בריאות ילדים ומתבגרים | אורח חיים והסיכון למחלות מטבוליות | תזונה ותוספים לבריאות הכבד
בריאות ילדים ומתבגרים:
פעילות גופנית להקלה על תסמיני דיכאון בקרב מתבגרים,
הקשר בין אכילה חברתית ובין הבריאות הנפשית בקרב מתבגרים,
ההשפעה של משך השינה על איכות החיים בקרב ילדים,
הפוטנציאל של מולטי ויטמין-מינרל להפחתת התנהגות אגרסיבית בילדים,
המצב התזונתי של ילדים טבעוניים וצמחוניים לעומת אוכלי בשר,
והקשר בין תזונה מגוונת ובין המצב התזונתי והבריאותי של ילדים ומתבגרים.
אורח חיים והסיכון לתסמונת המטבולית:
קשר דו-כיווני בין שינה במהלך היום והתסמונת המטבולית,
שינה והתסמונת המטבולית בקרב נשים לאחר גיל המעבר,
הקשר בין תזונה מגוונת והסיכון לתסמונת המטבולית,
הקשר בין פעילות גופנית ושכיחות של התסמונת המטבולית,
ועישון, חשיפה לזיהום אוויר והסיכון לתסמונת המטבולית.
תזונה ותוספי תזונה לשמירה על בריאות הכבד:
הקשר בין תזונה מערבית ובריאות הכבד,
תזונה המעודדת מטבוליזם של גופרית קשורה בסיכון מוגבר לכבד שומני,
הקשר בין הומוציסטאין וכבד שומני,
ההשפעה של רימון על תפקודי הכבד,
ורזברטרול לשיפור רמת אנזימי הכבד.
בריאות ילדים ומתבגרים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה התועלת של התערבות המבוססת על פעילות גופנית להקלה על תסמיני דיכאון בקרב ילדים ומתבגרים.
בסקירה נכללו 21 מחקרי התערבות מבוקרים (אקראיים ולא אקראיים) בהם סה"כ 2,441 משתתפים בני 14 בממוצע עם מגוון מאפיינים, כגון דיכאון או שמנות.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית בתדירות של 2-5 פעמים בשבוע, 50 דקות בממוצע כל אימון. משך ההתערבות הממוצע היה 22 שבועות. קבוצת הביקורת לרוב קיבלה את הטיפול הסטנדרטי או ללא כל התערבות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי פעילות גופנית הייתה קשורה בירידה מובהקת ברמת תסמיני הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, ב-4 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה לאחר תקופת מעקב לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות.
החוקרים מראים כי באופן כללי פעילות גופנית הייתה יעילה יותר בקרב משתתפים מעל גיל 13 וכן בקרב משתתפים עם דיכאון או הפרעה אחרת.
מסקנת החוקרים היא כי התערבויות המבוססות על פעילות גופנית עשויות להיות יעילות להקלה על תסמיני דיכאון בקרב ילדים ומתבגרים, כאשר יש להמשיך ולבחון מהי התדירות ומשך הפעילות המיטבית.
Recchia F, Bernal JDK, Fong DY, Wong SHS, Chung PK, Chan DKC, Capio CM, Yu CCW, Wong SWS, Sit CHP, Chen YJ, Thompson WR, Siu PM. Physical Activity Interventions to Alleviate Depressive Symptoms in Children and Adolescents: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Pediatr. 2023 Feb 1;177(2):132-140.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36595284/
במחקר חתך שנערך בספרד נבדק הקשר בין ארוחות משפחתיות ואכילה חברתית ובין מדדים של דיכאון, חרדה וסטרס בקרב מתבגרים.
במחקר נכללו 649 משתתפים בגיל 12 עד 17. תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס הוערכו באמצעות המדד DASS-21. בנוסף, המשתתפים התבקשו לדווח על מספר הארוחות המשפחתיות בשבוע בהתייחס לארוחת הבוקר, הצהריים והערב ולכל משתתף חושב סך מספר הארוחות המשפחתיות בשבוע. אכילה חברתית הוערכה באמצעות שלושה היגדים המתייחסים לאכילה עם בני משפחה וחברים עם ציון כולל בין 3 ל-12.
