ההשפעה הבריאותית של אגוזים:
ההשפעה של אגוזים על פעילות האינסולין במוח,
דיאטה מועשרת באגוזים לשיפור פעילות חיידקי המעי,
התועלת של אגוזים במצבי סטרס,
הפוטנציאל של אגוזים לשיפור ההתפתחות הנוירו-פסיכולוגית בגיל ההתבגרות,
וכיצד אגוזים עשויים לתרום לשיפור הבריאות?
אורח חיים ופסוריאזיס:
צריכת אלכוהול קשורה בחומרת פסוריאזיס,
הקשר בין פסוריאזיס, תזונה ושינה,
ומיינדפולנס ומדיטציה לטיפול בפסוריאזיס.
תזונה ותפקוד קוגניטיבי:
תזונה עשירה בפלאבונולים להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית,
הקשר בין צריכת קרוטנואידים והידרדרות קוגניטיבית,
צריכת דגים לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי,
ומהו דפוס התזונה המיטבי לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי?
תזונת ילדים:
הקשר בין גורמים תזונתיים ואורך הטלומרים בקרב ילדים,
מהם הגורמים הקשורים באכילה בהעדר רעב בקרב ילדים?
הקשר בין הצריכה התזונתית וההתבגרות המינית,
ותזונה עשירה בויטמין A וצפיפות העצם בקרב ילדים.
ההשפעה הבריאותית של אגוזים
במחקר אקראי מוצלב שנערך בהולנד נבדקה ההשפעה של צריכת תערובת אגוזים על הרגישות לאינסולין במוח בקרב קשישים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי שיפור הרגישות לאינסולין במוח עשוי לתרום למניעת תחלואה מטבולית וקוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר נכללו 28 משתתפים בריאים בני 65 בממוצע ו-BMI ממוצע של 28. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי תזונה המותאמת להנחיות התזונתיות בהולנד עם או בלי 60 גרם ליום תערובת אגוזים (אגוזי מלך, פיסטוק, קשיו ואגוזי לוז), כל תנאי למשך 16 שבועות עם הפרדה של 8 שבועות בין התנאים.
פעילות האינסולין במוח נבדקה באמצעות MRI ובנוסף בוצעה בדיקת העמסת סוכר ונבדקה רמת השומנים בכבד וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
להתערבות לא הייתה השפעה על המשקל ועל הרכב הגוף, אולם נמצא כי צריכת אגוזים הייתה מלווה בשיפור פעילות האינסולין בכמה אזורים במוח. לא נמצאה השפעה על פעילות האינסולין הפריפריאלית. עוד נמצא כי לצריכת אגוזים הייתה השפעה מיטיבה על רמת השומנים בכבד, רמת ה-LDL ולחץ הדם הסיסטולי.
החוקרים מסכמים כי צריכה ממושכת של אגוזים השפיעה על פעילות האינסולין באזורים במוח המעורבים בתהליכים מטבוליים וקוגניטיביים וכן לשיפור בגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
Nijssen KM, Mensink RP, Plat J, Ivanov D, Preissl H, Joris PJ. Mixed nut consumption improves brain insulin sensitivity: a randomized, single-blinded, controlled, crossover trial in older adults with overweight or obesity. Am J Clin Nutr. 2024 Feb;119(2):314-323.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38128733/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של דיאטה מועשרת באגוזי מלך על הפעילות של חיידקי המעי.
במחקר נכללו 35 משתתפים בני 43 בממוצע ו-BMI ממוצע של 30.
ראשית נערכה תקופת הרצה של שבועיים בה המשתתפים צרכו דיאטה מערבית סטנדרטית (50% מהקלוריות מפחמימות, 16% מחלבון ו-34% משומן כולל 12% שומן רווי).
לאחר מכן המשתתפים צרכו בסדר אקראי 3 דיאטות, כל אחת למשך 6 שבועות עם הפרדה ממוצעת של 23 יום בין התנאים:
הרכב הדיאטות היה זהה וכלל 48% מהקלוריות מפחמימות, 17% מחלבון ו-35% משומן כולל 7% שומן רווי.
