סִידן ובריאות | ויטמינים ובריאוּת העין | ההשפעה המיטיבה של זעפרן | סרְטן הערמונית
סידן ובריאות:
ההשפעה של סידן וויטמין D על לחץ הדם בנשים לאחר גיל המעבר,
האם סידן וויטמין D קשורים בסיכון קרדיווסקולרי?
הפוטנציאל של סידן להגנה מפני גאוט,
וסידן למניעת רעלת הריון.
ויטמינים ובריאות העין:
הקשר בין ויטמין D ומחלות עיניים,
נטילת ויטמין D אינה מפחיתה את הסיכון לניתוח קטרקט,
וויטמינים והסיכון לגלאוקומה.
ההשפעה המיטיבה של זעפרן:
זעפרן בשילוב אימון גופני לגברים עם שמנות וסוכרת סוג 2,
ההשפעה המטבולית של זעפרן,
ההשפעה של זעפרן על תפקודי הכבד,
וההשפעה של זעפרן על תפקודי הכליות.
תזונה ותוספים לסרטן הערמונית:
תוסף תזונה לחולי סרטן ערמונית,
הקשר בין דפוס התזונה והסיכון לסרטן ערמונית,
והקשר בין ויטמין E וסרטן ערמונית.
סִידן ובריאות
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף סידן וויטמין D על לחץ הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מיתר לחץ דם.
במחקר נכללו 98 נשים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
הנשים בקבוצת ההתערבות קיבלו את התוסף Vana Flex® במינון של טבליה אחת ליום המכילה 500 מ"ג סידן קרבונט ו-200 יחב"ל ויטמין D.
המשתתפות נטלו את התוסף או הפלסבו בנוסף לטיפול השגרתי ביתר לחץ דם למשך 8 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות בוצע ניטור של לחץ הדם במהלך 24 שעות.
נמצא כי השינויים בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הצביעו על מגמה שבה נטילת תוסף סידן וויטמין D הייתה מלווה בהחמרה בלחץ הדם. תוצאה זאת הייתה משמעותית בעיקר בקרב נשים שנטלו חוסמי תעלות סידן.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה אינם נמצאים בהלימה למחקרים קודמים ומצביעים על כך שהטיפול בנשים לאחר גיל המעבר עם יתר לחץ דם דורש ניטור ומעקב קפדני יותר על מנת להימנע מהחמרה, בעיקר בקרב נשים הנוטלות חוסמי תעלות סידן.
Sharifi F, Heydarzadeh R, Vafa RG, et al. The effect of calcium and vitamin D supplements on blood pressure in postmenopausal women: myth or reality? Hypertens Res. 2022 Jul;45(7):1203-1209.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35562420/
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה הקרדיווסקולרית של תוספי סידן וויטמין D בקרב קשישים.
החוקרים מציינים כי בשנים האחרונות ישנה מחלוקת לגבי הבטיחות הקרדיווסקולרית של תוספי סידן ונערכו מחקרים רבים בתחום, כאשר במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים המרכזיים ממחקרים מבוקרים ומסקירות שיטתיות.
ראשית, מוצגים הממצאים העיקריים לגבי ההשפעה הבריאותית של סידן וויטמין D, כגון ירידה בסיכון לשבר בירך. בהמשך מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה על המערכת הקרדיווסקולרית ולגבי ההשפעה של סידן עם או בלי ויטמין D ושל ויטמין D ללא סידן.
החוקרים מסכמים כי אומנם ישנן עדויות לסיכון קרדיווסקולרי הקשור בנטילה של תוספי סידן וויטמין D, אולם באופן כללי מרבית העדויות אינן תומכות בכך וניכר כי אין השפעה מובהקת על תוצאות קרדיווסקולריות ועל תמותה.
צריכה מתונה של סידן וויטמין D מהתזונה או מתוספים הינה חשובה לשמירה על בריאות העצם בקרב קשישים, אולם לצריכה עודפת אין יתרון נוסף וישנו פוטנציאל לסיכון. החוקרים מציינים כי לא ניתן לבצע מחקרים אקראיים מבוקרים נוספים בשל מגבלה אתית הנובעת מהחשש לסיכון.