נמצא כי יותר ארוחות משפחתיות וכן ציון גבוה יותר של אכילה חברתית היו קשורים ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס, כאשר הקשרים היו מובהקים רק עבור הציון של אכילה חברתית. ספציפית, נמצא כי כל עלייה של נקודה אחת בציון של אכילה חברתית הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-17% לסבול מרמה גבוהה של תסמיני דיכאון, ב-12% לסבול מרמה גבוהה של תסמיני חרדה וב-10% לסבול מרמה גבוהה של תסמיני סטרס.
החוקרים מדגישים כי ההבחנה בין ארוחות משפחתיות ואכילה חברתית הינה חשובה. הם מציעים כי ציון גבוה של אכילה חברתית משקף שייכות משמעותית יותר לקבוצות חברתיות מעבר למשפחה ובכך לתרום לתחושת הרווחה והבריאות הנפשית.
הם מסכמים כי אכילה חברתית קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס בקרב מתבגרים ומציעים כי יש לעודד להתנהגויות של אכילה חברתית.
Victoria-Montesinos D, Jiménez-López E, Mesas AE, López-Bueno R, Garrido-Miguel M, Gutiérrez-Espinoza H, Smith L, López-Gil JF. Are family meals and social eating behaviour associated with depression, anxiety, and stress in adolescents? The EHDLA study. Clin Nutr. 2023 Apr;42(4):505-510.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36857959/
במחקר אקראי מוצלב שנערך בניו-זילנד נבדקה ההשפעה של חסך בשינה על איכות החיים הקשורה לבריאות בקרב ילדים בריאים.
המחקר נערך כחלק ממחקר העוסק בהרגלי שינה, תזונה ופעילות גופנית בקרב ילדים, וכלל 100 ילדים בגיל 8 עד 12 בריאים ועם הרגלי שינה תקינים (8-11 שעות בלילה).
במסגרת המחקר כל הילדים עברו בסדר אקראי שני תנאי שינה, כל תנאי במשך שבוע עם שבוע הפרדה ביניהם. בתנאי הראשון הילדים הלכו לישון שעה מאוחר יותר ובתנאי השני הילדים הלכו לישון שעה מוקדם יותר, ללא שינוי בשעת הקימה.
במהלך כל השבוע בוצע ניטור רציף של השינה (אקטיגרפיה) ובסיום כל תנאי הילדים וההורים התבקשו לדרג הפרעות בשינה ופגיעה בתפקוד במהלך היום, בנוסף לשאלון איכות החיים הקשורה לבריאות.
בהשוואה בין התנאים נמצא הבדל ממוצע של 39 דקות במשך השינה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות ממחקרים התערבותיים לגבי היעילות של תוספי תזונה להפחתת התנהגות אגרסיבית בקרב ילדים עד גיל 18.
בסקירה נכללו 22 מחקרים בהם סה"כ 2,931 משתתפים. ב-13 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של חומצות שומן או חומצות אמינו, ב-6 מחקרים נבדקה ההשפעה של ויטמינים ומינרלים וב-3 מחקרים נבדקו שילובים שונים של מאקרו ומיקרו נוטריינטים. משך ההתערבות החציוני היה 13 שבועות.
אגרסיביות הוערכה באמצעות מדדים שונים, כאשר ב-17 מהמחקרים נבדק מדד יחיד ובמחקרים האחרים נעשה שימוש במספר מדדים או במדד משולב.
באופן כללי ב-7 מחקרים נמצאה קרא עוד.
בסקירה שיטתית של נתונים תצפיתיים הוערך המצב התזונתי של ילדים ומתבגרים הצורכים תזונה צמחונית או טבעונית לעומת אוכלי בשר.
בסקירה נכללו 30 מחקרים, מהם 15 מחקרים נערכו בקרב ילדים בגיל 2-5, 24 מחקרים נערכו בקרב ילדים בגיל 6-12 ו-11 מחקרים נערכו בקרב ילדים בגיל 13-18.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ההשוואתיים בהתייחס למגוון רחב של גורמים תזונתיים, כולל סך הצריכה הקלורית, חלבון, חומצות שומן, סיבים, ויטמינים ומינרלים.
מהסקירה עולה כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בסך הצריכה הקלורית בין דפוסי התזונה השונים.
