ההשפעה של וִיטמיני B | נשים ובריאות קרדיווסקולרית | בריאות היילוד
ההשפעה של ויטמיני B:
ויטמיני B ויתר לחץ דם,
מטופלים עם נוירופתיה היקפית,
ויטמין B12 במינון גבוה ל-ALS,
נשים ובריאות קרדיווסקולרית:
דיאטה ים-תיכונית,
דפוס התזונה לאחר גיל המעבר,
ההשפעה של ציטרולין וגלוטתיון,
בריאות היילוד:
הזנה בראשית החיים,
אבץ בפגים ותינוקות,
תיסוף חומצות שומן,
תוסף פרוביוטיקה,
תוסף ויטמין D בתינוקות,
ומגנזיום והסיכון לשיתוק מוחין.
ההשפעה של וִיטמיני B
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של ויטמיני B וויטמין D לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה.
בסקירה נכללו 20 מחקרים בהם סה"כ 2,256 משתתפים עם אבחנה של הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD), הפרעת חרדה מוכללת (GAD) או תסמיני דיכאון / חרדה בחומרה בינונית עד גבוהה.
ב-8 מחקרים נבדקה ההשפעה של ויטמיני B בשילובים שונים וב-12 מחקרים נבדקה ההשפעה של ויטמין D בקרב מטופלים עם חסר או חסר יחסי של ויטמין D.
להלן הממצאים העיקריים:
מסקנת החוקרים היא כי השימוש בוויטמיני B ו/או ויטמין D מהווה אסטרטגיה בטוחה ויעילה לשיפור תסמיני דיכאון וחרדה, כאשר יש להתאים את הטיפול למצב הקליני והתזונתי של המטופל.
Borges-Vieira JG, Cardoso CKS. Efficacy of B-vitamins and vitamin D therapy in improving depressive and anxiety disorders: a systematic review of randomized controlled trials. Nutr Neurosci. 2023 Mar;26(3):187-207.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35156551/
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמיני B ובין יתר לחץ דם בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו הנתונים של 55,569 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 1999-2014.
נמצא כי באופן כללי צריכה תזונתית גבוהה יותר של חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 הייתה קשורה בסיכוי מופחת לסבול מיתר לחץ דם.
להלן הממצאים בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר:
החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בוויטמיני B עשויה לתרום להגנה מפני יתר לחץ דם בקרב מבוגרים בארה"ב.
Xiong Y, Huang J, Amoah AN, Liu B, Bo Y, Lyu Q. Folate, vitamin B6, and vitamin B12 intakes are negatively associated with the prevalence of hypertension: A national population-based study. Nutr Res. 2023 Apr;112:46-54.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36965328/
במחקר תצפיתי פתוח הוערכה היעילות של שילוב ויטמיני B לשיפור התסמינים בקרב מטופלים עם נוירופתיה היקפית בחומרה קלה עד בינונית.
כחלק ממחקר גדול יותר, בניתוח זה נכללו 411 מטופלים אשר נטלו את התוסף Neurobion® Forte במינון יומי של 100 מ"ג ויטמין B1, 100 מ"ג ויטמין B6 ו-5 מ"ג ויטמין B12 במשך 90 יום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות והבטיחות של ויטמין B12 (מתילקובלאמין) במינון גבוה למטופלים עם ניוון שרירים (ALS) בשלב מוקדם.
במחקר נכללו מטופלים מ-25 מרכזים נוירולוגיים ביפן בטווח של עד שנה מאבחנה של ALS.
לאחר 12 שבועות של מעקב מקדים לצורך בירור העמידה בקריטריונים של המחקר נכללו 130 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת.
התערבות המחקר כללה הזרקה תוך שרירית של מתילקובלמין במינון 50 מ"ג או פלסבו פעמיים בשבוע למשך 16 שבועות.
השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי במדד ALSFRS-R להערכת התפקוד הכללי בקרב חולי ALS.
נמצא כי קרא עוד.
במסמך מטעם NICE (National Institute for Health and Care Excellence) מפורטות ההנחיות לזיהוי, אבחון וטיפול בחסר ויטמין B12 באוכלוסייה מעל גיל 16, כולל חסר על רקע גסטריטיס אוטואימונית. בנוסף, ההנחיות מתייחסות לניטור של סרטן קיבה בקרב מטופלים עם גסטריטיס אוטואימונית.
