גורמי אורח חיים ופרְקינסון | תזונה והסיכון הקרדיווסקולרי | ההשפעה הבריאותית של אוֹמגה 3
הקשר בין גורמי אורח חיים ובין פרקינסון:
פעילות גופנית לטיפול במחלת הפרקינסון ולמניעתה,
תזונה המבוססת על הצומח קשורה בסיכון מופחת לפרקינסון,
תפקיד התזונה בהתפתחות והתקדמות מחלות נוירודגנרטיביות,
הקשר בין פרקינסון והצריכה של ויטמיני B,
האם יש קשר בין חשיפה למתכות ובין פרקינסון?
תזונה והסיכון הקרדיווסקולרי – ממצאים מהסקר הלאומי האמריקאי לבריאות ותזונה:
הקשר בין ריבופלבין, חומצה פולית והסיכון הקרדיווסקולרי,
חשיפה לחיידקים בתזונה עשויה להגן מפני תחלואה קרדיווסקולרית,
הקשר בין תזונה פרו-דלקתית ותחלואה קרדיווסקולרית,
וצריכה גבוהה של שומן רווי קשורה בעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי.
ההשפעה הבריאותית של אומגה 3:
כיצד אומגה 3 משפיעה על הכולסטרול?
ההשפעה של אומגה 3 על רמת ההומוציסטאין,
ההשפעה של אומגה 3 על תאי שומן לבן,
מהי ההשפעה של DHA בהריון על ההתפתחות העצבית של העובר?
ואומגה 3 לטיפול בדלקת חניכיים.
גורמי אורח חיים ופרְקינסון
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין פעילות גופנית ובין פרקינסון.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של פעילות גופנית מסוגים שונים בקרב חולי פרקינסון.
בסקירה נכללו 156 מחקרים בהם סה"כ 7,939 משתתפים, מרביתם עם פרקינסון בחומרה קלה עד בינונית וללא פגיעה קוגניטיבית משמעותית.
ההשפעה על חומרת התסמינים המוטוריים התבססה על הממצאים מ-71 מהמחקרים, ההשפעה על איכות החיים התבססה על ממצאים מ-55 מהמחקרים, והבטיחות של ההתערבות והשפעות שליליות הוערכו ב-85 מהמחקרים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה להשפעה מיטיבה של פעילות גופנית מסוגים שונים על חומרת התסמינים המוטוריים ואיכות החיים בקרב חולי פרקינסון, ללא הבדלים משמעותיים בין סוגי הפעילות הגופנית. מכאן, ייתכן ותושג יעילות גבוהה יותר עם התאמה של סוג הפעילות הגופנית לתסמינים המוטוריים מהם סובל המטופל. למרות העדויות המוגבלות, ניכר כי פעילות גופנית הינה לרוב בטוחה. החוקרים מציעים לאשש את הממצאים במחקרים נוספים ולבחון את ההשפעה גם בקרב משתתפים עם חומרת תסמינים גבוהה יותר ומשתתפים עם הפרעה קוגניטיבית.
במחקר עוקבה שנערך בצרפת נבדק הקשר בין פעילות גופנית ובין הסיכון להתפתחות פרקינסון בקרב נשים.
מחקרים קודמים מצאו קשר בין פעילות גופנית, שנמדדה בנקודת זמן אחת, ובין סיכון מופחת לפרקינסון, אולם ניכר כי קשר זה היה מוגבל לגברים בלבד. כמו כן, החוקרים מסבירים כי מכיוון שמדובר במחלה עם משך התפתחות ארוך עד לאבחון (חביון), לא ניתן לשלול כי הקשרים שנמצאו נובעים מסיבתיות הפוכה. כלומר, תסמינים מוקדמים שאינם מוטוריים או תסמינים מוטוריים קלים עשויים להיות הגורם להפחתת פעילות גופנית בשנים שקדמו לאבחון.
מחקר זה מבוסס על נתונים מעוקבה הכוללת 98,995 נשים שנולדו בין השנים 1925-1950 אשר משויכות לביטוח בריאות לאומי לעובדים בתחום החינוך. המשתתפות גויסו למחקר בשנת 1990 עם מעקב עד 2018.
המשתתפות דווחו על רמת הפעילות הגופנית ב-6 מועדים במהלך תקופת המעקב. מקרים של פרקינסון תועדו באמצעות הרשומות הרפואיות ועל פי שימוש בתרופות.
