גורמי סיכון לדמנְציה ואלְצהיימר | הטיפול הטבעי ביתר לַחץ דם | תוספי תזונה לטיפול בפְצעים וכוויוֹת
גורמי סיכון להתפתחות דמנציה ואלצהיימר:
הפרעות שינה כגורם סיכון להתפתחות אלצהיימר,
הקשר בין יתר לחץ דם, סוכרת ודמנציה,
תוספי שמן דגים והסיכון להתפתחות דמנציה,
כיצד התזונה וחיידקי המעי עלולים להגביר הידרדרות קוגניטיבית?
וצריכת תות שדה והתפתחות אלצהיימר.
הטיפול הטבעי ביתר לחץ דם:
אורח חיים בריא לאיזון לחץ הדם,
ההשפעה של אומגה 3 על לחץ הדם,
פרה-ביוטיקה להורדת לחץ הדם,
ההשפעה של סידן וויטמין D על לחץ הדם לאחר גיל המעבר,
ול-ציטרולין לנשים לאחר גיל המעבר עם יתר לחץ דם.
תוספי תזונה לטיפול בפצעים וכוויות:
פרוביוטיקה לטיפול בחתך חיץ,
תיסוף תזונתי לאחר ניתוח בעמוד השדרה המותני,
תיסוף תזונתי לשיפור החלמה מפציעות,
ואומגה 3 וקולגן למטופלים הסובלים מכוויות.
גורמי סיכון להתפתחות דמנְציה ואלְצהיימר
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין שינה ובין סמנים של אלצהיימר בקרב מבוגרים ללא הפרעה קוגניטיבית. החוקרים מסבירים כי ידוע שחולי אלצהיימר מאופיינים בהפרעות שינה, כאשר יש פגיעה באיכות השינה כבר מהשלב הטרום-קליני של המחלה, אולם לא ידוע האם הפרעות שינה מגבירות את הסיכון להתפתחות המחלה.
השערת החוקרים היא כי הפרעות שינה קשורות בסמנים ביולוגיים של אלצהיימר ומנבאות התפתחות פתולוגיות מוחיות באוכלוסייה ללא תסמינים ברורים.
כחלק ממחקר עוקבה שנערך באירופה, במחקר נכללו 1,168 משתתפים מעל גיל 50 להם נאספו נתונים אודות סמנים ביולוגיים (כולל הצטברות סך חלבון טאו, חלבון טאו מזורחן ומשקעי עמילואיד בטא), תפקוד קוגניטיבי ואיכות השינה (מדד PSQI).
הקשר בין הסמנים הביולוגיים ובין מדדים של איכות השינה נבדק בניתוח חתך.
בנוסף, 332 מהמשתתפים נכללו בניתוח אורך שכלל מעקב של 1.5 שנים בממוצע בו נבדק כיצד מדדים של איכות השינה בבסיס קשורים בשינוי הסמנים הביולוגיים של אלצהיימר לאורך זמן.
מתוצאות ניתוח החתך עולה כי מדדי השינה, כולל איכות שינה נמוכה, משך שינה קצר (עד 7 שעות) ורמה גבוהה של הפרעות שינה, היו קשורים ברמה גבוהה יותר של סמנים ביולוגיים של אלצהיימר. בניתוח המעקב נמצא כי רמה גבוהה יותר של הפרעות שינה הייתה קשורה בהחמרת הסמנים הביולוגיים.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על קשר בין הפרעות שינה ובין רמה גבוהה יותר של פתולוגיות של מחלת אלצהיימר, כאשר ממצאי המעקב מחזקים את ההשערה שהפרעות שינה מהוות גורם סיכון להתפתחות אלצהיימר. ממצאים אלה מהווים בסיס לפיתוח אסטרטגיות מניעה הכוללות שיפור איכות השינה בשלבים המוקדמים של המחלה.
Blackman J, Stankeviciute L, Arenaza-Urquijo EM, Suárez-Calvet M, Sánchez-Benavides G, Vilor-Tejedor N, Iranzo A, Molinuevo JL, Gispert JD, Coulthard E, Grau-Rivera O; European Prevention of Alzheimer’s Disease (EPAD) Consortium. Cross-sectional and longitudinal association of sleep and Alzheimer biomarkers in cognitively unimpaired adults. Brain Commun. 2022 Nov 3;4(6):fcac257.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36337343/
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק האם יתר לחץ דם וסוכרת סוג 2 מהווים גורם סיכון להתפתחות דמנציה. החוקרים מסבירים כי בארה"ב ישנה שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם וסוכרת סוג 2 בקרב קבוצות מיעוטים בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה ולכן משוער כי גורמים אלה קשורים בשכיחות גבוהה יותר של דמנציה באותן קבוצות מיעוטים, כגון שחורים והיספאנים.
