רכיבים צמחיים לשיפור מדדים מטבוליים | תוספי תזונה ופוֹריות | גורמים תזונתיים והסיכון לשברים
רכיבים צמחיים לשיפור מדדים מטבוליים:
ההשפעה המיטיבה של זעפרן,
ירקות מצליבים ורמת הכולסטרול,
אובליפיחה לשיפור פרופיל השומנים,
מיץ דובדבנים חמוצים לשיפור רמת הגלוקוז בצום,
וכורכום למטופלים עם דלקת כרונית.
תוספי תזונה ופוריות:
הקשר בין ויטמין D והסיכון להפלה,
קו-אנזים Q10 ומלטונין לטיפול בבעיות פוריות בקרב גברים,
פרוביוטיקה לזוגות העוברים טיפולי פוריות,
הקשר בין תוספי תזונה וזמן עד לכניסה להריון,
אומגה 3 לנשים העוברות טיפולי פוריות,
והקשר בין התזונה ופוריות האישה.
גורמים תזונתיים והסיכון לשברים:
ויטמין D והסיכון לשברים ולשבריריות,
תזונה והסיכון לשבר בירך,
והקשר בין תזונה חומצית ורזברטרול ובין הסיכון לשבר בירך.
רכיבים צמחיים לשיפור מדדים מטבוליים
בסקירה של סקירות שיטתיות הוערכה ההשפעה של תוספי זעפרן (Crocus sativus) על מדדים גליקמיים ועל פרופיל השומנים.
בסקירה נכללו 8 סקירות שיטתיות המבוססות על מחקרים קליניים בהן נכללו משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל סוכרת, תסמונת מטבולית, הפרעות בתפקוד המיני, סכיזופרניה ומחלת לב כלילית. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של זעפרן במינון 15 עד 1,000 מ"ג ליום או של הרכיב הפעיל קרוצין במינון 5 עד 200 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 1 ל-12 שבועות.
ב-7 מהסקירות נבדקה ההשפעה על מדדים גליקמיים וב-6 מהסקירות נבדקה ההשפעה על פרופיל השומנים.
נמצא כי ב-3 סקירות הייתה לזעפרן השפעה מיטיבה על רמת הגלוקוז בצום, ובסקירה אחת נמצאה השפעה מיטיבה על רמת ההמוגלובין המסוכרר ועל רמת האינסולין בצום.
בהתייחס לפרופיל השומנים, ב-3 סקירות נמצאה השפעה מיטיבה על רמת הכולסטרול הכללי, על רמת הטריגליצרידים ב-2 סקירות ועל רמת ה-LDL וה-HDL בסקירה אחת.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על התועלת של תוספי זעפרן בשיפור המדדים הגליקמיים ופרופיל השומנים, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
Sadigi B, Yarani R, Mirghafourvand M, Travica N, Yousefi Z, Shakouri SK, Ostadrahimi A, Mobasseri M, Pociot F, Sanaie S, Araj-Khodaei M. The effect of saffron supplementation on glycemic parameters: An overview of systematic reviews. Phytother Res. 2022 Sep;36(9):3444-3458. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35778993/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ירקות מצליבים על מדדים גליקמיים ועל פרופיל השומנים.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם 548 משתתפים, מהם 4 מחקרים שנערכו באירופה ו-5 מחקרים שנערכו באסיה. המשתתפים במחקרים אלה היו בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון יתר לחץ דם, סוכרת או טרום סוכרת, יתר כולסטרול בדם, עודף משקל וכבד שומני.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות, כולל נבטי ברוקולי, שילוב ברוקולי וכרוב, לפת ושמן זרעי קמלינה, אשר ניתנו כירק טרי, אבקה או מיצוי. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת ברמת הכולסטרול הכללי ללא השפעה מובהקת על מדדי השומנים האחרים או על רמת הגלוקוז בצום ועל רמת ההמוגלובין המסוכרר.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף המבוסס על ירקות מצליבים תרמה לירידה ברמת הכולסטרול הכללי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
Darand M, Alizadeh S, Mansourian M. The effect of Brassica vegetables on blood glucose levels and lipid profiles in adults. A systematic review and meta-analysis. Phytother Res. 2022 May;36(5):1914-1929.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35412701/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של אובליפיחה (Hippophae rhamnoides) על גורמים הקשורים בתסמונת המטבולית.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,167 משתתפים בריאים או עם סוכרת סוג 2, כבד שומני, יתר שומנים בדם או מחלת כליות כרונית. ההתערבות כללה נטילת אובליפיחה כשמן בכמוסות או בנוזל או כפרי.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מיץ דובדבנים חמוצים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
בסקירה נכללו 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 23 ל-69 עם BMI ממוצע שנע בין 24 ל-34. במחקרים אלה המשתתפים צרכו מיץ דובדבנים חמוצים במינון 130 עד 490 מ"ל ליום למשך 1 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בניתוח המבוסס על נתונים משני מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של כורכום (Curcuma longa) על רמת הגלוקוז בצום בקרב משתתפים עם דלקת כרונית.
החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים קודמים בהם נכללו 180 משתתפים בגיל 50-69 עם עודף משקל. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת תוסף כורכום פעם ביום למשך 12 שבועות. התוסף ניתן במינון 0.90 או 0.97 גרם ליום בצורת כמוסות המופקות ממיצוי כורכום במים חמים.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה על רמת ה-CRP ורמת הגלוקוז בצום, כאשר בניתוח זה נבדק ההבדל בין משתתפים עם רמת CRP בסיסית נמוכה לעומת גבוהה (מעל או מתחת לרמה של 0.098 מ"ג/דצ"ל).
נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה ופוֹריות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין ויטמין D והסיכון להפלות.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם 7,663 נשים, מהם 4 מחקרים אקראיים מבוקרים (666 נשים) ו-6 מחקרים תצפיתיים (6,997 נשים).
במחקרים התצפיתיים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים הוערכה היעילות של קו-אנזים Q10 ומלטונין לטיפול בבעיות פוריות בקרב גברים. החוקרים מסבירים כי גורמים הקשורים באורח החיים ובסביבה עלולים לפגוע בפוריות כתוצאה מהגברת העקה החמצונית ולכן עשויה להיות השפעה מיטיבה לשימוש בנוגדי חמצון.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס להשפעה של קו-אנזים Q10 כטיפול יחיד או כטיפול משולב עם רכיבים נוספים, כגון ל-קרניטין, ויטמין C, ויטמין E, אבץ ועוד, וכן בהתייחס לתפקיד ולהשפעה של מלטונין.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על הרכב בחיידקים במערכת המין והשתן בקרב זוגות עם בעיות פוריות והפרעה במאזן החיידקים (דיסביוזיס). ברקע למחקר מוצגים ממצאים המראים כי קיים קשר בין אי-פריון ממקור שאינו ידוע ודיסביוזיס וכתוצאה מכך שיעור הריונות ולידות נמוך יותר בקרב זוגות העוברים טיפולי פוריות. מחקרים פרה-קליניים הדגימו השפעה אנטי-מיקרוביאלית לחיידק הפרוביוטי Ligilactobacillus salivarius כנגד פתוגנים המצויים במערכת המיון והשתן ולכן מוצע כי עשויה להיות לו תרומה גם לשיפור מדדים של פוריות.
במחקר נכללו 17 זוגות עם אי-פריון לא מוסבר אשר עוברים טיפולי פוריות. כל המשתתפים הוגדרו עם דיסביוזיס בתחילת המחקר.
שני בני הזוג נטלו תוסף Ligilactobacillus salivarius, פעם ב-12 שעות לנשים ופעם ב-24 שעות לגברים, למשך 6 חודשים. במהלך המחקר הוערך השינוי בפרופיל החיידקי והחיסוני של המשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בסינגפור נבדק הקשר בין השימוש בתוספי תזונה ופוריות, אשר הוערכה באמצעות הזמן עד לכניסה להריון.
במחקר נכללו 908 נשים בגיל 18 עד 45 אשר ניסו להיכנס להריון. בתחילת המחקר המשתתפות התבקשו לדווח על שימוש בתוספי תזונה בשלושת החודשים האחרונים ובנוסף נלקחו בדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של צריכת אומגה 3 לשיפור איכות הביציות והעובר בקרב נשים העוברות טיפולי פוריות.
בסקירה נכללו 5 מחקרים, מהם 3 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2 מחקרים תצפיתיים. המחקרים המבוקרים כללו התערבויות שונות בהן ניתן למשתתפות תוסף אומגה 3 במינון 500 עד 2,000 מ"ג ליום.
בכל המחקרים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים התערבותיים ותצפיתיים לגבי ההשפעה של הרכב התזונה על פוריות האישה ועל התוצאות של טיפולי פוריות, בדגש על פחמימות, חלבונים ושומנים.