צריכת החלבון הייתה בטווח המומלץ בכל דפוסי התזונה, אך נמוכה יותר בקרב ילדים הצורכים תזונה הטבעונית.
צריכת הסיבים וחומצות השומן הייתה בטווח המומלץ בקרב ילדים הצורכים תזונה טבעונית, אך נמוכה מהמומלץ בקרב ילדים אוכלי בשר. עם זאת ניכר כי בכל דפוסי התזונה הצריכה של אומגה 3 הינה נמוכה מהמומלץ.
להלן סיכום הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בהודו נבדק הקשר בין המגוון התזונתי ובין המצב התזונתי והבריאותי בקרב ילדים ומתבגרים.
במחקר נכללו 1,845 ילדים בגיל 9-18 מאזורים כפריים ועירוניים במדינות שונות בהודו.
לכל משתתף חושבו שני מדדים של מגוון תזונתי, המדד DDS מחושב על פי מספר קבוצות המזון שנצרכות בפרק זמן מוגדר והמדד FVS מחושב על פי מספר המזונות השונים. מחקרים קודמים מראים כי מדדים אלה קשורים בצריכה של מיקרונוטריינטים.
נמצא כי קרא עוד.
אורח חיים והסיכון למחלות מטבוליות
במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין שינה במהלך היום ובין התסמונת המטבולית. במסגרת המחקר נבדק הקשר הדו-כיווני, כלומר, הקשר בין משך השינה במהלך היום ובין השינוי במצב המטבולי, וכן הקשר בין המצב המטבולי בתחילת המעקב ובין השינוי במשך השינה במהלך היום.
המחקר נערך כחלק ממחקר עוקבה מייצג לאוכלוסייה הכללית של מבוגרים מעל גיל 45 אשר גויסו למחקר בשנת 2011-2012. מעקב נערך בשנת 2013 ובשנת 2015.
במסגרת מחקר זה בוצעו שלושה ניתוחים שונים:
בניתוח זה נכללו 5,041 משתתפים ללא תסמונת מטבולית בתחילת המעקב.
נמצא כי משך שינה ארוך יותר במהלך היום היה קשור בסיכון מוגבר להתפתחות התסמונת המטבולית, כאשר הסיכון היה מובהק סטטיסטית עבור שינה של למעלה קרא עוד.
במחקר אורך נבדק הקשר בין משך השינה ואינסומניה ובין מאפייני התסמונת המטבולית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו הנתונים של כ-5,000 נשים בגיל 50-79 אשר השתתפו במחקר גדול העוסק בבריאות האישה (WHI). בתחילת המחקר כל המשתתפות היו ללא סוכרת, ובמהלך תקופת המעקב נאספו נתונים אודות משך השינה, אינסומניה ומאפייני התסמונת המטבולית.
בניתוח חתך נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בקוריאה נבדק האם תזונה מגוונת קשורה בסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית.
החוקרים מסבירים כי תזונה מגוונת מהווה סמן לאיכות התזונה ובכך להיות קשורה בהתפתחות תחלואה, כולל התסמונת המטבולית.
במחקר נכללו 5,468 מבוגרים בגיל 40-69 אחריהם נערך מעקב במשך כ-12 שנה.
לכל משתתף חושב ציון של תזונה מגוונת בטווח של 0 עד 5 בהתאם לרמת הצריכה של 5 קבוצות מזון: דגנים, מזונות עשירים בחלבון (בשר, דגם, ביצים ושעועית), ירקות, פירות, ומוצרי חלב. במסגרת הניתוח המשתתפים סווגו ל-3 קבוצות: גיוון תזונתי נמוך (ציון 0-3), בינוני (ציון 4) וגבוה (ציון 5).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין ביצוע פעילות גופנית ובין השכיחות של התסמונת המטבולית. מטרת החוקרים הייתה לבחון האם עמידה בהמלצות לביצוע פעילות גופנית, כולל פעילות אירובית ואימוני כוח, קשורה בשכיחות נמוכה יותר של התסמונת המטבולית.
ההמלצה לפעילות גופנית אירובית הינה לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית-גבוהה וההמלצה לאימוני כוח הינה לפחות פעמיים בשבוע פעילות לחיזוק השרירים.
