הקשר בין הבריאות המטבולית ובריאות העצם:
ההשפעה של ירידה במשקל על צפיפות העצם בקרב חולי סוכרת סוג 2,
הקשר בין שמנות ואוסטאופורוזיס,
כיצד הפרופיל המטבולי קשור בצפיפות העצם?
ורמת גבוהה של HDL קשורה בסיכון מוגבר לשברים בקרב קשישים.
הטיפול הטבעי בתסמונת המעי הרגיש:
ויטמין D לטיפול בתסמונת המעי הרגיש,
תוספים צמחיים לטיפול בתסמונת המעי הרגיש,
סיבים וצמחי מרפא לטיפול בילדים עם IBS,
וההשפעה של חיידקי המעי על התגובה לסיבים.
תוספי תזונה ופעילות גופנית:
שילוב של חלבון מי גבינה וויטמין D לחיזוק השריר,
ההשפעה של אומגה 3 על השריר בקרב קשישים,
ההשפעה של המפ באימוני התנגדות,
ומהי התועלת של זעפרן בפעילות גופנית?
דיאטה קטוגנית לטיפול באפילפסיה:
דיאטה קטוגנית לתינוקות עם אפילפסיה עמידה לטיפול,
התפקיד של הדיאטה הקטוגנית באפילפסיה,
וטיפול בהפרעות נוירולוגיות ותזונתיות באמצעות דיאטה קטוגנית.
הקשר בין הבריאות המטבולית ובריאות העצם
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תכנית ירידה במשקל על צפיפות העצם בקרב מבוגרים עם סוכרת סוג 2. מחקרים קודמים מצאו כי ירידה מכוונת במשקל הובילה בטווח הקצר לעלייה באובדן עצם, אולם ההשפעה ארוכת הטווח אינה ידועה.
ניתוח זה נערך כחלק ממחקר רב-מרכזי גדול בו נכללו משתתפים בגיל 45-76 חולי סוכרת סוג 2 עם BMI מעל 25.
במחקר נבדקה ההשפעה של התערבות שנועדה להשיג ירידה של לפחות 7% במשקל באמצעות הגבלה קלורית ופעילות גופנית בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה תמיכה וייעוץ לטיפול בסוכרת.
השינוי בצפיפות העצם נבדק ב-5 מבין 16 המרכזים שנכללו במחקר בקרב סה"כ 808 משתתפים. צפיפות העצם נמדדה באמצעות DEXA בתחילת המחקר, לאחר 8 שנים ובמעקב נוסף שנערך 12-16 שנים לאחר התחלת המחקר.
נמצא כי בקרב גברים ההתערבות הייתה מלווה באובדן עצם גדול יותר בעצם הירך לאחר 8 שנים ובמעקב לאחר 12-16 שנים בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקרב נשים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשתי נקודות הזמן.
החוקרים מסכמים כי ירידה מכוונת במשקל לאורך זמן ממושך הובילה להגברת תהליכי אובדן עצם בירך בקרב גברים, כאשר בהתאמה לכך תוצאות נוספות מאותו מחקר הצביעו גם על סיכון מוגבר לשברים. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של שילוב אסטרטגיות לשימור צפיפות העצם ולמניעת שברים בהתערבויות המיועדות לירידה במשקל.
Johnson KC, Anderson A, Beavers KM, Crandall CJ, Hazuda HP, Lewis CE, Lipkin E, Schwartz AV, Pi-Sunyer FX, Zhao Q; and the Look AHEAD Research Group. The long-term effect of intentional weight loss on changes in bone mineral density in persons with type 2 diabetes: results from the Look AHEAD randomized trial. Arch Osteoporos. 2023 Jul 14;18(1):97.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37452151/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים נבדק הקשר בין עודף משקל או שמנות ובין התפתחות אוסטאופורוזיס.
בסקירה נכללו 33 מחקרים, מהם 22 מחקרים בחנו את הקשר עם שמנות (BMI), 9 מחקרים בחנו את הקשר עם השמנה מרכזית (בעיקר מדדים המבוססים על היקף מותניים) ו-2 מחקרים בחנו את הקשר גם עם שמנות וגם עם השמנה מרכזית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות הסיכוי לאוסטאופורוזיס היה נמוך ב-55%. בניגוד לכך, בקרב משתתפים עם תת-משקל הסיכוי לאוסטאופורוזיס היה גבוה פי 2.5.
