תוספי תזונה לגִיל המעבר | תזונה ו- ADִHD | תזונה וכבד שוּמני | וִיטמין D
תוספי תזונה לנשים בגיל המעבר:
תוסף סויה וחסה להקלה על תסמיני גיל המעבר,
ההשפעה של ויטמין E,
אומגה 3 לשיפור התפקוד הרגשי והקוגניטיבי,
פיטוסטרוֹלים ופיטוסטנולים לשיפור פרופיל השומנים,
וההשפעה של חלבון מי גבינה ואימוני התנגדות.
הקשר בין תזונה ו-ADHD:
ההשפעה של דיאטת אלימינציה,
הקשר בין תזונה ו-ADHD בקרב ילדים,
איכות התזונה וחומרת התסמינים,
והתפקיד של דפוס התזונה הכללי.
תזונה והסיכון לכבד שומני:
הקשר בין צריכת בשר וכבד שומני,
תזונה עשירה בפיטוכימיקלים וכבד שומני,
הקשר בין שומן רב בלתי רווי וכבד שומני,
ומאפייני התזונה של מטופלים עם כבד שומני.
ונסיים השבוע עם מקבץ ויטמין D,
ודווקא חוסר השפעה מהותית על מניעת זיהומים בדרכי הנשימה, ועל טיפול באסתמה.
תוספים לנשים בגִיל המעבר
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בקוריאה נבדקה היעילות של תוסף טבעי המבוסס על סויה וחסה להקלה על תסמיני גיל המעבר.
התוסף הופק מפולי סויה וחסה שעברו טחינה והתססה בתנאים מבוקרים ביחס של 8 ל-2. החוקרים מסבירים כי סויה נמצאה יעילה להקלה על תסמיני גיל המעבר, לחסה ישנה השפעה נוגדת סוכרת ונוגדת דלקת ותרומה לשיפור איכות השינה, ובתהליך ההתססה נוצרים מטבוליטים של nitric oxide אשר מגבירים את היעילות של הרכיבים הפעילים.
במחקר נכללו 40 נשים עם ציון גבוה מ-15 במדד להערכת תסמיני גיל המעבר (Kupperman index). המשתתפות חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו 4 פעמים ביום במשך 4 שבועות.
בסיום התקופה נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בציון חומרת התסמינים, ללא שינוי מובהק בקבוצת הפלסבו. ספציפית, בקבוצת התוסף הציון ירד מ-27.16 ל-19.68 לעומת ירידה מ-26.45 ל-25.4 בקבוצת הפלסבו.
בשתי הקבוצות לא נמצאו שינויים משמעותיים במדדים האנתרופומטריים או בפרופיל השומנים.
החוקרים מסכמים כי תוסף טבעי המבוסס על סויה וחסה שעברו התססה תרם להקלה על תסמיני גיל המעבר ללא השפעות שליליות.
המחקר מומן על ידי מענק בלתי תלוי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Han AL, Lee HK, Chon HS, Pae HO, Kim MS, Shin YI, Kim S. Evaluation of the Effectiveness of Fermented Soybean-Lettuce Powder for Improving Menopausal Symptoms. Nutrients. 2022 Jul 13;14(14):2878. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35889834/
בסקירה שיטתית הוערכה היעילות של תוספי ויטמין E לטיפול בתסמיני גיל המעבר.
במסגרת הסקירה נכללו 16 מחקרים אשר סווגו לשלוש קטגוריות:
באופן כללי החוקרים מציינים כי ישנו קושי להעריך את היעילות של ויטמין E בשל הטרוגניות גדולה בין המחקרים. הם מראים כי הטיפול באטרופיה נרתיקית בעזרת אסטרוגן היה יעיל יותר בהשוואה לויטמין E, אולם ניכר יתרון לשילוב של שניהם כך שהוספת ויטמין E עשויה להגביר את היעילות של הטיפול ההורמונלי ולהפחית את ההשפעות השליליות שלו על ידי הפחתת המינון הנדרש.
עוד מציינים החוקרים כי למרות שלא נבדק באף אחד מהמחקרים, לשילוב של חומצה היאלורונית וויטמין E עשוי להיות יתרון על פני חומצה היאלורונית בלבד. מעבר לכך, ויטמין E בלבד נמצא בעל השפעה מיטיבה גם על תסמינים נפשיים, כאשר שילוב עם תרופות נוגדות דיכאון עשוי להפחית תסמינים נפשיים ווזומוטוריים בגיל המעבר.
החוקרים מסכמים כי לויטמין E עשויה להיות השפעה מיטיבה על תסמיני גיל המעבר כגון גלי חום, שינויים בכלי הדם, בפרופיל השומנים ובבריאות הנרתיק. למרות שלאסטרוגן יעילות קלינית טובה יותר, עשוי להיות יתרון לשילוב שלהם או לשימוש בויטמין E בלבד לנשים עם התווית נגד לטיפול הורמונלי.
