ממצאים עדכניים לגבי אוטיזם:
קשר רב-דורי בין עישון ואוטיזם,
נטילת חומצה פולית בהריון,
הרגלי תזונה ועקה חמצונית,
וסולפוראפן בקרב ילדים עם אוטיזם.
רגישות ואלרגיה למזון:
צריכת בוטנים בתקופת ההנקה,
אמונה, ציפייה ורגישות לגלוטן,
סוג הלחם ברגישות לחיטה,
דיאטת אלימינציה לדלקת ושט,
ופורמולה לתינוקות עם אלרגיה לחלב.
היתרונות של תזונה צמחונית:
תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית,
גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים,
וההשפעה על פרופיל השומנים.
בריאות מערכת השתן:
מוצרי חמוציות למניעת דלקות,
תוסף צמחי לאי-נקיטת שתן,
ודיאטה ים-תיכונית ובריאות אורולוגית.
ממצאים עדכניים לגבי אוטיזם
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב הוערך הקשר הרב-דורי בין עישון ובין אוטיזם. ספציפית, נבדק הקשר בין עישון של הסבתא בהריון ובין הסיכון לאוטיזם אצל הנכד.
בהתבסס על נתונים ממחקר האחיות השני, בניתוח נכללו הנתונים של משתתפות שדיווחו בשנת 1999 על עישון בהריון של האם שלהן וכן דיווחו לגבי אבחנה של אוטיזם אצל הילדים שלהן בשנת 2005 ו-2009.
סה"כ נכללו 53,562 צמדי אם-סבתא ו-120,267 נכדים.
מתוך כלל המשתתפות, כ-25% מהסבתות עישנו בהריון ו-0.4% מהנכדים אובחנו עם אוטיזם.
נמצא כי עישון של הסבתא בתקופת ההיריון היה קשור בסיכוי גבוה ב-52% לאוטיזם אצל הנכד בהשוואה לסבתות שלא עישנו.
תוצאות דומות נמצאו בניתוח של נתונים ממחקר האחיות הראשון בו הסבתות דיווחו באופן ישיר בשנת 2001 על עישון בהריון. בניתוח זה נכללו 22,167 סבתות ו-49,917 נכדים, ונמצא כי הקשר היה משמעותי יותר עבור עישון של יותר מ-15 סיגריות ליום (סיכון גבוה ב-93%).
עוד מראים החוקרים כי הקשר היה מובהק גם לאחר לתקנון עבור עישון של האם וכי לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לעישון של הסב.
מסקנת החוקרים היא כי ממצאים אלה מצביעים על השפעה אפשרית לחשיפה תוך-רחמית לעישון לאורך שלושה דורות.
Yim G, Roberts A, Lyall K, Ascherio A, Weisskopf MG. Multigenerational Association Between Smoking and Autism Spectrum Disorder: Findings from a Nation-Wide Prospective Cohort Study. Am J Epidemiol. 2024 Apr 6:kwae038.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38583942/
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין הנטילה של תוספי חומצה פולית בהריון ובין אבחנה של אוטיזם בגיל הילדות.
במחקר נכללו 6,049 פעוטות בגיל 16 עד 30 חודש, כאשר ההורים התבקשו לדווח על הנטילה של תוספים בהריון ועל מגוון גורמים סוציו-דמוגרפיים.
מבין כלל הפעוטות במחקר, 71 דיווחו על אבחנה של אוטיזם (1.2%).
נמצא כי הסיכוי לאוטיזם היה גבוה פי 2.47 ופי 2.88 בקרב פעוטות לאימהות שלא נטלו חומצה פולית בהריון בהשוואה לאימהות שדיווחו על נטילת חומצה פולית בהריון או שנטלו חומצה פולית בעקביות גם לפני וגם במהלך ההיריון, בהתאמה.
לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לנטילה של חומצה פולית רק לפני הכניסה להריון.
החוקרים מסכמים כי נטילה עקבית של חומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון נמצאה קשורה בסיכוי מופחת לאבחנה של אוטיזם בגיל הילדות, כאשר התערבות בתקופת ההיריון הינה המשמעותית ביותר.
