הטיפול הטבעי באסתמה:
האם יש תועלת לויטמין D,
ההשפעה של תרגילי נשימה,
התועלת של פעילות אירובית,
וההשפעה של פרוביוטיקה.
טיפול בכאב ומניעתו:
הקשר בין צריכת ויטמין D וכאב,
החשיבות של תזונה בריאה,
ההשפעה של עיסוי על כאב לאחר ניתוח,
ההשפעה של תוסף PEA,
והתפקיד של חיידקי המעי.
רכיבים צמחיים לשיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית:
היעילות של אפיקטכינים מקקאו,
הפוטנציאל של זעפרן,
וההשפעה של שום בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית.
טיפול חיצוני באפטות חוזרות:
ההשפעה של מוצרי כורכומין,
והיעילות של טיפולים טבעיים ותרופתיים.
הטיפול הטבעי באסְתמה
להלן שתי סקירות שיטתיות אשר בוחנות את היעילות של מתן תוספי ויטמין D לחולי אסתמה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הבטיחות והיעילות של מתן ויטמין D להפחתת הסיכון להתקפי אסתמה ולשיפור השליטה במחלה בקרב ילדים ומבוגרים.
בסקירה נכללו 20 מחקרים, מהם ב-15 מחקרים נכללו 1,155 ילדים וב-5 מחקרים נכללו 1,070 מבוגרים.
מדד המטרה העיקרי היא היארעות של התקפי אסתמה הדורשים טיפול בסטרואידים. בניתוח זה נכללו הנתונים מ-15 מחקרים בהם משך ההתערבות נע בין 3 ל-40 חודשים. מרבית המשתתפים סבלו מאסתמה בחומרה קלה עד בינונית וחסר משמעותי של ויטמין D (מתחת ל-25 ננומול/ליטר) היה נדיר.
בניתוח כולל של הנתונים לא נמצאה השפעה לנטילת ויטמין D על הסיכוי לסבול מהתקף אסתמה, כאשר הסיכון האבסולוטי בקרב המשתתפים שקיבלו ויטמין D היה 226 מקרים ל-1,000 איש לעומת 219 מקרים ל-1,000 איש בקבוצת הפלסבו. כמו כן, לא נמצאה השפעה מובהקת לויטמין D על שיעור ההתקפים הדורשים טיפול בסטרואידים או על משך הזמן להתקף ראשון.
בניתוח לפי תתי קבוצות נמצא כי התוצאות היו בלתי תלויות ברמת הבסיס של ויטמין D, במינון, בתדירות הנטילה או בגיל. מעבר לכך, לא נמצאה השפעה מובהקת להתערבות על מדדי המטרה המשניים, כולל הגעה למיון ו/או אשפוז, חומרת התסמינים ותפקודי ריאות. לא נמצאה השפעה להתערבות על הסיכוי להשפעות שליליות חמורות.
החוקרים מסכמים כי בניגוד לסקירה קודמת שנערכה בנושא, בסקירה הנוכחית לא נמצאו עדויות התומכות בתועלת של מתן ויטמין D להפחתת הסיכון להתקפי אסתמה או להקלה על התסמינים. יחד עם זאת, הם מדגישים כי במחקרים הקיימים ישנו ייצוג נמוך למטופלים עם אסתמה קשה או עם חסר ויטמין D.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים נבדק האם שיפור רמת ויטמין D בדם קשורה בשיפור השליטה באסתמה בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי במחקרי חתך נמצא קשר בין רמת ויטמין D נמוכה ובין שליטה נמוכה באסתמה, אולם לא ניתן להסיק מכך שהקשר הינו סיבתי.
במסגרת הסקירה בוצעה מטה-אנליזה המבוססת על הממצאים מ-6 מחקרים, ובנוסף מוצגים הממצאים מ-9 מחקרים נוספים. המחקרים היו הטרוגניים מאוד מבחינת ההגדרה של אסתמה וחומרת המחלה, גיל המשתתפים, רמת הבסיס של ויטמין D, המינון ותדירות הנטילה של ויטמין D והתוצאות שנבדקו במחקר.
