בריאות בגיל השלישי | הבריאות הקרדיו-מטבולית | תזונה ותוספים לאסְתמה
בריאות בגיל השלישי:
משך שינה קצר קשור בסיכון מוגבר לתחלואה מרובה,
סלניום וקו-אנזים Q-10 להאטת תהליכי הזדקנות,
התערבות אורח חיים להאטת תהליכי הזדקנות,
החשיבות של תזונה בריאה בתהליך ההזדקנות,
והקשר בין ריכוז הקרוטנואידים ושבריריות.
תזונה ותוספי תזונה לשמירה על הבריאות הקרדיו-מטבולית:
ההשפעה של כורכומין,
חסר ויטמין D בקרב בני נוער,
תזונה עשירה בכולין לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים,
ההשפעה של טופו על הבריאות הקרדיו-מטבולית,
התפקיד של תזונה עשירה בפוֹליפנוֹלים,
והאם יש תועלת למגנזיום בטרום-סוכרת?
תזונה, תוספי תזונה ואסתמה:
צריכת קפה ותה והסיכון לאסתמה,
פרוביוטיקה לטיפול באסתמה שאינה מאוזנת,
חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים וההתפתחות של אסתמה,
הקשר בין ויטמין A ואסתמה,
והקשר בין תזונה מהצומח ואסתמה.
בריאות בגיל השלישי
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין משך השינה ובין הסיכון לתחלואה מרובה בקרב מבוגרים וקשישים.
החוקרים מסבירים כי ידוע שקיים קשר בין משך השינה ובין תחלואה כרונית, אולם אין מספיק עדויות בהתייחס לקשר לתחלואה מרובה, מצב נפוץ בקרב קשישים.
במסגרת המחקר נאספו נתונים במהלך 25 שנה ונבדק הקשר בין משך השינה ותחלואה כרונית ראשונה, תחלואה נלווית בהמשך ותמותה.
במחקר, אשר החל בשנת 1985, נכללו 10,308 משתתפים שהועסקו בשירות הציבורי בלונדון.
המשתתפים דיווחו על משך השינה ב-6 מועדים שונים בין השנים 1985 ל-2016, כאשר לצורך הניתוח נבדק משך השינה הממוצע בגיל 50, בגיל 60 ובגיל 70.
תחלואה מרובה הוגדרה כלפחות 2 מתוך 13 מחלות כרוניות עד לסוף תקופת המעקב ב-2019.
הקשר בין משך השינה ותחלואה מרובה:
הקשר בין משך השינה ותחלואה כרונית ראשונה:
מסקנת החוקרים היא כי משך שינה קצר קשור בסיכון מוגבר להתפתחות של תחלואה כרונית ולהתקדמות לתחלואה מרובה, אך לא בסיכון מוגבר לתמותה.
בין מגבלות המחקר החוקרים מציינים כי הממצאים לגבי משך שינה ארוך של 9 שעות ומעלה הינם מוגבלים בשל מספר משתתפים קטן בקטגוריה זאת וכי עשוי להיות מצב של סיבתיות הפוכה שבה הימצאות של מחלה פוגעת במשך השינה.
Sabia S, Dugravot A, Léger D, Ben Hassen C, Kivimaki M, Singh-Manoux A. Association of sleep duration at age 50, 60, and 70 years with risk of multimorbidity in the UK: 25-year follow-up of the Whitehall II cohort study. PLoS Med. 2022 Oct 18;19(10):e1004109.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36256607/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בשבדיה נבדקה התועלת של תוספי סלניום וקו-אנזים Q10 למניעת התקצרות הטלומרים ותמותה קרדיווסקולרית.
במחקר נכללו 118 משתתפים בגיל 70 עד 80 עם רמת סלניום נמוכה אשר חולקו אקראית לנטילת התוספים או פלסבו במשך 4 שנים עם 10 שנות מעקב (בניתוח נכללו רק משתתפים שהשלימו את כל תקופת ההתערבות). המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מינון יומי של 200 מק"ג סלניום שמקורו בשמרים אורגניים (SelenoPrecise) ו-200 מ"ג קו-אנזים Q10 (Bio-Quinon).