באופן כללי נמצא יתרון לדיאטה מועשרת באגוזי מלך בהתייחס למגוון חיידקי המעי ולביטוי הגנטי של חיידקים שונים בהשוואה לשתי הדיאטות האחרות, ללא הבדלים משמעותיים בין WFMD ו-ORAD. מעבר לכך, החוקרים מראים כי לדיאטה מועשרת באגוזי מלך הייתה השפעה מיטיבה על המטבוליזם והפעילות של חיידקי המעי.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת אגוזי מלך עשויה להגביר את הייצור האנדוגני של הומוארגינין באמצעות השפעה על תהליכים של חיידקי המעי. הם מדגישים כי זהו מנגנון חדש שבו אגוזי מלך עשויים לתרום להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
Petersen KS, Chandra M, Chen See JR, Leister J, Jafari F, Tindall A, Kris-Etherton PM, Lamendella R. Walnut consumption and gut microbial metabolism: Results of an exploratory analysis from a randomized, crossover, controlled-feeding study. Clin Nutr. 2023 Nov;42(11):2258-2269.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37826992/
במחקר אקראי מבוקר שנערך באוסטרליה נבדקה ההשפעה של אגוזי מלך על הבריאות ועל אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב סטודנטים.
החוקרים מסבירים כי ירידה בבריאות הנפשית על רקע סטרס הינה שכיחה בקרב סטודנטים, כאשר ישנו קשר דו-כיווני בין סטרס ותזונה. התערבות תזונתית עשויה לתרום לשיפור הבריאות הנפשית באמצעות ציר המעי-מוח והשפעה על חיידקי המעי.
במחקר נכללו 80 סטודנטים, בעיקר נשים, בגיל 18 עד 35 אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך כ-56 גרם ליום אגוזי מלך טריים למשך 16 שבועות והמשתתפים בקבוצת הביקורת התבקשו להימנע מצריכת אגוזים ודגים שומניים במהלך תקופת המחקר.
לכל המשתתפים נאספו דגימות דם, רוק וצואה לפני המחקר ובסיומו.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של אגוזי מלך על ההתפתחות הנוירו-פסיכולוגית בקרב בני נוער. החוקרים מציינים כי אגוזי מלך מהווים מקור תזונתי לאומגה 3 מסוג ALA העשויה לתרום להתפתחות הנוירו-פסיכולוגית, בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות.
המחקר נערך ב-12 בתי ספר תיכוניים בספרד (ברצלונה) וכלל 771 משתתפים בריאים בגיל 11 עד 16 אשר חולקו אקראית ל-2 קבוצות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך 30 גרם ליום אגוזי מלך טריים למשך 6 חודשים, ללא שינוי נוסף בדיאטה הרגילה שלהם. המשתתפים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל התערבות.
החוקרים בחנו את ההשפעה על מדדים נוירו-פסיכולוגיים (כולל זיכרון עבודה, קשב, אינטליגנציה פלואידית ותפקודים ניהוליים), ועל מדדים התנהגותיים (כולל תפקוד חברתי-רגשי ותסמינים של ADHD).
לאחר 6 חודשים נמצאה קרא עוד.
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת תערובת אגוזים על חיידקי המעי ועל מטבוליטים בעלי השפעה קרדיווסקולרית מגינה בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות.
במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לצריכת כ-42 גרם ליום תערובת אגוזים (56 משתתפים) או לערך קלורי שווה של חטיף בייגלה (39 משתתפים) למשך 12 שבועות של דיאטת הרזיה (הפחתה של כ-500 קלוריות ליום) ו-12 שבועות נוספים של דיאטה לשמירה על המשקל.
החוקרים הראו כי ההתערבות הייתה יעילה לשיפור בתחושת השובע ובגורמי סיכון קרדיווסקולריים, ובניתוח זה בוחנים את ההשפעה על המטבוליזם של טריפטופן. הם מציינים כי לפעילות ולמטבוליזם של טריפטופן נמצאה השפעה מגינה וסיכון מופחת לתחלואה קרדיו-מטבולית.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
אורח חיים ופסוֹריאזיס
במחקר תצפיתי שנערך בפולין נבדק הקשר בין צריכת אלכוהול ובין חומרת הנגעים ואיכות החיים בקרב חולי פסוריאזיס.
במחקר נכללו 44 משתתפים הסובלים מפסוריאזיס בחומרה בינונית. המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לציון בשאלון AUDIT שנועד להבחין בין צריכת אלכוהול מתונה ובין צריכה מופרזת.
בקבוצת המחקר נכללו סה"כ 24 מטופלים עם צריכת אלכוהול מופרזת, כאשר מטופלים אלה חולקו ל-3 תת-קבוצות בהתאם לציון בשאלון AUDIT (ציון של 8-14 / 15-19 / 20 ומעלה). בקבוצת הביקורת נכללו 20 מטופלים עם ציון נמוך מ-8 המעיד על צריכה מתונה של אלכוהול.