במסגרת מחקר עוקבה גדול שנערך באוכלוסייה הכללית בקרב משתתפים בגיל 40 עד 80 שגויסו למחקר בשנים 2018-2019 נכללו 125,637 משתתפים להם נאספו נתונים דמוגרפיים ובריאותיים מלאים.
בניתוח נמצא כי שיעור המשתתפים עם יתר לחץ דם (32.1%) וסוכרת סוג 2 (13.9%) היה דומה לשיעור הידוע באוכלוסייה האמריקאית (32% ו-10.5%, בהתאמה). עם זאת, שיעור הדמנציה היה 0.44% והיה נמוך משמעותית מהשיעור הידוע באוכלוסייה (5%).
נמצא כי בקרב משתתפים עם דמנציה, השיעור של יתר לחץ דם ושל סוכרת סוג 2 היה גבוה באופן משמעותי (81.6% ו-45.9%, בהתאמה). הגורמים שהיו קשורים במידה הרבה ביותר בדמנציה היו יתר לחץ דם, גיל וסוכרת סוג 2. בנוסף, נמצא קשר בין מוצא היספאני ובין דמנציה, ללא קשר מובהק עם קבוצות אוכלוסייה אחרות.
החוקרים מסבירים כי הקשר בין סוכרת סוג 2 ודמנציה ניתן להסבר באמצעות יתר לחץ דם שכן מעל 90% מחולי הסוכרת סוג 2 סבלו גם מיתר לחץ דם.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על יתר לחץ דם כגורם סיכון לדמנציה, ולכן אסטרטגיות לטיפול ביתר לחץ דם עשויות לתרום למניעת דמנציה.
Nagar SD, Pemu P, Qian J, Boerwinkle E, Cicek M, Clark CR, Cohn E, Gebo K, Loperena R, Mayo K, Mockrin S, Ohno-Machado L, Ramirez AH, Schully S, Able A, Green A, Zuchner S; SEEC Consortium; Jordan IK, Meller R. Investigation of hypertension and type 2 diabetes as risk factors for dementia in the All of Us cohort. Sci Rep. 2022 Nov 17;12(1):19797.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36396674/
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין השימוש בתוספי שמן דגים ובין הסיכון להתפתחות דמנציה בקרב קשישים מהאוכלוסייה הכללית.
במחקר נכללו 211,094 משתתפים מעל גיל 60 מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של דמנציה אשר גויסו למחקר בשנים 2006-2010. כל המשתתפים דיווחו על נטילת תוספי תזונה, כולל שמן דגים.
מבין כלל המשתתפים, בתחילת המעקב כ-40% מהם דיווחו על נטילה קבועה של תוספי שמן דגים.
בתקופת מעקב חציונית של 11.7 שנים תועדו 5,274 מקרי דמנציה, מהם 3,290 מקרים בקרב משתתפים שלא נטלו תוספי שמן דגים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בצרפת נבדק מהם המטבוליטים הקשורים בהידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי חיידקי המעי מייצרים מטבוליטים אשר דרך ציר המעי-מוח יכולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו קשישים מעל גיל 65 ללא אבחנה של דמנציה מהם נאספו דגימות דם בתחילת המחקר, והשינויים בתפקוד הקוגניטיבי הוערכו במהלך 12 שנים לאחר מכן.
מבין סה"כ 9,294 משתתפים, החוקרים ביצעו ניתוח מקרה-ביקורת בשני מדגמים, כאשר המקרים הוגדרו כמשתתפים עם ההידרדרות הקוגניטיבית הגדולה ביותר ואליהם הותאמה קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים של גיל, מין ורמת השכלה. במדגם הראשון נכללו 418 מקרים ובמדגם השני שנועד לתקף את הממצאים נכללו 420 מקרים.
בניתוח נבדק הקשר עם 72 מטבוליטים שונים המיוצרים על ידי חיידקי המעי, כאשר הממצא העיקרי היה קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין צריכת פירות יער והרכיב הפעיל פלרגונידין ובין פתולוגיות מוחיות הקשורות במחלת האלצהיימר. החוקרים מסבירים כי פלרגונידין הינו אנתוציאנידין בעל פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת שנמצא קשור בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר.
במחקר נכללו דגימות שנלקחו מ-575 מבוגרים שנפטרו בגיל ממוצע של 91 שנים להם קיימים נתונים תזונתיים. לצורך הניתוח חושבה הצריכה של פלרגונידין ביחס לסך הצריכה הקלורית וכן מספר המנות בשבוע של פירות יער.
בנוסף, נבדקו פתולוגיות באזורים שונים במוח ולכל משתתף חושב ציון של פתולוגיות מוחיות הקשורות במחלת האלצהיימר.
נמצא קרא עוד.
