הטיפול הטבעי ובריאות הנפש:
הקשר בין תיסוף חומצה פולית ואובדנות,
שימוש במלטונין קשור בסיכון מופחת לפגיעה עצמית בקרב צעירים,
התערבות תזונתית לשיפור הבריאות הקרדיו-מטבולית בחולי סכיזופרניה,
ואומגה 3 למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית.
דפוס התזונה והתפקוד הקוגניטיבי:
דיאטת MIND והתפקוד הקוגניטיבי,
הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד והידרדרות קוגניטיבית,
והקשר בין איכות התזונה והתפקוד הקוגניטיבי.
ההשפעה המטבולית של תוספים צמחיים:
ההשפעה של תוסף תה ירוק על רקמת השומן בקרב נשים לאחר גיל המעבר,
תוסף רימון לשיפור תחושת השובע,
ההשפעה של פחמימות, קינמון ופלפלת על התגובה המטבולית,
והשְֹפעת המשקל ותמצית ענבים על התגובה המטבולית.
התערבויות טבעיות בפעילות גופנית:
העמסת פחמימות באימוני התנגדות,
האם נוגדי חמצון יכולים לסייע להפחתת נזק לשריר?
ג'ינוסטמה לשיפור התגובה הגופנית והמנטלית לפעילות גופנית,
ותוסף ברזל לשיפור עייפות ומצב רוח בקרב ספורטאים.
הטיפול הטבעי ובריאות הנפש
במחקר אפידמיולוגי שנערך בארה"ב נבדק האם ישנה ירידה בהתנהגות אובדנית בעקבות נטילת תוספי חומצה פולית.
המחקר מבוסס על נתוני ביטוח בריאות פרטי במסגרתו בוצע מעקב אחר מטופלים שקיבלו מרשם רפואי לתוסף חומצה פולית. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין ניפוק המרשם ובין ניסיונות התאבדות או פגיעה עצמית במשך תקופה של שנתיים מקבלת המרשם.
החוקרים מסבירים כי בעוד שאנשים רבים רוכשים חומצה פולית ללא מרשם, האוכלוסייה שמקבלת מרשם רפואי לחומצה פולית הינה בעלת מאפיינים שונים ולרוב סובלת מאבחנה של כאב או הפרעות מצב רוח. מטופלים אלה מקבלים תרופות שונות כגון מתוטרקסט, נוגדי דלקת ומשככי כאב. לפיכך, משוער כי ירידה ברמת חומצה פולית בעקבות נטילת מתוטרקסט עלולה להגביר אובדנות, מגמה שצפויה להשתפר לאחר תיסוף.
במחקר נכללו הנתונים של 866,586 מטופלים, מהם כ-81% נשים וכ-10% מעל גיל 60.
נמצא כי במהלך החודשים שכוסו ע”י מרשם לחומצה פולית תועדו 261 אירועי אובדנות, עם שיעור של 4.73 אירועי אובדנות ל-100,000 חודשי-אדם, זאת בהשוואה ל-895 אירועי אובדנות במהלך החודשים ללא חומצה פולית, עם שיעור של 10.61 מקרים ל-100,000 חודשי-אדם.
לאחר תקנון למגוון גורמי סוציו-דמוגרפיים, התנהגותיים ובריאותיים נמצא כי מתן חומצה פולית במינון 1 מ"ג ליום היה קשור בסיכון נמוך ב-44% לאירועי אובדות. עוד נמצא כי כל חודש נוסף של טיפול היה קשור בירידה של 5% באירועי אובדנות.
לצורך בקרה, החוקרים ביצעו ניתוח זהה עבור ויטמין B12 ולא מצאו קשר מובהק עם אובדנות.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף חומצה פולית עשויה להוות אסטרטגיה בטוחה, זולה וזמינה להפחתת מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית.
Gibbons RD, Hur K, Lavigne JE, Mann JJ. Association Between Folic Acid Prescription Fills and Suicide Attempts and Intentional Self-harm Among Privately Insured US Adults. JAMA Psychiatry. 2022 Sep 28.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36169979/
במחקר עוקבה שנערך בשבדיה נבדק האם השימוש במלטונין קשור בסיכון מופחת לפגיעה עצמית או לפציעה בקרב צעירים. החוקרים מציינים כי הפרעות שינה בקרב צעירים נמצאו קשורות בסיכון מוגבר לפציעות, כולל התנהגות אובדנית, וכי מלטונין הינו הטיפול השכיח ביותר להפרעות שינה בקרב צעירים בשבדיה.
במחקר נכללו 25,575 משתתפים שהחלו טיפול במלטונין בגיל 6 עד 18.
