כאב כרוני | תזונה לטיפול בטרשת נפוֹצה | אוֹמגה 3 לכבד שוּמני | השפעה של וִיטמין D בילדים
מניעה של כאב כרוני:
פעילות גופנית וסבילות לכאב,
תזונה ותוספי תזונה לטיפול בפיברומיאלגיה,
ותוסף טבעי להקלה על כאב כרוני.
תזונה לטיפול בטרשת נפוצה:
ויטמין D במינון גבוה אינו תורם למניעת התקף קליני,
תזונה פרו-דלקתית קשורה בהחמרה של טרשת נפוצה,
דיאטה קטוגנית לחולי טרשת נפוצה,
והקשר בין דפוס התזונה ותסמיני טרשת נפוצה.
ההשפעה של אומגה 3 בקרב משתתפים עם כבד שומני,
פיטוסטרוֹלים ואומגה 3 למטופלים עם כבד שומני,
ואומגה 3 לא נמצאה יעילה לפני ניתוח בריאטרי.
ההשפעה של ויטמין D בקרב ילדים:
ויטמין D לשיפור המצב הנפשי,
ויטמין D וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים,
מהי התועלת של ויטמין D לילדים עם מחלות אלרגיות?
ויטמין D, הרכב חומצות השומן בדם והסיכון לזיהום בקרב תינוקות,
והתועלת של תיסוף ויטמין D בקרב ילדים בגיל הגן.
מניעה של כאב כרוני
במחקר עוקבה שנערך בנורבגיה נבדק הקשר בין פעילות גופנית ובין סבילות לכאב בקרב משתתפים מהאוכלוסייה הכללית. החוקרים מסבירים כי באמצעות שיפור הסבילות לכאב פעילות גופנית עשויה להפחית את הסיכון לסבול מכאב כרוני.
במחקר נכללו הנתונים של 10,732 משתתפים שנאספו בשתי מדידות בשנים 2007-2008 ו-2015-2016. רמת הפעילות הגופנית סווגה ל-4 קטגוריות: יושבנית, קלה, מתונה או עצימה וסבילות לכאב נמדדה באמצעות מבחן חשיפה לקור.
החוקרים בחנו כיצד השינוי ברמת הפעילות הגופנית בין שתי המדידות היה קשור בסבילות לכאב והאם השינוי בסבילות לכאב היה תלוי ברמת הפעילות הגופנית.
באופן כללי נמצא כי פעילות גופנית גבוהה בנקודת זמן אחת לפחות הייתה קשורה בסבילות גבוהה יותר לכאב בהשוואה למשתתפים שדיווחו על יושבנות בשתי נקודות הזמן. הסבילות לכאב הייתה גבוהה יותר ככל שרמת הפעילות הגופנית הייתה גבוהה יותר, בעיקר עבור משתתפים שהעלו את רמת הפעילות לאורך תקופת המעקב. החוקרים מציינים כי בקרב כלל המשתתפים זוהתה מגמה של ירידה בסבילות לכאב לאורך זמן אשר עשויה לנבוע מהזדקנות.
ממצאים אלה מצביעים על כך שהקפדה על פעילות גופנית קבועה לאורך זמן קשורה בסבילות גבוהה יותר לכאב, כאשר הגברת היקף הפעילות הגופנית עשויה לתרום להפחתה או למניעה של כאב כרוני.
Årnes AP, Nielsen CS, Stubhaug A, Fjeld MK, Johansen A, Morseth B, Strand BH, Wilsgaard T, Steingrímsdóttir ÓA. Longitudinal relationships between habitual physical activity and pain tolerance in the general population. PLoS One. 2023 May 24;18(5):e0285041.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37224163/
להלן שתי סקירות העוסקות בטיפול בכאב בקרב משתתפים עם פיברומיאלגיה.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של תוספים נוגדי חמצון על תפיסת הכאב בקרב משתתפים עם אבחנה של פיברומיאלגיה.