לא נמצא קשר מובהק בין השמנה מרכזית ובין אוסטאופורוזיס.
המנגנונים המוצעים להשפעה המגינה של שמנות מפני אוסטאופורוזיס כוללים עומס גדול יותר על העצמות התורם לשמירה על מסת העצם בדומה להשפעה של פעילות גופנית, וכן שינויים בהפרשת אדיפוקינים כגון לפטין ואדיפונקטין המגבירים תהליכי שגשוג והתמיינות של אוסטאובלסטים.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגישים את התפקיד של משקל הגוף בהתפתחות אוסטאופורוזיס, ויש לאשש את הממצאים ואת ההשלכות הקליניות במחקרים נוספים.
Liu Y, Liu Y, Huang Y, Le S, Jiang H, Ruan B, Ao X, Shi X, Fu X, Wang S. The effect of overweight or obesity on osteoporosis: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2023 Dec;42(12):2457-2467.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37925778/
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין מדד משולב של טריגליצרידים, גלוקוז ו-BMI (TyG-BMI) ובין צפיפות עצם צוואר הירך בקרב גברים מעל גיל 50 ללא סוכרת.
החוקרים מסבירים כי המדד TyG-BMI משמש כסמן לתנגודת לאינסולין, כאשר לפעילות האינסולין תפקיד מרכזי בבריאות העצם.
במחקר נכללו 1,182 משתתפים בני 60 בממוצע מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2007-2020.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין רמת HDL ובין הסיכון לשברים בקרב קשישים בריאים.
במחקרים קודמים נמצא קשר בין רמת HDL גבוהה ובין אוסטאופורוזיס ובמחקרים פרה-קליניים נמצא כי HDL מפחית את צפיפות העצם באמצעות הפחתת הכמות והפעילות של אוסטאובלסטים, אולם ההשפעה הקלינית של כך אינה ידועה.
המחקר מבוסס על נתונים ממחקר מבוקר שבו נבדקה ההשפעה המניעתית של אספירין בקרב 16,703 משתתפים מאוסטרליה מעל גיל 70 ו-2,411 משתתפים מארה"ב מעל גיל 65.
בניתוח נכללו סה"כ 16,262 משתתפים להם נמדדה רמת HDL בתחילת המחקר.
בתקופת מעקב חציונית של 4 שנים תועדו 1,659 משתתפים עם שבר אחד לפחות.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי בתסמונת המעִי הרגיש
להלן שתי סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות בהן נבחנה ההשפעה של ויטמין D בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תיסוף ויטמין D למטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
בסקירה נכללו 4 מחקרים בהם סה"כ 335 משתתפים. ב-2 מחקרים ניתן ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל פעם בשבועיים למשך 6 שבועות או 6 חודשים, במחקר נוסף ניתן מינון של 50,000 יחב"ל פעם בשבוע למשך 9 שבועות ובמחקר נוסף ניתן מינון של 2,000 יחב"ל ליום למשך 6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ויטמין D במצבים של תסמונת המעי הרגיש (IBS).
בסקירה נכללו 6 מחקרים בהם סה"כ 616 משתתפים. קבוצת ההתערבות קיבלה ויטמין D במינון יומי של 2,000, 3,000 או 4,000 יחב"ל למשך 3 או 6 חודשים, או מינון של 50,000 יחב"ל פעם בשבוע או פעם בשבועיים למשך 1.5, 2 או 6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוספים צמחיים לטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS) המאופיינת בעצירות.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם נעשה שימוש בתוספים צמחיים מגוונים.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים התערבותיים ותצפיתיים לגבי השימוש בסיבים תזונתיים, בצמחי מרפא ובצמחי תבלין בקרב ילדים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס להשפעה של סיבים תזונתיים, כולל סיבים לא מסיסים (כגון סיבי תירס או סובין חיטה) וכן סיבים מסיסים (כגון פסיליום או גואר-גאם).
