ההשפעה הבריאותית של פטריות | התערבויות טבעיות להפרעות עיכול | הטיפול הטבעי במחלת כליוֹת כרונית
ההשפעה הבריאותית של פטריות:
תזונה עשירה בפטריות ואצות להארכת תוחלת החיים,
תוסף פטריית שיטאקי לחולי סרטן לבלב העוברים כימותרפיה,
ההשפעה הקוגניטיבית של פטריית היריסיום,
ההשפעה של חלבון מפטריות על מדדים מטבוליים,
וההרכב והאיכות של תוספי פטריות מרפא.
התערבויות טבעיות לטיפול בהפרעות עיכול:
תוסף סינביוטיקה למטופלים עם שלשול תפקודי,
תוסף פרוביוטיקה להקלה על תסמיני עיכול פונקציונליים,
תוסף סינביוטיקה להקלה על עצירות בקרב ילדים,
תוספי תזונה להקלה על עצירות כרונית,
ופירות קיווי להקלה על עצירות בקרב מבוגרים.
הטיפול הטבעי במחלת כליות כרונית:
הקשר בין אומגה 3 ומחלת כליות כרונית,
דיאטה ים-תיכונית למטופלים עם מחלת כליות כרונית,
הטיפול התזונתי בקשישים עם מחלת כליות כרונית,
חלבון סויה למטופלים עם מחלת כליות כרונית,
תוספי כורכומין להפחתת מדדי דלקת בקרב מטופלי דיאליזה,
והקשר בין מחלת כליות כרונית ותסמיני דיכאון.
ההשפעה הבריאותית של פטריות
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת פטריות ואצות ובין הסיכון לתמותה בקרב קשישים.
במחקר נכללו 13,156 משתתפים מעל גיל 65 אשר מילאו שאלוני תזונה בהם התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית בתחילת המחקר ובגיל 60.
במהלך תקופת מעקב של כ-10 שנים תועדו 8,937 מקרי תמותה.
נמצא כי משתתפים שצרכו פטריות ואצות לפחות פעם בשבוע היו בסיכון נמוך ב-14% לתמותה בהשוואה למשתתפים שדיווחו על צריכה של 0-1 פעמים בשנה. מגמה זאת הייתה דומה גם בהתייחס לדיווח התזונתי בתחילת המחקר (גיל 87 בממוצע) וגם בהתייחס לדיווח על הצריכה התזונתית בגיל 60.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שלצריכה שגרתית של פטריות ואצות עשויה להיות השפעה בריאותית מיטיבה ופוטנציאל לתרום להארכת תוחלת החיים, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים תוך התייחסות לסוגים שונים של פטריות ואצות.
Shen J, He M, Lv R, Huang L, Yang J, Wu Y, Gu Y, Rong S, Yang M, Yuan C, Zhang R. Association of Mushrooms and Algae Consumption with Mortality among Chinese Older Adults: A Prospective Cohort Study. Nutrients. 2022 Sep 20;14(19):3891.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36235543/
אין גישה למאמר ולכן חסרים פרטים לגבי משך הנטילה
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה התועלת של תוסף פטריית שיטאקי (Lentinula edodes) להפחתת השפעות שליליות של הטיפול הכימותרפי והפרעות בחוש הטעם בקרב מטופלים עם סרטן לבלב.
במחקר נכללו 98 משתתפים עם סרטן לבלב מסוג PDAC (pancreatic ductaladenocarcinoma) אשר חולקו אקראית לנטילת תמצית מתוקננת של פטריית שיטאקי (AHCC®) או פלסבו. החוקרים העריכו את התרומה של התוסף למניעת אנמיה והפרעות בחוש הטעם.
לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסיכון להתפתחות אנמיה, אולם בקבוצת התוסף נמצא שיעור נמוך יותר של הפרעות בחוש הטעם וכן נמצא שיפור במצב התזונתי בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לתרומה של התוסף למניעת הפרעות בחוש הטעם בקרב מטופלים עם סרטן לבלב מתקדם העוברים טיפולי כימותרפיה, וכן זוהה פוטנציאל לשיפור המצב התזונתי ואיכות החיים של מטופלים אלה.
החוקרים מדווחים כי התוסף סופק על ידי חברת Amino Up Co. Ltd שלא הייתה מעורבת במחקר.
Yanagimoto H, Hirooka S, Yamamoto T, Yamaki S, Sekimoto M. Efficacy of Lentinula edodes Mycelia Extract on Chemotherapy-Related Tasted Disorders in Pancreatic Cancer Patients. Nutr Cancer. 2023;75(1):236-246.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35950537/
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה האקוטית והממושכת של פטריית היריסיום (רעמת האריה) על התפקוד הקוגניטיבי, סטרס ומצב רוח.
במחקר נכללו 41 משתתפים בריאים בגיל 18 עד 45. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1.8 גרם ליום פטריית היריסיום (SO-DSX1®) או פלסבו למשך 28 יום.
השְֹפעת ההתערבות נבדקה באופן אקוטי 60 דקות לאחר הנטילה הראשונה וכן בסיום תקופת התערבות של 28 יום.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של חלבון שמקורו בפטריות על מדדים מטבוליים. החוקרים מציינים כי כיום חלבון זה משמש כרכיב בתחליפי בשר.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם 178 משתתפים, כאשר ברוב המחקרים נכללו משתתפים בריאים מלבד מחקר אחד בו נכללו משתתפים עם יתר כולסטרול ומחקר אחד בו נכללו משתתפים עם עודף משקל או שמנות. ב-4 מהמחקרים נבדקה ההשפעה על פרופיל השומנים, ב-5 מחקרים נבדקה ההשפעה על התגובה הגליקמית ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה על המשקל.
במחקרים אלה נעשה שימוש במינון של 30 עד 190 גרם חלבון ליום שמקורו בפטריות לעומת קבוצת ביקורת שקיבלה כמות דומה של חלבון ממקור אחר (מהחי או מהצומח).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר מעבדה בחנו החוקרים את ההרכב של תוספים המבוססים על פטריות מרפא אשר משווקים באופן מסחרי באיטליה.
החוקרים מציינים כי פטריות מרפא עשויות להיות יעילות לטיפול במגוון מצבים בריאותיים, הן כמזון פונקציונאלי והן כתוספי תזונה. סין הינה המקור העיקרי של פטריות המרפא אולם מרבית הייצור בסין אינו עומד בתקנים האירופאיים המקובלים. לפיכך, במקרים רבים המקור וההרכב של תוספים או חומרי גלם אינו ידוע ותוספים רבים המבוססים על פטריות מרפא אשר משווקים באופן מסחרי באיטליה אינם עומדים בקריטריונים המקובלים של איכות.
הם מדגישים כי העניין הגובר בשימוש בפטריות מרפא דורש נגישות לתוספים ממקור בטוח אשר בטיחותם ויעילותם נבדקה במחקרים קליניים.
במחקר נבדקו 19 דגימות של תוספי פטריות מרפא המשווקים על ידי 6 חברות שונות. כל הדגימות עברו ניתוח מולקולרי וביוכימי על מנת לזהות את סוג הפטרייה, להעריך את תכולת הרכיבים הפעילים (ארגוסטרולים וגלוקנים), ולבחון הימצאות של רכיבים רעילים כגון מיקוטוקסינים ומתכות כבדות.
באופן כללי קרא עוד.
התערבויות טבעיות לטיפול בהפרעות עיכול
במחקר פיילוט אקראי מבוקר שנערך בקוריאה נבדקה ההשפעה של סינביוטיקה בקרב מטופלים הסובלים משלשול תפקודי ורמות גבוהות של קלפרוטקטין בצואה (סמן לפעילות דלקתית במעי).