המסמך כולל הנחיות בהתייחס למתן מידע ותמיכה; זיהוי חסר ויטמין B12 (תסמינים וסימנים, גורמי סיכון), אבחון חסר ויטמין B12; זיהוי הגורמים לחסר ויטמין B12; טיפול בחסר ויטמין B12; טיפול רציף ומעקב; ניטור של סרטן קיבה במצבים של גסטריטיס אוטואימונית.
באופן כללי חסר ויטמין B12 הינו תוצאה של צריכה תזונתית נמוכה, בעיות ספיגה, שימוש בתרופות או שימוש בניטרוס אוקסיד (גז צחוק). חסר בוויטמין B12 עלול לגרום למגוון תסמינים וסיבוכים, כגון פגיעה בבריאות המנטלית או בעיות קוגניטיביות. חסר שכיח יותר בקרב קשישים עם שכיחות של כ-5% בגיל 65 עד 74 ושל כ-10% בקרב קשישים מעל גיל 75.
האבחון והטיפול קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אפידמיולוגיים נבדק הקשר בין צריכת ויטמין B6 ובין הסיכון לסרטן קיבה.
בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם 5 מחקרי עוקבה ו-7 מחקרי מקרה-ביקורת, בהם סה"כ 814,157 משתתפים ו- 5,692 מקרים של סרטן קיבה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
נשים ובריאות קרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה התועלת של דיאטה ים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית בקרב נשים.
בסקירה נכללו 16 מחקרי עוקבה בהם מעל ל-700 אלף נשים ללא תחלואה קרדיווסקולרית ידועה, כאשר משך המעקב החציוני היה 12.5 שנים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין מדדים של בריאות כלי הדם בקרב נשים בריאות לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 310 נשים ללא מחלה קרדיווסקולרית ידועה להן נאספו נתונים אודות הצריכה התזונתית, רמת הפעילות הגופנית, מדדים אנתרופומטריים, מדדים ביוכימיים ומדדים של בריאות כלי הדם, כולל עובי דפנות העורקים, נוקשות העורקים והימצאות של רובד טרשתי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ציטרולין וגלוטתיון על תפקוד האנדותל ולחץ הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
החוקרים מסבירים כי בגיל המעבר עשויה להתפתח פגיעה בתפקוד האנדותל הנובעת מחסר יחסי בארגינין על רקע עקה חמצונית, כאשר כתוצאה מכך עלולה להתפתח עלייה בלחץ הדם.
במחקר נכללו 44 נשים בריאות אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות שנטלו במשך 4 שבועות:
החוקרים בחנו את ההשפעה על מדדים של תפקוד האנדותל (FMD, PWV), על התגובה של לחץ הדם ועל רמת הגלוקוז בצום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של סידן ובין תחלואה קרדיווסקולרית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו הנתונים של 12,348 נשים בגיל 45 עד 70 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי.
המשתתפות סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לצריכת התזונתית של סידן: צריכה נמוכה (עד 400 מ"ג ליום), צריכה בינונית (400 עד 800 מ"ג ליום) וצריכה גבוהה (מעל 800 מ"ג ליום).
באופן כללי קרא עוד.
בריאות היילוד
במחקר תצפיתי בוצעה השוואה בין תינוקות שצרכו חלב אם, תמ"ל חלב או תמ"ל סויה בהתייחס להתפתחות השלד ב-6 השנים הראשונות לחיים.
למחקר גויסו סה"כ 600 תינוקות בריאים, 200 בכל קטגוריית צריכה.
בניתוח זה נכללו 433 תינוקות בריאים להם נערכה מדידת DEXA להערכת השינויים בשלד החל מגיל 3 חודשים ועד 6 שנים (סה"כ 9 מדידות). בנוסף, בניתוח נכלל מדגם נוסף של 78 ילדים להם בוצעה בדיקת CT.
סמנים בשתן של שחלוף עצם נבדקו בגיל 6, 24, 60 ו-72 חודשים.
מבין כלל המשתתפים, 151 תינוקות צרכו חלב אם, 145 תמ"ל חלב ו-137 תמ"ל סויה (30, 22 ו-26, בהתאמה במדגם הנוסף).