בהמשך מפורטות העדויות בנוגע להשפעה של צמחי מרפא וצמחי תבלין, כולל פורמולות כגון STW-5 המבוססת על 9 צמחי מרפא, שמן מנטה (Mentha piperita), ג'ינג'ר (Zingiber officinale), כורכום (Curcuma longa), שומר (Foeniculum vulgare), קנאביס (Cannabis sativa), ארטישוק (Cynara scolymus), סנה (Cassia) ואלוורה (Aloe vera).
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של אוכלוסיית חיידקי המעי על התגובה לטיפול בסיבים בקרב משתתפים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 40 מבוגרים מעל גיל 18 עם אבחנה של IBS וללא מחלות אחרות בדרכי העיכול.
במסגרת המחקר כל המשתתפים נטלו תוסף סיבים (FiberChoice) למשך 90 יום עם מעקב של 30 יום לאחר הפסקת השימוש בתוסף.
התוסף הכיל סיבי גואר-גאם מסיסים שעברו הידרוליזה חלקית, כאשר במחקרים קודמים התוסף נמצא בעל השפעה מיטיבה במצבי IBS ותרם להעלאת הייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA).
המשתתפים הונחו לשתות 300 מ"ל מים עם 10 גרם מהתוסף כחצי שעה לפני ארוחת הבוקר.
מדדי המטרה כללו את השינוי בחומרת התסמינים, הסבילות, איכות החיים והרכב חיידקי המעי.
נמצא כי קרא עוד.
תוספי תזונה ופעילות גופנית
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תיסוף חלבון מי גבינה וויטמין D על מסת וחוזק השריר.
במחקר נכללו 42 גברים בגיל 18 עד 24 שאינם מאומנים גופנית. המשתתפים חולקו אקראית לאחת משלוש קבוצות המחקר למשך 6 שבועות:
התוסף הכיל מינון יומי של 25 גרם חלבון מי גבינה ו-4,000 יחב"ל ויטמין D. בנוסף לנטילת התוסף, כל המשתתפים ביצעו תכנית אימוני התנגדות במהלך תקופת המחקר.
כמצופה, בשתי קבוצות ההתערבות חלה עלייה מובהקת ברמת ויטמין D בדם.
בכל הקבוצות קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של אומגה 3 בלבד או בשילוב אימוני התנגדות על מסת ותפקוד שרירי השלד בקרב קשישים.
בסקירה נכללו 16 מחקרים התערבותיים אקראיים בהם סה"כ 1,660 נשים ו-778 גברים, כאשר הגיל הממוצע היה 69. במחקרים אלה נכללו גם משתתפי מאומנים גופנית וגם כאלה שאינם מאומנים גופנית וכן גם משתתפים בריאים וגם משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים כגון שמנות.
ב-8 מחקרים נכללה תכנית מובנית של אימוני התנגדות, ב-2 מחקרים נכללה תכנית של אימוני התנגדות ופעילות אירובית, ב-5 מחקרים לא נכללה פעילות גופנית ובמחקר אחד ניתנה הדרכה לביצוע פעילות גופנית.
בהתייחס לאומגה 3, ההתערבויות היו שונות בהתייחס לסוג התוסף ולמינון, כאשר ברוב המחקרים ניתן תוסף אומגה 3 ממקור ימי במינון של עד 5 גרם ליום. קבוצת הביקורת קיבלה שמן ללא אומגה 3, כגון שמן תירס, שמן חמניות וכדומה.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף המפ על התגובה לאימוני התנגדות בקרב צעירים.
החוקרים מסבירים כי המפ מכיל חלבון עם ריכוז גבוה של חומצות אמינו מסועפות שרשרת ושמנים בעלי פעילות נוגדת דלקת.
במחקר נכללו 22 גברים ו-12 נשים בגיל 29-30 בממוצע. כל המשתתפים ביצעו תכנית אימוני התנגדות בת 8 שבועות הכוללת כ-4 אימונים בשבוע.
בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 60 גרם ליום אבקת המפ (40 גרם חלבון ו-9 גרם שמן) או 60 גרם ליום סויה עם תכולה דומה של קלוריות ושל חלבון.