Jiang Y, Guo C, Kuang M, Lin L, Xu G, Pan N, Weng X, Jing J, Shi L, Yi Q, Wang X. Examining associations of folic acid supplements administered to mothers during pre-conceptional and prenatal periods with autism spectrum disorders in their offspring: insights from a multi-center study in China. Front Public Health. 2024 Jan 17;12:1321046.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299071/
בסקירה הוערכו העדויות ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים בהתייחס להרגלי התזונה של ילדים עם אוטיזם וההשלכות האפשריות על העקה החמצונית במערכת העיכול, תוך התייחסות לתרומה של השימוש בתוספי פרוביוטיקה.
החוקרים מסבירים כי ילדים עם אוטיזם מאופיינים במקרים רבים בצריכה תזונתית מוגבלת ובהפרעות במערכת העיכול המובילות לחוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי וכן לעלייה בריכוז של חיידקים הקשורים בהגברת העקה החמצונית במערכת העיכול כגון Clostridium difficile.
במסגרת הסקירה מפורטים המאפיינים של אוטיזם, בדגש על מערכת העיכול וכן דפוסי התזונה בקרב ילדים עם אוטיזם וההשלכות התזונתיות של דפוסים אלה. מפורט כיצד הפרעות במערכת העיכול, כגון כאבי בטן, עצירות, ריפלוקס ועוד, מהוות גורם לשינוי בצריכה התזונתית ולפגיעה באיכות התזונה. כתוצאה מכך ישנו שינוי בהרכב חיידקי המעי ועלייה בעקה החמצונית.
בחלקה האחרון של הסקירה דנים החוקרים בתרומה האפשרית של פרוביוטיקה, בדגש על חיידקים מהסוג Lactobacilli להם סבילות גבוהה בתנאים של עקה חמצונית. חיידקים אלה קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של סולפוראפן (רכיב צמחי המצוי בירקות מצליבים) בקרב ילדים עם אוטיזם.
במחקר נכללו ילדים בגיל 3 עד 7 אשר חולקו אקראית לנטילת סולפוראפן או פלסבו במשך 36 שבועות. התוסף ניתן במינון יומי של 1.2 גרם אבקה המכילה 50 מיקרומול סולפוראפן, אותה ניתן למהול במים, יוגורט או מיץ פירות.
המשתתפים עברו הערכה בתחילת המחקר, לאחר 18 שבועות ולאחר 36 שבועות.
במחקר נכללו 40 ילדים, מהם 28 השלימו את כל תקופת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
רגישות ואלרגִיה למזון
במחקר תצפיתי המבוסס על נתונים ממחקר מבוקר פתוח נבדק האם צריכת בוטנים בתקופת ההנקה עשויה להגן מפני התפתחות של אלרגיה לבוטנים בקרב תינוקות בסיכון גבוה (הסובלים מאקזמה חמורה ו/או אלרגיה לביצים).
ניתוח זה מבוסס על נתונים ממחקר LEAP שנועד לבחון האם חשיפה מוקדמת לבוטנים תורמת למניעת אלרגיה לבוטנים בגיל 5 בקרב תינוקות בסיכון גבוה. תוצאות המחקר שפורסמו ב-2015 הראו ירידה משמעותית בסיכון לאלרגיה בקבוצת ההתערבות.
החוקרים מסבירים כי קבוצת הביקורת של המחקר מהווה הזדמנות לבחון את ההשפעה של צריכת בוטנים בתקופת ההנקה על תינוקות בסיכון גבוה שנמנעו מחשיפה מוקדמת לבוטנים.
במחקר המקורי נכללו תינוקות בגיל 4 עד 11 חודשים אשר חולקו אקראית לחשיפה לבוטנים (לפחות 6 גרם חלבון בוטנים בשבוע) או להימנעות מחשיפה לבוטנים החל מהגיוס למחקר ועד גיל 60 חודש.
צריכת הבוטנים של האימהות נבדקה בתחילת המחקר והתייחסה לצריכה בתקופת ההריון וההנקה ולצריכה הכללית של משק הבית.
את המחקר השלימו 615 תינוקות, כאשר הניתוח הנוכחי מבוסס רק על 303 התינוקות שנכללו בקבוצת הביקורת.
