומשקה וחושב ציון כולל של תזונה מגוונת.
במהלך תקופת המעקב תועדו 4,302 מקרים של דמנציה עם מגבלה תפקודית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין שינויים בדפוסי הצריכה של אלכוהול ובין הסיכון להתפתחות דמנציה מסוגים שונים.
במסגרת המחקר נאספו נתונים מרשומות ביטוח הבריאות הלאומי של משתתפים מעל גיל 40 אשר ביצעו שתי הערכות רפואיות בשנים 2009 ו-2011, כאשר מעקב אחר מקרים של דמנציה נערך עד לשנת 2018.
צריכת אלכוהול סווגה לארבע קטגוריות: כלל לא, נמוכה (עד 15 גרם ליום), בינונית (15-30 גרם ליום) או גבוהה (30 ומעלה גרם ליום). בהתאם לשינוי בצריכת האלכוהול בין 2009 ל-2011 המשתתפים סווגו לחמש קטגוריות: אינם צורכים אלכוהול, הפסקת הצריכה, הפחתת הצריכה, צריכה קבועה, העלאת הצריכה.
במחקר נכללו הנתונים של כ-4 מיליון משתתפים בני 55 בממוצע. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.3 שנים תועדו 100,282 מקרים של דמנציה, מהם 79,982 מקרי אלצהיימר ו-11,085 מקרי דמנציה וסקולרית.
בהתייחס למשתתפים ללא שינוי בדפוס הצריכה, נמצא כי קרא עוד
ההשפעה של וִיטמין C
במחקר אקראי מוצלב שנערך בסין נבדקה התועלת של ויטמין C להגנה על כלי הדם על רקע חשיפה לזיהום אוויר.
במחקר נכללו 58 משתתפים צעירים ובריאים. כל המשתתפים נטלו 2,000 מ"ג ליום ויטמין C או פלסבו, כל תנאי למשך שבוע, עם שבועיים הפרדה בין התנאים. בסיום כל תקופת התערבות נבדק השינוי ב-15 סמנים הקשורים בבריאות כלי הדם.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של תוספי ויטמין C למניעה ולטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה.
בסקירה נכללו 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין C באופן מניעתי בהשוואה לפלסבו בהתייחס לסיכון להתפתחות מחלה, חומרת המחלה ומשך המחלה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים או התערבותיים הוערכו העדויות לגבי התפקיד של ויטמין C בהחלמה של רקמות במצבים אקוטיים או כרוניים. החוקרים מסבירים כי ויטמין C חשוב בתהליך ההתחדשות של רקמות בשל תפקידו בייצור קולגן ופעילותו נוגדת החמצון.
בסקירה נכללו 18 מחקרים בהם נבדק הקשר בין ויטמין C והחלמה של רקמות מכל סוג כולל פצעי לחץ, טיפולי שיניים וחניכיים, כיב בכף הרגל, שברים, כוויות, טראומה כללית, בקע והסרת קעקועים. ב-9 מהמחקרים נעשה שימוש בויטמין C בלבד וב-9 מחקרים אחרים ויטמין C ניתן בשילוב עם רכיבים נוספים כגון ויטמין E, אבץ, ארגינין ועוד.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד
בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמין C על החלמת העצם לאחר שבר או טיפול רפואי. החוקרים מסבירים כי לויטמין C מספר תפקידים במטבוליזם של העצם, כאשר מחקרי מעבדה מראים שתיסוף ויטמין C היה בעל השפעה מיטיבה על אוסטאוקלסטים ועל הסינתזה של קולגן, ואילו חסר ויטמין C נמצא קשור בסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ולשברים.
בסקירה נכללו 11 מחקרים, מהם 9 מחקרים שנערכו בקרב חיות מעבדה ושני מחקרים אקראיים מבוקרים.
באופן כללי במחקרים הקליניים קרא עוד
ויטמינים ומינרלים בהריוֹן
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בהריון על בריאות התינוק בלידה, בהתאם לעדויות העדכניות הקיימות.
בניתוח נכללו 42 מחקרים בהם 11,082 נשים בהריון אשר קיבלו תוסף ויטמין D במהלך ההריון בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות, פלסבו או ויטמין D במינון נמוך מ-400 יחב"ל ליום. מדדי המטרה העיקריים היו תמותה של העובר או התינוק בלידה, וכן תוצאות נוספות כולל לידה, מוקדמת, תינוק קטן או גדול לגיל ההריון, מומים מולדים, ציון APGAR, מדדי גודל של העובר וריכוז ויטמין D אצל העובר.
להלן הממצאים העיקריים בהתייחס לנטילת תוספי ויטמין D בהריון: קרא עוד
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת של תוספי מגנזיום למניעת רעלת הריון. החוקרים מסבירים כי עדויות קודמות מצביעות על קשר בין רמת מגנזיום נמוכה בהריון ובין רעלת הריון, התכווצויות ברגליים ולידה מוקדמת. כמו כן, מחקרים קליניים מצאו השפעה מיטיבה למתן תוך-ורידי של מגנזיום לנשים עם רעלת הריון.