לאחר 42 חודשים נמצא כי התקצרות הטלומרים הייתה מתונה יותר בקרב המשתתפים שקיבלו את התוספים בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
עוד מראים החוקרים כי משתתפים שנפטרו לאחר תקופת ההתערבות היו מאופיינים בטלומרים קצרים יותר בהשוואה למשתתפים עם משך מעקב ארוך יותר, בדגש על תמותה מגורמים קרדיווסקולריים.
החוקרים מסכמים כי טלומרים ארוכים יותר על רקע נטילת תוספי סלניום וקו-אנזים Q10 היה קשור בירידה בתמותה על רקע גורמים קרדיווסקולריים.
המחקר נתמך באופן חלקי על ידי חברת Pharma Nord Aps שסיפקה את התוספים.
Opstad TB, Alexander J, Aaseth JO, Larsson A, Seljeflot I, Alehagen U. Selenium and Coenzyme Q10 Intervention Prevents Telomere Attrition, with Association to Reduced Cardiovascular Mortality-Sub-Study of a Randomized Clinical Trial. Nutrients. 2022 Aug 15;14(16):3346.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36014852/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של התערבות אורח חיים ממושכת הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית על אורך הטלומרים.
במחקר נכללו 317 משתתפים בני 66 בממוצע עם תסמונת מטבולית אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. ההתערבות כללה תוכנית אינטנסיבית של ירידה במשקל המבוססת על דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית ותכנית פעילות גופנית מותאמת אישית, כאשר המשתתפים בקבוצת הביקורת צרכו דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית ואת הטיפול הרפואי הסטנדרטי.
הצריכה התזונתית, מידת הפעילות הגופנית, מדדים אנתרופומטריים ואורך הטלומרים נמדדו בתחילת המחקר ולאחר התערבות של 3 שנים.
כמצופה, לאחר 3 שנים נמצא שיפור מובהק במדדים האנתרופומטריים בקבוצת ההתערבות, ללא שינוי משמעותי בקבוצת הביקורת (ירידה במשקל של 3.7 לעומת 0.32 ק"ג, בהתאמה).
באופן כללי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים והתערבותיים הוערכה ההשפעה של התזונה על הזדקנות.
בסקירה נכללו 36 מחקרים, 8 מחקרי חתך, 10 מחקרי עוקבה ו-18 מחקרי התערבות.
במחקרים אלה נבדק הקשר בין דפוס התזונה או ההתערבות התזונתית ובין מדדים של הזדקנות כגון אורך הטלומרים והידרדרות קוגניטיבית.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר אורך שנערך באירלנד נבדק הקשר בין רמת לוטאין וזאקסנטין ובין בריאות שרירי השלד ושבריריות (frailty) בקרב מבוגרים מעל גיל 50.
לוטאין וזאקסנטין הינם קרוטנואידים בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת ועשויים להיות בעלי פעילות מגינה כנגד מצבים של שבריריות, סרקופניה ואוסטאופורוזיס.
נתוני הבסיס נאספו בשנת 2009-2011 וכללו 4,513 משתתפים להם נמדד ריכוז הלוטאין והזאקסנטין, נבדקו מדדים של בריאות שרירי השלד (כולל חוזק האחיזה, יכולת ההליכה ויכולת תנועה ושיווי משקל) והוערכה רמת סרקופניה ומסת העצם.
נתוני המעקב כללו 1,425 עד 3,100 מהמשתתפים, כאשר השינוי ביכולת ההליכה נמדד במעקב השלישי בשנת 2014-2015, השינוי בחוזק האחיזה ובסרקופניה נמדדו במעקב הרביעי בשנת 2016, והשינוי ביכולת התנועה ושיווי המשקל ואבחנה של שבריריות נמדדו במעקב החמישי בשנת 2018.
בניתוח חתך המבוסס על נתוני הבסיס נמצא כי ריכוז גבוה יותר של לוטאין וזאקסנטין היה קשור באופן חיובי ביכולת ההליכה והתנועה, ללא קשר מובהק לחוזק האחיזה או לסרקופניה. בנוסף, נמצא
קשר חיובי בין ריכוז הלוטאין ומסת העצם.