החוקרים סיווגו את התינוקות לשלוש קבוצות בהתאם לצריכת הבוטנים של האם: העדר צריכה (181 תינוקות), צריכה נמוכה (עד 5 גרם לשבוע – 69 תינוקות) וצריכה גבוהה (מעל 5 גרם לשבוע – 31 תינוקות).
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדק כיצד הציפייה לצריכת גלוטן משפיעה על התסמינים בקרב משתתפים עם רגישות לגלוטן שאינה צליאק. החוקרים מסבירים כי אנשים רבים שאינם סובלים מצליאק או מאלרגיה לחיטה מפחיתים את צריכת הגלוטן בשל אמונה כי גלוטן גורם להם לתסמינים במערכת העיכול.
המחקר נערך בשלוש אוניברסיטאות בבריטניה ובהולנד וכלל משתתפים בגיל 18 עד 70 שדיווחו על תסמינים של רגישות לגלוטן. כל המשתתפים התבקשו לצרוך דיאטה נטולת או מוגבלת גלוטן לפחות שבוע לפני יום המחקר, כאשר בהתערבות נכללו רק משתתפים שדיווחו על חומרת תסמינים נמוכה בתקופת הדיאטה.
יום המחקר כלל ארוחת בוקר וצוהריים בהפרש של 4 שעות.
המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות בהתאם לציפייה לצריכת לחם נטול או עם גלוטן ולצריכה בפועל:
מדד המטרה העיקרי היה ציון חומרת התסמינים, בתקנון לחומרת התסמינים הבסיסית, שנמדד פעם בשעה במהלך 8 שעות (4 שעות לאחר ארוחת בוקר ו-4 שעות לאחר ארוחת צוהריים).
בניתוח נכללו 83 משתתפים, בעיקר נשים (86%), בגיל חציוני של 27.
נמצא כי קרא עוד.
בשני ניסויים אקראיים מוצלבים נבדקה ההשפעה של סוג הלחם (זן חיטה ותנאי התססה) על התסמינים במערכת העיכול בקרב משתתפים המדווחים על רגישות לחיטה שאינה צליאק.
בכל ניסוי נכללו 20 משתתפים.
בניסוי הראשון נבדקה ההשפעה של לחם המבוסס על שמרים ובניסוי השני נבדקה ההשפעה של לחם מחמצת, כאשר בכל ניסוי המשתתפים צרכו בסדר אקראי לחם מחיטה רגילה (wheat), מכוסמין (spelt) או מחיטת בר (emmer) בשלושה ימים שונים עם הפרדה של שבוע לפחות.
חומרת התסמינים במערכת העיכול הוערכה באמצעות סולם אנלוגי חזותי בטווח של 100 מ"מ, כאשר תגובה הוגדרה כהפרש של לפחות 15 מ"מ בחומרת התסמינים.
באופן כללי קרא עוד.
במחקר אקראי פתוח שנערך בארה"ב נבדקה היעילות של דיאטות אלימינציה לטיפול בדלקת ושט אאוזינופילית.
דלקת וושט אאוזינופילית מאופיינת בעודף של תאי דם לבנים אאוזינופילים בוושט על רקע תגובה אלרגית, לרוב ממזונות כגון חלב, ביצים ובוטנים.
במחקר נכללו מבוגרים בגיל 18 עד 60 הסובלים מתסמינים של דלקת ושט אאוזינופילית. המשתתפים חולקו אקראית לאחת משתי דיאטות אלימינציה למשך 6 שבועות:
מדד המטרה העיקרי היה שיעור המשתתפים עם נסיגה של הדלקת בבדיקה היסטולוגית, ובנוסף נבדקו מדדים נוספים של הפעילות הדלקתית ואיכות החיים.
משתתפים שלא הגיבו לאלימינציה של מזון אחד יכלו לעבור לדיאטת אלימינציה של 6 מזונות ומשתתפים שלא הגיבו לאלימינציה של 6 מזונות יכלו לעבור לקבלת טיפול תרופתי בשימוש חיצוני (פלוטיקזון) למשך 6 שבועות נוספים.