Feduniw S, Korczyńska L, Górski K, Zgliczyńska M, Bączkowska M, Byrczak M, Kociuba J, Ali M, Ciebiera M. The Effect of Vitamin E Supplementation in Postmenopausal Women-A Systematic Review. Nutrients. 2022 Dec 29;15(1):160.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36615817/
בסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס להשפעה של תוספי אומגה 3 על חרדה, דיכאון וקוגניציה בתקופת גיל המעבר.
בסקירה נכללו 17 מחקרים, מהם 11 מחקרים שנערכו בקרב בני אדם (תצפיתיים או התערבותיים) ו-6 מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים. ב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה על מדדי דיכאון וחרדה, ב-10 מחקרים נבדקה ההשפעה על דיכאון בלבד וב-3 מחקרים נבדקה ההשפעה על התפקוד הקוגניטיבי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי פיטוסטרוֹלים ופיטוסטנולים על פרופיל השומנים בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בסקירה נכללו 6 מחקרים בהם נשים לאחר גיל המעבר בגיל ממוצע של 52 ל-57. המשתתפות היו בריאות או עם שמנות, יתר כולסטרול או מחלת לב כלילית. ההתערבות כללה מתן תוספי פיטוסטרוֹלים/פיטוסטנולים במינון שנע בין 24 מ"ג ליום ועד 3 גרם ליום. משך ההתערבות נע בין 4 שבועות ל-12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של חלבון מי גבינה בלבד או בשילוב אימוני התנגדות בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במסגרת הסקירה הוערכה ההשפעה על הרכב הגוף, כוח, יכולת התפקוד והצריכה התזונתית.
בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם 776 נשים בגיל ממוצע שנע בין 57 ל-74 ו-BMI ממוצע שנע בין 22 ל-28. מבין המחקרים, ב-11 מחקרים נבדקה ההשפעה של חלבון מי גבינה בשילוב אימוני התנגדות וב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של חלבון מי גבינה בלבד. משך ההתערבות נע בין 10 ל-72 שבועות. האימון הגופני בוצע 2-3 פעמים בשבוע ותוסף החלבון ניתן במינון יומי של 20-40 גרם.
במחקרים שכללו אימוני התנגדות נמצא כי קרא עוד.
הקשר בין תזונה ו- ADִHD
במחקר המבוסס על מחקר קליני, נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטת אלימינציה בקרב ילדים עם ADHD. החוקרים מסבירים כי כבר לפני כמאה שנה זוהה כי מזונות מסוימים קשורים בהחמרה של תסמינים המאפיינים ADHD, וכיום ההערכה היא שכ-60% מהמטופלים עשויים לחוות שיפור של לפחות 40% בחומרת התסמינים בעקבות דיאטת אלימינציה.
במחקר זה הוערכו תסמיני ADHD כ-3.5 שנים לאחר צריכה של דיאטת אלימינציה בת 4 שבועות בקרב ילדים בגיל 7 עד 14 עם ADHD. הדיאטה כללה צריכה של מזונות עם פוטנציאל אלרגני נמוך, כאשר לאחר 4 שבועות הוחזרו בהדרגה המזונות השונים בתהליך של זיהוי מזונות הגורמים להחמרה של התסמינים. כל 3-4 ימים הוחזרה קבוצת מזון בסדר הבא: מוצרי חלב, מזון ספציפי מועדף, ביצים, מוצרי דגנים, דגים, בשר ירקות, פירות, אגוזים ומזונות נוספים.
בשלב ההתערבות השתתפו 28 ילדים, מהם בקרב 17 ילדים קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין התזונה ו-ADHD בקרב ילדים בגיל בית ספר.
במסגרת המחקר נכללו נתונים שנאספו בשנת 2006 בקרב ילדים בכיתה א' ובשנת 2008 בקרב ילדים בכיתה ג', כאשר סה"כ נכללו 1,733 ילדים להם נאספו נתונים מלאים בשני המעקבים.
אבחנה של ADHD בוצעה באמצעות שאלון (DuPaul’s rating scale) עם ציונים בסקאלה של 0-54, כאשר ציון גבוה מ-19 מעיד על הימצאות של ADHD מסוגים שונים (הפרעת קשב, היפראקטיביות או שילוב של שניהם).
הילדים סווגו לארבע קבוצות:
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין איכות התזונה ובין תסמיני ADHD והפרעה בוויסות הרגשי בקרב ילדים. המחקר מבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר במסגרתו נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמינים ומינרלים בקרב ילדים בגיל 6 עד 12 עם אבחנה של ADHD.
סה"כ נכללו במחקר 134 ילדים שמילאו שאלוני תזונה, כאשר לכל משתתף חושב ציון של איכות התזונה באמצעות המדד HEI-2015 המותאם להמלצות התזונתיות לאוכלוסייה בארה"ב ומחושב בהתאם לצריכה של 13 קטגוריות או קבוצות מזון עם ציון כולל של 0 עד 100.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מציגים החוקרים את העדויות בהתייחס לקשר בין דפוס התזונה ו-ADHD ובהתייחס להשפעה הקלינית של התערבויות תזונתיות.