לצורך ניתוח דפוסי הפעילות הגופנית לאורך זמן בוצע ניתוח מקרה-ביקורת בו נכללו 1,196 נשים עם אבחנה של פרקינסון וקבוצת ביקורת של 23,879 נשים ללא פרקינסון. נמצא כי דפוס הפעילות הגופנית לאורך זמן היה נמוך יותר בקבוצת הנשים עם פרקינסון לעומת קבוצת הביקורת, כולל עד 29 שנים לפני האבחון. ההפרש בין הקבוצות החל לגדול כ-10 שנים לפני האבחון של פרקינסון.
בהמשך, נבדק הקשר בין פעילות גופנית והסיכון להתפתחות פרקינסון. החוקרים מציינים כי בניתוח זה לא נכללו מקרים של פרקינסון שאובחנו ב-10 השנים הראשונות של המחקר (לפני שנת 2000) על מנת לנטרל הסבר של סיבתיות הפוכה.
נמצא כי מתוך 95,354 נשים שלא אובחנו עם פרקינסון עד שנת 2000, במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 17 שנה 1,074 מהנשים אובחנו עם פרקינסון.
שיעור המקרים של פרקינסון היה נמוך יותר בקרב נשים עם דפוס גבוה יותר של פעילות גופנית, כאשר הסיכון היה נמוך ב-25% בקרב הנשים עם הדפוס הגבוה ביותר של פעילות גופנית לעומת הנמוך ביותר.
מסקנת החוקרים היא כי רמה גבוהה יותר של פעילות גופנית לאורך זמן קשורה בסיכון מופחת להתפתחות פרקינסון, בנטרול אפשרות לסיבתיות הפוכה.
Ernst M, Folkerts AK, Gollan R, Lieker E, Caro-Valenzuela J, Adams A, Cryns N, Monsef I, Dresen A, Roheger M, Eggers C, Skoetz N, Kalbe E. Physical exercise for people with Parkinson's disease: a systematic review and network meta-analysis. Cochrane Database Syst Rev. 2023 Jan 5;1(1):CD013856.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36602886/
Portugal B, Artaud F, Degaey I, Roze E, Fournier A, Severi G, Canonico M, Proust-Lima C, Elbaz A. Association of Physical Activity and Parkinson Disease in Women: Long-term Follow-up of the E3N Cohort Study. Neurology. 2023 Jul 25;101(4):e386-e398.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37197993/
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין דפוסים של תזונה המבוססת על הצומח ובין הסיכון להתפתחות פרקינסון.
במחקר נכללו הנתונים של 126,283 משתתפים מהביו-בנק הבריטי אשר מילאו שאלוני תזונה. לכל משתתף חושבו 3 מדדים של תזונה המבוססת על הצומח:
במהלך תקופת מעקב של 11.8 שנה תועדו 577 מקרים חדשים של פרקינסון.
נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של תזונה מהצומח (PDI) ושל תזונה בריאה מהצומח (hPDI) היו בסיכון נמוך ב-18% וב-22%, בהתאמה, לפרקינסון, בעוד שבקרב משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד של תזונה לא בריאה מהצומח (uPDI) נמצא סיכון גבוה ב-38%. בניתוח לפי קבוצות מזון, צריכה גבוהה של ירקות, אגוזים ותה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-28%, 31% ו-25%, בהתאמה.
החוקרים מראים כי ממצאים אלה היו משמעותיים בעיקר בקרב משתתפים עם ציון סיכון גנטי נמוך.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שהקפדה על תזונה בריאה מהצומח, בדגש על תזונה עשירה בירקות, אגוזים ותה, קשורה בסיכון מופחת להתפתחות פרקינסון.
Tresserra-Rimbau A, Thompson AS, Bondonno N, Jennings A, Kühn T, Cassidy A. Plant-Based Dietary Patterns and Parkinson's Disease: A Prospective Analysis of the UK Biobank. Mov Disord. 2023 Aug 21.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37602951/
בסקירה מוצגות העדויות לגבי הקשר בין גורמים תזונתיים ובין מחלות נויורודגנרטיביות, כולל אלצהיימר, פרקינסון, ניוון שרירים (ALS), טרשת נפוצה והנטינגטון.
החוקרים מציינים כי למרות שמחלות אלו מתפתחות כתוצאה משילוב של גורמים, לתזונה תפקיד חשוב בהתפתחות ובהתקדמות של המחלה.