במהלך תקופה של כ-3 שנים נכללו במחקר 129 מטופלים בני 37 בממוצע.
לאחר 6 שבועות נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בהולנד נבדקה מגמת השינוי בסבילות לחלב פרה בעקבות הצריכה של פורמולת חומצות אמינו בשילוב סינביוטיקה בראשית החיים.
החוקרים מסבירים כי השימוש בפורמולה נמצא בטוח ונסבל היטב וכן תרם לשיפור בתסמינים ובהרכב חיידקי המעי ולהפחתה בשכיחות של זיהומים חמורים.
במחקר נכללו תינוקות עד גיל 13 חודש עם אלרגיה לחלב פרה אשר חולקו אקראית לנטילת פורמולת חומצות אמינו עם או בלי סינביוטיקה במשך 12 חודשים.
הסינביוטיקה כללה סיבי עולש וחיידקים פרוביוטיים מהסוג Bifidobacterium breve בריכוז 1.5 מיליארד חיידקים ל-100 מ"ל.
הפורמולה ניתנה במינון יומי של 450 מ"ל לתינוקות עד גיל 8 חודשים, 350 מ"ל בגיל 9-18 חודשים ו-250 מ"ל מעל גיל 18 חודשים.
הסבילות לחלב פרה הוערכה באמצעות חשיפה לאבקת חלב לאחר שנה ולאחר שנתיים מסיום ההתערבות, כאשר פעוטות שהראו סבילות לאבקת חלב נחשפו גם לחלב טרי.
במחקר נכללו 169 תינוקות בגיל ממוצע של 9.4 חודשים, מהם 126 פעוטות השלימו את המעקב לאחר 36 חודשים.
באופן כללי קרא עוד.
היתרונות של תזונה צמחונית
בסקירה מקיפה של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות הכוללות מחקרים תצפיתיים ומבוקרים הוערך הקשר בין תזונה צמחונית וטבעונית ובין הבריאות הקרדיווסקולרית.
בסקירה נכללו 9 סקירות שיטתית.
להלן הממצאים העיקריים העולים מניתוח כולל של הנתונים בהתייחס לצריכה של דיאטה צמחונית או טבעונית בהשוואה לקבוצת הביקורת/דיאטה סטנדרטית: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערך הקשר בין תזונה צמחונית ובין גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
בסקירה נכללו 20 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של דיאטה צמחונית על מדדי LDL, המוגלובין מסוכרר ולחץ דם סיסטולי. בכל המחקרים נכללו 1,878 משתתפים, כאשר ב-4 מחקרים נכללו משתתפים עם מחלות קרדיווסקולריות, ב-7 מחקרים נכללו משתתפים עם סוכרת סוג 2 וב-9 מחקרים נכללו משתתפים עם 2 גורמי סיכון לפחות. הגיל הממוצע של המשתתפים נע בין 28 ל-64 ומשך ההתערבות נע בין 2 ל-24 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דיאטה צמחונית או טבעונית על פרופיל השומנים בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 30 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תזונה צמחונית או טבעונית בהשוואה לתזונה אומניבורית.
הגיל הממוצע של המשתתפים נע בין 20 ל-67 וה-BMI הממוצע נע בין 21.5 ל-35.1, כאשר ב-5 מחקרים נכללו רק משתתפים בריאים עם BMI נמוך מ-30 ובמחקרים האחרים נכללו משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, בעיקר סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית.
ב-15 מחקרים נבדקה ההשפעה של תזונה צמחונית וב-15 מחקרים נבדקה ההשפעה של תזונה טבעונית, כאשר ב-23 מחקרים נכללה רק התערבות תזונתית ובמחקרים האחרים נבדקה התערבות רחבה יותר.
משך ההתערבות נע בין 10 ימים ל-5 שנים (עד 3 חודשים ב-15 מחקרים, 3-12 חודשים ב-12 מחקרים ומעל שנה ב-3 מחקרים).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בריאות מערכת השתן
בסקירה מקיפה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של מוצרי חמוציות לתרום למניעת דלקות בדרכי השתן בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר.