בקוריאה שיעור המבוגרים שעומדים בהמלצות לפעילות אירובית ירד מ-58% בשנת 2014 ל-45% בשנת 2020, ואילו שיעור המבוגרים שעומדים בהמלצות לאימוני כוח עלה מ-21% ל-25%. בשנת 2020 רק 17% מהמבוגרים בקוריאה עמדו בהמלצות גם לפעילות אירובית וגם לאימוני כוח.
המחקר מבוסס על נתונים של 22,467 מבוגרים מעל גיל 40 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2014-2019.
בקרב גברים נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בטאיוואן נבדק הקשר בין עישון וחשיפה לזיהום אוויר ובין הימצאות של התסמונת המטבולית.
במחקר נכללו הנתונים של 126,366 משתתפים בגיל 30-70 ללא היסטוריה של סרטן, להם נתונים אודות עישון והימצאות של התסמונת המטבולית. חשיפה לזיהום אוויר, בדגש על חלקיקים קטנים מסוג PM2.5, התבססה על נתונים מהמשרד להגנת הסביבה.
המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לסטטוס העישון: מעשנים, מעשנים לשעבר ולא מעשנים וכן לארבע קבוצות (רבעונים) בהתאם לרמת החשיפה לזיהום אוויר מסוג PM2.5.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
תזונה ותוספי תזונה לשמירה על בריאות הכבד
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין גורמים תזונתיים ובין הסיכון למחלות של הכבד, כולל כבד שומני (NAFLD), שחמת וסרטן כבד.
במחקר נכללו הנתונים של 372,492 משתתפים מהביו-בנק הבריטי.
מתוך נתוני התזונה של המשתתפים החוקרים זיהו שני דפוסים עיקריים, דפוס של תזונה מערבית ודפוס של תזונה שקולה (המבוססת על מזונות מהצומח ושומנים בריאים).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 12 שנה תועדו 3,527 מקרים של אשפוז על רקע NAFLD, 1,643 מקרים של שחמת כבד ו-669 מקרים של סרטן כבד.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין תזונה המעודדת מטבוליזם של גופרית (SMD sulfur microbial diet -) ובין הסיכון להתפתחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD).
דפוס תזונה זה מתייחס לצריכה של מזונות המעודדים עלייה בריכוז של חיידקים המעורבים במטבוליזם של גופרית מהמזון והפיכתה למימן גופרי. תהליך זה נמצא קשור בנזק לתאי האפיתל, לעלייה בתהליכי דלקת וחדירות מעי, וכן בסיכון מוגבר לסרטן קולורקטלי ולשמנות.
במחקר קודם נמצאו 43 חיידקים הקשורים במטבוליזם של גופרית וזוהו קבוצות מזון הקשורות בעלייה בריכוז חיידקים אלה (בשר מעובד, משקאות אלכוהוליים ומשקאות דיאט) ובירידה שלהם (בירה, מיצי פרי, קטניות, ירקות וממתקים).
במחקר נכללו הנתונים של 143,918 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. בהתאם לצריכה התזונתית שדווחה על ידי המשתתפים חושב ציון כולל של תזונת SMD.
לאחר תקופת מעקב חציונית של 11.7 שנים תועדו 1,540 מקרים חדשים של NAFLD.
נמצא קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים בשילוב ניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נבדק הקשר בין רמת הומוציסטאין וחומצה פולית ובין הסיכון להתפתחות מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת קשר סיבתי במחקרים תצפיתיים.
במטה-אנליזה נכללו נתונים מ-22 מחקרים בהם 30,368 משתתפים. נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של רימון על אנזימי הכבד.
בסקירה נכללו 9 מחקרים בהם סה"כ 425 משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון מחלות מטבוליות, וכן שני מחקרים בהם נכללו ספורטאים. במחקרים אלה ההתערבות כללה משקה רימון, מיצוי רימון או שמן זרעי רימון, משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי רזברטרול על סמנים של בריאות הכבד.
בסקירה נכללו 37 מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל מחלות מטבוליות, כבד שומני, מחלות לב ועוד.
במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי רזברטרול במינון שנע בין 8 ל-3,000 מ"ג ליום, משך ההתערבות נע בין 4 ל-48 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