במסגרת המחקר החוקרים השוו את הסיכון לפציעה בשנה שקדמה לטיפול במלטונין לעומת הסיכון במהלך שנת הטיפול הראשונה.
לא נמצאו הבדלים בשיעורי פגיעות הגוף, נפילות ותאונות דרכים לפני ואחרי השימוש במלטונין. עם זאת, הסיכון לפגיעה עצמית היה הגבוה ביותר בחודשים שלפני התחלת השימוש במלטונין וירד לאחר התחלת השימוש. מגמה זו הייתה בולטת במיוחד בקרב מתבגרים הסובלים מדיכאון ו/או חרדה, כאשר הסיכון האבסולוטי היה גבוה יותר בקרב נערות.
החוקרים מסכמים כי בעקבות התחלת השימוש במלטונין נצפתה ירידה מובהקת בסיכון לפגיעה עצמית, בעיקר בקרב נערות הסובלות מדיכאון ו/או חרדה. מכאן, התערבויות לשיפור איכות השינה עשויות לתרום לצמצום הסיכון לפגיעה עצמית בקרב צעירים.
Leone M, Kuja-Halkola R, Lagerberg T, Bjureberg J, Butwicka A, Chang Z, Larsson H, D'Onofrio BM, Leval A, Bergen SE. Melatonin use and the risk of self-harm and unintentional injuries in youths with and without psychiatric disorders. J Child Psychol Psychiatry. 2023 Jul;64(7):1027-1036.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36950769/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של תזונה עשירה במזונות פרהביוטיים ופרוביוטיים על הבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב חולי סכיזופרניה.
במחקר נכללו 50 משתתפים אשר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תכנית תזונתית מותאמת אישית בה ניתן דגש על העלאת הצריכה של מזונות פרהביוטיים ופרוביוטיים, כגון מוצרי חלב ומזונות מותססים, עלים ירוקים, פירות עשירים בסיבים ודגנים מלאים. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו ייעוץ תזונתי סטנדרטי.
במהלך 6 חודשים נערך מעקב אחר מדדים קרדיווסקולריים ואנתרופומטריים.
בהשוואה לנתוני הבסיס, קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 על מדדי דלקת ודיכאון בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית.
החוקרים מסבירים כי דלקת מעודדת את ההחמרה של הפרעה דו-קוטבית ולכן לנטילת תוספים בעלי פעילות נוגדת דלקת עשויה להיות השפעה מיטיבה.
במחקר נכללו 60 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 2 גרם ליום אומגה 3 או פלסבו למשך חודשיים.
מדדי דלקת ותסמיני דיכאון הוערכו בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד.
דפוס התזונה והתפקוד הקוגניטיבי
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין דיאטת MIND ובין התפקוד הקוגניטיבי.
דיאטת MIND (Mediterranean-Dietary Approaches to Stop Hypertension Intervention for Neurodegenerative Delay) הינה דפוס תזונה המיועד לשמירה על בריאות המוח ולמניעת דמנציה. הדיאטה מבוססת על עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH ומדגישה צריכה של 10 מזונות: עלים ירוקים, ירקות, פירות יער, דגים טריים, עוף, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, יין ושמן זית, לצד הגבלה של חמאה מרגרינה, גבינה, בשר אדום, מאפים ומתוקים ומזונות מטוגנים.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה הממושכת של דיאטת MIND על ההידרדרות הקוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר נכללו משתתפים ללא הפרעה קוגניטיבית אך עם היסטוריה משפחתית של דמנציה, BMI מעל 25 ואיכות תזונה נמוכה. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 3 שנים, דיאטת MIND או דיאטת ביקורת, שתיהן עם הגבלה קלורית (הפחתה של כ-250 קלוריות ליום). כל המשתתפים קיבלו ייעוץ תזונתי בהתאם לדיאטה ובמטרה לרדת במשקל.
מדד המטרה היה השינוי בתפקוד הקוגניטיבי הכללי ובארבעה תחומים, ובנוסף נבדקו מאפיינים של המוח בבדיקת MRI בקרב תת-מדגם של המשתתפים.
במחקר נכללו 604 משתתפים מעל גיל 65, מהם 93.4% השלימו את כל תקופת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין דיאטת MIND ובין התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו הנתונים של 4,066 משתתפים להם בוצעה הערכה תזונתית בתחילת המחקר ולפחות הערכה קוגניטיבית אחת במהלך תקופת מעקב חציונית של 3 שנים.
לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטת MIND בסקאלה של 0-12 בהתאם לצריכה של 9 קבוצות מזון בריא ו-3 קבוצות מזון לא בריא.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בברזיל נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הידרדרות קוגניטיבית.
במחקר נכללו הנתונים של 10,775 עובדים במגזר הציבורי בגיל 35 עד 74 מ-6 ערים בברזיל.
בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים הוערכה הצריכה של מזון אולטרה-מעובד כאחוז מסך הצריכה הקלורית היומית. השינויים בתפקוד הקוגניטיבי הוערכו באמצעות מספר מבחנים קוגניטיביים. משך המעקב החציוני היה 8 שנים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בטאיוואן נבדק הקשר בין המגמה לאורך 6 שנים באיכות התזונה ובין הביצועים הקוגניטיביים בקרב קשישים.
במחקר נכללו 356 משתתפים ללא דמנציה אשר גויסו למחקר בין השנים 2011-2013. הגיל הממוצע היה 71.6 וה-BMI הממוצע היה 23.8.
הצריכה התזונתית של המשתתפים הוערכה בתחילת המחקר ולאחר 4 ו-6 שנים באמצעות שאלוני תזונה. איכות התזונה הוערכה בהתאם למדד mAHEI לתזונה בריאה.
החוקרים בחנו את התפקוד הקוגניטיבי הכללי ובארבעה תחומים: קשב, זיכרון, תפקודים ניהוליים ושטף מילולי.
החוקרים זיהו שלושה דפוסים עיקריים של איכות התזונה לאורך זמן: ירידה באיכות התזונה, עלייה באיכות התזונה, ואיכות תזונה גבוהה ויציבה לאורך הזמן.
באופן כללי קרא עוד.
ההשפעה המטבולית של תוספים צמחיים
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף תה ירוק על רקמת השומן בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם עודף משקל או שמנות ואורח חיים יושבני.
החוקרים מסבירים כי לאחר גיל המעבר ישנה עלייה במשקל הגוף וברקמת השומן הבטני אשר מפרישה גורמים מעודדי דלקת, וכתוצאה מכך ישנה עלייה בסיכון לתחלואה מטבולית.
במחקר נכללו 28 נשים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות שקיבלו תוסף תה ירוק (Greenselect®) או פלסבו פעמיים ביום למשך 60 יום.
החוקרים בחנו את השְֹפעת ההתערבות על מדדים של פעילות רקמת השומן, כולל מנת הנשימה (respiratory quotient), אחוז חמצון הפחמימות, אחוז חמצון השומנים והוצאת האנרגיה במנוחה (REE) וכן על הרכב הגוף, מדדי הסוכר, פרופיל השומנים, מדדי דלקת, פעילות הכבד והכליות, והורמוני הרעב והשובע.
נמצא כי בקרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של רימון על מדדי השובע בקרב מתנדבים בריאים.
במחקר נכללו 28 משתתפים בריאים בני 34 בממוצע עם BMI ממוצע של 25.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף המבוסס על מיצוי רימון (Pomanox®) או פלסבו למשך 3 שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות כל המשתתפים הגיעו ליום בדיקה בו קיבלו ארוחת בוקר וצוהריים סטנדרטית, כאשר בכל ארוחה המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו מיץ רימון והמשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו מיץ פלסבו. מדדי השובע הוערכו לפני ארוחת הצהריים ובמהלך שעה וחצי אחריה (סה"כ 9 מדידות).
נמצא כי קרא עוד.
בשני ניסויים קליניים נבדקה ההשפעה של קינמון ופלפלת (Capsicum) על התגובה המטבולית לאחר ארוחה עתירת פחמימות בקרב גברים עם עודף משקל או שמנות.
ראשית, נערך ניסוי מוצלב בו נכללו שתי קבוצות של 12 משתתפים: קבוצה של גברים בריאים במשקל תקין וקבוצה של גברים בריאים עם עודף משקל או שמנות.
כל המשתתפים צרכו בשני מועדים שונים, עם הפרדה של 2-3 שבועות ביניהם, שני משקאות המכילים 450 קלוריות כאשר אחוז הקלוריות שמקורן בפחמימות היה 89% לעומת 45%.
לאחר מכן נערך ניסוי כפול-סמיות מבוקר פלסבו בו נכללו 20 גברים עם עודף משקל או שמנות. כל המשתתפים קיבלו ארוחה עתירת פחמימות, כאשר מחצית מהמשתתפים קיבלו בנוסף לארוחה תוסף המכיל 2 גרם קינמון ו-200 מ"ג פלפלת ומחצית מהמשתתפים קיבלו פלסבו.