במחקרים שנכללו במטה-אנליזה קבוצת ההתערבות קיבלה תוספי ויטמין D במינון יומי ממוצע של 1,000 עד 4,000 יחב"ל לעומת קבוצת הביקורת שלא קיבלה ויטמין D או שקיבלה מינון נמוך של 400 או 500 יחב"ל ליום. משך ההתערבות נע בין 3 ל-12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור התקפי האסתמה (24.6% בקבוצת ההתערבות לעומת 20.5% בקבוצת הפלסבו). מגמה דומה נמצאה גם במחקרים הנוספים שנכללו בסקירה.
החוקרים מסכמים כי לא נמצאו עדויות המצביעות על השפעה מיטיבה למתן ויטמין D לילדים עם אסתמה. למרות המגבלות המתודולוגיות של המחקרים הקיימים, הם מסיקים כי לא סביר שגם במחקרים באיכות מתודולוגית טובה יותר יתקבלו תוצאות שונות.
Williamson A, Martineau AR, Sheikh A, Jolliffe D, Griffiths CJ. Vitamin D for the management of asthma. Cochrane Database Syst Rev. 2023 Feb 6;2(2):CD011511.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36744416/
Nitzan I, Mimouni FB, Nun AB, Kasirer Y, Mendlovic J. Vitamin D and Asthma: a Systematic Review of Clinical Trials. Curr Nutr Rep. 2022 Jun;11(2):311-317.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35347665/
במחקר רב-מרכזי אקראי מבוקר נבדקה התרומה של תרגילי נשימה לשיפור איכות החיים בקרב מבוגרים עם אסתמה בינונית עד קשה שאינה מאוזנת. החוקרים מציינים כי תרגולי נשימה נמצאו יעילים במצבים של אסתמה קלה אולם לא ידועה ההשפעה במחלה חמורה יותר.
במסגרת המחקר 193 מטופלים חולקו אקראית לטיפול הסטנדרטי או לטיפול הסטנדרטי בשילוב תרגילי נשימה. ההתערבות כללה 3 מפגשים אישיים עם פיזיותרפיסט ותרגול ביתי.
לאחר 6 ו-12 חודשים המשתתפים התבקשו לענות על שאלון להערכת איכות החיים ובנוסף נבדקו תפקודי הריאות, רמת הפעילות הגופנית ורמת חרדה ודיכאון.
נמצא כי לאחר 6 חודשים מדד איכות החיים היה גבוה יותר בקבוצת הטיפול המשולב בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד, כאשר השיפור באיכות החיים נשמרה גם לאחר 12 חודשים. בנוסף, לאחר 6 חודשים נמצא יתרון קטן לטיפול המשולב בהתייחס לרמת החרדה והדיכאון.
שיעור ההשפעות השליליות הקשורות באסתמה היה דומה בשתי הקבוצות, 15% בקבוצת הטיפול המשולב ו-18% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
מסקנת החוקרים היא כי הוספת תרגילי נשימה לטיפול הסטנדרטי עשויה לתרום לשיפור איכות החיים בקרב מטופלים עם אסתמה שאינה מאוזנת, באופן בלתי תלוי בחומרת המחלה וללא עדות להשפעה שלילית.
Andreasson KH, Skou ST, Ulrik CS, Madsen H, Sidenius K, Assing KD, Porsbjerg C, Bloch-Nielsen J, Thomas M, Bodtger U. Breathing Exercises for Patients with Asthma in Specialist Care: A Multicenter Randomized Clinical Trial. Ann Am Thorac Soc. 2022 Sep;19(9):1498-1506. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35588357/
בסקירה שיטתית של מחקרי התערבות הוערכה ההשפעה של פעילות אירובית על השליטה באסתמה ואיכות החיים בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם משתתפים עם אסתמה ברמות חומרה שונות. במחקרים אלה בוצעו התערבויות שונות של פעילות גופנית החל מתקופה של 10 ימים ועד 12 חודשים.
