סרְטן קולורקטלי | צמחי מרפא ופעילות גופנית | אוֹמגה 3 ותפקוד קוגניטיבי | תוספי תזונה ועייפות
אורח חיים וסרטן קולורקטלי:
חשיפה הורמונלית בקרב נשים,
הפרעה בפרופיל השומנים,
דפוס של תזונה מהצומח,
והפוטנציאל של שמן זית.
צמחי מרפא ופעילות גופנית:
רודיולה לשיפור הביצועים הגופניים,
כורכומין להפחתת פגיעה בשריר,
וההשפעה של קוטב מצוי על התגובה לפעילות גופנית.
אומגה 3 ותפקוד קוגניטיבי:
אומגה 3 ובריאות המוח,
האם אומגה 3 תורמת לשיפור התפקוד הקוגניטיבי?
וההשפעה של אומגה 3 בדיאטת הרזיה.
תוספי תזונה לטיפול בעייפות:
ההשפעה של קו-אנזים Q10,
ג'ינסנג להקלה על עייפות בקרב חולי סרטן,
תוסף תזונה להקלה על עייפות ממושכת,
ותוסף תזונה לטיפול ב"לונג-קוביד".
אורח חיים וסרְטן קולורקטלי
במחקר מקרה ביקורת מבוסס אוכלוסייה שנערך בגרְמניה נבדק הקשר בין גורמים הקשורים במערכת הרבייה ובין הסיכון לסרטן קולורקטלי בקרב נשים.
החוקרים מסבירים כי טיפול הורמונלי חליפי נמצא קשור בסיכון מופחת לסרטן קולורקטלי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, אולם לא ידוע כיצד מידת החשיפה במהלך החיים לאסטרוגן ולפרוגסטרון כתוצאה מגורמים שונים, כמו מספר הריונות, שימוש בגלולות למניעת הריון, הנקה וגיל התחלת והפסקת הווסת, משפיעה על הסיכון.
במחקר נכללו 2,650 נשים מעל גיל 30 עם סרטן קולורקטלי אליהן הותאמה קבוצת ביקורת של 2,175 נשים בריאות.
נמצא כי הגורמים שהיו קשורים בסיכוי מופחת לסרטן קולורקטלי היו מספר הריונות גדול יותר (סיכוי נמוך ב-9% עבור כל הריון), משך הנקה כולל של 12 חודשים ומעלה (סיכוי נמוך ב-26%), שימוש בגלולות למניעת הריון או בטיפול הורמונלי חליפי (סיכוי נמוך ב-25%) ושימוש בשניהם (סיכוי נמוך ב-42%). החוקרים מציינים כי תוצאות דומות נמצאו עבור נשים לאחר גיל המעבר בלבד, וכי היתרון של הנקה היה מובהק רק בהתייחס לסרטן במעי הפרוקסימלי.
ניכר כי ישנה סתירה בין היתרון של מספר הריונות גדול יותר ובין השימוש בגלולות למניעת הריון, אולם מוסבר כי גלולות מונעות הריון באמצעות העלאת רמת הפרוגסטרון כפי שקורה בהריון ולכן ההשפעה הינה דומה.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שלחשיפה להורמונים של מערכת הרבייה הנשית תפקיד משמעותי בהתייחס להתפתחות של סרטן קולורקטלי.
Amitay EL, Niedermaier T, Alwers E, Chang-Claude J, Hoffmeister M, Brenner H. Reproductive Factors and Colorectal Cancer Risk: A Population-Based Case-Control Study. JNCI Cancer Spectr. 2022 Jul 1;6(4):pkac042.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35642982/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין פרופיל השומנים ובין הסיכון לסרטן קולורקטלי.
בסקירה נכללו 24 מחקרים תצפיתיים (עוקבה ומקרה ביקורת) בהם מעל ל-4 מיליון משתתפים וכ-30,000 מקרים של סרטן קולורקטלי.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי משתתפים עם רמת שומנים גבוהה בדם היו בסיכון גבוה יותר לסרטן קולורקטלי בהשוואה למשתתפים עם רמה נמוכה. ספציפית, משתתפים עם רמת הטריגליצרידים הגבוהה ביותר היו בסיכון גבוה ב-21% ומשתתפים עם רמת הכולסטרול הגבוהה ביותר היו בסיכון גבוה ב-15%. משתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר של HDL היו בסיכון נמוך ב-14%. לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לרמת ה-LDL.
החוקרים מסכמים כי הפרעה בפרופיל השומנים נמצאה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן קולורקטלי, עם זאת המסקנות מוגבלות בשל הטרוגניות גדולה בין המחקרים.
Yang Z, Tang H, Lu S, Sun X, Rao B. Relationship between serum lipid level and colorectal cancer: a systemic review and meta-analysis. BMJ Open. 2022 Jun 22;12(6):e052373.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35732386/
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין דפוס של תזונה מהצומח ובין הסיכון לסרטן קולורקטלי, וכיצד קשר זה תלוי במין, בגזע ומוצא אתני ובמיקום הגידול.