בניתוח נכללו 7 מחקרים בהם 2,653 נשים עד שבוע 24 להריון. במחקרים אלה ניתנו תוספי מגנזיום מסוגים שונים בנטילה פומית במינון יומי של 8 עד 16 מילימול למשך 4 עד 25 שבועות.
בניתוח כולל של התוצאות נמצא כי קרא עוד
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין יחס ויטמין B12 לחומצה פולית ובין תוצאות שליליות בהריון ובלידה. החוקרים מסבירים כי לויטמין B12 ולחומצה פולית תפקיד חשוב בהתפתחות העובר, כאשר חסר קשור בתוצאות שליליות של ההריון. בשנים האחרונות נאספו עדויות לגבי קשר בין סיבוכים בהריון ובין חוסר איזון בויטמיני B, אשר מאופיין כיחס חומצה פולית לויטמין B12 גבוה או נמוך.
במחקר נכללו הנתונים של 11,549 נשים שילדו בבית חולים מחוזי בסין. רמת החומצה הפולית וויטמין B12 נמדדה בקבלה ללידה והוגדרה כגבוהה (מעל אחוזון 95), נורמלית, או נמוכה (מתחת לאחוזון 5). מידע על מהלך ההריון והלידה נאסף באמצעות הרשומות הרפואיות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר עוקבה שנערך בפולין נבדקה רמת הסלניום בקרב נשים בהריון והוערכה התועלת של תיסוף. החוקרים מסבירים כי בתקופת ההריון ישנה דרישה מוגברת לסלניום לצורך תמיכה בהתפתחות העצבית של העובר ובתפקוד בלוטת התריס של האם. באזורים בהם רמת הסלניום נמוכה עשוי להיות צורך בתיסוף, אולם היעילות של כך אינה ידועה. לפיכך, המחקר הנוכחי נערך באזור המאופיין בשכיחות גבוהה של חסר סלניום.
במחקר נכללו 115 נשים אשר דיווחו על השימוש בתוספים בתקופת ההריון והוזמנו לספק דגימות דם בסוף תקופת ההריון, בנוסף לדגימות דם שנלקחו מהתינוק בלידה. רמת הורמוני התריס נבדקה באופן שגרתי בתקופת ההריון ורמת הסלניום הוערכה באמצעות שלושה מדדים: ריכוז סך הסלניום, ריכוז החלבון selenoprotein P ופעילות האנזים נוגד החמצון GPX3.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
וִיטמין D וסרְטן
להלן שתי מטה-אנליזות אשר בוחנות את הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D ובין הסיכון לתמותה מסרטן.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D ובין תמותה מסרטן. החוקרים מסבירים כי חסר ויטמין D קשור בסיכון מוגבר לסרטן ולתמותה, אולם לא ברור מהי התועלת של תיסוף ויטמין D.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 72,669 משתתפים שאינם חולי סרטן. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף ויטמין D עם או בלי סידן במינונים שונים בהשוואה לפלסבו או לסידן בלבד. משך ההתערבות נע בין 2 ל-5.3 שנים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק הקשר בין נטילת תוספי ויטמין D והסיכון לסרטן תוך בחינת ההשפעה של אסטרטגיית התיסוף ושל השמנה.
בניתוח נכללו 13 מחקרים בהם נבדק הסיכון להתפתחות סרטן (12 מחקרים), תמותה מסרטן (6 מחקרים) ותמותה מכל גורם (10 מחקרים). ב-8 מהמחקרים ניתן ויטמין D בנטילה יומית במינון של 400 עד 4,000 יחב"ל ליום וב-5 מחקרים ניתן תיסוף תקופתי במינון שנע בין 20,000 יחב"ל לשבוע ל-500,000 יחב"ל לשנה. משך ההתערבות והמעקב נע בין 3 ל-10 שנים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים והתערבותיים הוערך הקשר בין השימוש בתוספי ויטמין D לאחר אבחנת סרטן ובין הישרדות. החוקרים מציינים כי נטילת ויטמין D לפני האבחנה נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתמותה, כאשר עדויות עדכניות מצביעות על תועלת אפשרית גם לנטילת ויטמין D לאחר האבחנה.
בניתוח נכללו הנתונים מ-11 מחקרים, מהם 6 מחקרי עוקבה ו-5 מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים אלה נבדק הקשר בהתייחס להישרדות באופן כללי (9 מחקרים), להישרדות ללא החמרה (8 מחקרים), להישרדות ספציפית לסרטן (3 מחקרים) ולהישנות המחלה (3 מחקרים).
בניתוח כולל של הנתונים משני סוגי המחקרים נמצא כי קרא עוד