באופן כללי התוצאות של מחקרים אלה קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על התגובה החיסונית בקרב חולי אסתמה.
במחקר נכללו 40 מטופלים בני 38 בממוצע עם אסתמה בחומרה קלה עד בינונית במשך לפחות שנה לפני הכניסה למחקר. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת פרוביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות, בנוסף לטיפול הסטנדרטי. התוסף המשווק תחת השם המסחרי Lactocare הכיל 7 זני חיידקים ו-38 מ"ג סיבים פרה-ביוטיים, וניתן במינון של כמוסה אחת (500 מ"ג) פעם ביום לאחר ארוחת הצהריים.
החוקרים בדקו את השְֹפעת ההתערבות על תפקודי הריאות ועל סמנים חיסוניים (כולל IL-4, IFN-γ והביטוי הגנטי של מיקרו RNA).
נמצא כי קרא עוד.
טיפול בכְאב ומניעתו
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין ויטמין D וכאב בקרב קשישים.
במחקר נכללו 950 משתתפים מעל גיל 60. צריכת ויטמין D בתזונה הוערכה בשנת 2012 ורמת כאב נמדדה בשנת 2012 ו-2017 בסקאלה של 0 עד 6, כאשר רמת הכאב מתייחסת לחומרת הכאב, תדירות הכאב ומספר האזורים בגוף.
במסגרת המחקר נבדק הסיכון לכאב בקרב 524 מהמשתתפים שלא דיווחו על כאב בתחילת המחקר וכן נבדק השינוי ברמת הכאב במהלך תקופה של 5 שנים בקרב כלל המשתתפים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין מדדים של תזונה בריאה ובין כאב שאינו על רקע סרטן בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 14 מחקרי חתך ו-6 מחקרי אורך בהם הוערכו מדדים שונים של תזונה בריאה, כגון היענות לדיאטה ים-תיכונית או הפוטנציאל הדלקתי של התזונה. המחקרים היו הטרוגניים מבחינת אופן מדידת הכאב וסוג הכאב וכן מבחינת מערך המחקר והניתוח הסטטיסטי.
מבין כלל המחקרים, קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של עיסוי על רמת הכאב לאחר ניתוח.
נבדקו 33 מחקרים בהם 3,243 מטופלים הסובלים מכאב לאחר ניתוח, מתוכם 30 מחקרים שנערכו בקרב מבוגרים ו-3 מחקרים שנערכו בקרב ילדים. במחקרים אלה ההתערבות כללה עיסוי שבוצע בעיקר על ידי מעסים או פיזיותרפיסטים, וכן על ידי אחיות, בני זוג או באמצעות שימוש במכשיר עיסוי. משך כל עיסוי נע בין 5 ל-30 דקות ומספר העיסויים הכולל נע בין 1 ל-20.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף PEA על מדדי כאב בקרב משתתפים בריאים. הרכיב PEA (Palmitoylethanolamide) הינו אנדוקנבינואיד המיוצר בגוף באופן טבעי ונמצא בעל פעילות נוגדת דלקת, משככת כאב ומגינה עצבית.
במחקר נכללו 14 משתתפים בריאים אשר נטלו בסדר אקראי תוסף PEA או פלסבו במינון 400 מ"ג 3 פעמים ביום, כל אחד למשך 4 שבועות עם הפרדה של 8 שבועות בין התנאים.
בסיום ההתערבות החוקרים קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין הרכב חיידקי המעי, מגדר ותחושת כאב בקרב מבוגרים בריאים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בהשוואה לגברים, כאב שכיח יותר בקרב נשים, כאשר למרות שקיימים הבדלים ברגישות הפיזיולוגית לכאב המנגנונים אינם לגמרי ידועים. מעבר לכך, לחיידקי המעי עשויה להיות השפעה על פעילות מערכת העצבים, כולל מסלולים הקשורים בכאב. לפיכך, משוער כי להרכב חיידקי המעי השפעה על סף הכאב, וכי מגדר, מחזור חודשי ושימוש באמצעי מניעה הורמונליים עשויים להסביר הבדלים בתפיסת הכאב.