בסקירה נכללו 79 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים, מהם ב-28 נבדקה ההשפעה של התזונה, ב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה של תמיכה תזונתית ותוספי תזונה, ב-16 מחקרים נבדקה ההשפעה של שומן רב בלתי רווי וב-13 מחקרים נבדקה ההשפעה של ויטמינים. משך ההתערבות נע בין 3 שבועות ל-14 שנה.
בנוסף, דנים החוקרים במנגנוני הפעולה המעורבים, תוך התייחסות להשפעה של פוֹליפנוֹלים, רזברטרול, שמן זית, פירות וירקות, הגבלה קלורית ודיאטה קטוגנית, ציר המעי-מוח, וההשפעה של הרכב התזונה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בהתבסס על שני מחקרי עוקבה שנערכו בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 ובין הסיכון להתפתחות של מחלת פרקינסון.
במחקר נכללו הנתונים של 80,965 נשים ממחקר האחיות ושל 48,837 גברים ממחקרי אנשי מקצועות הבריאות, עם מעקב בין השנים 1984-1986 ועד 2016.
הצריכה של ויטמיני B הוערכה באמצעות שאלוני תזונה בתחילת המחקר וכל 4 שנים במהלך תקופת המעקב.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין חשיפה למתכות והסיכון להתפתחות פרקינסון.
בסקירה נכללו 83 מחקרי מקרה-ביקורת ו-5 מחקרי עוקבה, מהם 73 מחקרים דורגו באיכות נמוכה עד בינונית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
תזונה והסיכון הקרדיווסקולרי – ממצאים מהסקר הלאומי האמריקאי לבריאות ותזונה
הסקר הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES) הינו מחקר מתמשך שנועד להעריך את מצב הבריאות והתזונה של מבוגרים וילדים בארה"ב באמצעות ראיונות ובדיקות גופניות. בכל שנה נכלל בסקר מדגם מייצג של כ-5,000 אנשים מרחבי ארה"ב. הנתונים שנאספים משמשים לקביעת שכיחות מחלות וגורמי סיכון, להערכת מצב התזונה ולבחינת הקשר עם קידום בריאות ומניעת מחלות.
להלן מחקרים אשר מתמקדים בחקר התחלואה והבריאות הקרדיווסקולרית, בהתבסס על נתונים שנאספו במסגרת הסקר.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ריבופלבין (ויטמין B2) ובין הסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, תוך בחינת ההשפעה של חומצה פולית על קשר זה.
במחקר נכללו 10,480 משתתפים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 2005-2016 אחריהם נערך מעקב עד לשנת 2019.
בתחילת המחקר הוערכה הצריכה התזונתית של ריבופלבין ושל חומצה פולית.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 8.5 שנים תועדו 1,214 מקרי תמותה, מהם 373 מקרים של תמותה מגורמים קרדיווסקולריים ו-302 מקרים של תמותה מסרטן.
בהשוואה למשתתפים קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין כמות החיידקים בתזונה ובין תחלואה קרדיווסקולרית.
החוקרים מסבירים כי לצד ההשפעה החיובית של שיפור ההיגיינה של המזון, לירידה בחשיפה לחיידקים עשויה להיות גם השפעות בריאותיות שליליות, שכן חשיפה למגוון חיידקים עשויה לתרום לשיפור פעילות מערכת העיכול ומערכת החיסון ונמצאה קשורה בהפחתת הנטייה לתחלואה כרונית.
במחקר נכללו 10,875 משתתפים מעל גיל 18 מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 2007-2018.
מבין כלל המשתתפים, 1,269 משתתפים סבלו מתחלואה קרדיווסקולרית.
בהתבסס על נתונים קודמים ומאפייני המזון ואופן ההכנה, מזונות וקבוצות מזון סווגו בהתאם לכמות החיידקים: נמוכה, בינונית או גבוהה.
החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות:
נמצא כי קרא עוד.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין תזונה פרו-דלקתית ותחלואה קרדיווסקולרית.
בשני המחקרים נעשה שימוש במדד DII אשר משמש להערכת הפוטנציאל הדלקתי של דפוס התזונה הכולל בהתבסס על הצריכה של מזונות ורכיבים תזונתיים ספציפיים (כדוגמת ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים, סיבים תזונתיים, חומצות שומן חיוניות, נוגדי חימצון ועוד). ציון גבוה יותר מבטא פוטנציאל פרו-דלקתי גבוה יותר של התזונה.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין דיאטה פרו-דלקתית ובין מחלת עורקים היקפית. החוקרים מציינים כי מחלת עורקים היקפית קשורה באופן ברור לרמת דלקתיות גבוהה, אולם לא ידוע מהי התרומה של דיאטה פרו-דלקתית.