במחקר נכללו 40 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף סינביוטיקה או פלסבו למשך 8 שבועות.
התוסף LactominPlus® ניתן בצורת אבקה במינון 6 גרם ליום, מהם 600 מ"ג של חיידקים פרוביוטיים מהסוגים Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus plantarum ו- Bifidobacterium animalis (לפחות 100 אלף חיידקים ליום) וכן 1,200 סיבי FOS.
החוקרים בחנו את השְֹפעת התוסף על תסמינים במעי, רמת קלפרוטקטין, הרכב חיידקי המעי ומדדים של בטיחות.
בקבוצת הסינביוטיקה נמצאה קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באוסטרליה נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה עשיר בחומצות שומן מסועפות שרשרת להקלה על תסמינים פונקציונליים במערכת העיכול.
במחקר נכללו 67 מבוגרים בריאים הסובלים באופן ממושך מתסמינים במערכת העיכול.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף המכיל מינון יומי של 5 מיליארד חיידקים מהסוג Bacillus subtilis (BG01-4™) או פלסבו למשך 4 שבועות.
השְֹפעת התוסף הוערכה באמצעות השינוי במדד להערכת תסמינים במערכת העיכול GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התועלת של תוסף סינביוטיקה להקלה על עצירות בקרב ילדים.
במחקר נכללו 64 ילדים בגיל 3 עד 17 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף סינביוטיקה או פלסבו למשך 84 יום.
התוסף ניתן במינון 6.2 גרם ליום של תערובת סיבים ולפחות 10 מיליארד חיידקים מ-9 סוגים שונים.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי במספר היציאות השבועי ובנוסף נבדק השינוי בהרכב ובמגוון חיידקי המעי.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת של תוספי תזונה להקלה על עצירות כרונית בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 787 משתתפים. ב-3 מחקרים נבדקה ההשפעה של אבקת פירות קיווי, ב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה של סנה (Cassia), ב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה של מגנזיום אוקסיד, במחקר אחד נבדקה ההשפעה של תמר סיני (Ziziphus jujuba) ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של חלמית גדולה (Malva Sylvestris). משך ההתערבות נע בין 3 ל-12 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה היעילות של פירות קיווי לטיפול בעצירות בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו משתתפים בגיל 18 עד 65 הסובלים מעצירות תפקודית (11 משתתפים), תסמונת מעי רגיש המאופיינת בשלשול (13 משתתפים) ומשתתפים בריאים (32 משתתפים).
כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי 2 פירות קיווי ליום או תוסף סיבי פסיליום במינון 7.5 גרם ליום, כל אחד למשך 4 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים.
החוקרים בחנו את השינוי בתסמינים במערכת העיכול באמצעות המדד GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale) ובמספר היציאות השבועי.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי במחלת כליוֹת כרונית
בניתוח כולל של נתונים ממחקרי עוקבה נבדק הקשר בין רמת אומגה 3 בדם ובין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית.
במחקר נכללו הנתונים מ-19 מחקרי עוקבה שנערכו ב-12 מדינות בהם סה"כ 25,570 משתתפים. הגיל הממוצע של המשתתפים נע בין 49 ל-77 ומשך המעקב החציוני היה 11.3 שנים.
מבין כלל המשתתפים, בקרב 4,944 משתתפים (19.3%) התפתחה מחלת כליות כרונית במהלך תקופת המעקב.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מציעים החוקרים גישה יישומית להתאמת הדיאטה הים-תיכונית למטופלים עם מחלת כליות כרונית.
מחקרים שונים מציעים כי הדיאטה הים-תיכונית הינה המתאימה ביותר למטופלים עם מחלת כליות כרונית, בכל שלבי המחלה, בשל השְֹפעתה המיטיבה על האנדותל, הפחתת תהליכי דלקת ושיפור פרופיל השומנים ולחץ הדם.