הטיפול הטבעי ביתר לַחץ דם
בסקירה שיטתית של ניירות עמדה בינלאומיים מוצגות ההמלצות לגבי טיפול שאינו תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, במטרה להדגיש את חוזק הראיות ואת הדמיון וההבדלים בין ההמלצות הקיימות.
שני סוקרים בלתי תלויים בחנו את הליך פיתוח ההנחיות, כך שבסקירה נכללו 10 ניירות עמדה שהוערכו כאיכותיים.
באופן כללי בניירות העמדה השונים מרבית ההמלצות היו קרא עוד.
להלן שתי מטה-אנליזות בהן נבדקה ההשפעה של אומגה 3 על לחץ הדם.
במטה-אנליזה הוערכה התרומה של תיסוף אומגה 3 לשיפור איזון לחץ הדם.
בניתוח נכללו 10 מטה-אנליזות של מחקרים מבוקרים שנערכו בין השנים 1989 ל-2021. במחקרים אלה נכללו משתתפים בגיל 34 עד 55 בממוצע, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כגון יתר לחץ דם, סוכרת סוג 2, כבד שומני ועוד. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של אומגה 3 במינון 2.2 עד 6 גרם ליום למשך 4 עד 29 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק הקשר מנה-תגובה בין צריכת אומגה 3 ובין לחץ הדם.
בניתוח נכללו 71 מחקרים בהם 4,973 משתתפים בגיל ממוצע של 22 עד 86. ב-56 מהמחקרים נכללו משתתפים ללא יתר לחץ דם וב-57 מהמחקרים נכללו משתתפים ללא יתר שומנים בדם.
ב-64 מהמחקרים נעשה שימוש בכמוסות שמן דגים או שמן מאצות ו-7 מחקרים כללו התערבות תזונתית המבוססת על צריכת דגים או מזונות מועשרים בשמן דגים.
ב-53 מחקרים נבדקה ההשפעה המשולבת של EPA ו-DHA במינון 0.2 עד 15 גרם ליום (ממוצע של 2.8 גרם ליום), כאשר ב-11 מחקרים נבדקה ההשפעה של DHA בלבד וב-6 מחקרים ההשפעה של EPA בלבד. קבוצת הביקורת קיבלה שמן זית או שמן צמחי אחר. משך ההתערבות הממוצע היה 10 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה היעילות של פרה-ביוטיקה לטיפול ביתר לחץ דם. החוקרים מסבירים כי סיבים תזונתיים אינם עוברים עיכול עד להגעתם למעי, שם חלקם עוברים התססה על ידי חיידקי המעי ונוצרות חומצות שומן קצרות שרשרת אשר נמצאו יעילות להורדת לחץ הדם במודלים פרה-קליניים.
במחקר נכללו 20 משתתפים עם יתר לחץ דם שאינם מקבלים טיפול לאיזון לחץ הדם. המשתתפים צרכו בסדר אקראי 40 גרם ליום תוסף סיבים פרה-ביוטי המופק מעמילן תירס או פלסבו, כל אחד למשך 3 שבועות, עם 3 שבועות הפרדה בין התנאים.
מדד המטרה העיקרי היה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, ובנוסף נבדק השינוי ברמת הציטוקינים, סמנים חיסוניים והרכב חיידקי המעי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוספי סידן וויטמין D על לחץ הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 98 נשים עם יתר לחץ דם אשר מקבלות טיפול תרופתי. המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה טבליות סידן וויטמין D מסוג Vana Flex®, טבליה אחת ליום המכילה 500 מ"ג סידן קרבונט ו-200 יחב"ל ויטמין D, או לקבוצת הפלסבו. משך ההתערבות היה 8 שבועות.
באופן כללי נמצאה קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ל-ציטרולין בקרב נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מיתר לחץ דם.
החוקרים מסבירים כי הזדקנות קשורה בירידה בזמינות של NO (nitric oxide) בשל ירידה ברמת ל-ארגינין, וכתוצאה מכך ישנה פגיעה בתפקוד כלי הדם דבר אשר מוביל לנוקשות של העורקים ולהתפתחות יתר לחץ דם. ל-ציטרולין משמשת לייצור של ל-ארגינין ושל NO ובכך עשויה לתרום לשיפור תפקוד כלי הדם ולאיזון לחץ הדם.
במחקר נכללו 25 נשים בגיל 50 עד 74 עם אורח חיים יושבני, עם או בלי יתר לחץ דם.
המשתתפות חולקו אקראית לנטילת תוסף ל-ציטרולין במינון 10 גרם ליום, או פלסבו, למשך 4 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה לטיפול בפְצעים וכוויוֹת
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על ההחלמה לאחר חתך חיץ (אפיזיוטומיה) בקרב נשים לאחר לידה ראשונה. החוקרים מסבירים כי פרוביוטיקה משפרת את הפעילות החיסונית ועשויה לתרום להאצת תהליך ההחלמה של פצעים באמצעות פעילות נוגדת דלקת באזור הפצע.