חומרת הפסוריאזיס הוערכה באמצעות המדדים BSA (שטח הנגעים) ו-PASI (חומרת המחלה), ובנוסף הוערכה איכות החיים באמצעות מדד המותאם לסובלים ממחלות עור (DLQI) בסקאלה של 0 עד 30 כאשר ציון גבוה יותר מעיד על השפעה גדולה יותר של המחלה על איכות החיים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה הוערכו העדויות ממחקרים פרה-קליניים, תצפיתיים והתערבותיים לגבי הקשרים בין פסוריאזיס, תזונה ושינה.
החוקרים מסבירים כי קיים קשר דו-כיווני בין צריכת תזונה מערבית ובין הפרעות שינה, כאשר לדפוסי התזונה והשינה עשויה להיות השפעה על מחלות דלקתיות כגון פסוריאזיס. במקביל, חולי פסוריאזיס נוטים לסבול מבעיות שינה וכן מהפרעות מטבוליות הקשורות בתזונה לא מאוזנת. מעבר לכך, לגורמים אלה עשויה להיות השפעה על התגובה לטיפול תרופתי ועל מהלך המחלה.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי הקשר בין שינה ופסוריאזיס, תוך התייחסות למעורבות של ציטוקינים פרו-דלקתיים ולהשפעה של הטיפול הרפואי בפסוריאזיס על הפרעות השינה.
בהמשך, מוצגות העדויות לגבי הקשר בין תזונה מערבית ופסוריאזיס תוך התייחסות להשפעה על חיידקי המעי ולהשפעה של שומנים על התגובה החיסונית.
בחלקה האחרון של הסקירה דנים החוקרים בהשפעה המשולבת של דפוסי השינה והתזונה בהקשר לפסוריאזיס.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות לגבי התפקיד של מיינדפולנס ומדיטציה לטיפול בחולי פסוריאזיס. במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה הגופנית והנפשית של מיינדפולנס ו/או מדיטציה בקרב מטופלים עם מחלה בחומרה בינונית עד גבוהה.
בסקירה נכללו 9 מחקרים, כולל סקירה שיטתית אחת, מחקר מקרה-ביקורת אחד, מחקר קליני אחד ו-6 מחקרים אקראיים מבוקרים.
במחקרים האקראיים המבוקרים נכללו 356 משתתפים ונבדקה בהם ההשפעה של התערבויות שונות המבוססות על מיינדפולנס ומדיטציה בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד או שלא קיבלה כל התערבות. משך ההתערבות נע בין 8 ל-26 שבועות.
מבין 6 מחקרים, ב-5 מחקרים נמצאה הקרא עוד.
תזונה ותפקוד קוגניטיבי
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת פלאבונולים (סוג של פלבונואידים) ובין שינויים ביכולת הקוגניטיבית בקרב קשישים.
במחקר נכללו 961 משתתפים בגיל 60 עד 100 אחריהם נערך מעקב במשך כ-7 שנים.
לכל המשתתפים בוצעה הערכה תזונתית בתחילת המחקר, כאשר התפקוד הקוגניטיבי הוערך פעם בשנה באמצעות סדרה של 19 מבחנים קוגניטיביים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של קרוטנואידים ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים.
מחקרים קודמים מצאו כי לויטמין A תפקיד בתהליך ההידרדרות הקוגניטיבית בקרב קשישים וכי ריכוז גבוה יותר של אלפא ובטא קרוטן נמצא קשור בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, אולם לא ידועה ההשפעה של הצריכה התזונתית על התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו 2,009 משתתפים מעל גיל 60 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2011-2014.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת אלפא-קרוטן ובטא-קרוטן בתזונה ובין שלושה מדדים של תפקוד קוגניטיבי.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת דגים ואומגה 3 ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, תוך התייחסות לריכוז בדם של מתכות כבדות.
החוקרים מציינים כי בעוד שצריכת אומגה 3 נמצאה בעלת השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי, ישנה המלצה להגביל את צריכת הדגים בשל ריכוז גבוה של מתכות רעילות.
במחקר נכללו 3,123 משתתפים מעל גיל 60 מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2011-2014.