בסקירה נכללו 17 מחקרים קליניים בהם נבדקה ההשפעה של מגוון רחב של תוספי תזונה שניתנו כרכיב בודד או בשילובים שונים, כולל חומצה אלפא-ליפואית, קו-אנזים Q10, כורכום (Curcuma longa), שמן זית, קפאין, ויטמין C, ויטמין E, קצח (Nigella sativa), עירוי ברזל (Ferric carboxymaltose), מגנזיום, קריאטין, סויה, מיץ דובדבן חמוץ, כלורלה ועוד.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי השימוש בתוספים נוגדי חמצון עשוי לתרום להפחתה בתפיסת הכאב בקרב מטופלים עם אבחנה של פיברומיאלגיה, כאשר למשך הנטילה עשויה להיות השפעה על איכות החיים. יחד עם זאת, בשל ההטרוגניות הגדולה של המחקרים ומשך ההתערבות המוגבל לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה לגבי היעילות של התוספים שנבדקו.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של התזונה על תסמיני כאב בקרב חולים עם פיברומיאלגיה.
בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם 11 מחקרים התערבותיים ומחקר תצפיתי אחד, בהם סה"כ 546 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטה צמחונית/טבעונית (3 מחקרים), דיאטה אנטי-דלקתית (מחקר אחד - תצפיתי), דיאטה נטולת גלוטן (2 מחקרים), וסוגים שונים של דיאטת אלימינציה / הגבלה (6 מחקרים).
נמצא כי ב-9 מבין המחקרים השינוי התזונתי היה קשור בשיפור מובהק במדדים של כאב. ספציפית, ב-3 מהמחקרים נמצאה השפעה מיטיבה לדיאטה צמחונית או טבעונית ובמחקר תצפיתי אחד נמצא יתרון לתזונה אנטי-דלקתית. הממצאים לגבי דיאטה נטולת גלוטן ולגבי דיאטות אלימינציה / הגבלה לא היו עקביים.
החוקרים מסכמים כי הממצאים הקיימים מצביעים על הפוטנציאל של שינוי תזונתי, בדגש על דיאטה צמחונית או טבעונית, להקל על תסמיני כאב בקרב חולים עם פיברומיאלגיה. יחד עם זאת, אין עדויות מספיקות על מנת לשנות את ההמלצות הקליניות לטיפול בפיברומיאלגיה. יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של אסטרטגיות תזונתיות אלה במחקרים גדולים יותר תוך הגברת ההיענות של המשתתפים להתערבות התזונתית ובחינת המנגנונים הביולוגיים המעורבים.
Fernández-Araque A, Verde Z, Torres-Ortega C, Sainz-Gil M, Velasco-Gonzalez V, González-Bernal JJ, Mielgo-Ayuso J. Effects of Antioxidants on Pain Perception in Patients with Fibromyalgia-A Systematic Review. J Clin Med. 2022 Apr 27;11(9):2462.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35566585/
Maddox EK, Massoni SC, Hoffart CM, Takata Y. Dietary Effects on Pain Symptoms in Patients with Fibromyalgia Syndrome: Systematic Review and Future Directions. Nutrients. 2023 Jan 31;15(3):716.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771421/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף טבעי על מדדים של כאב ושל עקה חמצונית בקרב מבוגרים הסובלים מכאב כרוני.
במחקר נכללו 25 משתתפים בני 55 בממוצע אשר פנו לקבלת טיפול כירופרקטי. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף המכיל שמן המפ (פיטוקנבינואידים), שמן קלמרי (אומגה 3) ומיצוי ברוקולי (גלוקורפאנין), או פלסבו (שמן מינרלי) למשך 12 שבועות בנוסף לטיפול הכירופרקטי.
התוסף ניתן במינון של שתי מנות ליום, כל מנה 2 כמוסות המכילות 15 מ"ג פיטוקנבינואידים, 230 מ"ג אומגה 3 (130 מ"ג DHA ו-55 מ"ג EPA) ו-5 מ"ג גלוקורפאנין.
נמצא כי קרא עוד.
תזונה לטיפול בטרשת נפוֹצה
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של ויטמין D במינון גבוה למניעת התקף קליני בקרב חולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting). החוקרים מסבירים כי חסר ויטמין D קשור בסיכון מוגבר להתקף אולם ההשפעה של תיסוף על הפרוגנוזה אינה ידועה.
המחקר נערך ב-16 מרכזים קליניים ברחבי ארה"ב במסגרתו נכללו מטופלים בגיל 18 עד 50 עם רמת ויטמין D נמוכה מ-15 ננוגרם למ"ל.