באופן כללי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה התועלת של תיסוף אבץ באופן אנטרלי בקרב תינוקות יונקים שנולדו לפני המועד או במשקל נמוך.
בסקירה נכללו 14 מחקרים מבוקרים בהם סה"כ 9,940 תינוקות, כאשר מחקרים אלה בחנו את ההשפעה של תיסוף אבץ לעומת העדר תיסוף.
התיסוף החל מיד לאחר הלידה או במהלך 5 השבועות הראשונים לחיים לתקופה חציונית של 140 יום במינון חציוני של 5 מ"ג ליום. באף אחד מהמחקרים לא בוצעה השוואה בהתייחס למינון או למשך הנטילה.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות נבדקה ההשפעה של תיסוף חומצות שומן באופן אנטרלי על התפתחות המוח בקרב פגים.
החוקרים מסבירים כי לחומצות שומן מסוג ARA (חומצה ארכידונית) ו-DHA תפקיד במבנה של תאי עצב והשפעה נוגדת דלקת, כאשר פגים עלולים לסבול מחסר בחומצות שומן אלו אך התועלת של תיסוף לאחר הלידה אינה ידועה.
במחקר נכללו 120 תינוקות שנולדו לפני שבוע 29. התינוקות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ARA במינון 100 מ"ג/ק"ג + DHA במינון 50 מ"ג/ק"ג, או לקבוצת הביקורת שקיבלה טריגלצרידים.
התיסוף ניתן החל מהיום השני לאחר הלידה ועד גיל 36 שבועות.
בבדיקת MRI נצפתה קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב תינוקות בריאים.
במחקר נכללו 110 תינוקות אשר קיבלו באופן אקראי תוסף פרוביוטיקה או פלסבו החל מהשבוע הראשון לאחר הלידה ועד גיל 3 חודשים.
התוסף ניתן במינון יומי של 1 מיליארד חיידקים מהסוג Bifidobacterium longum.
החוקרים בחנו את הרכב החיידקים, רמת החומציות, התכולה של חומצות שומן קצרות שרשרת ורכיבים חיסוניים בדגימות צואה שנאספו מכלל התינוקות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי שנערך בקנדה נבדק הקשר בין תיסוף ויטמין D ובין רכיבים נוספים המצויים בתוסף בקרב תינוקות בגיל 3 חודשים, וכן נבדק הקשר לשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי.
החוקרים מסבירים כי תינוקות לרוב מקבלים ויטמין D בצורת נוזל המכיל רכיבים נוספים, כגון גליצרול ופרופנדיול. בקרב מבוגרים זוהתה השפעה אפשרית לרכיבים אלה על שינויים תפקודיים בפעילות חיידקי המעי כתוצאה מהשפעה על המטבוליזם של שומנים.
כחלק ממחקר עוקבה, בניתוח זה נכללו 575 תינוקות בריאים מהאוכלוסייה הכללית. בגיל 3 חודשים האימהות דיווחו על כל תוספי התזונה שהתינוק קיבל ונאספו דגימות צואה.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של התערבות תזונתית למניעת פגיעה מוחית או לשיפור ההתפתחות העצבית.
בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית לנשים בהריון הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת או לתינוקות עם משקל לידה נמוך, פגים או סיכון לפגיעה מוחית על רקע מיקרוצפליה, שיתוק מוחין (CP) או תסמונת אלכוהול עוברית.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם ההתערבות ניתנה באופן תוך ורידי, כולל מגנזיום (5 מחקרים), חומצות אמינו (4 מחקרים), ויטמין A (מחקר אחד) ונ-אצטיל ציסטאין (מחקר אחד); באופן אנטרלי, כולל ויטמין D, פרה-ביוטיקה, פורמולה של מזון רפואי ועלייה בקצב ההזנה של חלב (מחקר אחד כל התערבות); או באופן פומי, כולל כולין בלבד או כולין בשילוב DHA ואורידין (מחקר אחד כל אחד).
בכל המחקרים הוערכה ההשפעה על CP, מלבד מחקר אחד שבו נבדקה ההשפעה על תסמונת אלכוהול עוברית.
ב-5 מחקרים (7,413 תינוקות) נמצאו עדויות קרא עוד.