במחקר נכללו 79,952 גברים ו-93,475 נשים, כאשר בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים יצרו שלושה מדדים: מדד כללי של תזונה מהצומח (PDI), מדד של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) ומדד של תזונה מהצומח שאינה בריאה (uPDI).
בתקופת מעקב ממוצעת של 19.2 שנים תועדו 4,976 מקרים של סרטן קולורקטלי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בפוטנציאל של שמן זית למניעת ההתפתחות של סרטן קולורקטלי באמצעות ההשפעה על חיידקי המעי.
החוקרים מסבירים כי הרכיבים הפעילים בשמן זית (כגון hydroxytyrosol ו-oleuropein) מעודדים תמותה של תאים סרטניים במעי ותורמים לחיזוק הרכב ופעילות חיידקי המעי באמצעות עיכוב חיידקים פתוגניים, עידוד ההתרבות של חיידקים מיטיבים והגברת הפעילות נוגדת החמצון.
במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהבדלי האיכות של שמן זית ובהרכב של שמן זית ומציגים ממצאים לגבי התפקיד של שמן זית במניעת סרטן, תוך התייחסות למנגנוני הפעולה המעורבים.
בהמשך, מוצג הקשר בין סרטן קולורקטלי וחיידקי המעי, כאשר חוסר איזון של חיידקי המעי מוביל לסביבה דלקתית במעי ולסיכון מוגבר למחלות מעי דלקתיות ולסרטן קולורקטלי. מחקרים שונים מצאו קשר בין הריכוז של חיידקים מסוימים ובין סרטן קולורקטלי (למשל Streptococcus bovis), וכן בין חיידקים אחרים ובין מניעה של סרטן קולורקטלי (למשל Akkermansia muciniphila).
כמו כן, מפורטים הממצאים הפרה-קליניים לגבי הקשר בין שמן זית ובין חיידקי המעי, כאשר מוצע שהרכיבים הפעילים בשמן זית מסייעים לשיפור הרכב החיידקים ובכך להפחתת ההתפתחות או ההתקדמות של ממאירויות.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
צמחי מרפא ופעילות גופנית
בסקירה שיטתית של מחקרים מבוקרים הוערכה היעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) לשיפור הביצועים בפעילות גופנית.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של רודיולוה בקרב משתתפים בריאים, בתיסוף קצר טווח או ארוך טווח (עד 37 יום) ובמינון שנע בין 170 ל-1,500 מ"ג ליום. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה על מגוון מדדים גופניים בתגובה לפעילות גופנית מסוגים שונים, כולל אירובית, אנאירובית, התנגדות וסיבולת.
ברוב המחקרים קרא עוד.
במחקר פיילוט מבוקר נבדקה ההשפעה הסינרגיסטית של רודיולה (Rhodiola rosea) וקפאין על חוזק השריר והסיבולת.
בניסוי מקדים שבוצע בקרב חולדות נמצא יתרון לקבוצה שקיבלה שילוב של רודיולה וקפאין בהתייחס למדדים של חוזק, אריתרופויאטין (הורמון המעורב ביצירת תאי דם אדומים וקשור בשיפור היכולת הגופנית), דופאמין וצריכת החמצן.
בהמשך, נערך ניסוי מוצלב בו נבדקה ההשפעה בקרב גברים צעירים ובריאים עם או בלי ניסיון באימוני התנגדות.
בניסוי נכללו 48 משתתפים לא מאומנים שחולקו ל-4 קבוצות:
בנוסף, נכללו 24 משתתפים מאומנים חולקו אקראית לקבלת פלסבו או רודילוה + קפאין באותם מינונים.
במהלך תקופת ההתערבות של 30 יום כל המשתתפים ביצעו תכנית אימוני התנגדות שנועדה למקסם את חוזק וסיבולת השריר.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף כורכומין על מדדים שונים הקשורים בכאבי שרירים על רקע פעילות גופנית.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם 316 משתתפים מאומנים או לא-מאומנים גופנית. משך ההתערבות נע בין יום אחד ל-56 ימים, והמינון היומי של כורכומין נע בין 150 ל-5,000 מ"ג.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה על מדדים שונים הקשורים בפגיעה בשריר ובכאבי שרירים מאוחרים (DOMS), כולל רמת הכאב, רמת קריאטין קינאז, ומדדי דלקת.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט אקראי מוצלב נבדקה היעילות של קוטב מצוי (Tribulus terrestris) להפחתת העקה החמצונית והתגובה הדלקתית לפעילות אירובית באופן אקוטי ולהקלה על כאבי שרירים מאוחרים (DOMS).
במחקר נכללו 13 גברים בריאים אשר קיבלו תוסף קוטב מצוי או פלסבו פעם ביום במינון 20 מ"ג לק"ג, כל אחד למשך 4 שבועות עם שבועיים הפרדה בין התנאים.