במחקר נכללו 183 משתתפים אשר נכללו בשלב מקדים של 30 יום בו הוערכה התגובה לטיפול התרופתי בגלטירמר אצטט (קופקסון) ולאחר מכן 172 מהמשתתפים חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון גבוה (5,000 יחב"ל ליום) או במינון נמוך (600 יחב"ל ליום) למשך 96 שבועות עם מעקב כל 12 שבועות.
מבין כלל המשתתפים במחקר, 165 משתתפים הגיעו למעקב אחד לפחות ונכללו בניתוח היעילות והבטיחות ו-140 משתתפים השלימו את כל תקופת ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין תזונה דלקתית ובין מדדים המעידים על הפעילות הדלקתית ועל ההתקדמות של טרשת נפוצה.
החוקרים מסבירים כי תזונה דלקתית עלולה להגביר פעילות דלקתית אקוטית וכרונית במערכת העצבים המרכזית ובכך לפגוע בפעילות המיאלין (החומר המגן על סיבי העצב ומאפשר העברה תקינה של מסרים חשמליים).
במחקר נכללו 223 משתתפים עם אירוע קליני ראשון (לרוב האבחנה של טרשת נפוצה נעשית לאחר אירוע שני) אחריהם נערך מעקב במשך 10 שנים.
בתחילת המחקר ולאחר 5 ו-10 שנים חושב לכל משתתף ציון של תזונה דלקתית בהתאם למדד DII. בנוסף, נבדקו מדדים של טרשת נפוצה כולל התקפים, יכולת תפקוד ושני מדדים של נפח הנגעים שהוערכו באמצעות MRI.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי המבוסס על התערבות קלינית נבדקו התפיסות של מטופלים לגבי דיאטה קטוגנית כאסטרטגיה לטיפול בטרשת נפוצה והגורמים העשויים להשפיע על הנכונות להמשיך בדיאטה.
במחקר נכללו 65 חולי טרשת נפוצה אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 6 חודשים באופן מבוקר.
לאחר 3 חודשים מסיום תקופת ההתערבות המשתתפים התבקשו להגיע למעקב במסגרתו נאספו נתונים קליניים ותזונתיים ונלקחו בדיקות מעבדה. בנוסף, המשתתפים התבקשו לענות על שאלון העוסק בתועלת ההתערבות.
מבין כלל המשתתפים, 52 משתתפים השלימו את המעקב לאחר 3 חודשים, מהם 21% דיווחו על המשך של דיאטה קטוגנית קפדנית ו-37% דיווחו על המשך של דיאטה קטוגנית פחות קפדנית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בדנמרק נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין חומרת התסמינים בקרב חולי טרשת נפוצה.
המחקר נערך באופן דיגיטלי כאשר במשך 100 ימים המשתתפים התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית ועל חומרת התסמינים.
סה"כ נכללו הנתונים של 163 משתתפים אשר סווגו בהתאם לדפוס התזונה שלהם.
בהתבסס על הנתונים שנאספו זוהו 3 דפוסי תזונה עיקריים: תזונה מערבית, תזונה המבוססת על הצומח ודפוס של תזונה מעורבת. בנוסף זוהו שני צירים תזונתיים, הראשון מאופיין בצריכה של פירות וירקות, דגים ודגנים מלאים והשני מאופיין בצריכה של בשר אדום ומעובד.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
אוֹמגה 3 לכבד שוּמני
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על המטבוליזם של שומנים וההתקדמות של כבד שומני בקרב משתתפים עם תסמונת מטבולית וכבד שומני.
במחקר נכללו 60 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת אומגה 3 במינון 3.6 גרם ליום (48% EPA ו-34% DHA), או לנטילת פלסבו, למשך 12 חודשים.
במהלך תקופת המעקב בוצע ניטור באמצעות הערכה קלינית, בדיקות דם ובדיקות של נוקשות והצטברות השומן בכבד.
להלן הממצאים העיקריים לאחר 12 חודשים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של אומגה 3 בשילוב פיטוסטרוֹלים על הפרופיל המטבולי בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
במחקר קודם החוקרים הראו כי ההתערבות המשולבת הייתה יעילה יותר להפחתת הצטברות שומן בכבד בהשוואה לאומגה 3 או לפיטוסטרוֹלים בנפרד.