במחקר נכללו 74 נשים עם חתך חיץ של עד 5 ס"מ אשר חולקו אקראית לנטילת פרוביוטיקה או פלסבו למשך 14 יום החל מיום הלידה. תוסף הפרוביוטיקה הכיל 1.5 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus casei. ציון ההחלמה חושב על בסיס 5 מאפיינים: אדמומיות, בצקת, שטפי דם, הפרשות וסגירה של הפצע, לכל מאפיין ניתן ציון בין 0 ל-3 כך שציון גבוה יותר העיד על החלמה איטית יותר. בנוסף, המשתתפות התבקשו לדווח על רמת הכאב לפני השחרור, 5 ו-15 ימים לאחר הלידה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תיסוף תזונתי להפחתת סיבוכים הקשורים בהחלמת הפצע לאחר ניתוח בעמוד השדרה המותני. החוקרים מסבירים כי בקרב מטופלים העוברים ניתוח בעמוד השדרה המותני השכיחות של תת-תזונה הינה 5-50%, כאשר נמצא שתת-תזונה קשורה בשיעורים גבוהים של זיהומים במקום הניתוח, סיבוכים, אשפוז ממושך ותמותה.
במחקר נכללו 103 מטופלים בני 55 ומעלה אשר עברו ניתוח אלקטיבי בעמוד השדרה המותני. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת שייק חלבון פעמיים ביום החל מיום הניתוח ועד שבועיים לאחר השחרור מבית החולים, או לקבוצת הביקורת שהמשיכה עם התזונה הרגילה שלה. כל מנה של השייק הכילה 30 גרם חלבון, 150 קלוריות ו-1 גרם סוכר.
מדדי המטרה העיקריים כללו סיבוכים קלים בזמן האשפוז וסיבוכים הקשורים להחלמת הפצע במהלך 90 יום שלאחר הניתוח, ובנוסף נבדקה הגעה למיון במהלך 90 יום שלאחר הניתוח, אשפוז חוזר וניתוח חוזר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר מוצלב שנערך בארה"ב נבדקה ההשפעה של תיסוף תזונתי על סמנים של החלמת פצעים תחת מצב של סטרס בקרב מבוגרים בריאים. החוקרים מסבירים כי סטרס גופני ונפשי עלול להאט את תהליך ההחלמה בשל פגיעה בפעילות החיסונית, כאשר תיסוף תזונתי עשוי לתרום לשיפור התפקוד החיסוני.
במחקר נכללו 20 חיילים בני 20 בממוצע אשר עברו את שני תנאי הניסוי, עם שבועיים הפרדה בין התנאים.
בכל אחד מתנאי הניסוי החוקרים יצרו מצב של סטרס באמצעות הגבלת שינה (שעתיים שינה ב-24 שעות במהלך 3 ימים רצופים), כאשר ידוע שבמצב זה ישנה האטה בהתחדשות תאי העור. לאחר מכן נערך באופן מבוקר פצע בזרוע ונבדקו מדדים של החלמת העור.
בתנאי הראשון המשתתפים התבקשו לצרוך משקה פלסבו ובתנאי השני לצרוך משקה תזונתי שהכיל חלבון (1.5 גרם לק"ג משקל גוף), 20 גרם ל-ארגינין, 30 גרם ל-גלוטמין, 1 גרם אומגה 3, 24 מ"ג אבץ, 800 יחב"ל ויטמין D ו-400 מ"ג ויטמין C - ליום. המשתתפים צרכו את המשקה פעמיים ביום בשלב הגבלת השינה (ימים 1-3) ובשלב ההחלמה (ימים 4-8).
נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של תוספי תזונה למטופלים הסובלים מכוויות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת של מתן תוספי אומגה 3 למטופלים הסובלים מכוויות. החוקרים מסבירים כי אומגה 3 עשויה לסייע במיתון התגובה הדלקתית ולשפר את הפעילות החיסונית, אולם לא ידוע מהי ההשפעה הקלינית.
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 322 מטופלים בטווח גיל רחב של 3 עד 76. ב-3 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של שמן דגים או אומגה 3 בלבד וב-4 מהמחקרים ההתערבות כללה רכיבים תזונתיים נוספים. ההתערבות ניתנה כחלק מהזנה אנטרלית כך שסך הצריכה הקלורית שמקורה בשומן נע בין 15% ל-39%.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף קולגן ואומגה 3 בקרב מטופלים הסובלים מכוויות חמורות.
במחקר נכללו 66 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת משקה המכיל קולגן במינון 40 גרם ליום, או קולגן במינון 40 גרם ליום + 3 גרם ליום אומגה 3, או פלסבו, למשך 4 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