במסגרת הסקירה מפורטים מגוון ממצאים לגבי ההשפעה של פחמימות, כולל האינדקס הגליקמי, כמות הפחמימות בתזונה ומזונות ספציפיים כגון משקאות ממותקים, סיבים מסיסים ודגנים מלאים. בהמשך מפורטים הממצאים העוסקים בחלבונים, כולל התייחסות למקור החלבון ולכמות החלבון בתזונה וכן למזונות ספציפיים כגון מוצרי חלב, דגים ובשר וסויה. בהקשר לשומנים, מוצגים הממצאים העוסקים בעיקר בחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 ואומגה 6, כולל ממצאים ממחקרים פרה-קליניים.
באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד.
גורמים תזונתיים והסיכון לשברים
להלן שני מחקרים אקראיים מבוקרים אשר העריכו את היעילות של ויטמין D למניעת שברים ושבריריות.
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר שעסק ביעילות של ויטמין D ואומגה 3 למניעת סרטן ותחלואה קרדיווסקולרית (VITAL), בניתוח זה נבדק האם נטילת ויטמין D עשויה להיות יעילה להפחתת הסיכון לשברים.
במחקר המקורי נכללו גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 55 אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות:
בניתוח זה נכללו הנתונים של 25,871 משתתפים, כאשר במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.3 שנים תועדו 1,991 מקרים של שבר בקרב 1,551 מהמשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדק האם נטילת תוסף ויטמין D עשויה לתרום להפחתת הסיכון לשבריריות בקרב קשישים.
במחקר נכללו 688 משתתפים מעל גיל 70 עם רמה נמוכה של ויטמין D (10-29 ננוגרם/מ"ל) אשר מוגדרים בסיכון מוגבר לנפילות.
המחקר נערך בשני שלבים. בשלב הראשון, הוערך מהו המינון המיטבי והמשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף ויטמין D במינונים שונים: 200 יחב"ל ליום בקבוצת הביקורת או מינון גבוה של 1,000, 2,000 או 4,000 יחב"ל ליום. במהלך המחקר, בהתאם למודל סטטיסטי תגובתי, נקבע כי מינון של 1,000 יחב"ל ליום הינו המינון המיטבי (שיעור הנפילות הנמוך ביותר) וכל המשתתפים שאינם בקבוצת הביקורת קיבלו מינון זה. משך המעקב הכולל היה 24 חודשים.
שבריריות הוגדרה כהימצאות של לפחות שלושה מהתנאים הבאים: BMI נמוך או ירידה של למעלה מ-5% מהמשקל, דיווח על עייפות או חולשה, תנועה איטית, רמת פעילות גופנית נמוכה וחולשה של השריר.
מבין כלל המשתתפים 30% לא סבלו משבריריות, 59% סבלו מטרום-שבריריות (הימצאות של שני תנאים) ו-11% סבלו משבריריות.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין התזונה ובין הסיכון לשבר בירך בקרב נשים, תוך התייחסות להשפעה של BMI על קשר זה.
במחקר נכללו נשים בגיל 35 עד 69 אשר גויסו למחקר בשנים 1995-1998 ומילאו שאלוני תזונה בתחילת תקופת המעקב. נתונים על מקרים של שבר בירך נאספו מהרשומות הרפואיות עד לשנת 2019.
במחקר נכללו הנתונים של 26,318 נשים, כאשר במהלך תקופת מעקב חציונית של 22.3 שנים תועדו 822 מקרים של שבר בירך.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
להלן שני מאמרים המציגים את הממצאים ממחקר מקרה-ביקורת שנערך בסין בו נבדק הקשר בין גורמים תזונתיים ובין הסיכון לשבר בירך בקרב קשישים.
במחקר נכללו 1,070 צמדי משתתפים בני 71 בממוצע עם ובלי שבר בירך, כל צמד משתתפים בעל מאפיינים דומים של גיל, מין ועיר מגורים.
במאמר הראשון נבדק הקשר בין עומס החומציות של התזונה ובין הסיכון לשבר בירך. החוקרים מסבירים כי התזונה המערבית מאופיינת בצריכה גבוהה של חלבון מהחי ובצריכה נמוכה של פירות וירקות, תזונה אשר עלולה להעלות את רמת החומציות ובכך לפגוע בבריאות העצם.
עומס החומציות של התוזנה נקבע באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בהתבסס על חישוב של שני מדדים: העומס הצפוי על הכליות (PRAL) וייצור החומצה האנדוגני (NEAP).
נמצא כי קרא עוד.
במאמר השני נבדק הקשר בין צריכת רזברטרול בתזונה ובין הסיכון לשבר בירך. מוצע כי לרזברטרול עשויה להיות השפעה מיטיבה על בריאות העצם בשל פעילותו האסטרוגנית, נוגדת הדלקת, נוגדת החמצון והמעודדת שגשוג תאים.
צריכת רזברטרול הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