בניתוח אורך נמצא כי בקרב משתתפים ללא שבריריות בתחילת המעקב, ריכוז גבוה יותר של לוטאין וזאקסנטין היה קשור בסיכוי נמוך ב-11-43% לאבחנה של שבריריות במעקב החמישי.
תזונה ותוספי תזונה לשמירה על הבריאות הקרדיו-מטבולית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של כורכומין על מדדים אנתרופומטריים וקרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם הפרעות מטבוליות.
בסקירה נכללו 31 מחקרים בהם 2,462 משתתפים, כולל 1455 משתתפים עם רמת גלוקוז גבוהה, 701 משתתפים עם תסמונת מטבולית ו-306 משתתפים עם היפרליפידמיה.
ב-4 מחקרים נעשה שימוש בננו-כורכומין, ב-14 מחקרים נעשה שימוש בכורכומין עם זמינות ביולוגית גבוהה (כגון BCM-95®, Meriva®, Curcumin C3 Complex®) וב-13 מחקרים נעשה שימוש בכורכומין עם זמינות ביולוגית נמוכה (כגון כמוסות או אבקה משורש כורכום).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין חסר בויטמין D ובין גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב בני נוער.
בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם 32,890 משתתפים בני 14.6 בממוצע.
ברוב המחקרים חסר בויטמין D הוגדר כרמה נמוכה מ-50 ננומול/ליטר.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין השינויים בצריכה התזונתית של כולין ושל בטאין ובין מדדים קרדיו-מטבוליים ותפקודי הכליות.
מזונות עתירי כולין כוללים דגים, ביצים ובשר וכן מוצרי חלב, ירקות מצליבים, קטניות ואגוזים. החוקרים מסבירים כי לכולין ולבטאין תפקיד בייצור של TMAO בכבד. ריכוז גבוה של TMAO קשור בתחלואה קרדיווסקולרית, אולם גם תזונה בריאה וצריכה של מזונות בעלי השפעה קרדיווסקולרית מגינה עשויה להוביל לעלייה בריכוז ה-TMAO.
המחקר מבוסס על נתונים ממחקר התערבותי בו נבדקה ההשפעה של תכנית אורח חיים הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית בקרב משתתפים עם התסמונת המטבולית ו-BMI בטווח של 27 עד 40.
במעקב במשך שנה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של כולין ושל בטאין ובין השינוי במדדים קרדיו-מטבוליים בקרב 5,613 משתתפים בני 65 בממוצע, ובין השינוי בתפקודי הכליות בקרב 3,367 משתתפים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב שנערך בהולנד נבדקה ההשפעה של צריכת טופו על מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם רמות כולסטרול גבוהות.
במחקר נכללו 45 משתתפים בגיל 40 עד 70 עם רמת כולסטרול כללי של 190 עד 270 מ"ג/דצ"ל או רמת LDL של 116 עד 190 מ"ג/דצ"ל.
כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי לחם המכיל טופו או חלבון מי גבינה, שניהם עם הרכב תזונתי זהה. המשתתפים צרכו כל אחד מהתנאים במשך 4 שבועות, עם 4 שבועות הפרדה ביניהם.
במחקר נעשה שימוש בטופו קפוא מהסוג Kori-tofu אשר ניתן לשימוש כמו קמח בהכנה של מזונות כמו מאפים וחטיפים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין תזונה המבוססת על הצומח וצריכת פוֹליפנוֹלים ובין הבריאות הקרדיו-מטבולית. החוקרים מסבירים כי מחקרים אפידמיולוגיים מצאו קשר בין תזונה עשירה ברכיבים מהצומח ובין סיכון קרדיו-מטבולי מופחת, אולם מחקרים אלה לרוב לא בחנו את התפקיד המתווך של פוֹליפנוֹלים בקשר זה.
כחלק ממחקר עוקבה גדול שנערך באירופה (EPIC), במחקר זה נכללו 525 משתתפים בריאים בני 42 בממוצע אשר מילאו שאלוני תדירות צריכה תזונתית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תוסף מגנזיום על תנגודת לאינסולין ועל סמנים קרדיו-מטבוליים בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת.