במסגרת הסקירה הם מסבירים את החשיבות של דפוס התזונה הכולל על פני רכיבים או מזונות ספציפיים. הממצאים לגבי דפוס התזונה אינם עקביים, שכן מחקרים מסוימים מראים כי דפוס תזונה בריא עשוי לתרום להפחתת הסיכון ל-ADHD, בעוד שבמחקרים אחרים לא נמצאו קשרים מובהקים. באופן כללי החוקרים מציינים כי ניכר שלדפוס התזונה תפקיד ב-ADHD כך שדפוסים המבוססים על ג'אנק פוד, מזון מעובד, חטיפים, מתוקים ותזונה מערבית קשורים בהתפתחות של ADHD לעומת דפוסים של תזונה בריאה, כגון הדיאטה הים תיכונית.
בהמשך מוצגות העדויות לגבי רכיבי מזון ספציפיים, כאשר מזונות מתוקים, מטוגנים ומלוחים נמצאו קשורים בהתפתחות של ADHD. למרות שהקשר בין צריכת סוכר ו-ADHD נותר שנוי במחלוקת, החוקרים מציינים כי קרא עוד.
תזונה והסיכון לכבד שוּמני
במחקר עוקבה שנערך בישראל נבדק הקשר בין צריכת בשר ובין מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). קשר זה הודגם במחקרי חתך קודמים, אולם העדויות ממחקרים פרוספקטיביים הינן מוגבלות ובמחקרים הקיימים לא נבדקה רמת הפיברוזיס בכבד.
במחקר נכללו 316 משתתפים בגיל 40 עד 70 אשר מילאו שאלוני תזונה ובדיקות של הצטברות השומן בכבד ורמת הפיברוזיס. משך המעקב היה 5 שנים לפחות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר מקרה-ביקורת שנערך באיראן נבדק הקשר בין כמות הפיטוכימיקלים בתזונה ובין מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 250 מבוגרים עם כבד שומני וקבוצת השוואה של 450 משתתפים בריאים. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון של כמות הפיטוכימיקלים בתזונה על פי המדד DPI (Dietary phytochemical index).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי שנערך בפינלנד נבדק הקשר בין ריכוז אומגה 6 ואומגה 3 בדם ובין מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
כחלק ממחקר עוקבה גדול העוסק בגורמי סיכון למחלות לב, במחקר הנוכחי בוצע ניתוח חתך של נתונים שנאספו בשנים 1984-1989 (1,533 גברים) ובשנים 1998-2001 (674 גברים ו-870 נשים), וכן ניתוח אורך של נתונים שנאספו בשנים 1991-1993 (520 גברים) ובשנים 2005-2008 (301 גברים ו-466 נשים).
בניתוח חתך נמצא כי ריכוז גבוה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 היה קשור בסיכוי נמוך יותר להצטברות שומן בכבד.
בניתוח אורך נמצא קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדקו מאפייני התזונה של מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר נכללו 37 מטופלים עם אבחנה של NAFLD באמצעות ביופסיה, וכן קבוצת השוואה של 5,074 משתתפים להם קיימים נתונים קליניים ותזונתיים.
כל אחד מהמטופלים התבקש לדווח על כלל התזונה שלו במהלך 7 ימים רצופים באמצעות שאלונים וצילום של הארוחות. החוקרים ניתחו את הצריכה התזונתית של המטופלים בהתייחס לשלושה מאפיינים: רמת הפיברוזיס (ראשוני או מתקדם), מגדר ו-BMI (נמוך או גבוה).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
וִיטמין D למחלות נשימה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה המניעתית והטיפולית של ויטמין D בהתייחס לזיהומים בדרכי הנשימה.
בסקירה נכללו 65 מחקרים בהם 50,554 משתתפים, מהם 30 מחקרים נערכו בקרב תינוקות וילדים, 28 מחקרים נערכו בקרב מבוגרים, 6 מחקרים נערכו בקרב קשישים ומחקר אחד נערך בקרב נשים בהריון. במחקרים אלה ניתנו תוספי ויטמין D באופן יומי, תקופתי או חד פעמי במינון שווה ערך יומי שנע בין 143 ל-10,000 יחב"ל. קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו (59 מחקרים), טיפול סטנדרטי או העדר התערבות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
להלן שתי מטה-אנליזות העוסקות ביעילות של ויטמין D לטיפול באסתמה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על המדדים הקליניים בקרב מבוגרים וילדים עם אסתמה.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם 1,349 משתתפים, מהם 6 מחקרים נערכו בקרב מבוגרים ו-4 מחקרים נערכו בקרב ילדים. כל המשתתפים קיבלו את הטיפול הרפואי הסטנדרטי ובנוסף המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו ויטמין D במינונים שונים באופן יומי או תקופתי, לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תיסוף ויטמין D לטיפול באסתמה בקרב ילדים.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 738 ילדים עד גיל 18. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של ויטמין D במינונים שונים בהשוואה לפלסבו. משך ההתערבות נע בין 6 ל-48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