החוקרים מסבירים כי פרואנתוציאנידינים המצויים בחמוציות מסייעים לעיכוב ההיצמדות של חיידקי אי-קולי לדפנות שלפוחית השתן, ולכן מוצרי חמוציות עשויים לתרום למניעת ההתפתחות של דלקות בדרכי השתן.
הסקירה מהווה עדכון לסקירה קודמת שפורסמה בשנת 2012, מאז נוספו 26 מחקרים וסה"כ הסקירה מבוססת על הנתונים מ-50 מחקרים בהם 8,857 משתתפים, כולל נשים עם דלקות חוזרות בדרכי השתן (16 מחקרים), קשישים בבתי אבות (7 מחקרים), נשים בהריון (3 מחקרים), ילדים (8 מחקרים), מבוגרים עם הפרעה בתפקוד שלפוחית השתן (9 מחקרים) ומבוגרים בסיכון על רקע התערבות רפואית (7 מחקרים).
ב-19 מחקרים נעשה שימוש במיץ חמוציות במינון 30 מ"ל עד 1 ליטר או 0.2-5 מ"ל/ק"ג. ב-30 מחקרים נעשה שימוש בטבליות, כמוסות או אבקה במינון 250 מ"ג ועד 8 גרם. החוקרים מדגישים כי אחד הקשיים המשמעותיים בהערכת היעילות הינו ההבדלים בין התוספים והמינון וכן התכולה של החומר הפעיל.
קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו ב-34 מחקרים, העדר התערבות ב-8 מחקרים או התערבות אחרת כגון מים, אנטיביוטיקה או פרוביוטיקה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של תוסף צמחי המבוסס על לבונה (Boswellia serrata) לטיפול באי-נקיטת שתן.
במחקר נכללו 120 נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מאי-נקיטת שתן. המשתתפות חולקו אקראית ל-3 קבוצות שקיבלו תוסף צמחי המבוסס על לבונה, את הטיפול הסטנדרטי (סוליפנצין) או פלסבו במינון 6 טבליות של 650 מ"ג ליום למשך 4 שבועות.
השפּעת ההתערבות על מדדים של תפקוד שלפוחית השתן ואיכות החיים נבדקה לאחר 2 ו-4 שבועות של טיפול וכן לאחר מעקב של שבועיים נוספים מסיום ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד.
בניתוח כולל של נתונים ממחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת ויטמין D ובין הסיכון להתפתחות סרטן שלפוחית השתן.
החוקרים מסבירים כי לויטמין D פעילות ביולוגית אשר עשויה לתרום למניעת ההתפתחות של סרטן שלפוחית השתן. בנוסף, לויטמין D השפעה על הפעילות של סידן וזרחן ובכך עשוי להשפיע גם באופן עקיף על שלפוחית השתן.
בניתוח נכללו הנתונים מ-10 מחקרי עוקבה, כאשר על פי שאלוני תזונה לכל משתתף חושבה הצריכה היומית של ויטמין D, סידן וזרחן.
סה"כ נכללו 1,994 מקרים של סרטן שלפוחית השתן וקבוצת השוואה של 518,000 משתתפים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
בסקירה הוערכה היעילות של הדיאטה הים-תיכונית למניעה ולטיפול במגוון מצבים אורולוגיים.
החוקרים מציינים כי מחקרים רבים עוסקים בהשפעות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית, אולם העדויות מוגבלות יותר בהתייחס לטיפול בהפרעות אורולוגיות.
בסקירה נכללו 58 מחקרים מבוקרים, מחקרים תצפיתיים וסקירות שיטתיות ומטה-אנליזות.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים העוסקים בדיאטה הים-תיכונית במצבים של הפרעה בתפקוד המיני בקרב גברים ובקרב נשים (11 מחקרים); תסמינים במערכת השתן, כולל תסמינים בדרכי השתן התחתונות והגדלה שפירה של הערמונית, אי-נקיטת שתן, שלפוחית רגיזה (9 מחקרים); אבנים בכליות ובדרכי השתן (8 מחקרים); סרטן הערמונית, סרטן שלפוחית השתן וסרטן הכליה (9 מחקרים).
בסקירה נמצאו קרא עוד.