במחקר נכללו 96 משתתפים אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות למשך 12 שבועות:
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה על 31 מטבוליטים שנמצאו קשורים להפרעות מטבוליות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של אומגה 3 על נפח הכבד בקרב מטופלים העוברים ניתוח בריאטרי. החוקרים מסבירים כי כבד שומני גורם להגדלה של הכבד אשר עלולה להפריע בניתוח הבריאטרי.
במחקר נכללו 42 משתתפים עם BMI מעל 35 ותסמונת מטבולית אשר היו לקראת ניתוח בריאטרי ב-3 מרכזים רפואיים בצרפת בין השנים 2017-2020.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת אומגה 3 במינון 1,650 מ"ג ליום (FitForMe Omega-3®) או פלסבו במהלך 28 יום לפני הניתוח.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בנפח האונה השמאלית של הכבד במדידת MRI.
את המחקר השלימו 37 משתתפים. קרא עוד.
ההשפעה של וִיטמין D בקרב ילדים
במחקר אקראי מבוקר שנערך בפינלנד נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D עד גיל שנתיים על תסמינים פסיכיאטריים בגיל 6-8.
במחקר נכללו 987 תינוקות שנולדו במועד אשר חולקו אקראית לקבלת ויטמין D במינון 400 או 1,200 יחב"ל ליום מגיל שבועיים ועד גיל שנתיים.
בניתוח נכללו 346 מהילדים להם נאספו נתונים על תסמינים התנהגותיים בגיל 6-8 כפי שדווח על ידי ההורים.
מדדי המטרה כללו שלושה ציונים: ציון של בעיות הפנמה (כגון דיכאון, חרדה, תלונות סומטיות), ציון של בעיות החצנה (כגון אגרסיביות, אימפולסיביות) וציון כללי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בשלושה מינונים שונים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב ילדים המצויים בסיכון לחסר ויטמין D.
במחקר נכללו ילדים בגיל 8 עד 15 ממוצא אתני מגוון אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף ויטמין D במינון 600, 1,000 או 2,000 יחב"ל ליום למשך 6 חודשים.
החוקרים בדקו את ההשפעה בפרופיל השומנים וברמת הגלוקוז לאחר 6 חודשים ולאחר מעקב של 6 חודשים נוספים.
במחקר נכללו 604 ילדים, מהם 41% עם רמה נמוכה של ויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל), 46% עם עודף משקל או שמנות ו-61% עם רמה גבוהה במדד אחד לפחות של שומנים וגלוקוז.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של תיסוף ויטמין D בקרב ילדים עם מחלות אלרגיות.
בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם 2,347 משתתפים, מהם ב-18 מחקרים נכללו ילדים עם אסתמה, ב-10 מחקרים נכללו ילדים עם אטופיק דרמטיטיס וב-4 מחקרים נכללו ילדים עם נזלת אלרגית.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוספי ויטמין D באופן יומי, שבועי או חודשי בטווח מינונים רחב למשך 1 עד 12 חודשים.
להלן הממצאים העיקריים מניתוח כולל של הנתונים: קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין ריכוז ויטמין D והרכב חומצות השומן בתקופת הינקות ובין הסיכון לזיהום בגיל 18 חודש. החוקרים מסבירים כי המצב התזונתי עלול להשפיע על הסיכון לזיהום ועל התגובה החיסונית.
במחקר נכללו 576 ילודים מ-15 מדינות המוגדרים בסיכון לסוכרת סוג 1. לכל התינוקות נמדד הריכוז בדם של ויטמין D ושל 26 חומצות שומן בלידה (דם טבורי) ובגיל 6, 12 ו-18 חודשים. בגיל 18 חודשים נבדקה רמת הנוגדנים (IgG) ל-10 סוגי זיהומים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך במקסיקו נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D במינונים שונים על השינוי בריכוז ויטמין D בדם בקרב ילדים בגיל הגן.
במחקר נכללו 222 ילדים בגיל 12 עד 30 חודשים אשר חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 400, 800 או 1,000 יחב"ל ליום או לקבוצת ביקורת שקיבלה תוסף מיקרונוטריינטים ללא ויטמין D.
התוסף ניתן 5 ימים בשבוע במשך 3 חודשים.
בתחילת המחקר הריכוז הממוצע של ויטמין D היה 58.9 ננומול/ליטר ו-23.4% מהילדים היו עם חסר ויטמין D (פחות מ-50 ננומול/ליטר).
נמצא כי קרא עוד.