בתחילת ההתערבות ובסיומה נמדדה מסת הגוף הרזה ומסת השומן (באמצעות DEXA), היפרטרופיה של השריר (באמצעות אולטרסאונד), חוזק ופעילות השריר, מדדי דלקת ומדד של פירוק עצם.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה הגופנית והנפשית של תוסף זעפרן (Crocus sativus) בקרב מבוגרים פעילים גופנית.
במחקר נכללו 62 מבוגרים אשר חולקו אקראית לנטילת 28 מ"ג ליום מיצוי זעפרן מתוקנן (affron®) או פלסבו, למשך 6 שבועות.
השְֹפעת ההתערבות הוערכה באמצעות מדדים של הנאה מהפעילות הגופנית ומצב רוח, בנוסף לניטור רציף של קצב לב ושינה ובדיקות דם.
באופן כללי לא נמצאה השפעה מובהקת לתוסף זעפרן על המדדים שנבדקו.
עם זאת, נמצא כי קרא עוד.
דיאטה קטוֹגנית לטיפול באפִילפסיה
במחקר אקראי מבוקר פתוח נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית להפחתת פרכוסים בקרב תינוקות הסובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.
החוקרים מציינים כי דיאטה קטוגנית נמצאה יעילה לשיפור פרכוסים בקרב ילדים מעל גיל שנתיים ובקרב מבוגרים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי.
במחקר זה נכללו תינוקות בגיל 1 עד 24 חודשים מ-19 בתי חולים בבריטניה אשר מאובחנים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (לפחות 4 פרכוסים בשבוע והעדר תגובה לשתי תרופות לפחות).
במסגרת המחקר 136 תינוקות חולקו אקראית לקבלת דיאטה קטוגנית קלאסית או להמשך טיפול נוגד פרכוסים למשך 8 שבועות.
יעילות ההתערבות הוערכה על פי מספר הפרכוסים החציוני בכל יום במהלך השבועיים האחרונים של ההתערבות. לאחר מכן נערך מעקב אחר כל המשתתפים במשך 12 חודשים, אולם המחקר הסתיים לפני המועד בשל קושי בגיוס משתתפים והעדר תקציב.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של הדיאטה הקטוגנית באפילפסיה ובהפרעות מטבוליות נלוות.
במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את המאפיינים הקליניים של מחלת האפילפסיה, שכיחותה באוכלוסייה, האבחון והטיפול, כולל טיפול תזונתי.
בהמשך, מוצגת הדיאטה הקטוגנית, ההשפעה הביו-כימית שלה ויעילותה. מפורטות עדויות אשר מדגימות את ההשפעה של הדיאטה הקטוגנית על העלאת רמת האנרגיה במוח ועל הגברת הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת. בנוסף, מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה של הדיאטה הקטוגנית באפילפסיה, למרות שהמנגנון המדויק בו הדיאטה תורמת לירידה בפרכוסים אינו ידוע. באופן כללי גופי הקטון מובילים לשינויים בפעילות המטבולית העצבית ולוויסות של מנגנוני הגנה עצבית ובכך להפחתת נזקים חמצוניים ותדירות הפרכוסים.
בחלקה האחרון של הסקירה החוקרים דנים ביישום של הדיאטה ובהשפעות שליליות אפשריות.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בפוטנציאל של הדיאטה הקטוגנית לטיפול בהפרעות נוירולוגיות ותזונתיות באמצעות השפעה על המיקרוביום במעי.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי הפגיעה במאזן חיידקי המעי (דיסביוזיס) מהווה אחד מהגורמים המעורבים בפתוגנזה של מחלות שונות, כאשר הדיאטה הקטוגנית עשויה לעודד שינוי במיקרוביום ובכך לתרום לתהליך הטיפול וההחלמה.
במסגרת הסקירה דנים החוקרים ביישום של הדיאטה הקטוגנית במחלות שונות ואת ההשפעה שלה על המיקרוביום בהתייחס לאפילפסיה, לאלצהיימר, להפרעות בספקטרום האוטיסטי ולשמנות.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