בשני הניסויים נבדקה הפעילות המטבולית בצום ולאחר הארוחה ובוצע ניטור אחר השינויים במגוון רחב של מטבוליטים.
החוקרים מראים כי בצום ניתן לזהות פרופיל מטבולי שונה בין משתתפים במשקל תקין ובין משתתפים עם עודף משקל או שמנות אשר מצביע על הבדלים במטבוליזם של שומנים ושל חומצות אמינו.
לאחר הארוחה, קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תמצית ענבים על התגובה המטבולית ומדדים של עקה חמצונית.
החוקרים מסבירים כי עלייה בעקה החמצונית לאחר הארוחה מעודדת תהליכים של טרשת עורקים, כאשר בדומה ליין תמצית ענבים מכילה רכיבים פעילים בעלי פעילות נוגדת חמצון.
במחקר נכללו 18 נשים, מהן 11 נשים עם BMI נמוך מ-25 ו-7 עם BMI מעל 25.
כל המשתתפות צרכו בשני מועדים שונים ארוחה עתירת שומן בשילוב תמצית ענבים במינון 3.5 גרם או פלסבו. החוקרים ניטרו את התגובה להתערבות במהלך 6 שעות לאחר הארוחה.
נמצא כי קרא עוד.
התערבויות טבעיות בפעילות גופנית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים מוצלבים הוערכה ההשפעה האקוטית של העמסת פחמימות באימוני התנגדות. החוקרים מסבירים כי להעמסת פחמימות נמצאה השפעה ארגוגנית (משפרת ביצועים גופניים) בהתייחס לסיבולת, אולם אין מספיק עדויות לגבי ההשפעה במצבים של אימוני התנגדות.
בסקירה נכללו 21 מחקרים בהם 226 משתתפים בגיל 20 עד 30, מהם 214 גברים.
במחקרים אלה נעשה שימוש בפרוטוקולי אימון מגוונים וברוב המחקרים (19) נבדקה ההשפעה של משקה עתיר פחמימות בהשוואה לפלסבו (מים או משקה אחר עם ערך קלורי נמוך) שניתן לפני האימון ו/או במהלכו במינונים שונים בהתאם למשקל הגוף.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התועלת של ויטמינים נוגדי חמצון להפחתת הנזק לשריר בעקבות פעילות גופנית. במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה האקוטית של תיסוף ויטמין C בשילוב ויטמין E על מדדי השריר לאחר אימון ריצה.
במחקר נכללו 18 משתתפים בגיל 39 עד 58 ממועדון ריצה במדריד אשר מבצעים 4-5 אימוני ריצה בשבוע עם 3-8 שנות ניסיון באימוני סיבולת.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילה חד פעמית של 1,000 מ"ג ויטמין C ו-235 מ"ג ויטמין E, או של פלסבו, יחד עם ארוחת בוקר סטנדרטית שעתיים לפני האימון. כל המשתתפים התבקשו להימנע מפעילות גופנית במהלך היומיים שלפני המחקר.
מיד בסיום האימון נבדקה רמת החומצה הלקטית, רמת העייפות והיכולת הגופנית (3 מדדים: countermovement jump, squat jump, stiffness test). לאחר 24 שעות נבדקה רמת כאבי השרירים (DOMS) ונוקשות השרירים והשינוי ביכולת הגופנית.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בקוריאה נבדקה ההשפעה של תמצית ג'ינוסטמה (Gynostemma pentaphyllum) על רמת העייפות והביצועים הגופניים.
במחקר נכללו 100 מבוגרים בריאים בגיל 19 עד 60 אשר חולקו אקראית לנטילת תמצית ג'ינוסטמה (450 מ"ג חומר פעיל בכמוסה של 700 מ"ג) או פלסבו למשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו כל המשתתפים ביצעו אימון גופני, כאשר המדדים הגופניים ובדיקות דם נבדקו לפני האימון, מיד אחריו ולאחר התאוששות של 30 דקות.
בקבוצת ההתערבות קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ברזל על עייפות ומצב הרוח בקרב ספורטאים.
החוקרים מסבירים כי חסר ברזל הינו שכיח בקרב ספורטאים, כאשר לצריכה תזונתית נמוכה של ברזל ולעלייה בהפרשת הברזל בזיעה השפעה על מאזן הברזל.
במחקר נכללו 93 ספורטאים (51 גברים ו-44 נשים) ללא אנמיה אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף ברזל פירופוספט במינון 3.6 מ"ג ליום (SunActive®) למשך 4 שבועות.
החוקרים בחנו את ההשפעה על מדדים של עייפות ומצב רוח ועל סמנים של סטרס בדגימות רוק.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