במחקר נכללו 86 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 250 מ"ג ליום מגנזיום אוקסיד או פלסבו למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
תזונה, תוספי תזונה ואסְתמה
במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק הקשר בין צריכת קפה ותה ובין הסיכון להתפתחות אסתמה.
במחקר נכללו הנתונים של 424,725 משתתפים בגיל 39 עד 73 מהביו-בנק הבריטי.
מבין כלל המשתתפים, 22% דיווחו שאינם צורכים קפה, 27% צורכים עד 1 כוס ליום, 31% צורכים 2 עד 3 כוסות ליום ו-19% צורכים 4 ומעלה כוסות ליום. בהתייחס לתה, 15% דיווחו שאינם צורכים תה, 11% צורכים עד 1 כוס ליום, 30% צורכים 2 עד 3 כוסות ליום ו-44% צורכים 4 ומעלה כוסות ליום.
במהלך תקופת מעקב של עד 14 שנה אובחנו 8,680 מקרים של אסתמה (2%).
נמצא קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה בקרב מטופלים עם אסתמה שאינה בשליטה. על סמך ממצאים פרה-קליניים החוקרים משערים כי לפרוביוטיקה מהסוג Bifidobacterium infantis תהיה תרומה לשליטה באסתמה באמצעות וויסות התגובה של תאי T רגולטוריים (המדכאים את התגובה החיסונית).
במחקר נכללו 60 מבוגרים עם אבחנה של אסתמה אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה המכיל 1 מיליארד חיידקים מהסוג Bifidobacterium infantis או פלסבו, פעמיים ביום למשך 4 שבועות, עם מעקב של 4 שבועות נוספים.
באופן כללי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בקשר בין המיקרוביום ובין אסתמה, בדגש על הקשר בין חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים והתפתחות של אסתמה.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי מאפייני המיקרוביום במעי ובדרכי הנשימה, תוך התייחסות לקשר בין המעי והריאות והגורמים המשפיעים על אוכלוסיית החיידקים בתקופת ההריון, בלידה ולאחר הלידה. בהמשך, מוצג הקשר בין המיקרוביום ובין מערכת החיסון וההתפתחות של אסתמה.
החוקרים מסבירים כי תהליך ההתבססות של אוכלוסיית החיידקים בשלוש השנים הראשונות לחיים הינו משמעותי לבריאות העתידית, בדגש על 100 הימים הראשונים לחיים. תהליך זה מושפע מגורמים שונים, כגון אופן הלידה, אופן ההזנה של התינוק וחשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה.
ממחקרי אורך עולה כי קרא עוד.
במטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת ויטמין A ובין הסיכון להתפתחות אסתמה. החוקרים מציינים כי לויטמין A תפקיד בהתפתחות הריאות, בתפקוד תאי האפיתל ובפעילות החיסונית, אולם לא ידוע האם יש קשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין A ובין אסתמה.
בניתוח נכללו 19 מחקרים, מהם 16 מחקרי מקרה-ביקורת ו-3 מחקרי עוקבה, בהם השתתפו ילדים ומבוגרים. במחקרים אלה נבדק הקשר בין רמת ויטמין A בדם והצריכה התזונתית של ויטמין A ובין הסיכון להתפתחות אסתמה.
להלן הממצאים העיקריים המבוססים על ניתוח כולל של הנתונים: קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בצרפת נבדק הקשר בין איכות התזונה מהצומח ובין תסמיני אסתמה בקרב נשים מבוגרות. בנוסף, נבדקה ההשפעה המתווכת של BMI על קשר זה.
במחקר נכללו 5,700 נשים להן נאספו נתוני תזונה בשנים 1993 ו-2005. נתוני BMI נאספו בשנת 2008 ותסמיני אסתמה הוערכו בשנת 2018 בקרב הנשים שדיווחו על העדר תסמיני אסתמה בשנת 2011, כאשר כ-10% מהנשים ללא תסמיני אסתמה בשנת 2011 דיווחו על תסמין אחד לפחות בשנת 2018.
בהתבסס על נתוני התזונה שנאספו, לכל משתתפת חושב ציון של תזונה בריאה מהצומח (hPDI) וציון של תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