במסגרת הסקירה מתארים החוקרים את המאפיינים העיקריים של הדיאטה הים תיכונית ומציגים את המחקרים המדגימים את השְֹפעתה המיטיבה במחלת כליות כרונית.
בהמשך, מפורטות הדרישות התזונתיות בכל אחד משלבי המחלה, כולל סך הצריכה הקלורית, כמות החלבון, אחוז השומן, ורמת האשלגן, הזרחן והנתרן. בהתאם לכך, החוקרים מציגים את ההתאמה של הדיאטה הים-תיכונית לכל אחד משלבי המחלה, כולל רמת הצריכה של כל קבוצת מזון ושיטות הבישול וההכנה של המזון.
ספציפית, מוצגות ההמלצות למטופלים עם מחלת כליות כרונית ללא דיאליזה, למטופלי דיאליזה ולמושתלי כליה.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה מטעם ארגוני התזונה האירופאים דנים החוקרים בגישה התזונתית לטיפול בקשישים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מסבירים כי בקרב אוכלוסייה זאת של קשישים עם מחלת כליות כרונית ישנה סתירה בין ההמלצה לצריכת חלבון של לפחות 1 גרם/ק"ג לצורך מניעת תת-תזונה ובין ההנחיות הנפרולוגיות לצמצום צריכת החלבון לצורך מניעת התקדמות המחלה.
לפיכך, מטרת הסקירה הינה להגדיר מהי הצריכה המיטבית של חלבון ושל סך הקלוריות בהתאם לחומרת המחלה.
באופן כללי החוקרים מציעים כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של דיאטה הכוללת חלבון סויה על מדדים של בריאות הכליות והלב בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מציינים כי מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שהחלפת חלק מהחלבון מהחי בחלבון סויה עשויה להיות בעלת השפעה מגינה על תפקוד הכליות והלב במצבים של מחלת כליות כרונית, אולם העדויות הקליניות לכך הינן מוגבלות.
במחקר נכללו 85 משתתפים עם מחלה בשלב 3b עד שלב 4 אשר צורכים דיאטה דלת חלבון (0.6 גרם/ק"ג משקל גוף) בשילוב אנאלוגים של חומצות אמינו חיוניות (טבליה ל-5 ק"ג משקל גוף).
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 12 חודשים, בקבוצה אחת החלבון כלל 60% חלבון סויה ו-40% חלבון ממקור צמחי אחר והקבוצה השנייה קיבלה את הדיאטה הסטנדרטית שכללה 60% חלבון מהחי ו-40% חלבון מהצומח.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על מדדי דלקת בקרב מטופלי דיאליזה.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם 472 משתתפים, מהם ב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של ננו-כורכומין, ב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי כורכום, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של תוסף כורכומינואידים. המינון נע בין 80 ל-2,500 מ"ג ליום ומשך ההתערבות נע בין 8 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדקה רמת תסמיני דיכאון ואיכות החיים בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מסבירים כי דיאטה דלת חלבון הינה הטיפול התזונתי המקובל במחלת כליות כרונית, אולם מחקרים קודמים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של תסמיני דיכאון באוכלוסיות הצורכות דיאטה דלת חלבון.
במחקר נכללו 571 משתתפים עם מחלת כליות כרונית בני 74 בממוצע. החוקרים סיווגו את המשתתפים בהתאם לרמת החלבון בתזונה, כאשר דיאטה דלת חלבון הוגדרה כצריכת חלבון של עד 0.8 גרם/ק"ג משקל גוף. בנוסף, המשתתפים סווגו בהתאם לחומרת המחלה, קלה או מתקדמת, וכן בהתאם לאבחנה קודמת של סוכרת (מחלת כליות סוּכרתית).
מבין כלל המשתתפים 167 צרכו דיאטה דלת חלבון ו-404 צרכו דיאטה עם רמת חלבון סטנדרטית.
נמצא כי קרא עוד.