במחקר נכללו 5,840 משתתפים מעל גיל 40 מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 1999-2004.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין דיאטה פרו-דלקתית ובין מחלת לב כלילית.
במחקר נכללו 45,306 משתתפים מגיל 18 עד 80 מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 1999-2018.
בהתאם לנתוני התזונה שנאספו לכל משתתף חושב הפוטנציאל הדלקתי של התזונה (ציון DII). נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת שומן רווי ובין תמותה מכל גורם ומגורמים קרדיווסקולריים בקרב קשישים.
במחקר נכללו 3,404 משתתפים מעל גיל 65 מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה בשנים 2003-2008 עם נתוני מעקב עד לשנת 2019.
נמצא כי קרא עוד.
ההשפעה הבריאותית של אוֹמגה 3
במחקר אקראי מבוקר נבדק כיצד תיסוף אומגה 3 משפיע על הליפופרוטאינים בדם בקרב משתתפים בריאים.
החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות להשפעה מיטיבה של אומגה 3 על רמת הטריגליצרידים בקרב משתתפים עם יתר שומנים בדם, אולם לא ידועה ההשפעה באוכלוסייה הבריאה.
במחקר נכללו 44 משתתפים מבוגרים בגיל 65-85 אשר חולקו אקראית לנטילת אומגה 3 במינון 3.9 גרם ליום או פלסבו למשך 6 חודשים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על רמת הומוציסטאין. רמות הומוציסטאין גבוהות קשורות בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה.
בסקירה נכללו 20 מחקרים בהם 2,676 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון מחלת כליות כרונית, נשים עם שמנות, משתתפים עם יתר שומנים בדם, חולי סוכרת וחולי לב.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו אומגה 3 במינון יומי שנע בין 0.6 ל-9 גרם ליום, משך ההתערבות נע בין 1 ל-48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על תאי שומן לבן.
החוקרים מסבירים כי שמנות קשורה ברמת דלקת גבוהה, אולם המנגנונים הגורמים לכך אינם לגמרי ידועים. משוער כי אומגה 3, שהינה בעלת פעילות נוגדת דלקת, עשויה לתרום להפחתת רמת הדלקת בתאי שומן לבן.
במחקר נכללו 45 משתתפים עם שמנות ו-39 משתתפים במשקל תקין. כל קבוצה חולקה אקראית לנטילת 3 גרם ליום אומגה 3 (1.1 גרם EPA ו-0.8 גרם DHA) או פלסבו למשך 12 שבועות.
מכל המשתתפים נלקחו דגימות של תאי שומן לבן בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של נטילת אומגה 3 בהריון על רמת ה-DHA וההתפתחות העצבית של העובר.
החוקרים מסבירים כי מצב של שיווי משקל מתרחש כאשר רמת ה-DHA בדם הטבורי שווה או קטנה לרמת אצל האם בלידה, מצב המעיד על העברה מספקת של DHA להתפתחות העצבית המיטבית של העובר ושל התינוק.
במחקר נכללו נשים בשבוע 12 עד 20 להריון אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף DHA במינון 200 או 800 מ"ג ליום עד ללידה.
ריכוז השומנים בכדוריות הדם האדומות נבדק בתחילת המחקר, בשבוע 32 להריון, בלידה ובדם הטבורי. ההתפתחות העצבית של העובר נמדדה בשבוע 32 ו-36 להריון.
במחקר נכללו 262 צמדי אם-ילד להם נאספו דגימות דם מלאות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במטה-אנליזה הוערכה היעילות של אומגה 3 לטיפול בדלקת חניכיים.
בניתוח נכללו נתונים מ-13 מחקרים אקראיים מבוקרים, מהם ב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה של תזונה מועשרת באומגה 3 וב-11 מחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי אומגה 3 במינונים שונים של EPA + DHA (6 מחקרים), EPA + DHA + אספירין (4 מחקרים) או של ALA (מחקר אחד). משך ההתערבות נע בין 8 שבועות ל-6 חודשים.
במחקרים אלה נכללו משתתפים עם דלקת חניכיים ברמות חומרה שונות, החל מדלקת קלה ועד לדלקת כרונית מתקדמת.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