לפיכך, כיום יש להמליץ למבוגרים על צריכה מתונה של סידן וויטמין D במינון של 1,000-1,200 מ"ג ליום סידן ו-800 עד 2,000 יחב"ל ויטמין D מהתזונה או כתוספים במידת הצורך.
הם מדגישים כי העדויות הקיימות אינן תומכות ביעילות של סידן וויטמין D למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.
Cardiovascular Impact of Calcium and Vitamin D Supplements: A Narrative Review
Zarzour F, Didi A, Almohaya M, Kendler D. Cardiovascular Impact of Calcium and Vitamin D Supplements: A Narrative Review. Endocrinol Metab (Seoul). 2023 Feb;38(1):56-68.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36792577/
במחקר אקראי מבוקר שנערך בברזיל נבדק האם התרומה של מוצרי חלב דלי שומן להגנה מפני גאוט עשויה לנבוע מההשפעה המיטיבה של סידן על רמת חומצת השתן בדם.
במחקר נכללו 35 נשים בגיל 18 עד 42 עם צריכת סידן נמוכה (עד 800 מ"ג ליום) אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות למשך כ-45 יום. במסגרת המחקר המשתתפות צרכו ארוחות בוקר עם הבדל בתכולת הסידן, כאשר קבוצת הביקורת צרכה ארוחה המכילה כ-70 מ"ג סידן ושתי קבוצות ההתערבות צרכו ארוחה המכילה כ-770 מ"ג סידן שמקורו בתוסף סידן ציטראט או בחלב דל שומן.
ארוחת הבוקר ניתנה כחלק מדיאטה מאוזנת עם הגבלה קלורית שכללה בכל הקבוצות 800 מ"ג סידן בנוסף להתערבות.
בתחילת המחקר ובסוף תקופת ההתערבות בוצעה בדיקת DEXA להערכת הרכב הגוף ונלקחו בדיקות דם בצום למדידת רמת חומצת השתן, יוני סידן, PTH וויטמין D.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת של סידן למניעת רעלת הריון. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי תיסוף סידן נמצא יעיל להפחתת הסיכון לרעלת הריון אולם לא ברור מהו המינון המיטבי ומיהי האוכלוסייה עבורה תהיה התועלת המרבית.
במסגרת הסקירה נבדקה היעילות של מינון גבוה (1 גרם ליום ומעלה) לעומת מינון נמוך (עד 1 גרם ליום) למניעת רעלת הריון תוך התייחסות לרמת הסידן הבסיסית, הסיכון לרעלת הריון, התערבויות נוספות ותזמון ההתערבות.
בסקירה נכללו 30 מחקרים בהם 20,445 נשים.
נמצא כי קרא עוד.
ויטמינים ובריאוּת העין
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים והתערבותיים הוערכו העדויות לגבי הקשר בין ויטמין D ומחלות עיניים.
בסקירה נכללו סה"כ 162 מחקרים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר המבוסס על נתונים ממחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדק האם נטילת תוסף ויטמין D תרמה להפחתת הסיכון לניתוח קטרקט. החוקרים מציינים כי מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך שריכוז גבוה של ויטמין D בדם קשור בסיכון מופחת לקטרקט, אולם אין עדויות ממחקרים מבוקרים.
המחקר נערך בקרב משתתפים בגיל 60 עד 84 מהאוכלוסייה הכללית באוסטרליה בין השנים 2014-2020.
בניתוח נכללו 19,925 משתתפים בני 70 בממוצע אשר נטלו 60,000 יחב"ל ויטמין D או פלסבו פעם בחודש למשך תקופה של עד 5 שנים.
החוקרים בחנו את משך הזמן לניתוח קטרקט ראשון בהתאם לדיווח ברשומות הרפואיות.
נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צריכת ויטמינים ובין הסיכון לגלאוקומה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים נבדק הקשר בין צריכת ויטמינים ובין הסיכון לגלאוקומה.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 262,189 משתתפים מעל גיל 40.