במחקר נכללו 31 גברים ונשים בריאים ללא שמנות. במסגרת המחקר הגברים נבדקו פעם אחת והנשים נבדקו בשלושה מועדים במהלך המחזור החודשי. בכל בדיקה נמדדה תגובת הכאב לגירוי סטנדרטי וכן רמת הקורטיזול, סמנים דלקתיים וחיסוניים, הרכב חיידקי המעי והרמה של חומצות שומן קצרות שרשרת.
נמצא כי קרא עוד.
רכיבים צמחיים לשיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של אפיקטכינים המצויים בקקאו על מדדים קרדיו-מטבוליים.
בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם נבדקו בעיקר משתתפים בריאים או משתתפים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים שונים. במחקרים אלה ניתנו תוספי אפיקטכינים בנטילה חד פעמית - במינון של 0.1 עד 2 מ"ג לק"ג משקל גוף או במינון 100 או 200 מ"ג, או בנטילה יומית - במינון של 25 מ"ג ליום למשך שבועיים או 100 מ"ג ליום למשך 4 שבועות.
בכל המחקרים נבדקה ההשפעה על תפקוד כלי הדם, מדדי הגלוקוז והשומנים, מדדים של דלקת ועקה חמצונית, תיאבון ומשקל גוף.
ממחקרים אלו עולה כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על מדדים אנתרופומטריים וקרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות.
בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי זעפרן מסוגים שונים ובמינונים שונים, לרוב בצורת טבליות או כמוסות. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצאה קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף שום (Allium sativum) בקרב משתתפים עם תסמונת מטבולית.
במחקר נכללו 90 משתתפים מעל גיל 18 עם אבחנה של תסמונת מטבולית. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה אבקת שום במינון 1,600 מ"ג ליום, או לקבוצת הפלסבו, למשך 3 חודשים. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו הנחיות לצריכה של תזונה בריאה.
מדדי המטרה העיקריים היו זמן המעבר במעי, LAP (lipid accumulation product) שהינו מדד להצטברות שומן עפ"י היקף המותניים ורמת הטריגליצרידים, ומדדי סיכון קרדיו-מטבוליים וקרדיווסקולריים.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, קרא עוד.
טיפול חיצוני באפְטות חוזרות
להלן שני מחקרים העוסקים בשימוש בכורכומין לטיפול באפטות חוזרות.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו בוצעה השוואה בין שני מוצרי כורכומין לטיפול באפטות חוזרות.
במחקר נכללו 48 משתתפים אשר חולקו אקראית לשימוש חיצוני באחד משני מוצרי כורכומין:
כל המשתתפים התבקשו למרוח את הג'ל 3 פעמים ביום במשך שבוע.
רמת הכאב וגודל האפטות נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 4 ו-7 ימים.
בתחילת המחקר קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערכה היעילות של שימוש חיצוני במוצרי כורכומין לטיפול באפטות חוזרות.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 439 משתתפים בגיל 15 עד 65. ב-5 מהמחקרים נעשה שימוש בג'ל כורכומין בריכוז 1-2%, ובמחקרים האחרים נעשה שימוש במשחה, אבקה או תמיסה. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול תרופתי (triamcinolone), גליצרין, פלסבו או דבש. משך ההתערבות נע בין 3 ל-14 יום.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הבטיחות והיעילות של טיפולים חיצוניים שונים באפטות חוזרות, כולל טיפולים טבעיים וטיפולים תרופתיים.
נכללו 72 מחקרים בהם 5,272 משתתפים אשר בחנו את ההשפעה של 29 טיפולים שונים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