הצריכה של דגים ושל אומגה 3 הוערכה באמצעות שאלוני תזונה והתפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות מבחנים שונים שבוחנים את התפקוד בשלושה תחומים: היזכרות מיידית, היזכרות מאוחרת ותפקודים ניהוליים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי שנערך ביפן נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי להרגלי התזונה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי ולכן התערבויות תזונתיות המבוססות על דפוסי תזונה כמו דיאטה ים-תיכונית או דיאטת DASH עשויות להיות בעלות השפעה מיטיבה. עם זאת, ישנם הבדלים תרבותיים משמעותיים בהרגלי התזונה ולכן יש להתאים את ההתערבות התזונתית לאוכלוסייה.
מטרת המחקר הייתה לזהות דפוס תזונה שעשוי להיות יעיל כהתערבות תזונתית בקרב האוכלוסייה היפנית.
במסגרת המחקר החוקרים אפיינו דפוסי תזונה שונים של המשתתפים ובדקו את הקשר בין דפוסים אלה ובין התפקוד הקוגניטיבי. בהמשך הם בדקו האם הבדלים בדפוסי התזונה שנמצאו עשויים לתרום לניבוי הידרדרות קוגניטיבית בקרב קבוצת משתתפים אחרת.
במחקר נכללו 150 משתתפים מעל גיל 65 אשר מילאו שאלוני תזונה ועברו הערכה קוגניטיבית.
בהתבסס על נתונים אלה החוקרים זיהו שני דפוסי תזונה עיקריים: תזונה עתירת פחמימות הכוללת צריכה גבוהה של דגנים, ותזונה עם צריכת חלבונים מאוזנת הכוללת צריכה גבוהה של קטניות, ירקות, מאכלי ים, בשר וביצים. ספציפית, בשני דפוסי התזונה צריכת הפחמימות הייתה 135 לעומת 113 גרם ל-1,000 קלוריות בהתאמה וצריכת החלבונים הייתה 40 לעומת 50 גרם ל-1,000 קלוריות בהתאמה.
תזונת ילדים
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין הצריכה התזונתית ובין אורך הטלומרים בקרב ילדים ובני נוער. טלומרים הם מבנים בקצה הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי ומתקצרים בכל חלוקה של התא, ובכך מהווים מדד להזדקנות ביולוגית וגורם סיכון לתחלואה.
בסקירה נכללו 5 מחקרי חתך בהם 1,610 משתתפים בגילאי 2 עד 18 ממדינות שונות (איראן, ארה"ב, ברזיל, ספרד).
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית נבדקו גורמים אישיים, משפחתיים וסביבתיים הקשורים באכילה בהעדר תחושת רעב בקרב ילדים ובני נוער.
בסקירה נכללו 81 מחקרים שנערכו בקרב ילדים בגיל 3 עד 17, מהם 53 מחקרי חתך, 19 מחקרי אורך ו-9 מחקרי התערבות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית בתקופת הינקות והילדות ובין גיל ההתבגרות המינית. החוקרים מציינים כי ישנה מגמה גלובלית של עלייה בשכיחות של התבגרות מינית מוקדמת, בעיקר בקרב בנות, מצב שעלול להגביר את הסיכון לתחלואה הקשורה לפעילות הורמונלית, כגון סרטן שד.
בסקירה נכללו 28 מחקרים תצפיתיים בהם סה"כ 162,073 משתתפים. מחקרים אלה כללו 22 מחקרי עוקבה, 5 מחקרי חתך ומחקר מקרה-ביקורת אחד.
מבין כלל המחקרים, ב-22 מחקרים נבדקו גורמים תזונתיים בגיל הילדות, כגון צריכת מוצרי חלב, צריכת בשר אדום, מצב של אי-בטחון תזונתי, סך הקלוריות, הרכב אבות המזון וצריכת סויה, וב-6 מחקרים נבדק משך ההנקה.
ברוב המחקרים מדד התוצאה העיקרי היה גיל קבלת הווסת, כאשר בחלק מהמחקרים נבדקו מדדים נוספים הקשורים בשלבי ההתבגרות המינית.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין ויטמין A ובין צפיפות העצם בקרב ילדים.
החוקרים מסבירים כי לחיזוק מסת העצם בתקופת הילדות, השלכות משמעותיות על מסת העצם בבגרות ומניעת אוסטאופורוזיס בגיל מבוגר, כאשר לויטמין A עשוי להיות תפקיד בשיפור בריאות העצם.
במחקר נכללו 426 ילדים בגילאי 6 עד 9 להם נמדד ריכוז הרטינול בדם והוערכה הצריכה התזונתית של ויטמין A. הרכב וצפיפות העצם נמדדו באמצעות DEXA.
נמצא קשר קרא עוד.