לפני ואחרי כל תקופת התערבות המשתתפים התבקשו לבצע אימון אירובי עד הגעה ל-75% מצריכת החמצון המרבית (VO2max). כאבי שרירים וטווח התנועה נבדקו עד 48 שעות לאחר האימון, ובנוסף נלקחו בדיקות דם להערכת הפעילות החמצונית והתגובה לפעילות הגופנית.
נמצא כי קרא עוד.
אוֹמגה 3 ותפקוד קוגניטיבי
להלן שני מחקרים בהם נבדק הקשר בין אומגה 3 ובריאות המוח.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין ריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות ובין מדדים של מבנה המוח ושל התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים.
במחקר נכללו 832 משתתפים בני 74 בממוצע, מהם 56% ללא הפרעה קוגניטיבית, 33% עם הפרעה קוגניטיבית קלה ו-11% עם אלצהיימר.
בניתוח חתך קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין ריכוז אומגה 3 בכדוריות הדם האדומות ובין הזדקנות קוגניטיבית, כפי שנבדקה באמצעות MRI ומבדקים קוגניטיביים, בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.
במחקר נכללו 2,183 משתתפים ללא היסטוריה של דמנציה או שבץ, בני 46 בממוצע, מהם 22% נשאים של הגן APOE-e4.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו 193 מבוגרים בריאים בגיל 20 עד 80. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות שקיבלו 2.5 גרם ליום אומגה 3 או פלסבו למשך 6 חודשים.
בתחילת ההתערבות ובסיומה נבדקו תפקודים קוגניטיביים שונים, כולל יכולת הראייה המרחבית וזיכרון העבודה, וכן זיכרון אפיזודי ותפקודים ניהוליים.
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של תוסף אומגה 3 לשיפור ירידה במשקל ותפקוד קוגניטיבי בקרב משתתפים עם שמנות או עודף משקל המבצעים דיאטה הרזיה.
במחקר נכללו 40 משתתפים בגיל 30 עד 60 עם BMI בטווח של 27 עד 35.
כל המשתתפים קיבלו תכנית דיאטה מאוזנת מותאמת אישית המבוססת על צריכת 55-60% של פחמימות, 25-30% שומנים ו-12-15% חלבונים מסך הצריכה הקלורית.
בנוסף, המשתתפים בקבוצת ההתערבות בלבד קיבלו תוסף אומגה 3 במינון 1,020 מ"ג ליום למשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות נבדק התפקוד הקוגניטיבי באמצעות המדד MoCA, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים והרכב הגוף.
נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה לטיפול בעייפות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוסף קו-אנזים Q10 להקלה על עייפות.
בסקירה נכללו 13 מחקרים עם סה"כ 1,126 משתתפים בני 50 בממוצע, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל תסמונת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה, אי-ספיקת לב, שמנות, מחלת כליות, פוליו וטרשת נפוצה.
במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון תוספים הכוללים קו-אנזים Q10 בצורות שונות במינון 30 עד 500 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ג'ינסנג (Panax) להקלה על עייפות ולשיפור איכות החיים בקרב חולי סרטן.
בסקירה נכללו 7 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נכללו מבוגרים חולי סרטן מסוגים שונים. במחקרים אלה נעשה שימוש בכמוסות ג'ינסנג, כאשר ב-3 מחקרים נעשה שימוש בג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius), ב-2 מחקרים בג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) וב-2 מחקרים בג'ינסנג קוריאני אדום. המינון נע בין 100 מ"ג ל-3 גרם ליום למשך 4 עד 16 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של תוסף תזונה לטיפול בעייפות ממושכת.
התוסף (Improve™) מבוסס על מיצוי רימון וויטמינים מסיסים במים, כאשר כל מנה של 1.6 גרם מכילה 500 מ"ג מיצוי רימון, 200 מ"ג ויטמין C, 16 מ"ג ניאצין, 7 מ"ג ויטמין B2, 6 מ"ג ויטמין B5, 5.55 מ"ג ויטמין B1, 4 מ"ג ויטמין B6, 200 מק"ג חומצה פולית, 50 מק"ג ביוטין ו-12.5 מק"ג ויטמין B12.
במחקר נכללו 58 משתתפים בגיל 18 עד 75 אשר דיווחו על עייפות ממושכת ברמה קלה עד בינונית.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו, מנה אחת ליום למשך 56 יום עם 28 ימי מעקב לאחר מכן.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ל-ארגינין בשילוב ויטמין C בקרב משתתפים עם "לונג קוביד". המחקר נערך באיטליה בין יולי 2021 לאפריל 2022.
במחקר נכללו 50 משתתפים בגיל 20 עד 60 הסובלים מתחושת עייפות ממושכת בעקבות תחלואה בקורונה (COVID-19).
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה תוסף (Bioarginina®) המכיל 1.66 גרם ל-ארגינין ו-500 מ"ג ויטמין C ליפוזומלי פעמיים ביום למשך 28 יום, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו.
מדד המטרה העיקרי היה יכולת ההליכה (מרחק ב-6 דקות), ובנוסף נבדק חוזק אחיזת היד, תפקוד כלי הדם (FMD) ועייפות.
נמצא כי קרא עוד.