החוקרים ביצעו מטה-אנליזה נפרדת להערכת הקשר בהתייחס לצריכה של ויטמין A, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין D וויטמין E.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין הצריכה הכוללת של שלושה ויטמינים – ויטמין A, ויטמין C וויטמין E, ובין הסיכון לגלאוקומה.
במחקר נכללו 18,669 משתתפים ולכל משתתף הוערכה הצריכה הכוללת של שלושת הויטמינים (ACE) בתזונה או מתוספים.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 11.5 שנים תועדו 251 מקרים של גלאוקומה.
נמצא כי קרא עוד.
ההשפעה המיטיבה של זעפרן
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) בשילוב פעילות גופנית על הרכב הגוף, האיזון הגליקמי ומדדי דלקת בקרב גברים עם שמנות וסוכרת סוג 2.
במחקר נכללו 60 גברים בני 39 בממוצע במשקל ממוצע של 94 ק"ג אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות למשך 12 שבועות:
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה המגינה של זעפרן (Crocus sativus) במצבים של היפרליפידמיה והיפרגליקמיה.
בסקירה נכללו 13 מחקרים שנערכו באיראן בהם 205 משתתפים בגיל 41 עד 56 עם מגוון מצבים בריאותיים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי זעפרן במינון 30, 100 או 1,000 מ"ג ליום או של הרכיב הפעיל קרוצין במינון 5 עד 30 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 8 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על תפקודי הכבד.
בסקירה נכללו 9 מחקרים שנערכו באיראן בהם 562 משתתפים בריאים או עם סוכרת, כבד שומני, דיכאון וסכיזופרניה. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי זעפרן במינון 30 עד 100 מ"ג ליום או של הרכיב הפעיל קרוצין במינון 5 עד 30 מ"ג ליום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-13 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על תפקודי הכליות בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 10 מחקרים שנערכו באירן בהם 523 משתתפים בריאים או עם סוכרת, כבד שומני, דיכאון וסכיזופרניה.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי זעפרן במינון 15 עד 100 מ"ג ליום או במינון חד פעמי של 200 ו-400 מ"ג, או של הרכיב הפעיל קרוצין במינון 5 עד 30 מ"ג ליום. בנוסף לשני מחקרים אקוטיים, משך ההתערבות במחקרים האחרים נע בין 4 ל-13 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
תזונה ותוספים לסרְטן הערמונית
במחקר קליני שנערך בישראל נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף תזונה למניעת הישנות של סרטן ערמונית לאחר טיפול ראשוני (ניתוח ו/או הקרנות).
התוסף PectaSol® מופק מפקטין הדרים אשר פועל לעיכוב של החלבון Gal-3 המעורב בהתפתחות התהליך הסרטני.
במחקר נכללו 60 מטופלים אשר קיבלו את התוסף במינון 4.8 גרם 3 פעמים ביום למשך 6 חודשים.
מדדי המטרה העיקריים היו שיעור המטופלים ללא החמרה ברמת ה-PSA ועם שיפור בזמן ההכפלה של רמת ה-PSA בדם (PSADT), ובנוסף נבדק שיעור המטופלים ללא החמרה רדיולוגית וכן מדדים של בטיחות. מטופלים ללא החמרה לאחר 6 חודשים המשיכו את ההתערבות למשך 12 חודשים נוספים.
נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דפוס התזונה ובין הסיכון לסרטן ערמונית.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח וסרטן ערמונית.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים מ-5 מחקרי התערבות (פורסמו ב-15 מאמרים) ומ-11 מחקרים תצפיתיים (פורסמו ב-17 מאמרים).
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין הסיכון לסרטן ערמונית.
במחקר נכללו הנתונים של 15,296 גברים שגויסו למחקר בשנים 1992-1996. לכל משתתף חושב ציון התאמה לשלושה דפוסי תזונה: תזונה מערבית, תזונה ים-תיכונית ותזונה שקולה (המבוססת על מזונות מהצומח ושומנים בריאים).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 17 שנה אובחנו 609 מקרים של סרטן ערמונית.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים התערבותיים ותצפיתיים הוערך הקשר בין צריכת ויטמין E ובין הסיכון לסרטן ערמונית.
בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם נכללו משתתפים בגיל 35 עד 89:
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
